מלך הכאב, מוקדש לרפא

יש אנשים כאלה, שתמיד יעמדו בגשם. סטינג שר עליהם, דגלס אדמס צחק עליהם. בניטס לא מבין.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

כתם שחור קטן על השמש היום

כמו אתמול אותו סיפור איום

חתול שחור בצמרת העץ הגבוה לכוד

הרוח לא מפסיקה, דגל קרוע מתנפנף מעמוד

 

עמדתי פה כבר לפנים, בגשם השוטף

כשהעולם מסתובב במעגלים במוחי הקוצף

תמיד קיויתי, שתנפצו את המעגל השלו

אבל זה גורלי, להיות מלך הכאב

 

כתם שחור קטן על השמש היום

-זו נשמתי שם למעלה-

כמו אתמול אותו סיפור איום

-זו נשמתי שם למעלה-

חתול שחור בצמרת העץ הגבוה לכוד

-זו נשמתי שם למעלה-

הרוח לא מפסיקה, דגל קרוע מתנפנף מעמוד

-זו נשמתי שם למעלה-

 

עמדתי פה כבר לפנים, בגשם השוטף

כשהעולם מסתובב במעגלים במוחי הקוצף

תמיד קיויתי, שתנפצו את המעגל השלו

אבל זה גורלי, להיות מלך הכאב

 

מאובן לכוד בקיר הצוק הגבוה

-זו נשמתי שם למעלה-

דג מת קפוא במפל הקבוע

-זו נשמתי שם למעלה-

לוויתן על החוף בשפל של אביב

-זו נשמתי שם למעלה-

פרפר נלכד וקורי עכביש מסביב

 

עמדתי פה כבר לפנים, בגשם השוטף

כשהעולם מסתובב במעגלים במוחי הקוצף

תמיד קיויתי, שתנפצו את המעגל השלו

אבל זה גורלי, להיות מלך הכאב

 

מלך על הכס ועיניו אבק

עיוור מחפש צילו של ספק

עשיר ישן על מיטה זהובה

שלד נחנק מפת עלובה

 

מלך הכאב

תמיד אהיה מלך הכאב

djdannyp, cc license
djdannyp, cc license

יש אנשים כאלה. כולנו מכירים אותם. יש אצל מדריך הטרמפיסט לגלקסיה קטע קטן, בחלק הרביעי אני חושב, אבל אולי מישהו יתקן אותי, שמספר על נהג משאית. לא משנה לאן הוא נוסע, תמיד גשום. הוא מכיר כבר את כל אלפי סוגי הגשם האפשריים, ומקלל אותם תמיד. ואיך שהוא נוסע, העננים מסתובבים ועוקבים אחריו, כדי להשקות אותו. כי הוא אל גשם, אבל לא יודע את זה.

ככה מרגיש בודאי רפאל בניטס. אצלו תמיד גשום, העולם רודף אותו ואחריו, ולא מבין את הגאוניות שלו.

יש לו על מה להסתמך, בוולנסיה הוא היה הדבר הבא. גאון טקטי שיודע להכין קבוצה בדקדקנות. אבל אז בא מוריניו והראה שזה לא מספיק. שאר רוח, גישה לשחקנים ווינריות הם אלמנטים לא פחות חשובים.

ורפא המשיך, בנה קבוצות בגאוניות באמצעים קטנים משעמדו לזכות מוריניו, וקיווה שמתישהו השקר ייחשף. שאימון כדורגל זה טקטיקה ולא שואו. ובכל זאת עמד בצל. בניטס לא הבין מה קורה סביבו. שאנשים נמשכים אחרי האור, בזמן שהוא הגאון האמיתי. ואז באה הטעות הגדולה מכולן – ההיבריס של בניטס. הוא תמיד יהיה הגיבור הטרגי-קומי, אבל השיא היה כשהלך לאינטר כמחליף של מוריניו. הוא רצה אחת ולתמיד לנפץ את פסל האליל שהותיר אותו בצל. ונכשל קולוסאלית.

