5 הערות על 5 ליגות

תובנות משבת של כדורגל

.

.

.

.

.

.

.

.

1) זו עונה מאוד מאוד מאוד מוזרה בפרמיירליג. מצד אחד יש מאבק דו-ראשי על כל מיקום חשוב: מאבק מסקרן על האליפות שכולל את החבר'ה החדשים בשכונה עם החבר'ה הוותיקים, מאבק שהוא כולו רכבת הרים רגשית על המקום הרביעי היקר מפז, מאבק נגד הירידה. ואולי לא פחות חשוב – זו עונה שלא זכורה לי כדוגמתה במשחקים הבלתי נשכחים שלה. המשחקים הישירים בין הקבוצות הגדולות, שתמיד היו דלים בשערים, הסתיימו הפעם בתוצאות הזויות 2:8, 1:6, 1:5, 3:5, 3:3. היו עוד כמה משחקים בלתי נשכחים כמו ההפסד הביתי של יונייטד לבלקבורן, ההתעמרות של סוונזי בארסנל ובולטון בליברפול.

זו עונה היסטורית בפרמיירליג, תמונת 4 הראשונות משתנה פלאים. הפעם האחרונה שארסנל לא סיימה בטופ 4 הייתה ב-1995/6, לצ'לסי זה לא קרה בעידן רומן אברמוביץ' ולמעשה מאז 2001/2 היא תמיד בין 4 הראשונות.

זו עונה דרמטית בפרמיירליג עם משחקים קריטיים רבים, דוגמת ליברפול – ארסנל או יונייטד – נוריץ' מאתמול שמוכרעים בתוספת הזמן. עונה שהתחילה בלי פול סקולס ובמהלכה סקולס וגיגס כבשו יחד באותו משחק לראשונה מזה חמש שנים.

זו העונה בה עומדים להישבר כמה שיאי פרמיירליג חשובים, כמו למשל רובין ואן פרסי (כבר עם 25 שערי ליגה) שנמצא בדרך אולי לעקוף את שיא 31 השערים בעונה ששייך לאלן שירר וכריסטיאנו רונאלדו.

זו עונה ממש ממש ממש הזויה בפרמיירליג. עזבו את השער של טים הווארד בבעיטה מ-95 מטר, עזבו את זה שליברפול בקושי מנצחת באנפילד, עזבו את זה שניוקאסל הפכה לבית ספר לרכישות שחקנים, עזבו את זה שפרננדו טורס הפך מהחלוץ הטוב בעולם לבדיחה הכי שחוקה וממוחזרת. הלו, זו עונה בה ואן פרסי אפילו לא נפצע!

***

מצד שני, למרות כל הטוב הזה, יש רק בעיה אחת: הרמה בפרמיירליג ירדה. חוץ מתקופות קצרות מאוד, בעיקר בפתיחת העונה, שסיטי ויונייטד הציגו כדורגל סוחף, חוץ מרצף אחד מרשים של טוטנהאם, משהו חסר במשחק האנגלי. חסר תחכום לטיני, חסר רכש טוב ומרענן, חסרה בשורה וחידושים. הקבוצות החלשות העונה גרועות ביחס לעונות קודמות. יש תחושה מסוימת של דשדוש ודריכה במקום במקום להתקדם. הכישלון של קבוצות הפרמיירליג בליגת האלופות, לראשונה מזה שנים רבות, מסגיר את זה.

כמו כל דבר בחיים, אין טוב בלי רע.

2) דורטמונד אלופה. שבע הפרש כשנותרו עשרה מחזורים יספיק לשווארצגלבן.

באיירן מינכן זכתה ב-9 אליפויות ב-15 שנה. למעשה מאז עונת 1996/7 לא עברו שתי עונות רצופות בלי שבאיירן תחגוג עם "קערת הסלט" (צלחת האליפות). בפעם האחרונה שזה קרה באמצע שנות התשעים, דורטמונד לקחה שתי אליפויות רצופות. אז עם אוטמאר היצפלד. עכשיו עם יורגן קלופ.

