גמר הצ'מפיונס ליג

אח, עוזי דן, מה הייתי עושה בלעדיך? מה אבי רצון עשה בלעדיך אחרי שהמריא מ"הארץ" ל… לאן, בעצם? אונה אחת עפה מזרחה, אונה אחת עפה מערבה, ומאז מחפשים אותו.

ויאריאל, ויאריאל! קבוצה שרק לפני עשור היתה בחצי גמר הצ'מפיונס, איך יכול להיות שלפני ארבע שנים ובסך-הכול שש אחרי ההופעה ההיא סיימה את שלב הבתים בצ'מפ עם אפס נקודות ומאזן שערים 14:2? זה הרי אותו מפעל, מה כבר השתנה. ופנרבחצ'ה, המועדון שהדיח את מכבי בסתיו 1996 במוקדמות, אפס נקודות, 12:3 בשערים, איך בדיוק נתקע אצלם התהליך, בסך-הכול חמש שנים אחר-כך? ואנדרלכט, לפני אחת-עשרה שנים, אפס נקודות 17:4; ודינמו קייב, שניצחו פה את מכבי בקלות, אפס נקודות, 19:4 לפני שבע שנים. ומארסיי, בירת הנצח של העם היהודי, אפס נקודות, 14:5, לפני שנתיים.

לא ברור.

*      *      *

את הקטע הבא כתבתי בפייסבוק אחרי ההפסד לדינמו קייב במחזור השני בצ'מפיונס ליג; הוא תקף מבחינתי באותה המידה גם היום, אולי אפילו יותר:

"אני מתרגש-לשלילה פחות מהתוצאות שלנו בצ'מפיונס. אני זוכר שהתרגיל הראשון שביימתי בלימודי קולנוע, שבועיים-שלושה בסמסטר הראשון, היה גרוע במיוחד. גם אני, כשישבתי בכיתה וראיתי עם כל החברים שלי את התרגילים של כולם, הבנתי שלא צריך להיות פאזוליני כדי להבין את זה.

הייתי אז בן 29, אחרי כמעט עשור בעיתונות, והרגע הזה, שאתה 'חוזר' להתחלה, גם אם התחלה חדשה בהשוואה להתחלה הקודמת, היה מוזר. כמה שלא תזכיר לעצמך – והזכרתי לעצמי בחודשים לפני הלימודים שמדובר בתחום חדש והתחלה חדשה – זה מוזר. ואז קרה דבר נהדר.

כמו בהזמנה, האדם הראשון שנתקלתי בו ביציאה מהכיתה, במסדרון, היה אורי סיוון. 'תשמח', הוא אמר לי, 'כל אלה שיוצא להם מצוין על ההתחלה, כמעט תמיד זה קורה להם בפוקס. הם לא יודעים למה זה קרה להם והאחרים חושבים שאם ככה, זה יבוא להם תמיד בקלות. אבל כשאתה עושה את כל הטעויות האפשרויות, אתה לומד ואתה מבין מעשייה מה צריך לשפר. וככה', הוא אמר, 'אפשר להגיע רחוק, כי אין קיצורי דרך'.

רק כשהתחלתי ללמד בעצמי, ראיתי כמה הוא צדק, אבל את עצם העובדה שהוא צודק, הבנתי באותו הרגע. ומאז בכל תרגיל או סרט בלימודים, אמרתי לעצמי שאני צריך להתקדם בפרמטר אחד בכל תרגיל, ולזכור כל הזמן, שכל דבר שאבין, יפתח לי פתח לים של דברים חדשים שאני לא מכיר בכלל. וזה הרי כל הכייף.

למכבי כבר היתה הופעה יפה בצ'מפיונס ליג. גם לחיפה ולהפועל, ולשתי האחרונות היו גם הופעות יפות מאד באופ"א ובמחזיקות. לפני הרבה-הרבה שנים. והסיבה שאנחנו עוד מדברים על כל אלה, היא בגלל המקריות וחוסר ההמשכיות שלהן. בגלל העובדה שאין לנו מה להעיד עליהן כמו שלהן אין מה להעיד עלינו. הכדורגל הישראלי לא צמצם פערים, מה שנקרא. כמו שחיפה שמו ליונייטד שלישייה, אז בהרכב חזק יותר של היונייטד, זה יכול באותה המידה היה להיגמר הפוך בתכלית. ואילו צ'לסי היתה מגיעה לבלומפילד עם אחד-עשר השחקנים שנשארו באנגליה. ואילו הכדור לא היה פוגע בברך או השד יודע מה זה היה של דגו. עובדה. תראו מה עשתה חיפה מאז ומה עשתה הפועל. ומה אנחנו, עד לפני שנתיים.

ולכן, ההופעה הנוכחית היא ברכה למועדון לטעמי. בהנחה שהבעלים הנוכחי שלו מתכוון להישאר כאן לפחות עוד עשור; אחרת, זה כבר קצת חסר משמעות. בגלל ההמשכיות. כל הפערים, כל הליקויים – הכל כאן, בבמה המרכזית ומול מיליוני זוגות עיניים.

מאז השיעור ההוא, שם הצגתי את התרגיל הראשון שלי בלימודים, הפכתי לחסיד גדול של הקרנות בפני פורום של אנשים. אני לא חושב שהייתי לומד ככה את השיעורים שלמדתי, אילו הייתי יושב עם המורה שלי באחד על אחד. לא בתחומים שקהל הוא חלק בלתי נפרד מהם. נכנסים למנהרה מהאור, מבלים מסע בחושך, בסוף יוצאים מהצד השני, אל האור. אבל אחרים. מחושלים, מנוסים ומבינים יותר. ומכאן, שגם טובים יותר".

מנהרה
מנהרה

דקות לפני תחילת המשחק מול צ'לסי, שאל אותי אורי קופר, איך אני, כאוהד, רואה את ההופעה של מכבי בצ'מפיונס. זאת שאלה שתמיד מצחיקה אותי. כאילו שבתור אוהד, במקרה הזה של מכבי, החשיבה שלך חייבת להיות לא רציונלית. כאילו אני אמור לחוות את המציאות אחרת כשאני על המקלדת. אני דווקא חושב שבדיוק להפך. שלא תהיה פה אי הבנה, אני מחזיק מאד מקופר. למעשה, הוא בעייני וירוס בתוכנת ההפעלה של ידיעות-יפעת ארליך-אחרונות. ולעניינו:

מכבי הגיעה למיצוי פוטנציאל הסגל שלה העונה במפגשים עם פלזן ובאזל. נקודה. סוף. היא עברה את שתיהן. היא לא ניצחה את באזל. האם פלזן ובאזל היו מוציאות מאזן עדיף ממכבי בבית שלה? סביר שכן. הליגה הקפריסאית, הסביר ג'ורדי לטוכמן, אולי טובה פחות מהליגה הישראלית, אבל קבוצות קפריסאיות מוציאות יותר באירופה מקבוצות ישראליות. חלק מההסבר לכך נעוץ, כמובן, באלמנט הבוסמנים שמגדיל משמעותית את פוטנציאל השוק. אבל פעם אחר פעם מראה לנו המציאות שהסיפור הוא מעבר לגיאוגרפיה.

*      *     *

בואו נניח, שמכבי היתה מבקיעה עוד שני שערים במפעל העונה, סופגת אחד פחות, ומי יודע, אולי אפילו משיגה נקודה. נו, ומה אז? נכון, התחושה אולי היתה נעימה יותר. מניסיון, היא גם היתה מתפוגגת אחרי כמה חודשים, במקרה הטוב. לזכור ולהזכיר מאזן כזה, זאת הפתטיות והתקיעות. זה אגו. במה שער-שניים או נקודה לפה או לשם היו משנים מהותית את התמונה? הם היו מעידים שמכבי בשלה להתמודד ברמות הגבוהות בבית הקיים ועם הסגל הקיים, יותר מכפי שהיא באמת?