הבנייה היתה ארוכה וצפויה, חצי שנה של כישלון ידוע מראש. בניטס איבד את צלילות דעתו. הריבים עם מוראטי ניסרו לו את העצבים. הזכיה בסופר קאפ האיטלקי ובגביע העולם למועדונים לא הספיקו אפילו למלא חצי כוס. השחקנים התרחקו ממנו, הם מריחים לוזריות ראשונים. התקשורת נהנתה לדוש בכשלונו לבנות קבוצה שתשחק בביטחון ותשלוט במשחק כמו זו של מוריניו.

אחרי הניצחון הצפוי מול מאזמבה לובומבאשי, שלא יכול היה לתת לבניטס אפילו את הקרדיט לו ציפה אחרי ניצחון בגמר על קבוצה קצת יותר רצינית, הגיעה ההתפרצות. התודה לאוהדי ליברפול שידעו להעריך אותו. הזלזול והעלבונות לכיוון מאסימו מוראטי והסגל. בניטס התבכיין והתלונן. מוריניו התראיין במהירות וסיפר, שהוא דווקא ראה את שידור המשחק כשהוא לבוש בחולצה של אינטר. איזה גיזר. איזו שליטה בחומר.

במייל ביקשה אינטר מבניטס להתפטר, הוא סירב ודרש את ששת המיליונים פיצויים שרשומים לו בחוזה. אינטר טענה, שפגיעה במועדון כמו זו שהפגין המאמן מאפשרת ביטול פיצויים. בניטס הודיע שמצידו הוא מגיע לתחילת האימונים אחרי שבוע הפגרה. זה נגמר בשלושה מיליון, והרבה כעס. ובניטס? ימשיך לעמוד בגשם.

חידון מספר 215. מנג'רים של מנצ'סטר יונייטד
שבת בלי כדורגל!

28 Comments

רובי פאולר האמיתית 24 בדצמבר 2010

זנדר ידידי ורעי: הירידות על רפא בבלוג מתחילות קצת לטפס למקומות מעצבנים. (לוינטל? אלפסי? אתה? ) האיש מאמן ראוי יותר מהדימוי הארצישראלי שלו, ולנסיה שלו היתה קבוצת כדורגל מופלאה, סוג של ברצלונה למתחילים. אני זוכרת את אותו הערב בבית מלון קטן במנצ'סטר עם בני בכורי, צופה במשחק של וולנסיה מול ליברפול, יום לפני שחיפה שיחקה מול היונייטד עם פרוץ שלב הבתים בליגת האלופות. ישבנו מהופנטים מול המסך, ליברפול שלנו לא הצליחה לחבר שלש מסירות רצוף, ואז הגול של איימאר, איזו גול קבוצתי מושלם, חמש שש מסירות בתוך הרחבה שלנו, אלוהים, איזה כדורגל הוא בנה שם. הבכור אמר, "חייבים להביא את המאמן שלהם לאנפילד. חייבים". אז כניראה שהוא לא היה כזה אפס. הרפא הזה. והוא בא. ובהתחשב בסגל שאיתו שתה למילאן את גביע האלופות, (הארי קיואל? מילאן בארוש?) אפשר לומר שבאותו הלילה, הלילה שאירח את תחרות הכדורגל הגדולה בהסטוריה, באותו הלילה אפשר היה בקלות לכנות אותו אלכימאי. ואלמלא מלחמות אגו מטופשות של אחד אידיוט בשם ריק פרי, סביר שבניטז היה עושה את הבלתי ייאמן ולוקח מהיונייטד את האליפות לפני שנתיים. נכון, הזמן שלו בליברפול נגמר, ונכון, האובססיה שלו ממוריניו גרמה לו לעשות את שטות חייו ולחתום בסן סירו. ונכון, הוא די טמבל בכל מה שקשור לרכש. אבל עד כאן. הוא עדיין מהמאמנים הגדולים שמסתובבים פה, ואם אני מעדיפה חציל כמו רוי הודג'סון על רפא בניטז? נו באמת. אז תנו לאיש קצת ריספקט. הוא הרי יחזור, ואז אף אחד מכם לא יזכור איך הוצאתם לו לשון מאחורי הגב.  

