"שיגעעעעון" (מרגול) / אלון רייכמן

טירוף טורניר המכללות מטריף. למה אין כמו מרץ המשוגע

 

 מרץ כאן. והוא משוגע.

בכל שנה, לקראת השבוע השני של חודש מרץ, מגיע העיקצוץ הזה.

בדיוק כשב-NBA מתחילים לחשב מיקומים אחרונים לפני הפלייאוף, כשגרג פופוביץ' מתחיל לחלק דקות לכוכבים הזקנים שלו בסן אנטוניו ולברון ג'יימס משחק כאילו אין עייפות בעולם, כובד המשקל עובר לשלושה שבועות למקום אחר. לאקשן האמיתי.

מיליוני חובבי כדורסל מסתנכרנים אל המקום בו הספורט שב להיות אושר מזוקק ומענג. בעוד שב-NBA מרבית האוהדים מגיעים לבילוי משפחתי ומתרכזים בלרקוד עם הקמע של הקבוצה ולצעוק D-Fence בהגנה, טורניר המכללות מפזר קסם מסוג אחר. 'באזר ביטרס' מנצחי משחק, אופוריית הניצחון והזכות לשרוד ולשחק יום נוסף – ומנגד, הפסדים גומרי עונה, גומרי קריירות קולג'ים, גומרי קריירות בכלל.

68 קבוצות. 21 יום. 63 משחקים. עונג צרוף.

טום איזו, מאמנה האגדי של מישיגן סטייט, אמר פעם: "הדבר הכי גדול במאר'ץ מאדנס זה שקבוצה שאף אחד לא שמע עליה יכולה להגיח משום מקום ולבעוט לך בתחת. ושנייה אחרי זה, כשאתה עוד מנסה להבין מאיפה זה הגיע, אתה כבר החדשות של אתמול. וזה הדבר הכי יפה שיש".

בניגוד לשנה שעברה, בה קנטאקי סומנה כפייבוריטית הגדולה ללכת עד הסוף (ובאופן מפתיע, אכן הלכה עד הסוף), השנה הקרב פתוח כפי שלא היה מזמן. חמש קבוצות זכו להחזיק בטייטל של המדורגת ראשונה במדינה, דירוגים שהתחלפו על בסיס שבועי כמעט – וברגע שהטורניר עצמו מתחיל, גם את הדירוגים, כמו את התחזיות, אפשר לזרוק מהחלון.

כי אם במהלך העונה כל קבוצה משחקת באולם האולטרה ביתי שלה, בטורניר עצמו הקבוצות משחקות לרוב במגרשים נייטרליים שנקבעו מראש – מה שמסייע לקבוצות בינוניות או חלשות (מי אמר באטלר ולא קיבל?) להשתחל לשלבים הגבוהים.

ופה מתחיל הכיף. עם המדורגות הבכירות שעפות כמו כלום בסיבובים המוקדמים, עם תחושת הסנסציה המרחפת מעל כל משחק, בכל פוזשן, עם הסיפורים האנושיים והאישיים של הכוכבים האלמוניים, שקונים את דקות התהילה שלהם בדם ויזע אחרי שהגיחו מאלמוניות מוחלטת אל אור הזרקורים, אולי בפעם הראשונה והאחרונה בחייהם.

וזו גם הזדמנות מצויינת לכוכבי קולג' גדולים להראות שיש להם את זה גם ברגעי האמת. כשהעונה מונחת על הכף. כי מה שהטורניר הזה עושה – זה נותן לכל אחד הזדמנות לזרוח, אבל גם שם לו על הכתפיים את כל הלחץ שבעולם כדי להוכיח לו שאין לו את מה שצריך בשביל זה.

אינדיאנה, דיוק, גונזגה, פלורידה, לואיוויל, מישיגן, ג'ורג'טאון, קנזס, פלורידה ומישיגן סטייט ינסו לא ליפול קורבן לסינדרלות בדרך לתואר הנכסף. כמות הכסף שתזרום בין המהמרים וממלאי ה-Brackets לפני הטורניר יכולה לממן את התל"ג של מדינה אירופית בינונית. מיטב הפרשנים יעיפו ספקולציות וניתוחים לאוויר. אבל אף אחד לא באמת יודע מי תיקח.

אז כל שנותר הוא לגלות מי ה-68 המאושרות שלוקחות חלק בריקוד הגדול, להתמכר לטירוף ולאנרגיות המחשמלות וליהנות מכל שנייה.

או כמו שדיק ויטאל – הפרשן הכי צבעוני בכדורסל הקולג'ים נוהג לומר – It’s awesome baby! With a capital “A”!

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

 אלון רייכמן ב"דה באזר"

מציאות מדומה
גומי, האם זה כל הסיפור ?

28 Comments

יריב 18 במרץ 2013

68 קבוצות, 63 משחקים? 67 משחקים, אני מניח.

גיא 18 במרץ 2013

63 משחקים בטורניר ועוד 4 משחקים על הזכות להעפיל לטורניר. (64 קבוצות בטורניר עצמו)

S&M 18 במרץ 2013

אין בראקט?
אני מבטל את המנוי.

אדם בן דוד 18 במרץ 2013

+1

אלון רייכמן 18 במרץ 2013

רק אל תבטל את המנוי!
יש לך אחלה בראקט כאן: http://www.marchmadnessaction.com/bracket.php

Yavor 18 במרץ 2013

יש בראקט בהופס (hoops.co.il), כולם מוזמנים להצטרף לטירוף.

