שוער חדש – גם ביונייטד

יש שוערים חדשים. שניים מהם, לפחות, מגיעים מגרמניה. ואחד יהיה השוער הבא של השדים האדומים.

הפוסט הזה מבוסס על טקסט שפורסם בגלובס בשבוע שעבר. לצורך הכתבה, הוצאו מהטקסט כמה פרטים, שהייתי רוצה להוסיף אותם מחדש פה. גם בגלל שהם הפכו רלוונטיים יותר בימים האחרונים, וגם בגלל שמטבע הדברים, הדגש בדה באזר הוא אחר.

פה אפשר לגעת יותר במשמעויות הטכניות והכדורגלניות, בלי לשעמם קוראים שמעוניינים בעיקר בצד הכלכלי, וגם: בגלל התגובות שלכם. מעניין אותי לדעת, מה אתם חושבים. אז קודם כל הטקסט כפי שפורסם, ואחריו העמקות.

אחת הרכישות החשובות הצפויות השנה בכדורגל נוגעת למחליפו של אדווין ואן דר סאר במנצ'סטר יונייטד. בפעם הראשונה מאז עבר ג'יאנלואיג'י בופון ב-2001 ליובנטוס תמורת 54 מיליון אירו, חוזר תפקיד השוער לקדמת הבמה. יובנטוס הזדקקה אז לשוער מוכח ומודרני כמו בופון. וגם יונייטד שרכשה 11 שוערים בארבע שנים עד 2003, כולל הוצאה של 12 מיליון אירו על פביאן בארטז. מאז השוק נרגע ומחיר השוערים שקע. על ואן דר סאר שילמה יונייטד רק 4 מיליון אירו. על ז'וליו סזאר שילמה אינטר רק 2.5 מיליון אירו.

מוזר: אבל כמה שהפונקציה של השוער היא חשובה כל כך, היא עדיין נחשבת לזולה מאוד כשזה מגיע לרכש.

אבל עכשיו השוק מתעורר לחיים. הערך הנקוב של שוערים זינק כלפי מעלה בתלילות. בעבר שוערים לא עמדו כמעט למכירה, ולכן הערך שלהם לא היה קיים. להוציא את תקופת בופון, בה השוערים המועטים שעמדו למכירה נמכרו עבור מחירי שיא בגלל הביקוש העצום. מה השתנה מאז? בעיקר רמת הכשרת השוערים: היום מועדונים בינוניים שהעמידו מחלקת אימון שוערים טובה מספקים סחורה לשוק. הרמה שהשוערים הללו מפגינים מעמידה בצל את אגדות העבר.

אם בעבר הדגש הונח על יכולת העצירה, שכוללת זינוקים ורפלקס על קו השער, יציאה לכדורי גובה ושליטה ברחבה, יציאה מול חלוץ מסתער, מיקום ותזמון מדויקים, הרי שבשנים האחרונות נוספו דגשים. דגש אחד סופר-קריטי: משחק הרגל. עניין נוסף הוא ראיית המשחק, כן כן ראיית משחק, שוער צריך לקרוא את המשחק ולהיות מוכן להוציא התקפה חכמה במסירה ארוכה ומדויקת או במסירה מפתיעה ביד, וכמובן שזריקת הכדור מעבר לחצי היא יכולת בסיס.

***

השמות החמים עליהם מדברים כאופציה להחליף את ואן דר סאר ביונייטד מגיעים בעיקר מגרמניה. כמו תמיד, מדינת כדורגל עם מסורת באימון שוערים. "מבחינת הכישרון, מנואל נוייר עולה על אוליבר קאהן" אומר פליקס מגאת, שהכיר את השניים. פרנץ בקנבאואר הכריז כי "כבר היום נוייר הוא השוער הטוב בעולם". טקטיקה להעלאת מחירו של נוייר? מגאת, מאמנו של נוייר בשאלקה, מסרב בתוקף לשמוע על מכירה של השוער. "ברור שאפשר למכור אותו בהרבה כסף, אבל אי אפשר להשיג לו תחליף הגון. אני מעדיף להתמודד על כרטיס לליגת האלופות על פני רווח ממכירות שחקנים. באופן מוחלט אני אומר – נוייר נשאר עד 2012". וברור, שנוייר לא יעשה למועדון בעיות אם יוחלט להשאיר אותו.

-הערת ביניים – הנה, שתבינו, סרטון של מנואל נוייר מעלה לבדו את שאלקה לרבע גמר הצ'מפיונס לפני שנתיים, בתצוגת יכולת מהטובות שנראו אי פעם. שימו לב, בשניה העשרים, איך אחרי עוד הצלה וטפיחה על השכם מהבלם הקרואטי קריסטאיץ', נוייר מביט לו בעיניים ומזכיר לו להסתכל –

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עבור אוהדי שאלקה הוא יותר מתוצאה של פס הייצור לשוערים במועדון. הוא הילד שנולד בגלזנקירשן וגדל בה. זו עונתו העשרים כשחקן של שאלקה; משחקו הראשון היה לפני יום הולדתו החמישי. הוא עבר בכל הקבוצות במועדון. הוא אוהד רשום של המועדון, חבר באחת מקבוצות האולטראס שמרכיבות את "היציע הצפוני" של שאלקה. הוא בכה ביציע עם כולם באובדן האליפות בדקה ה-95 של המחזור האחרון של 2001. הקרן שהקים מספקת ארוחות חמות לילדים שידם לא משגת.

הוא חלק בלתי נפרד מהקבוצה, הקפטן והסמל שלה. אבל יש לו גם קריירה אישית שהוא חייב לטפח.

משחקי נבחרת גרמניה במונדיאל הראו לעולם את יכולתו. בגיל 24 נוייר מנהל את ההגנה של הנבחרת בטבעיות ובתקיפות. באמצעות עמידה נכונה אסטרטגית, בחירה קפדנית של האמצעים העומדים לרשותו ותזמון מדויק הוא לא נאלץ להפגין את יכולתו האתלטית יותר מהמינימום הנחוץ. יש לו משחק רגל מעולה, פתיחת המשחק הטובה בעולם והוא מקרין קור רוח ושקט נדיר לשחקן בגילו. שוער הנבחרת האגדי אולי שטיין מתרשם במיוחד מהעמידה שלו: "איך הוא שולט במצבים בקור רוח ולכאורה ללא מאמץ, רק בגלל שהוא עומד במקום הנכון". וגם איקר קסיאס אומר עליו: "הוא יהיה בקרוב אחד הטובים בעולם, ללא ספק".

