תסמונת שטראובר (למה מכבי תל אביב היא מה שהיא)

מתוך פורטל החתונות וודינגפייג'

פרולוג

אתה רואה אותם הולכים שפופים, הפנים שלהם באדמה. אבל הפנים מדברות אלייך והעיניים מספרות הכל. הם מרימים אלייך מבט והוא אומר יותר מאלף מילים. הם יודעים שהסיפור של הקבוצה שלהם כמו שהכירו אותה והאמינו בכל מאודם שתשוב, גמור. שמה שהיה כבר לא יחזור.

הם אוהדים אמיתיים של הקבוצה שלהם. אוהדים אמיתיים הם אנשים שמזהים בבטן את מה שפרשנים מלומדים יקלטו שנים אחר כך. לא תמיד הם יידעו להסביר לעצמם במילים למה הם מרגישים ככה, אבל הנפש האימהית שלהם תדע גם תדע.

הם יודעים בדיוק מה עשה את הקבוצה שלהם למה שהיתה, והם רואים את כל הטיפוסים הלא קרואים מסתובבים בה כבשלהם ומבינים ששנים רבות מדי חלפו מכדי להשיב את הזמן לאחור ולתקן. והם נאנחים לעומתך, מסיתים את המבט ממך כדי לא לחוש בכאב מחזיר להם עיניים, מחייכים בעצבות וממלמלים כמו לעצמם: "זהו, זה נגמר".

שירה

"היי, לירן שטרואבר ובת זוגו אלינור אבי גדול מתחתנים! החתונה תתקיים ביום שלישי הבא 31.05 בשעה 19:30 במתחם נסיה שבצומת ראם. אנא אשר הגעתך במייל חוזר, להתראות שרון. הזמנה לסיקור!! ניתן לסקר ולצלם עד מעמד החופה!! לאולם הסגור לא תתאפשר כניסה חופשית לתקשורת. לא תינתן אפשרות לסקר את האירוע ללא אישור משרדנו".

"בימים אלו נשלמות ההכנות הסופיות לקראת החתונה המפוארת של שוער מכבי תל אביב לירן שטראובר, שיינשא (בפעם השלישית) לאלינור אבי גדול. החתונה המפוארת תתקיים במתחם החדש 'נסיה', שנפתח בהשקעה של 45 מיליוני ש"ח בצומת ראם מסמיה הדרומית, וצפוי לכלול רשימה נכבדת של 700 אורחים, ביניהם צמרת הספורט והעסקים בישראל. החתונה המפוארת תתקיים ביום שלישי, 31 במאי 2011, החל משעה 19:30 במתחם 'נסיה', הופעת אורח של הזמר דור דניאל, שצפוי לקבל את הזוג בחופה עם שיר חדש. מוזמנים פמליית הספורטאים, אנשי חברה ועסקים. מתחם 'נסיה': צומת ראם מסמיה הדרומית (הגעה מכביש 6 ו-20). חנייה בשפע בצמוד למתחם. לתאום הגעה: שרון ברנד, טל': 03-5754945".

תודעה

הטקסט הזה, בחלקו הראשון, הוא מסע בתודעה. בתודעתם של אחרים, ליתר דיוק. המסע הזה הכרחי כי הוא מקפל בתוכו את סיפורו של מועדון כדורגל.

אני יודע שקרמר התייחס באחד הטקסטים שלו להזמנה לסקר את החתונה של שטראובר, אבל אני חייב לעשות את זה גם וזאת הסיבה שאני מביא אותה כלשונה, מילה במילה. היא חיכתה לי במייל לפני שלושה שבועות ואחרי שלא אישרתי הגעה, נשלחה אלי יומיים לפני האירוע תזכורת, לוודא שאני מגיע.

אני חושב שההזמנה הזאת היא מאסטרפיס של כתיבה יוצרת ושיאים של חוסר מודעות. היא ראויה לניתוח טקסט במסלול לתואר שני בקריאה ביקורתית בחוג לספרות. על פניו, היא מלאת מודעות והומור עצמי.

שימו לב לשורה השישית בהזמנה: "… שיינשא (בפעם השלישית)…" – זהו בעצם ניסיון להעלות חיוך על השפתיים של מקבל ההזמנה, כאילו ביקש המחבר לומר לו: אני יודע, זאת פעם שלישית שאני מתחתן, דז'ה וו, אני לא אמור להתגאות בזה, אבל אני נוטל לעצמי את החירות האמנותית להפוך את החולשה להומור עצמי, ובדרך הזאת להאדיר את עצמי. מוטיב שייקספיריאני של הכרה בכאבה של הציניות שברומנטיקה, במסווה של הנמכת העצמי. ראו "רומיאו ויוליה", מערכה שלישית, שורה 14:

"הרוג אותי, רומיאו, הרוג אותי"

"לא, לא אהרגך.

ואיך אהרגך אם את היא אני ואני הוא את,

ואין לי דבר בעולם זה בלעדייך".

"הו רומיאו, אל תשחיר פניי. הרגני!"

"ואם אהרגך – אשחיר פניי. לא אהרגך, ויהי מה!"

אבל סופו של המחזה ידוע לכל. הרג אותה, ועוד איך הרג אותה. כמו סחבה הרג אותה.

שרלטנות

ההזמנה הזאת היא אחת ההוכחות להצדקה המעוותת שבקיומו של מקצוע היחצ"נות והיותו של המקצוע הזה מופת לשרלטנות ומיותרות מוחלטת. הוא משתלב נפלא בעידן הכזבנים של ימינו. זאת הודעה לא אמינה. מוכרים לך מוצר מתגרש ומספרים לך עליו שהוא מתחתן.

מהזווית של שטראובר זה מובן. ברור למה הוא היה צריך יחצ"ן. הוא ביקש לשווק תדמית. אבל אתה לא משווק תדמית אם התוכן שאתה מייצר הפוך. אומרים לך בעצם, אנחנו מתעלמים מהעובדה שהאיש הצעיר התגרש פעמיים, תתמקדו בחתונה. עניין של סמנטיקה באופן הצגת הדברים. אין תוכן, יש תדמית. זאת הטעיית הציבור ובתקשורת מדווחים על זה. הכישרון לקחת את מה שאין בו כלום, ולהפוך אותו לטלטלה. הוא מזכיר לי גלגול רצוף ומתמשך על הדשא אחרי עוד זינוק עקר בעקבות כדור שהחטיא את המסגרת בעשרים מטר.

אסטרטגיה

בואו נגיד שאת בתור יחצ"נית קיבלת חופש פעולה מלא להחליט את מי את מזמינה מבין העיתונאים לסקר את החתונה של שטראובר. מטריד, אבל נניח. ובואו נגיד שאת בתור יחצ"נית לא קראת מעולם אף טקסט שכתבתי על שטראובר. יש בזה היגיון ואני אומר את זה ממקום של צניעות ומודעות עצמית.

אילו הייתי כותב על שטראובר במקומות שיחצ"נים מכירים, אלה שבתקשורת הממוסדת הממוקמת בסקאלה שבין ערוץ 2 לישראל היום, סביר שהייתי כותב עליו דברים שונים בתכלית מאלה שכתבתי עליו משך השנים. מין מלכוד שכזה. אבל אני לא כזה, ואני באופן חופשי ומודע נוטל על עצמי את הסיכון שיחצ"ניות שכדורגלנים שוכרים את השירותים שלהן לקידום החתונה, לא יכירו טקסטים שלי. אבל אפילו לא מידה של ריגול תעשייתי? היכרות עם המוזמן?

הרי אם שטראובר היה יושב עם עצמו במרפסת הבית, עיפרון בין השפתיים ובלוק מכתבים צהוב שעון על הברכיים, והוא מהרהר בינו לבין עצמו את מי אני, לירן שטראובר, אזמין לחתונה שלי, כמו ילדה המכינה את רשימת המוזמנים ליום ההולדת האחת עשרה שלה, אז במקרה כזה הייתי חייב להיות במוחרמים. בדוק.

גולדהאר

לו אני גולדהאר, ואני מקבל את ההזמנה או שומע עליה, דבר ראשון אני חושב לעצמי: על זה הולך סעיף השכר בהוצאות שלי? על יחצ"נית לחתונה של מתגרש סדרתי שמפזר ילדים כמו ציפור הקוקיה? על הטמטום הזה אני שופך כסף? אותו הם רוצים להחתים לי לעוד עונה? מיד להציע לו הצעה נמוכה. למה שלא ימשיך במכבי פתח תקוה, נניח.

אמא

דבר ראשון שקיבלתי את ההזמנה חשבתי על אמא שלי. שאלתי את עצמי, לו אני אמא פולניה אמיתית כמו אמא שלי, איזה תרחיש אימה יותר מזוויע מבחינתי: שהבן שלי, בן 36, ועדיין רווק; או שהבן שלי, בן 36, מתגרש סדרתי שמתחתן בפעם השלישית. אני מודה שאני באופן אישי הייתי בוחר באפשרות הראשונה. זה גרם לי לחבב את עצמי יותר.