בלינדר 25 בדצמבר 2010

אם קיואל לא היה נפצע ליברפול לא הייתה לוקחת לא את גביע האלופות ולא את גביע אנגליה שנה אחרי. רפא בחיים לא היה עושה את השינויים הדרושים תוך כדי משחק. ברוך שפטרנו. ואני כן מעדיף את הודגסון.

דולבסקי 27 בדצמבר 2010

בניטס הוא מאמן בינוני מאוד שעשה 3 עונות טובות בחיים שלו:
2 בולנסיה ועוד אחת בליברפול, מה באמת הסיבה שאדם כה דוחה נתפס כמאמן גדול, אין לי בכלל מושג.

הוא לא יחזור לעולם לקידמת הבמה כי הוא לא לומד – כל עוד ימשיך לשכנע את העולם שהוא מאמן טוב במקום להתפתח למאמן כזה הוא ישאר במקום.

אלון זנדר 24 בדצמבר 2010

רובי היקרה,
חלילה. איפה את ראית שאני מזלזל בבניטס, או טוען שהוא לא מאמן גאון? אני כואב את הטרגדיה שלו – ואותה קשה להכחיש. כי מוריניו הוא לא, ודווקא משום כך הוא רוצה להיות יותר מוריניו ממוריניו. זו דרמה יוונית קלאסית, שסופה הטרגי ברור. אם הוא יחזור? זו שאלה מצויינת.
יהיה לו מאד קשה להתחיל שוב למטה, וקבוצות בסדר גודל כמו שהיו לו עכשיו, לא יעמדו בתור, או יקחו אותו כאופציה שנייה – דבר שהוא מתעב.
וכן, הטקטיקה שלו גאונית, ולטעמי הוא מכין קבוצות למשחקים ספציפיים טוב יותר מכולם. בזמן אחר הוא היה מספר אחד, והוא יודע את זה. הבעיה שלו היא שיש את מוריניו, שהטקטיקה שלו גם מעולה, והוא גם מוטיבטור ותככן לא רגיל, שהשחקנים יעשו בשבילו הכל. זה לא סוד, כמו שכתב לווינטל, שבאינטר השחקנים שיחקו נגדו. הוא צריך לקחת עליו מועדון כמו ניוקאסל, או -ירחם השם- מנצ'סטר סיטי. רומא, אני חושש, כבר לא תיקח אותו, למרות שהיה עושה שם מטעמים. אם זה יעבוד, הוא יחזור. אבל לא יהיה מספר אחד, ועם זה הוא צריך איכשהו להסתדר.

בלינדר 25 בדצמבר 2010

וסחטיין על התרגום של השיר. איכותי כמו המקור.

שלו 25 בדצמבר 2010

אלון, בכל לשון של בקשה, על תערבב לי את רומא עם הדבר הזה.
הרי אצלנו טקטיקה לא חשובה, אנחנו כמו גלדאטורים אמתיים נלחמים בכל הכוח כל הזמן. אנחנו צריכים מאמן רומאי, שמבין את נפש השחקנים והאוהדים. יש אחד שנמצא כבר הרבה זמן מחוץ לבית וקוראים לו אנצ'לוטי, כנראה יגיע בעונה הבאה או זו שלאחריה. הוא מאמן של שחקנים, במילאן בניגוד לכל הסיכויים הוא הצליח וגם בצ'לסי עד שמר אברמוביץ' החליט להעלות את רמת הקושי של ההתמודדות של המאמן עם המציאות.
ולגבי בניטז,
עם הרכב כמו של אינטר לרצות חיזוק זה עלבון לאינטליגנציה.
יכולה להיות עייפות חומר, אבל זה אמור להוריד את אינטר למקום השני שלישי, הוא פשוט ריסק את הקבוצה, לשמחתי לא לאונרדו הוא האדם שיכול לשקם אותה. ועדיין היא הקבוצה הכי מפחידה בסרייה א' (כאוהד רומא).