נוייר נמצא על הכוונת של יונייטד כבר יותר משנה. ההכרה שוואן דר סאר עובר השנה את גבול גיל הארבעים גרמה לפרגוסון לשלוח סקאוטים ברחבי אירופה, ונוייר הרשים. אבל גם באיירן מינכן סגורה על נוייר כשוערה הבא. הצעות של 13 מיליון אירו ששלחו הבווארים לא הביאו את נוייר בקיץ, אבל האיתותים של באיירן ברורים. וגם נוייר מדבר פתאום על הרצון בתארים ועל כך "ששום דבר לא סגור. לחוזה יש שני צדדים".

***

גם פרגוסון לא מקובע. יונייטד כבר ניהלה שיחות עם איגור אקינפייב מצסק"א מוסקבה, 23 מיליון אירו הוצעו לליון עבור הוגו לוריס, הסכמה הושגה עם פפה ריינה מליברפול. סקאוטים של המועדון נצפו במשחקים של אתלטיקו מדריד (דויד דה גיאה), וגם אצל באייר לברקוזן, שם עומד בשער רנה אדלר, עליו כתב האתר imscouting.com "אדלר הוא שוער מצוין עם רפלקסים מדהימים, שליטה מעולה בגובה ודינמיות פנטסטית. יש לו מנטאליות-על, ופוטנציאל להפוך להיות השוער הטוב במדינה ואפילו בעולם".

_____________________

טוב, עכשיו כמה תוספות. קודם כל, פרטים על השוערים המדוברים.

שחקנים שהוזכרו כמועמדים להחליף את ואן דר סאר:

שם                   גיל        מועדון               שווי עפ"י טרנספרמרקט באירו      שווי ב2007

הצעירים

דוויד דה גיאה,    20        אתלטיקו מדריד  12 מיליון

מנואל נוייר        24        שאלקה             20 מיליון

רנה אדלר          25        באייר לברקוזן    16 מיליון

איגור אקינפייב    24        צסק"א מוסקבה   17 מיליון

הוגו ליוריס         23        אולימפיק ליון     17 מיליון

 

הוותיקים

מארטן סטקלנבורח 28,    אייאקס              9 מיליון                                    4 מיליון

פפה ריינה          28        ליברפול             22 מיליון                                  11.5 מיליון

ז'וליו סזאר         31        אינטר מילאנו     25 מיליון                                  6 מיליון

איקר קסיאס       29        ריאל מדריד       35 מיליון                                  26 מיליון

אדוארדו                        28        ספורטינג בראגה 10 מיליון                                  900 אלף

 והיו עוד שניים, שלא יהיו השוער הבא של מנצ'סטר יונייטד אבל בכל זאת הוזכרו.

אניימה, 28, 2 מיליון

בופון,  28 מיליון, 32

ברור שאניימה לא בליגה של האחרים שהוזכרו פה, אם כי הוא ללא ספק שוער מצויין מבחינת הרפלקסים והעבודה על הקו ומול שחקן פורץ. וברור גם שהמחיר של בופון, בייחוד ביחס לגילו, הוא מכשול בלתי עביר כרגע, אם כי בופון עצמו רוצה לעבור.

עכשיו לנושא היכולות של השוער החדש. זו הטענה המרכזית שלי, שיש דבר כזה. שוערי העבר הטובים ביותר, מיאשין דרך חודורוב ובאנקס – שייצגו את העצירה המושלמת על הקו, שילטון, ג'נינגס ומאייר – שהפכו לשולטים ברחבה, שמייכל, קאהן ובמידה מסויימת מקדימם זוף, ששכללו את עבודת המיקום והיציאה מול שחקן יריב, ואן דר סאר, בופון וקסיאס שמייצגים את השוער המודרני שלמד לשחק ברגל והפך לשחקן שדה כשצריך,מעין קו הגנה אחרון – כולם היוו קפיצות מדרגה ביכולות של השוערים. בעקבותיהם בא גם תמיד גל של רכישות שוערים על ידי המועדונים המובילים בעולם, שהבינו את חשיבות השינוי ולא רצו להיוותר מאחור.

השוער החדש, לטענתי, מגלם התפתחות. הוא לאו דווקא עוצר יותר טוב את הכדור, אבל הוא מבין את המשחק יותר טוב. כמו שנכתב בכתבה עצמה "אם בעבר הדגש הונח על יכולת העצירה, שכוללת זינוקים ורפלקס על קו השער, יציאה לכדורי גובה ושליטה ברחבה, יציאה מול חלוץ מסתער, מיקום ותזמון מדוייקים, הרי שבשנים האחרונות נוספו דגשים. משחק הרגל, למשל." או התקשורת עם ההגנה, שהיא למשל חזקה מאד אצל הכוכבים הגדולים כמו בופון, קאהן ושמייכל.

אבל רק השוערים החדשים מדגימים, עד כמה ניתן עוד לשפר את עבודת השוער. שני תחומים מרכזיים הם הצד המנטאלי-ארגוני וראיית המשחק. שוער חייב היום לשלוט על ההגנה שלו מאחור, להעמיד ולכוון אותה בהתאם להתפתחות המשחק, ובו בזמן לנהל אותה ולתת לה ביטחון. השוער מדרבן את המגינים ומעיר להם כשצריך, וניצב כקו אחרון כשהמגינים המודרניים יוצאים להתקפה. במקביל הוא צריך לקרוא את המשחק ולהיות מוכן לפתוח התקפה חכמה במסירה ארוכה ומדוייקת או במסירה מפתיעה ביד – כמובן שזריקת הכדור מעבר לחצי היא יכולת בסיס. בקיצור, עבודת ההגנה היא תוצאה של יכולות השוער. הגנה שנראית רע מצביעה גם על כישלון של השוער: כמו קסיאס למשל, שלמרות יכולתו שאינה מוטלת בספק, ההגנה שלו לא שומרת על יציבות.

