אתה מסתכל על מכבי חיפה ואתה לא רואה כלום. גורנישט. נאדה. אני מרגיש שכתבתי את השורה הזו אלפי פעמים בשש השנים האחרונות, וזה פשוט לא משתנה. אין שם כלום. אתה מנסה להבין, אבל אתה לא מצליח. אין שם כלום.
המחשבה נודדת במהלך המשחק. דיברתי עם שתי ידידות שלי על סיטקום שמתרחש בסניף דואר ישראל שמתפקד בקושי. החלטנו ששלום אסיאג יהיה הקב"ט. בטלוויזיה מכבי לא עושה כלום ואשדוד עושה קצת יותר ואתה שואל את עצמך מה יהיה והקהל פתאום צועק תתפטר ואתה מתרגש, אתה מבין שאתה לא לבד, שכולם רואים את זה, שאבא שלך צדק כשאמר ש"אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן".
***
כל היום אני מתעסק בפיגוע בלאס וגאס. טבח? מעשה הרג המוני? נקרא לזה פיגוע. אני פותח CNN ואני רואה את האח שלו מתראיין לתקשורת, אובד עצות לחלוטין. התקשורת רוצה ממנו תשובות ונראה שאין לו תשובות. הוא אומר להם שאפילו דוח חנייה לא היה לאח שלו. התקשורת, שהיא הפונקציה של האדם שיושב בבית מול הטלוויזיה, רוצה תשובות. היא מחפשת לספר סיפור, נראטיב, אבל אמין.
מה זה אמין? זה שצריך סיבה מסוימת לקום ולירות 300 כדורים על אנשים בהופעה. צריך לשנוא, או לכעוס. צריך מניע. כמו סדרת מתח בטלוויזיה. אנחנו חיים בעולם שמבקש את הנראטיב, דורש אותו. חבר שלי אורי כותב לי שאנשים לא מסוגלים לקבל שאין לזה קשר לכלום. ואני אומר לו שבטח שהם לא מסוגלים, זה דבר מפחיד לאללה, לדעת שבכל רגע נתון, בלי קשר למה שתעשה או לא תעשה, יכול לבוא מישהו ולירות עליך כדור. זה חרא ממש, ואנשים חייבים להסביר לעצמם למה זה קורה, לתת סיבה, למצוא הקשר, הרי לא יכול להיות שאין שם שום דבר מתוכנן.
אבל אין. וזה ממש ממש חרא.
***
המוח חוזר למכבי. כדורגל זה משחק של הקשרים: יש את הרגילים, למשל, אם תשחק גרוע אתה תפסיד כנראה. ואם תשחק גרוע עונה שלמה, כנראה שלא תזכה באליפות. ואם תיגע ביד תקבל כרטיס אדום. אבל בכדורגל לא מסתפקים רק בהקשרים הברורים מאליהם, ומנסים למצוא את אלה הנסתרים, שאנחנו לא חושבים עליהם, הקלישאות שהפכו לאמיתות שהפכו לקלישאות, אבל מבוססות על "אמיתות" שפעמים רבות לא מוכחות, למשל "מי שלא כובש – סופג". יש שם קשר לוגי של סיבה ותוצאה – אם תחמיץ הרבה תקבל עונש.
אבל גיא לוזון מתרחק מכל זה. הוא, כמו זן מאסטר אמיתי, מתעלם מכל מה שמסביב. כשהקהל שורק בוז, הוא מסביר שהנקודות חשובות. כשהקבוצה משחקת חרא, הוא רואה שהיא לא ספגה. לעתים נראה שגיא לוזון מודד את העולם בצורה שונה לחלוטין מכולנו, והדבר הזה עוזר לו, ככל הנראה, גם להתרכז בדברים החשובים עבורו (למשל, משחק שלישי בסמי עופר שבו מנצחים, ולעזאזל איך שנראים), וגם להפתיע כל פעם עם איזה רעיון מוזר אחר בהרכב, כמו רז מאיר בהרכב במשחק האחרון.
