הבדיחה שלי על צ'יצ'ריטו, כמו על סקוררים גדולים אחרים בדברי ימי הכדורגל, היא שהוא כובש 20 שערים ממרחק מצטבר של 25 מטר. זו קצת הגזמה, אבל זו עדות לגדולתו של חלוץ. להיות במקום הנכון, להסתער על כדור תועה ולהסיט אותו פנימה, לדעת איפה השער נמצא תמיד, להתגנב למקום הנכון ולדחוק פנימה.
שמונה שערים בחמשת משחקיו האחרונים ביונייטד (רק בשניים מתוכם לא החליף או הוחלף) מרמזים שהוא אולי קצת אנדרייטד.
והיום השלושער מול אסטון וילה שהציל את יונייטד מ-2:0 ל-2:3. השער הראשון שבא משומקום והחייה את הקבוצה ושער ניצחון שלוש דקות לסיום, כשכבר היו שפקפקו באפשרות למהפך.
זה לא היה 'שלושער מושלם' בניצחון 2:3 על אסטון וילה (כלומר השערים לא התחלקו אחד ברגל ימין, השני בשמאל והשלישי בנגיחה), אבל הוא הכי קרוב לכך שיכול להיות. המקסיקאי כבש את הראשון מצד ימין, את השני משמאל ובשלישי חמק למרכז – הכל באזור סף תיבת החמש. סיומת קטלנית. שלושתם כל כך שונים ומשלימים את התכונות שנדרשות לסקורר – השתלטות על כדור ארוך, בעיטה מזווית לא קלה והתחמקות במצב נייח כדי לנגוח כדור נמוך.
צ'יצ'ריטו שמזכיר לי במשהו את ון ניסטלרוי, הוא לא אלגנטי במיוחד, לא 'נקי' וטכני ברמות הגבוהות (כפי שרואים היטב במהלכי שני השערים הראשונים) אבל ממחיש תכונות מאוד חשובות של חלוצים, שאולי לא תמיד מודגשות מספיק::
נחישות. כמה נחישות יש בשער הראשון (ובשער השלישי מול בראגה ובכל כך הרבה שערים של צ'יצ'ריטו). להתעקש לעשות משהו גם אחרי שהסתבכת ברגליים, לא לוותר על אף כדור אבוד, להאמין שתכבוש תמיד. נחישות, אמונה אם תרצו, היא התכונה הכי חשובה לחלוץ. לרוץ 3,000 פעם אחרי כדור שבלם מחזיר לשוער – מתוך ידיעה שמקסימום פעם אחת ייצא לך מזה משהו (כמו הגול של פרננדו טורס מול שחטאר). נחישות זה להתרוצץ תמיד ולנסות לשגע את שחקני ההגנה עד שבסוף זה קורה. חלוצים נחושים וחדורי אמונה – גם כדורים תועים שפוגעים בהם נכנסים.
לדעת לברוח ממלכודת הנבדל. ברמות הגבוהות אחד הדברים הכי חשובים אצל חלוץ הוא 'לחוש' איפה נמצא קו ההגנה ושחקן ההגנה האחרון ולנסות להפיל אותו בפח. לאפשר לשחקן המוסר להבין באיזה תזמון הוא צריך למסור בזכות מיקום נכון בין הבלמים ותנועה נכונה.
ראש חיובי. כשאתה לא שחקן הרכב קבוע, נאלץ לעלות מהספסל, אתה יכול לא להיות בשיאך מנטאלית, לשדר פסימיות, דכדוך, מרירות ולדעוך. מצד שני אם אתה תמיד חושב אופטימי, מחייך ומאמין שיהיה בסדר ושאתה מסוגל לעשות את השינוי, אתה תעלה כמו מלוע של תותח ולא תפסיק לנסות כל שנייה שלך על המגרש לתרום לקבוצה. אדין דז'קו הנהדר בכה שתייגו אותו כ'סופר-סאב' שמציל את סיטי שוב ושוב, צ'יצ'ריטו טיפוס כה צנוע ופוזיטיבי שלא איכפת לו – הכי סולשאר שיש.
זריזות מחשבה. בפרמיירליג אתה כל הזמן משחק תחת לחץ. בתחושה של שחקן אם הוא מחזיק בכדור 2-3 שניות כבר מישהו יעשה לעברו גלי'ץ מפחיד, יסגרו לו מרחב מסירה. הכדור הופך תפוח אדמה לוהט. אתה צריך עוד לפני שקיבלת את הכדור לחשוב מה אתה עושה איתו ואיך. כשצ'יצ'ריטו מקבל את הכדור קרוב לרחבה אתה מרגיש שהוא כבר יודע מה הוא מתכוון לעשות איתו ושהוא הולך עם התכנית שלו עד הסוף. וזה כמובן מקשה על כל בלם כבד.
התכונות האלה, בנוסף לעניינים 'שוליים' כמו משחק ראש משובח, מהירות וערנות, הופכות בעיניי את צ'יצ'ריטו לאחד הסקוררים המשובחים בעולם. חלוץ על.
ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url
No Comments
איכשהו הוא מזכיר לי את אינזגי, מין חוש בלתי מוסבר להיות במקום ובזמן הנכון.
בדיוק מה שחשבתי כשקראתי את הטקסט. במיוחד בקטע של הנחישות ולהאמין שתכבוש.
עזוב אינזגי – "להיות במקום ובזמן הנכון" זה רון שובל…
קלעת בול אחי…
זה כ"כ אולמרט..
הוא גורם לי לחייך בכל פעם שאני רואה אותו, בלי קשר לשערים (לא שזה מזיק).
מודל לחיקוי לכל האבו עאלים שמסתובבים על הדשא כאילו שהם עשויים מזהב (מה שכנראה נכון מבחינת שווי השוק שלהם).