זה לא אומר, כמובן, ששוערים אחרים זמנם חלף. מדובר בהתאמה לטקטיקה המודרנית. גוארדיולה בברצלונה עובד המון עם ואלדז, שמראה השתפרות במסירות ובניהול ההגנה מאחור. אבל מגדולי השוערים בעולם הוא לא יהיה כבר. מעניין יהיה לראות את ההתפתחויות בריאל עם קסיאס, שאינו שוער מודרני, אבל בכל זאת נחשב לטוב בעולם. האם ישתנה? האם יותאם המשחק אליו? ואולי יימכר?

גם השוערים החדשים לא ממקשה אחת. יש את נוייר מצד אחד, שהוא פעיל ומנהל משחק אקטיבי..  ויש את הוגו ליוריס הפנטסטי, שהשקט הנפשי שלו מספיק להקפיא את הדם אצל חלוצים מתקיפים לא מנוסים. וגם הוא מנהל את ההגנה של ליון, אם כי בלי לצעוק. ויש את השמייכל החדש, שבנועזות שלו מלהיב את השחקנים לגבהים חדשים, כל פעם מחדש, בלברקוזן. האדם שאם לא ריינה, הוא יהיה זה שיחליף את ואן דר סאר בשער מנצ'סטר יונייטד לדעתי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הסיפור של אדלר התפרסם כשעלה ב2006 לבוגרים. נער שאפתן שעזב את לייפציג והמזרח כדי להתקדם ככדורגלן, התגורר אצל המאמן שלו והרשים את כל מי שפגש אותו. רציני, שקדן, צנוע אבל שאפתן: מה ששחקן צריך. פציעה מנעה ממנו זמן ארוך משחק בכורה, ובינתיים הרשים נוייר בשאלקה. פציעה של השוער הבכיר נתנה לאדלר בכורה בבונדסליגה במשחק חוץ בשאלקה. מי שראה את המשחק לא ישכח את התצוגה של שני השוערים שהבהירו שהם העתיד בשער נבחרת גרמניה. אדלר, אגב, ניצח 2:0. גם בקרב על החולצה בנבחרת הוביל אדלר, שקיבל זימון כשוער שלישי ביורו האחרון, והפך עם התאבדותו של רוברט אנקה בשנה שעברה לשוער מספר אחת. רק שחודשיים לפני המונדיאל אדלר שוב נפצע, אחת משמונה פציעות שונות בחמש השנים האחרונות. הוא החליט לעבור את הניתוח, ולוותר על המונדיאל כדי לא לסכן את עתידו.

משחזר לכושר, אדלר ללא ספק הוא אחד השוערים הטובים בעולם, ועוד בדרך להשתפר. ויש לו עוד יתרון בולט עבור מנצ'סטר יונייטד: מאחר ואדלר העריץ בילדותו את פטר שמייכל ואיתו גם את השדים האדומים, יש לו בחוזה סעיף מיוחד, שמאפשר לו להשתחרר לרכישה למנצ'סטר יונייטד בלבד. הסכום שנקבע: 24 מיליון אירו. נשאר רק לחכות לקיץ ולגלות, כמה מחמישים המיליונים שהבטיחו הגלייזרים רוצה פרגוסון להוציא על שוער.

 הסיבה המרכזית אבל, שלדעתי הוא השוער המושלם עבור פרגוסון, בהנחה כמובן שנוייר לא מגיע: האופי של אדלר. מחוץ למגרש הוא חיית עבודה, כמו שפרגוסון אוהב. על המגרש הוא קמיקאזה כשצריך, צועק ומכוון. יש לו ניצוץ בעיניים, כמו לשמייכל. ובעצם מחפש פרגוסון עדיין שמייכל חדש. ואן דר סאר הגיע אחרי שורה של שוערים עם ניצוץ, כמו בארתז והווארד, אבל הם לא היו טובים ועקביים מספיק. ואן דר סאר הביא את משחק הרגל שפרגוסון חיפש אבל הסר לא אוהב שוערים רגועים ונחבאים אל הכלים. הוא מנסה אותם, ואז מוכר אותם, או משאיל, או מייבש על הספסל. הסקאוט של יונייטד הביא לו מן הסתם את המידע שהוא צריך. עד לסוף השנה יהיה מעניין.

 

 

התנצלות
בים מי אפ סקוטי!

51 Comments

דורפן 10 בינואר 2011

אלון – רק נזכיר ששוער אחד כבר נרכש – לינדנגרד – שלאיש אין מושג ירוק מה הוא שווה.

אביעד 10 בינואר 2011

אלון, תהייה – מדוע קבעת נחרצות שזה לא יהיה בופון?

יניר 10 בינואר 2011

זו היא הזדמנות להזכיר שוער שהקדים את זמנו דווקא בארץ. ויקטור צ'אנוב היה שוער עם חוש מיקום נדיר שעזר לו לעצור כדורים מדהימים ללא הצורך לזנק או לקפוץ. הוא תמיד עמד במקום הנכון.כמו כן הוא גם ידע להנהיג את ההגנה כך שמעט כדורים בכלל נבעטו לכוון השער. במחשבה נוספת הוא בעצם ההופכי של שטראובר

אריאל 10 בינואר 2011

הוא ואוברוב – שנייהם תוצרים של מערכת שיודעת לגדל שוערים מהיסוד.
כשאני מסתכל על דודו אוואט, למשל, זה פשוט לא ייאמן כמה היסודות שלו גרועים. יכולת ראיית המשחק שלו והיציאה לכדור אף פעם לא יהיו טובות באמת כי אף פעם לא לימדו אותו איך עושים את זה כמו שצריך ועכשיו מאוחר מדי. איפה הוא ואיפה השליטה של אוברוב וצ'אנוב ברחבות.
לטעמי בכלל אוברוב הוא הזר הכי גדול ששיחק בארץ.

בני תבורי 10 בינואר 2011

צ'אנוב ושטראובר באותו משפט?

יניר 10 בינואר 2011

באותו משפט כשני הפכים

שי 11 בינואר 2011

וכמה מתפרצות הוא התחיל עם זריקות כדור עד החצי?