למעשה, גיא לוזון ניתק כל כך את ההקשר מכל מה שאנחנו מכירים כ"כדורגל", שהוא עושה דברים שנראים כל כך מופרכים: כך למשל, הוא שיחק בונקר כשהוא ביתרון שחקן מול מכבי תל אביב, או בחר להביא כמגן השמאלי הפותח את עמרי בן הרוש. או כל מה שהיה במהלך כל 90 הדקות ביום ראשון האחרון מול אשדוד. גיא לוזון עושה דיקונסטרוקציה לכדורגל, כמו שרק מישהו שיודע שאין שום משמעות לכלום יכול לעשות. גם אברם היה ניהיליסט, אבל הוא לפחות הבין בכדורגל.
***
כי איך, חוץ מניסיון נואל לפרק כל מה שקשור לכדורגל בקבוצה אותה אתה מאמן, אפשר לפרש את מה שרואים במגרש? אתה שואל את עצמך אם הם מתאמנים על איזה תרגיל, או על מסירות, ואתה לא בטוח. אתה רוצה להאמין, כי הרי לא יכול להיות שהוא עד כדי כך לא מבין כלום, אבל באמת שאי אפשר לזהות שם כלום.
מול מכבי תל אביב הייתי במגרש וזה באמת היה מכמיר לב. מצד אחד יש קבוצת כדורגל ומצד שני ילדים מפוחדים שרק רוצים לחזור הביתה בשלום. זה לא אמור להיות ככה.
ואחרי המשחק הוא אומר ששיחקנו חרא. ואז עובר שבוע, ושוב משחקים חרא. אבל הפעם לקחנו שלוש נקודות. אז באמת לא צריך להתעסק בדרך. קצת כמו שאסור לדבר על מדיניות הנשק בארצות הברית ביום של פיגוע או טבח או מה שזה לא היה.
***
אבל יש פה בעיה. כי לקהל נשבר מלוזון די מוקדם בעונה הזו: הם חושבים שאפשר יותר מזה. ועכשיו הם מפסיקים להגיע. ויש פה דיסוננס: כי אם בעונות האחרונות העונה בשלב הזה כבר הייתה די גמורה, הרי שפתאום אתה לא כזה רחוק, ארבע נקודות ממקום ראשון. אובייקטיבית, טבלאית, המצב שלך יותר טוב משהיה בעונות שעברו. אי אפשר להתווכח עם זה.
אז למה לא באים? כי אין כלום. כי זה לא שווה את הדבר הזה. במשחק מול רעננה, עת ישבתי עם אבא שלי ביציע, הוא התעצבן ממש דווקא כשהובלנו 0:4. "אין להם נשמה. אין להם נשמה", הוא אמר לי מספר פעמים, והתעצבן מאוד. איך אפשר להתעצבן כשאתה מוביל 0:4? כי למרות הניסיונות של גיא לוזון להוציא את הכדורגל מההקשר שלו, כשניגשת הקבוצה שלו למשחק היא מגלה שדווקא יש אחד כזה, יש סיפור מסגרת, יש רעיון, ויש מטרה.
כי מול הקבוצה של גיא לוזון ניצבת קבוצה אחרת, והכל, אבל הכל, תמיד נמדד מול אותה קבוצה. אובייקטיבית, יגיד לוזון, ניצחנו את אשדוד. אין חולק. 3 נקודות, אין ספיגה, ניצחון נוסף, אז מה רוצים ממנו? אבל הקהל מודד. הקהל כל הזמן מודד. וכשהוא צועק תתפטר, זה לא כי מדובר בחבורת מטומטמים. הם יודעים מה קורה בטבלה, אבל הם גם רוצים להרגיש משהו. ובמסגרת הפירוק לגורמים הזה, למען רעל ומלחמה ותאקלים, לוזון שכח להכניס קצת רגש, קצת נשמה. נשמה אמיתית, כזו של מכבי חיפה. זה חמקמק, אבל אין מה לעשות – זו דרישה לגיטימית. והיא לגיטימית כי הקהל הוא הצרכן של הקבוצה.