סאביסאביץ' 26 בדצמבר 2010

שלו- אני איתך לגמרי, אין מה לערב את הדבר העצוב הזה עם כדורגל שמח, הוא צריך ללכת לקבוצות מבאסות וציניות, מישהו אמר סיטי??

דורפן 25 בדצמבר 2010

זנדר – זה סופם של המאמנים הטקטיים. והוא מגדולי הטקטיקנים. הם רלוונטים לתקופה. מאמנים של שחקנים גם. מאמנים של אסטרטגיה הם נצחיים.

שלו 25 בדצמבר 2010

אסטרטגיה, טקטיקה ומאמן של שחקנים הם לא שלושה נתונים סותרים.

תבורי 25 בדצמבר 2010

אלון,
פוסט נהדר והשיר נפלא.
באופן עקרוני אני מסכים עם רובי פאולר. כל כשלונותיו של בניטס נעוצים החלטות שלקח מתוך אגו בעייתי ואת החששות שלי רונן ממצה בצורה מדוייקת. האיש יודע כדורגל, טקטיקן רציני ביותר, אבל השחקנים שלו לא ישחקו בשבילו. רק לשם דוגמא, ואני מבקש שאם מתעורר דיון הוא יהיה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, גרנט מתאים ממנו. גרנט מאמן של שחקנים למרות מה שפול פארקר כותב. בצ'לסי, עם שחקנים טובים, הוא הגיע גבוה מאוד בזכות יחסי אנוש מצויינים איתם. אין לי מושג מה קרה במלווד ובחדרי ההלבשה בליברפול, אבל רק לראות את התגובות העציות וחסרות הרגש של בניטס אחרי שער של ליברפול, כשמעולם לא חייך ולא הרשה לעצמו אף תגובת שמחה או אפילו חיוך קטן של שביעות רצון, ציירו תמונה עגומה מאוד. זה מה שלעולם יבדיל בינו לבין מוריניו, גרנט ומעל כולם פרגוסון. חבל, זה היה יכול להיות פנטסטי.

יניר 25 בדצמבר 2010

אני לא מצליח להבין למה בקבוצות על כמו אינטר מחתימים מאמנים ל4 שנים. הרי בניטז היה חותם גם על חוזה לשנה וגם אם היה מצליח לא היה בורח לקבוצה אחרת.
חוזה ארוך לא מפריע לפטר אחרי תקופה קצרה כך שגם מבחינת המעמד בקרב השחקנים אין לאורך החוזה שום משמעות.
כמעט תמיד המאמנים מפוטרים לפני תום החוזה ומקבלים פצויי ענק.פשוט תופעה לא ברורה שלא קיימת בשום תחום אחר. זה כנראה הגיע מחוזי השחקנים ,אבל למאמנים זה לא רלוונטי

זנדר 25 בדצמבר 2010

שלו – כל עוד רומא תמשיך להאמין שישי דבר כזה, כדורגל של רומא, היא תמשיך להיראות כפי שהיא נראית. וזה מצויין – אבל עם מאמן שמבין בטקטיקה זה יכול להצליח אפילו יותר. לא טענתי שזה מה שרומא צריכה לרצות, רק שמבחינת סדר גודל ופוטנציאל זה מה שבניטס, מנקודת מבטו, צריך לחפש כאתגר הבא. אם הוא רוצה בכלל לחזור, כמובן.