הרי ממילא לא מדובר היה ביותר מזה. זה לא דומה להשתתפות הקודמת של מכבי בצ'מפ, גם לא של הפועל או לראשונה של חיפה. נו, יש עוד כמה אלמנטים שצריכים לכלול במשוואת ההשוואה. עד כמה מקרית היתה ההופעה של הפועל, אותה התפוצצות כישרון של כמה שחקנים ישראלים במקביל בתגבור אניימה, יעידו קורותיו של שכטר, כמשל, מאז ובהווה. או ההופעה של חיפה שנה אחר-כך. וזהבי לא היה היום אותו זהבי לולא גולדהאר. ועד כמה מקרית היתה ההופעה ההיא של מכבי, אפשר לברר עם קובי מוסא. לא הייתי מתחלף עם הקבוצות שהמשיכו את אלה של מוסא, או של שכטר וחיפה, בחיים.

*     *     *

ההישגים הכי גדולים של קבוצה ישראלית באירופה הם אלה של מכבי חיפה בגביע המחזיקות והפועל באופ"א. האחד מלפני כעשרים שנים, השני מלפני כחמש-עשרה. שינוי שיטת המפעלים מבטיחה שהמצב הזה לא ישתנה, עד שקבוצה ישראלית תעבור שלב בצמ'פיונס-ליג. גם העובדה שהפועל באופ"א ומכבי מול פלזן ובאזל הגיעו להישגים בשיטת הנוק-אאוט לא מקרית בהקשרנו.

בפרספקטיבה של עשרים שנה, מכבי חיפה לא עשתה צעד קדימה מהמסע ההוא. למעשה, חיפה גם לא עשתה צעד קדימה מההופעה הראשונה בצ'מפיונס ליג; אם כבר אחורה. מה שמעיד על מגמה. המגמה היא שאין ממש מגמה. שינויים מינוריים, פעם לפה, פעם לשם. עם אותם בעלים בעשרים שנה. בהפועל עסוקים בהתנצחות פולמוסית בשאלה האם ההחתמה של אלישע היתה תואמת או נוגדת את ערכי המועדון, במטרה לעדכן את הקודקס האתי של המועדון. כרגע ממתינים לחוות-הדעת של פישונט ואבוקסיס.

*     *     *

גם במכבי המגמה דומה. בהיעדר המגמה שבה. מה הקשר בין הקבוצה שהופיעה בצ'מפ לפני עשור לנוכחית חוץ מהשם? בתווך, הגדילו המושחתים מאופ"א את מספר המשתתפות ביורו; ישראל סיימה רביעית את הקמפיין האחרון. ככה שבאופן יחסי הנבחרת הלכה אחורה.

אם כבר, וזה לחלוטין עניין פנימי, השוואה רלוונטית בהחלט, היא שמכבי הנוכחית טובה פחות מזו של סוזה. היא כזאת, בעיקר כיוון שהסגל נותר זהה למדי והסגל ברובו מעבר לשיאו. שיא שהיה באותה עונה. גרסיה, טיבי, יצחקי, מיטרוביץ'. פריצה הלך והתחליף שלו כושל. צריך לחדד אפילו יותר: אייגיבור שיחק מול צ'לסי לראשונה משחק שלם במפעל ולא היה רלוונטי בארבעת המשחקים הראשונים; דסה, שמרשים בעייני, הוא רכש שהוחתם אך ורק לאור ההעפלה לצ'מפ, והיה פצוע תקופה ארוכה.

ולכן, מטלטל ככל שיישמע, יצאתי יותר מרוצה ממאוכזב מהמשחק מול צ'לסי. נכון, את ההתפרקות משתיים לארבע:אפס אפשר היה לצמצם; מצד שני, אני מכיר באלמנט התרבותי של השחקן הישראלי, אותו אלמנט שמבטיח שלא משנה כמה יורחב היורו, ישראל תהיה מקום אחד מתחת לפליי-אוף. בהקשר מכבי, אני אפילו מבין אותו יותר. אתה מתאמץ, מתאמץ, מתאמץ, תמיד יהיה הדבר ההוא בהגנה שיבטיח שתסתבך.

כמו אותו אלמנט זדוני שמתעתע כל-כך במי שאינו מכיר באמת מיהו טל בן-חיים הבלם. לא להכיר באמת את בן-חיים, משמעו לבחון אותו נטו לפי הגלוי בקריירה שלו, כלומר, הליגות בהן שיחק. דיברנו עליו, קופר ואני, לפני המשחק. קופר הזכיר את הפנדל ההוא מול כפר-סבא שבן-חיים דרש לבעוט. הזכרתי לו שהבעיה המהותית במשחק ההוא, לא היתה ההתעקשות של בן-חיים לבעוט את הפנדל, אלא מה שקרה אחריה: האחריות שלו לפנדל שקיבלה כפר-סבא כמה דקות מאוחר יותר, בגלל התאונה שהתרחשה כמה דקות קודם במוחו של בן-חיים בין האגו הלא-נתפס שלו, למי הוא באמת. אותה תאונה, שמול כפר-סבא, נגרמה בגלל ההתעקשות ההיא.

ובשעה שבן-חיים התקדם בכיוונו של קוסטה, התקדמו גם הפעם בריצה זה בכיוון זו האגו והמציאות. לבן-חיים יש הרי חשבון פתוח עם צ'לסי. עמוד תווך שנזרק מהקבוצה ההיא. בעיני רוחו, בן-חיים עדיין משחק שם, באנגליה. בליגה הראשונה. שחקן הרכב בקבוצת צמרת, שזוכר ליריב את היסטוריית החשבונות הארוכה שלהם, מאינספור מפגשים בדשא וחילופי דברים בירידה לחדרי ההלבשה. כשבן-חיים נמצא בממד המציאות, הוא אכן בלם טוב. ברוב הזמן, בן-חיים חי בממדים אחרים בקריירה שלו. ממד המציאות אומר עוד דבר: בהתחשב בגילו, בן-חיים מעבר לשיאו.

וכך, קבוצה נחותה גם ככה, שמשחק ההגנה שלה העונה הוא בינוני ומטה גם ככה, קיבלה אקסטרה בדמות ההרחקה של הבלם שלה. ככה שעשרים ושמונה הדקות הראשונות במחצית השנייה, עד השני של צ'לסי, הן הדבר המרכזי שמכבי צריכה לקחת מהקמפיין הזה. הקבוצה הזאת, שמיצוי היכולות שלה היה מול באזל, אכן התקדמה ממשחק למשחק. לא נחמה ולא עניים. אתה לוקח בחיים רק את מה שקיים במציאות, כדי להתקדם ממנו הלאה. אחרת, סביר להניח שתישאר תמיד עם זיכרונות שהם לא יותר מחריגה ממגמות.

*     *     *

הדבר המרכזי השני שנתן המשחק מול צ'לסי, הוא שמהשחק הזה אולי הרוויח למכבי שוער. זאת היתה אחת ההופעות היותר טובות של שוער בקבוצה ישראלית באירופה. ועדיין, זה נגמר ברביעייה.

לא כישרונות פוטנציאליים רבים יתפוצצו מייד. לא כשהם מתחת לגיל עשרים, לא בעמדת השוער, לא בהתחשב בבאזז הנסיבות שליווה את הגעתו לפה, לא בהתחשב בעובדה שלא התאמן עם הקבוצה כבר מהקיץ ולא בהתחשב בעובדה שהמשחק השני שלו כבר היה מול צ'לסי. למעשה, נדירים הפיצוצים המיידיים האלה.

בקיץ 1997 החתים אברם במכבי את מי שהיה אז קפטן נבחרת קרואטיה הצעירה, דומאגוי קוסיץ'. הכדורגל הקרואטי היה אז בשנים נהדרות שלו. מירוסלב ביצ'ניץ', באותם ימים קשר בהפועל חיפה, סיפר לי במסגרת כתבה על קוסיץ' בהתפעלות. ההתפעלות היתה כפולה: מקוסיץ', ומזה שמכבי מחתימה שחקן כמוהו. "כמו סבון בין הידיים", תיאר ביצ'ניץ' את כישרון החמקמקות של מספר עשר של נבחרת קרואטיה הצעירה. מודה, מאז אותה עונה לא שמעתי על קוסיץ'.

מאזן השערים של מכבי בארבעת משחקי הליגה האחרונים: 1:10. לפניהם, 10:17, בשמונה משחקים.

