אם אכזבות כל העונות

אמנם שיקגו עומדת לאבד את השיא ההיסטורי שלה של ניצחונות לעונה, אבל תואר אחד היא תקטוף העונה ללא עוררין - אם כל אכזבות העונה. כבר כמה שבועות שאני לא ישן - וזה לא קשור רק לבת שנולדה לנו. אולי הניסיון להבין מה קרה שם יעזור?

 

תצלום מהטוויטר של City Nativ Clothing
תצלום מהטוויטר של City Nativ Clothing

(*כל הנתונים נכונים ל-11.4, אחרי 80 משחקים).

בימים הקרובים אנחנו הולכים לשמוע איזכורים על השיקגו בולס מכל עבר, בעקבות השיא ההיסטורי שעתיד להישבר בוקר יום חמישי על ידי הווריירס. אבל שיא אחד, קצת פחות מדובר נשבר כבר הלילה – אכזבת כל העונות.
טוב, יתכן שאני קצת מגזים, אבל העובדה שנקבעה הלילה עם הניצחון של אינדיאנה, כי שיקגו לא תהיה השנה בפלייאוף היא בוודאי אחת הפתעות הגדולות שראינו בשנים האחרונות.
הקבוצה, שבתחילת השנה עוד דיברו עליה ברצינות כלפחות מועמדת לגמר המזרח ואולי גם מעבר לכך הראתה התמוטטות מפוארת בחצי השני של העונה. ומה שהפתיע אותי במיוחד הוא שלא ראיתי יותר מדי גבות מורמות לתקרה מכך. לא בארץ, גם לא בפודקאסטים ובטורים של החבר'ה הגדולים מעבר לים.
תקראו לזה מאזוכיזם, תקראו לזה סתם חולניות, אבל כיוון שאני שנהנושא ישב עלי כבר הרבה ימים, החלטתי לעשות בדיקה מה קרה שם.

*

קל יהיה להתחיל מהעזיבה של ת'יבודו, המאמן המוערך (על ידי רבים, לא על ידי הנהלת הבולס). לנתח את השינויים ש(לא) הביא פרד הויברג.
למשל לדבר על מס' הדקות של הכוכבים, נקודה שהיוותה ביקורת קשה כלפי ת'יבודו כמאמן ששוחק את כוכביו לפני הפלייאוף, ולא השתנתה משמעותית השנה. באטלר שהיה שנה שעברה מוביל הדקות בליגה ירד מ-38.7 דק' ל-37.2, והתייצב השנה "רק" במקום השני בליגה. גאסול, בגיל 35 ירד ב-2.5 דקות ועדיין שיחק כמעט 32 למשחק.
נחמד יהיה לדבר גם על פרמטרים התקפיים שהיו  נקודת התורפה בשנה שעברה, והיו ציפיות גבוהות שישתפרו השנה. למשל מס' הנקודות למשחק שעלה מ-100.8 ל- 101.2. עלייה לא מרשימה לכל הדעות. במיוחד כשהיא באה עם פגיעה משמעותית יותר בהגנה (עלייה בספיגה מ- 97.8 ל- 102.9). כפי שניתן לראות בטבלה למטה, למעשה הבולס הראו ירידה של 5 נק' ב-Net Rating, ההפרש בין הקליעה לספיגה ל-100 פוזשיינים.
בנוסף, כדאי אולי להזכיר את הקצב האיטי שנשמר גם השנה. הוא  אמנם עלה קצת אבל כשמדובר על עלייה מ – 92.8 ל-95.8, כשממילא גם הממוצע בליגה כולה עולה ב-2 פוזשיינים בממוצע – אין יותר מדי מה להתרשם.

15-14Compare

*

אבל כמו שאמרתי, כל זה יהיה קל מדי. לבחון את השינויים בין העונה הקודמת לנוכחית זה מעניין, אבל זה לא נותן לי את התשובות אחריהן אני רודף ושלא נותנות לי מנוח. כי עם כל השינויים הלא מוצלחים מהעונה שעברה, עדיין שיקגו אמורה היתה להיות קבוצת פלייאוף, בקלות, בטח במזרח הבינוני. והיא אכן התחילה את העונה כאחת כזאת. אחרי מחצית ראשונה של העונה היא היתה במאזן של 24-17, 58 אחוזי הצלחה.
מה שקרה מאז, ההתמוטטות בחצי העונה השנייה עם מאזן של 16-23, 41%, היא מה שמעניין אותי במיוחד לנסות להבין.
(פה מתחילות החפירות – מי שמעוניין במסקנות מידיות יכול לקפץ לו לפסקה האחרונה. אבל השקעתי, אז כדאי לכם להשאר)