רונן – זהו. שני סוגים של מאמנים מזדקקים גיחידים שיכולים להצליח לאורך זמן, ולא במקרה, אלו שני קיצונים של סקאלה.
האחד, אין צורך להסביר, מאמן של אסטרטגיה. שיש לו מבט מלמעלה, ומקפיד על הדברים החשובים, כמו שילוב של גילאים וניסיון, כמו ההבנה מי "חם" ולמי לא יזיק לנוח, דברים כאלה. כל השאר, הוא נותן למומחים להשלים. טקטיקה, כושר, וכד'. מאמן כזה צריך להיות סמכותי ובעל עין מעולה לשחקנים – ובעל כריזמה.
הסוג השני הוא חדש יחסית. הוא מאמן כל יכול, אומניפוטנט ואומניפרזנט. הוא היחיד שקובע בכל אלמנט של האימון והסגל. הוא מומחה טקטי ולא ישן לפני משחקים כדי ללטש טקטיקה ועמידה על המגרש. הוא מומחה לפסיכולוגיה ולנפש השחקנים שהולכים אחריו, מתוך כבוד לידע ולמנהיגות שלו. מאמן כזה חייב אינטליגנציה גבוהה וכריזמה.

זו הבעיה של בניטס. כאמור, בתקופה אחרת היה יכול להיות מספר אחד. אבל אין לו את הכריזמה או את היכולת להיות מאמן מהסוג השני. ומאמן מהסוג הראשון הוא לא רוצה להיות.

ככל שאני חושב על זה יותר, הוא מועמד מושלם לסיטי. וזו קומבינציה שיש לחשווש ממנה, בגלל שהאבודאבים יכולים להרשות לעצמם את תחלופת השחקנים שבניטס צריך.

בלינדר – תודה, התרגום היה מלאכה מספקת ביותר.

בני – אנחנו מסכימים בכל מילה.

יניר – הרעיון מאחורי החוזים ארוכי הטווח הם שא. המאמן מקווה תמיד שיתאפשר לו לבנות קבוצה בדמותו לאורך שנים, דבר מופרך ברמה הזו של קבוצות. וב. הרבה יותר חשוב: זה מאפשר לדרישות הפיצויים שלו להיות דבוהות בהתאם. מאמנים מקווים שככה יהיה יותר קשה לפטר אותם. לכן הם גם בשום מקרה לא מוכנים לחוזים של שנה בלבד, אלא אם כן הם מיואשים – אבל זה לא עושה רושם טוב. אף אחד לא רוצה מאמן מיואש. ולכן אין סיכוי שהתהליך הזה ישתנה בעצתיד הקרוב. וגם בצדק, זו הדרך של המאמנים להתקרב בהכנסות שלהם לשחקנים.

יניר 25 בדצמבר 2010

ברור למה המאמנים רוצים חוזה ארוך. לא ברור למה הקבוצות מאפשרות את זה

saint moggi 25 בדצמבר 2010

great song.
in alanis version its better

matipool 26 בדצמבר 2010

הגירסה המקורית עדיפה לדעתי .
השיר השני הכי טוב באותו אלבום של פוליס .

טל המנצ'סטרי 25 בדצמבר 2010

רובי פאולר האמיתית

למה התכוונת כשכתבת:
"ואלמלא מלחמות אגו מטופשות של אחד אידיוט בשם ריק פרי, סביר שבניטז היה עושה את הבלתי ייאמן ולוקח מהיונייטד את האליפות לפני שנתיים"

זה היה תלוי ביונייטד לאורך כל הדרך,גם לאחר 2 ההפסדים הרצופים המפתיעים של יונייטד,לליברפול ופולהאם וכשהפער הצטמצם(והפער לפני 2 ההפסדים הללו כבר היה בסביבות 10 נקודות לטובת יונייטד)מבחינת נקודות זה עדיין היה תלוי במה יונייטד תעשה ולא להיפך ויונייטד ידעה להמשיך ולנצח 6 משחקים ברציפות ולסיים בתיקו ביתי מול ארסנל שהבטיח את האליפות.