דורטמונד לא תשמוט אליפות שנייה ברציפות. היא נכנסה לכושר נפלא בדיוק בזמן (8 נצחונות מ-8 משחקים, 7 מ-7 בליגה, מאז החזרה מפגרת החורף), פתחה פער שבע נקודות על באיירן שעוד צריכה להתארח בסיגנל אידונה פארק. המכונה המשומנת בצהוב-שחור עובדת נפלא, על אוטומט. את הרצף הזה (שאגב כולל 18 משחקי ליגה בלי הפסד, מאז מחזור 6) היא עושה בלי הכוכב העולה שלה מריו גצה, וזה רק מוכיח כמה בורוסיה גדולה על הליגה.

באיירן לעומת זאת לא ניצחה בארבעת משחקי החוץ שלה מאז הפגרה (2 תיקו, 2 הפסדים) וגם הפסידה בחוץ לבאזל בליגת האלופות. יש יותר מדי בעיות בקבוצה – יופ היינקס מנהל משחק לא מהרמה הגבוהה ועושה חילופים תמוהים, רובן וריברי הם צל של עצמם העונה כשהקבוצה לא מפיקה מהם את המיטב, מנואל נוייר חושך ומרכז ההגנה רך. יש גם בעיות חברתיות. וזה תמיד סוג של כיף לראות את מנהלי באיירן הזחוחים והיהירים חוטפים בומבה לפנים. ויסלחו לי חבריי אוהדי באיירן. אני בעדם בצ'מפיונסליג, אבל לא בבונדסליגה.

3) זלאטן חזר. רק ככה למי שלא שם לב. הגאון שוב פה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

לגבי יובה, יש לי הרבה מחמאות על אנטוניו קונטה. אבל הוא עדיין לא משופשף. יש לו עדיין בעיות בניהול משחק, בחירות הרכבים ועריכת חילופים (ותזמונם) תמוהות. אחרי שאמרתי את זה, אליפות של יובה עם קונטה תהיה הישג עצום מול קבוצה מילאנזית הרבה, הרבה יותר מוכשרת.

4) ככל שהזמן חולף, אגדת לאו מסי רק הולכת וצוברת תאוצה. השחקן הטוב בעולם אחראי בכיבושים ובישולים ליותר מחצי מהשערים של ברצלונה העונה. דווקא אתמול כשמסי היה מושעה מהמשחק של בארסה בבית מול הלפני אחרונה חיחון, הוא הפך עוד יותר ענק מבחינתי. לראות כמה קשה לבארסה לחצוב ניצחון, רק בדקה ה-79 (וגם לפני ההרחקה של ג'רארד פיקה ההתקפה של הבלאוגראנה לא זרמה). זה פשוט מסביר לך שבלי מסי בארסה היא סתם קבוצה טובה אך פגיעה, איתו זה כבר עסק עם משהו היסטורי.

5) עד אתמול האמנתי באמת שערן לוי נמצא בברלין. אז מה, הוא קפץ לחופשת מולדת בטדי כדי לנצח את ק"ש וגבבה?

האמת לעתים נדמה לי שכדורגל משעמם ומדכא מהסוג שמשחקת קרית שמונה (האלופה הראויה, כן?) הוא הסיבה להמצאת הקטאמין. לך תשרוד ער משחק של ק"ש בלי שש כוסות קפה ושתי אקסטות.

 

 

*

"דה באזר" בפייסבוק

 

טוטנהאם. עבודה איטלקית
גולאש, בין פרנויה לתסכול

No Comments

יוני 4 במרץ 2012

אני מבין שסיקרת את 6 הליגות הטובות באירופה ודילגת על הצרפתית. מה, לא טוב לך גול ובישול של שהר?

אני לא מבין מי שיכול להמר על אליפות במדינה כלשהי בלי זלאטן. נרשום ליובה וי על המאמץ.

עמית לוינטל 4 במרץ 2012

והמשחק הגדול של הסופ"ש בכלל היה בפורטוגל. איזה כדורגל נפלא

אופיר 4 במרץ 2012

אירוני בעיני שבאותה הקלות שאתה תבקר את המקצוענות של הספורטאים הישראלים אתה תמצא דרך להמליץ על סם פסיכודלי באתר ספורט, ואני לוקח בחשבון שאני יוצא כאן זקן טרחן (ואני לגמרי לא זקן).

