הערות מפאתי מזרח (15) – פאתי מזרח, קדימה!

פעם סמטת היהודים, היום שפיכז'ובה

ההסטוריה של היהודים בגדנסק היא מיוחדת, כי היא תמיד נעה על הציר שבין השייכות לפולין השכנה ובין  השליטים בעיר. כבר במאה ה11 היו יהודים בעיר, אולי צאצאי הכוזרים. תחת שלטון ערי המסחר של ה"האנזה" הם נדחקו שוב ושוב החוצה – כאיום על הסוחרים המקומיים. כיבושים פולניים תמיד היו אות לזכויות מסויימות, אבל גם למסים קשים. גם השייכות לחבר העמים הפולני-ליטאי לא שיפר את המצב בגלל העצמאות של העיר. היחס ליהודים היה אחד מאבני הנגף ביחסים בין העיר והמלכים הפולניים. עם הכיבוש הפולני נותרו הגבלות מסויימות על יהודים בעיר.

אבל אלו נפתרו עם חלוקת פולין והמעבר לשלטון פרוסי. זו היתהה תחילת ההזדהות של יהודי גדנסק עם התרבות הפרוסית-גרמנית. לראיה, היהודים קראו לעיר בשמה הגרמני (המקורי בעצם) דנציג, כמו שמעידים אלפי הדנציגרים ברחבי העולם. אפילו במלחמת העולם הראשונה נלחמו יהודי העיר עם הגרמנים, ואחרי המלחמה הגיעה תור הזהב הקצרצר שלהם בעיר החופשית דנציג. עם עליית הנאצים והפוגרומים הראשונים התחילה העיר להתרוקן מאלפי היהודים שבה, רק 1500 עוד היו בעיר עם הפלישה לפולין ועד הקמת גטו גדנסק היו אלה רק כמה מאות, ברובם זקנים. על מעשי התועבה הגרמניים אין צורך להרחיב, מחנה הריכוז שטרוטהוף ידוע, וכמוהו מעשי הטבח ההמוניים בפולנים ובכללם ביהודים בעיירה וויילקה פלאשניצה.

מלון 'וילה פרנס', זכר אחרון

בגטו של פעם לא נשאר סימן. מי שיודע, יודע, כמו מדריכי התיירים – ידע בו הם נוטים שלא להשתמש. במקומם מלא האיזור הסמוך למרכז "עיר הצדק", החלק של גדנסק העתיקה ששוחזר, בתיירים ואוהדי כדורגל. ב'שוק הארוך' הידוע מסתובבים ארבעה סוגים של אנשים, חוץ ממני כמובן. במפתיע, המון אוהדי יוון גאים. כמו כל קבוצת אוהדים, הם מתחלקים לשותי הקפה ושותי הבירה. אצל הגרמנים, מלאי גאווה ורגשי אדנות כלפי היוונים, יש רוב מוחלט לשותי הבירה הרעשניים מהסוג הדוחה. השאר, אלו שלא מעכירים את היום באדי אלכוהול, נמצאים במרכזי הקניות. הסוג השלישי של האנשים הם הפולנים היצירתיים והיזמים שנמצאים פה כדי להרוויח על שני הסוגים הראשונים. הם מוכרים צעיפים, דגלים, מעילי גשם (מוזר, רק לגרמנים. יכול להיות שהם לא חושבים שיוונים מפחדים מגשם?), איפור בצורת דגלים, מזכרות, ועוד רעיונות מקוריים. העיקר שיוצר בזול ואפשר למכור לגרמנים ב30 עד 50 זלוטי.

אוהדים גרמנים יורדים מחליפה ועולים על מעיל גשם

הסוג הרביעי, ויש ממנו לא פחות מהאחרים, הם ספסרי כרטיסים מודאגים. פה הם מצליחים להשיג סביב מאה יורו לכרטיס טוב, אחרי הכל זה גרמנים, אבל הכמות שלהם מבהירה כבר עכשיו שהיציעים לא יהיו מלאים.

הרוגע הפולני מצליח להדביק את כולם, והאווירה לקראת הדרבי על אירופה נינוחה. קדימה ספרטה!

גרמניה - יוון / מונטי פייטון
גרמניה ואנחנו