*

  1. החשוד המיידי הוא עניין הפציעות הממושכות של נואה ודאנליבי, שני שחקני חמישייה, שהפסידו 51 ו-50 משחקים בהתאמה. אבל נואה שיחק סה"כ 29 משחקים במאזן 15-14. לא מלהיב. וממילא מאז שזכה בתואר שחקן ההגנה של השנה לפני 2 עונות חלה ביכולת שלו ירידה דרסטית שכמותה לא זכורה לי מאז… הנפילה הדרסטית בחצי העונה האחרונה של שיקגו.
    דאנליבי היה פצוע רוב העונה, אבל לאחר חזרתו לא פגע, ואיתו המאזן היה יותר שלילי – 12-18.
    אז זו כנראה לא הסיבה.
  2. נקודה נוספת ששווה לבדוק היא איפה עומדת שיקגו בהקשר לגילאי השחקנים. שהרי גיל מתקדם עשוי להשפיע ככל שהעונה מתארכת. ובכן, אמנם גאסול קשישא כבר בן 35, אבל הגיל הממוצע של הבולס הוא 27.3, מדורגת 11 בליגה, "זקנה" פחות מגולדן סטייט (27.5) ורק קצת מעל ממוצע הליגה שעומד על 26.8.
    אז גם זה לא תירוץ.
  3. אבל היו גם פציעות פחות ממושכות ומאד משפיעות. באטלר הפסיד 15 משחקים, רוז 14, מירוטיץ 16. הפציעה של רוז נראית פחות משמעותית, איתו הבולס 32-34 ובלעדיו חיוביים עם 8-6. בכלל עד כמה שעצוב לומר, הבולס עדיפים עם רוז על הספסל. כל זה דווקא כשהנתונים  מראים שהמספרים שהעמיד בחצי השני של העונה דומים למספרי עונת ה-MVP  שלו.
    שימו לב לאחוזי השימוש של רוז ( Usage% – נתון שמראה עד כמה מעורב היה השחקן בהתקפה) , כפי שניתן לראות באתר המופלא Basketball reference, בחודשים הרעים של שיקגו, ינואר –מרץ שמרקיעים שחקים ל-27, 33,ו-27.
    אם כן, רוז העמיד מספרים יפים בתקופה הזאת אבל לשיקגו זה לא ממש עזר.
    הנה נקודה ראשונה משמעותית.
  4. מצד שני,רצף הפציעות של באטלר ומירוטיץ הגיע בערך באותו זמן, בין משחקים 45 ל-60 ובהיעדרם שיקגו עשו 5-11.
    ואפשר לראות בבירור איך אחוזי השימוש בבאטלר בחודשים החלשים של שיקגו הם הנמוכים ביותר – בפברואר כמעט לא שיחק ובמרץ אחוז שימוש של 21.7.
    הנה נקודה נוספת ומאד משמעותית.
  5. כשמעיפים מבט על הסטטיסטיקות בפילוח לחודשים מה שקופץ במיוחד היא ההידרדרות ההגנתית. הדבר בא גם בירידה בשליטה בריב'.

chicago_stats_perMnoth
דבר בולט נוסף שניתן לראות הוא אחוזי הקליעה של היריבות שעלו מאזור ה- 41% בתחילת השנה לאזור ה-45% לקראת סופה.

6. כשבודקים את חוזק הקבוצות ניתן לראות שההתפלגות היא די אחידה בין שתי מחציות העונה. מה שבולט הוא אחוזי ההצלחה שצונחים מול קבוצות הפלייאוף.

record

מה שמביא אותנו אולי לנקודה החשובה ביותר בהבדל בין המאמנים. פרד הויברג לא הצליח להביא את הבולס לשיא המוכנות בכל משחק ולדחוף אותם להיות עקביים ואגרסיביים.
בעוד קבוצות הפלייאוף הלכו והתחזקו עם התקדמות העונה, שיקגו נשארה בינונית ולא עקבית.

הנקודה הזאת בלטה במיוחד בהערה הקיצונית שהשמיע ג'ימי באטלר בדצמבר אחרי הפסד לניקס, אז ביקר באופן לא טיפוסי את המאמן וטען שהוא צריך להיות יותר קשוח איתם.
המאזן של שיקגו היה באותה נקודה 15-10. אחריה המאזן הוא 25-30. אולי גם חוסר האמון במאמן מצד הכוכב השפיע על המשך העונה?

