מזל-טוב פרנק

הדבר הראשון שעליו חשבתי כאשר פסטור מאלדונדו חצה ראשון את קו הסיום בגראן-פרי הספרדי היום הוא דווקא על איירטון סנה, כן, דווקא עליו מכולם. המכונית עמה עשה זאת מלדונדו היא וויליאמס-רנו וצבועה בצורה די דומה לזו שסנה נהג כאשר התחרה במדי הקבוצה בעונת 94' עד שנהרג ועד כמה זה סמלי שהניצחון של וויליאמס מגיע דווקא בשבוע שבו נערכה האזכרה לסנה. יכול להיות שזה סמלי ויכול להיות שזה רק אני.

הפעם הראשונה שבה התייחסתי לקבוצת וויליאמס היתה ממש כאשר התחלתי לעקוב אחרי הפורמולה-1 בצורה מסודרת, דרך המגזין "טורבו" בראשית שנות ה-80. היו אלו ימי הזוהר של הקבוצה, אז בצבע לבן ועם פרסומת של חברת התעופה הסעודית, דבר שגרם לקבוצה להיקרא "סעודיה-וויליאמס" ותאמינו או לא, אפילו השם "בן-לאדן" הופיע אז על המכונית.

היו אלו ימים של אליפות לקבוצה של פרנק, אנגלי זעוף ופדנט (וגם קמצן). אלאן ג'ונס האוסטרלי עשה את זה בדיוק כאשר העסק התחיל עבורי, בשנת 1980 וקקה רוזברג המשיך עם זה שנתיים מאוחר יותר, היה נחמד לראות אותם אז, בתקופה שהיה יותר חופש בבחירת המנועים. התקנון איפשר לבחור מנוע 3 ליטר "רגיל" אטמוספרי או 1.5 ליטר מוגדש טורבו, תצורת המנוע, מספר הצילינדרים היתה חופשית דיה בכדי להגיע למבחר שגורם לי היום להזיל ריר. וויליאמס הלך על הנוסחה הפשוטה שהוכיחה את עצמה שנים קודם לכן והשתמש בקוזוורט של פורד, מנוע פשוט יחסית של לא יותר מ-600 כוחות-סוס שלא תמיד כולם הגיעו לעבודה. מי שעשתה את העבודה היתה השלדה הטובה וכמובן היכולת של הנהג.

מול וויליאמס, כמעט כמו היום בקרב על הניצחון היתה בין השאר גם פרארי, הצבע כמעט אותו הצבע האדום, המנוע היה v-6 טורבו והשילדה רוב הזמן היתה זוועתית, האיטלקים הסתמכו על הכוח של המנוע שיוציא אותם מכל מצב רע, כמעט. ליד ההגה של פרארי, נאבק אז ז'יל ווילנייב הקנדי שזכה לאהדה רבה על יכולת הנהיגה שלו מצליח להפיק מהסוס האיטלקי הרבה יותר ממה שהיה אפשרי באותו הזמן.

כאשר ראיתי את פרננדו אלונסו מזנק מהשורה הראשונה היום ומצליח להיכנס ראשון אל הפנייה, מוביל את המירוץ כמעט התפתיתי להשוות אותו באופן ישיר לקנדי שובר הלבבות. פרארי חוזרים ואומרים שהמכונית שלהם נחותה ולא טובה ומרעיפים שבחים על אלוף העולם הספרדי. אחרי שחשבתי עוד קצת הגעתי למסקנה, ואולי זה רק אני, הפרארי לא כזו גרועה, לפחות לא פחות מהמקלארן הלא-יציבה או ממכוניות הרד-בול שלא מצליחות לשחזר הישגים כמו בשנה שעברה. גם הלוטוס (רנו) השחורות זהובות או המרצדס הכסופות פחות או יותר באותה הרמה. שלא יספרו לנו שם סיפורים האיטלקים הללו. כן, אנחנו אוהבים מכוניות איטלקיות, יש לנו סנטימנטים אליהן כמעט בכל מצב אבל הם מנסים להיות יותר מסכנים ממה שהם באמת. לא קונה את זה יותר.

שם המשחק השנה בפורמולה-1 הוא היכולת של הנהג לשמור על הצמיגים שלו או לפחות לדעת להשתמש בהם נכון. מיכאל שומאכר בוכה כמו ילד קטן שהצמיגים נשחקים מהר מדי. ככה זה כשלא מצליחים, פתאום הבמה נהיית עקומה…חמישה מירוצים חלפו מפתיחת העונה ויש לנו חמישה מנצחים שונים, הרבה בזכות השינוי הגדול בצמיגים, בבלאי שלהם ובעיקר ביכולת של הנהגים והקבוצות לנהל את המירוץ שלהם נכון במצב הנוכחי. התנאים המשתנים עושים הרבה צרות לנהגים, הצמיגים מאד לא צפויים. די היה לראות את אלונסו בהקפות האחרונות נוסע על שאריות הגומי השחורות שהיו מחוברים לו לג'נטים, לראות לעתים את הפרארי נוסעת כאילו על חמאה בכדי להבין עד כמה קשה לו ועד כמה הוא צריך להביא את היכולות שלו אל הקצה. אבל רגע, הוא אמור להיות אחד מעשרים וארבעה הנהגים הטובים בעולם, בשביל זה משלמים לו, לא ?

