כשל שוק: מתי הם מעדיפים להפסיד את כספנו, ומי מרוויח מזה

יש נושא שמטריף אותי המון זמן, והחלטתי שלאור סיפור "טאו" הגיע הזמן לחלוק אותו עמכם.

אדון כאן בשני סוגי גופים, המנהלים כמויות של למעלה מחמש מאות מיליון ש"ח. הסוג הראשון הנו הגופים המוסדיים, גופים אלה מנהלים למעשה את כספי הפנסיה של "פשוטי העם". בצד השני קיימים גופים הנקראים "פמילי אופיסרס". גופים אלה מנהלים כסף עבור משפחות עם למעלה מ-20 מיליון דולר ארה"ב בחשבון הבנק.

באופן עקרוני, פיזור הכסף בין מדינות בגופים אלה היה אמור להיות דומה. המטרה הרי זהה, שמירת ערך הכסף לאורך זמן. אך הפלא ופלא, קיים שוני מהותי בפיזור ההשקעות בגופים אלה.

אם ניקח גוף מוסדי ממוצע, נניח שפיזור הכסף שלו הוא 25% מניות, 65% אג"ח והשאר בדמוי מזומן. עד כאן נראה דמיון רב גם אצל הפמילי אופיסרס הישראלים. כמובן שבארצות הברית המשקל נוטה הרבה יותר למניות, אך אין כאן סיפור גדול.

ההבדל מגיע בפיזור. כפי שראינו רוב הכסף נמצא באג"ח. בגוף המוסדי כמעט כל הכסף של האג"ח (בהכללה גסה למעלה מ90%) יימצא באג"ח ישראלי למיניו השונים. ב"פמילי אופיסר" הכסף יהיה מושקע בחו"ל הרבה יותר. השאלה הגדולה היא כמובן למה? התשובה של הגופים המוסדיים תהיה הגנה על הערך השקלי של הנכסים. תשובה נוספת תהיה, אנחנו חיים ישראל ומבינים ישראל, ולכן משקיעים בישראל. כל אלה היו אמורים להיות נכונים גם לפמילי אופיסרס.

התשובה האמיתית נעוצה במקום אחר. מדובר בכשל שוק. גוף מוסדי שיעז לפזר את השקעותיו בשנה הלא נכונה, ירוויח הרבה פחות מול חבריו, במידה ואכן באותה שנה השקל התחזק מול המטבעות האחרים (אם אתם לא יודעים, הגוף המוסדי חושב הרבה יותר על איך הוא נראה מול גופים מוסדיים אחרים, לעומת השאלה הפשוטה של כמה הוא מרוויח בכל שנה). גוף מוסדי מעדיף להפסיד עם כולם בשנה מסויימת, ולהרוויח עם כולם בשנה אחרת, מאשר להרוויח בשתי השנים, אך בשנה שכולם הרוויחו הרבה, הוא ירוויח פחות מכולם.

כשל שוק זה מאפשר את כל התופעות המהממות של טייקונים המודיעים לציבור על אי החזר הלוואות. מה שקורה כאן הוא בועה בהגדרה. ים של שקלים שוטף את שוק האג"ח הישראלי,ומחפש הזדמנויות להשקעה אג"חית בישראל. מאחר ובאופן פרופורציונלי, הכסף שמחפש אג"חים גדול מהזדמנויות ההשקעה הטובות הקיימות, אג"חים של חברות בישראל נסחרים כמעט אך ורק על ידי גופים ישראלים. מנפיקי האג"ח, כלומר לוקחי ההלוואות, נמצאים בנקודת יתרון. הם יכולים להנפיק אג"ח של חברות שקונות נדל"ן במזרח אירופה למשל.אם ירוויחו, מה טוב – יחזירו את ההלוואה עם ריבית נמוכה יחסית, ואת הרווחים ישמרו לעצמם. אם לא ירוויחו – יציעו מיד תספורת אג"ח.

כאן נוצרים הפערים. בארצות מתוקנות אין מצב שגופים מוסדיים יתנו הלוואות לגופים מקומיים, על מנת שישקיעו את הכסף כאוות נפשם. כאן, בגלל כשל השוק, הגופים המוסדיים מחפשים בנרות אג"חים, ולכן בזמנים הטובים, מי שנמצא בלופ יכול לגייס כסף לכמעט כל מטרה.

