אז מה היה לנו שם?

נפרדים מסדרה ענקית - וזה זמן טוב לבחון: "מה היה לנו שם"?

ווסטברוקלבושמוזר

 

"אז מה היה לנו שם? ריגולז' ברקס, פלגים פלטינות…".
32 הפרש, גניבת ביתיות, ועוד אחת ועוד אחת, טעויות שיפוט, "סווינג – מן" עם 0-מ-7 מהשלוש במשך הסדרה, ואז פתאום  3 מ-3, ניו זילנדי ענק שבחר במקצוע הנכון, מאמן מושמץ שקונה עולמו, מאמן אגדי עצבני כהרגלו, כוכב גדול מתעורר, כוכב היסטורי שוקע, ואז מפציע ואז כנראה נפרד.

אמנם לא מדובר בסנסציה, אבל כדאי לנסות להבין מה הלך שם – מה הן הסיבות שגרמו להדחת הספארס על ידי הת'אנדר?

*

התקפית

אפשר לדבר על השילוב המוצלח של דיון ווייטרס, אחד השחקנים המושמצים בליגה (בטח אם זה תלוי בי), שרק על זה מגיע לדונובן תואר בסוף הפלייאוף.
אפשר לדבר על הדקות הרבות שקאנטר שיחק לצד אדאמס הנפלא ותרם להתקפה מבלי לשבש מדי את ההגנה. אפשר להזכיר כמובן את הדומיננטיות בריב' ההתקפה שהשיגה עוד ועוד פוזיישנים. ואפשר לדבר על יום שבו פתאום אנדרה רוברסון מצליח לשים את הכתום בתוך העיגול.
אבל כשמדברים על ההתקפה של OKC מדברים על שני אנשים.
במשך כל הסדרה עקבתי בפוסטים על ידי טבלה אחרי חלוקת הזריקות של ווסטברוק ודוראנט. כמו שניתן לראות אין כאן שום דבר עמוק ומסובך. ברגע שדונובן הצליח לשכנע את ראסל החל ממשחק 4, לנהל את ההצגה אבל לתת לדוראנט להיות היד המסיימת, הסדרה התהפכה.

WestDurant_Compare

בזמן שבשלושת המשחקים הראשנים ווסטברוק זרק 23 (!) זריקות יותר מהסקורר הטוב בעולם, בשלושת המשחקים האחרונים שהיוו את המהפך בסדרה דוראנט כבר זרק 4 זריקות יותר מראסל, קלע בקצת פחות מ-50% ונתן ממוצע של 34 נקודות למשחק. הנה לכם תפנית!.

אז עזבו אתכם טקטיקה, אסטרטרגיה או זן – אם דונובן הצליח לעשות את הדבר האחד והוא לשכנע את ווסטברוק ודוראנט איך צריכה להראות חלוקת התפקידים ביניהם, הוא את שלו עושה.

הגנתית

כשמסתכלים על התפוקה של שני כוכבי הספארס תחושת הבטן מתאשררת – בזמן שקאווי שמר על יציבות יחסית לאורך הסדרה ההתבססות על למרקוס אולדריג' היתה בעוכרי הספארס. אמנם LA נתן סדרה מצוינת, אבל אחרי שני משחקים ראשונים מטורפים הוא דעך משמעותית והיה לגורם מכריע בהחלשות הספארס.

KawaiLA_Compare

 

אני רוצה לתת קרדיט להגנת OKC אבל לפי דעתי השינוי תלוי בעיקר באולדריג' עצמו. אחרי שני משחקים ראשונים של 38 ו-41 נק' בהם הכל הלך לו וכל הזריקות נכנסו, החל ממשחק 3 זה הלך פחות ופחות.
אפשר לראות כאן את ההיילייטס ממשחק 1 ולהבין מצד אחד כמה הוא היה פנוי, אך מצד שני כמה הוא קלע באחוזים גבוהים.