גדול

אני לא יודע מי הגה את הרעיון ליחצ"ן את החתונה. מתבקש להזדרז ולקבוע שמדובר בשטראובר. אבל אולי זו דווקא היא, אלינור אבי גדול, שוודאי שאלה את עצמה – אם ביוזמתה ואם אחרי שיחת חברות בקפה של בוקר יום שישי בקניון מיקדו בתל ברוך החדשה (אחרי שאלה טפטפו לה לראש את המחשבה מעוררת הספק,ההופכת כל נערה מתפתחת כבר מהרחם לחשדנית ביחס לכל גבר בעל כישורים רומנטיים בסיסיים) – מי אמר, מי אמר שדווקא אני אהיה שונה מהאחרות, מהגבריאלית ומזו שלפניה, מה שמה, לא חשוב, שוודאי קיבלו כל אחת הצעת נישואין מרטיטה אף הן, ורצו נרגשות לחברות שלהן, לספר להן בקפה של בוקר שישי אצל כוכי מרדכי על הרגע המאושר בחייהן שעומד אוטוטו להתגשם. ועם מטען הספקנות הזה אני עומדת מול הגבר שכורע על ברכיו מולי עכשיו ומבטיח לי אהבת נצח, ואני שואלת אותו: "מאמי, ככה זה עבד גם עם האחרות?"

ואת עושה לו את המניפולציה הטקטית הבסיסית ביותר, חוברת צביעה לבת בגיל הרך "תרגילי חיזור – צאי וראי", מתלבטת ולא יודעת, גורמת לו לחזר אחרייך יותר, לשכנע אותך שאין אחת כמוך בשבילו, מכופפת אותו להודות שהשתיים הקודמות, היית אז ילד ולא הבנת כלום מהחיים שלך, והחברות שלך מדרבנות אותך, את חולקת איתן כל פריט מידע, ואתן בונות תכנון אסטרטגי לתלפיות, שבועות על גבי שבועות, להפיל אותו על גבו מנפנף ברגליו, לגרום לו להבין שאת שונה מהאחרות, ואת זקוקה להוכחה, הוכחה שתמחיש לך שאת באמת כזאת, ואין בינך לבין האחרות כלום, ושום דמיון אין ביניכן – ואתן שוברות את הראש, איזו הוכחה, איזו הוכחה אפשר להטיל עליו שיבין עם מי יש לו עסק כאן.

שבועות אתן רוקחות מזימות, מתלבטות ביניכן לבין עצמכן, ואז זה נוחת עליכן, אאוריקה, מצאתן! נביא יחצ"נית. נוציא הודעה לעיתונות, מסמוך של הבטחות בהודעה שכולה אמינות, הרי ההודעה תצוטט בעיתון, הרי העיתונאים יקבלו אותה ויפרסמו, חלקם גם יגיע לאירוע, אחרים ישלחו צלם, ומה שכתוב בעיתון חייב להיות אמיתי. כתוב בעיתון, מה. עם האחרות הוא בטוח לא עשה את זה. בגלל החמלה הבסיסית שיש בי לבני האדם, אני מאחל ללירן שטראובר שבחתונות הקודמות שלו הוא לא שכר יחצ"נית. ביקר לי שאני מאחל לו את זה. חברים, זה הושלם סופית. האסיאגיזציה של העיתונות, אני מתכוון.

אשליה

יש בה משהו, חייבים להודות, בהצעת נישואין ובהסכמה שבאה אחריה, מה שקוראים למיטב הבנתי "אירוסין", שמזכיר סיכום עקרוני על חוזה, החתמה מרגשת של שם נוצץ בקיץ בקבוצה שהולכת ונבנית ומעוררת ציפיות לאליפות שתבוא בסופה של עונה.

כל קיץ הוא בעצם הבטחה לאושר בסופו של האביב הבא אחריו. זו היא תמצית קיומו של האוהד. רק מה, כמה קבוצות, כמה אוהדים, וכולם מצפים את אותן הציפיות. ואני כותב את זה ממקום של אחד שכבר חיתן זוג חברים, וסיים את הטקס לבקשת הזוג בברכה אישית – לזכור תמיד את מה שיוסי בנאי ביקש להזכיר לנו: "אין מלכודת מסוכנת משלוותם של אוהבים". ואת, אלינור אבי גדול, לא שמעת את יוסי בנאי. את היית חייבת להקשיב דווקא לזמר דור דניאל.

תם המסע בתודעה.

* * *

אני מתעכב על שטראובר כי שטראובר הוא משל לאובדן הדרך של מכבי תל אביב, כולל הפיאסקו המביך בסופה. הוא תמצית סיפור הידרדרותו של מועדון כדורגל. ההזמנה לסקר את החתונה היא המקבילה לשני המשחקים הגדולים שנתן שטראובר בסופה של העונה. מופת של שרלטנות שבנוי על הזיכרון הקצר של מקבלי ההחלטות בארץ. תן שני משחקים גדולים, תקבל חוזה. ישכחו לך את כל מה שהיה קודם.

מי שמכר למכבי את שטראובר ותקע אותו שם לעשור שלם, הוא בנאדם שיכול לגרום לשורה של בעלי קבוצות בפרמייר ליג להאמין שדווקא הוא מכולם ראוי לאמן את הקבוצה שלהם ולדרדר אותה לביבים במסווה של מסע הרואי. יש רק אחד שמסוגל לזה, וכולנו יודעים מי הוא.

אני לא יודע אם ההצעה הנמוכה שקיבל שטראובר, זאת שמקורביו הגדירו כמעליבה, לא היתה אלא תרגיל בנימוס ציני אנגלי שמראה לך את הדלת החוצה במסווה של הכנסת אורחים. זה חמור בעיני לא פחות. מועדון שמתיימר להבין את טעויות העבר ולצאת לדרך חדשה, חייב לוותר על גינוני נימוס ולהיות הרבה יותר תקיף וחד משמעי בהתנהלות שלו. תשע שנים, תשע שנים הוא היה אצלנו. זה העלבון הכי גדול שלי בתור אוהד הקבוצה הזאת. בנוכחות שלו הוא העליב אותי.

הוקל לי כששטראובר חתם במכבי פתח תקווה. המחשבה עליו כשוער שני, שאמור לשמש חונך בוגר לחניך צעיר – אפשרות שהוזכרה בהקשר שטראובר באחרונה – העבירה בי צמרמורת ביעותים. מה באיש הזה מכשיר אותו לחינוך? אחר כך חברים חידדו לו שמדובר בסיכום, עוד לא החתמה של ממש. רק סיכום, כמו אירוסין. נו, לכו תבנו על אירוסין. רק מלחשוב על כמות הפעמים ששמעתי על אירוסין שעלו על שרטון, נהיה לי כל כך עצוב בלב שכל האמונה שיש לי באהבה, ויש לי, אולי אפילו מדי, מתערערת כדי כאב.

תסתכלו על התהליך לאורך השנים: למכבי היה שוער. קראו לו אובארוב. לא היה כאובארוב בארץ, על אף הנטייה לקחת עונה וחצי של שוער אחר ולטעון שדווקא הוא היה הטוב מכולם כאן. חמש עונות מדהימות של הרוסי, עונה וחצי מדהימה של האפריקאי – וזה מבחינתם אותו דבר. אחד ספג שישה עשר שערי ליגה בעונה של מכבי חיפה עם הברקוביצ'ים, הפועל חיפה של גרנט ובית"ר חזקה, והשני, טוב אתם יודעים באיזו ליגה שיחק השני – והם משווים בכלל. על זה אני מדבר כשאני אומר שנימני, לוני וגרנט עשו את מכבי יותר הפועל מהפועל. הם אימצו את התודעה הכוזבת כחוקה להתנהל על פיה.

אבל נניח לזה. היה אובארוב. יום אחד אובארוב הזדקן. בא מייג'ור מייג'ור מייג'ור מייג'ור ואמר נביא את רפי כהן, ואובארוב יחנוך אותו. אובארוב יהיה הבק-אפ, רפי כהן יעמוד בשער. בסוף הבק-אפ הפך למיין אישיו, ורפי כהן… טוב, אתם יודעים מה קרה איתו. הוא חשב שהוא משקוף.

אז המייג'ור אמר נביא את שטראובר ונעשה איתו אותו דבר. כך גילה העולם שאובארוב הוא גם אלכימאי. הוא גרם לדבר שנקרא שטראובר להיראות גם שוער לפעמים. היום שטראובר מוזכר כמועמד לחנוך את דור העתיד. מתאים לגדעון סער בתור שר חינוך לחשוב על רעיון כזה, לא לקבוצה שפעם היתה מועדון גדול.

לא ברור לי למה קבוצה שיש לה את אובארוב מאמן שוערים, לא שולחת אותו לחפש בשבילה שוער בחו"ל. צריך היה לתת לו שנה לעשות את זה, לא לחכות לרגע האחרון. למצער, תחתים את איינוגבה. זה מעבר לכביש, קו אווירי חמש מאות מטר מקריית שלום, לא צריך טיסה אפילו.

