ליגת שוקי ההון העולמיים: על ברבורים שחורים

לכבוד סדרת האל קלאסיקו היו דיונים רבים גם באתר זה, על גורל הליגה הספרדית, ועל השליטה המוחלטת והבלעדית של ברצלונה וריאל מדריד בכדורגל הספרדי. על השאלה האם חוסר השוויון באפשרויות הזכייה באליפות תורמת לכדרוגל הספרדי, נדמה לי כי קשה להתווכח. כל מי שיעקוב אחר ההצלחה של ליגת הפוטבול בארצות הברית, יסכים כי למרות המחסור בשושלות, התחרות האמיתית מפצה את הצופה בליגה.

מעניין שכאשר השאלה היא עסקית, בעלי הקבוצות בארצות הברית היו מוכנים לשלם במגבלות על אפשרות שליטה כלכלית בליגה, וסיכוי קטן יותר לזכות באליפות, על מנת לתרום לעסק, כלומר לשווי הקבוצה כחלק מליגת הפוטבול. כאשר מדובר בכלכלה בכללה, הגורמים השולטים באמריקה מעדיפים את מקומם בצמרת הכלכלה, על פני העלאת השוויון, והגדלת ערך הכלכלה בכללה.

למה כוונתי – מאז שנות שלטונו של רונלד רייגן בארצות הברית, הפערים החברתיים והכלכליים בכלכלה הגדולה בעולם, נמצאים בגרף עולה. הסיבה העיקרית להגדלת הפערים היא שחרור הבנקים מכל רסן שלטוני, כך שהבנקים למעשה החליפו את הממשלה בתפקיד הדפסת הכסף, וכך גם בשליטה במקורות הכלכליים, באמצעות מינופים בכלים שונים, ובלתי מוגבלים.

שליטה זו העבירה את הכח הכלכלי במדינה לידי המוסדות הפיננסיים, וכך גם הפערים גדלים בין השותפים לכח, ובין הנתינים הנאלצים להסתפק בעבודות מכניסות פחות. את ההוכחה לכח בלתי מוגבל זה קבלנו דווקא בעקבות המשבר העצום שנבע בחלקו מההשתוללות חסרת הרסן של הבנקים. למרות תפקידם המרכזי של כל הבנקים במשבר (ואין ספק בכלל שהבנקים היו מודעים לניפוח המכשירים הממנפים, ולרווחים העצומים שהגיעו לידי השחקנים בתעשייה הפיננסית על חשבון יציבות כלכלת ארצות הברית והעולם), ממשלת ארצות הברית דאגה להציל את הבנקים, ולשמר את מוקדי הכח האמריקאים. הצלה זו נשכחה כיום, ובעלי המניות האמריקאיים הגדולים בבנקים הגדולים נשארו בשליטתם בכלכלה האמריקאית.

הפרדוקס הוא שגם במדינה "קומוניסיטית" כמו סין, הפערים הולכים וגדלים. ההשפעה הסינית על עצוב מכוניות לדוגמה, הנה הרחבת המושב האחורי באוטו, מאחר ובעלי מכוניות בסין משתמשים בשירותי נהג. העולם מורכב כיום ממדינות בהן הפערים מתרחבים כמו סין, ארצות הברית, ישראל, ובין מדינות בהן הפערים מצטמצמים כמו מדינות סקנדינביה, וכן גם ברזיל. לדידי אין הבדל בין נהול ליגות הספורט ובין נהול הכלכלות בעולם, ברור שאפשרות שווה להשגת הון כלכלי תלויה בפערים נמוכים, בדיוק כמו אפשרות שווה בזכייה באליפויות. ועל כן ברור גם כי האנטרס הכלכלי האמיתי של כל מדינה הוא בשוויון באפשרות להשגת הון כלכלי, ולא בפערים הולכים וגדלים, על מנת שהכלכלה תתפתח במלוא הפוטנציאל שלה.