אפשר לראות איך זריקות דומות ויחסית פנויות מתחילות שלא להכנס:

 

וכאן בדקות המכריעות של משחק 5:

בעקבות ההחטאות הוא מתחיל להסס בזריקות, מנסה ללכת לסל בכח ומאפשר לאיבקה ואדאמס להתמודד מולו בצבע יותר בקלות:

 

בכל זאת דבר אחד משמעותי שניתן לזהות בהתאמות שעשו הת'אנדר לאולדריג' הוא הטיפול במשחק הפוסט. בעוד שבמשחק הראשון אפשר לראות בסרטון הרבה מהלכים של סיבוב על כתף ימין וסיום ביד שמאל:

בהמשך הסדרה איבקה "לוקח" ללמרקוס את הסיבוב למרכז הצבע על ידי ישיבה על כתף שמאל שלו, כשבסיבוב ימינה, מחכה לו סטיבן אדאמס לעזרה על הקו:

דבר נוסף שהת'אנדר עשו היטב היה ניטרול הצוות המסייע על ידי שמירה כמעט נטולת עזרות. דווקא בסדרה בה ההנחה היתה שהחמישייה של הת'אנדר אולי קצת עדיפה אבל המחליפים שלהם רחוקים מרמת מחליפי הספארס, הנוקאאוט הגיע מכיוון לא צפוי. הספארס שבמשך כל העונה היו ידועים ברוטציה עמוקה לא הצליחו להכניס למשחק שחקנים כמו מילס, ווסט, ג'ינובילי שהזדקן בעוד חמש שנים בסדרה או דני גרין למעט הבלחות.
מה שהיה מוזר במיוחד הוא הנסיון הנואש של פופוביץ' ברגע הכי מכריע של העונה ללכת עם שחקנים כמו מריאנוביץ' וקווין מרטין.
הענק קיבל אפס ריספקט מהזברות ורשם עבירה אחרי עבירה, וכן אפס ריספקט מווסטברוק ואדאמס שרקמו לו אלי -הופ על הראש פיק אחרי רול.
והקלעי הוותיק? נו, הזריקות שלו נראו ככה:

זה נחמד ויפה לחפש פתרונות יצירתיים, אבל זה דבר אחר לחפש אותם במקומות כל כך רחוקים. אני עדיין מתקשה להסביר חוסר האמון בדיאו. כנראה שזאת שאלה שתשאר תעלומה אצל פופ. בכל מקרה, נדמה לי שאת הסדרה הזאת, פופוביץ' לא יכניס לקורות החיים כשינסה להתקבל למשרת אימון בכירה.

 

*

ומה הלאה?

עניין משמעותי שהת'אנדר יכולים לקחת מהמשחק 6 והסדרה בכלל, הוא הדומיננטיות של הגבוהים שלה, איביקה, קאנטר ובעיקר אדאמס, ובמיוחד את הדקות ברבע השלישי של משחק 6 בהן פופוביץ ניסה ללכת לסופר סמול בול אבל השליטה מתחת לסל של OKC עיקרה את המהלך.
לקראת המפגש מול חמשיית הסמול בול האולטימטיבית של  הווריירס, זו עשויה להיות נקודה מעודדת לאוקלהומה.מצד שני דריימונד גרין ואיגודלה הם "קטנים" הרבה יותר אגרסיביים וחזקים בצבע ממה שס"א הראו. אבל היי, צריך לזרוק איזה עצם להעלאת המוראל, לא?

ג"ס – ת'אנדר, יהיה אדיר. 4 -2 גולדן סטייט.

ומה כבר לא יהיה לנו שם?
סדרה בין גולדן סטייט לסאן אנטוניו.
ואת האלמנט הכניסו לנו, עמוק.

*

מזכיר לכם את האירוע שמתארגן באוזן באר לכבוד ערב פתיחת סדרת הגמר – תגידו מה דעתכם, ואם זה נשמע לכם נחמד, תעשו "אטנדינג" או מה שצריך כדי שנוכל הוציא את זה לפועל.

*

אם תרצו לשמוע עוד מהבלוג אפשר לעקוב בדף הפייסבוק של "שיימס ברשת" וכן בטוויטר.