*      *     *

ככה שברוב המקרים, סביר להניח שאם הכישרונות האלה אכן ימצו בסופו של דבר את הפוטנציאל שלהם, זה יקרה בהדרגה. וסביר שבדרך, על הדרך, הם גם יפשלו פה ושם. ולכן, ההופעה של ראיקוביץ' מול הפועל חיפה, עודדה אותי מאד. כיוון שהדרך למצות פוטנציאל ברוב המקרים, מתחילה בצעדים קטנים ובדברים הקטנים. הופעה סולידית, הצלה אחת-שתיים טובות, רשת נקייה. המשך של התקדמות אטית מההופעה שלו מול נתניה מחזור קודם. שלושה ימים אחרי הפועל חיפה, נתן ראיקוביץ' הופעה מרשימה בכל קנה מידה מול צ'לסי. היינו רואים תקציר של באטה בוריסוב מול לוורקוזן ואומרים, בואנ'ה, ראית את השוער של באטה? בלעדיו היה נגמר שבע. הכול יחסי בחיים.

הוא הציל גול בטוח בקרן, כדי להיכנע להגנה לקויה שסגירה ברחבה היא לא הצד החזק והיציב שלה גם בליגה. הוא לקח גם כדור ושניים חוזרים בכמה מהלכים אחרים, אחרי הצלה ראשונה. הוא יצא טוב לכדורי גובה והרחיק אותם מהרחבה. יש לו משחק רגל טוב. שייתן יכולת כזאת בשליש מהמשחקים בליגה, והוא כבר יתחיל להזכיר שוערים זרים גדולים אחרים שעברו פה.

*     *     *

נכון, מכבי יכולה לשלם שלושה מיליון יורו לזר. זר ששווה שלושה מיליון יורו אומר שחקן פחות או יותר באמצע הקריירה. זר ששווה שלושה מיליון יורו ובא לשחק בישראל – גם אם מדובר באלופת ישראל (מי ישמע) – הוא מעבר לשיאו או ששיאו היה בפוטנציאל; ע"ע מדוניאנין. ההימור במקרה שלו הוא לעיתים גבוה בהרבה מלהחתים שוער בן עשרים בשלושה מיליון יורו: שוער בן עשרים בשלושה מיליון יורו מוחתם מתוך מחשבה למכור אותו בארבעה ולהרוויח עליו מיליון. זאת גישה יותר מהגיונית למועדון אירופי קטן.

שום זר בשלושה מיליון, שנמצא באמצע הקריירה שלו, לא יכניס רווחים כשיימכר; הוא לא בא לכאן להשתדרג.

למה הג'ורדי שלכם לא מביא זרים כמו חלילוביץ' ורוסו, הטיח בפניי אוהד הפועל באר-שבע ותיק ומסור. וואלה. 19 שנים וחצי עברו מהקיץ בו הוחתמו כאן רוסו וחלילוביץ'. 19 שנים וחצי. נדמה לי ששנה-שנתיים אחר-כך באר שבע גם ירדה ליגה. נדמה לי גם, שהסטטיסטיקה אומרת שחלקם של החלילוביצ'ים מסך הזרים שעברו בארץ מאז, היא, איך נאמר, באחוזים חד-ספרתיים.

*      *      *

והנה עובדה בסיסית, שתיים בעצם, שמונעות ממכבי מלשחזר את הקמפיין האחרון של הפועל או שלה עצמה. בהינתן העובדה שמכבי משחקת ללא חוליית הגנה, היא בהחלט עושה קמפיין לא רע. הגנה היא פרט חיוני בספורט קבוצתי, בפרט שהספורט הזה כולל טורניר מול קבוצות עדיפות ממך בהרבה.

בהתחשב בעובדה שמכבי משחקת גם ללא חוליית התקפה, היא בהחלט עושה קמפיין לא רע. גם בלי הגנה וגם בלי התקפה? זה אפילו הישג. נכון, מישהו הרי מופקד על הסגל הזה. המישהו הזה לא מושלם. הרחבתי כאן בטקסט קודם על השיקולים מאחורי בניית הסגל של מכבי העונה. אין טעם לחזור עליו שוב. האם היה נכון לתת לבן-בסט צ'אנס נוסף? אולי כן, אולי לא. ובכלל, גם אם נעשו בו טעות אחת או שתיים – ואני חושב שנעשו בו שתיים – כל המנג'רים באירופה צודקים תמיד? אין ולו רכש אחד של בארסה, באיירן או מנצ'סטר שפוספס? אין ולו אחד שלא הצליח לשחזר את היכולת שלו שהביאה מועדון גדול לשפוך עליו עשרות מיליונים?

והמישהו הזה לא פועל בחלל. מעל למישהו הזה יש בוס שכנראה – כנראה – מכתיב מדיניות כלשהי, אם היא חוזרת על עצמה כבר כמה עונות. והמדיניות הזאת אומרת שלא נכון לקצר תהליכים בזרים יקרים משמעותית; שצריך להשתדל עד כמה שניתן למצות את הפוטנציאל המקומי; שמיצוי מלא של פוטנציאל מקומי, הוא בראש ובראשונה מתוצרת המועדון שלך; שמיצול פוטנציאל תוצרת המועדון שלך לא קורה בשנה וגם לא בחמש. תראו את תוצאות קבוצת הנוער של מכבי העונה בליגה, זאת שרצה במקביל גם בצ'מפ-נוער.

ודווקא משום כך, הדבר הכי טוב שיכול לקרות למכבי כמועדון ולשחקנים שלה לאורך זמן, הוא החבטות האלה באירופה. אין כמו החבטות האלה כדי לקבל קנה מידה אמיתי ליכולות ולרמה שלך. אין כמו קנה מידה אמיתי כדי להתקדם ממנו. מלנהל דיון בתוך עצמך או בתוך עולם הכדורגל הפנימי שלך, לא מגיעים לשומקום. זה לא יותר מדו-שיח של שתי אונות באותו המוח.

והמדיניות הזאת של הבוס, גם אומרת במובלע, שמי ששופך הון על זרים כדי להביא הישגים מיידיים, חוגג את ההגרלה מול קארקוב כדי לחטוף ממנה אחר-כך, ועוד גומר כעבור כמה שנים בכלא הצרפתי בייצוא אישי בהסגרה (וזאת הרי היתה המטרה שבגללה מלכתחילה נשפך ההון על הקבוצה מהבירה, מקלט הנצח של פושעי העם היהודי, כולנו הרי יודעים; כדי למנוע הסגרה עתידית לצרפת).

*      *       *

מה שמחזיר אותנו לג'ורדי.

אני רוצה להציע פרשנות משלי לסוגיית הרחבת הזרים שג'ורדי שלנו נרדף בגללה כבר חמישה ימים תמימים. חמישה ימים! ג'ורדי אמר, משהו בסגנון, "לא תגדילו מכסת זרים, לא תגיעו לשומקום". ורעשה הארץ. אפילו "הארץ". מה שהתכוון ג'ורדי לומר הוא כדלהלן:

כל עוד אין בוסמנים בישראל, לא יהיה מנוס מהגדלת מספר הזרים, אם הכדורגל הישראלי מצפה לתוצאות מהירות יותר באירופה. למשל. מאחר ורמת כדורגל-נבחרות באירופה עומדת ביחס הפוך לרמת הנבחרת הישראלית, ייתכן שאף קיים קשר בין הבוסמניזציה של הכדורגל באירופה, ליחס הזה. עד כאן, אין טענה. אבל כן יש כאן בעיה.

כיוון שרמת הכדורגל הישראלי, כמו גם הישגיו בקבוצות ובנבחרת, גורמים למצב שקשה להשאיר בישראל שחקנים מוכשרים ואף מוכשרים פחות (ראו איך נפוצו לכל עבר שחקני הפועל אחרי ההופעה בצ'מפ שגדולה ממנה לא רשמה אף קבוצה ביבשת בכל שנות המפעל), שדרכון אירופי הביא את חלקם מעבר לים. ובאמת, שחקנים ישראלים רבים מעדיפים את הליגות הסלובנית והשווייצרית, כמו גם ליגות משניות ביבשת.

