ליגת שוקי ההון: שנה חדשה, ניחושים (רעידת אדמה בסין?)

 

 

 

 

 

 

 

 

העיתונות הכלכלית מלאה בניחושים הקרואים משום מה בשם תחזיות .בפוסט זה אני אזרוק כמה ניחושים משלי, אזמין אתכם לשתף בשלכם, ואעבור על הניחושים מהשנה שעברה.

$

שנת 2011 היתה מעניינת מדי. למעשה מאז שנת 2008 אנו נמצאים בסדר עולמי חדש, מסלול חדש לחלוטין. הבעיה הגדולה היא שהראות במסלול החדש אינה ברורה. הדרך מאוד מעוקלת, וכל פניה מביאה עמה שאלות חדשות.

העולם שהכרנו עד ל-2008 התבסס על אמיתות פשוטות. במידה והמשקיע הממוצע התעניין בהלוואת כספים, היעד המועדף עליו היה אמור להמצא בחצי הכדור המערבי. כאשר המשקיע חיפש עסקת השקעה הרפתקנית ובעלת סיכויים לתשואות חזקות, המומחים היפנו אותו לשוקים המתפתחים.

$

ב-2008 הסדר העולמי התערער מיסודו. פתאום גם הלוואות שנחשבו בטוחות לחלוטין, על פי הסטטיסטיקות המקובלות עד לשנה זו, התבררו כעסקה מסוכנת. מרגע שהלוואות שזכו לדירוג מושלם על ידי סוכנויות הדירוג, הפכו לאפס, המשקיעים העולמיים החלו בתהליך בדיקה יסודי של כל ההלוואות שנתנו. הבעיה שהתעוררה היתה לא רק הכסף שנעלם כלא היה, אלא שאקסיומות שנחשבו בסיס לתורת ההשקעות התבררו כשגויות.

לאחר שהמשקיעים החלו לבדוק את הנחות היסוד שלהם, התברר להפתעתם המרובה, שהלוואה לממשלת יוון אינה שקולה להלוואה לממשלת גרמניה. פתאום הסתבר שגם מדינות שנוהלו בצורה מאוד שמרנית, כמו אירלנד וספרד, יכולות למצוא עצמן על סף משבר עצום שמקורו בתעשיות הפיננסים או הנדל"ן. מכאן העולם החל לשאול את עצמו מהי השקעה בטוחה? למרבה הצער, מעט מאוד תשובות נמצאו לשאלה זו.

נקודת המוצא שאיפשרה את הצמיחה העולמית החזקה היתה שמדינות המערב מנוהלות בצורה שקופה ובטוחה. המערכת הפיננסית באירופה ובארצות הברית התבססה על נקודת מוצא זו. כל דולר אשר נמצא במערכת שימש לעשרה דולרים של השקעות "בטוחות". הנחת המוצא היתה שהסכון להשקעות אלה נמוך מיחס של אחד לעשר מבחינה סטטיסטית. לכן הבנקים חיפשו למנף עצמם ביחסים הולכים וגוברים.

הבעיה הגדולה ביותר היתה נעוצה בכך שגם הדולר, שהיווה נקודת המוצא, הושקע במקומות שנחשבו בטוחים, חסרי סיכון לחלוטין. מינופי ענק אלה אפשרו לממשלות במדינות המפותחות לגייס הלוואות בתנאים שמדינות מתפתחות היו יכולות רק לחלום עליהם.

$

כך יוון מצאה עצמה ממנת את הצמיחה הגרמנית. כך הצרכן האמריקאי יכול היה להפוך את הבית שלו לכספומט. העולם המערבי מימן את ההתפתחות האדירה בשווקים המתפתחים בזכות הכסף החדש שזרם מהבנקים ללא כל הפרעה. כל זה קרס ביחד עם קריסת ליהמן בספטמבר 2008.

חשוב להבין שלא מדובר במשבר חוב אירופי. מדובר במשבר פרדיגמה עולמי. העולם צריך למצוא דרך חדשה לבסס עליה את האשראי . הנחות האשראי לא יכולות עוד להתבסס על נקודות מוצא פשטניות. בעוד האשראי עד 2008 התבסס על הנחות סטטיסטיות "מוכחות" כגון נדל"ן ובארצות הברית הכיר רק כויון אחד, עליית מחירים, כיום האשראי צריך למצוא גם צידוק הגיוני. וכאשר אנו נדרשים להפעיל את המח, ולא רק את המחשב, מתן אשראי נראה מסוכן הרבה יותר.