7. כמו כן, נראה שלוח המשחקים לא עשה חסד עם הבולס. במחצית העונה הראשונה שיקגו שיחקו 17 משחקי חוץ לעומת 24 בשנייה, בהם רצף של 7.

אנקדוטה שמעניין לציין היא שבעונה שעברה מאזן של 50%, כמו שיש לבולס עכשיו היה מספיק למקום השישי במזרח (!). ברוקלין עלתה לפלייאוף עם מאזן 38-44. התחזקות המזרח לא אפשרה לקבוצה שמעדה להתאושש ולעלות לפלייאוף עם מאזן בינוני.

*

לסיכום, הסיבות העיקריות לדעתי לנפילה הגדולה של הבולס בחצי השני של העונה הזאת הן:
1. פציעות של מירוטיץ' ובאטלר בערך במקביל.
2. ירידה באחוז השימוש בבאטלר אל מול עליה בשימוש של רוז.
3. הדרדרות הגנתית – לא שמרו על אחוזי הקליעה של היריבות, לא הורידו ריב'  ובעקבות כך – ספגו יותר.
4. ירידה תלולה באחוזי ההצלחה מול הקבוצות החזקות בליגה.
5. חוסר חיבור וביקורת של הכוכב על המאמן החדש.
6. רצף משחקי חוץ.

*

אחרי תקופת תור זהב שכנראה גם מאה שנים רזות לא יקזזו אוהדי הבולס התרגלו לעונות מאכזבות בעיקר אחרי עוד ניתוח במיניסקוס של דרק רוז. אבל השנה הזאת היוותה אכזבה גדולה מסוג שונה עבורם.
הבולס השנה היו קבוצה עם הרבה פוטנציאל, כישרון, מאמן חדש וכוכב יחסית בריא, אבל בסופו של דבר היא היתה קבוצה שהשלם היה קטן מסך חלקיו. בכל זאת, ההתמוטטות הקולוסאלית שלהם בסוף העונה היתה תמוהה ובלתי מובנת.  כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה ידעתי שמשהו מפריע לי, אבל לא ידעתי אם אמצא תשובה מהו. אז אחרי מספר שעות של צפייה בהפסדים, נבירה במספרים וכמה מאות מילים אני יכול להכתיר את הבולס לאכזבת העונה הבלתי מעורערת ואולי ללכת לישון קצת בשקט.

טוב, בעצם יש לי ילדה קטנה וחדשה בת חודש בבית. שמה יובל. והיא הולכת לראות הרבה NBA בזמן הקרוב. כנראה ששינה לא הולכת להיות הצד החזק שלנו בזמן הקרוב.
מצד שני, עוד רגע הפלייאוף – מי בכלל צריך לישון??

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תמכו בדה באזר

טנק יו, הינקי - יוחאי שטנצלר
שבעים ושלוש

30 Comments

אלכס דוקורסקי 12 באפריל 2016

עמית, נהניתי לקרוא. התאכזבתי מאוד גם משיקגו. גאסול הבכור הוא אחד השחקנים האהובים עליי. יחד עם המאבריקס במערב, שהבטיחו את המקום בפלייאוף בשבועות האחרונים, רציתי לראות שם גם את הבולס.
וכמובן, הרבה מזל טוב להולדת הבת.

עמית זילברבוש 13 באפריל 2016

תודה רבה :)

omer 12 באפריל 2016

יוסטון הרבה יותר מאכזבת משיקגו.

קבוצה שהייתה אמורה להיות טובה משיקגו (והייתה הרבה יותר טובה ממנה ב2 העונות האחרונות כשהסגלים לא השתנו משמעותית העונה) וכרגע נמצאת במאזן נחות ממנה.

בתחילת העונה אף אחד ביוסטון לא דמיין תרחיש של פחות מ50 גם במקרה הגרוע ביותר, בטח לא כשהמערב נחלש העונה ביחס לעונות הקודמות ובטח לא שבדיוק אותו הסגל הזה ניצח בעונה הקודמת 56 ובעונה לפני זה 54.

לשיקגו יש לפחות את הפציעות בתור תירוץ, ביוסטון 2 השחקנים הכי משמעותיים (הארדן ואריזה) לא החסירו משחק אחד העונה.

הרוקטס הם ביי פאר הקבוצה המאכזבת של העונה ואני ממש מקווה שנצליח להפסיד לסקרמנטו בבית במשחק האחרון כדי להימנע מ4 תבוסות בסיבוב הראשון.

karim the dream 12 באפריל 2016

מסכים 100 אחוז, אבל אני בעד דוויט 0-10 מהעונשין מול גולדן סטייט, בכל זאת הפלייאוף לא יהיה אותו דבר בלי זה..