עבור לוזון הוא הצרכן של הקבוצה. הוא צריך להצליח. מה זה להצליח? מי קבע מה זו הצלחה? האם 0:1 בבית מול אשדוד בעשרה שחקנים כשאתה נראה כמו שאתה נראה, זו הצלחה? לוזון יגיד לכם שכן. אם אתם אומרים שהוא צודק, אז כנראה שאתם רוצים שהוא ייאמן את הקבוצה שלכם. תפדאל, רק שיילך.
58 Comments
רק שיישאר, זה הכל
גיא לוזון עושה דיקונסטרוקציה לכדורגל… גדול!
לגמרי :-)
בחיים לא אעמוד באצטדיון במשחק של מכבי ואקרא למאמן להתפטר. בחיים.
אבל לראשונה מאז אותו 4:0 שכפ"ס האכילו אותנו במשחק האחרון של שפיגל כמאמן אחוש הקלה אם מכבי תפטר מאמן באמצע עונה. 20 שנים לא היתה לי התחושה הזו. שאפו ללוזון שהצליח להחזיר אותה.
ואחת בקטנה – הקהל עדיין לא מפסיק להגיע. הכי הרבה אוהדים במשחקי הבית וסולד אווט בכל שלושת משחקי החוץ.
אתה מרגיש שמגיעה אותה כמות קהל מתן כמו בשנים שעברו? אם תגיד לי כן, היות ואתה במשחקי בית יותר ממני – לא אתווכח. אבל ממה שאני שמתי לב, מגיע פחות קהל מהתקופה הדומה לפני שנה ושנתיים.
הפועל ב"ש בית:
עונה שעברה (אחרי תיקו מול בנ"ד) 25,623.
העונה (אחרי הפסד לבנ"ד) 27,120.
הפועל רעננה בית:
אין נתונים על העונה שעברה וזה גם היה על הפלייאוף העליון אז קשה להשוות.
מ.ס.ע. אשדוד בית:
עונה שעברה – 16,094.
העונה – 15,932.
בחוץ, כפי שכתבתי, טרם השארנו כרטיס בקופה ואני ספק אם יישאר גם במשחק הקרוב.
אני חושב שזה הכי לגיטימי בעולם שהקהל יצביע ברגליים אחרי 6 שנים עקרות, אבל צריך לומר את האמת שזה לא ממש קורה. שוב נרכשו 18,000 מינויים ושוב הקהל מגיע בהמוניו בית וחוץ.
ועל זה נאמר, פריירים לא מתים וגם לא מתחלפים. הם קונים את הסיפור העונתי של יענקלה, בטחים שהפעם יהיה אחרת, ומחדשים מנוי
אוהדי מכבי לא קונים מנוי בגלל בעלים או תואר. כך גם אוהדי ליברפול ודורטמונד, ריינג'רס ויש עוד דוגמאות רבות. שם זו תרבות וכאן אנחנו פראיירים שמקנאים באירופה. חג שמח.
פרלה,
כל מילה.
אורי, ממש לא הבנתי את התגובה. ממתי נאמנות היא מילה מגונה בכדורגל?
נאמנות זה מצוין
נאמנות עיוורת מאפשרת לבעלים שמזמן איבד את הצפון לזרוק על הקהל
אוקיי. מבין את הנקודה אם כי חייב לציין שברמה האישית- תמיד הייתי שם, גם בשנות השמונים וימי לוני. כמעט תמיד עם מנוי. ואיך שעבדו עלינו אז, ברמות הרבה קשות ממה שקורה לחיפה ושחר. ללוני אפילו מאניירות להיות תחרותי- לא היו.