כאן אני מגיע לדיון במהו ברבור שחור. המושג הומצא על ידי נאסים טאלב בספרו הברבור השחור. הסיפור מאחורי מושג זה הנו כדלקמן: בארצות אירופה במאות הקודמות הכירו רק ברבורים לבנים. בעקבות תופעה זו התפתח דיון מדעי שבא לנמק את הסיבות, מדוע הברבורים לבנים, ולמה הם לא יכולים להיות בשום צבע אחר. כאשר נתגלה כי באוסטרליה קיימים ברבורים שחורים, כל המדע הושלך לפח. רבים מתבלבלים בין ברבור שחור, ובין ארוע "מפתיע" שקורה בכלכלה העולמית.

לדוגמה – במידה ותהיה בשלב כלשהו הפיכה בסין, האירוע ייקרא בפי רבים ברבור שחור. אך כל מי שעיניו בראשו, יכול להבין כי התהליך הקורה במדינות ערב כיום, תהליך בו האנפלציה מגדילה את הלחץ על השכבות הנמוכות, ובעקבות הפערים העצומים, הזעם פורץ כלפי מעלה, יכול לקרות גם בסין. מאחר וניתן לחשוב על תהליך כזה כבר עתה, אין מדובר בברבור שחור, אלא באירוע אשר ישפיע בצורה מהותית על הכלכלה העולמית. גם משבר הסאב פריים בארצות הברית לא ראוי להקרא ברבור שחור. כבר ב2005 ניתן היה לקרוא באקונומיסט כיצר פיצוץ הבועה בנדלן בארצות הברית ישפיע בצורה חזקה בהרבה על הכלכלה האמריקאית מול פיצוץ בועת המניות בשנת 2000.

המכשירים שמנפו את בועת הסאב פריים בארצות הברית נחשבו לזבל אטומי כבר ב2007, ולכן אנשי החליפות מוול סטריט הטריחו עצמם למקומות נדחים כמו טיוואן, גרמניה, סנגפור וישראל, על מנת למכור מכשירים אלה, בזמן שבארצות הברית הבנקים הגדולים הצטיידו בפוזיציה הפוכה שנהנתה מנפילת המכשירים. מכאן שלא מדובר בברבור שחור, אלא בחוסר חשיבה מעמיקה מספיק.

כאשר אני בא לחשוב על גורלנו כאן, אירוע של חרם עולמי על ישראל ייקרא בפי רבים ברבור שחור. הרי איך ניתן להשוות אותנו לדרום אפריקה? אך תחשבו רגע. מה אתם יודעים על האפרטהייד בדרום אפריקה? כמה זמן הקדשתם לניתוח העוולה? מדוע אתם חושבים שבחור או בחורה שיושבים בשבדיה לדוגמה, משקיעים זמן רב יותר בניתוח הבעיה בארצנו הקטנה. העולם החיצוני מכיר פה מצב בצורה כללית ביותר. יש עם "כובש" ששולל זכויות מעם "כבוש". מה שאתם ידעתם על האפרטהייד, הם יודעים על ישראל. אין טעם לילל שאצלנו המצב שונה לחלוטין. האם לא נרצחו לבנים בדרום אפריקה על ידי שחורים? כמה מכם מכירים את הסטטיסטיקות של רציחות של משפחות בדרום אפריקה?

תהליך החרם העולמי על דרום אפריקה החל בחרם של אומנים. מזכיר לכם משהו? רונלד ריגן ראה בדרום אפריקה שותפה אסטרטגית במלחמה מול הרשע הקומוניסטי, כך שגם חשיבות אסטרטגית לארצות הברית לא תציל אותנו בהכרח. במידה ויתקיים חרם עולמי כזה על ישראל, לא ניתן יהיה לקרוא לאירוע כזה ברבור שחור. זו תהיה בדיחה לא מוצלחת. אנחנו פשוט לא רוצים לחשוב שאירוע כזה יתקיים, ולכן מפחיתים לאפס את הסיכוי שאכן מקרה כזה יקרה. זהו התהליך שהוביל למשברים הכלכליים הגדולים. וההשפעה של תהליכים אלה משמעותית הרבה יותר מהתרחשותו של ברבור שחור אמיתי. אנחנו לא באמת מגנים על עצמנו כאשר אנו מפחיתים את הסיכוי במוחנו להתרחשותו של אירוע מאיים. אנחנו פשוט מונעים מעצמנו את היכולת להתגונן בפני אותו אירוע, וכך מבטיחים כי אירוע זה יהיה הרסני כלפינו.