רוצה לומר, גידלת שחקן או קנית אחד כזה, היית שותף למה שקוראים ההשבחה שלו, ואחרי עונה, אולי שתיים, הוא כבר מעבר לים. קשה לתכנן ככה לטווח ארוך, קשה לבנות ככה סגל. הנה, תראו את מכבי; אפילו את דאבור לא הצליחה להשאיר ואת קהת להחזיר. אפילו הקפטן המסור שלה החליט ששלוש שנים נהדרות מספיקות עבורו והוא רוצה ליהנות מחוויית ההתנסות של אירופה. ועליו הרי נאמר שכישרון גדול הוא לא, אבל לב ושכל יש לו הרבה. ותחליפים זמינים, כאמור, אין בשפע.

ככה שלמעשה, הדרך היחידה שלך לנסות ולעשות משהו כדי להשאיר את השחקנים האלה, היא לשלם להם סכומים גדולים מאד, גדולים גם ביחס לסכומים המופרכים שמשולמים לא אחת לשחקנים ישראלים בישראל. סכומים גדולים מאד, לצד התחושה שבכל-זאת יש להם משהו לשאוף אליו. משהו. כתבתי כאן בתחילת העונה, שבן-חיים וזהבי לא היו נשארים במכבי הקיץ רק בגלל הסכומים ששולמו להם. לולא היה שם ולו ניצוץ של תקווה לעתיד מקצועי קבוצתי, הם היו פורחים מכאן. בינתיים הם הרוויחו השתתפות בצ'מפ. סביר שלא היו מגיעים לקבוצה אירופית שמשחקת במפעל.

אחרת הם סתם היו חוזרים לקבוצה של ברקת בעוד כמה שנים בסכומים מופקעים אפילו יותר ממה ששולמו להם לפני שנסעו אחרי שהשלימו את הליטראלי-סיבוב האירופי. מה גם, שמשמעות חוזה בעידן הנוכחי הוא (מצדו של השחקן) רף לשם השוואה בלבד לשכר שאותו יבקש מהקבוצה שתתיר אותו מהחוזה בתנאי שתשלם לקבוצה הנוכחית שלו מספיק כסף. זה כתב מיקוח, לא כתב התחייבות.

זה בסדר גמור לחשוב שאין להגדיל את מכסת הזרים ולהכיר בהיעדר בוסמנים. זה בסדר גמור להגיד להרגיש לגמרי בסדר עם העובדה ששחקנים ממהרים לעזוב, כי אין במה לאתגר אותם. זה בסדר גמור להגיד שאתה לגמרי בסדר עם המחיר שנלווה לכל אלה ביחס לתכנון סגל הקבוצה שלך ולרמת הכדורגל הכללית. זה בסדר גמור להחליט שרמת השוויוניות של הכדורגל הישראלי חשובה יותר מרמתו או מקצב ההתקדמות שלו.

רק לא לקטר. לא להתרגש יותר מדי עם המאזן בצ'מפ הוא 15:1 ואפס נקודות או נקודה אחת ויחס שערים 14:4, כי זה לא ממש מהותי. כי לשלם שכר גבוה כדי להשאיר אצלך שחקנים, גם זה כנראה לא מספיק בכדורגל שלנו, אחרת לא היינו שומעים שזהבי שוב מהרהר ללכת. כי הדרך היחידה לנסות ולשפר במשהו את המאזן הקבוצתי שלך ואת רמת הכדורגל הכללית, היא להשקיע – ממש-ממש להשקיע – במחלקות הנוער שלך. וזה, לא רק שלא מבטיח כלום, גם לוקח הרבה שנים.

לזה התכוון ג'ורדי ואת זה כולם כבר אמורים היו להבין לבד; כל מי ששותף לדיון האחיד ותמים הדעים כבר שנים ביחס לכדורגל הישראלי, הכוונה. הוא לא אמר שהכרח להגדיל את מספר הזרים, הוא אמר שהכרח להפנים את מצבו של הכדורגל הישראלי ואת מה שנדרש לעשות כדי להוציא אותו משם. הוא בסך-הכול שרטט את יחסי הסיבה-התוצאה בכדורגל הישראלי לפי כל בחירה אפשרית.

וכן, ג'ורדי הוא לא אבא שלו. הוא גם לא היינקס או פפ. הוא לא מנג'ר של בארסה וגם לא של היונייטד. כולה של קבוצה קטנה מליגה זניחה. וזה לא כתב הגנה עליו, כי לא הוא האישיו. אתם לא שמים לב שבזמן שאתם נכנסים בו אתם בכלל מדברים על הכדורגל שלכם?

גילוי פעוט, אני אישית נגד הגדלת מכסת הזרים.

רק בינתיים להתראות
רק בינתיים להתראות
שותפי הארץ
להציל את מכבי ת"א

52 Comments

ניב 1 בדצמבר 2015

שדמי תענוג לקרוא, הלוואי והיית כותב פה יותר..
(ולמה זה תמיד קצר מידי..)

אריאל גרייזס 1 בדצמבר 2015

כרגיל כשאתה כותב על מכבי, מענג. אהבתי במיוחד את הקטע על טל בן חיים.
השאלה היא מה השורה התחתונה? האם אתה חושב שההופעה הזאת, בניגוד להופעות הקודמות של חיפה, הפועל ושלכם, היא איזה נקודת זינוק קדימה? כי כרגע זאת נראית בדיוק אותה הופעה ספורדית שקורית פעם בחמש שנים לקבוצה ישראלית. הרי הכדורגלן הישראלי לא ישתפר הרבה. יותר זרים? הדבר היחיד שאולי זה יביא זה להורדה מסוימת במחיר של הכדורגלן הישראלי (ואולי זה מה שג'ורדי רוצה?) אבל לא לעליה ברמה, כי הזרים שמגיעים לפה הם ברמה נמוכה כרגע. אז למה שנראה פה שיפור?

חיים שדמי 1 בדצמבר 2015

תודה, אריאל. וגם ניב.

השורה התחתונה היא שמכלול הנסיבות שנוגעות לכדורגל הישראלי במיוחד ולמכבי בפרט, מביא לזה שיידרשו עוד עשר שנים להערכתי, כדי לראות שינוי אפשרי ממשי במצבם של השניים, כמו גם במצבן של יתר הקבוצות בליגה.

ברמה הכללית, אכן הפוטנציאל להתייאש גדול. כי זה מרגיש מלכוד. אבל זאת באמת המציאות. וכדי לצאת ממנו, שמכבי בשלב ראשון תמשיך עם הופעה באירופה כל שנתיים (ליגה אירופאית/צ'מפ), ואולי נראה משהו. מעבר לזה, אני רואה את ההשפעות של מכבי על באר-שבע וחיפה, ואת האצטדיונים שבנו לכל אחת מהן (עוד מקור הכנסה עבורן בהקשר זה), ו-וואלה, צעד-צעד. זה לא שבאר-שבע נהנתה מרצף צמרת כזה מאז שנות השבעים, ארבעים שנה אחורה.

אריאל גרייזס 1 בדצמבר 2015

כן, אבל הרצף של באר שבע בא על חשבון הרצף של מכבי חיפה. זה לא שיש לך פה עליה של איזה כח מרשים חדש לצד כוחות קיימים. אני פשוט לא רואה איך בונים פה משהו עשר שנים קדימה. האם יש בסיס במכבי של חמישה-שישה שחקנים שאתה רואה אותם כמשהו שאפשר לבנות עליו לכמה שנים (לא מדבר על עשר, אפילו 3-4)?
החומר האנושי, לטעמי, בכדורגל הישראלי, הוא פשוט גרוע כרגע. זה נכון, אם תשקיע הרבה במשך 10 שנים – לא באיצטדיונים אלא בקבוצות נוער ובניית בסיס איתן לרוחב הכדורגל הישראלי, אז יהיה אפשר לדבר על תקווה. כרגע אני לא רואה את זה, לצערי

יואב 1 בדצמבר 2015

אריאל,
לשנתיים שלוש הקרובות יש את השוער, דסה, אזולאי, בן הרוש, נוסא, מיכה, זהבי, בן חיים החלוץ, דור פרץ…
בלי לכלול פרוספקטים מבטיחים מהנוער(גלזר, יונתן כהן) או קניות עתידיות שבוודאות יקרו בחלונות הקרובים.