אריאל 10 בינואר 2011

או, נושא כלבבי. שוערים הם התפקיד החביב עליי במגרש.
קודם כל, אני חושב שכבר 10 שנים לפחות מדברים על השוער בתור בלם אחורי נוסף, שמנהל את המשחק של הקבוצה שלו מאחור.
דווקא קסייאס, כמו שציינת, לא בדיוק עומד בקריטריון הזה, והוא עדיין נחשב לשוער הטוב בעולם, מה שאומר שעדיין יש יכולת קטנה שעדיין חשובה יותר מכל השאר – לעצור כדורים.
גם ג'וליו סזאר, שלטעמי הוא השוער הטוב בעולם, הוא פשוט שוער טוב שעוצר כדורים ולאו דווקא מנהל משחק או מישהו ששולט עם הכדור ברגל בצורה יוצאת דופן (אם כי הוא ברזילאי, אז לך תדע).

אני חושב שהתכונה הנדרשת משוערים גדולים היום היא דווקא משהו אחר – אני אקרא לזה יציבות. כן, קסיאס שוער נפלא אבל אני לא בטוח שהוא מנצח באינסטינקטים שלו מישהו כמו ריינה, למשל. מה שכן יש לו זה את היציבות והביטחון שבזכותן הוא מאוד ממעט לעשות טעויות. גם סזאר, שוב, הוא כזה. ההתפתחות הכי גדולה שעבר ואלדז, לטעמי, זה לא שהוא הפך לטוב יותר, הוא פשוט יציב יותר ועושה מעט מאוד טעויות – לעומת תחילת הקריירה שאז הוא עשה המון טעויות.
זאת גם הסיבה שאניימה אף פעם לא יגיע למועדון גדול. הוא שוער מצוין עם אינסטינקטים של חיה, אבל אף קבוצה גדולה לא יכולה להרשות לעצמה שוער שעושה טעויות טפשיות. אם נלך אחורה 30 שנה, אין קבוצת צמרת היום שהיתה מרשה לעצמה שוער כמו גרובלר – כשבזמנו הוא היה השוער של אלופת אירופה.

מנחם לס 10 בינואר 2011

אל תשכחו את המדינה שבעשור האחרון יצרה יותר שוערים גדולים מכל מדינה אחרת (4 מהם בפרימייר ליג כעת חיה)!

צור שפי 10 בינואר 2011

פוסט מרתק. למרות מה שאריאל כתב אני מבקש להקשות ולשאול מה חסר לאניימה, הרי אפילו גדולי השוערים מחליקים מדי פעם בטעויות כאלה ואחרות. מה חסר לו, במיוחד אם ניקח בחשבון שניתן לקבל אותו במחיר מציאה.

זנדר 10 בינואר 2011

בגלל שאני חייש לצאת – בקיצור. אבל בערב עם פירוט.

דורפן – בגלל שגם יונייטד הצהירו שהוא לא המחליף של ואן דר סאר.
אביעד – בגלל שבמחיר שלו, ובגלל שיש לו עוד שש שנים לכל היותר לתת, אני מאמין שאפשר לקבל יותר. נוייר ואדלר, גם ליוריס ואקינפייב, הם ברמה של בופון היום ונותנים ערך מוסף שאין לבופון. והרבה יותר שנים.
יניר – צ'אנוב ואובארוב עברו הכשרה מעולה, וגדלו על שוערים כמו שילטון, זוף וג'נינגס,ומאוחר יותר שמייכל, שהראו את חשיבות המיקום ברחבה. הם לא התאמנו רק על עצירות ועלייה לכדורי גובה. אבל אני זוכר שכבר אז דיברו כולם על כמה שהם טובים. זה רק הלך לאיבוד בין התשבחות לבוזגלואים.
אריאל – בהמשך יותר, אבל אנחנו מסכימים. יציבות היא אבן המבחן. וזה יש לסזאר וקסיאס ללא ספק. הם שוערים מעולים, והעצירה של כדורים תשאר תמיד יכולת הבסיס של שוער. מעל זה זה דקויות – ואין להם את ההכשרה וראיית המשחק של נוייר או אדלר. גם לא של ליוריס.

מנחם – מסכים לחלוטין. ארה,ב מוציאה שוערים מצויינים בצרורות, בגלל שבאמריקה יודעים על חשיבות ההכשרה, ועוסקים בכך בקפדנות ובשיטות הכי מודרניות שיש. בשביל זה הביאו מומחים בעשור שעבר.

צור – ראה התשובה לאריאל. בלי יציבות אין לשוער מקום בקבוצה גדולה, כי אז ההגנה לא בטוחה וחייבת להישאר בחלקה מאחור. מה עוד שחסרים לו עוד דברים כמו ניהול הגנה ברמה גבוהה וניהול משחק

אריאל 10 בינואר 2011

כשאתה מדבר על זה שיש להם דברים שאין לקסיאס וסזאר, צריך לזכור שיש הבדל עצום בין להיות שוער בקבוצה כמו שאלקה לבין להיות שוער במנצ'סטר יונייטד. הלחץ יכול להכריע הרבה שחקנים גדולים. פביאן בארטז הגיע ליונייטד כאלוף עולם ואלוף אירופה ולא התקרב לעמוד בציפיות ובאופן כללי אפשר להגיד שהיה כישלון.
אז אפשר להגיד שיש להם את הפוטנציאל להיות שוערים מעולים, אולי יותר ממה שאנחנו מכירים, אבל מה ייצא מזה קשה לדעת.

זנדר 10 בינואר 2011

אריאל: עקרונית אתה צודק. אבל אם יודעים מאמני השוערים בגרמניה משהו, זה על עמידה בלחץ. תראה את נוייר – המשחק הראשון שלו בליגה היה מול באיירן. והמשחק הראשון שלו כמספר אחד בנבחרת היה במונדיאל בדרום אפריקה. אתה ראית אותו לחוץ? רצוי גם לא לזלזל בלחץ ההיסטרי על שאלקה, אולי הקבוצה המתוקשרת בגרמניה.
מצד שני, ברור שכל זה הערכות. מחר הכל יכול להיראות אחרת – וקסיאס וסזאר כבר השיגו דברים בקריירה. רק רציתי לומר, שצומח פה משהו חדש. שוער מסוג חדש – וטוב מקודמיו.