בנייה

מכבי של העונה נבנתה בצלמו של נימני. תקועה במרכז המגרש, לא עושה הגנה, איטית ובנויה על הברקות. אתה לא יכול להתמודד על אליפות כשאתה בנוי על הברקות. הבנייה של מכבי בקיץ שעבר מעידה על חוסר הבנה מוחלט בבנייה של קבוצה. רואים עליה שאדם שהתפיסה המרחבית שלו היא של צנטרליסט בנה אותה. קבוצת כדורגל בנויה קודם כל על ציר של שוער, בלם אחורי וקשר אחורי. זה השלד, היסודות, המאסט שעליו מוסיפים את שאר החלקים כדי לייצר מבנה עומד. היסודות רעועים, המבנה יקרוס בקלות.

עכשיו בואו איך נבנה הציר: משוער שמוציא הזמנה לסיקור החתונה שלו, ומקפיד, אבל תמיד, לקחת אחריות (אם השוער שלך מקפיד לקחת אחריות באופן שיטתי עשור שלם, הבעיה היא לא בלקיחת האחריות, אלא בכישורים שעליהם נבנית האחריות. אובארוב היה שוער שמקפיא במבט ומכאן נשאבה הסמכות שלו. אניימה גם היה כזה. שטראובר הוא שוער שנושף ריצות אמוק וצעקות כמו טחנת רוח בכיוון שחקני ההגנה שלו. קמח לא ייצא משם); בלם אחורי שהשלים במצטבר חמישה משחקים בערך ושראה בפציעה את מה ששטראובר רואה באקט החתונה; חוליית הגנה חדשה עם השמות הנוצצים זיו, סטרול וסבן, פלוס גפני שהביאו עונה קודם; קשר אחורי אחד שמפסיד לצב בספרינט וקשר אחורי אחר שפתח את העונה חמישה משחקים מסיומה. אני לא מבין איך אפשר להסתכל על החומר הזה ולהגיד שחשיבה רצינית הסתתרה מאחוריו.

החשיבה של נימני שאם תציף את השלד הזה בהמון, אבל המון, שחקנים עם כישורים טכניים התקפיים, תקבל תוצרת שתספיק לליגה, היא מעבר למופרכת. וזה מה שהתקבל בסופה של העונה: בטבלה הפנימית ביניהן לחיפה יש 12 נקודות, להפועל 11 ולמכבי שתיים. אלה לא פערי רמות, אלה פערי ליגות.

כבר שנים שיש סימטריה מוחלטת בין השיווק של מכבי כקבוצה לאליפות לבין השיווק של שטראובר כמוצר מתחתן. אתה יכול לשפוך כמה כסף שתרצה, לצאת במסעות פרסום בקיץ כדי למכור מנויים, להביא שחקנים במיליונים – בסוף כל מה שיישאר אלה הבטחות שווא ותוצר מתכלה. להשאיר אצלך את שטראובר זאת הצהרת כוונות שאומרת שאותי אל תיקחו יותר מדי ברצינות.

מנגנון

העובדה ששני אנשים שונים שמתיימרים להיות אנשי מקצוע הוציאו מסגל השחקנים אותן התוצאות, מלמדת לא רק על כישורי הבנאי, אלא גם על מה שנבנה. נדמה לי שנקודת השבר של השחקנים במכבי העונה היתה בהפסד בגביע להפועל פתח תקווה. בשלב ההוא כבר הבינו שם שאליפות לא תהיה להם, אבל בנו על הגביע. התקווה נשענה על התעוררות מסוימת עם ההגעה של איווניר.

שחקן הוא לא מטומטם עד כדי כך. השחקן ראה את נימני מעביר אימונים, הקשיב לו מכין אותו למשחקים, עמוק בפנים הוא הכיר בעובדה שהקרב אבוד. אבל עם איווניר פתאום לא הפסידו דרבי, והבקיעו יותר. ואז באה פתח תקווה והראתה להם שהסיפור, איך נאמר, מורכב טיפה יותר. משם והלאה זאת כבר היתה צניחה חופשית.

מועדון

כשהתחלפה הבעלות במכבי ועברה מידיו של מיסטר ברנז וחבורתו לידיו של שניידר, כתבתי על ההנהלה במכבי, שאנשים חסרי ניסיון החליפו בה אנשים חסרי כישרון. השנים חלפו ואיתן הצטבר הניסיון, ובמפלס הכישרון לא נרשם שינוי. בהיעדר כישרון לא נרשם שינוי גם בתוצאות. ההחלטה להיפרע משעיה נכונה. אם מנכ"ל של חברה מנפק תוצרת זהה לזו של שעיה בשלוש שנים וחצי של עבודה, אז המקום שלו בשוק מחפשי העבודה. שעיה לא איש רע, לא ידוע לי שהוא כזה בכל אופן, אבל זה רלוונטי.

החשיבה שמועדון כדורגל מסתכם בבעלים ששופך כסף ובמאמן שיידע מה לעשות איתו, היא חשיבה הרבה מעבר לשגויה. היא ישראלית מאוד בהיגיון שעומד מאחוריה, היגיון הקיזוז. היא מייתרת את הצורך בעבודה קשה ובכישורים. השיעור החשוב והיחיד שגולדהאר צריך לקבל משחר לא מחייב אותו אפילו להגיע לארץ ולנסוע לכרמל. בתשע השנים הראשונות שלו בחיפה, הביא שחר אליפות אחת. הוא שפך הון, החתים שחקנים בלי הכרה, פיטר מאמנים – וראה קבוצות אחרות לוקחות אליפות. נדרשו לו ארבע (!) שנים של מכבי תחת לוני, כדי לקחת אליפות שנייה בעונה החמישית של הקולגה מתל אביב. בעשור שחלף מאז ביסס שחר את השליטה של חיפה בליגה, כשמסביבו מתחלפים בעלים כושלים בבעלים קפריזיים ולהיפך, ומה לעשות שכישלונות וקפריזות לא מביאים אליפויות בסיטונות וביציבות.

עשור

אם גולדהאר מתכוון לבוא למכבי לתקופה שהיא בת פחות מעשר שנים, חבל על הסיפור כאן. אם גולדהאר חושב שהכסף שלו לבדו יביא אליפות, חבל פעם שנייה. את הסטאז' שלו עשה שחר על רטוב. מישהו צריך לספר את זה לגולדהאר, שלא יחשוב שתמיד זה נראה כאן ככה. אחר כך שגולדהאר יקבל החלטה עם עצמו אם הוא בנוי להשקיע כאן כל כך הרבה שנים.

אבל גולדהאר לא צריך ללמוד משחר. זה מה שמדהים בסיפור הזה. משך קרוב לארבעה עשורים היתה מכבי המועדון המצליח ביותר שהיה כאן, כי היא עבדה נכון. היא יצרה סטנדרטים שהיו מודל לחיקוי. לך תבדוק איך נבנו הסטנדרטים האלה, ותעתיק.

במכבי ההיא לא היה בעלים ששפך כסף ומאמן שבזבז אותו. היתה מערכת. לא היו משאירים שם את המאמן חשוף לבד בצריח. מה שאפיין את המערכת הזאת הוא אנשים עם נורמות של מקצוענות ביחס לקבוצה שלהם. הם היו אוהדים עם כישורי ניהול של קבוצת כדורגל. לא כל אוהד נהנה מכישורי ניהול של קבוצת כדורגל.

המשמעות של המקצוענות שלהם היתה שהם הבינו מה נדרש כדי לייצר קבוצת כדורגל טובה. לא כל השנים הקבוצה היתה כזאת, חבורת האנשים שהקיפה אותה ידעה גם להיפרע מאלה שלא תאמו את האתוס. החבורה שמקיפה את מכבי היום לא מורכבת מאוהדים ולא מאנשים בעלי כישורי ניהול. למה אני צריך לשמוע בסוף כל עונה, כבר שנים, שבעונה הבאה בונים על מחלקת הנוער? מה, אנחנו עד כדי כך מטומטמים?

לא צריך ללכת רחוק. מכבי של שנות התשעים התחילה את הסיבוב ההישגי האחרון במועדון הזה, עם יושב ראש שקראו לו דני לאופר, שקודם כל היה אוהד של הקבוצה ועשה סיבוב קודם לכן במחלקת הנוער, ומנהל, קורק, שאמנם הזדהם אחר כך במסגרת הזיהום הכללי שפשה בתקופת לוני, אבל משך שנים היה מחויב למועדון יותר מלכל דבר אחר. וגם הוא עשה סיבוב מוקדם בנוער. לא יכול להיות שאי אפשר למצוא אנשים כאלה גם היום. לא יכול להיות שאדם כמו שפיגל כל כך הרבה שנים מחוץ למערכת.

המחשבה שעידן הכסף הגדול מייתר את הצורך במחויבות למועדון, היא מחשבה פסולה שאין כמו מכבי של העשור וחצי האחרון כדי להמחיש אותה. זאת הסיבה מדוע כל מה שקורה במכבי בשבועות האחרונים רק נותן תחושה שהדברים נראים נכון (השחרור של שעיה ושטראובר), אבל למעשה עדיין אין בו שום תוכן ממשי ושום בשורה, כמו הודעה יחצ"נית שנועדה להסוות מחדל מתמשך. המקצוען היחיד במערכת במכבי שעוטפת את אנשי המקצוע והשחקנים, הוא הדובר שלה, ואני לא ציני.