אנא זכרו זאת כאשר דנים בברבורים שחורים.

שאלקה. ניצחון קל ועל הזכרון ההיסטורי של יונייטד
גבירותיי ורבותיי, הוא חוזר ובענק!

36 Comments

יואב 26 באפריל 2011

תיקון קטן ושאלה.

סין היא לא ממש מדינה קומוניסטית, אלא מדינה עם שלטון מרכזי חזק (מאוד) שמעודד יזמות כל עוד אותה יזמות לא יכולה לערער את השלטון, וכל סיני בר דעת יודע את זה (יותר מזה, תרבות הגוואנשי לא תאפשר יותר מדי מרידות נגד השלטון).

אם ב-2007 הבנקים אמריקאים הצטיידו בפוזיציה הפוכה שנהנתה מנפילת המכשירים, זה לא הופך את מה שקרה שם לסוג של רשלנות פלילית שצריכים לשפוט אותה בבית הדין הבינלאומי (משהו כמו לשפוך פסולת רדיואקטיבית אצל מדינות זרות).

ההשוואה לידע שלנו על מה שקרה בדרום אפריקה מאוד מפחידה.

גיל שלי 26 באפריל 2011

יואב – אם תשאל את מנהיגי סין מדובר במדינה קומוניסטית מדגם חדש. עידוד היזמות נעשה במסגרת הנהול הכאילו קומוניסטי, והיזמים המצליחים מקורבים לשלטון, בדיוק כמו במדינה קומוניסטית רגילה. גם השחיתות של כוחות השלטון המקומיים דומה בכל למדינה קומוניסטית.

זה מעניין מאוד שרק בנקים גרמנים תבעו את הבנקים האמריקאיים עד עכשיו. אבל כשתחשוב על זה, מי באמת סבל בישראל לדוגמה מנפילת המכשירים? מנהלי קרנות הפנסיה לא באמת סבלו, הם נשארו על כנם. החוסכים סבלו קצת, מי סופר את זה. מה יותר חשוב למנהלים, קשרים טובים עם הבנקים האמריקאיים, או לפצות חוסכים לא מודעים? מי בדיוק יתבע

יואב 26 באפריל 2011

דווקא נראה לי שמגיעה לסין מילה טובה על פריחת היזמות הטכנולוגית שם. יש שם כל שנה כמה עשרות אלפי בוגרי פקולטות להנדסה (מתוך כמה מליונים שמסיימים שם אוניברסיטה כל שנה) וכבר כמה שנים יש תהליך שבו סינים שלמדו בארה"ב באוניברסיטאות הכי טובות חוזרים הביתה. השילוב הזה גורם לכך שעושים שם דברים מדהימים (שאף אחד מהם לא מערער על השלטון כמובן).

מה קרה עם התביעה של הבנקים הגרמניים?

גיל שלי 26 באפריל 2011

עוד לא קרה. זה חלק מהתביעה שאמורה להתנהל מול גולדמן, לדעתי ייגמר בהסכם מחוץ לכתלי בית המשפט.

ברור שיש הרבה דברים טובים שקורים בכלכלה הסינית. חוואווי לדוגמה שוחתת הרבה חברות בעולם. היתה עכשיו בסין שביתה של נהגי משאיות, וכל הזמן יש אירועים קטנים. הלחצים שישנם במדינות ערב ישנם גם בסין. גם במדינות ערב כולם נמקו כעיניין תרבותי את היציבות של השלטון. אני לא בטוח שהתרבות תספק הגנה בסין לעד. כאשר רואים את הפערים בעיניים, ויודעים קצת על העולם הגדול, קשה מאוד לשמור על השקט

דורפן 26 באפריל 2011

הדמיון העיקרי שאני מוצא עם דרום אפריקה הוא הסובייקטיבי. ממש עד הרגע האחרון של הסנקציות האמינה דרום אפריקה הלבנה בלב שלם שהיא עם נרדף – בגלל הסבל האיום שגרמו להם הבריטים ובגלל פעולות טרור של שחורים. הם היו משוכנעים שבארצות הברית ובאירופה מבינים את זה. זה לא קשור לכמה ישראל היא באמת קרבן וכמה דרום אפריקה הלבנה באמת הייתה קרבן. בזרם המרכזי בשתי המדינות האמינו בכך ב-100% ולא התכוננו לאפשרות אחרת. גם כיום נדמה לישראל שהתעמולה נגדה, שהרבה ממנה לא הוגנת, היא זמזום וכשיגיע הרגע הכל ייחסם על ידי ארצות הברית.