זוהי הדרך לשמור את הפערים בישראל. אם אתה מקושר, אתה מקים חברה ציבורית ומנפיק אג"חים בקלות. מאותו רגע, הבעיה היא של נותן ההלוואה. אם אתה לא מקושר, אתה ניגש לבנק, ומקבל הלוואה בתנאים הרבה יותר קשים, והבעיה היא של לוקח ההלוואה.

ניתן לפתור את כשל השוק הזה בקלות באמצעות חקיקה. ניתן לדוגמא לאכוף על הגופים המוסדיים להשקיע לפחות 30% מכל אפיק השקעה בחו"ל, למען הפיזור. הסיכון בהשקעת הכסף רק בישראל הוא כפול ומכופל. לרובנו המשכורת היא ישראלית, הנכס היקר ביותר שלנו (הבית) נמצא בישראל, ובחשיבה הגיונית היינו מבקשים שמנהלי הפנסיה שלנו ישמרו על שאר הכסף שלנו במקום אחר, למשל כזה שאינו עלול להיפגע כלכלית ממלחמה בישראל. לא זה המצב, משום מה.

ניסיתי לפנות לח"כ שלי יחימוביץ ולהסביר לה את עמדתי, אך נפלתי בדרך על אוזנים ערלות. מסתבר שאם אני לא חבר מרכז, אני לא זוכה לפרוץ את החסמים ולהגיע לפגישה עם נבחר ציבור. אם מי מכם מכיר נבחר ציבור שמתעניין בשמירת כספנו, ובאמצעות כלים אמיתיים, ולא באמצעות הצעות פופוליסטיות, אתם מוזמנים לחבר אותי עמו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

דה באזר בפייסבוק

היום ההוא בעיר ההיא: יום השנה למותו של פדרו רודריגז
החתול הגדול. פטריק ויירה פורש

43 Comments

matipool 14 ביולי 2011

אני הדיוט בתחום , אבל אפילו לי זה נשמע רע . ממש רע .

יניר 14 ביולי 2011

גיל, אין ספק שכיסוי תחת הוא הגורם המשמעותי שמוליך את המוסדיים וגם את הקרנות למיניהם.מי שהצליח פעם אחת יקבל כסף מהמוסדיים ללא קשר לטיב החברה אליה מגייסים.
הבעיה היא שאין "עונש" על כשלונות.בן דב,לבייב ותשובהיכולים לספר את המוסדיים ללא חשש. הזכרון ,במקרים האלה לא עובד. אם בן דב היה יודע שהמוסדיים היו זורקים מניות ( ולא אג"ח) של פרטנר ,הוא היה חושב פעמיים

גיל שלי 14 ביולי 2011

יניר – הפוסט נועד להסביר למה אין ולא יהיו עונשים בישראל

יניר 14 ביולי 2011

אני דווקא מאמין שזה יכול להשתנות,
ברגע שתהיה כאן מפולת ומוסדי שישכיל להשקיע בחו"ל ( ולא באיסלנד) ירוויח יותר מהאחרים,הוא יחשב ככוכב

איתן בקרמן 14 ביולי 2011

אתה אומר שעד המפולת אין מצב שזה יתוקן אה. מבאס. זאת באמת הסיסמה הלאומית: מיד אחרי התאונה נתקן את הבור.

יוני 14 ביולי 2011

פוסט מעולה. גם אותי פרשיית טאו מטרידה, שלא לדבר על מגעילה. עכשיו אני מבין את הסיבה לה. ולכן המחמאה.

לגבי פוליטיקאי, אני חושש ששלי יחימוביץ' פועלת בעיקר במה שקל לציבור להבין (קופאיות שכואב להן הגב ומחיר הקוטג'). פה זה מורכב. מעבר לזה, גם פגישה היא רק פגישה כמו שכתב המשורר.

מנקסון 14 ביולי 2011

הכתבה נכונה והטיעונים נכונים, אך אני חייב לציין שבשנים האחרונות פיזור ההשקעה בחול עלה. הגופים המוסדיים קבלו החלטה כן להשקיע יותר בחול ובעיקר בקרנות גידור (המשקיעות בעיקר במניות)
מבחינת אגרות חוב, עדיין משקיעים בעיקר בישראל וזאת גם בשל הסיבות עליהם דברת אך גם מכיוון שאגרות חוב מושוות לריבית האלטרנטיבית אותה תוכל לקבל בבנק וההשוואה היא כמובן לריבית בישראל.
כל שאמרתי ואף עוד אינו מפחית מהחשיבות של הפניה שלך לכל איש צבור שיוכל לעשות משהו בנידון.