אני לא מאמין בגולדהאר. אני לא מאמין בגולדהאר כמו שלא האמנתי בשניידר ובלוני שלפניו. אני לא מאמין בתחליפים לאהדת קבוצה שמשולבת בכישורי ניהול כדורגל. אם גולדהאר רוצה שאאמין לו, שיוכיח לי שיש במה. הוא מתבטא נכון, הוא בסך הכל מקבל החלטות נכונות, ועדיין אתה מוצא שם את אנגלידיס. אנגלידיס, עד כמה שאני מבין, אמור לקשר בין גולדהאר לקבוצה. את גולדהאר אני מזהה, קבוצה לתקשר איתה עדיין לא.

אם גולדהאר רוצה להביא אליפות כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול להצליח בכל מה שהוא נוגע בו, ולהוכיח לנו את מה שהוכיח לעצמו, אין לי עניין בו. קבוצת כדורגל היא לא סטאז' בהאדרת האגו. פאק, אנחנו המצאנו את זה. מה מסובך כל כך בלהעמיד מועדון כדורגל ראוי? אם אתה בא למסעדה שלשף בה אין ניסיון בבישול, המלצרים מיזנתרופים והמארחת חולמנית עם נטיות לשכחה, האוכל יהיה חרא והברדק יחגוג. זה לא מה שיוצא ממכבי כבר עשור וחצי?

גרמני

תזות כמו שלי מואשמות בנאיביות ובחוסר רלוונטיות להווה. זה שקר ציני. האנשים שאומרים שבלי כסף אין כדורגל הם האנשים עם הכסף הגדול שמדקלמים את התזה שלהם וגורמים לכולם לאכול אותה. ואני אומר שהכדורגל מביא את הכסף. זה הסדר הנכון, ושלא ילמדו אותי כל האברמוביצ'ים למיניהם איך עושים את זה נכון.

הקבוצה ההישגית היחידה שהיתה בארץ עם זיקה כלשהי לקהילה של בני אדם ואוהדים, ולא של מרכז אידיאולוגי-פוליטי כלשהו, היא מכבי. אני חושב שהמודל המתאים ביותר לקבוצות שרוצות לייצר רלוונטיות הישגית גם בהווה בליגות בינוניות כמו הישראלית, הוא המודל הגרמני. חמישים אחוז, פלוס לפחות מנייה אחת, בבעלות אוהדים.

הגעתי למסקנה הזאת אחרי הצילומים של הסרט שלי "יש לי קבוצה להציל" באירופה וההפי-אנד הרומנטי בסופו ב-FC יונייטד. כשחזרתי לארץ, התחלתי להניע מהלך של אוהדים ליצירת המודל הזה במכבי. ואז בא שניידר. יכול להיות שצריך לחזור ליוזמה ההיא.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

Rolling Stones – Jumping Jack Flash

חולירות!
ליגת שוקי ההון העולמית: ארה"ב=יפן?

44 Comments

תורג'י 12 ביוני 2011

כרגיל, גאוני!

מחכה לפוסט הבא.

גמל (סתם גמל) 12 ביוני 2011

אני יכול להבין ביקורת על היכולת של שטראובר ועל מי שהביא אותו (והשאיר אותו) למכבי. הוא מעולם לא היה מהשוערים החביבים עליי, בעיקר בגלל סיבות שאתה בעצמך ציינת.
זכותך ללעוג על כך שדווקא אתה קיבלת הזמנה לחתונה.
אבל למה לעזאזל אתה חושב שזה רלוונטי כמה פעמים הוא התחתן וכמה זמן ייקח לו להתגרש שוב. אתה חושב שמי שהתגרש פעמיים הוא בן אדם פחות טוב? גירושים זה סוג של קלון?
יש לך הברקות, למשל הראיון עם דן רומן, אבל בחלק גדול מהמקרים אתה סתם שופך מרירות. כמו ילד שקיבל סטירה במשחק כדורגל בהפסקה הגדולה בבית הספר ולא היה לו אומץ להגיב או אפילו לומר משהו.

איתן בקרמן 12 ביוני 2011

גמל יקר, נשמע שאתה מנסה להיות הילד שהוריד את הסטירה או רק נדמה לי?

גמל (סתם גמל) 12 ביוני 2011

בקרמן חביב, תתפלא אבל לא. לא הורדתי סטירות כשהייתי ילד ואני לא מוריד סטירות גם היום.
אולי אתה תסביר לי למה חשוב להיטפל לעובדה שהבחור התגרש פעמיים?
זה צהוב, זה נמוך וזה מטומטם.

איתן בקרמן 12 ביוני 2011

שוב אתה טועה, ומטעה. א' במילה "חביב" שמבטאת חוסר חביבות נרחב. ובעיקר ב': לא אמרתי שהורדת סטירות, שאלתי אם אתה מנסה להיות הוא. הסטטיסטיקה שלך בקריאה שגויה היא כמו של נוביצקי מהקו.

ןלשאלתך: אם היית מבין שמאה חתונות וגירושים של שטראובר לא מזיזים לכותב כמו גול אחד שחטף בגביע הטוטו וצרח על המגינים, אולי לא היית כועס כל כך.

גמל (סתם גמל) 12 ביוני 2011

אתה השתמשת במילה "יקר" ואני השתמשתי במילה "חביב", אני מאמין שהכוונה הייתה זהה בשני המקרים.

שאלת אם אני מנסה להיות הילד שהוריד את הסטירה ואני עניתי שלא יצא לי להוריד סטירות ובתקווה שלא ייצא לי בעתיד. ברור לי למה התכוונת אבל אני בכל זאת מעדיף את התגובה שלי (למרות שאהבתי את העקיצה שבאה אח"כ)

אני אנסה להסביר לך לאט כדי שאולי תבין. אין לי בעיה עם הסלידה של שדמי משטראובר. תמיד בזתי לכל הרוח והצלצולים שלו על המגרש. אני גם חושב שכל העניין הזה עם היחצנות וההזמנות לעיתונאים מגוחך.
אבל תקרא שוב את מה שכתב שדמי תחת "אמא", "אשליה", "גדול" ותגיד לי שהוא מדבר על משהו אחר מלבד העובדה שהוא מתחתן פעם שלישית. זה נמוך, זה צהוב וזה פתטי.

אני לא כועס ואין לי שום סיבה לכעוס. אין לי טיפה של עניין כלפי המועדון הזה ושחקניו בהווה ובעבר.
זכותי להעביר ביקורת, ואני לא חושב שהשתמשתי במילים בוטות מדי. אתה לא חייב לקפוץ בכל פעם שמישהו מעז לבקר את אחד הכותבים (זאת לא הפעם הראשונה שאתה עושה את זה)

ובבקשה ממך, אל תתנשא

אשך טמיר המקורי 16 ביוני 2011

גמל, כל הכבוד על התגובות.
צודק בהחלט בכל דבריך

B. Goren 12 ביוני 2011

שדמי, הצלחת עורר אצלי געגועים לחיים ליבוביץ' (לייבו) המנוח.

רוקו 12 ביוני 2011

מסה מרשימה. בכל מדינה מתוקנת עם עיתונות ספורט שמכבדת את עצמה הדבר הזה היה זוכה בפרסים. תענוג של כתיבה.

שלו 12 ביוני 2011

דבר ראשון הכתיבה יותר קוהרנטי ומעניינת, היה לי כיף לקרוא.
ולתוכן-
אוברוב לעומת כל מיני אחרים לא צריך גושפנקא ומדדים, הוא היה הכי טוב הוא, לא היה הכי טוב, מי שלא ראה את אוברוב לעומת כל השוערים ששיחקו כאן לא מבין בכלל מעשה השוערות.
בתור אחד שראה את אוברוב מפרק את הלסת של אלון מזרחי, ואפילו לא ממצמץ, באותו יום הבנתי שהוא הגדול ביותר שדרך על הדשא הישראלי.
גם היו שנים שכדורים לפינות היום 100% גול ועדיין הוא היה השוער הכי טוב כאן.
בזמנים אחרים הוא בחיים לא היה מגיע לישראל.

שטראובר הוא הנגטיב, הוא היה מגיע (פעם לפני הרבה שנים) רק לכדורים בפינות. כל השאר עובר חופשי, היום גם לפינות הוא לא מגיע.
הוא שוער שלוקח הגנה עם בטחון ומרסק אותו.

גולדהר לעומת שניידר, דאג להיות בכל משחקי הנוער כשהיה בארץ.
הוא ראה שם דברים שנתנו לו לחשוב מחדש על איך מנהלים קבוצה.
הוא לא טיפש, לא תמים ובטח לא פרייר.
השאלה אם יש לו סבלנו למה שקורה מסביב.

הבעיה של מכבי לאורך שנים (ליתר דיוק שש-עשרה שנה) היא ניהול.
ברור שעבור כל שחקן מכבי תשלם יותר, ברור שגם משכורת של שחקן במכבי תהיה גבוהה מבקבוצה אחרת.
אבל, מכבי קצת התבלבלו בסכומים.
אין אף שחקן ישראלי ששווה מליון יורו, אף שחקן.
גם לא חצי מליון.
גולדהר צריך להנחות בבהירות שלמכבי יהיו חמישה זרים טובים (ואפשר למצוא במחירים סבירים בכל רחבי מזרח אירופה), במכבי ישחקו שחקני מחלקת הנוער, במכבי ישחקו שחקנים לא דוגמנים.