ניר 26 באפריל 2011

אבל זה נכון לכל מדינה בעולם. אנשים מטבעם חושבים שהצדק אצלם ושבחוץ לא רואים את כל התמונה. לפעמים זה נכון, לפעמים לא.

יוסי האדום 26 באפריל 2011

מרתק, כמו כל הטורים שלך.

גיל שלי 26 באפריל 2011

יוסי האדום – תודה

ארז (דא יונג) 26 באפריל 2011

אני דווקא סבור שהפתעה מחרם שאולי יוטל על ישראל לא יהיה אפקט ברבור שחור, אלא דווקא תוצאה של הטייה קוגניטבית שטמועה עמוק בציבור הישראלי, ורק הולכת ומעמיקה שורשיה בשנים האחרונות.

זה וידאו שמרצה שלי הראה לנו בשיעור, שמעבר לזה שהוא מחריד מכל בחינה שקשורה למוזיקה, הוא נותן רשימת יפה של הטיות קוגניטיביות. אפשר לבחור כמה ע"מ לתאר את תחושת "העולם טועה/העולם נגדנו".
http://www.youtube.com/watch?v=3RsbmjNLQkc&feature=related

תומר חרוב 26 באפריל 2011

הניתוח שלך לגבי ישראל-דרום אפריקה מרתק. אני לא חושב שמישהו באמת יופתע אם זה יקרה, אני לא אופתע. תסתכל על שר החוץ של ישראל ועל העבודה שהוא עושה בדיפלומטיה הישראלית ותגיד לי שזה אמור להפתיע מישהו.

ניר 26 באפריל 2011

בלי להיות חסיד של ליברמן (ודאי לא כשר חוץ) ההשפעה שלו שולית. המאמצים להחרים את ישראל התחילו הרבה לפניו, ומלחמת לבנון השניה או "עופרת יצוקה" השפיעו על דעת הקהל בעולם אלפי מונים יותר מהתבטאות כזו או אחרת שלו.

להרבה מדינות, שמבחינה מוסרית גרועות מישראל בהרבה, יש שרי חוץ לא מוכשרים והן לא תחת איום חרם. החרם על ישראל הוא לא תנועה אורגנית שמגיעה מהצבור הרחב. הוא כמעט כולו מעשה ידי אקטיביסטים ישראלים. אודי אלוני משפיע על החרם הרבה יותר מאביגדור ליברמן.

תומר חרוב 27 באפריל 2011

יכול להיות שההשפעה שולית ויכול להיות שלא. העניין הוא שישראל מגיבה למצב בו היא נמצאת בליברמן כשר חוץ, לכן התסריט שגיל מתאר לא יפתיע אותי.

גיל שלי 26 באפריל 2011

ארז – יש כאן גם הטייה קוגנטיבית, אך בעיקר יש כאן הכחשת הסיכון. זוהי התופעה הנפוצה במקרה של סיכונים מאיימים. הנטייה האנושית במקרה זה היא להעריך בחסר את הסיכון, וכאן טמונות הזדמנויות השקעה גדולות. הטייה קוגנטיבית מתאימה כאשר אנו מאמינים בתזה מסויימת ואחרי כן אנו מטים כל נתון כדי להראות שאנו צודקים כמו במקרה ההרחבה המוניטרית של הפד, והנימוקים של הליקופטר בן להצלחת התכנית

ארז (דא יונג) 26 באפריל 2011

ע"ע "הצבא המוסרי בעולם", ועוד…

גיל שלי 26 באפריל 2011

אני אתך לגמרי בקטע שיש כאן הטייה קונגטיבית כללית. אפרופו מוסר, כל דבר שמרוויחים ממנו, לא יכול להקרא מוסרי. אנחנו מראים השתדלות לא לפגוע באזרחים, על מנת לקנות חופש פעולה לצבא, והארכה של משך המלחמות שלנו. אין כאן עניין מוסרי בכל מקרה