מלדונדו, ששילם הרבה כסף לפרנק וויליאמס בכדי לקבל את כסא המירוצים הצר והלא-נוח במכונית, הסתדר מצוין במשך כל סוף השבוע עם הצמיגים שלו, ניצל את פסילתו של לואיס המילטון לאחר מקצה הדירוג בגלל שנותר ללא דלק (הוא חייב לסיים את מקצי הדירוג עם ליטר וחצי דלק ) וקיבל מתנה בדמות זינוק מהמקום הראשון. לא שזה עזר לו כאשר האורות כבו ברמזור והמירוץ החל. הוא ניסה לעשות משהו מול הסוס האיטלקי השועט לצידו, לא הספיק לסגור לו את "הדלת" ונאלץ לשמור על המקום השני. החלפת צמיגים זריזה כיבדה אותו במקום הראשון ולמרות לחץ לקראת סיום מצידו של אלונסו, הוא הצליח לשמור טוב יותר על הצמיגים, הרבה בזכות השילדה המפנקת יותר שלו, זו של וויליאמס. כן, שוב השילדה של וויליאמס עשתה את העבודה אל מול הפרארי האדומה, ממש כמו בשנות ה-80. מי אמר שההיסטוריה לא חוזרת..?

פרנק וויליאמס חגג היום יום הולדת שבעים וכולם היו מאושרים עבורו. האיש שעבר כל כך הרבה בפורמולה-1. לא מוכן היה למכור את "בכורתו" תמורת נזיד עדשים וגם בימים הקשים ביותר כלכלית החזיק מעמד, שרד, רק בכדי לזכות שוב, היום לראות את המכונית שלו חוצה ראשונה את קו הסיום. למי שמחפש טוב, תתכופפו לכנף הקדמית, אי שם ליד החרטום, בקטן ןתחפשו את סמל ה-אס הכפול באדום, הסמל של איירטון סנה, שמאז מותו מקפיד פרנק שיופיע על כל מכונית. אז גם סנה היה שם כאשר הוויליאמס-רנו הכחולה-לבנה חצתה את קו הסיום, ראשונה.

הפסד אליפות שיש אכזריים ממנו
בית משוגעים! (דיינו)

5 Comments

IDO 14 במאי 2012

יש לנו עונה!
ואיזה יום היה לספרדים אתמול…
ארוחת צהריים ואז סארינה-אזארנקה ואז מרוץ מטורף בברצלונה
חצי שעה אח״כ פדרר – ברדיץ…

דובי מילר 14 במאי 2012

כן, יש לנו יופי של עונה בפורמולה-1.
חמישה מרוצים עד כה וחמישה מנצחים ואפילו מסלול משעמם בדרך כלל כמו המסלול בברצלונה, מספק לנו עניין ואקשן.
ראוי כמובן לציין את לואיס המילטון שלמרות שזינק מסוף הטור הראה יופי של נהיגה ובגרות והתקדם קדימה ומהר.

מיכאל שומאכר משום מה החליט לשחק "מכוניות מתנגשות" עם ברונו סנה וקיבל ענישה של הורדת חמישה מיקומים במרוץ הבא- מונקו – המקום שבו הזינוק אולי הוא הכי קריטי מכל המסלולים, בגלל חוסר היכולת לעקוף.

אבל שיחת היום היא כמובן הדליקה או הפיצוץ של מיכל הדלק בפיטס של וויליאמס, כשעה לאחר סיום המרוץ בזמן שחלק היו עסוקים בחגיגות והשאר באריזה של דברים.
נכון לעכשיו 31 מכונאים ואנשי צוות טופלו בבתי החולים.

יונה בקסדה 14 במאי 2012

תודה, כתוב טוב. תקופה ארוכה שאני לא עוקב בגלל חוסר עניין. במקרה, ראיתי אתמול את המוקדמות והיה מעניין. (למרות שלא זיהיתי את המסלול) לא הבנתי מה קורה עם עכשיו הצמיגים.
הם חזרו לסליקס ?
יש להם רק 5 סטים לכל סופהשבוע ?

נ.ב
לשומאכר יש היסטוריה עשירה של משחק במכוניות מתנגשות.
פרארי קיטרו לגבי נחיתות המכונית שלהם גם בשנות התשעים.
אפשר לעקוף במונקו, אבל צריך וובוס…
http://www.youtube.com/watch?v=dwCKVAblc6I

דובי מילר 14 במאי 2012

כן, חזרו לסליקס עם תרכובות שונות.
בכל סופ"ש יש שתי תרכובות נבחרות והנהגים במהלך המירוץ חייבים להשתמש בשתיהן כמובן (לא כולל צמיגי גשם).
העניין הוא שפירלי, יצרני הצמיגים, התבקשו במיוחד לפתח צמיגים בעלי בלאי "גבוה" כלומר לגרום לנהגים לעבוד קשה הן בעניין השמירה על הצמיגים והשליטה ברכב, מה שאמור ומספק לנו את העניין.
יש הרבה ביקורת על זה אבל בינתיים, לפחות מבחינת עניין זה עובד ועובד טוב.

יונה בקסדה 18 במאי 2012

הבנתי את ההסבר (תודה).
ראיתי את העשרים הקפות אחרונות בשידור חוזר. היה לא רע.

Comments closed