אם הכדורגלנים שלנו הם חבורת ערסים בליינים, כתבי הספורט שלנו הם חבורת כרסתנים מעשנים וסטלנים. אולי כדאי שתעשו קצת ספורט כדי שיהיה לכם מעט מושג על מה אתם כותבים.

פראליה 4 במרץ 2012

למרות שאני בדר"כ אוהב את הכתיבה של הצמרת פה, אתה כ"כ צודק, יותר מדי פעמים בולט הפער העצום בין לכתוב ספורט ללעשות ספורט ולהריח זיעה שלא מפעילות מינית. ושוב, זה לא לוקח כלום מכשרון הכתיבה של אף-אחד.

בני תבורי 4 במרץ 2012

אופיר,
תגיע עם אופניים לאיזור מענית, תבחר את העלייה וקבל פור. אחרי שתנוח ותתאושש, תכתוב שוב את התגובה הכוללנית. אם מענית רחוקה, קפוץ לדובי באיזור כפר יונה, לגרייזס אי שם במרכז הארץ ובטח עוד כמה שאיני יודע עליהם.

אופיר 4 במרץ 2012

בני, כל מי שהזכרת (כולל את עצמך) לא מתפרנס מכתיבת ספורט, וחבל שכך.

επτά 4 במרץ 2012

שאלה: איך אמר פעם סאקי הגדול?
תשובה: "לא ידעתי שכדי להיות ג'וקי צריך להוולד קודם בתור סוס".
מסקנה: מה הקשר ולמה זה משנה בכלל?

אופיר 4 במרץ 2012

אפטה, אתה מדמיין כתב ב-ESPN או CNNSI משתף את הקוראים שלו בחוויות סמי ההזייה שלו?

לעניין השני, אתה לא חושב שיש ערך מוסף אדיר למה שגלעד בלום כותב פה מדי פעם על טניס, ולו רק בגלל שיש לו מושג על מה הוא מדבר? לזרוק שמות ותירגומים של מונחים ואנקדוטות היסטוריות ואז להמליץ על קטאמין מראה בדיוק מה היחס של הכתב לספורט.

επτά 4 במרץ 2012

לא, אבל מתאים לאמריקאים עם כל הפוליטקלי קורקט שלהם להיות שמרנים. פעמיים בשבוע יש פודקאסט נפלא במדור הספורט של הגארדיאן, ואותו פודקאסט מלא באיכות, שנינות, ובעיקר אנקדוטות שאני מניח שהיו גורמות לך לרטון מפה ועד ההודעה החדשה. וזה מגיע ממה שהוא ככל הנראה אחד ממדורי הכדורגל הטובים – אם לא הטוב ביותר בעולם – בשפה האנגלית.

לפעמים כן ולפעמים לא. יש ספורטאי עבר שהם פרשנים מחרידים שהם בעצמם או שלא באמת מבינים לעומק את הספורט שבו הם התמקצעו, או שהם לא יודעים להתבטא כראוי. בדיוק כפי שאפשר למצוא עצלנים שיושבים על התחת כל היום ובכל זאת ניחנו ביכולת לפרשן נפלא ענף ספורט כלשהו. אני פשוט לא רואה קשר מחייב בין הדברים. יש מקרים ויש מקרים.

רפאל 4 במרץ 2012

מגיע שאפו אדיר לדורטמונד. לא חשבתי שהם ייעשו זאת פעם שניה ברציפות מול באיירן כ"כ עשירה ובטוחה בעצמה.
לא מאמין שזה היה קורה לולא ניצחו באליאנץ ארינה את באיירן עת שהפער בינם היה 5 לטובת הבווארים.
כמובן שעדיין לא גמור, למרות שכל עוד הם לא מפסידים-אין מסקנה אחרת.

לפינה הקטנה של הולנד/בלגיה, הופתעתי לגלות איזה עונה נותנת הרנביין. כמובן ששמתי לב לכך רק אחרי שהנאחס הלאומי מהאג עצרו אותם על תיקו. זאת קבוצה קטנה יחסית בד"כ עם מאזן ביתי סביר אבל כמעט לעולם לא בצמרת הגבוהה בסכנה מוחשית לאיים על המקום הראשון, בטח לא בשלבים האלו של העונה.
אז יישר כוח גם להם והלוואי שייעשו את הבלתי יאומן, אם כי הסיכוי לכך רחוק מלהיות סביר.