יו 27 באפריל 2011

אפשר לוותר על המרכאות

גיל שלי 26 באפריל 2011

תומר – אם זה לא יפתיע, המחירים בבורסה בישראל ומחירי הנדל"ן כאן, לא משקפים את ההתכנות של המצב הזה

אריאל 26 באפריל 2011

מצוין כתמיד. ההשוואה לדרום אפריקה נכונה ומפחידה, אבל היא תשאר כזאת בעיקר כי מרבית הציבור בישראל יכחיש אותה מידיית.
שאלה – אם כל האירועים שהראית לא יכולים להיות מוגדרים כברבור שחור, אז מה כן יהיה ברבור שחור?

גיל שלי 26 באפריל 2011

אריאל – זכייה של קבוצה ישראלית בצמפיונס ליג תהיה ברבור שחור. פשיטת רגל של ממשלת ארצות הברית, לא באמצעות אינפלציה אלא פר אקסלנס. מלחמה פתאומית בין ארצות הברית וסין. גם יום שני השחור בו הדאו נפל ביותר מ20 אחוז ביום מסחר אחד ב1987

אסף 26 באפריל 2011

עד כמה שאני יודע רק גולדמן הימר נגד המוצרים שמכר למשקיעים. שאר הבנקים ובראשם לימהן וסיטי פשטו את הרגל רק שאת השני הממשל הציל.

האם לדעתך העובדה שבעצם לא טיפלו במקורות של המשבר (חוסר רגולציה על הבנקים) זה רק הכנה למשבר גדול יותר?

פוסט מצויין – אני אובה את ההקשרים שלך בן ספורט לכלכלה

אסף 26 באפריל 2011

עד כמה שאני יודע רק גולדמן הימר נגד המוצרים שמכר למשקיעים. שאר הבנקים ובראשם לימהן וסיטי פשטו את הרגל רק שאת השני הממשל הציל.

האם לדעתך העובדה שבעצם לא טיפלו במקורות של המשבר (חוסר רגולציה על הבנקים) זה רק הכנה למשבר גדול יותר?

פוסט מצויין – אני אוהב את ההקשרים שלך בן ספורט לכלכלה

גיל שלי 26 באפריל 2011

אסף – זה לא רק גולדמן. הבנקים הבינו את הברוך ב2007, וכולם התחילו לקנות cds, כנגד אפשרות של התמוטטות העסק. דויטשה, מורגן סטנלי, וג'ייפי מורגן, כולם התכוננו.

MOBY 27 באפריל 2011

אני לא כל כך מבין את ההשוואות בין דרא"פ ןלבין ישראל (אני כן מבין את הטענה שבשביל אדם חיצוני זה לא כלכך משנה, ואם יש "שבוע אפרטהייד" אז כנראה יש אפרטהייד) אבל זהו אתר שרוב אנשיו אינם חיצוניים, וגם ה"חיצוניים" מושרשים פה. לא הבנתי את התגובות, הבנתי את הטענה לגבי הברבור השחור והאפשרות לחרם כלכלי.
אז השאלה שלי היא האם אפרטהייד פרושו מתן אפשרות בחירה לראשות השופטת או המחוקקת או המבצעת במדינה בה אתה אזרח? (כי זכות זו קיימת לכל אזרחי מדינת ישראל).
האם יש ולו מקצוע אחד שלא מקבלים חלק מאזרחי המדינה? האם זכות תנועה מופרת למשהו מאזרחי המדינה?
על איזה "אפרטהייד" אנחנו מדברים?
אני שואל ממקום (כנראה) של בורות לגבי האפרטהייד בדרום אפריקה לא חייתי שם ואני ניזן מסיפורים, ומספרי ההיסטוריה, משום מה שום דבר לא מתחבר לי (הרי צר עולמי כעולם..).
אשמח ללמוד.
@@@
בתור אחד ששואל כל ימני קיצוני, שמתנסח בצורה של "אף לא שעל" ומשהו עם "להעיף" ו"מעבר לגבול" האם הוא מוכן לוותר בשל האידיאולוגיה שלו, על איכות החיים שלו ועל מקום העבודה שלו ושל ילדיו ולחזור לתקופת הצנע (ולרוב התשובה היא לא). אני לא יופתע אם יצלחו הניסיונות לחרם כלכלי על ישראל, כמובן שהפירוש שלי קשור יותר במשהו עמוק יותר מסיסמאות "האפרטהייד" יותר לכיוון לסיסמאות על רקע גזעני כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט (שוב צר עולמי).