גיל 18 במרץ 2013

האמת היא שאני קצת מאוכזב מהפוסט. יש כאן את אוסף הקלישאות הגדול ביותר לגבי המכללות אבל אין כאן שום סיקור רציני של הטורניר והמועמדות. וגם אם הטורניר מושך את מירב תשומת הלב, דווקא השנה הנבא עדיין יככב, במיוחד אם מיאמי יתקרבו לשיא הניצחונות הרצופים של הלייקרס.

אלון רייכמן 18 במרץ 2013

הי גיל. חשבתי תחילה לכתוב פוסט מקצועי יותר עם תחזית לקראת הטורניר, אבל באמת שקשה לנבא. כל אחת מהמדורגות הבכירות מועמדת כמובן, וגם אז – תמיד יכולות להיות הפתעות בדרך. לכן התמקדתי דווקא בקסם של הטורניר ובכיף שסביבו, פחות בניתוח מקצועי נטו. סורי אם התאכזבת.

אייל הירוק 18 במרץ 2013

טורניר המכללות בחודש מרץ זה הכיף הכי גדול שיש בספורט האמריקאי. אין תחליף לאטרף שרץ סביב הטורניר הזה. תענוג.

אייל 18 במרץ 2013

מארץ׳ מאדנס זה הכיף הכי גדול בספורט האמריקאי. אין תחליף לאטרף הזה בשום מקום אחר. תענוג.

מעין 18 במרץ 2013

הייתי בטורניר בשנה שעברה בפיינל פור כשקנטאקי לקחו. אווירה משוגעת שהזכירה משחקים מטורפים ביוון או בטורקיה. השנה אני הולכת על אינדיאנה. אול דה וויי.

איצקו 18 במרץ 2013

דיק ויטאל האחד והיחיד. מלך!

אלון 18 במרץ 2013

גיל, ניו מקסיקו כאלה טובים או שהפרשנים מתלהבים מהם כי אף אחד לא מממש ראה אותם מספיק?

גיל 18 במרץ 2013

מעולים, אנחנו הולכים עד לפיינל פור (או עפים בסיבוב השני). יש להם הגנה מעולה אבל ההתקפה נתקעת לפעמים. מצד שני, הם קולעי עונשין מעולה וגם שלשות אז לך תדע.

אלון 18 במרץ 2013

יש להם את בראקט די נוח.

גיל 18 במרץ 2013

מגונזגה אני בכלל לא מתלהב וגם השאר קבוצות נוחות אם וכאשד. נקווה שיצליחו לעשות את המקסימום השנה.

אורן 18 במרץ 2013

גונזגה עושים פיינל פור השנה. לא יעזור לאף אחד! קלי אוליניק שולט!

אלון רייכמן 18 במרץ 2013

גיל, לניו מקסיקו יש התקפה בעייתית. בטורניר הזה באמת שאי אפשר לפסול כלום, אבל קשה לי לראות אותם מגיעים לפיינל פור.

גיל 18 במרץ 2013

יש להם קולעי שלשות מעולים וכאמור, קולעי עונשין מעולים. הם אולי לא הקבוצה הכי התקפית אבל אם הם מצליחים לשמור את היריבות על 50-60 נקודות יש להם סיכוי סביר לנצח.

red sox 18 במרץ 2013

יש להם יתרון אחד על מדורגות גבוהות מהמיד-מייג'ורס בשנים האחרונות – החטיבה שהם מגיעים ממנה הייתה חזקה מאוד השנה כך שהם מגיעים לטורניר עם לא מעט משחקים מול real competition ולא אחרי טיול של 5 חודשים.
ועדיין אני רואה אותם עפים מהר יותר מהקרדיט שהוועדה נתנה להם.

גיל 19 במרץ 2013

אכן התחרות שלהם הייתה קשה יותר משל רוב הקבוצות. הם מקום שני בRPI וקושי התחרות והחטיבה שלהם היא הכי גבוהה בRPI. אם זה יתבטא בטורניר או לא את זה עוד נראה.

גרד מילר 18 במרץ 2013

לדעתי זו השנה של גונזגה. מאז ימי סטוקטון לא היתה להם קבוצה כזאת והשנה הם נראים יציבים בעיקר מנטאלית. יש שם כמה צעירים מבטיחים וקבוצה שיכולה ללכת עד הסוף של הסוף.

מייקי 18 במרץ 2013

אחלה פוסט. אהבתי. מתמצת במדויק את הקסם שיש בטורניר הזה. שלא לדבר על המעודדות הכי שוות בעולם. גרתי 10 שנים במישיגן והטירוף שם שובר שיאים. חבל שלא משדרים יותר משחקים כאן בארץ.

עמית ג 18 במרץ 2013

Go Blue!

מקווה שה-fresh five יתאוששו מהחודשיים הקשים שעברו עליהם.

גלעד 18 במרץ 2013

מי שמהמר נגד דיוק וששבסקי שם נפשו בכפו! האליפות צבועה בכחול השנה!

אורן 18 במרץ 2013

גלעד, סחתיין על האופטימיות. אבל אני הולך נגד דיוק. הם לא יקחו כי הם פשוט לא מספיק טובים להערכתי. אם בכל זאת אני צריך להמר – הייתי הולך על אינדיאנה או קנזס.

איתמר 18 במרץ 2013

ביל סלף עושה עבודה מצוינת העונה בקנזס ובן מקלמור נותן עונה גדולה יחד עם ג׳ף וויטני בשילוב גארד-סנטר קטלני. יהיה מעניין לראות אותם בטורניר השנה.

רועי 18 במרץ 2013

יאללה שיתחיל כבר. הולך להיות טורניר אש השנה. קנזס הולכים בגדול.

Comments closed