גיל שלי 14 ביולי 2011

אחלה תגובה.

יוסי 14 ביולי 2011

כר(גיל) – תענוג לקרוא.
אני מסכים איתך עם כל כך הרבה דברים, בין היתר עם ההכרח לפזר את הסיכון ולהגדיל חשיפה לחו"ל כמו גם העובדה שהמוסדיים מוטרדים מאיך הם יוטרדו האחד מול השני יותר מהכל.
עם זאת, הסיבה, לדעתי, אחרת ממה שאתה מתאר: כאדם שעובד בתחום הביטוח הפנסיוני אני יכול להעיד שההשוואה בין החברות נראות לרוב האנשים (גם לאלה עם השכלה פיננסית רחבה) כעניין החשוב ביותר.
כסף רב מושקע דרך המוסדיים האובליגטוריים – כאלה שאנו "מוכרחים" להשקיע אצל אחד מהם (פנסיהביטוח מנהליםקרן השתלמות קופת גמל) וכשרוב האנשים בוחרים היכן להשקיע לפי "איזו קופה הייתה יותר טובה בשלוש שניםשנה האחרונה, המוסדיים ימשיכו להסתכל האחד על השני.
הפנייה לח"כים נכונה ומוצדקת, אבל רובם לא יעזו להסכים איתך משום שזה ייראה כפגיעה במשק הישראלי ובכך תפגע באינטרס החשוב שלהם – בעלי ההון הישראלים.
הדרך לפי דעתי צריכה להיות בעידוד ההשכלה הפיננסית, אך זה תהליך ארוך.
או שאולי רק קבוצה בפייסבוק תספיק? …

גיל שלי 14 ביולי 2011

יוסי – מסכים שזה מהלך כמעט חסר סיכוי בגלל האינטרסים.

נתי 14 ביולי 2011

אתה ללא ספק צודק, אבל אם רוצים טיפול נכון יותר לבעיה, הרי שלדעתי לא צריך לקדם חוק ספציפי, או לכל הפחות זה לא אמור לבוא מחבר כנסת.
הרי בדיוק בשביל זה קיים אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר.
מה שאני מתכווין לומר זה שהבעיה לא נעוצה בקיום כשל השוק אלא בכך שהרגולטור לא עושה עבודתו נאמנה.
והשאלה למה?
אני חייב לומר שכשחשבתי בעבר על העניין (בהקשר של אפריקה, ודלק נדל"ן)לא מצאתי לעצמי תשובה.
אני מכיר מספר אנשים באגף הזה (לא קשרי חברות, אך אנשים שעבדו איתי בעבר) ואני בהחלט חושב שמדובר באנשים טובים ומוכשרים. בכל זאת, נדמה שהם נכשלים שוב ושוב. נדמה גם כי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מצליח יותר.
כשחשבתי על ההבדל היום שוב, בעקבות הדברים שכתבת, חשבתי שאולי זה קשור לנושא של תקופות הצינון, ולחילופין, האכיפה שלו, גם בדרגים שאינם הכי בכירים. במישור הזה טמון הפיתרון. בשביל זה מחזיקים אגף שזה תפקידו.

בקרמן 14 ביולי 2011

נתי, תודה על החץ לכיוון אגף שוק הביטוח, ההון והחיסכון במשרד החוץ. יש לך ספק מדוע "הרגולטור לא עושה עבודתו נאמנה"?

גיל שלי 14 ביולי 2011

נתי – על הנושא של פוסט אחר. האינטרס של כולנו שבודה כרגולטור באוצר תהיה מכניסה ולכל החיים. הכל מתחיל ממקומות העבודה שיגיעו אחרי העבודה באוצר. דרך אגב, אני משוכנע שגם סטנלי פישר יסכים עם הרגולציה שאני מציע

רן בר-זיק 14 ביולי 2011

מאמר מרתק וחשוב, ללא כל ספק. אני מסכים עם יוסי – חשוב לעודד את ההשכלה הפיננסית ואת המודעות לעניין הזה. הפוסט בבלוג הוא התחלה חשובה.