*

תמכו בדה באזר

 

 

דוראנט, דנקן
הסיבה האמיתית לניצחון OKC על הספארס

36 Comments

dmc 14 במאי 2016

לא נראה לי שדונובן "הצליח לשכנע את ווסטברוק ודוראנט איך צריכה להראות חלוקת התפקידים ביניהם", כי לא משנים יחסים שנבנים שנים בשיחת הכנה למשחק בין משחק 3 ל-4 בסדרת סיבוב שני. עובדה שבמשחק 5 ווסטברוק זרק 6 פעמים יותר מדוראנט וזה נגמר בניצחון חוץ על אחת מקבוצות הבית הגדולות אי פעם. כתבו כאן לפני, אם ווייטרס חוטף עבירת תוקף בסיום משחק 2 הכל נראה אחרת, פופ גאון, דונובן הוא ברוקס 2, ווסטברוק משתלט והורס, דוראנט אנמי מדי וכו'. שלא נדבר על רוברסון (בלי ט', אגב)

כוכבית 14 במאי 2016

רק להזכיר שלפני התוקף (הברור, ושלא נשרק) של ווייטרס, היה delay of game של הספרס (השחקן שניסה להפריע להוצאת הכדור שלך ווייטרס דרך על הקו) שמשמעותו זריקת עונשין של אוקלהומה, והוצאת כדור מהצד (כאשר הפעם יש לת'אנדר זמן להתארגן)

שמעון 14 במאי 2016

שים לב שלפני החוץ של וויטרס שאיבאקה ניסה להשתחרר מאנו תפס אותו בחולצה מאחורה בכל הכוח ולא שרקו עבירה.

עמית זילברבוש 14 במאי 2016

אתה אומר "עובדה ש", אבל אני מראה מספרים די חד משמעיים לגבי השינוי בין 3 הראשונים ל-3 האחרונים, לא?
לגבי סוף משחק 2 – נראה לי שאפילו הספארס כבר לא משתמשים בתירוץ הזה.
לגבי רוברסון – תודה, תוקן.

יוסי מהאבטיחים 14 במאי 2016

המספרים די רחוקים מלהיות חד משמעיים. ראסל קולע אותו דבר, פשוט זורק רק 22 פעם במשחק ולא 25 (בתרגום חופשי- המון במקום המון המון). זה בטח לא מראה על שינוי מגמה.
את הנקודות שלו הוא משיג, ורק האחוז השתפר קצת.
וכמובן שחסרות מספר הדקות שראס היה על המגרש כדי להשלים את התמונה.

ולסיום, קצת קשה לי להאמין שדונובן, שכשל ביצירת היררכיה במשך עונה שלמה פלוס סיבוב ראשון פלוס שלושה משחקים בסיבוב שני, פתאום מצא את הדרך אל הלב של ראסל כאן ועכשיו.

עמית זילברבוש 14 במאי 2016

לא יודע – אני רואה הבדל משמעותי, מראסל זורק 23 יותר מדוראנט לדוראנט זורק 3 יותר מראסל. נראה לי משמעותי. אתה אומר מקרי? כנראה שנסכים שלא להסכים.
לא מבין את הקשר הדקות – ברור שנייהם שיחקו המון בכל אחד מהמשחקים. – מוזמן לבדוק כמובן.

Omer 14 במאי 2016

עמית,

אני חושב שזה קצת מוגזם להסיק מסקנות ולקבוע מגמות על סמך ממוצעי 3 משחקים, בעיקר כשבניצחון הכי חשוב של אוקלהומה בסדרה (משחק 5) ווסטברוק זרק 5 פעמים יותר מדוראנט.

יוסי מהאבטיחים 14 במאי 2016

לא הבנת.
מסכים לגמרי שדוראנט זורק יותר. מה שממש לא מובהק זה שמשהו בהתנהגות של ראסל השתנה. הזריקות העודפות של דוראנט לא נובעות מכך שראס לקח צעד אחורה, כמו שהטבלה שלך בעצמה מראה.

עניין הדקות גם הוא חשוב כי זו לא חוכמה להראות שינויי כמות בלי לתחום אותם בזמן. אם דוראנט זרק יותר אבל היה 10 דקות יותר על הפרקט אז הוא לא באמת "זרק יותר".