רובי פאולר האמיתית 25 בדצמבר 2010

באותה עונה , מלחמות האגו עם ריק פרי החזירו בסופו של דבר את רובי קין לספארס בינואר. וזה למרות שנתן מחצית עונה לא רעה בכלל. בהתחשב בעובדה שטורס לא אוהב לעבוד בשלג, והוא נח בחודשים האלה, קין היה בדיוק אותן נקודות חסרות כדי לקחת מהיונייטד אליפות. וחוצמיזה, חיבתי לרפא אין בה לרמז על כל רצון שהוא להחזירו לאנפילד, ליברפול צריכה לוותר על האופציה לקנות שחקן ב 15 מליון פאונד בקיץ, ובכסף הזה לקנות את החוזה של יורגן קלופ בדורטמונד ולהחתים אותו לשבע שנים. אני עדיין בטוחה, שמאמנים בני 40 ומעלה, יתקשו לסרב לחלום ילדות לאמן את ליברפול.

טל המנצ'סטרי 25 בדצמבר 2010

אני מצטער אבל זה לשחק באם ואם + תירוצים,טורס אולי לא אוהב לעבוד בשלג ובניטז היה טיפש בכדי להתחיל במלחמות נגד פרי וגם נגד פרגוסון(והכניס את המערכת ללחצים מיותרים)
אבל כל זה בזמן שיונייטד רצה חזק בכל החזיתות וכמעט באופן מושלם – אליפות,גביע הליגה,חצי גמר גביע אנגלי וגמר גביע אירופה.
בת'כלס רובי קין שיחק 19 משחקי ליגה במדי ליברפול וכבש רק 5 שערים,
המאזן כמו גם היכולת,לא היו מרשימים במיוחד,רחוק מזה.
לא הוא(קין) היה משנה את התמונה בכדי לקחת ליונייטד את האליפות.

תבורי 25 בדצמבר 2010

טל,
רק חשוב שתזכור דבר אחד, לא אתם עמדתם בנינו לבין האליפות, סטוק סיטי כן. ליברפול היתה תלויה בעצמה וכשלה, יונייטד לא הובילו לאורך כל הדרך.

טל המנצ'סטרי 25 בדצמבר 2010

בני,

יונייטד לא הובילה כל הדרך אבל כן את הדרך המשמעותית ועד הסוף.
יונייטד היתה הטובה באנגליה,ללא עוררין ואת העוצמה אפשר היה לראות בריצה לא רק במישור הליגה אלא בכל החזיתות.
ליברפול נזכרה מאוחר מדי כי לא היתה מספיק טובה לאורך עונה שלמה,
היא ניצלה מעידה נקודתית מסויימת של יונייטד באיזור חודש מרץ בכדי להתקרב וכשיונייטד היתה גם בתמונת אירופה וגם הגביע האנגלי ועדיין לא התקרבה מספיק בכדי שתהיה תלוייה רק בעצמה.
בסופו של דבר ליברפול שוב נפלה(כמו התיקו הביתי עם ארסנל)יונייטד ידעה לצאת מהבוץ.
הנקודה שלי היא שלא רובי קין היה עושה את ההבדל,גם לא הריב של בניטז עם פרי,בכדי לקחת אליפות צריכים להיות טובים יותר גם מהתקלות הללו.

sui 25 בדצמבר 2010

כמעט כל השחקנים הספרדים של ליברפול (וטורס בראשם) הגיעו בגלל בניטז – איתם היה לו קשר מעולה (למרות שעדיין שמר על הדיסטנס המטומטם שלו). בניטז "חטף" את פאצ'קו מאקדמיית ברצלונה וגם הביא את אחד המנהליםמאמנים שלהם לליברפול על מנת לנהל את האקדמיה שלה.
מקרה הבעייתי היה אלונסו – שבניטז העליב ולא הצליח (או לא ניסה? ) לפייס.
למרות שאני מניח שבכל מקרה אלונסו (ומרבית השחקנים הלטינים בסופו של יום) חולמים להגיע לברצלונה או ריאל מדריד. גם בניטז חולם לחזור לשם לדעתי.