שולה מאופקים 14 ביולי 2011

בלינוקס זה לא היה קורה

ירון ב. 14 ביולי 2011

גיל, אחרי כל קריאת טור שלך אני מוצא את עצמי חושב האם למשוך את כל חסכונותי ולחזור לשיטת ה"מתחת לבלטות".

B. Goren 14 ביולי 2011

גיל, כדי לפגוש את שלי אתה צריך להעביר לה מסר שתוכל לעזור לה בפריימריז לראשות המפלגה (?) שלה. בלי שיצא לה משהו מפגישה איתך, אין לך כל סיכוי.

אנונימוס 14 ביולי 2011

בחיי שכשהתחלתי לקרוא את הפוסט הזה (כרגיל מחכים ומעניין), וקראתי את המשפט הראשון ישר חשבתי שבסוף חייב להיות השיר של אתי אנקרי.

איך הביטוי הולך, "אוזניים ייצלו"? זה מה שהרגשתי כששמעתי היום ברדיו באוטובוס את מנכ"ל טאו, או איזה שכיר-חרב שלא יהיה מטעם אילן בן דב מסביר בשלוות נפש לרינו צרור שבניגוד ל"עולם האמיתי" בו אם היית מלווה כסף לחבר אתה חייב להחזיר את הכל, "ככה זה בעולם העסקים" – שם לא חייבים. למעשה על זה בנויה המערכת! אפשר להשתגע.
הדם עולה לי לראש רק מלהיזכר בזה.

גיל שלי 14 ביולי 2011

הקרדיט על השיר הוא לבקרמן, וגם על הכותרת הנכונה יותר

IDO 14 ביולי 2011

גיל – אני לא חושב שיש פה שאלה של רגולציה אלא של כלכלת שוק.
אם אתה תציע פנסיה לעם, ותסביר להם שהקרן שלך עובדת בשיטת הפיזור, וגם תסביר לעם מה זה אומר. אתה תקבל יותר ביזנס.

למה אתה לא משפיע על הענף שלך בצורה יותר אקטיבית?

– – –

בקשר לטאו, בן דוד עושה סידור מחדש של הנכסים שלו. לפי מה שאני יודע הנפקה לשוק ההון בת"א מחייבת ערבות של מניות יסוד של בעל החברה. איך הוא לא מחזיר חוב ולא מוצא את עצמו בבית משפט זה אני לא מבין.

(טוב אני מבין שכ-ו-ל-ם עושים את זה, וגם רושמים צ'קים בלי כיסוי, וגם צורכים שירותים ומשלמים מתי שבא להם כמה שבא להם, אבל זה ישראל בשבילך)

גיל שלי 14 ביולי 2011

עידו – מה שתיארתי זה בדיוק למה השוק לא עובד במקרה זה

IDO 15 ביולי 2011

מה מונע ממך, לפתוח קרן פנסיה שמתמחה בהשקעות חו"ל דינמית. לפרסם אותה בטלויזיה ולעשות מהפכה בשוק קרנות הפנסיה?

גיל שלי 15 ביולי 2011

יוסי יוכל להסביר הרבה יותר טוב, אבל זה נבדק ואין אפשרות.

שודד 14 ביולי 2011

כרגיל מעניין מאד.
בנושא יחימוביץ, יכולות להיות מיליון סיבות לסירוב ולא פייר להיתפל דווקא עליה

גיל שלי 14 ביולי 2011

שודד – התייחסתי לשלי יחימוביץ דווקא בגלל הציפיות הגבוהות שהיו לי ממנה. זו פרובוקציה שלי שנועדה לשרת את המטרה

צור שפי 14 ביולי 2011

אני חשבתי על יחימוביץ במהלך קריאת הפוסט עוד לפני שהזכרת אותה. אנסה לעזור לך.