מה שהכי מצחיק/עצוב בעונה הקודמת, שאם לא היתה ההתפרקות בסוף העונה הסדירה, מכבי היו בעמדה לא רעה לאליפות, מה שהיה מחמיר את המצב הניהולי שלה.

איווניר צריך לזכור דבר אחד, גם הוא עלה מהנוער, הוא עשה את זה בגיל 16, לא צריך לפחד מזה כי יש נוער מוכשר, צריך רק להכין אותו למאורע.

קרמר 12 ביוני 2011

שדמי אני נאלץ להיעלב. בניגוד אליך, לא קיבלתי תזכורת למייל יומיים לפני האירוע. יכול להיות שיחצ"ניות קוראות דה באזר?

עומר ב. 12 ביוני 2011

היית צריך לחשוב על זה לפני שהסלבטת עליו:-)

תומר חרוב 12 ביוני 2011

אתה מבקש שמכבי תל אביב שלך תתנהל כמו שהיא התנהלה פעם, עם אוהדים שאוהבים את המועדון ומנהלים אותו. אבל ישראל של היום היא לא ישראל של פעם. אוהדים של היום לא מקבלים שנה בלי אליפות ובטח שלא חמש שנים בלי כזו.
אחת הבעיות המרכזיות שאני מזהה במכבי זה שהקהל רוצה לנהל את המועדון בכוח. בדיוק כמו אותם בעלים ומנהלים כושלים, הם לא מסתמכים על הכישורים שלהם או על האהדה שלהם, הם רוצים את הכוח.
אוהדי מכבי לא מבינים שקבוצות יש להציל כשהם עומדות בפני פירוק, בפני ירידת ליגה, כשהן נשלטות על ידי גנבי כספי ציבור. מה שקבוצה כמו מכבי צריכה זה שקט, שקט מהקהל, שקט מהתקשורת ושקט מעצמה- לא לנסות לרדוף במשך חצי שנה אחרי ההצהרות שנעשו בקיץ רק כדי לבנות הצהרות חדשות לקיץ הבא.
אני חושב שגודלהאר דווקא עושה את זה לא רע, אני לא מכיר את אינגלדיס הזה אבל אני לא חושב שהוא פסול בגלל שהוא לא גדל על אבי כהן ושפיגל, אולי זה אפילו יותר טוב שהוא מנותק מהאתוס של מכבי שמפורש לעיתים בצורה מגוכחת- האתוס שאומר שמכבי צריכה להיות גדולה מעצם היותה מכבי תל אביב ולא מעצם היותה מועדון שמנוהל נכון.

איל 12 ביוני 2011

לא מבין מה נפלת על שטראובר. הסיפור עם היחצנות הוא מגוחך, אבל לא שונה מתרבות הסלבז שקיימת בארץ. זו שמזמינה צלמי פפראצי; זו שמחפשת באופן פתטי תשומת לב. אין בזה שום דבר שמייחד את שטראובר, מכבי או אפילו כדורגלנים. זו פשוט תרבות כזו שקיימת בארץ – בזויה, מגוחכת, אבל לא ייחודית.

ולגבי יכולתו כשוער, נו. הוא לא מבריק בכלל אבל גם לא נפילה כמו שהוא מוצג. אבל לראות בו את מקור כל הטומאה של מכבי? אפשר לחשוב שבארץ יש המון שוערים טובים. זה ממש לא המצב.

ולגבי מצבה של מכבי – לדעתי זה תוצר של ראיה קצת טווח וחוסר יכולת לעמוד בלחצי הקהל. זהו קהל (הקומץ) תובעני, תוקפני ומפונק.

רון אדליסט 12 ביוני 2011

כתיבה יפה.

שטראובר הבבואה המדויקת ביותר למכבי חסרת המבוגר האחראי כבר למעלה מעשור.

יואב 12 ביוני 2011

שדרת הניהול במכבי מרוסקת כבר שנים.
מימי איש הגשם הלא תחרותי והקפריזי(והמינויים התלושים) ועד היום.
מכבי כבר מזמן לא חזקה כלפי חוץ-מול ההתאחדות, איגוד השופטים ושאר המוסדות הרלוונטים ולא כלפי פנים-יחס לאוהדים, ניהול שחקנים נכון וכמו ששדמי תיאר נכון-"לא מפקירים את המאמן חשוף בצריח".
חוסר ניהול ואיכפתיות משול לחוסר רוח במכונה, ולא משנה כמה משוכללת ויקרה היא, הניצוץ חסר.
מכבי לעולם לא לקחה אליפות ללא שחקני בית דומיננטים. לעולם!(מרימוביץ-שייע, התינוקות של ג'רי,עוז-אבי'לה ז"ל-שוויצר-בלו, שלח-ברומר-נמני-שוהם ועוד)ומדהים שהעובדה הפשוטה הזאת נשכחת כל פעם שטורפים את הקלפים מחדש.
אין פסול לצאת לשוק בשביל שחקנים מיוחדים ומשני תודעה(קלינגר,אורי,שורה, ויקי, עטר, ברק)שלא צומחים כל יום,אבל מועדון מכבי תל אביב לא זקוק לבינוניות של אחרים(זיו, סבן,שבחון, גפני ועוד).הוא הרי מייצר אותה בעצמו ובמסות ומשאיל/מוכר אותה לכל הליגה(שמפוצצת בשחקני בית של מכבי)וזה אובדן דרך.
כולי תקווה שהחזרה למחלקת הנוער, היא לא עוד זיגזוג וקונספציה ריגעית שמחליפה את הקודמת.
אני כן מאמין במיטש.השילוב של יכולות ניהול חיצוניות מוכחות(מיטש) פלוס מינוי של מנכל שמבין את העסק ואת מכבי(רוזן?גיורא? מישהו אחר)זה השלב הראשון בהבראה.וסבלנות.

יואב 12 ביוני 2011

מרימוביץ ז"ל, ג'רי ז"ל.

דביר 12 ביוני 2011

איי שדמי שדמי..
דבר ראשון בתור אוהד מכבי מסור כמנוי כמוך יש לך את כל הסיבות להיות מתוסכל. אני איתך! והכל נסלח.
ובתור אוהד לאוהד בוא נדבר על טענותיך.
יש בעיות שהם של מכבי ויש כאלו של הכדורגל הישראלי. כל הנסיה בפלוגות ובלה בלה בלה זה קשור לזה שכל כדורגלן הופך את האירוע שלו לשופוני וזה עם כמה שזה מגעיל אותי.. לא ענייני!!! זה ענייני מהרגע שהכדורגלן שלי חושב שהוא יותר גדול מהקבוצה, שהוא נוסע לדבר עם תנינים על חשבון אימון או שהוא חושב שהוא מספיק כוכב כדי לא לסחוב כדורים לאימון… זה קרה במכבי וגם מעבר לכביש עם אדון ערן זהבי עשיתי מספרת יאללה תאוננו!
הקטע שדמי שאתה תקוע בין אסכולות שונות של שביזות מכבי- אתה שבוז מנמני ולזכותך יאמר שזה אפילו הגיע לפסים אישים ופייזים… אבל את גם שבוז מהמחנה שצמח מולו. שטראובר כדמות הוא נורא. אפילו מאוד. ושהוא עף לנתניה אמרתי תודה. ולך היה את קאלה שעשה לא פחות שטויות. קאלה היה מצוין ותרצה או לא גם שטראובר טוב מאוד. הדמות שלו ומה שהוא מקרין גורמת לך לך להקיא מבפנים.
הניתוצח של הקבוצה של נמני הוא כל כך נכון רק חסר דיוק. נמני הביא את מגני הנבחרת. לא יכולת לצפות שהם יתנו (או בעצם לא יתנו כלום) תפוקה כל כך חלשה!!
סאבו בהתחלה היה מצוין ואז התחיל לבשל כל משחק גול ליריב באופן מחשיד. קלמי וזיו פשוט המשיכו כמו כולם בכיוון הצלילה.
אל תתעלם מכך ששחקני מפתח לא עשו כלום- סטרול, זיו וסבן בהגנה, גל אלברמן, ראנגלוב שהיה עצבני ברמות מביכות ולצערו גם יצחקי.

הקפריזות שלנו על שראובר שהתחילו אחרי שהוא התעמת עם אוהדי נמני. אלו שאתה לא תרצה לפגוש בסמטה הם אלו שבנו לו את התדמית הרעה. הקפריזות האלו הם הסיבה למה הנהלת אוהדים היא לא דבר פשוט בכלל.
אני מזכיר לך ששלחו את אוברוב לסקאוט הוא חזר עם אדם וזר!!!
ושגרנט הביא שוער הוא הביא את אוברוב..
נמני אכן נכשל אבל המסביב מונע מאיתנו לנתח את הכשלון למקצועי נטו וללמוד מהטעויות.

מה שבטוח שהסבוטאז' שעשו לאיווניר חודש שלם ואיך שהוא איבד את חדר ההלבשה יהיה סיבה ראשונה במעלה למה שנה הבאה לא יהיה טוב יותר. ואיך עם בעלים מקנדה הגווארדיה הכושלת של שנות ה80 יש לה בכלל סיי עדיין במכבי???!