$

שנת 2012 נראית כצומת מרכזית בדרך החדשה. העולם הכלכלי החדש צריך לגבש משוואות חדשות. לא עוד התבססות על מספרים של יחסי חוב לתוצר, אלא חיפוש אחר דרך חדשה אשר תסביר כיצד ספרד יכולה לחיות לצד גרמניה באירופה מאוחדת. התשובה של אשראי שיממן רכישות יווניות של מוצרים גרמניים, אינה קבילה עוד.

הניחוש הראשון שלי הוא שכבר בחודש ינואר, לכל המאוחר פברואר, יתרחש האירוע שיכופף את היד למרקל, ולגרמניה כולה. התשובה האם מדובר בארצות הברית של אירופה, או באירופה מפורקת לגורמים, תתברר כבר בחודשים הראשונים של השנה.

$

הניחוש השני שלי הוא שגם לאחר שתתברר התשובה, העולם המפותח ימשיך למצוא עצמו בתסריטים היפניים. כלומר, התשואות על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, לדוגמה, ימשיכו למצוא עצמן מתחת למספר הפלא 2%.

מאחר ומעט מאוד השקעות ייחשבו בטוחות כמו אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, ומאחר והצמיחה בעולם המערבי תאכזב את הציפיות, השקעה באגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, תמשיך לנצח השקעה במניות לאורך זמן.

$

ניחוש שלישי הוא שברק אובמה יהפוך את הבנקאים והעשירים הפיננסיים בארצות הברית לשק החבטות, השק שבאמצעותו הוא ייבחר לכהונה נוספת. מצב האבטלה בארצות הברית לא ישתפר בצורה משמעותית עד הבחירות, ובכל זאת אובמה ייבחר לכהונה נוספת, גם בזכות הרפובליקנים אשר נמשכים במשיכה מגנטית אל הקיצוניות הכלכלית.

$

השנה שוקי המניות בארצות הברית ניצחו לראשונה מזה עשרות שנים את שוקי המניות בעולם כולו. כך גם הדולר הפך למטבע החזק בעולם פרט לין היפני. הסיבה היא לאו דווקא העדיפות הברורה בכלכלה האמריקאית על פני שאר הכלכלות בעולם. שיעורי הצמיחה בכלכלות המתפתחות נותרו עדיפים על אלה שבארצות הברית.

אחת הסיבות האפשריות היא שינוי מתהווה בכלכלה העולמית. הדולר האמריקאי נחלש מספיק על מנת להפוך את התוצרת האמריקאית לתחרותית יותר בעולם כולו. העלייה ברמת החיים בסין גורמת לשינוי מהותי. פתאום לא ברור שכדאי לייצר שם, ולמכור באמריקה. ישנם דברים שיותר זול לייצר בארצות הברית. הסינים ייאלצו לפתח את הצרכן המקומי על מנת להמשיך ולצמוח בקצב גבוה. הניחוש הבא שלי הוא שגם בשנה הקרובה הדולר האמריקאי היה מטבע חזק יותר ממרבית המטבעות בעולם.

$

פרדוקס גדול הוא שדווקא המשבר האדיר באירופה, מנע מהמטבע האירופי לקרוס. מאחר וכמעט כל משקיע עולמי נמצא כבר בפוזיציה שאמורה להנות מצניחת האירו, אין בנמצא משקיעים חדשים אשר יכולים לגרום לקריסתו. דווקא כאשר המשבר ייראה כהיסטוריה, המטבע האירופי ייחלש הרבה יותר. זהו הניחוש הבא, האירו ידרדר מול הדולר דווקא כאשר יהיה ברור שאירופה נשארת מאוחדת.

$

אשמח לקבל בתגובות שלכם את הניחושים שלכם בקשר לשאלות המפתח ההשקעתיות. כל מי שייקרא לניחוש שלו תחזית יחטוף, ראו הוזהרתם. השאלות הן

מה יתברר כהשקעה העדיפה, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב של חברות, או מניות?