מנחם לס 10 בינואר 2011

סיבה נוספת: הם נולדים עם בייסבול! באיזה גיל ילד אירופאי או דרום אמריקאי מתחיל לזרוק ולתפוש כדור בידיו?

מנחם לס 10 בינואר 2011

אבל לא הכל וורוד: שמעתי שהאנגלים טוענים שהאמריקאים לא מבינים מספיק את המשחק, מה שפוגע בהחלטת "היציאות" מהשער, הטיימינג של היציאה, ויכולת היציאה של השוערים.

זנדר 10 בינואר 2011

יש בזה משהו. היה לפחות פעם,כשהווארד היה הדבר החם הבא. להווארד יש באמת בעיות בקריאת המשחק, שגורמות לו להיראות מגוחך לפעמים, למרות שהוא שוער מצויין. אבל זה כבר לא נכון לדור הבא.

מנחם לס 10 בינואר 2011

עוד דבר: יכולת ניתור ותפישה (כדורסל) של האמריקאים.

נתי 10 בינואר 2011

תודה על הפוסט. שוב, בדיוק סוג הדברים שלא מקבלים במקומות אחרים…
שאלה: ציינת שלאדלר ברזומה 8 פציעות ב-5 שנים. האם זה לא פוגם במועמדותו?
גם אם מדובר בפציעות לא תלויות, הרי יש שחקנים שנחשבים "בעלי נטייה להיפצע" לא? (מישהו אמר גרג אודן?) או שאכן ההסתכלות היא פר פציעה, בדיקות וזהו?

זנדר 10 בינואר 2011

גם לדעתי זו בעיה, למרות שעברתי על רשימת הפציעות והיא נראית רנדומלית לחלוטין. יותר מזה, אדלר לוקח את הזמן עד שהגוף שלו יצא מזה לגמרי, הוא מאד אחראי בנושא – ואפילו ויתר על ההשתתפות במונדיאל כדי לא לסכן את הקריירה ואת גופו. אני בטוח שזו אחת הנקודות המרכזיות בהתחבטות לגביו, ושהוא יעבור בדיקות קפדניות במיוחד.

בני תבורי 10 בינואר 2011

ליברפול הסכימה להעביר את ריינה ליונייטד. פרטי העסקה כבר סוכמו ובניהם: ריינה מגיע יחד עם לוקאס + התחייבות להרכב פותח למשך שלוש עונות רצוף. ללוקאס.
בקיצור, קחו את אדלר.

אביעד 10 בינואר 2011

גם אני לא רואה איך לשלב את ריינה ופיל צ'יזנל ביחד באותה שאלת טריוויה…

נעל קרועה 10 בינואר 2011

לא מכיר שום שוער שטוב באחד על אחד כמו וואלדז,בזה הוא הכי טוב,הבעיה היא היציאות שלו לפעמים הם טיול בפארק

אריאל 10 בינואר 2011

ואלדז שוער מאוד אנדרייטד. הוא נותן לבארסה בדיוק את מה שהם צריכים – יציבות מאחורה ותחושה שיש על מי לסמוך. כמובן, בניגוד לקסאייס, הוא גם נהנה מצמד בלמים איכותי ביותר בדמותם של פויול ופיקה שמאפשרים לו לעשות את העבודה בשקט בלי צורך ביותר מדי דרמות.

בכלל, דיברו פה על ארה"ב שמייצאת שוערים אבל בהשוואה לספרד הם קטנים. השוער השלישי של נבחרת ספרד היה יכול להיות השוער הלאומי בכל נבחרת בעולם.
ועוד מילה – השינוי הכי גדול בתחום השוערים, שהוא מאוד לא מדובר הוא דווקא אצל ברזיל. אם מדברים על מותו של הז'וגו בוניטו, אני לא חושב שיש משהו שמסמן את זה יותר מאשר העובדה שברזיל מייצרת שוערים למועדוני עילית באירופה. זה התחיל בקטן עם טפארל, המשיך עם דידה ועכשיו עם ז'וליו סזאר. איפה זה ואיפה שנות השמונים, שם השוער בברזיל היה שם כי הוא לא ידע לשחק כדורגל כמו בשכונה.

זנדר 10 בינואר 2011

ואלדז הוא זה שנותן לשני הבלמים שלו את השקט הנפשי להצטיין, ואת היכולת לעזוב אותו לבד ולעלות להתקפה כשצריך. בזה הוא מצויין. על הקן הוא השתפר, וכדורי גובה הוא כמעט לא צריך לקחת. רק בקריאת המשחק והפתיחה שלו הוא לא בין הטובים בעולם. אגב, גם השוער הרביעי של ספרד, אסנחו מאתלטיקו, היה יכול לקחת על עצמו את רוב הנבחרות בעולם.
בברזיל יש עומק עצום, ואחרי 82 עובדים שם גם על שוערות ונותנים לשוער קצת כבוד. אז יש להם שוערים טובים. סזאר הוא באמת תופעה, כי דידה היה אמנם טוב, אבל לא התקרב לספירות של סזאר. ולדעתי עשו מטפארל יותר ממה שעשה באמת, כי לא היו רגילים לכזה שוער מברזיל. וזאת למרות שהוא באמת עשה הסטוריה.
דווקא בארגנטינה, אגב, אומרים שצומחים כמה שוערים מעולים.

גיל 10 בינואר 2011

בתור אחד שמשחק בתור שוער לפעמים אנשים לא מבינים כמה זה תפקיד פאקינג קשה. מעבר לזה שהשער הרבה יותר גדול כשעומדים על הקו, המרחבים העצומים שהוא צריך לשלוט עליהם זו מעמסה לא קטנה. שוער צריך בשבריר שנייה להחליט אם הוא יוצא לשחקן שמגיע מולו או מחכה לו ברחבה ואלו מסוג ההחלטות שקובעות אם יהיה גול או לא.

זנדר 10 בינואר 2011

גיל, יש פה משהו חשוב. מהירות קבלת ההחלטות, וההחלטות הנכונות, היא קריטית לשוער מסוג זה שציינתי. יכול מאד להיות אפילו, שזה התחום בו הם מתאמנים הכי הרבה.

מנחם לס 10 בינואר 2011

גיל, נסה פעם לשחק שוער כדורמים.