גיל שלי 1 בדצמבר 2015

חיים, אם לא כל שנה (צמפ' או אירופאית) אז לפחות שנתיים מתוך שלוש, נדמה לי שזו שאיפה ריאלית. זה גם מה שיש לנו כרגע סוזה, הפסקה, צ'מפיונס

-גיסנו- 1 בדצמבר 2015

אוסיף ואומר שרק בעוד כמה שנים אפשר יהיה להסתכל אחורה על הקמפיין הזה ולהחליט אם הוא היה נקודת פתיחה למשהו גדול יותר או סתם הופעה ספורדית.
אגב, ייתכן והורדת המחיר של השחקן הישראלי יכולה לפנות תקציב לזרים איכותיים יותר. אחת הטענות שג'ורדי מעלה בנוגע לזרים – ואני לא יודע עד כמה זה משמעותי אבל יש בזה גרעין של אמת – היא שהימצאות של יותר שחקנים שבאים מתרבויות ספורט (וכדורגל בפרט) יותר מפותחות יכולים להשפיע לטובה על השחקן הישראלי. תראה למשל את קרלוס גרסיה – כמה ביקורת חטף בשנה האחרונה (בצדק), סופסל וכמעט נשכח בתחילת העונה – אבל סתם את הפה והמשיך לעבוד עד שהרוויח חזרה את הזכות לשחק בהרכב. הישראלי היחיד שאני יכול לחשוב שעבר משהו דומה ופעל באופן דומה זה גל אלברמן. זה מה שהיה לקרלוס לומר אחרי הדרבי (מועתק מהטור של אורן יוסיפוביץ' בוואלה על המשחק. מציע לקרוא את כל הטור וכל החלק על קרלוס כי הוא מדבר שם גם על נושא הגבלת הזרים):

"כולם יודעים על הקשיים שהיו לי העונה", אמר, "אבל ההורים שלי לימדו אותי שצריך להמשיך לעבוד. זו הדרך היחידה.

"כשאני שמח, אני עובד.
כשאני לא שמח, אני עובד.
כשאני משחק, אני עובד.
כשאני לא משחק, אני עובד.
יש רק דרך אחד – לעבוד. ואז קורים דברים כמו היום. מזל זה לא משהו שקיים עבורי, אז הדרך היחידה לעשות דברים בחיים היא לעבוד. וזה מה שאני מנסה לעשות. להמשיך לעבוד. גם עכשיו".

אז האם כל זר הוא באופי של קרלוס? כנראה שלא. אבל אני בטוח שיש הרבה יותר זרים שחושבים ככה מאשר ישראלים, ואולי רק הנוכחות של עוד כמה כאלה בכדורגל שלנו יכולה לעזור.

כך או כך, כמו שאמר גם שדמי – זה ייקח עוד כמה שנים.

-גיסנו- 1 בדצמבר 2015

זה פשוט מילה במילה כל מה שעובר לי בראש. מעולה.

no propaganda 1 בדצמבר 2015

פוסט מעולה ןגם כתוב מאוד יפה.
מה שכתבת על מחלקת הנוער זו בדיוק הנקודה.

יש לי רק השגה אחת, במקרה הספציפי הזה, אם מכבי הייתה משיגה נקודה(לשערים אין משמעות אמיתית), אז זה כן היה מראה שהיא יותר קרובה להתמודד מול קבוצות אירופיות. הסיבה שאני חושב כך היא שמכבי לא הצליחה להתמודד בכלל. זה לא נכון לגבי חיפה של 2010 לדוגמא, שם נקודה לא הייתה משנה הרבה.

ירושלמי 1 בדצמבר 2015

בדיוק מה שחשבתי.
המרחק בין ה-0-0 של חיפה לנקודה אותה היא לא השיגה, הוא הרבה יותר קרוב מהמרחק בין ה-14-1 ו-0 נקודות של מכבי לתיקו אחד במפעל.
עם כל הכבוד לשער הבודד, מכבי של השנה לא אילצה אף קבוצה באף אחד מהמשחקים להתאמץ או לשנות משהו, וההפסדים גם לא באו בעקבות טעות אחת קריטית או רגע של משבר, או מהלך אחד שאפשר לחשוב "אם רק הבלם או המגן או החלוץ היו עושים זאת אחרת התוצאה הייתה שונה".
כמו ההבדל בין מינוס 5 מעלות למינוס 50. בשניהם קפוא, אבל רק בראשון, מעיל אחד וזוג וכפפות כבר היו עושים את ההבדל.

Gil - Zimbabwe 1 בדצמבר 2015

פשוט וחכם. הלוואי וכל כתבי ופרשני הספורט היו רואים את את התמונה כמו שאתה רואה. אין פתרון מהיר. אבל הם בתור מעצבי דעת קהל רק מנסים ליצור פרובוקציות שבאיזשהוא אופן מחלחלות גם למקבלי ההחלטות.
כשאני קורא שכותבים "כשג'ורדי מילל על מכסת הזרים…" (אי אפשר לכתוב שג'ורדי מדבר על מכסת הזרים?) אני מבין שעיתונות הספורט גם הרבה מאחור.

S&M 1 בדצמבר 2015

אני מסכים עם 99% מהכתוב. אם לתמצת את זה לאמירה אחת: מכבי לא נכשלה. היא מיצתה את היכולת שלה.

איפה אני לא מסכים? שאם יהיה תהליך, גולדהר יישאר, תישמר יציבות, ג'ורדי ימשיך, מכבי תצליח יותר.
במכבי חיפה יש יציבות, יש תהליך, יש השקעת כסף (כן, יש השקעת כסף), יש מחשבה לטווח ארוך, וזה לא עוזר.

הסיבה היא אחת: בוסמן. השחקן הישראלי חלש. זה לא דורש הוכחה, וכמאמר המשורר, הנבחרת הוכיחה את זה. שימו במכבי סל הרכב ישראלי, וגם לליגה הסינית של רוכשת היורוליג מכבי לא תתקבל. מה שעושה את מכבי סל תחרותית, זה הזרים.

עד שלא ישתנה החוק ויתאפשר לקבוצה להביא זרים, מכבי לא תצליח. חיים הזכיר את טל בן חיים הבלם. אם הייתה להם ברירה בינו לבין איזה קילר מזרח אירופאי זול בן 26, הוא היה מקבל חוזה בכלל? בכל ההרכב הפותח של מכבי יש אולי 2-3 שחקנים שראויים להיכלל בסגל הרחב של קבוצת בתים בליגת האלופות.

-גיסנו- 1 בדצמבר 2015

אם אתה מתייחס לתהליך של 3 חודשים או שנתיים, אז כן, זה לא יעזור.
שדמי מדבר פה על תהליך של עשור.
תחשוב איפה בלגיה הייתה ב 2002-2004, ואיפה היא היום עשור אחרי, מבחינת איכות הכדורגלנים שצומחים שם ורמת הנבחרת.
תחשוב על נבחרת ספרד בשנת 98 ועל ספרד בשנת 2008 והלאה.

מכבי סל מצליחה רק בזכות הזרים כי הכדורסל הישראלי אפילו יותר חאפרי מהכדורגל, וכמות קיצורי הדרך שמחפשים גבוהה פי 3 (ע"ע פור, פיינל)

S&M 1 בדצמבר 2015

בלגיה, שוויץ, פינלנד, איסלנד, אלבניה, הן כולן מדינות אירופאיות. בכולן קידמו את הכדורגל בהחלטה מגבוה. אנחנו לא באירופה, לנו יש את מירי רגב ועופר עיני שלא רוצים את המתודולוגיה של ברצלונה ומילאן, כי הם יודעים יותר טוב.
גם 20 שנים של תהליך לא יביאו שינוי בישראל. אנחנו מדינה שמנוהלת כמו מדינה ערבית, בלי מלחמת אזרחים עדיין. ולא שיש לי משהו רע נגד הערבים, כמה מחברי הטובים ערבים, וכו'.
נאיבי לחשוב שהקמת אקדמיות, משאבים וחירטוטים ישנו כאן משהו.
בכדורסל הקימו אקדמיה, אגב. פירותיה באושים. חוץ מלהרוס קבוצות קטנות ולהפוך עדי גורדונים לרובוטים, היא לא הועילה.
רק זרים.