אין ספק שהייתי רוצה לראות את שרגא שמש או שמעון מזרחי מנהלים. אבל לכל אחד מהם יש את הקבוצה שלהם שהם עושים איתה חיל ורעדה. מה שנשאר למצוא את המנהל שלנו, האיש עם החזון.. אלוהים איפה הוא נמצא?? איפה??

דביר 12 ביוני 2011

אתה יודע מה… אם היית רואה את הנוער השנה. היית רואה קבוצה של פעם בעשור לפחות!!! אם אני בעל החזון מעלה את הנוער + 3 זרים + 2 ישראלים שמסוגלים להיות הבוגר האחראי. ואתה נלחם על אליפות באחריות!

ישי 12 ביוני 2011

דבר אחד אני לא מבין, אם פעם היה כל-כך טוב, איך זה שעד 92 לא לקחתם 13 שנים אליפות.

תומר 12 ביוני 2011

* כל עוד גולדהאר מנותק מהקבוצה ואין מישהו אחראי בארץ, המועדון פשוט לא יתרומם…

* הנתק בקהל עם שטראובר לא קשור ל"אוהדי נמני" עד כמה שאני יודע אלא פשוט להתבטאות אומללה של שטראובר נגד כלל הקהל.

דביר 12 ביוני 2011

היו כמה אוהדים שמאוד מקורבים לנמני והיו מראשי האולטראס שעמדו מאחוריו וקיללו אותו בצורה חריגה במשך משחקים. בסוף הוא הלך והעיף סטירה לאחד מהם.. פה הוא חצה את הגבול ואז כולם קמו עליו והתחילו לבקר אותו. מאז לא שרו לו שירים (היה אחד כזה פעם שדיבר על איך שהוא העיף שוטר ממנו שניסה למנוע ממנו חגיגות עם הקהל בקרית אליעזר) ואפילו בגמר הגביע מול הרצליה שהגענו לפנדלים הרבה לא עודדו אותו. ושלא נדבר שבמשחק העזיבה שלו את מכבי כשעבר לנתניה מול בוקה, חצי שער 11 שרק לו בוז כל נגיעה…

ויכסלפיש 13 ביוני 2011

חיים, למיטב הבנתי שחר לקח אליפות בעונה השנייה שלו 93/4 באופן מרשים, ואחר כך שתי סגנויות ב-95' 96' אבל המטרה העסקית העיקרית שלו היתה מכירת שחקנים: ברקוביץ רביבו קנדאורוב ואחר כך גם אלון מזרחי וחזן, 97-99 הוא העמיד קבוצה בינונית שדורגה בשולי הצמרת אבל מ-2000 חיפה ממריאה לשיאים חדשים, 7 אליפויות, ומתוך 5 האליפוית שאיבדה שתיים היו בגלל גאידמק ושלוש בגלל לוזריות על קו הסיום פעמיים להפועל ת"א ופעם למכבי. מה קרה ב-2000? ליגת האלופות התרחבה ושחר קלט ששם הכסף ולא רק בייצוא, ועוד מרוויח עד היום על יעקובו. כלומר: בשנות ה-90 שחר העדיף ייצוא על הישגים, לא התעסק בבניית קבוצה

Tal 13 ביוני 2011

קשה לי להגיד דברים כאלו על שחקן ששיחק במכבי 9 עונות, אבל שטראובר מאז ומתמיד היה אחד מהשחקנים הפחות האהובים עליי, אפילו שני רק ליוסי אבוקסיס.

כל ההצגות והפוזה, ובמיוחד הצרחות הבלתי פוסקות על שחקני ההגנה אחרי כל טעות שלו גרמו לי לסלוד מהשחקן הזה מהתחלה.

אני מאחל לו בהצלחה אצל הלוזונים, אבל שמח מאוד שעזב את מכבי. עוד צעד מבורך בהבראת המועדון, ואני ממש מבסוט ממיטש בנתיים. רק שהקהל לא ימאיס עליו את הקבוצה.

גלעד בלום 13 ביוני 2011

שדמי,

אין ספק ששטראובר הוא דמות די מגוחכת,שוער שיש לו הכל חוץ ממה שחשוב עבור שוער.אנחנו כבר שנים נהנים לומר שהוא מושתל שלנו,הרי גדל בהפועל ואני זוכר אותו משחק כמה משחקים אצלנו כשהיה ילד והשוער הראשון היה פצוע,כבר אז היה פוזאיסט.האמן לי שהרגע שבו חתם על החוזה בפ'ת היה רגע קשה עבורי כמעט כמו העזיבה של נמני,עם שוער נורמלי הייתם מסיימים מקום שני העונה( לפחות).

אני שמח גם לקרוא עוד כתבה שלך שלא צריך קוד סתרים בשביל להבין אותה.הפעם אפילו לא לכלכת(כמעט) על הפועל אם כי לא התאפקת מלשרבב כמה משפטים מכביסטיים טיפוסיים שנשמעים לך טבעיים אבל לכל אוהד לא צהוב רק ממחישים שהמכביזם בכדורגל אמנם די מת אבל מכביסטים קלאסיים כמוך עדיין נושמים וחיים.

שדמי אני מניח שאתה לא מגיב למגיבים כי לא ראיתי אף תגובה שלך אבל אני כן רוצה לשאול אותך שאלה אם תואיל לענות לי-האם אתה רוצה שאתייחס אליך כעיתונאי רציני או כבלוגר שכותב מתוך קנאות לקבוצה שלו?

עזוב אותי אבל איך אמור אוהד חיפה,קבוצה שבשלושים השנים האחרונות משאירה אבק גם לכם וגם לנו,להרגיש כשהוא קורא את המשפט הבא:

"הקבוצה ההישגית היחידה שהיתה בארץ עם זיקה כלשהי לקהילה של בני אדם ואוהדים, ולא של מרכז אידיאולוגי-פוליטי כלשהו, היא מכבי."

אני מבין שהמחנה האדום מורכב מ(לא) בני אדם ומ(לא) אוהדים ושכל יושבי שער 4-5 הם בנים של יוצאי מפא'י עם פנקסים אדומים,את זה כבר למדנו מפוסטים קודמים אבל מכבי חיפה?קבוצה ממרכז מכבי שמבחינת הזהות הפוליטית שלה די מקבילה לזו של מכבי רק שעה אחת צפונה.הם לא השגיים?הם לא בני אדם? הם שייכים לגוף אידיאולוגי -פוליטי?איזה גוף?וולוו? אתה כותב אלפי מלים,מה עומד מאחורי משפט כזה?האם אתה מתכוון לזה או שזו פרובוקציה?איך אפשר להתייחס למילה אחת שאתה כותב אחרי כזה משפט?

אתה כותב הרבה דברים מעניינים ובסגנון ייחודי ואז פתאום ההתנשאות הכאילו נונשלנטית הזאת,זה כל כך טיפוסי .

לגבי אובארוב-אני מסכים איתך,היה שוער גדול,לא פחות טוב מאניימה אבל גם פה אתה לא ממש מדייק בעובדות.אניימה נתן 2 עונות מדהימות בהפועל (לא עונה וחצי) וגם בשנתיים שלפני היה מעולה בבני יהודה והחזיק אותם במו ידיו(לא הגיע להפועל במקרה).הוא גם נתן מונדיאל בכלל לא רע וגם בניגריה הוא חצי קבוצה(אני יודע שגם אובארוב היה שוער רוסיה אבל שוער שני).וחוץ מזה אניימה הוכיח שהיכולת שלו היא חוצה גבולות,כלומר הוא הציג יכולת פנומנלית לא רק בליגה הקיקיונית שלנו אלא גם בזירה האירופית למועדונים ובזירה הבינלאומית כשוער ניגריה.

וחוץ מזה לאובארוב היה את הברומרים,שלח,שוהם וקלינגר לפניו,לאניימה היה את אסי בלדוט ולא יודע מי עוד בבני יהודה ובהפועל היה לו את באדיר,בן דיין וקנדה המגינים המהוללים.

לסיכום-הדעה שלך היא לגיטימית לגבי אובארוב אבל היא לגמרי סוביקטיבית אז לפחות תדייק כשאתה מדבר על אניימה וחוץ מזה חיפאים מבוגרים מספיק יגידו לך שוויקטור צ'אנוב היה לא פחות טוב.

אני אישית חושב שעונה כמו שפיטר קראמנס נתן בהפועל בהפועל גם שורה לא נתן,קראמנס היה שחקן העונה באותה שנה והוביל את סיני לעונה הכי טובה בקריירה שלו(מקום 4 וגמר גביע).

אבל מי אני-סתם(לא) בן אדם שאוהד קבוצה(לא הישגית) שאהודה ע'י אנשים שהם חלק מגוף פוליטי(מה זה בכלל?)

וחוץ מזה,מה זה מועדון הישגי? אליפויות מימי המנדט? מספר אליפויות?סגנויות?גביעים? הצלחה באירופה?אתה זורק משפטים סתומים,אנא הסבר.

