רשמים מלברקוזן – ברצלונה

משחק של ברצלונה זה תמיד מעניין. ואת מסי תמיד כדאי לראות

בעונה שעברה (או מוקדם יותר השנה) כתבתי טקסט על המשחק של ריאל מדריד בגלזנקירשן, שם הסברתי כמה העיר שבה משחקת שאלקה 04 היא מקום נורא מאין כמוהו. ובכן, לברקוזן, שאירחה הערב (רביעי) את ברצלונה, היא אמנם לא מקום מדכא, אבל היא פחות או יותר המקבילה הגרמנית לחולון: נמצאת 5 דקות מעיר גדולה והרבה יותר כיפית (קלן), מרכז מסחרי מנומנם עם קניון קטן במרכז העיר, ותחושה כללית של פרובינציאליות עירונית. שני ההבדלים העיקריים בין שתי הערים (מלבד מזג האוויר שבחולון הרבה יותר טוב), הוא העובדה שאחת מחברות התרופות הגדולות ביותר בעולם נמצאת בלברקוזן, ובעיר ישנה גם קבוצה ששיחה פעם בגמר ליגת האלופות.

זה לא הופך אותה לפחות מנומנמת, אבל כשברצלונה מגיעה לעיר, קטנה ככל שתהיה (אל תקחו אותי במילה, כן, אבל אני חושב שיש מצב שחוץ ממונאקו, לברקוזן על 160 אלף תושביה נכון להיום, היא העיר הקטנה ביותר ששלחה קבוצה לגמר הצ'מפיונס), יש התעוררות. ובוודאי כשיש סיכוי, קטן אמנם אבל קיים, לעבור שלב.

גם ברצלונה באה לקראת לברקוזן, ועלתה עם הרכב חסר מאוד (רק ארבעה שחקנים ששיחקו בקלאסיקו שיחקו גם היום), ובצדק, הרי היא כבר עלתה. אבל מבין הארבעה האלה, שניים היו רקיטיץ' ומסי, וכשמסירה נפלאה של הראשון הסתיימה בשער של האחרון, אפשר היה לראות את ההבדלים בין שתי הקבוצות. ברצלונה משחקת ללא מאמץ. מסי, שחמש שנים אחרי הפעם הראשונה בה נפגשנו, יצא לי שוב לראות אותו משחק, לא התאמץ יותר מדי במהלך המשחק. הגנה הוא בכלל לא עשה, ובמחצית השנייה לא ממש יצא מעיגול האמצע.

אבל הוא לא היה ממש צריך. גם שער השיוויון של צ'יצ'ריטו, אחרי הגנה די גרועה, לא ממש שינתה משהו לברצלונה. אבל המשחק הפך להיות הרבה יותר לכיוונה של לברקוזן – שבסופו של דבר יכולה להיות מאוד מאוכזבת מעצמה. היא הייתה חייבת להבקיע לפחות עוד שער במשחק הזה, אין שום תירוץ לזה שהיא לא עשתה את זה, אבל האוהדים של באייר רגילים כבר לבעוט בדלי ברגעים מכריעים (זה דווקא משהו שמשותף לבאייר ולשאלקה), ככה שהם ככל הנראה ציפו לזה – התיקו ברומא אמנם שיחק לטובתם, אבל קבוצה שלא עושה את העבודה שלה – 24 הזדמנויות כשמתוכן 10 למסגרת, ורק שער אחד, זה לא סטטיסטיקה שאתה יכול לנצח איתה את ברצלונה.

12351034_10153853639972783_1316372151_n

אחד הדברים שמעניינים בברצלונה, זה שהיא אמנם הקבוצה הכי טובה בעולם היום (לפחות עד שמכבי חיפה תחזור לעצמה): אבל היא גם קבוצה מלוכלכת בטירוף. השחקנים שלה עושים המון המון פאולים קטנים כאלה שלא נשרקים, מהסוג שג'ון סטוקטון היה עושה, פאולים של מתחת לסל כאלה. מכות קטנות, תפיסות חולצה כשהשופט לא רואה, משחק מלוכלך באופן כללי. בדקה ה-32 לברקוזן הבינה שגם היא צריכה להילחם ככה, התחילה לתת קטנות גם בעצמה, וכשברצלונה התחילו להתבכיין, ניחשתי ישר שמדובר בשופט אנגלי, הסתכלתי על דף ההרכב וגיליתי שבאמת מדובר בנציג מהפרמיירליג, מרק קלטנבורג, שנתן למשחק לרוץ רוב הזמן (שרק ל23 פאולים בלבד, 2 כרטיסים צהובים עד הדקה ה-85). מעניין מתי ישימו לב לזה שהשיפוט במשחקי צ'מפיונס הוא הרבה פחות אחיד מזה שבליגות עצמן, וזה גורם להרבה בעיות במשחקים.