עמית זילברבוש 14 במאי 2016

Omer,
ברור שהמדגם קטן ולא מובהק סטטיסטית אבל:
א. אני מנתח את הסדרה הזו.
ב. בסדרה הזו היו רק 6 משחקים.
ג. אני ראיתי מגמה די ברורה מצפייה במשחקים, שאושרה גם במספרים. ווסטברוק זרק פחות, דוראנט זרק יותר.

יוסי,
כמו שאמרתי, מס' הדקות דומה לאורך הסדרה (למעט משחק 1 שהיה בלו אאוט והכוכבים ישבו רבע אחרון) בערך 42 לדוראנט, בערך 38 לראסל.

יוסי מהאבטיחים 14 במאי 2016

אבל כמו שאתה רואה, ראסל לא באמת זורק פחות. לרדת מ 25 ל 22 ולקלוע אותו דבר זה בהחלט לא מראה על שינוי שבגללו דוראנט עלה ב 18 זריקות.

yaron 14 במאי 2016

עמית, לדעתי ההשוואה מרתקת ויהיה מעניין מאוד לראות אם המגמה תימשך גם נגד ג"ס.
למרות שמדובר רק בשלושה משחקים, זאת למעשה האוקלהומה שכולם רוצים לראות כבר שנים.
תשע הזריקות שווסברוק ויתר עליהן לא פגעו לו במס הנקודות והעלו לו את אחוזי הדיוק. הייתי שמח לראות אם יש גם שינוי במס' האסיסטים ואיבודי הכדור.

omer 14 במאי 2016

אומר שוב. ב3 המשחקים האחרונים דוראנט זרק יותר ב2 משחקים, במשחק אחד ווסטברוק זרק יותר. זאת לא מגמה.

קבעת שכשדוראנט זורק יותר, סיכויי אוקלהומה לניצחון עולים. עם זאת, בסדרה הזאת ממוצע הזריקות שלהם בניצחונות זהה, כאשר ב2 ניצחונות החוץ ווסטברוק זורק 5 זריקות יותר ובבית דוראנט זורק 5 זריקות יותר.

כלומר אם כבר מנתחים את זה בדרך שלך, בצורה שטחית על סמך ממוצעים בלבד, המסקנה צריכה להיות שווסטברוק צריך לזרוק יותר בחוץ ודוראנט צריך לזרוק יותר בבית. האם זאת נשמעת לך כמו מסקנה הגיונית?

עמית זילברבוש 14 במאי 2016

תאמין לי שאני לא מבין על מה הוויכוח – ואם זה לשם הוויכוח, לשם להוכיח אותי או כי אתה חושב שאני באמת טועה:
1. עובדה ראשונה – דוראנט זרק 28 יותר זריקות ברצף 3 הניצחונות לעומת כשהיו ב2:1.
2. עובדה שנייה – ראסל זרק 9 זריקות פחות בתקופה הזאת.
3. עובדה שלישית – בהפסדים ווסטברוק זרק מעל 50% יותר זריקות מדוראנט.
4. עובדה רביעית – בניצחונות ווסטברוק זרק 2% יותר מדוראנט. אפשר להסכים שזה הבדל זניח?
5. עובדה חמישית – במשחקים שדוראנט זורק יותר המאזן 0:2.
6. עובדה שישית – במשחקים שווסטברוק זורק יותר המאזן הוא 2:2.
7. עובדה שביעית – נכון, באחד הניצחונות ברצף השלושה האחרונים ווטסברוק עדיין זרק יותר מדוראנט, זה מחליש את הטענה שלי , האם זה מייתר או מבטל אותה? בשלושה הראשונים הוא זרק יותר ממנו בכל השלושה. אין פה הבדל?
8. עובדה שמינית – נכון, המדגם קטן, הייתי שמח שהסדרה תהיה הטוב מ-70 במקום הטוב מ-7.
אגב, בדקתי את המס' גם אחורה בסדרות שOKC ניצחו והפסידו ב-2012 ו-2014 (2013 ווסטברוק היה פצוע, ו2015 דוראנט). הם גם תומכים בתאוריה. אבל לדעתי מה שרואים כאן די מספיק.