לליברפול כמובן הייתי מאוד רוצה מאמן מהדור החדש – אלו שמשלבים פסיכולוגיה ולפטופ -> אנליזות של סטטסיטקה של משחקים ושחקנים בנוסף לטקטיקה ואסטרטגיה והכל… אבל הייתי רוצה שעדיין יהיה בו קצת מן ה"אולד סקול" –> מאמן שיגיע ופשוט יישאר … עד הפרישה. ואחד כזה לדעתי מתאים רק בריטי (וונגר הוא מיוחד במינו) כי אחרים ירצו לחזור הביתה בסופו של יוםהצלחה – איטליה,ספרד,גרמניה,צרפת… וכו'.
אני חושב שהדור החדש של המאמנים משתעמם לאחר ההצלחה ומחפש אחר האתגר הבא, למרות שמאוד קשה לי לראות את פפ עוזב את בארסה. (כלומר אולי לא יאמן בגלל ריב עם היו"ר או משהו כזה.. אבל הוא לא יאמן במקום אחר – נדמה לי, אולי את נבחרת ספרד או מדינה אחרת.)

אביעד 25 בדצמבר 2010

רובי פאולר, אלו לא מלחמות אגו "של" ריק פארי אלא "עם" ריק פארי. בשביל מריבה צריך שניים ורפא אשם במריבה הזאת לא פחות. עד כמה שאני זוכר, קין היה רכש של פארי ובניטז שלח אותו לספרס בחזרה.
דבר שני ולא פחות חשוב – רפא טקטיקן מעולה. לכן לטעמי מה שהרג את העונה ההיא של ליברפול היה נאום מטופש אחד בסוף דצמבר. נאום ה FACT. יום לפני משחק חשוב של ליברפול, בניטז מצא לנכון להיכנס בפרגוסון במקום להתעסק בליברפול. אני לא יודע מה הוא ניסה להשיג שם, אבל ליברפול לא ניצחה בחודש שלאחר הנאום הזה וכשהם חזרו לשחק כדורגל, הם כבר היו רחוק מדי מאחורי היונייטד.

באבא ימים 26 בדצמבר 2010

האמת היא שמה שאביעד כתב מביא אותי לבעיה העקרונית בטקסט. אני לא מסכים לקביעה שמה שדפק את בניטס זה איזשהוא תסביך מוריניו. דווקא עם מוריניו בניטס הסתדר לא רע. על אף הדומיננטיות של צ'לסי בליגה בשני המצ'אפים החשובים ביותר למוריניו, ההתמודדות מול ליברפול בליגת האלופות, בניטס ניצח אותו. אני חושב שבמערכת היחסים ביניהם התסביך הוא הפוך. זה מוריניו שיש לו תסביך בניטס. בגלל זה גם הוא לא מפסיק לדבר על השער שלא היה של לואיס גרסיה. בגלל זה היה חשוב לו כל כך להפנות זרקור לפערי הליגה בין צ'לסי לליברפול שללא ספק היות קיימים, אבל מדוע לך לריב עם קבוצה שמפגרת אחריך בלמעלה מ – 20 נקודות? גם את התגובה של מוריניו עכשיו יש להבין בקונטסט הזה. מבחינתו – הוא סוף סוף ניצח.

לבניטס יש תסביך פרגוסון. אני מסכים לחלוטין שנקודת המפנה היתה נאום העובדות של בניטס, שבזמנו חשבתי שזה מהלך טקטי להסיט את תשומת הלב מהמשפט של ג'רארד, אבל כששמעתי את זה חשבתי על קווין קיגאן ואמרתי לעצמי "זה לא יגמר טוב".

אגב – שיר נפלא ויופי של תרגום. גם אני תרגמתי את השיר הזה פעם, יותר נכון – כתבתי לו מילים בעברית. הנושא הכללי היה כאב.