גיל שלי 27 באפריל 2011

moby- אני לא חושב שיש פה טענות לזהות ביננו ובין משטר האפרטהייד. הטענה היא לגבי האדם מבחוץ ולצורך הדיון זה מה שמשנה כרגע. אם תעמיק, אזרחי ישראל לא נהנים משוויון זכויות, אך הטענה היא לגבי הפלסטינים היושבים בשטחים. שם אין שום שוויון בינם ובין המתנחלים, כך שלצפות מגרמני שחי בגרמניה להביע הבנה עמוקה לפחדים שלנו, ולקבל את הכיבוש ככזה, היא ציפייה מוגזמת. אני לא חושב שאותו גרמני אם ישווה את המשטר בשטחים לאפרטהייד, זה הופך אותו אוטומטית לאנטישמי.

MOBY 27 באפריל 2011

לא הבנתי כל כך, אתה טוען שאין שיוויון זכויות בין אזרחי מדינת ישראל, או שיש? היש אפשרויות בחירה חופשית של מקצוע או תנועה או דת בין האזרחים או הזכות לבחור ולהיבחר או לא?
בעיית השטחים היא בראש ובראשונה שאלה של זהות. האם הם אזרחים ישראלים פלשתינאים או ירדנים? לכל אחד יש את הדעה שלו והרצון שלו, ומכאן גם הפתרון שלו.
חרמות על ישראל היו לפני ואחרי כיבוש השטחים, כלכליים ומדיניים . אנחנו רק 64 שנים וכמות החרמות היא גדולה מדי בשביל לחשוב שזה משנה מה תעשה (בדומה לבדיחה "למה אין לך כובע") ולכן זה מוביל לתהיה האם זה אך ורק בגלל שאתה כובש או בגלל שאתה מצליח, משכיל, מתקדם, דמוקראט ישראלי ובמקרה גם יהודי?
@@@
אני מסכים אם הטענה שזה באמת לא משנה לגרמני (כבר אמרתי את זה אין טעם לחזור על זה), זה כן משנה לישראלי.

MOBY 27 באפריל 2011

63 כמובן, טעות דפוס

גיל שלי 27 באפריל 2011

טעות הקלדה שלי, אזרחי ישראל נהנים משויון ולא כפי שנכתב. העיניין של חרם הוזכר לצרכי השקעה. אני כו חושב שאם חרם כזה יגיע, אין ראש .ממשלה שיעמוד בלחץ

MOBY 27 באפריל 2011

אני מסכים וחבל.
אין ראש ממשלה שיעמוד בלחץ.
הלחץ יבוא מהתקשורת ומהטייקונים (כיום זה כבר אותו דבר). למרות שיש מספר אנשים לא מועט בעמנו שמוכן לקבל עליו חרמות כאלו.

אבירן רביבו 27 באפריל 2011

טור יפה, כרגיל.
בנוגע לטאלב, טענתו המרכזית הייתה כי השווקים בפרט ובני האדם בכלל לא מתמחרים נכון את השלכות הופעת הברבור השחור. זה נכון מאוד, וטבעי מאוד. מי שחי בקצה פעמון גאוס ומחזיק שלט "ברבור שחור" ביד, צפוי לחיים מתסכלים במיוחד. הברבור השחור מופיע לעיתים רחוקות יחסית ותמיד יפתיע. הטייה חזקה אליו מובילה לשיתוק ומונעת השקעה לטווח ארוך. הכלכלה העולמית כיום לא מאוזנת בצורה קיצונית, אך מי שמהמר נגדה עדיין מצוי בתחום המפסיד, משום שהוא לא משקלל את ערך הזמן ואת הרצון האנושי להתפתח ולהתקדם.
הי, אפילו טאלב לא הצליח להשיג תוצאות יפות בקרן הגידור שלו. החוכמה האמיתית איננה בזיהוי בועות וחוסר איזונים, אלא בתזמון סביר של נקודות המפנה והבנה מעמיקה של ההשלכות הרחבות שלהן. כמי שעוסק בתעשיית ניהול הכסף, אהיה הראשון להודות שמדובר במשימה קשה במיוחד, על גבול הבלתי אפשרית בטווח הקצר. התובנות של טאלב לא חורגות בהרבה מסטטיסטיקה א' באוניברסיטה, וגאונותו האמיתית הייתה מניסוח מבריק של אמיתות פשוטות והפיכתן לרבי מכר.