ולגבי ה"הישגיות" וה"ניהול המקצועני" של מכבי שלכאורה עזר למכבי להיות המועדון המצליח בתולדות המדינה(עם המספרים אני לא מתווכח)-יכול להיות שההנהלות של לייבו,לאופר,קורק ושות' היו יותר טובות ,יעילות ובעלות זיקה של אוהדים אמיתיים בלה הלה הלה אבל בוא נודה על האמת-הסיבה העיקרית להצלחה של מכבי(וגם של הפועל) היא שת'א היתה העיר הכי גדולה,לשני המועדונים היו הכי הרבה אוהדים וההנהלות שלהן קיבלו הכי הרבה כספי ציבור(עד כמה שאני זוכר מרכז מכבי זה גם כספי ציבור) כי שתיהן היו "ספינות הדגל" במאבק הפוליטי בין המרכזים.

לעט הבלחות של הפועל ר'ג ופ'ת רוב האליפויות התחלקו בין שתי התל אביביות עד שנתניה הגיעה ואחריה חיפה התחיל להיות גורם.

מאז שהכדורגל הפך למקצועני אין למכבי שום יתרון,לא על חיפה וגם לא על הפועל,ביחוד אם מסתכלים על ההישגים באירופה שם מכבי אפילו לא מתקרבת לשתי האירופאיות שלנו.

מאז הבעלות הפרטית מכבי הפכה למועדון עם הפוטנציאל הכי גדול בישראל(בגלל השם וכמות האוהדים) אבל משום מה עשתה כמעט כל טעות אפשרית,את הסיבות אני משאיר לכם הצהובים

לגבי ה"תיאוריה" שלך על מכבי-אני מכבד את הניתוח שלך,אתה מבין בענייני מכבי הרבה יותר ממני

שי 13 ביוני 2011

מכל התגובות שראיתי פה על שדמי שללא ספק יוצר שם רוח מלחמה חדש..
גלעד בלום מדבר מהיגיון ומרגש ומסכים איתו על כל מילה ומילה

לגבי שדמי היקר כישרון ללא ספק יש לך …לדעתי:
אתה לא מתאים לכתוב על מכבי יש לך בעיה רצינית עמוקה וכבדה ואתה לא מתליח לשחרר..האמת זה טוב לך שלא תכתוב …לך לים תנשום עמוק נצל את הכתיבה שלך במקומות אחרים איפה שעושים באמת כסף…פעם אמרת לי שאומרים עליך שיש לך כשירון של מסי…אבל מסי אוהב להיות בקבוצה שלו!!!
שדמי כרגע לך אין קבוצה!!!

יואב 13 ביוני 2011

גלעד
1-שורה היה שוער שני ואפילו שלישי ברוסיה כי התמודד מול דסאייב וצ'אנוב(ולא אינוגבה).הוא עדיין שיחק מונדיאל כשוער ראשון.
במציאות של היום, שורה בכלל לא עובר פה במכס.אין חיה כזאת פשוט.
2-קרמנס(בינוני)קיבל ארבע בדרבי ולא הגיע לשום גמר גביע.באקו לעומתו, כן הגיע לגמר גביע וסיים רביעי.

כל אחד יכול להסתכל על זה מהזווית שלו אבל הזווית שלי היא מאד ברורה-לוני לקח דאבליסטית דומיננטית(חמש עונות-שלוש אליפויות, שתי סגנויות ושתי גביעים)ופירק אותה בכישרון רב.זאת נקודת השבר והוואקום ומכבי לא רלוונטית בהחלט תרמה לעליית כוחות אחרים.לוני פשוט לא נתן קרב(או לא ידע איך).
מועדון הישגי-לא חושב שצריך להסביר את המושג בכלל.זה תקף גם לענפים אחרים(סל, יד, עף)ולמחלקות הנוער שלה.זה מאד ברור!
התאוריה שלך על העיר תל אביב לא ממש מדוייקת(אם נתעלם מימי המנדט כהגדרתך ונספור מקום המדינה)כי בזמן אמת, רק ב-88 הפועל השוותה את מספר האליפויות של הפועל פתח תקווה ונכון לעונת 83 ,הפועל היתה בשיוויון אליפויות עם מכבי נתניה.ממש לא התחלקות באליפויות בין מכבי להפועל. ממש לא.
רוצה לומר-מכבי והפועל הן ממש לא מיקשה אחת למרות שבאו מאותה עיר.

מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ' 13 ביוני 2011

א-פיטר פן היה שוער עצום. פשוט עצום. אבל העונה שלו בהפועל ממש לא הסתיימה במקום רביעי וגמר גביע, הוא היה בהפועל ב92', כשסיימנו בפלייאוף התחתון. באקו הגיע עם הפועל לגמר הגביע ב94, ולמקום הרביעי בעונה לאחר מכן. הישגי השיא בקריירה של סיני.
ומכבי תמיד הייתה מזוהה פוליטית עם הליברלים העצמאים וגח"ל. זה שהם לא לקחו את זה לכיוונים פאשיסטיים לאומניים כמו בית"ר לא משנה את זה שהם תמיד היו מזוהים עם הימין הכלכלי והימין המתון פוליטית.
הניהול האוהב והמקצועי של דני לאופר הוביל את קבוצת הכדורגל של מכבי להתרסקות כלכלית, שאם לא פדרמן מוחקת אותה מהמפה, אבל על זה אף אחד לא מדבר היום.

יואב 13 ביוני 2011

מכבי לא לקחה את זה(פוליטית) לשום מקום. במציאות של אז, מועדון כדורגל חייב היה לינוק ולהיות משוייך לאנשהוא (תקציבית ומוסדית)אבל זה היה חסר משמעות לגבי המהות הבסיסית(מועדון ספורט לפני שהוא צינור פוליטי) ולגבי הקהל המעורב שלה. בוודאי בשנות הקמתה בתחילת המאה.
מכבי לא היתה נמחקת בגלל לאופר(שהשאיר חובות). לא קרוב בכלל.  

מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ' 13 ביוני 2011

הניהול של לאופר הוביל את מכבי להתרסקות כלכלית. זה שהיא לא נחמקה בגללם זה בגלל שתמיד יהיה לכם את הפדרמנים או את הרקנאטים או את הקרסואים או מי שלא יהיה שיפדו אתכם. אבל הניהול היה מוליך אתכם להתרסקות כלכלית.
אין לי בעיה עם זיהוי פוליטי של מועדונים, אני לא אומר את זה לגנותם, אבל להגיד שמכבי הייתה א-פוליטית זה פשוט לא נכון עובדתית. הקרבה בין מכבי לליברלים הרי עזרו לה בקבלת מגרשים אצל רוקח וקרבו אותה לקהילה העסקית שתמיד הייתה מקורבת לליברלים. פוליטיקה זה לא רק מוות לערבים בטדי וגרשון גלמן בבלומפילד לפני בחירות בהסתדרות.

מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ' 13 ביוני 2011

אני חייב ללמוד לערוך את ההודעות שלי לפני שאני מפרסם אותן.
שתמיד יהיו לכם את…
הקרבה בין מכבי לליברלים הרי עזרה לה…
וקרבה אותה לקהילה העסקית…

יואב 13 ביוני 2011

אתה מפרש תקופה אחרת בצורה קצת לא נכונה.
כולם היו בחובות, כולם חיו מעל הפופיק, אין בקרה תקציבית ואיש הישר בעיניו יעשה(אם זכרוני לא מטעני, גם רכישתה של מכבי חיפה מהאגודה על ידי שחר התאפשרה בגלל מצב כלכלי רעוע).
למכבי היו חובות כמו לכולם. כל מי שלא היה בבעלות פרטית ורצה להתמודד(רוב הליגה)-היה בחובות(זאת הסיבה העיקרית שמודל הניהול של כולן השתנה).הם כוסו ברגע שמופת לקחה את האחריות מאגודת מכבי.המעבר היה בלתי נמנע-עם חובות או בלי.
שים לב,שניידר קנה את מכבי באיזור השמונים מיליון שקל מאדם שכבר לא יכל להחזיק אותה. אני לא חושב שגירעון של כמה מיליונים שיצר לאופר היה מפרק את מכבי.נכון שתמיד היה שם מישהו בשביל מכבי(וגם בהווה).זה חלק מכל ההוויה והעוצמה שלה גם כשהיא לא רלוונטית זמן רב בקרבות אליפות.
אם נחזור לאיכויות הניהול של לאופר(מקור הדיון)-הוא ידע למה המועדון זקוק אבל קשה לקרוא לו מנהל ענק(בטח ברמה הכלכלית).

אני מבין למה אתה מתכוון בעניין הפוליטי.
א- פוליטי זה רק יחסי(אי אפשר לברוח מפוליטיקה בימים כשהכל התחיל).הזיקה היתה חלשה ולא היתה משמעות להתמוססות הליברליים-מבחינת מכבי או קהל אוהדיה וזה עוד בעידן ללא בעלות פרטית שלפוליטיקה יש משמעות גדולה יותר.