9. לא הבנתי את הנקודה שלך בסוף – אתה מסתכל רק על 4 משחקים, אבל יש גם 2 הפסדים. בהם ווטסברוק זרק בלי הכרה. וההפך של הפסד הוא ניצחון. הם משלימים אחד את השני, איך אפשר להתעלם מהמשחקים האלה?
10. כתוצאה ממה שאמרתי ב-9, התשובה שלי היא "לא, זו לא נשמעת לי כמו מסקנה הגיונית".
11. בכל מקרה, אני מתנצל שהניתוחים שעשיתי שטחיים מדי לטעמך.

HagoMan 14 במאי 2016

עמית, אני איתך לגמרי אבל חושב שפה הטיעון מתבסס על מראה עיניים והמספרים רק באים לתמוך, ולא להיפך. אחרי משחק 3 ראסל אמר שהוא זרק יותר מדי, ובאמת ראינו ממשחק 4 והלאה איך הוא בא קודם כל להפעיל את החברים. במשחק 5 הוא הבין במחצית השניה שאם הוא לא ישתלט הם לא ינצחו, אבל היה ברור לכל מי שצפה במשחק מהתחלה שהוא קודם כל בא במנטליות של לחלק לחברים. זה לדעתי השינוי האמיתי שהביא להם את הנצחון בסדרה.
אני לא יודע אם אפשר לייחס את זה לדונובן, יש מצב שזה משהו שהוא טיפטף לו כל העונה וסופסוף בא לידי ביטוי בפלייאוף.

עמית זילברבוש 14 במאי 2016

HagoMan,
מסכים איתך. התובנה באה קודם כל מהצפייה, אבל אני אומר שהמס' גם תומכים בתחושה הזאת. שחל שינוי. זה כל מה שאני אומר:
א. היה שינוי משמעותי אצל שנייהם.
ב. המס' מראים שינוי.
ג. אחרי השינוי התוצאות היו 3 ניצחונות מול 0 הפסדים.

לגבי למי לייחס את השינוי – כמובן שלא הייתי בחדר הלבשה ואולי זה משהו שדוראנט וראסל הסכימו ביניהם, או שאלוהים נגלה אליו, אבל אני חושב שהגיוני להניח שלפחות איזשהי השפעה היתה למאמן על העניין.
כמובן שיש סיכוי כלשהו שזה לא קשור לדונובן בכלל ואז אני טועה.לדעתי הסיכוי הזה די קטן.

יוסי מהאבטיחים 14 במאי 2016

אתה מתעקש, וזו זכותך, אבל אתה אונס מספרים כדי לדבר על השינוי הזה.
במשחק 5 ווסטברוק זרק 27 פעמים, יותר מהממוצע בשלושת הראשונים.
במשחק 4 הוא זרק "רק" 18 אבל קלע בקושי 5.
אלו רק דוגמאות להוכיח שווסטברוק לא עשה שום שינוי ולא ויתר בכלום, וזה בטח שלא בגלל שדונובן אילף אותו לפתע פתע.

נסכים שלא להסכים, ונחכה לראות איזה שחקן נקבל בסדרה מול הדאבס.

yaron 14 במאי 2016

לא אתפלא אם בתום גמר המערב אף אחד לא יצטער שזאת היתה אוקלהומה ולא ס"א

שמעון 14 במאי 2016

הפוך, הספרס לא יכלו לעמוד ברגליים הצעירות של גולדן,אוק יתנו להם פייט יותר גדול מה שגם שלאוק יש 2 סופרסטארים שיכולים לעשות נזק גדול מאד לאוק.

yaron 14 במאי 2016

אז למה הפוך?
אני לא אוהד של אף אחת מהקבוצות, בסך הכל רוצה סדרה מרתקת :-)

שמעון 14 במאי 2016

טעות שלי הבנתי הפוך!

כוכבית 14 במאי 2016

הת'אנדר היו גם בעונה הרגילה, וגם בפלייאוף, קבוצת רב' ההתקפה מס' 1 בליגה.
הם לוקחים 30% מרב' ההתקפה האפשריים. זה מרשים במיוחד לאור העובדה שהם הצליחו לעשות זאת גם מול הספרס, שהיא קבוצת רב' הגנה מצוינת.
לגולדן סטייט היה קל בהרבה לשחק את הסמול בול נגד 23% רב' ההתקפה של הספרס.
יהיה מעניין.

yaron 14 במאי 2016

נקודה מעולה,
זה יהיה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בסדרה.