גיל שלי 27 באפריל 2011

אבירן – תודה. נאסים טאלב בעיקר כותב על כמה הוא חכם. מסכים עם מה שכתבת, רק תיקון קטן, אין לו קרן גידור, אלא משמש כיועץ בקרן. לגבי נקודות תפנית, לדעתי עדיף להגיב אליהן מאשר לנחש מתי הן מגיעות

צור שפי 27 באפריל 2011

גיל – תודה על פוסט מרתק. האם ראית את inside job שמתאר את הרקע למשבר הכלכלי הנוכחי? סרט מדהים ומומלץ.

גיל שלי 27 באפריל 2011

צור – תודה. לא לא ראיתי עדין את הסרט. אני ממליץ בחום לקרוא את ה"big short" של מייקל לואיס. שם המשבר מוצג במלוא הגרוטסקיות שלו

עמית פרוס 28 באפריל 2011

אכן פוסט מרתק,
הברבור השחור במשבר הסאבפריים היה שהממשל האמריקאי נתן בכלל לבנקים הגדולים ליפול.אף אחד ,גם מי שכתב על המשבר לפני 2007 לא האמין שבנק גדול באמת יפול,ואגב שניים כאלה קרסו גם מריל לינץ' שנבלע בתוך בנק אוף אמריקה.
הברבור השחור האחרון היה במאי הקודם שהאלגוריתמים בבורסות בארצות הברית,פשוט ברחו מצד הביקוש למשך דקה וקצת וכתוצאה מכך המדדים המובילים נפלו ביותר מ9 אחוזים ,זה לא דבר שאפשר לחזות אותו וזה לא דבר שאמור לקרות…
אגב גם הספר של מייקל לואיס וגם הסרט inside job שניהם מומלצים.
לראות את מנכל גולדמן נשאל בית המשפט על העובדה שהבנק שלו נכנס לפוזיציה כנגד הנירות שהוא בעצמו מכר למשקיעים,ולראות אותו משיב משהו כמו"אנחנו מחויבים לספק שוק של ביקוש והיצע וזה מה שעשינו"היה מופת של תיעוד דוקומנטרי.

IDO. Melbourne 29 באפריל 2011

סתם תהיה של חיצוני לתסריט ברבור שחור.

מה יקרא אם:

בעקבות לחץ של העולם כנגד ישראל, יוחלט לפרק את צהל מנשקו…
מה תהיה תגובת השרשת לצעד כזה?

ניר 30 באפריל 2011

כולנו נמות?

אבל ברצינות, ברבור שחור בהגדרה הוא לא תסריט שמתכוננים אליו. ברגע שאתה יודע שמשהו אפשרי (לדוגמה, חרם על ישראל) הוא לא ברבור שחור.

לרמספלד היתה התבטאות שהתקשורת בזמנו עשתה ממנה צחוק, אבל היא הרבה יותר אינטלגנטית ממה שנדמה. הוא הגדיר שלושה סוגים של ארועים: Known knowns – כלומר דברים שאנחנו מודעים להם, Known unknowns – דברים שאנחנו לא יודעים עליהם, אבל יודעים שהוא אפשריים, ו Unknown uknowns – דברים שאנחנו לא מודעים להם בכלל. ברבור שחור הוא ארוע מהסוג האחרון.

גיל שלי 30 באפריל 2011

ניר – מסכים לגמרי עם ההגדה שלך. התשובה שלי לאריאל היתה לקויה במקצת, ואתה הגדרת את זה טוב יותר.

עמית – הנפילה של אחד הבנקים היתה הכרחית. אנשים לא זוכרים את הבקורת על ההצלה של בר סטרנס. לא במקרה נבחרו להמן ולא aig. פולסון פשוט הציל את החברים שלו.

Comments closed