מוזגטס 14 ביולי 2011

אני די הדיוט בכלכלה – אבל אני מצליח לראות מתי דופקים אותי.
התיאור שתיארת מזכיר לי את המשחק של הלבנים הבנויות שתי וערב אחת על השנייה. מתישהו מישהו יוציא את האחת שתמוטט את הבניין.
הקריאה לחינוך לכלכלה היא נחמדה אבל יש הרבה מאוד מאותגרים (אני כפי שציינתי) שצריכים לדעת שמישהו שומר עליהם. מישהו כמו… אולי… הכנסת… או הממשלה.
לא אהבתי את ההיטפלות לשלי. היא לא הכתובת שלך. ההתעסקות שלה היא בעניינים הרבה יותר מובהקים חברתית ופחות כלכלית. כמובן שהם קשורים אבל השטח שלה הוא בחוקים פשוטים כלכלית, כמו הגבלת שכר הבכירים.
הצעתי הטובה ביותר היא רוני בראון – יש לו רקע כלכלי, הוא באופוזיציה (אין סיכוי שהגואליציה תתעסק במשהו כזה, את שכר הבכירים הם הרדימו) והוא נעלם, כלומר זקוק לצבור הון פוליטי (יש מצב שהוא כבר לא שם ולא שמתי לב).

גיל שלי 14 ביולי 2011

אנסה אותו בשמחה, אני לא נטפל לשלי, חשבתי שזה יעניין אותה

מוזגטס 14 ביולי 2011

ההיטפלות לשלי היתה דווקא בתגובות. אני מאוד מעריך אותה על זה שהיא מתעסקת במה שהיא יודעת. ולא רצה להיות שר ביטחון…
היא קצת איבדה את הקרדיט אצלי כשלא תמכה במחאת הקוטג'.
חשבתי שבעצם העדר כתובת לפנייה הוא בעצם העדר של שמאל כלכלי. או מישהו שמוביל אג'נדה של כלכלה חברתית. כולם עוסקים לרוב בצד החברתי.
בהקשר הזה עולה לי גם השם של הרב מיכאל מלכיאור מהפורום לפעולה אזרחית.
באופן כללי אני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך. אולי מתישהו אבין משהו בכלכלה.

ויינר 14 ביולי 2011

שלי יחימוביץ' פרלמנטרית מעולה, אך נדמה לי שהיא מנסה לייצג בעיקר את המעמד הנמוך (לו אין כמעט חסכונות) ולא את המעמד הבינוני שבשמו היא נבחרה.

אבי 14 ביולי 2011

תספורת. איזה מין שם מוזר!

אתה נמצא בסנכרון משמח עם אתר דה-מארקר: http://www.themarker.com/markets/1.668726

הוספת לי עוד נדבך להבנת גודל הצרה. שם, בדה-מארקר גם הדגישו את העניין המצער שחלק הארי של "משקיעים המוסדיים" נמצא בשליטת אותם טייקונים שרוצים הלוואות נוחות וחסרות סיכון.

אבי 14 ביולי 2011

סליחה, שכחתי פסיק.

אריאל 14 ביולי 2011

מזעזע, אין מילה אחרת. תודה על טור מחכים מאוד. ומה שהכי מזעזע זה שלנו כאזרחים פשוטים אין כמעט מה לעשות בנושא

יסודות הביטוח 14 ביולי 2011

באמת תענוג לקרוא…. תודה רבה…

ארז (דא יונג) 14 ביולי 2011

הצעה כזו יכולה להיות טובה (למרות ששוב, לך תדע מי ישקיע, איפה ואיך), אבל רק לחשוב על מה יעשו ה"טייקונים" אם וכאשר היא תוגש.

אם תשובה, בנסיון למנוע מהמדינה להרוויח יותר מתמלוגי הגז, הפך את העניין לקריטי לבטחון המדינה (אחד משיאי הציניות, ללא ספק), הרי שהזרמת כסף לחו"ל, במיוחד בהלך הרוח המדיני הנוכחי בארץ, שקולה לבגידה במדינה בזמן מלחמה….