אין לי מושג למה שחר לא פיטר את לוזון מיד אחרי המשחק נגד מכבי ת"א. המצב בטבלה סביר+, נגד אשדוד ממש לא חייבים את לוזון (כל עוזר שקצת יטריף את השחקנים היה מצליח יותר), יש פגרת נבחרת וזאת הזדמנות פז להביא מאמן וממש לתת לו "מיני מחנה". אישית הייתי מביא צוות זר כי מה בדיוק יש לי להפסיד? הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שגם שחר כמו לוזון, מבסוט משלוש נקודות ואי ספיגה… כנראה שגם הוא מרגיש צורך להוכיח וחושב שעדיף לחכות לנס מלהודות בטעות.
באמת שחבל, מכבי חיפה חסרה לליגה.
בינתיים עושה רושם שמכבי ת״א חסרה לליגה. הליגה הסתדרה בלי חיפה ב-5 עונות האחרונות ועכשיו עושה קולות גם בלי הפועל.
לא היא לא
אם אוהדי מכבי חיפה חיים בהכחשה (מכנים את מכבי חיפה, מכבי ואת מכבי, מכבי תל-אביב, ואני לא אוהד את שתיהן אבל קצת פרופורציות) אז יש להם גם מאמן שחיי בהכחשה. בינינו, ראובן עטר יותר טוב? חוץ מזה, מה אתם מעדיפים לשחק יפה לשום מקום או שיראה זבל אבל אוספים נקודות ויכולים לאיים על האליפות, ובדר גם להשתפר? יש לכם מאמן שנתן הצלחה אדירה בליגה הרבה יותר טובה מהליגה שלנו ועל הקשקש איבד אליפות, אז תנו לו קרדית שהוא יודע מה שהוא עושה.
מה שהיה בבלגיה היה סטיית תקן, הגרגר שגם תרנגול עיוור מוצא. ללוזון אין את החבילה הנדרשת (ידע, אישיות) לאימון ברמות הגבוהות בארץ.
צור, אכלת אותה
:-)
איציק הוא היהודה ברקן של ימינו.
אתה רומז שאני הולך לשים כיפה ולגדל זקן?
אופס
הקהל מגיע בהמוניו כי שוב מכרו לו בקיץ שיש סגל מדהים (ושמעתי גם לא פעם "סגל לאליפות"). הוא שוב קנה את ההבטחות של מחלקת השיווק, ושוב מתאכזב קשות מהביצועים של המחלקה המקצועית.
כי לא יעזור כלום: בשביל להיות טובים לא מספיק סגל טוב (וגם לא מאמן טוב). צריך כימיה קבוצתית ותיאום וזה לוקח זמן ודורש סבלנות. אבל כמה שהציפיות גבוהות יותר, ויותר אוהדים קונים מינוי, ככה יש פחות סבלנות.
האמת שבן דב הבין את זה ונמנע מלייצר ציפיות, אבל הן נוצרו בכל זאת, בגלל העבר, הרצון העז "לחזור להיות גדולים", הדיבור על הסגל האדיר (הסגל לא רע, ממש כמו בעונות קודמות) וגם התקשורת שאוהבת לנפח בשביל לגרום לאוהדים להקליק.
זו דינמיקה הרסנית קבועה במכבי. ברגע שיקבלו מראש את האפשרות שנעביר עונה רעה ואולי יותר – אפילו אם יבואו חצי מכמות האוהדים – יהיו זמן ובעיקר שקט תעשייתי שיאפשרו לבנות קבוצה שתתחרה שוב על תארים באופן קבוע.
מי שרואה את השאריות של קצה הספסל של מכבי הופכות לבאנקר בחיפה (אלברמן, ורמוט, בן הרוש ואזולאי) ולעומת זאת את הכוכב הבלתי מעורער של חיפה נהיה שחקן רוטציה במכבי, ועדיין מאמין לשקרי ה"סגל מדהים, שווה אליפות", מגיע לו לעבור את מה שאוהדי חיפה עוברים גם השנה
אני לא יודע אם שמת לב אבל בליגה השנה ההתנהלות קצת שונה ״הסגל הכי טוב מנצח״ – זה ברור שזה יתאזן אבל כרגע עולים 2 דברים די ברורים לגבי חיפה :
1. הבעיה שלה בסגל זה איזון (קישור אמצע חלש, מגן שמאל) ולאון דווקא איכות כל שחקן באופן בדיד.