תוסיף לזה את התאווה שלו לאימונים הצניעות הלא מעושה החברות עם כל השחקנים וההכרה שהוא נמצא במועדון ענק ולכן מכיר תודה על כל דקת משחק,ויש פה בהחלט חלוץ ע נ ק בכל קנה מידה,כל שחקני הפוזה הישראלים צריכים לתלות את תמונתו ליד מיטתם.
השאלה לגבי הרננדס היא שאם בעוד שנה, שנתיים, שלוש הוא לא ישחק קבוע ויהיה רק מחליף – מה יהיה אז ? עם כל הכבוד לסולשאר אני מניח שקבוצות גדולות יציעו לו את ההרכב הפותח, השאלה היא אם הוא יסכים עדיין להיות או להיזכר כחלוץ שבעיקר עולה מהספסל.
לא יודע, יש לי הרגשה שעם סוג כזה של שחקנים זה אחרת.
הוא לא זלאטן, אף אחד לא מצפה ממנו לשואו והוא עצמו לא פה כדי לשלהב את הקהל. אף אחד אף פעם לא יעלה את השם שלו כמועמד לזכייה ב-"בלון ד'אור", ומי שלא בקיא בכדורגל (ואינו מכסיקני) לא ישמע את שמו לעולם. הרבה אגו אין כאן.
להערכתי, שחקן כזה רוצה רק לדפוק את הגול שלו, וכל זמן שהוא יקבל 45-60 דקות למשחק כדי לעשות את זה – אני לא רואה סיבה שלא יעביר קריירה שלמה ביונייטד.
אופיר – אולי דווקא כל הסיבות שכתבת עליהם הן הסיבות שהוא ירצה לעזוב, כדי להיזכר כקצת יותר ממחליף מצוין של יונייטד ?
הוא יהיה בקרוב מאד בהרכב הפותח. רוני ייקח את מקומו של סקולס והוא יפתח על חשבון וולבק – כי הוא יותר טוב.
אביאל.
ציצריטו עשוי מחומרים אחרים,כנראה.
הוא כנראה מעריך מה נכון יותר עבורו, הרכב קבוע שיעלם לו אחרי שניים שלושה הופעות חלשות או דקות הולכות ומתרבות אצל הסקוטי הזקן.
שתיים-שלוש הופעות… ולא שניים שלושה.
ככה זה שמשהים טקסט באמצע.
הקטע המשעשע לגבי הרננדז היא שהרבה מהשערים ה"קשים" שלו הם בעצם מצבים טובים שבמקום לסיים אותם בפשטות הוא סיבך ואז כבש מהתסבוכת. כזה היה השער מול בראגה, כזה היה השער הראשון אתמול ולמי שזוכר, כזה למשל היה השער הרשמי הראשון שלו ביונייטד בגביע הצדקה מול צ'לסי.
אגב, ואן ניסטלרוי כבש בערך 150 שערים ביונייטד – כולם מתוך הרחבה.
פיפ"א צריכה להתחיל להעניק את "פרס אוכל הנבלות, על שם פיפו אינזאגי" (Honorable Mention: R.V. Nistelrooy).
צ'יצ'ריטו יהיה הזוכה הראשון.
מריו גומז צריך להיות הזוכה הראשון :)
יותר מאשר הוא דומה לואן ניסטלרוי, הוא דומה לסולשיאר. גם בחוכמת המשחק ובעיקר באופי. בינתיים, גם הדרך שלהם ביונייטד דומה ביותר. מישהו זוכר מה עשה סולשיאר בדקה ה 93 של העונה השלישית שלו ביונייטד?
וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים בליברפול ליד סוארז.
בדיוק. כדור-מישהו-רשת.
תומר חמד:-)
השאלה היא לכמה זמן יש לו חוזה חתום ביוניטד?
האם הוא הסיק מסקנות ממה שקרה לברבטוב ביוניטד?
השוואה לא מדויקת. ברבטוב בא על תקן כוכב על, 30 מיליון תוך כדי מלחמה עם סיטי עליו. צ'ציריטו בא ממקסיקו נטול מניירות לחלוטין. נראה גם שהאופי שלהם שונה.אם תקרא ראיונות איתו תבין, אם זה תלוי בו, הוא ישאר ביונייטד עד סוף הקריירה ואז כמובן ילך לאמן בצ'יבאס
תכלס צ'צ'יאריטו משתלב בול ביונייטד ויחד ואן פרסי ורוני זו שלישייה מושלמת!
למעשה שלישיית חלוצים זו משחקת ב סינרגיה כל כך טובה דברצלונה היא הקבוצה היחידה שיש בה סינרגיה טובה יותר כאשר משחקת עם שלושה חלוצים.
נ.ב אמרתם איזאגי,ואן ניסטלרוי וכ'ו? צדקתםרק שחכתם את הארנבון-סאביולה (כשהיה בשיאו) אכן צ'יצ'יאריטו יחד עם שתי החלוצים האחרים מהווה שיטה.
מסכים עם רוב המילים אבל מסתייג מנק' אחת- הנבדל…
ציצה אחד החלוצים שנתפסים הכי הרבה בנבדל..
אז נכון שזה הגיוני כי הוא משחק מאוד גבוהה אבל עדיין הוא יכול לעבוד טיפה על היציאה מהמקום
נקודה קטנונית: אם השער השני של האפון נגד וילה נחשב לו, ולא עצמי של פלאר, אז הראשון בדרבי של ליברפול צריך להיחשב לסוארס (ולא עצמי של ביינס), ואז סוארס כרגע לבד במקום הראשון בטבלת מלך השערים עם 9.