מנחם לס 10 בינואר 2011

אבל למרות שלדעתי שוער כדורמים היא העבודה הכי קשה והכי פחות מוערכת (מלבד מיכה קניץ בן כיתתי בוינגייט וחברי הטוב עד היום הזה שהאגדות עליו גדולות מהעובדות), התפקיד המטורף ביותר זה שוער הוקי קרח, ולא משנה כמה שכבות מגינות שמים עליו. אדם צריך להיות דפוק בראש עם קבלות לבחור לשחק את התפקיד.

בלינדר 10 בינואר 2011

הפיצוצים ששוער כדוריד אוכל באימון שוער כדורמים והוקי לא אוכלים בקריירה שלמה.

זנדר 10 בינואר 2011

בלינדר, כשוער כשוריד בבית הספר אני רק יכול להסכים איתך. שש פעמים שברתי אצבע, ואת הסימנים רואים עד היום – כי הטיפול כלל שטיפה במים קרים מהברזיה, וליפוף של שתי אצבעות עם מקל של ארטיק. וכל האצבעות האלו נשברו באימונים – מול ילדים. זה חוסר ההגנה המינימלי הזה, שגורם לי להעריץ שוערי כדוריד מקצוענים. פשוט התאבדות בכל משחק.

נעם 16 במאי 2011

אני שוער דורמים ואני אומר לך מניסיון שמקבלים הכי הרבה פיצוצים

נעם 16 במאי 2011

כדורמים

מנחם לס 10 בינואר 2011

גיל, הלא אמריקאים לא יבינו, אבל מה שאמור על הוקי קרח, אמור גם על שוער לקרוס.

זנדר 10 בינואר 2011

שאלה טובה, אני חושב. האם הכדור של לקרוס מהיר וקשיח מהפוק? בכל מקרה, שוערי לקרוס הם לוזרים. אתה כבר משחק לקרוס, ואז הולך להיות שוער? זה כמו להיות שוער בברזיל עד שנות השמונים.

מנחם לס 11 בינואר 2011

אף כדור אינו קשיח, או עף המהירות של ה-PACK (מהירויות של מעל 150 מייל לשעה. לכן כששיש פציעה לשוער היא בד"כ מטד חמורה. כדור הלקרוס הוא קשיח אך עטוף בעור וגודלו בערך 70-75% מכדור טניס. בגלל מקל הלקרוס וה-TORQUE שהוא יוצר, הכדור עף במהירויות גדולות. אבל שכחתי את "השוער" המסכן ביותר: הקצ'ר בבייסבול (שהוא מין שוער): כדורים די קשיחים העפים 100 מייל לשעה; אלות חבטה של החובט שבסיבוב מגלחות לקצ'ר את הראש, והכי גרוע – כשרץ מגיע "הביתה" והכדור ניזרק לץופש (לקצ'ר) בנסיון לשרוף את הרץ, הרץ ניכנס בכל הכוח בקצ'ר במטרה לנער אותו – ואת הכדור – מידו. ההתנגשויות שם איומות!

ניינר 10 בינואר 2011

שמח לראות שאנשים מכירים סופסוף בגדולתו של ויקטור ואלדס הענק. פשוט שוער עצום שלא שמים אליו לב בגלל שהוא בצל של קסיאס ובכלל בקבוצה כמו בארסה קשה לשוער להתבלט. VV !

תומר חרוב 10 בינואר 2011

אלון, כתבת פה רק על שוערים אירופיים(חוץ מסזאר), מעניין אותי באיזו קבוצת שוערים היית שם את צ'ילאברט שפרט לשערים שהיה כובש היה פשוט שוער בעל יכולות כבירות, בטח באחד על אחד ובטח במשחק הרגל.
בופון הוא בקלות השוער הטוב ביותר שראיתי בכל הזמנים. ההצגה שהוא נתן ב2006(ספג שניים, אחד עצמי ואחד פנדל)הייתה פנטסטית והייתי מחכה קצת לפני שאני מכתיר לו יורשים.
אבל כל זה לא באמת משנה, אני דווקא הייתי רוצה לראות את ואן דר סאר ממשיך לפחות עוד שנה. קשה להאמין אבל בשנתיים האחרונות הוא אחד משלושת הטובים בעולם אם לא הטוב שבהם.

אריאל 10 בינואר 2011

שמייכל היה השוער הכי טוב שאני ראיתי בחיים. הוא, לטעמי, השוער הקלאסי האמיתי. שוער גדול, עם אינסטינקטים, ששולט ברחבה ומאיים על חלוצים יריבים. השוער הכי גדול שהיה, לדעתי.

תומר חרוב 10 בינואר 2011

אין ספק שהוא היה ענק, אני חושב שבופון עולה עליו מהבחינה שהוא מביא את כל החבילה.
בכל מקרה, ההשוואה בשוערים היא קשה מאוד והרבה יותר סובייקטיבית מאשר בשחקני התקפה מבחינה מסוימת. כמובן שיש מעט שוערים שיש עליהם הסכמה שהם הגדולים ביותר אבל ביניהם הרבה יותר קשה להשוות, אי אפשר לספור הצלות כפי שסופרים שערים וגם ספיגות לא משקפות משום שהתלות בהגנה היא אבסולוטית בעניין הזה. מה שכן אפשר זה לציין אספקטים במשחק של שוער ופה אני חושב שלבופון יש יתרון.

שלו 10 בינואר 2011

אלון – אני כן הייתי מהמר על בופון, כי הוא רוצה וזה לא מעט. הסכום הוא נתון למשא ומתן, ויובה צריכה כסף ויש להם עכשיו שוער מספיק טוב. אם יונייטד נותנת להם 20 מליון במזומן הם ירדו מהעץ. ושש שנים זה לא מעט.
בופון הוא אלוף עולם, קשה למצוא שוערים כאלה וכסף, בסוף זה עולה לך יותר ששילמת פחות.