אודי 1 בדצמבר 2015

איזו חשיבה לטווח ארוך יש במכבי חיפה? כאוהד שלהם, אני כבר כמה שנים מחפש ולא מצליח לזהות

S&M 1 בדצמבר 2015

אותך כאוהד מעניין רק "שורת הרווח", לקחנו או לא לקחנו אליפות. ובצדק, כי מה איכפת לך כל היתר.
מכבי חיפה מנוהלת בשפיות, עפ"י תקן, בסטנדרט גבוה, עם מחלקת נוער מקצועית.
באליפות היא לא זוכה, כי היא שפויה, ולא שופכת מיליארדים על כלום. כדי לקחת אליפות צריך להביא שחקנים בערך כלכלי גבוה מדי, גבוה מהשווי האמיתי שלהם בשוק.
מאז ומתמיד, שחר מלווה בפיני זהבי, ורוכש רק שחקנים שהוא יוכל למכור הלאה. בפעמים שהוא סטה מהשיטה (קטן, בניון) הוא לא הצליח.
לאורך זמן חיפה נותרה תחרותית, כשקבוצות אחרות התרסקו עם התרסקות הטייקון התורן. ועכשיו עם אצטדיון גדול, היא תגדיל את התחרותיות הכלכלית שלה, ואולי תשתלט על השוק.
ההבדל בין חיפה למכבי הוא ערן זהבי. תוציא אותו משם, ושים אותו בחיפה, החלשת את מכבי וחיזקת את חיפה, ואף אחד לא מדבר יותר על תהליך, שיטה, ג'ורדי או קשקוש אחר.

אלטרנטיבה אחרת, אם שחר רוצה להיכנס חזרה למשחק, שיידאג שפיני זהבי יסדר לערן זהבי הצעה שלא יוכל לסרב לה, והאליפות פתוחה מחדש.

ניב 1 בדצמבר 2015

אין ספק חיפה ומכבי התחרו ראש בראש בשלושת העונות האחרונות..
אם תחליש את מכבי, באר שבע תיקח אליפות (נכון לעכשיו).

יואב 1 בדצמבר 2015

ומי נלחם להביא את זהבי? יורדי.
או לחלופין, מי מוציא מיליונים על שחקנים גמורים? שחר.
ההבדל בתקציבים לא כזה גדול. אבל ברור שמכבי מתנהלת בהרבה יותר מקצועיות מחיפה. מעדיף את יורדי כמקבל החלטות בכל יום נתון על שחר. וטוב לי שבחיפה חושבים בדיוק כמוך.
אגב, טיבי, ראדי, דסה, טבח החלוץ ועוד היו זמינים לשחר. אז הוא הביא את שכטר שלמעט עונה אחת, לא סיפק כלום ושום דבר. ועוד כל מיני בובלים בסגנון.
ואתה באמת לא מאמין לשורות האחרונות שכתבת.

-גיסנו- 1 בדצמבר 2015

לגבי הכדורגל הישראלי, אתה כנראה צודק בסופו של דבר.
לגבי מכבי חיפה, מזל שאתה משכנע את עצמך ככה, כי ככה גם יעקב שחר משוכנע, וככה כבר עונה חמישית שחיפה לא פקטור לכלום עם תקציב שהולך ומתקרב לרף ה 100 מליון ש"ח. אבל סבבה, לא מבזבזים שם בכלל…

צור שפי 1 בדצמבר 2015

שדמי, כתבת כאן למעשה שני פוסטים, אחד על מכבי והשני על סוגיית הזרים. השאלות שלי מתייחסות לחלק השני: ראשית, למה אתה מתנגד להגדלת מיכסת הזרים? שנית, האם אתה חושב שבמימד העקרוני קיימת סתירה בין האינטרסים של משולש הגורמים מכבי/שאר הקבוצות/הנבחרת (גם ביחס לזרים אבל לא רק). ושלישית, האם בעולם אידאלי שבו סוף סוף יבינו פרנסי הספורט למיניהם את הצורך להשקיע בתשתיות (ולא רק באיצטדיונים) הוויכוח על הזרים ייאבד מהרלבנטיות שלו?

בלייק 1 בדצמבר 2015

סליחה על ההתפרצות…
אתה חושב שיש הבדל מהותי בין האינטרסים של מכבי ת"א לאלו של מכבי חיפה או הפועל ב"ש? כלומר האם האינטרס של קבוצות כמו חיפה וב"ש קרוב יותר לזה של כפ"ס או מכבי פ"ת או לזה של מכבי?
בעיני, אם כבר יש אינטרס להגדלת מספר הזרים הוא לקבוצות הבינוניות-קטנות. בשביל להביא זרים ברמה שמשחקים כאן היום אפשר לשים שקל וחצי, יש מאגר גדול של שחקנים חופשיים (בלי עלות כרטיס). אם מכבי (או כל "גדולה" אחרת) רוצה להביא זרים שיכולים להתחרות באירופה היא ממילא תצטרך לשלם יותר, הרבה יותר. כמובן שירידה בערכו של השחקן הישראלי תעזור לקבוצות קטנות לשמור על עוגנים (לא שווה למכור, קל יחסית להשאיר).
תשתיות, תשתיות, ממלכתי תמורת תשתיות.

צור שפי 1 בדצמבר 2015

אתה שואל אותי או את שדמי? לי אין דעה מגובשת בנושא הזה ולכן שאלתי שאלות. כמו שוודאי שמת לב, השאלה שלי גם לא רמזה על הבחנה בין קבוצות גדולות וקטנות אלא בין מכבי והשאר.

בלייק 1 בדצמבר 2015

שאלתי אותך, אבל כמובן שכולם יכולים לענות…
שמתי לב, ולכן שאלתי אותך אם אתה חושב שבהקשר דיון מגבלת הזרים זה מכבי "מול" השאר או הגדולות "מול" הקטנות? אני חושב שזה השני, מה שלא ימנע מברקת או שחר לצאת נגד המהלך רק כדי להכניס למכבי.

-גיסנו- 1 בדצמבר 2015

לגבי השלישית, הויכוח על זרים לא יסתיים, ותמיד יהיה בהם צורך לא משנה כמה התוצרת המקומית חזקה (תראה למשל את גרמניה וספרד, שם גם הליגה וגם הנבחרת חזקים מאוד). אבל אולי יהיה בהם פחות צורך אם התוצרת המקומית תהיה מספיק טובה.
לגבי השניה, אני חושב שאין ניגוד אינטרסים בין שלושת הגורמים שציינת בסוגיה. אני בטוח שלאורך זמן המצאות של יותר זרים כאן תעזור לכדורגל הישראלי גם ברמת הקבוצות וגם ברמת הנבחרת, ולא רק למכבי. והאמת? מספיק לקרוא בקישור הנ"ל את התגובות של נציגי שאר הקבוצות כדי להבין ש 90% מהם פשוט מתנגדים אוטומטית לכל מה שבא ממכבי.

http://sports.walla.co.il/item/2910995

יואב 1 בדצמבר 2015

חיים,
היה שווה לחכות. תענוג כרגיל.
לעולם לא אשכח את הפנדל שטבח עשה אחרי ההצגה המבזה שלו מול שער אחד עשרה. מזל שתורג׳מן היה קר רוח מספיק.
הוא כמעט החריב לנו אליפות במו רגליו.

רומן 1 בדצמבר 2015

רק שלא תעשו איזה סנסציה בקייב פתאום.

בלייק 1 בדצמבר 2015

סנסציה כמו הפסד 1:0 או תבוסה עם שער שדה?

רומן 2 בדצמבר 2015

שמע, אני פרנויד.
מכבי באה למשחק חוץ, כממש אין לה על מה לשחק, בטמפרטורה של מינוס, מול קבוצה שנצחון מעלה אותה, זה סוג של תנאים אידיאליים לסנסציה

רועי 1 בדצמבר 2015

כתיבה מצוינת חיימון

לדעתי הרצון שלו לזרים רבים יותר הורדת המחיר של הישראלי.