אביעד 26 בדצמבר 2010

האמת היא שהשער של לואיס גרסיה הוא הדבר שאני הכי אוהב בקשר למוריניו. עברו איזה 5-6 שנים מאז והוא לא שוכח ולא מפסיק להתייחס לשער הזה בהזדמנויות שונות. לא רק שהוא מתעלם בדרך מטעויות שיפוט שארעו לטובתו, הוא כאילו שוכח לגמרי מה היה חייב לקרות אם השופט לא היה מאשר את השער ההוא – פנדל לליברפול ואדום לצ'ך. אם כבר, צ'לסי יצאו בזול.
http://www.youtube.com/watch?v=mxhztMuRGr0

דודו 26 בדצמבר 2010

כרגע המאמן המיועד להחליף את הודג'סון בקיץ במשרת המאמן של ליברפול הוא דידייה דשאן. עדיין לא החלטתי אם זה טוב או רע לקבוצה.

רובי פאולר האמיתית 27 בדצמבר 2010

זה מצויין לנו והלוואי ויקרה. תראה מה עשה בקדנציות שלו במונאקו ומרסיי, והוא צעיר, ויכול להביא מהפיכה רבת שנים. וכבר בתור שחקן היה שועל לא קטן. אני מתפלאת שצ'לסי לא שמו עליו יד כבר אחרי הפרידה מהתחת של אברם.

זנדר 28 בדצמבר 2010

יניר – כי אין להם ברירה. המאמנים פה בצד הארוך של המנוף.

מטיפול – תודה, גם אני חושב ככה. אבל מה השיר האהוב עליך באלבום? יש כל כך הרבה…

באבא – תענוג להתווכח איתך אבל במקרה זה אנחנו לא סותרים אחד את השני. למוריניו יש תסביך בניטס ותסביך פרגוסון שהוא צריך לפתור. את תסביך בניטס אפשר היה לראות ברגע שנתן את הריאיון ההזוי לטלביזיה האיטלקית כדי להוציא נקוקות אצל אוהדי אינטר. מופרע, אבל גאוני במידה. למוריניו גם תמיד יהיה תסביך עם כל מאמן שיצליח לחלץ ממנו תואר, בקרוב תסביך גוארדיולה. במקרה פרגוסון המאזן די עדין. אבל מאחר ולבניטס יש, בודאי, גם תסביך מוריניו, הרי שבמאזן בין השניים מוריניו מוביל בהחלט, ומפיל את בניטס בכל סיבוב שוב לקרשים, ונהנה מזה.

אביעד, דולבסקי – אל תטעו ברפא. יש לו בעיות אישיות, אבל לפני עשור בסך הכל עם היכולות שלו, שמקבילות לליפי או לאנצ'לוטי, הוא היה הופך אליל. אבל הוא נחת בזמן הלא נכון מבחינתו, ומבנה האישיות שלו בינתיים גורר אותו מטרגדיה למשנה.

דודו, רובי פאולר – דשאן הוא מצויין וחדשות רעות לשאר הליגה. הוא מהמאמנים המודרניים שכתבתי עליהם, ויחד עם בלאן הוא הטוב בצרפת היום. יש לו ניסיון בינלאומי עצום והשחקנים רוכשים לו כבוד. אלה נקודות פתיחה מעולות, בייחוד עם ליברפול תסיים מחוץ לצ'מפיונס – משם הוא יכול רק לעלות.

matipool 3 בינואר 2011

זנדר – קצת באיחור .. אבל ברור ש"כל נשימה שלך" . שיר על זמני שלעולם לעולם לא נמאס ממנו ולא משנה כמה פעמים תשמע אותו .
כשהוא יצא כסינגל , הוא שבר את כל שיאי המכירות דאז בארה"ב וצעד במשך חודשיים במקום הראשון במצעד הארצי שם .
דרך אגב – ככל שידוע לי , השיר נכתב תוך מס' דקות ע"י סטינג שקם באמצע הלילה עם השיר הזה בראשו .
נ.ב. – דשאן הוא בהחלט אחת האופציות הטובות ביותר שיש לבנות את ליברפול מחדש .

Comments closed