2. לא מאומנת.
וכשרואים את מכבי נתניה ואת הכדורגל המהפנט שלה שיושב אחד לאחד על הדנא ההתקפי של חיפה זה ברור עד כמה התסכול ברור ואני בטוח שאם היו משחקים דומה ונמצאים עם נקודה או שתיים יותר היה אושר גדול שם עכשיו. גם אם היו מסיימים בלי תואר.
שחר ניצח בעבר כי רכש את הטובים ביותר וקיבץ אותם הרבה שנים ביחד – הוא כבר לא מסוגל לעשות זאת כלכלית – זה לא אומר שבין מה שקבוצות אחרות משיגות (כדורגל התקפי,נוכחות באירופה) .
נקטע לי – בין מה שקבוצות אחרות משיגות לבין מה שהוא משיג עם תקציב גדול יותר ואיכות סגל ״על הנייר״ גדולה יותר זה פער לא נתפש.
יניב, למה אתה חושב שהוא לא מסוגל לעשות את זה כלכלית?
הבעיה היא ניהולית נטו.
אתה חושב שהוא מסוגל לשאוב את הכשרונות בליגה כמו פעם ? בליגה שיש בה מיטש ואלונה ? הספינה הזו הפליגה
לשאוב את כולם לא, להילחם על חלקם, בוודאי.
גם לגבי זרים, התקציב ישנו, מתי הוא הביא בפעם האחרונה זר משמעותי לכמה עונות?
הבעיה האחרונה של חיפה היא תקציב, שחר מנהל כמו שלוזון מאמן, קצה האף ולא יותר.
פחחחח צריך להוסיף איזה האשטאג סטייל מה שעשו ליענקל׳ה לגבי חלקים מהקהל. המטרה היא להיות מכבי פ״ת של העונה הקודמת. אתם חיים בסרט ואתם חלק מהעניין.
הופמן צודק שנוצרו ציפיות כי נעשה מאמץ לשפר.
גם אני הייתי עושה את המאמץ אחרת ועם מנהל מקצועי ומאמן אחר אבל הקישור בין הקהל שמגיע להנחה שהוא מגיע רק בגלל שעובדים עליו הוא קישור מקומם.
למה שלא תהיה גאווה בכך שנוצר בסיס רחב שרואה בקבוצה הזו מותג שרוצים להיות חלק ממנו בלי קשר להישגיות שבשפל.
למה שלא תהיה גאווה בכך שכמו באירופה אנחנו עם הקבוצה גם ברגעים קשים ומאכזבים.
הקהל, בצדק, לא נותן ללוזון אשראי. הוא בחוב ויתרת משיכה כבר מהפלייאוף אשתקד.
מנגד, עם הקבוצה והמועדון אין התחשבנות. זה לא חשבון בנק ולא סוגרים אותו כשפחות משתלם.
חג שמח.
הייתי מכניס את ״הרגעים הקשים״ ו״ההישגיות שבשפל״ לכוכבית מאוד גדולה – במובן הזה שחר מספק את הסחורה – הוא לא נותן לכם להגיע לשפל אמיתי ומשמר תקווה כלשהי לשינוי שתמיד נראה מעבר לפינה (ולמרות מה שחלק מהמגיבים פה רשמו התקווה הזו אינה נטו שיווקית, יש בה זרעים של אמת)
לגמרי. כל זה היה מדוייק אם היה מדובר בלוני. לא בשחר.
פרלה לא מגיע רק בגלל, אבל מגיע בהמוניו בגלל. ולא פלא שכשהקבוצה לא נראית טוב הוא מתחיל לשרוק בוז בדקה 20. הקבוצה מעלה את הציפיות בשביל למכור מינויים ואחר כך מתפלאים שהקהל מצפה להרבה.