והיו גם הרגעים האלה שמסי מתחיל לרוץ, והתחושה שעוברת ביציעים. מרגישים את זה. אני מנסה לחשוב מתי הרגשתי משהו דומה במגרש, ואני לא זוכר כל כך. לא בצורה כזו, זה בטוח. יש לו, למסי, הילה מסביבו, ולמרות הררי המילים שנשפכו עליו, הוא עדיין תופעה שראוי כל אוהד כדורגל לנסות ולראות בעצמו בחייו. ראיתי הרבה שחקנים גדולים, ומסי הוא לא החביב עלי מאלה שראיתי, אבל הגדולה שלו לא מוטלת בספק, גם אם יש מי שיגידו לכם אחרת (ואני לא מאמין שיש. האיש תופעה וזהו).

והדבר השלישי זה הביי ארנה, האיצטדיון של לברקוזן. אחד האיצטדיונים היפים והמודרניים שראיתי – ודי מדהים שבעיר של 160 אלף איש יש איצטדיון שמתמלא ב-30 אלף באופן כמעט קבוע. הויתור על יציע כמעט שלם מאחורי השער נותן לו את הייחוד שחסר כל כך לאיצטדיונים חדשים, וזה שהוא קטן יחסית, רק גורם לו להרגיש יותר אינטימי. אם אתם באזור, ופ"צ קלן לא משחקת (האיצטדיון שלה הרבה יותר שווה, אז לברקוזן לגמרי מצדיקה ביקור. ואז לברוח משם כמה שיותר מהר.

אמריקה אמריקה - ערן קאלימי מישייקר
ניצחון המכביסטים על באמברגיוכוס

16 Comments

ניק 10 בדצמבר 2015

הלכלוך של ברצלונה מתבטא יותר בעבירות שעושים נגדם. שחקנים כמו בוסקס, סוארז,אלבס וניימר שיכולים להזיז טנקים עם הכוח שלהם מאוד אוהבים ליפול ולהתפטל על כל ליטוף עליהם כאילו הרגע נדרסו ע"י אוטובוס. זה מעצבן, זה מגעיל וזה גם בד"כ משפיע על השיפוט.

וכן, זה ידוע שבאנגליה שורקים על בערך 60% מהעבירות ששורקים בליגות אחרות.

ירושלמי 10 בדצמבר 2015

מעניין שבליגה האנגלית זה נקרא "משחק קשוח" וכשברצלונה עושה את זה מדובר ב"משחק מלוכלך".
וגם אני שונא התפתלויות, נפילות תיאטרליות וגלגולים על הדשא, אבל בין זה לבין משחק קשוח אין קשר.
מי שחוטב עצים ביער וכו'.

מה גם שברצלונה היא אחת הקבוצות שעושים על השחקנים שלה הכי הרבה עבירות, חלקן מכוערות ממש.
אם היו שורקים לניימאר ומסי על כל עבירה קטנה שעושים עליהם (כי פשוט אין דרך אחרת לעצור אותם ברוב המקרים) המשחק היה נעצר הרבה יותר, ולכן אם לא שורקים על אותם עבירות לטובת בארסה, אין סיבה שגם הם יעשו דברים דומים לקבוצה היריבה.
אני חושב שזה אריה מליניאק שתמיד אומר משהו בסגנון, אם תעשה 30 עבירות במשחק ישרקו לך על 20, אם תעשה 60 ישרקו לך על 30. ככה זה מרגיש במשחקים של בארסה.

מאנו 10 בדצמבר 2015

ככה זה עם חובבי ה"ליגה האנגלית". אם זה היה משחק מדרום אמריקה, זה גם "משחק מלוכלך". אבל לא, שם באנגליה הם "קשוחים" עם כבוד.