מצ'ו טלקיסקי-ננו מרקוביץ' 14 ביוני 2011

אני תמיד מקבל את ההרגשה שכשאוהדי מכבי מדברים על לאופר, הם עושים לו גלוריפיקציה מטורפת על רקע חוסר ההצלחות בשנים שלפניו וחוסר ההצלחה היחסי בשנים שאחריו. אני לא יכול לקבל את ההגדרה ניהול מקצועני ביחס לבן אדם שהכניס את המועדון שלו לחובות עתק. אם הוא היה מנהל כל כך מקצועני, הוא לא היה צריך אנשים שיחלצו אותו מהברוך הכלכלי. הבעלות הפרטית היא תוצר של הניהול הכושל של אנשי האגודות, לא גזירת גורל. אז אולי לאופר היה מנהל כושל פחות מכל היתר, זה עדיין לא עושה אותו סטף וורטהיימר.
בסופו של יום לאופר קיבל החלטה אחת באמת אדירה, והיא מינוי גרנט, שידע לנצל דור נדיר של שחקני בית ביחד עם השוק החדש של הזרים כדי להביא הישגים. אבל זו רק דעתי כמשקיף מהצד.
מה שאתה מגדיר כהתמוססות הליברלים זה לא מה שאני מגדיר כהתמוססות הליברלים, אבל זה כבר דיון רחב אחר.

יואב 14 ביוני 2011

יש גלוריפיקציה מסויימת בעניין לאופר, לא אכחיש.אבל לפחות האיש רצה לנצח(:

יואב גורן 15 ביוני 2011

בקרוב: עצומה להגבלת מספר המילים של חיימון (אנחנו מתים עליו אבל מאחרים לעבודה בגלל הקריאה הממושכת)

על החתום:
צוות קונגרס בזל

הופ 15 ביוני 2011

לגבי הקבוצה ההישגית היחידה שהיתה בארץ עם זיקה לאוהדים ולא למרכז פוליטי היא מכבי – אם אתה באמת מתכוון למכבי שלך ולא למכבי שלי, אז כל מה שיש לי להגיד בנושא הוא: פחחחחחחח.
אבל איכשהו זה לא מפתיע אותי שאתה ממשיך להתייחס למכבי חיפה כלא רלוונטית, הרי זה בדיוק מה שעשית בתחילת העונה:
http://debuzzer.com/buzz/?p=321
את הסוף של התחזית ההיא שלך כולנו יודעים. חבל רק שזה לא גרם לך להסיק כמה מסקנות על כושר הניתוח המקצועי שלך ולהתמקד בפיקשן – הז'אנר שאתה באמת טוב בו.

יואב 15 ביוני 2011

הופ,
"לגבי הקבוצה ההישגית היחידה שהיתה בארץ עם זיקה לאוהדים ולא למרכז פוליטי היא מכבי"-מכבי בוודאי שם ואין שום פיקשן בזה.אני חושב שגם מכבי חיפה שם אבל שדמי אולי התכוון לזה יותר בראייה היסטורית אחורה.היום, מכבי לא נמצאת שם לבד.

הופ 15 ביוני 2011

"מכבי בוודאי שם"? מה זה "שם"? שדמי לא מדבר על איזה היכל תהילה שיש בו כמה קבוצות אלא על "הקבוצה היחידה". ועם זה כמובן הויכוח שלי (גם כן ויכוח – זה הכותב היחיד בדהבאזר שלא לכבודו להתווכח עם המגיבים. אפילו רועי בית הלוי ענה בסוף :)).
חשבתי על האפשרות שהוא התייחס לעבר, אבל קראתי את הפסקה שוב ולדעתי אין שום דבר בהקשר שמרמז שזו כוונתו ובטח לא משהו שמצדיק התייחסות רק לעבר. הרבה יותר הגיוני לקרוא את זה כ"הקבוצה ההישגית היחידה שהיתה *אי פעם* בארץ…".
אם כבר אז להיפך: אני חושב שהוא רצה לחדד את הנקודה, נוסח "מכבי ת"א היא היחידה בארץ ש, ולכן דווקא היא…" – אבל זה לא כל כך הסתדר עם המציאות. לכן הוא שינה את זה ל"היתה", בתקווה שיחשבו שהוא מדבר על ההיסטוריה.
אבל מה אנחנו עוסקים ב"כוונות הכותב" כאילו הוא איזה טולסטוי.

יואב 16 ביוני 2011

הופ,
שם=למה שהוא התכוון.מותר לו(ולי)לחשוב כך על הצהובים.זה אפילו מתחייב ומתבקש.על זה גדלנו.
ואם הוא הפריד את מכבי מהשאר, למה זה כל כך מציק לך? תגיד שגם חיפה שם אבל מה שאתה כתבת-"אם אתה באמת מתכוון למכבי שלך ולא למכבי שלי, אז כל מה שיש לי להגיד בנושא הוא: פחחחחחחח".
המשפט שלך שלל בכלל את עניין מכבי שלו וזה מגוחך וטיפשי היסטורית בפני עצמו(ממש).עד 84 אני זכיתי לראות דאבל ואליפות(ואני לא מכניס את אבא שלי או מבוגרים אחרים).אתה גדלת על המיתולוגיה שלך ואני על שלי אבל מכבי קיימת משנת 1906 .זאת המציאות.
לא התחילו לשחק כדורגל כשארמלי שיחק אלא שמרימוביץ ז"ל ושייע. איתך הסליחה.
אין לי מושג מה הכעיס אותך בתגובתך המאד לא אופיינית שלך כלפיו.
פיקשן? מעליב באמת ואני לא ארחיב(אנחנו כנראה תיקו).

יואב 16 ביוני 2011

ולא מובן לי איך התעלמת מזה שאני חושב שמכבי חיפה גם שם אבל בוודאי לא קשור למכבי שהיתה שם על השנים במובן הזה(סוד קטן, הייתי בקריית אליעזר ובקריית חיים בשנות השמונים כשהן אירחו את מכבי,בקריית חיים היה מפוצץ).

הופ 16 ביוני 2011

יואב, ראשית לא התכוונתי להעליב אותך ואני מתנצל אם זה מה שקרה.
1. "שם" – שדמי כותב "הקבוצה היחידה ש". אם אתה אומר – "הוא צודק!" הרי שאתה מסכים איתו שהיא היחידה. אבל במקום זה אתה כותב – "מכבי ת"א בהחלט שם". כלומר אתה מרכך את דבריו מ"הקבוצה היחידה" למשהו כמו "יש איזה מקום כזה בו נמצאות קבוצות הישגיות. מכבי ת"א שייכת לשם, ועכשיו אפשר לדבר על אחרות". זה *לא* מה שהוא כתב.
הייתי כותב שגם חיפה "שם" אם הוא היה מאפשר מרחב כזה בו יש עוד קבוצות חוץ מהמועדון שלו. אבל בכותבו "היחידה" הוא לא אפשר את המרחב הזה, ואני לא מבין למה לייחס לו משהו שהוא לא כתב. אני מתייחס לדברים שהוא כתב.
2. פחחחח – אם הוא היה כותב את המשפט הזה על מכבי חיפה, הייתי חושב שהוא טועה, אבל מרגיש מוחמא ולא כותב תגובה. שאחרים יטענו בשם קבוצתם. בגלל שהוא כתב "מכבי ת"א היא הקבוצה ההישגית היחידה ש…", זה גרם לי לכתוב תגובה. היא לא היחידה, ולהתעלם מהאחרות זה פתטי בעיני ברמת ה"פחחחח".
3. למען הסדר הטוב אני לא שולל את מכבי ת"א שלו/ שלכם, היא בהחלט "קבוצה הישגית" (גם לגבי "זיקה לאוהדים ולא למרכז פוליטי" יש לי השגות אבל יש גבול לכמה אני מוכן לנתח את הטקסט שלו), והיתה הקבוצה הטובה בארץ במשך שנים רבות. אין לי שום בעיה להודות בעובדות.
ל"לא התחילו לשחק כשארמלי שיחק" אני בכלל לא אתייחס, זה עלבון לאינטליגנציה שלי אבל אני מניח שפשוט לא הבנת את מה שכתבתי אז חבל להיעלב סתם.
4. למען האמת בתגובה המקורית שלי התייחסתי לזה שאתה חושב שמכבי חיפה "גם שם". כתבתי משהו בנוסח "באמת תודה, בשם מועדון מכבי חיפה אנחנו מעריכים מאוד את זה שאתה חושב שאנחנו קבוצה הישגית". מחקתי את זה לפני השליחה כי למרות הגיחוך שלי מול המשפט שלך, הויכוח שלי הוא לא איתך ולא רציתי סתם להתחיל קרבות סרקזם מעייפים.
5. לבסוף, למה *אתה* נעלב אם אני כותב ששדמי טוב בפיקשן? זה אפילו בקושי עלבון בשבילו. אם זה לא ברור – לא התכוונתי שזה שמכבי ת"א היא קבוצה הישגית זה פיקשן, אלא לומר ששדמי טוב יותר בכתיבת פיקשן (יותר נכון סיפורים שמערבים מציאות עם פיקשן) מאשר בניתוחים מקצועיים.
אני לא יודע איך בסוף בזבזתי על הפוסט הזה כל כך הרבה מילים.

אריק 16 ביוני 2011

הגלייזרים לא אוהדים ובכל זאת ארבע אליפויות פחוס שלושה גמרים וזכיה אחת… מה שכן מתחיל להיווצר ניכור

יואב 16 ביוני 2011

הופ,
כנראה איבדנו אחד את השני.
אם פגעתי, אני מתנצל.

הופ 16 ביוני 2011

:) הכל בסדר

Comments closed