סימנטוב 10 בינואר 2011

שוער תמיד רואה את המשחק להבדיל משחקני השדה שנעים לכל הכוונים (לסגור שחקן וכד') כך שההגדרה שלך של השעור המודרני (או האבולוציה של שוערים) נראת מתאימה.
נראה לי ששוערים פחות תופסים הכדור מפעם אולי זה העוצמה והמהירות של המשחק?
מרתק תודה

זנדר 10 בינואר 2011

אריאל ותומר חרוב – לדעתי האישית, שמייכל הוא אכן השוער הטוב אי פעם. לא רק היציאה שלו מול חלוץ והסגירה המדהימה של החללים. בעיקר המיקום המושלם שלו, שאיפשר לו להגיע לכל כדור בזמן. בכך הוא טוב לדעתי מבופון, שמציל נהדר – אבל לפעמים אלה כדורים שהיה יכול לתפוס בפשטות יותר אם היה במקום הנכון. כמובן, שגם המיקום של בופון מעולה – אבל מדובר פה ברמה הגבוהה ביותר, בדקויות.
צ'ילאברט היה בעל יכולות פשוט על אנושיות – אבל ההגנה שלו לא יכלה לסמוך עליו תמיד. ביומיום היו לו נפילות – אבל נגון, שהשמטתי אותו שלא בצדק מרשימת הגדולים ביותר, אותה טרם פרסמתי.

שלו – עבור עשרים מיליון פרגוסון לוקח את בופון, כמעט בלי ספק. הוא מחזיק מאד משוערים שהשיגו כבר אליפות. מצד שני, אני מקווה שלא. גם הפציעה שהשביתה אותו להרבה זמן, וגם העובדה שביובנטוס כבר לא רוצים אותו ולא חושבים שהוא בין הטובים בעולם, אומרת דרשני. אולי הוא מעבר לשיא, מאיזשהי סיבה.

סימנטוב – אכן ענית בעצמך. זה לא רק שהחלוצים חזקים ומהירים מבעבר, גם הכדור הרבה יותר קל, והוא עגול כמעט מושלם, מה שגורם לו לרעידות ושינויי מסלול. לכן הדיפה היא הליכה על בטוח.

sui 10 בינואר 2011

מה עם שיי גיבן ? בהחלט יכול להחליף את ואן דר סאר – גם אם רק לכמה שנים.. זה ייתן זמן להתבגרות של כמה חבר'ה צעירים אחרים דוגמת קספר שמייכל (ג'וניור) (משחק בשביל לידס) והשוער הדני שהביאו…
אני חושב שחלק מההופעות הטובות ביותר של ואן דר סאר דווקא הגיעו בשנות ה30 המאוחרות שלו.. למרות שמי יודע מה היה קורה אם היה מגיע ליונייטד בגיל צעיר יותר.

אמנון 10 בינואר 2011

תומר חרוב הקדים אותי, אבל איך לא נזכר בקטע שמתייחס לשוערי עבר חוסה לואיס צ'ילאברט. לדעתי השוער הטוב ביותר בעשורים האחרונים. ממה שראיתי, הוא היה יותר טוב משמייכל. כאשר דובר כאן על משחק רגל ושליטה בכדור, מסירות מדויקות וניהול התקפה של שוער מודרני, הרי הדבר הזה קיים אצל שוערים שמשחקים בדרום אמריקה כבר הרבה שנים.

לגבי בופון. הוא, לדעתי, השוער הטוב ביותר שקיים לאחר תקופתו של צי'לאברט, אבל יש לו פציעות גב חוזרות, כך שבגילו הלא צעיר, איני יודע אם כדאי להסתמך על רכישה של שוער כמוהו.

עוד שוער שכדאי לשים לב אליו הוא דייאגו בנאליו, שוער נבחרת שוויץ ווולספורג. שוער מעולה.

בקשר לואלדז, אמנם הוא השתפר מאד בשנים האחרונות, ובאחד מול אחד הוא מעולה, אבל צריך להביא בחשבון, לדעתי, את שיטת המשחק של ברצלונה. היא מחזיקה בכדור כשבעים אחוז מזמן המשחק, ובכך למעשה נוצרת הגנה על השוער, והוא ממעט, יחסית, לעמוד במצבים מסוכנים בהשוואה לשוערים אחרים. אבל בהחלט מדובר בשוער טוב מאד.

אריאל 11 בינואר 2011

צ'ילאברט היה ענק אבל גם צריך לזכור שהוא שיחק מעט מאוד באירופה ואף פעם לא במועדון על (רק בסרגוסה). הרבה יותר קשה להיות שוער ענק בקבוצה כמו מנצ'סטר מאשר בארגנטינה. וזה לא פלה, שבתקופה שלו ההבדלים בין אירופה לדרום אמריקה לא היו כל כך גדולים, זה שנות התשעים.

D! 11 בינואר 2011

שמח לקרוא שוב את הכתבה שלך והאמת היא אני לא מופתע לקרוא אותה מנציג הבלוג בגרמניה. ממש לפני השנה החדשה קראתי מאמר של שני עמודים (הלוואי והגרמנית שלי הייתה יותר טובה) על יכולות השוער החדשות. השניים האלו, אם אני זוכר נכון, היו במרכז הכתבה הזו, שאגב תפסה את כל העמוד הראשון של מדור הספורט. עיקרה היה יכולת הצואת הקבוצה קדימה, ברגל או ביד. מסתבר שיש להם שם לכל צורה של הוצאת כדור קדימה אל ההתקפה וזה אחד האלמנטים לבדוק שוער. שימו לב לריינה בהקשר הזה.

יוני 11 בינואר 2011

כיף לקרוא אותך, זנדר. מעבר לתוכן, יש משהו בזרימת הטקסט שייחודי לך.

איך באמת נכנסים שוערים ישרלים לתמונה? סה"כ נראה שבשנים האחרונות יש מאמני שוערים בישראל, אובארוב, נדמה לי שאנטמן ויעקב אסייג גם. לויטה יצא לחו"ל, גם אם לא לקבוצה גדולה מדיי. לי נראה שקל יותר לאמן שוער מאשר תפקידים אחרים. לפחות מבחינת משאבים. יש בזה אמת?

זנדר 11 בינואר 2011

sui- שיי גיבן הוא רעיון מעניין, האמת. אבל לדעתי הוא לא יקרה כי הוא מסמל הליכה אחורה. ולדעתי פרגוסון רוצה עכשיו אחד מהיהלומים החדשים, כי הם מתאימים לשיטת המשחק של יונייטד, ולא להיפך.