למה הקישור האוטומטי בין העלאת הציפיות למכירת מנויים?
1. מכירת מנויים זה רע?
2. ההצלחה על הדשא לא מעניינת?
3. שחר טועה. לא מעט. אבל התסכול מהכשלונות מזויף? מלכתחילה רצה רק למכור מנויים?
4. הקהל שמגיע מביע חוסר שביעות רצון. ובצדק. זה היה קורה גם אם היו פחות ציפיות ופחות מנויים ורואים זאת בקבוצות דלות קהל.
1. אין במכירת מינויים שום דבר רע – כל עוד יודעים לא להפעיל לחץ מיותר על המחלקה המקצועית.
אני אומר שיש את מי, כמוך, שיקנה מינוי בעל מקרה, גם אם הסגל ייראה בינוני לגמרי ולא תהיה שום תקווה להתחרות על תואר. הגרעין הקשה. לא יודע כמה אנשים זה – אני מניח שבקריית אליעזר בסביבות 5,000-8,000, ובאבי רן הנוח והנעים בין 10,000 ל-13,000. סתם זורק מספרים, אפשר לבדוק כמה עשו מינוי בשנים הפחות טובות שלנו בקריית אליעזר ולהיות יותר מדויקים.
בגלל שהמחלקה השיווקית עושה עבודה מעולה בקיצים האחרונים, הרבה אוהדים שלא היו באים אם היו מרגישים שאין סיכוי למאבק עושים מינוי. וזה גם בסדר. רק שהם מצפים "לתמורה", והם מביעים את הציפייה הזו ברגע שהם מרגישים קצת מרומים.
2. ההצלחה מעניינת מאוד אבל לציפיות, בעיקר של החלקים בקהל שקנו מינוי בשביל לראות הצגות, יש מחיר. והמחיר הזה הוא לחץ שמזיק לקבוצה, ופוגע בהצלחה. אנחנו רואים את זה כבר כמה וכמה עונות. וזה מורגש יותר מאז המעבר לאבי רן – וסוג הקהל הנוסף שהגיע איתו. לא במקרה.
3. התסכול של שחר מהכשלונות אמיתי לגמרי. הוא רוצה גם להצליח, לא רק להחזיר את ההשקעה. אבל גם הוא צריך להבין שלוקח זמן להצליח, להתחבר ולבנות קבוצה לצמרת. לפעמים גם יותר לשנה. אז למשל, לא לזרוק מנהל מקצועי אחרי חצי שנה, גם אם לא מרוצים מהמאמן.
4. לא מסכים. בקבוצות דלות קהל האוהדים לא שורקים בוז בניצחונות. מצד שני, בקבוצות עם פחות קהל בדרך כלל לא מצפים למשחק התקפי ולא מתמרמרים עם המסירה הראשונה אחורה לשוער. פשוט יש פחות ציפיות.
ובאופן כללי, אני לא חושב שהקהל של מכבי שונה מהותית מקהלים אחרים. יש דברים מסוימים שנבנו אצלו לאורך השנים – כמו ציפייה למשחק התקפי ולתארים, או בשנים האחרונות מנהג יפה ומוערך של חלקו לעודד גם אחרי הפסדים ולבוא גם למשחקי חוץ וגם כשקשה. אני לא יודע אם זה הפך לתכונה מהותית עדיין, כמו הדוגמאות מחו"ל שהבאת. הלוואי שכן. אבל גם אם כן, זה מאפיין את הגרעין הקשה ולא את 18,000 המנויים. לדעתי אם מכבי היתה מעבירה עונה כושלת אחת רק עם הגרעין הקשה של האוהדים זה היה עושה לה רק טוב.