Shadow 13 באפריל 2016

כשליצן כמו קאוורד משחק אצלך אתה לא יכול להתלומן שהקבוצה נראית כך.

הוא הורס קבוצות סידרתי.

dmc 12 באפריל 2016

אחלה פוסט, תודה!
בגדול דרק רוז פשוט תקוע עם חוזה ענק ומשחק מפוזר ולא יעיל. גאסול לא יכול לשמור על הטבעת לאורך משחק שלם, ולפציעה של נואה יש חשיבות הרבה מעבר לסטטיסטיקה.
השאלה מתי יערבבו שם את הקבוצה וינסו להתחיל משהו קצת שונה. אה, ובאטלר שחקן עצום!

עמית זילברבוש 13 באפריל 2016

תודה,
מסכים עם כל מה שאמרת – רק לגבי באטלר אני עדיין לא בטוח.
מצד אחד הוא מזכיר לי את קוואי – ואני עוד רואה איך הוא הופך לשחקן כמוהו.
מצד שני – אני רואה אותו נשאר אולסטאר נחמד אבל לא אחד כזה שהוא הכוכב של קבוצה שרצה לאליפות.

אודי 12 באפריל 2016

יש כתבה בDeadspin על כל החרא שצף עכשיו ממה שקרה כל העונה. בגדול, לא שינו כלום מהעונה שעברה, והשאירו קבוצה סופר לא מתאימה למאמן שרוצה לשחק בצורה אחרת לגמרי.

ניינר / ווריור 12 באפריל 2016

כל עוד דרק רוז בקבוצה היא לא תגיע לשום מקום. טרייד דחוף על רוז ויש לך סגל לא רע בכלל

אודי 12 באפריל 2016

הבעיה שקשה לעשות טרייד עליו עם ה-21 מיליון שהוא מרוויח עונה הבאה. את באטלר יותר קל להזיז. רוז שחקן חופשי ב-2017

omer 12 באפריל 2016

למה שמישהו יחשוב בכלל על להעביר את באטלר?!

AdamB 12 באפריל 2016

כאוהד – עונה ממש מתסכלת – יש שני ליקויים עיקריים בסגל (לדעתי )
גאסול ונואה לא יכולים לשחק ביחד. גאסול מוגבל בהגנה, ונואה בהתקפה.
דרק רוז במצב בלתי אפשרי – יש ציפיות של הקהל, אולי שלו שהוא יחשק כמו mvp.
בפועל הוא לא מסוגל ליותר מרכז סביר. עדיף לכל הצדדים שהוא והקבוצה ימשיכו הלאה בדרכים
נפרדות.

הויברג הוא אכזבה בעיקר בגלל שהקבוצה לא שידרה חוסן. בשנות טיבודו ראית שהם לא מוותרים
אף פעם. העונה ראיתי רפיון מנטלי לעיתים קרובות מידי.

עמית זילברבוש 13 באפריל 2016

מסכים מאד לגבי החוסן. אצל ת'יבודו זה היה הכח שלהם.
אבל אולי עוד מוקדם לחרוץ את דינו של הויברג – לפחות עד שתהיה לו עונה עם מס' פציעות הגיוני.
דרק רוז – טוב, הרבה כבר נאמר ונוכתב.סיפור מבאס מדי בשביל לחזור עליו.

ד"ר פיל 12 באפריל 2016

למה שיקגו לא בפלייאוף? 1. מאמן רוקי שהחליף את אחד הטובים בליגה. 2. ביג 3 שמורכב מכוכב לגיטימי, כוכב מזדקן בשלהי הקריירה שסחב נבחרת על הגב בקיץ, ושחקן שהוא הסיפור העצוב של הליגה כבר שנים. 3. התחזקות יחסית של קבוצות כמו ההורנטס, סלטיקס ודטרואיט. 4. צוות מסייע בעייתי – נואה גמור, מיטרוביץ לא עשה את הקפיצה המתבקשת, כנ"ל גיבסון
צריך עוד סיבות?

עמית זילברבוש 12 באפריל 2016

כן, לדעתי צריך עוד.
כי השאלה המרכזית שלי כאן היא לא למה הם לא בפלייאוף, אלא מה קרה בין החצי הראשון של העונה לחצי השני.
כל הסיבות שציינת היו נכונות גם בחצי הראשון והם עדיין היו 24-17.

ד"ר פיל 12 באפריל 2016

כל הסיבות שציינתי מקבלות יותר משקל ככל שהעונה מתקדמת. בשורה התחתונה יש יותר מדי סיבות שהיו מביאות אותם למומנטום של התפרקות בשלב מסויים, כנראה שזה לקח חצי עונה כדי לקרות.

