געגועיי לקופל/ עמית פרוסנר

1. לכל אחד יש לפחות שחקן אחד, שנדמה שכולם מתעבים, ורק הוא אוהב. אתם מכירים את זה, אתם מתהלכים בנסיון נואש להסביר למה שחקן איקס הוא הרבה יותר טוב ממה שכולם חושבים, והתגובות שאתם מקבלים מסתכמות ב"עזוב אותך,הוא אפס מאופס".

2. הנה מ' לדוגמא, איש יקר. באמת. חבר זהב. מסוג האנשים שאם אתה נתקע עם האוטו בנתניה, אתה מרימים אליו טלפון, והוא יבוא לחלץ אותך, מסוג האנשים שאם אתה במשבר אמיתי, אתה רוצה אותו קרוב בסביבה. רק שלמ' יש בעיה קטנה אחת: כשהמוח של מ' מחליט ששחקן כלשהוא הוא גרוע , כל העולם מבין את זה, ומהר.

3. זה היה ב-96, אי שם באמצע העונה. ברקוביץ' כבר הלך, וגם רביבו וחזן. החלוץ שלנו במשחק הראשון באירופה נגד פרטיזן בלגרד היה אלון חרזי. הזר היה בחור חביב שמדבר לעצמו בשם סאבא באריץ'. אחרי שרוני לוי נפצע וירד כבר בכושר, הוחלט להביא למכבי חיפה את אופיר קופל המבטיח.

4. אופיר קופל היה קשר אחורי גרזן קלאסי, לא ממש תרם למשחק ההתקפה אבל עזר להגנה, וכאמור הגיע כמחליף העתידי של רוני לוי, רק שהנסיבות הכריחו את שפיגל לתפקד אותו קצת קדימה, ושם הוא היה –ובכן-לא ממש גליק גדול.

5. ואז הגיע המשחק נגד טייבה בבית. עטר ותורג'מן רק הגיעו ועוד לא ממש נכנסו לעניינים. לא מספיק שחטפנו מבית"ר שבוע קודם, גם שיחקנו איום ונורא למרות שהובלנו 0:1. ואז הגיעה הדקה ה-70 ואגברייה נגח אחורה מעל הידיים של בוני גינצבורג ממש לעיני יציע ג'. 1-1.

6. מ' ראה את זה והתחרפן. כמו כל שבוע, ישבנו אז ביציע ג' ו-מ' הסתובב למעלה כולו רושף אש וגיצים וצרח לעבר היציע מוכה ההלם: "זה הכל בגלל הקופל האפס הזה". כידוע, להדליק את יציע ג' דורש הרבה הרבה פחות מזה, ותוך בערך עשר שניות התחילו כבר נהמות הסכמה, ואז בוז מחריש אוזניים, ואז הקללות לשפיגל ולקופל, ואני ידעתי שקופל במכבי חיפה גמר.

7. הייתה רק בעיה אחת בסיפור. קופל יצא כמה דקות קודם ובכלל לא היה מעורב במהלך. זה כמובן לא שינה שום דבר לאף אחד, לא ל-מ' ולא לקהל.

8. אבל אני, מה לעשות, תמיד אהבתי את קופל. הוא אמנם מעולם לא היה השחקן הכי מבריק וכל משחק כמעט עשה איזו טעות שגרמה לך לאבד את השיער ,אבל הוא תמיד רץ ותמיד נלחם ותמיד השקיע ונתן את הכל, מן לוקאס לייבה מוקדם כזה רק בלי המטמורפוזה הבלתי מובנת שעברה עליו העונה.

9. והיום השחקנים של מכבי חיפה ,רובם ככולם הרבה יותר מוכשרים מקופל, אבל בשבועות האחרונים זה נראים בושה וחרפה, כשהדרבי היה השיא. אפאטיות כל כך בלתי מובנת, כאילו שמספיק ללבוש חולצה של מכבי כדי לנצח.

10. למרות שאני משוכנע שאלישע לוי הוא לא הבעיה במכבי חיפה, הרי ברור שיש לו חלק באיך שהקבוצה נראית, ובראש ובראשונה הניסיון שלו להמשיך עם אותה שיטת משחק מהשנים הקודמות שמתבססת על קשר אחורי גרזן דומיננטי, ושחקן מתחת לחלוץ שבונה את המשחק.

11. אבל לאלישע אין שום אשמה בעובדה שהשחקנים של מכבי לא רצים ולא לוחצים. אז הגיע הזמן להפסיק לדבר על פוטנציאל, ועל כשרון, והגיע הזמן להתחיל ללחוץ על הגנת היריבה ולרוץ. אולי לא ננצח ואולי זה גם לא ייראה מי יודע מה, אבל אני מבטיח לכם שהקהל של מכבי חיפה, קהל שמבין כדורגל, ישרוק הרבה פחות.

12. נראה שהגיע הזמן ללמוד מהירוקה השנייה שלי, הסלטיקס, שבפוסט האורח הבא שלי, ולמרות שהתחילה את העונה עם שני הפסדים, אסביר לכם איך היא הולכת לקחת את אליפות ה-NBA, מקום שבו גם אם מפסידים לפחות נלחמים עד הסוף.