אמנון – בנאליו שוער פנטסטי מבחינת יכולת העצירה, בכל השאר יש לו קצת עצירה בהתפתחות, והוא כבר בן 28 אם אני לא טועה, כך שעצירה עכשיו משמעה שהוא אולי כבר לא ישתפר. ואז הוא לא מספיק.
ואלדז – יש פה נקודה חשובה, שרק שוערים יודעים לספר עליה. ככל שיש לך פחות לעשות במשחק, כך קשה לך יותר. הצורך לשמור על רמת ריכוז כל הזמן, להישאר חם וקפיצי, להיות מוכן ברגע הנכון – זה קשה מאד ככל שעובר הזמן. זו, לכן, דווקא הגדולה של ואלדז, שהוא כל כך טוב למרות הכל – ולא פקטור שמקל עליו. זה נכון גם לפיטר צ'ך של השנים שעברו, שפשוט היתה לו הגנה כל כך טובה שהיה לו מאד קשה לשמור על רמה מספקת לעצור בעיטה או שתיים במשחק שכן הגיעו אליו.

D! – תודה. איפה קראת את הכתבה? יעניין אותי להשוות מה חושבים עיתונאים אחרים… וריינה הוא אמן בפתיחת המשחק, וזה לא פלא בכלל שפרגוסון היה מת להביא אותו.

יוני – נתת את אחת המחמאות הגדולות לעיתונאי. לאיפה לשלוח את הצ'ק?
בנוגע לשוערים ישראלים – כמות הכישרון פה היא ענקית. גם בלי מאמנים, יש לישראלים קור רוח, אומץ ותעוזה ששוערים צריכים. וגם קצת אטימות בפני סכנות. עכשיו, מאמני שוערים יש כבר זמן רב. אבל מאמני שוערים טובים? אני מעריך שאובארוב מצויין, כי הוא גם אדם אינטיליגנטי. אבל האמת היא, שחלף הזמן בו היה מספיק להיות שוער טוב או מצויין כדי להפוך למאמן שוערים טוב. מועדונים משקיעים במחלקה שלמה להכשרת שוערים, לשאלקה למשל יש שבעה בליגות הראשונה והשניה בשש השנים האחרונות. ועדיין הביא איתו מגאת מאמן שוערים מיוחד עבור נוייר. כי אימון שוערים הפך להיות לא פחות מתוחכם, כולל לפטופ ומיכשור מודרני, מאימון שחקני השדה. וזה עוד אין בארץ – ואני מקווה, שלא יפספסו את הרכבת. כי כאמור, כישרון יש פה. חודורוב כמובן, ויסוקר, מנו שוורץ, אבי רן, בוני גינזבורג היו כולם ברמה עולמית. דודו אוואט הוא הכי אולד פשן שיש, מופרע עם אינסטינקטים. לכן דווקא העדיפו מאמני הנבחרת את דווידוביץ' עליו, למרות שמבחינת יכולות עצירה אין על אוואט בארץ. אבל מה הלאה?

יוני 12 בינואר 2011

לשאלתך, דבר ראשון עדיף במזומן. נשמע לי מטורף עבור מועדון ישראלי להקים מחלקה שלמה רק לאימון שוערים. יותר מתאים לפרויקט בסדר גודל ארצי. אלא אם מדובר על מוצר לייצוא, סטייל חברת סטארט-אפ.

מכשור מודרני כדוגמת לפטופ? לא מסתדר לי באותו משפט…

זנדר 12 בינואר 2011

יש פה ו' החיבור. לפטופ -ו-מיכשור מודרני. אני לא יודע לכמה מאמני שוערים בארץ יש לפטופ של העבודה, עם מחקרים, תוצאות של בדיקות וסטטיסטיקות….

ניב שטנדל 12 בינואר 2011

אכן פוסט מרתק ורציני (כפי שברור מדו"ח הסקאוטינג שלך על הפציעות של אדלר). והצלחת לעורר בי התרגשות, כי אני מאוד חושש מחזרה לסאגת הניסויים בשער ביונייטד. אני נרגש מהאפשרות שאחד מהשוערים שהזכרת (אחד מרובם, לפחות) יגיע לקבוצה. לא ידעתי על הסעיף של אדלר, זה מבריק וגם כיף לשמוע עוד על שחקנים שחולמים להגיע ליונייטד ולא לריאל/ברצלונה, כי מאלה כבר נמאס לי.
בופון נראה לי הרבה יותר רלוונטי מקסיאס או סזאר, אגב. כמו שציין שלו, בגלל הסיטואציה ביובה. וזה לא שוער שאתה יכול לוותר עליו גם בגיל 32. הוא גם מניה הרבה יותר בטוחה מרוב השוערים שהזכרת, מכיוון שהוא מגיע עם הרבה יותר קבלות, ואני מקווה שזה אחד הלקחים שפרגי כבר הפיק.
אני לא בטוח שאני רוצה את ריינה, כי לדעתי הוא בירידה בשנתיים האחרונות. אני רואה אותו עושה שטויות שלא ראיתי ממנו עד כה. חבל, הוא שוער נפלא וחסר מזל (להיות דווקא בנבחרת ספרד).
לגבי השוערים בארץ – עקרונית (ולא היום), אוואט בפירוש שוער פחות טוב מדוידוביץ'. הוא נהנה בעבר ממקדם המשחק באירופה, ובהגזמה. היום הוא כבר שוער יותר טוב, ודוידוביץ' ירד משמעותית ביכולתו. אבל אם דוידוביץ' לא היה נפצע, הוא היה יוצא לאירופה עוד לפני אוואט, ואולי מגיע יותר רחוק. הוא פשוט שוער הרבה יותר "בטוח". אוואט, בגלל שהוא כמו שאלון ציין ובצדק "מופרע עם אינסטינקטים", מועד לפורענות, גם היום. הוא שוער של טעות קריטית למשחק.
ומה עם בן איימוס, שזה עתה הושאל לאולדהאם? לא בתוכניות בכלל? ואם פרגוסון מתכנן על איימוס ו/או לינדנגרד, הסיכוי שיביא שוער וותיק כמו בופון גבוה יותר.

Comments closed