באמת שמבחינת סגל אין לי בעיות עם שחר, הוא הביא את שני הישראלים הבכירים שהיו בשוק, ויד שחקנים שיכולים להציג משחק יותר טוב. הבעיה היא באמת בעמדת המאמן כרגע, אבל יש תחושת התקדמות, וגם אם יקח שנה או שנתיים, עד שיגיע מאמן נורמלי ויחבר את הכל, בעיניי זה כבר ברור שנחזור
וואלה, הוא הביא את אצילי ודוידזאדה?
הוא הביא את בוזגלו וגרשון. על אצילי באמת אין מה להגיד, שחקן מעולה שפורע שטרות, אבל בוזגלו לא עדיף על דוידזאדה מבחינת מיקום בשרשרת היכולות?
בכל מקרה, עקרונית, הבעיה היא לא בישראלים אלא בזרים הלא מבריקים, ועדיין, מכבי חיפה מבחינת סגל במקום לא רע. זה האימון שלא מפיק מזה כלום.
פרוסנר
לגבי הרצח ההמוני.
ניחוש שלי – דיכאון. רצון להתאבד ולקחת איתו כצה שיותר על הדרך. לא אתפלא אם בראש של אלה על הסף שם יש מן ליגה פנימית של מי אקח איתו כמה שיותר.
מתחבר לטייס הגרמני ההוא שריסק מטוס בספרד.
ייקח
זה לגמרי יכול להיות. אבל יש פה משהו אחר: הוא בכלל לא ראה אף אחד מאלה שהרג. זה פשוט משהו מוזר ולא ברור.
לא מסכים עם אסף. לפי מה שיודעים כרגע היה כאן ארוע מתוכנן היטב היטב, בכמה הבטים:
1. כמות הנשק.
2. שכירת חדר עם זווית ירי אופטימלית ורישות המסדרון במלון במצלמות.
3. הכי משמעותי, בחירת הארוע: פסטיבל שירי קאנטרי שזה סוג מוזיקה שבהכללה גסה מזוהה יותר עם רפובליקנים לבנים תומכי טראמפ ותומכי מכירת נשק מאשר עם כל סקטור אחר.
באחד המקומות קראתי שהרוצח השתייך לאנטיפה. לא יודע אם זה נכון אבל לא אתפלא. ברור שחוץ מאידאולוגיה תמיד יכולים להיות גורמים איישיים (כמו דיכאון שכתבת) או תורשתיים (כמו האבא העבריין הפסיכופת) או גם וגם. אבל התשומות וההכנה שהוא השקיע בעניין מוליכים אותי בעיקר לכיוון האידאולוגי-פוליטי.
מסכים שברור שמדובר בארוע מתוכנן היטב.
דבר אחד לא ברור לי, למה הוא היה צריך עשרה כלי נשק?
להחליף מחסנית הרבה יותר יעיל מלהחליף רובה…
שלושה רובים מספיקים ונשאר עודף. האם ידוע בכמה כלי נשק מהמלאי שהכין הוא השתמש?
על אף שהאנטיפה הם חוליגנים אלימים בדיוק כמו הקיי.קיי.קיי, אני מתקשה להאמין שהוא קשור אליהם, אבל לך תדע…
הכותרת נפלאה :)
פיגוע ולוזון אכן מתחבר ביחד כי על המגרש הכדורגל נראה כמו אחרי פיגוע.
מועדון מפואר כמו מכבי חיפה לוקח את לוזון. זו כבר הצהרת כוונות של אנחנו בחוץ מאבק האליפות או אירופה.
עצוב מאוד איך שמועדון שהביא כל כך הרבה ריגושים לכדורגל הישראלי, כרגע בשפל…
תראו דוגמאות אנצ'לוטי בבאיירן, לא משנה השם והמוניטין-לא מספק הסחורה יותר, אז הביתה
כדאי שתלמדו ממקרה הפועל ת"א לפני שיהיה מאוחר מידי
מ.ש.ל
אני לא מעודכן בפרטי החקירה של וגאס בכדי לקבוע אם האירוע היה מתוכנן או לא, אבל אני כן יודע להגיד שכשהממשל באמצעות התקשורת מייצרים אינספור ״דרבים״ כמו דמוקרט-רפוב׳, שחור-לבן, מהגר-מקומי, קרניבור-ויגן, ומוסיפה לזה רגולציית נשק חסרת אחריות, זה מה שתקבל במוקדם או במאוחר. מה שמפחיד בכל הסיפור, שכל אחד כזה שמייצר ״שיא חדש״, מדרבן את השחקנים שסביבו לייצר ספקטקל נוסף.