גיל 12 באפריל 2016

להפטר מתיבודו היה הכרחי, כולם כבר שכחו כמה גרוע הוא היה ואיך איבד את הקבוצה בשנים האחרונות? משהו שם בכימיה לא עובד. זה פציעות, מאמן חדש והרכבים שלא רצים מספיק ביחד. רוז צריך לעבור קבוצה לטובת כולם ולדעתי שיעשו טרייד על גאסול כל עוד אפשר לקבל עליו משהו ושיתחילו לבנות מחדש.

dmc 12 באפריל 2016

החוזה שלו נגמר

גיל 12 באפריל 2016

אז שיפטרו ממנו. הם צריכים מהפיכה בהרכב וחשיבה אחרת. אני חושב שהמאמן דווקא טוב רק שהנסיבות לא בריאות. הבעייה אני חושב היא בשוק תובעני וגם בגלל שאנשים ראו מה כל אחד מהשחקנים בהרכב עשה בשיאו ולכן הם נתפסים כאנדראצ'יברים.

omer 12 באפריל 2016

יש לו אופציית שחקן לשנה נוספת והוא כבר הודיע מזמן שיעזוב ולא יממש את האופציה

dmc 12 באפריל 2016

האופציה לא תמומש כי הוא יקבל חוזה רב שנתי, ולא רוצה להסתכן בפציעה בשנת חוזה. הוא לא הודיע שיעזוב, רק קישקש בעירפול…

איציק 12 באפריל 2016

הקבוצה הכי מאכזבת זו פילדפיה. היתה כל-כך קרובה לשבור ת,שיא ולא הצליחה לבסוף.
גאסול לא רק זקן, הוא גם עייף. הוא יתן מידי פעם משחקים טובים ואת מה שיש בראש לא ניתן לקחת ממנו, אך בחצי השנה השנייה קשה לו יותר גם לשמור, גם לחסום, לקחת ריבאונד, ליקלוע ולמסור. אז יש לו משחקים טובים בנקודות, אחרים בריבאונד (יש כמובן גם דאבל דאבל, אבל הרבה עם כמות נק' קרובה לעשר ולא מעל עשרים כמו פעם). רוז הוא יום אסל יום באסל, וגם ביום אסל לא תמיד לטובת הקבוצה ויותר בשביל הסטטיסטיקה האישית. מירוטיץ' גם לא מספיק יציב בהתקפה, כאשר בהגנה אף פעם לא כיכב. מה שנשאר זה באטלר, וזה לא מספיק. אז מה שאתה מקבל שככול שהעונה מתארכת לשחקנים כמו גאסול ורוז קשה יותר לתת תפוקה קבוצתית עיקבית, ואם הם לא עיקביים לקבוצה הזו אין סיכוי, באטלר אחד לא מספיק.

רפאל 12 באפריל 2016

מזל טוב להולדת הבת : )

עמית זילברבוש 13 באפריל 2016

תודה רבה!

איאן ראש 12 באפריל 2016

מזל טוב ותודה על פוסט מעניין (לפחות לאוהדי הבולס).

עמית זילברבוש 13 באפריל 2016

תודה ובכייף :)

7even 13 באפריל 2016

באמת לא ברור מה שהלך שם.
סגל מצויין, אבל כאמור לא ממש התחזקו או התחדשו.
עדיין אמור להספיק ל 8 במזרח

martzianno 13 באפריל 2016

אכן השקעת. תודה.
אני רק אומר, שאי-אפשר לשים בכפיפה אחת את נואה ודאנליבי.
נואה נותן ערך מוסף שלא מופיע בסטטיסטיקות. את הדרייב.
חוצמזה באטלר לגמרי ברמה של פרנצ'ייז פלייר ורוז נהיה גרנט היל, אז עם כל הצער (כי אני מת על רוז), אולי הגיע הזמן לשחרר.

עמית זילברבוש 13 באפריל 2016

מסכים שלנואה יש כנראה ערך מוסף, שקשה ממש להעריך אותו – למרות שהוא בירידה דרסטית בשנה וחצי האחרונות.
לגבי באטלר – הוא אולי פרנצ'ייז פלייר, השאלה אם הוא פרנצ'ייז פלייר של קבוצה שרוצה להיות אלופה. כרגע אני לא בטוח.

יובל 13 באפריל 2016

אחלה כתבה.
גם לי היה קשה להסביר כמותית איפה ואיך ולמה הבולס כל כך אכזבו העונה. זו תישאר תעלומה כנראה.

Comments closed