אדם 10 בדצמבר 2015

חייב להודות שלא ראיתי את המשחק אבל יש הבדל גדול בין קשיחות למשחק מלוכלך. לתת קטנות, גליצ׳ים לרגליים וליפול כל הזמן זה משחק מלוכלך, להשתמש בגוף, לא ליפול מכל מגע ולהמשיך לשחק גם אחרי שמישהו נשף עליך זה משחק קשוח.

אין במה שירושלמי כתב לסתור את הטענה שברצלונה משחקים מלוכלך ובאנגליה משחקים קשוח.

omer 10 בדצמבר 2015

אני נמנה עם חובבי הליגה הספרדית אבל קשה להתעלם מההצגות שעושים רונאלדו, מסי, ניימאר, סוארז, בוסקטס, אלבס ופפה על בסיס שבועי.

כמות ההצגות בספרד גדולה בהרבה ממה שאנחנו רואים באנגליה או בגרמניה.

מעבר להצגות האלו, שים לב כשהמשחק צמוד, על כל שריקה שחקני ריאל/ברצלונה עטים על השופט. צ'אבי, גם בגיל 35, עדיין היה מס' 1 בכדורגל בספרינטים לשופט (על אף שבוסקטס וראמוס נותנים לו פייט).

ההצגות האלו הן בלתי נסבלות והן הדבר הכי גרוע בכדורגל הספרדי. אפילו יותר מהפערים הכלכליים בין קבוצות הצמרת לתחתית.

עופר פרוסנר 11 בדצמבר 2015

אני אסביר בצורה מאוד פשוטה את ההבדל בין קשוח למלוכלך: קשוח זה כששחקן יורד לתאקלים אבל מנסה לכדור, למשל, או שחקן שחוסם ולוחץ ומפיל שחקן אחר עם הגוף – אלה פאולים קשוחים.
אם אלו סטירות, בעיטות קטנות או בקיצור, כל מה שדייגו קוסטה עושה – זה מלוכלך. אני מבטיח לך שזה פשוט להבדיל.

פאקו 10 בדצמבר 2015

זה היה פיני גרשון שאמר את זה.

אדם 10 בדצמבר 2015

לי יצא פעם אחת לראות את מסי במגרש ולמען האמת זה היה מאוד מתסכל. כנראה שזה תלוי על איזה משחק אתה נופל אבל במשחק שאני ראיתי מסי לא רץ. בכלל. ולמרות זאת הבקיע.

ע.נ. צפון 10 בדצמבר 2015

גדולתו של מסי זה היכולת שלו לחלק אנרגיה תוך כדי משחק, אתלט מדהים כדברי KOBEׂׂ.
האפקטיביות שלו נמדדת בהתקפה לכן אין צורך בהגנה.
לברצלונה יש את הגרזן הטוב בעולם, סרחיו בוסקטס שמאפשר למסי להיות אפקטיבי.
כשאתה פיזית במגרש (ראיתי את מסי משחק ב2010) זה מדהים לראות את מסי מחכה לכדור(לא עושה הגנה רק אם הוא מפסיד את הכדור ואז חוק ה5-10 שניות של ברצלונה נכנס לתוקפו) לפני קו הנבדל.

צור שפי 10 בדצמבר 2015

אם כבר היית בעיר של תרופות, למה חזרת עם רשמים ולא עם מרשמים?

גילעד 10 בדצמבר 2015

About 250 kilometers to the north west, there's a city with better drugs

Perla 10 בדצמבר 2015

מעניין לקרוא. יופי של סיקור

גרוסמן 10 בדצמבר 2015

סתם מעניין אותי, מי השחקנים היותר חביבים עליך מאלה שראית?

עופר פרוסנר 11 בדצמבר 2015

גרוסמן – אתן לך חמישה, אבל זה משתנה: אלכסיס סנצ'ז, ריאן גיגס, תומס מולר, צ'אבי אלונסו, וכמובן זלטאן איברהימוביץ'.

Perla 11 בדצמבר 2015

אני מניח שהתשובה מתייחסת לאלו שראית מחוץ למכבי

עופר פרוסנר 14 בדצמבר 2015

בוודאי- להם יש קטגוריה נפרדת בהיכל התהילה הפרטי שלי

Comments closed