בבלגיה אנדרלכט פייבוריטית לאסוף עוד תואר, במיוחד הודות לשחקנים שלקחו לה אותו כששיחקו במדי לייז' לפני כמה עונות.
אבל העונה רחוקה מלהסתיים- יש עוד קיזוז וצמד משחקים מול כל אחת מ 5 המדורגות הבכירות אחריה. הפער בינה לגנט וברוז' לא יעמוד על יותר מ 4-5 נקודות.
עונה שעברה להזכירכם סטנדרד לייז' נכנסה לפלייאוף ממש במחזור האחרון והם הרשימו והדהימו עם מאזן של 26 מתוך 30 נק' אפשריות.
במשחק האליפות (האחרון של העונה מול הטוענת לכתר גנק), שער שוויון בדקה ה 77 של שחקן גנק וכמה הצלות גדולות של השוער שמאז עבר לאתלטיקו השאירו את האליפות אצל ברדה והחבר'ה שלו שבמזל לא קטן עברו את חיפה באוגוסט בדרך לבתים בצ'מפיונס שם הם כמובן קיבלו על הראש, כמו שקרה להם לא מעט בליגה גם לאחר מכן.

גנק העונה מנסה מנסה לשמר את מקומה בפלייאוף ממש בשיניים. הפער גדול מידי בשביל לחלום על אליפות, אבל עם סיום טוב של העונה הסדירה וכמה תוצאות טובות בתחילת הפלייאוף, הם בהחלט יהיו מועמדים לסיים במקום שמוביל לאירופה שוב. הם יהיו תלויים בעצמם, אבל יצטרכו להשתפר ומהר.

דודו פ. 4 במרץ 2012

1. הליגה האנגלית אכן הדרדרה מאוד. סיטי נהדרת, אבל העובדה שיונייטד בינונית להחריד ועדיין צמודה אליה, היא תעודת עניות לליגה. טוטנהאם טובה, אבל חסר לה משהו כדי ללכת עד הסוף. אתמול ראיתי את ליברפול נגד ארסנל וממש כאב לי. ליברפול עלובה כמו שלא ראיתי הרבה זמן ועוד באנפילד. שחקנים בינויים במקרה הטוב כמו הנדרסון, אדם והכי גרוע, דאונינג, משוטטים בחלק הקדמי של ההתקפה. אין להם אף סקורר. סוארז נפלא, אבל הוא צריך להיות ליד סקורר. קאוט ובלאמי ובטח קרול לא יביאו אותה רחוק. דלגליש ניהל את המשחק בצורה נוראית ולא עשה חילופים עד הדקות האחרונות למרות משחק חלש של קאוט, הנדרסון ודאונינג. כואב לי כאוהד ליברפול לראות אותה ככה. ארסנל בכלל נראתה פאתטית, אבל בשתי התקפות הראתה שמספיק סקורר אחד מחונן כדי להתגבר על הגנה פרוצה (בלי אגר אין להם הגנה. קראגר היה צריך כבר מזמן לפרוש). כשגם צ'לסי נראית נורא, המאבק על המקום הרביעי הוא פשוט מי פחות גרוע. אולי ניקאסל יזכו מן ההפקר.

2. גם יובנטוס סובלת מהבעיה הקשה של מחסור בסקורר, אחד שייתן לה מעל 20 שערים בכל עונה, כמו שהיה בשעתו דוד טרזגה. ללא אחד כזה, היא אולי לא תפסיד אבל גם תמשיך להתקשות לנצח קבוצות שבאות להסתגר, ואיבוד נקודות ינוצל עד תום ע"י מילאן.

3. בגרמניה, למרות שאני אוהד מינכן, כיף לראות את דורטמונד התוססת. באיירן ושאלקה הרימו ידיים ודורטמונד בדרך לאליפות קלילה. למזלם של באיירן, השנה 4 קבוצות עולות לאלופות.