פעולה אחרת לדעתי צריכה להיות הבת צוותי אימון לאקדמיות, והדרכת מאמנים צערים תחתם, כאלו שעוד לא ספגו מתורת אלי אוחנה וגיא לוי
דף נקי , חימר חדש שאפשר להצב.

יואב 1 בדצמבר 2015

לגמרי.
צוותי אימון זרים למחלקת הנוער של מכבי תיהיה קפיצת מדרגה אמיתית.

עדי אבני 1 בדצמבר 2015

זה לא שאני לא מסכים עם רוח הדברים. יתרה ממך, אני בעד הגדלת מספר הזרים ל7 בתמורה להשוואת המיסוי.
הבעיה שלי עם הפוסט הזה, מעבר לאי הדיוקים (הפועל, לדוגמה, היתה בשלב בתים זה או אחר 5 שנים ברצף),כמו גם עם דומים לו של גיל שלי וטל בן-יהודה, היא עם התחושה של סימון המטרה לאחר יריית החץ.
ולא שהדיסוננס הקוגניטיבי זר לי. גם אני בשלב בו אני משכנע את עצמי שהעונה המסוייטת של הפועל היא שכר לימוד הכרחי של בעלים חדש, והיא נקודת המוצא של גרף בסימן עלייה.
פשוט, כשרואים את זה מבחוץ זה נראה ברור יותר

בלייק 1 בדצמבר 2015

לאיזו מטרה אתה מתכוון? השתתפות בליגת האלופות?

עדי אבני 2 בדצמבר 2015

ה"מטרה" היא האמירה האופטימית אודות הטוב בכך שדברים הלכו קשה, וההכרזה שנקודות לא היו משנות.
אני רואה ברוחי את הפוסט המספר על המשך ההתקדמות הרב שנתית המתונה אילו כן היו מושגות נקודה- שניים, ואת הפוסט שמדבר על ההתקדמות הגדולה אילו מושגות יותר נקודות

-גיסנו- 2 בדצמבר 2015

שמע, אני מבין מה אתה אומר אבל הרשה לי לסייג.
אם נשווה את האמירות הללו לאמירות של אופטימיסט חסר תקנה אחר מהצד שלכם – פרנקו ידידנו – לי תמיד זה נראה שהוא מוצא דרך להסביר למה המצב הנוכחי של הפועל הוא למעשה תמיד מיטבי. התחושה מהטורים שלו היא שלא משנה מה קורה – הפועל תמיד בדיוק במקום הכי טוב שהיא יכולה להיות בו.
מה ששדמי רוצה לומר כאן, זה שמכבי דווקא לא במצב הכי טוב שלה. וזו אמנם חכמת הבדיעבד, אבל טוב שקיבלנו את המראה הזו עכשיו – כי אחרי פלזן (ששם מכבי דווקא הראתה יכולת לא רעה במיוחד במשחק החוץ) ובטח אחרי באזל (הופעה הירואית אבל יותר מזל משכל כמו שאומרים) הייתה איזו אופוריה, וטוב שיצאנו ממנה. פשוט כי בניגוד לשחר וטביב, למשל, גולדהאר וג'ורדי ינסו להסיק מסקנות ואם צריך יגדילו את ההשקעה ברכש כדי שבפעם הבאה מכבי תהיה טיפה פחות תלויה בהגרלה ותוכל להציג יכולת יותר ראויה גם מול קבוצות חזקות בהרבה. וחוצמזה, כמו שאמרנו כבר – עצם זה שעברנו את היריבות שעברנו בדרך זו כבר התקדמות, צעד קטן אבל כבר שיפור. וכשמתקדמים בצעדים קטנים בד"כ השינויים מחזיקים מעמד יותר זמן….

יואב 2 בדצמבר 2015

יותר מזה גיסנו,
הקמפיין הרע של מכבי, הן חדשות רעות לשאר הליגה והוא נהדר למכבי כי הוא הציב לה מראה ברורה. היא רק תתחזק מכאן. כאמור, בשורה רעה מאד לאוהדי היריבות.

רפאל 2 בדצמבר 2015

זה נכון, יואב.
גם כשהקבוצה העשירה לא לוקחת אליפות איכשהו או יחסית קרובה להפסיד אותה,
ראה זה פלא… היא רק ממשיכה להתחזק, כי יש לה את הכלים לעשות כך לעומת האחרים שאין להם.
מונפלייה לקחה בצרפת, קרית שמונה בישראל, וולפסבורג בגרמניה לפני כמה שנים.
זה היה לא יותר משעשוע טריוויאלי עבור האוהד שמחפש ריגושים מצועצעים.
העשירות יידעו למנף את זה לטובתם. באיירן, פ.ס.ז', מכבי ( היה יכול להיות גם חיפה בקונסטלציה אחרת ), כמובן שגם בארסה וריאל בספרד לא רואות אף אחד ממטר.
ההבדל הוא שבעוד הענקיות בליגות האירופיות הבכירות הן אימפריות בינלאומיות ומתחרות על השוק העצום במזרח הרחוק ובכל העולם למעשה, הכוח האבסולוטי בישראל 'מסתפק' רק בשוק המקומי.
אבל זו אותה דינאמיקה, אותו תסריט, אותו שיעמום וחוסר תחרותיות בכל מקום.
אותה נאיביות של האוהדים בכל מקום שחושבים שמשהו ישתנה מעצמו.
אנחנו בעד מקצועיות ורמה גבוהה, אבל שתהיה גם ליגה ומשחקים בהשתתפות עוד קבוצות שיש להם על מה לשחק.
למה אנחנו צריכים להיענש שקבוצה פתחה פער של 10 הפרש אחרי שליש עונה?
וגם את צמוד בטבלה- זו אשליה למי שלא מנסה להבין את הצרה.
שתי קבוצות שרצות בטבלה וצוברות נקודות נגד מועדונים שלאף אחד לא איכפת מהם.
יופי, מה עשינו בזה.
זה לא ספורט. זו דורסנות בחסות תפיסת הצדק המעוותת שלנו האוהדים

אלי 1 בדצמבר 2015

גם לך יש אי דיוקים, הפועל לא היתה 5 שנים ברציפות בשלב בתים כלשהו, אלא שנתיים רצופות, שנה הפסקה ואז שלוש שנים רצופות.

רפאל 1 בדצמבר 2015

תודה ששיתפת במחשבות.
אותי מעניין במיוחד מה עושים כדי להגדיל את מכסת המשחקים התחרותיים/מעניינים לשתי הקבוצות בליגה.
מהמחזור השישי בליגת העל העונה, היה צפי של מקסימום עוד 3 משחקים כאלה מתוך 198 ( המפגשים של המוליכות מכבי גולדהאר ת"א והפועל אלונה ב"ש ). אני אוהד כדורגל וספורט כי זה אמור לרגש אותי במובן שמספקים לי רגעים גדולים ומשחקים ברמת אינטנסיביות בה החשיבות של המשחק מורגשת וברורה עבור המשתתפים בה.
בינתיים ב 25 השנים האחרונות חוויתי לא יותר מ 60 משחקים בין מועמדות ריאליות לאליפות מהחצי השני של העונה!
בקיצור, הכדורגל המצבו הנוכחי הוא בזבוז זמן של כל בנאדם עם קצת שיקול דעת.
אבל המאמר, poetry

Lord Anthony 1 בדצמבר 2015

אם לא היית כל כךעסוק בלחזור על התיאוריה המופרכת שלך כמו תקליט שבור כבר מזמן היית מבין שאתה מדבר שטויות.
קח לדוגמא את ליגת הכדורסל בישראל, בה החליטו לא רק על פלייאוף אלא על פיינל פור. ואכן מספר האלופות השונות בליגת העל עלה פלאים, מצד שני גם רמת הנבחרות התדרדרה לשפל חסר תקדים, ביצועי הקבוצות במפעלים האירופיים (מלבד כמובן מכבי) גם לא בדיוק השתפרו והפלא ופלא אפילו העניין בליגת הכדורסל לא עלה.
אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך.

