איזה מספר אתה, לברון?

במילה אחת "וואו" בשתי מילים "וואו שיגעון".

ואחרי שהסדרתי קצת את הנשימה ניסיתי לסדר קצת את כל המחשבות שמתרוצצות בראש בשעות האחרונות מאז שלברון הדהים אותנו והתחיל עוד פרק בקלאסיקה הרשומה על שמו. הקלאסיקה שעדיין צריכה להתיר לנו את הקשרים הסבוכים בשאלה – מי אתה לברון ג'יימס? אישיות גדולה ועגולה, שעברה שינוי ובאה להשיג תיקון, או מכונת יחסי ציבור משומנת שרק מחפשת סוף הוליוודי כדי להעצים את המורשת?

מאז היוודע הידיעה שהקפיצה את עולם הספורט הרשת שוברת שיאים באיזכורי המעבר של לברון. וכמובן, ברוח הימים, בזמן בו לכל אחד יש דעה, החלו להישמע גם פרשנויות מכל עבר. נימוקים והסברים לכל צד.

מצד אחד הרומנטיקנים שמצביעים על שינוי הדרמטי שעבר לברון מאז עזב את קליבלנד ב-2010. שינוי שמתבטא כבר בדרך בה הודיע על החזרה. לא עוד מסיבות עיתונאים גרנדיוזיות ואגוצנטריות, לא עוד הצהרות בומבסטיות של “not 1 not 2 not 3…”. ממש לא.
הפעם ראינו מכתב שיוצא מהלב ואומר את כל הדברים הנכונים. "עוד לפני שלמישהו בכלל היה אכפת איפה אשחק כדורסל, אני הייתי ילד מצפון מערב אוהיו. שם הלכתי, שם רצתי, שם בכיתי ושם דיממתי". אוהיו זה גדול מכדורסל. לא הבנתי את זה לפני 4 שנים. אני רוצה להוות בשבילם השראה."

ומצד שני מיד עלו גם הקולות הקוראים לא ליפול ברשת יחסי הציבור הטובה בעולם של ה"מלך". שהרי כל מילה שיוצאת לו מהפה או נכתבת על הדף היא מילה שהרבה יועצים חשבו עליה, תכננו לאן היא תוביל, ותיקנו ושוב תיקנו. אך אין כאן תיקון אמיתי. בסך הכל ניסיון נוסף לבנות מורשת בדרך הוליוודית, אחרי שהבין שבדרך הכדורסל זה לא יעבוד לו.

אוי ואבוי לי. אחרי כל מה שקורה כאן מסביב בארצנו המשוגעת והזועקת בכל יום כל היום, עם הצפת הידע והדעות שניתן לשמוע, ימין ושמאל, שמאל וימין – כל אחת משכנעת מקודמתה, עכשיו אפילו בספורט אני לא מצליח להשתכנע איפה האמת? לאן עוד אדרדר?

*

ההחלטה הקריטית הבאה של לברון צריכה להיות מס' הגופייה החדשה שלו בקליבלנד. החלטה שעל פיה אוכל להבין לאן מועדות דרכיו. לברון יכול להמשיך עם הגופייה שהפכה לסימן ההיכר שלו, ורק שלו, מס' 6. אלא שהגופייה הזאת מסמלת את לברון הישן, “The evil Lebron”.הלברון של "ההחלטה". הלברון של מיאמי. אז הרבה יותר הגיוני לבחור בגופייה המקורית בה התחיל את הקריירה שלו בקליבלנד. מה טבעי מזה? אלא שאי אפשר לשכוח את המספר הסמלי שעל הגופייה הזו, 23, שיזכיר לכולם שלברון מנסה לרדוף אחרי מורשת של מישהו אחר.

אז מה עושים?

אני ממליץ ללברון ללכת דווקא על מס' גופייה שונה. אם דרך חדשה אז דרך חדשה. והמספר אותו אני ממליץ ללברון הוא אותו מספר שמתנוסס על גופייתי בנבחרת De buzzer . המספר של האיש שהלך בדרכו שלו. האיש שלימד את העולם מה זה לעשות טעויות, אבל גם לימד את העולם לשוב ולסלוח. כי לחיות את החיים בדרכך ובניגוד לכללים שמכתיבה החברה זה לא משהו שמתקבל כל כך בקלות. לברון, לך על המספר 91.

אחרי שבנאום האליפות שלו בשנה שעברה לברון אמר "אני לברון ג'יימס מאקרון אוהיו. אני אפילו לא אמור להיות כאן" ואולי העביר מסר לרבים שמישהו ממקום קטן לא אמור להצליח, יתכן שהפעם הוא יביא תקווה אמיתית לאנשים מאקרון אוהיו, שגם הם יכולים להתחיל לחלום. שגם הם יכולים להיות אלופים.

"בצפון מערב אוהיו שום דבר הוא לא מובן מאליו. את הכל אתה צריך להרוויח. אתה עובד בשביל מה שאתה משיג".

*

ואי אפשר להתייחס לעניין מבלי להזכיר את דיוויד בלאט. תקראו לי פרובנציאלי. בעצם, לא – אתם כבר לא יכולים. כי הסיפור של דיוויד בלאט הוא כבר לא רק שלנו. לא עוד מאמן שמגיע מ"אירופה", בונה לאט ובסבלנות קבוצה צעירה, ומצעיד אותה חזרה לפלייאוף. מעתה אמרו "מאמן המועמדת העיקרית לאליפות".

ממאמן שהעיניים הצופות בו הסתכמו פחות או יותר בתושבי אוהיו ועוד כמה מיבשת אחרת בכלל, למאמן שכל צעד שלו, כל תרגיל שלו, כל חילוקי דעות וכל הפסד יבחנו בזכוכית המגדלת של כל התקשורת העולמית. אין מספיק מילות התפעלות בשביל לתאר את המעבר הזה של דיוויד בלאט בשנה האחרונה.

אז האם ההגעה של לברון טובה לבלאט או מסכנת את הקריירה שלו? האם לא היה עדיף ומתאים לאופי שלו להישאר עם קבוצה צעירה וכמעט נטולת ציפיות, "קבוצה בבנייה", ולהצעיד אותה צעד אחר צעד לעבר שגשוג?
בראייה קרה ועניינית התשובה היא כנראה שיותר מתאימה לו קבוצה בבנייה. אבל השאלה הזו היא אחת שאין בסופה אפילו סימן שאלה. כשנותנים לך הזדמנות כזאת אתה לא אומר לא (לא שמישהו באמת שאל את בלאט). ובוודאי מישהו עם אופי כמו של בלאט הוא לא אחד שיפחד מהאתגר והתחרות.

*

אז לברון חוזר הביתה. ולכו תדעו מי יגיע אחריו – קווין לאב? ריי אלן? וויגינס ישאר או יעבור בטרייד? ומה יהיה לחברו מהטריו דווין וייד והיריבות במזרח כמו שיקגו להגיד בעניין?
הקיץ הזה התחיל כמו קרמבו – הכי מהר שלו ואולי מכאן ילך ויגביר.
כל כך עייפתי מלתמוך בקבוצות שמשחקות נגד השחקן הטוב ביקום, כך שיש הקלה בכך שמהיום הוא תחת מאמן שלא אוכל שלא לרצות בהצלחתו. אבל אם גם וייד יעבור לשיקגו, אצטרך לאהוד שניים ממנוולי מיאמי? הולך להיות לא פשוט. איזה כייף. נו, שיתחיל כבר!

*

אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג לעדכונים על כל מה שחשוב וחשוב עוד יותר, גם בדף הפייסבוק או בטוויטר.

*