א ח 14 במאי 2016

אם דנקן קולע 19 נקודות,אז זה כמו צל"ש בשדה קרב…
משהו התפקשש בתוכניות המוקדמות..

חושב שתהיה סידרה מדהימה . סן אנטוניו לא היו מהווים יריב מפאת עייפות וגיל.

רועי ויינברג 14 במאי 2016

1+ על הכל

עמית זילברבוש 14 במאי 2016

תודה :)

איאן ראש 14 במאי 2016

מעולה. תודה על הניתוח והסרטונים.
מעניין לראות אם באמת יש הבנה של ווסטברוק כמו שמעניין לראות איך לברון ישחק כשיהיה לו משחק צמוד וקשה.

יניב 14 במאי 2016

ניתוח נהדר. אני מאלה שבהחלט מעוניינים במפגש. רק נקודה אחת הסמול בול של גולדן יעבוד טוב מאוד רק משום העובדה שהם קולעים כל כך טוב של אוקלהומה לא יהיו כדורים חוזרים לקחת למעט בהתקפה

ניינר / ווריור 14 במאי 2016

נראה לי שהתוצאה העיקרית של הסדרה הזו היא שדוראנט יאריך את החוזה באו קיי סי

יוסי 14 במאי 2016

עוד נקודה לגבי הריבאונד-
את רוב הריצות שלה, ג"ס עושה במתפרצות/התקפות מעבר, עם דאנקים ובעיקר שלשות וכל החגיגה.
אם אוקלהומה ייצרו הרתעה בריב' ההתקפה, שחקני ג"ס יהיו חייבים לסגור לריבאונד ולא יוכלו לצאת לכמות המתפרצות והתקפות המעבר השגרתית שלהם. לכן הסדרה עשויה להיות צמודה מאוד, נחכה ונראה.

יהודה 14 במאי 2016

הדבר היחידי שאני תולה בו את המהפך זה שLA הפסיק לזרוק את הזריקות החופשית מפיק אנד פופ והתחיל להיכנס לטבעת

ראס 14 במאי 2016

ווסטבורק לא ילד אימפולסיבי, הוא שחקן מקצוען. אני חושב שהוא מתחיל לזרוק הרבה רק שהוא מגיע למסקנה שזה עדיף לקבוצה באותו רגע (נגיד שדוראנט לא פוגע)

ארנון 15 במאי 2016

כאוהד מתוסכל של הספרס, ביליתי עכשיו שעה עם הקבוצה של 2014.תענוג.
ותתפלאו, השחקן שאני הכי מתגעגע אליו הוא…
הוא…
טיאגו ספליטר!
ברור שבאחד על אחד הוא נחות משמעותית מאולדריג', אבל משחק המסירות של הגבוהים דיאו-ספליטר-דאנקן היה המפתח לכדורסל הכל כך מהנה של 2014, ותופס חלק נכבד בהיילייטס של אותה אליפות. ועכשיו הוא נעדר לחלוטין.
גם הקליעה של מילס ו(חלקית) של גרין נפגעה קשה מהיעדר משחק המסירות. השוואת מספרי השלשות והאסיסטים של הקבוצה הנוכחית לקבוצה של אז מספרת חלק גדול מהסיפור.
לא רואה איך מחזירים את אותו כדורסל בקבוצה שבנויה על אולדריג' וקוואי. מקווה שפופ ימצא דרך

Duncan 15 במאי 2016

בלינלי גם חסר.יד קטלנית

Oded 15 במאי 2016

פופ לא יחזיר את אותו כדורסל (לצערי), זה מה שגדול אצלו – הוא מצליח לייצר שיטה מנצחת אחרת כל פעם

דוד 15 במאי 2016

משהו על ס"א המזדקנת:
הפיאלזזרברס. (הפיאט לא זזה בריברס)

עמית זילברבוש 15 במאי 2016

:)

Comments closed