4. בצרפת, מארסיי וליון נמצאות בצניחה חופשית ובשנה הבאה לא נראה אותן בליגת האלופות. חילופי משמרות זמניים או קבועים, רק הזמן יגיד, אבל קבוצות כמו מונפלייה, סנט-אטיין וטולוז הן חידוש מרענן.

5. איזה משחק עונה נהדר היה בפורטוגל, בסיומו פורטו עלו למקום הראשון. עכשיו יש קרב משולש בין פורטו, בנפיקה ובראגה המפתיעה.

επτά 4 במרץ 2012

בנוגע ליובנטוס, למיטב הבנתי הבעיה היא פחות חלוץ ויותר קשר התקפי. יש מחסור בולט ביצירתיות ולא בטוח שגישת ה"מלחמה!" של קונטה תורמת לכך. אם אני זוכר נכון התיאוריה הזאת גם די מגובה סטטיסטית – כלומר יובנטוס מנצלת לא רע את המצבים שאליהם היא מגיעה (בעיקר מאטרי), אבל באופן כללי לא מגיעה למספיק מצבים טובים במהלך משחקים. זה קולע בול לפאזל של הצלחה-מול-גדולות-כישלון-מול-קטנות.

יובנטוס זקוקה לפנטזיסט שימצא דרכים מקוריות לחדור את הצפיפות שאופיינית לרחבות של קבוצות קטנות יותר. ולא, דל-פיירו הוא לא פיתרון ראוי למי שתוהה.

ניינר 4 במרץ 2012

עמית, אני מאד מאד מקווה שלא ניחסת כאן את דורטמונד ומאד מקווה שניחסת את ואן פרסי
גילוי נאות לאופיר-תגובה זו נכתבה כשבמקביל אני שואף מפייסל מפנק מפוצץ בגראס משובח

פאקו 4 במרץ 2012

באתי כבר לתת ח"ח לעמית על זה שחזר לכדורגל האירופאי, בלי להיכנס למדמנה המקומית, עד להערה האחרונה. עזוב עמית – זה לא מוסיף לאף אחד.

אסף רביץ 4 במרץ 2012

בשורת השבת מבחינתי היא שמילאן ומנצ'סטר סיטי נכנסו לכושר פנטסטי בזמן מצוין. שתיהן התנפלו על היריבה מהשנייה הראשונה והיה ברור בערך משריקת הפתיחה שהן הולכות לנצח בקלות, אצל מילאן זה היה מרשים במיוחד כי זה היה במשחק חוץ מול יריבה קשה. פתאום אני שם לב לסגל הנפלא שלהם, רק מהפצועים שם אפשר להרכיב את הקבוצה השנייה באיטליה. אם יש סיכוי שליגת האלופות לא תהיה עוד פרק בקלאסיקו זה יכול לקרות רק דרך מילאן.

אני אומר את זה כבר שנה ואמשיך- לטעמי, מה שחסר בפרמיירליג כרגע זה מאמנים גרמניים. הייתי שמח לראות את יואכים לאב סוגר את פרק הנבחרת ואת קלופ מגיע יחד איתו לאי. רוב הגדולות הולכות לחפש מאמן בקיץ, יהיה נחמד לראות אותם בליברפול וארסנל, למשל.

ובאותו נושא- עצוב לראות את דלגליש, מכל בחינה אפשרית. אני מקווה שההצלחה בגביעים לא תארגן לו שנה נוספת, נראה שעבר זמנו.

טל 4 במרץ 2012

1. אולי הדבר הכי מרשים בדורטמונד זו ההתמודדות שלה עם חיסרון של שחקנים משמעותיים. בקיץ הם איבדו את נורי שאהין שנחשב לשחקן המרכזי באליפות שלהם ולמעשה לא הביאו לו מחליף ראוי. מאז סיום פגרת החורף הם משחקים בלי גצה וגם זה לא מורגש. לעומת זאת בבאיירן, מתרצים בחיסרון של שווינשטייגר את היכולת החלשה.