יש מצב שהוא קיבל השראה מהאירוע בבטקלן למשל.
זה מקרה שקרימינולוגים ילמדו באוניברסיטה , אין שום הגיון, אם היה יורה בפסטיבל ראפ היה יותר מובן, האח אמר שהוא היה נדיב בכסף למשפחה, מסתבר שהחברה היא נערת ליווי והיא סיפרה שהיו לו התפרצויות שהוא מכלום התחיל לצעוק ללא סיבה. צריך נתיחה לבדוק מה לקח( אולי טריפ רע), ובעיקר נתיחה של המח.
ניזון מהתקשורת בלבד במקרה הזה, ולמדתי שמדובר בפסטיבל קאנטרי שמזוהה במידה מסוימת עם רפובליקנים מצביעי טראמפ
אני לא מתפלא כלל על מצבנו, לא הבנתי את החתמתו בזמן אמת אבל הוא השיג את המטרה. הוא כנראה גם ישיג את המטרות השנה (מקום שלישי קרוב יותר לקבוצות המובילות) לא זוכר קבוצה אחת של לוזון ששיחקה אטרקטיבית, לא נראה לי שזו הייתה דרישה של הבעלים. ההחתמה של עמב״ה לא מובנת ולא תהייה מובנת זה נראה כמו סגירה של סוכנים על הכיס של שחר. מאוד משונה.
קהל שצעק אליפות בלי מאמן לא ישאר אדיש למקום שלישי עד שישי בלי סימני אימון כלל.
אמריקה-לא העמקתי בנושא, אבל איכות הפיגוע מרשימה, לפגוע בכל כך הרבה אנשים ממרומי הקומה ה-32 מצריכה איכויות ואימונים רבים. באמריקה של האח הגדול של אחרי התאומים נראה שיש פה הרדמות מערכתית או התרכזות באוכלוסיות ואיומים אחרים הפרופיילינג כשל.
האם פורסמו תמונות הצ'ק אין שלו? נראה לי שכמות המזוודות ומשקלן היה צריך לעורר איזשהו חשד. לא?
התוצאות ה"יפות" זה בלוף. ניצחנו את באר שבע בסמי כמו כל שנה. ניצחנו את אשדוד ורעננה שהם ביי פאר הכי חלשות בליגה ובפוקס הוצאנו תיקו מול 10 צהובים.
עוד מעט יתחיל סבב המשחקים מול הקבוצות הנורמליות של הליגה. נתניה קש הפועל חיפה סכנין אפילו אשקלון. והתיקואים וגם כמה הפסדים יתחילו להצטבר.
+1
מול החזקות אפשר להסתגר והמהירות של רוקו וסנטי כבר תוציא איזה שער/אדום.
מול החלשות פערי הכישרון מנצחים.
ואז נשארת עם הבטן של הליגה שבינתיים לא לקחת מולה נק' ואפילו לא כבשת שער.
מה שנקרא, עכשיו צריך להתחיל לשחק כדורגל ברמה ואת זה טרם עשינו העונה.
מי זה סנטי?
סלליך, הבנתי לבד :)
*עבור לוזון הוא הצרחן של הקבוצה…
אני יושב בצפוני וקראתי ללוזון להתפטר. הקבוצה של לוזון היא הפחות מאומנת שראיתי עד כה באצטדיון החדש, במיוחד כשהכדור ברגלנו. שחקנים מקבלים כדור בשליש האחרון של המגרש ואין להם שום רעיון לקדם את החפץ העגול הזה לכיוון הרחבה על 4
על הקרקע