בלייק 1 בדצמבר 2015

אבל בכדורסל היה פלייאוף סדרות במשך שנים. לא הייתי בהכרח קושר את השיטה לרמה בליגת הכדורסל שלנו. אם כבר אז הכיוון ההפוך נראה לי מתאים יותר, שינו את השיטה בין היתר בגלל ההתדרדרות ברמה.

רפאל 2 בדצמבר 2015

לורד,
זה לא בעיה של מספר אלופות.
זו מציאות שכל הנוגעים בדבר ( קבוצות, קהל קיים, קהל פוטנציאלי, חובבי ספורט, תקשורת, משקיעים פוטנציאלים, בנאדם סביר ששומע חדשות ועוקב פה ושם ) לא תופסים כלום מהנוכחות של קבוצות כמו פ"ת, בני יהודה, נתניה, כפ"ס, קרית שמונה וגם בעונות של 60 אחוז קבוצות כמו בית"ר, חיפה והפועל אפילו.
מכבי ת"א מקצועית ואיכותית, יש להם סיכוי טוב לקחת סדרות הטוב מחמש עם יתרון ביתיות, הרעיון לא בא להחליש אותם, אלא להגדיל את מספר המשחקים המעניינים ממספר חד ספרתי לעשרות לכל הפחות.
ועושים זאת על ידי יצירת מטרות חשובות במסגרת הגדרות חדשות ומתקדמות לליגה.
לחשוב שיש סיכוי לקדם ספורט בלי עניין ובלי תחרות זה שטויות אם כבר.
לבנות אצטדיונים יפהפיים שישמשו כפילים לבנים כי הקבוצה המקומית לא רואה את עצמה מתחרה עם 80 אחוזי הצלחה של מישהו אחר, ולא לחשוב על אלטרנטיבות, זו השערורייה האמיתית.
אין לי בעיה עם החשיבה שלך. אני מצפה מעצמי לחתור לתוצאות, לא מאף אחד אחר

טרנטה 1 בדצמבר 2015

כתוב נפלא כרגיל. במיוחד אהבתי את החלק על טל בן חיים המאוס. במילותיך הנהדרות הצלחת לתאר את כל מהותו של הבלם הפחות טוב שלנו והכי מאוס אי פעם ביי פאר. יוצא עם הכדור בפוזה של מינימום בקנבאואר ולא מסוגל לתת מסירה מדויקת למרחק של יותר מחמישה מטרים. עושה מלא עבירות מטומטמות ולפעמים קופץ לו הקוף כמו במקרה קוסטה או ההוא מרעננה. אני ממש מתעב אותו מאז אותו משחק מול כפר סבא ובוא נגיד שמשחקיו בנבחרת ובמכבי הנוכחית לא גרמו לי לאהוב אותו. מוכן שיילך להפועל בחינם :)

צור שפי 1 בדצמבר 2015

לא תודה

שגיא 2 בדצמבר 2015

בעיקר בזכותו עלינו לליגת האלופות. נתן משחק ענק בבלומפילד נגד באזל.
כשהוא רוצה אז הוא לא רואה ממטר את שני הבלמים האחרים בסגל.

קובי 1 בדצמבר 2015

אני חושב שג'ורדי צודק,אבל מצד שני הוא האחרון שיכול להגיד את זה עם הזרים שיש היום במכבי…
מה שיש לו היום זה שתי שחקנים יותר מידי צעירים,אחד אחרי השיא,אחד בינוני והאחרון פצוע.

בלייק 1 בדצמבר 2015

הטענות כלפי ג׳ורדי בנוסח ׳שקודם יצליח להביא 5 זרים טובים, אחר כך ידבר על הוספה׳ לא מחזיקות מים.
גם אם החלק הראשון במשפט נכון (ואפשר להתווכח על זה), אלה הזרים שג׳ורדי הביא בתנאים הנוכחיים, כשהשחקן הישראלי יקר מאוד וחשוב יותר לקבוצה כדי לבסס דומיננטיות.
וגם אם ג׳ורדי ימשיך ״להיכשל״ עם הזרים כמו בארבע העונות האחרונות, נניח 40% הצלחה (2 זרים משדרגים מתוך 5), אז אם היה אפשר להביא 10 זרים, היו למכבי היום 4 זרים טובים במקום שניים.

יואב דובינסקי 1 בדצמבר 2015

אני אמנם קורא ורואה מרחוק, אבל לפעמים אני לחלוטין לא מבין את השיח בארץ. יש בכלל ספק שזו עונה מוצלחת מאוד של מכבי ת"א באירופה ושיש פה עוד התקדמות בטוחה ואיטית? שעברנו קבוצה שלפני שנתיים הדיחה אותנו פעמיים באותה עונה ובעונה שעברה הדיחה את ליברפול בליגת האלופות. שעברנו קבוצה צ'כית. למה שקבוצה מישראל תעבור קבוצה מצ'כיה? צ'כיה בסך הכל עשתה צחוק מהולנד במוקדמות היורו. עוד צעד קטן קדימה ועוד שכר לימוד.

גלזר 1 בדצמבר 2015

אני חושב שזה פוסט מכבי תל אביב שכתוב יותר טוב משל גיל שלי ובצדק רב עולה למקום השלישי, שמשם כבר רואים את הצמרת.
טבלה עדכנית
1. פיליפ ק.דיק
2. סטניסלב לם
3. הפוסט הזה
4. גיל שלי 'התהליך' (כל הפרקים)
5. אסימוב
הסבר למהפך בטבלה- גיל שלי מעוות את המציאות בהווה לטובת רעיונות העתיד. הפוסט הזה לא באמת מביןאת העבר הישראלי באירופא, מה היה בו באמת טוב ומה לא (דווקא אי דיוקים קטנים אם יש בהישגים הם לא העניין) ולכן גם ניתוח פוטנציאל העתיד הוא פנטסטי.

ארז 2 בדצמבר 2015

שנון ומבריק, אבל מגיע קצת יותר כבוד לגיל שלי… למרות שכשזה מגיע למכבי החשיבה הרציונלית והבהירה שלו משתבשת מעט, יתר הטורים שלו הם לרוב הנאה צרופה.
שדמי אוהב להמציא את הגלגל ובכלל הוא כזה קופרניקוס מטעם עצמו, וזה לטעמי מאפיל על הרעיונות שלו גם כשהם חכמים ומעניינים.

יוני 1 בדצמבר 2015

איתך בכל 3000 המילה.
ואם לסכם במילה: נוער.
זו המהות של מועדון ספורט.

duncan 1 בדצמבר 2015

מאמין שב2030 נשמע עוד על חיפה מול יונייטד.
זה יהיה כמו מונדיאל 70 שנשמע עליו מאה שנים.
גם תרנגול עיוור מוצא גרגיר מדי פעם.
לקחו הופעה מקרית והפכו את זה ל"ראיתם את חיפה? אז אפשר להוציא 7 נקודות".
ברור שאפשר, אפשר גם 18. צריך רק להביא 11 שחקנים לא ישראלים.
הכדורגל הישראל הוא חולה. חולה מאד. בשחקנים. מאמנים. תקשורת. הכל..

funfun 2 בדצמבר 2015

איי שדמי איזה אוהד אתה
טוב שיש לך זכרון ארוך כדי להזכיר לכולם כאן מי זה טב"ח הבן אדם שמשתלט על טב"ח השחקן מדי פעם..
וטב"ח השחקן הוא לא משהו שצריך לזלזל בו, הוא אניגמה לדור ההוא , הוא יצור מיוחד במדינה שנהגה לייצא קשרים או חלוצים כשרוניים (מעט כן, לא להתלהב) ופתאום הגיע מישהו שבנה לו קריירה מרשימה על בסיס עבודה קשה והתמדה. אני מעריך דברים כאלו
ועדיין הקונפליקט שרץ לו בראש מתואר כל כך טוב בפוסט שלך…

אגב אני לא חושב שג'ורדי זקוק לסנגור – היה מעניין יותר (לדעתי) אם היית מנתח את מפת האינטרסים של המועדונים בהקשר של הזרים – כי זה מה שיכריע לאן מועדות פני הכדורגל שלנו
והכל כתוב כל כך נהדר – מקנא

Comments closed