amit pros 14 ביולי 2011

גיל-לא רק שאתה כל כך צודק, אני חושב שהמקרה הנוכחי של בן דוב יכול להיות -אולי אולי-מקרה דומה למקרה קוטג' ביחס לתנובה.
למה הכוונה?הרי תוך כדי שהוא מודיע בריש גלי שהוא מתכוון לחתוך את החוב שלו בחצי פחות או יותר אם בכלל,הוא היה -עד לפני כמה שעות-במגעים להיכנס כשותף בערוץ 10.ציניות במיטבה.מצד אחד,אין לו להחזיר מצד שני יש לו כדי להיכנס לערוץ 10.
לפני שנלך לחלק מהפתרונות האפשריים אני רק רוצה להזכיר שהיות ומדינת ישראל עשתה צעד דומה במקצת עם אגרסקו ,הרי שהדג מסריח לא רק מהראש ,אלא גם מהרקות.
פתרונות:
1-במקום ללמד רקמה בבתי ספר,הגיע הזמן שאני אגיע למילואים ,ולא אצטרך ללמד חבורת מהנדסים מה ההבדל בין פקם ,למקם, לפצם ,לשחר/גילון.ללמד חינוך פיננסי מגיל 10.
2-הגיע הזמן לתת את האפשרות לחסכון פנסיוני אישי באותם תנאים.יש כאן מספיק אנשים שכן מסוגלים לעשות את זה ,אבל הידיים הכבולות מאז ה"רפורמה"
3-מה שלא יקרה לעולם כמובן-הגיע הזמן שבעל הון שדופק בצורה כל כך צינית את בעלי החוב שלו תוך כדי משיכת דיבידנדים מטורפים ממקומות אחרים לא יקבל יותר אשראי מהמוסדיים.או לפחות אשראי בריבית כזו שהחברה האלה יחשבו פעמים לפני מהלכים כגון זה.
4-מתבסס על 3-לא יקרה גם אם מחר בבוקר אלכס פרגוסון יחליט שהוא בא לעזור לליברפול להחזיר את שיא האליפויות באנגליה-הגיע הזמן להכיר בעובדה שהמשק הישראלי הוא קטן וזעיר ,ולהקים ריר בטוח בין בעלי הבנקים-להלן המלווים-לבין שאר בעלי ההון.מצב כמו היום שחלק מהלווים הגדולים ביותר הם גם בעלי חברות ביטוח/פיננסים היא לא פירצה קוראת לגנב ,היא קיר עם פרסומת של בר רפאלי שבאה למכור "תגנבו אותי"

היות וסעיפים 1-4 יותירו כסף רב יותר בידי הציבור ויהפכו אותו למשכיל יותר אני מוכן להתערב שמיכאל בן ארי יתגרש מאישתו ויתחתן עם חנין זועבי לפני שהם יקרו.

amit pros 14 ביולי 2011

ריר=קיר…..

ניר 14 ביולי 2011

טור מעולה (בכלל, למרות שאני הרבה פעמים לא מסכים אתך זה הפך לאחד הבלוגים שאני בודק כל יום).

אני מקווה שלא תתרגש מהציניות הריקה של חלק מהמגיבים ותמשיך לנסות לקדם את הנושא. במקרה יצא לי להיות מעורב בכמה מהמאבקים הירוקים בשנות התשעים, וראיתי איך מי שנתפסו כחבורה של הזויים עם סנדלים הצליחו לשנות דברים ולצבור לא מעט השפעה (עוד יש הרבה לתקן, אבל אי אפשר להשוות למצב לפני 20 שנה). אפשר לשנות דברים, אפילו בישראל האיומה והנוראה. ציניות היא מפלטו של העצלן.

יחימוביץ' אולי לא הכתובת הנכונה. אני בספק לגבי מלכיאור. הייתי מציע מישהו כמו מיכאל איתן – מי שתומך במשק חופשי ותחרותי אמור להיות בצד שלך. ניסית לצור קשר עם עתונאים, גיא רולניק למשל?

גיל שלי 14 ביולי 2011

ניר – זה מצוין לא להסכים, הדרך שלי ללמוד זה מדיונים. לא התייאשתי, ומעניין שאתה השני שמציע את מיכאל איתן, הבנתי שכבר שלחו לו את הפוסט, בהחלט אפשרות מעניינת.

אלעד 15 ביולי 2011

האם אתה מכיר את גיא רולניק מדה מארקר? אני קורא אותו דרך קבע, ולדעתי אתם חולקים אותם דעות.

Kak 15 ביולי 2011

Gil, whovdo u think yourself to? They won't talk to a pusher like u. And they've right

הופ 16 ביולי 2011

מעניין ומקומם – עד כמה שהבנתי בכלכלה משגת.

S&M 16 ביולי 2011

אין לך סיכוי לשנות משהו. המוסדיים והבנקים משורשרים בסופו של דבר לאותה בעלות. הבנקים הם בעלי החוב של הטייקונים. כל מה שמעניין אותם זה לפרוע על חשבון מחזיקי האג"ח את החוב לבנקים ולכן כל פעם מחדש עושים תספורת. אין פוליטיקאי שיכניס את הראש שלו למאבק נגד הבנקים.

Comments closed