2. לגבי מסי, המשמעות שלו העונה נובעת לא רק מהיכולת שלו אלא גם מאיך שהסגל בנוי. לפני שלוש עונות, היו לברצלונה את אטו והנרי, כך שגם שמסי היה חסר, היה לה את חוד אולי הטוב בכדורגל האירופאי. בעונה שעברה היה לך את ווייה ופדרו בכושר הרבה יותר טוב. העונה, למרות שהסגל ככלל התחזק, אחרי הפציעה של ווייה ולאור הכושר הגרוע של פדרו (לצד הפציעות התכופות שלו) נוצר מצב שבו מסי הוא החלוץ האמין היחידי בסגל. זה לא משנה כמה פאברגאס ואלכסיס שחקנים טובים, חלוצים הם לא.

בסיטי יש אותו מצב. אני באופן אישי חושב שאגארו שחקן יותר טוב (או לפחות יותר מוכשר) מסילבה ויא יא טורה, אבל מכוון שלסיטי יש מחליפים מצוינים בהתקפה, אבל אין שחקן ספסל שמסוגל לנהל משחק כמו סילבה וטורה, המשמעות שלהם לקבוצה גדולה יותר.

קורא 5 במרץ 2012

דווקא אתמול בעיני היה מרשים איך ללא מסי אחרי ההרחקה, אינייסטה (בעיקר) וצ'אבי לוקחים על עצמם את המשחק ולא מוכנים לצאת בתיקו. אינייסטה הבין שהוא זה שצריך לקזז את היתרון המספרי ונתן מחצית שנייה מדהימה בעיני.
וכן, ייתכן שעם מסי כבר היה 3-0 במחצית…

טל 5 במרץ 2012

אתה יודע, אינייסטה כבר עשה כמה דברים בקריירה שלא ניצחון ביתי על גיחון (גם בעשרה שחקנים) אמור לגרום לך להתפעלות.

מלבד מסי, אינייסטה הוא השחקן החשוב ביותר של ברצלונה ובעיקר החשוב ביותר עבורה במשחקים שהולכים קשה. קבל סטטיסטיקה מדהימה: ברצלונה לא הפסידה ב48 המשחקים האחרונים בליגה שבהם הוא שותף.

המשמעות שלו היא גדולה גם בגלל האופי וגם בגלל יכולת הכדרור שלו שהיא המתכון העיקרי של ברצלונה לפתיחת הגנות צפופות. צ'אבי שחקן עצום, אבל הוא לא שחקן של דריבל ולפחות במובן הזה לאינייסטה יש יתרון בהתמודדות עם צפיפות.

קורא 5 במרץ 2012

לגבי היכולות שלו ברור, אני עוקב מספיק ויודע מה הוא שווה. מה שהיה יוצא דופן זה לקיחת המשחק עליו באופן קיצוני ממה שרואים בדר"כ – שהוא עוד אחד שמנסה (רק מוכשר וממוקד יותר מאחרים)

דודו פ. 5 במרץ 2012

1.אם ברצלונה פנטזו על צמצום הפער, ריאל מפרקת את אספניול והפער חוזר להיות 10 נק'.

2. מנצ'סטר יונייטד פשוט קבוצה מדהימה. ביכולות בינונית, אבל עם ניצול מצבים מקסימלי ווינריות עצומה היא חזק במאבק האליפות. עכשיו עד הדרבי בסוף אפריל יש ליונייטד משחקים רק נגד קבוצות חלשות יותר (על הנייר) ממקומות 8 ומטה. סיכוי לא רע שיגיעו למשחק העונה מהמקום הראשון (לסיטי יש עוד לפני יונייטד משחק באמירויות ומשחק בית נגד צ'לסי נטולת וילאש-בואש).

3. גם מנשנגלאדבאך הרימה ידיים במאבק האליפות (לא שהיה להם סיכוי רציני) ודורטמונד בורחת לכולם.

4. מתי אינטר יעיפו כבר את ראניירי? (לא שאני לא נהנה לראות אותם ככה) ומי יהיה המחליף? בניטז? וילאש-בואש? קאפלו? ומי שחשב שלואיס אנריקה עושה עבודה טובה ברומא, שיחשוב שוב.

5. סחטיין לרפאלוב על השער במשחק הצמרת נגד ליאז". בכלל זה היה סופ"ש נהדר לשגרירים. גולים לרפאלוב, בן שהר, דודו ביטון ואפילו לאוחיון בשוויץ.

Comments closed