האם הדולר האמריקאי ינצח גם השנה?

זהב וסחורות אחרות לאן? (הניחוש שלי הוא שהסחורות יצנחו השנה, במיוחד אם לא תהיה הפצצה באיראן)

הרחבה כמותית נוספת? (הניחוש שלי, בארצות הברית לא, באירופה כן)

האם השנה תהיה שנת המשבר הסיני? (ניחוש שלי, סין תסבול רעידות קשות השנה)

אנא אל תקמצו בתגובות. הנחושים שלכם עדיפים ואינטילגנטיים הרבה יותר מ"תחזיות מלומדות" של אנליסטים מטעם שאתם קוראים בימים אלה.

*

נהג המונית והאחים בנודיס / מאשקה ליטבק
תזכירו לי במה פשעתי? (מכתב שנשלח להתאחדות לכדורגל)

6 Comments

Ido 1 בינואר 2012

אני יוצא מתוך הנחה שחוקי רובין הוד יועברו וישנו את חוקי המשחק
ולכן האגח ינצח בגדול.

הייצור בסין עלה השנה ב25% ועדיין אין תחליף לדיוק הסיני במוצרים הזולים (וכל מי שמנסה לייצר בהודו, יבין את זה צ׳יקצ׳ק)
לכן גם יוקרהמחייה יתייקר ביחס דומה. אני צופה (מנחש) שמשקי הבית ייצרכו פחות מותרות ורמת החיים תרד.

לא תהייה הרחבה כמותית יותר. השוק האירופאי יאחד גם את הצד הפיסקלי ויתקרב צעד נוסף לחזון ארצות הברית של אירופה.
כתוצאה מכל אלו שנת 2012 תהיה השנה בה בריטניה תתמוטט ותצא מהטופ10.

אריק 1 בינואר 2012

ארה"ב תפיל את הדולר בצעדים מכוונים כדי לעשות "תספורת" לסינים, אני לא בטוח שזה אפשרי… ימצאו נפט במים הישראליים, שאני לא יודע אם זה טוב או רע (חוץ מלתשובה)

יניר 1 בינואר 2012

היצור העולמי ימשיך להיות בסין תוך תנועה ממזרח המדינה למערבה במקביל גודל הצריכה המקומית תעלה באופן משמעותי ותקזז את החולשה האירופית.כמו כן תהיה ירידה במחירי הנדל"ן והבורסה הסינית שמתומחרים עם מכפילים מוגזמים.

אנחנו בשנת בחירות בארה"ב ולכן הדולר יתחזק ומקביל היורו ימשיך לרדת ולכן למשקיע ישראלי אגרת חוב אמריקאית תהיה אטרקטיבית בגלל עליה בשער הדולר.
מדינות מתפתחות- הייתי הולך על ברזיל, האולימפיאדה והמונדיאל ישמשו כקטליזטורים משמעותיים.

זו ההערכה הקטנה שלי

ג'ורג' 1 בינואר 2012

בלי תחזיות וניחושים, רק תזכורת:
בסין הכלכלה כבר מזמן היתה צונחת. הממשל הסיני (הבלתי דמוקרטי) מחזיק את ערך המטבע נמוך באופן מלאכותי ושרירותי, מה שמאפשר לסינים למכור יותר. אם הממשל הסיני לא היה מתערב (כפי שמדינות המערב, ארה"ב בראשם, דורשות), אז סין כבר מזמן היתה מוכרת פחות. במקביל, מעמד הביניים בסין גדל פלאים ועוד גודל. כלומר, אם הממשל הסיני לא היה מתערב אז, סין נטו = צריכה גבוהה + ייצור (והכנסות) במגמת ירידה = בעיה. במלים אחרות, השאלה היא פחות כלכלית ויותר מדינית: איזו עמדה ינקוט הממשל הסיני לא רק ב-2012 אלא בשנים הקרובות ע"מ לשמור על רמת הכנסה ורמת תעסוקה גבוהים. אם הם ימשיכו להתערב, קשה לעשות תחזית. אם הם יתנו לשוק החופשי להנהיג את התנאים, אין כמעט ספק שסין תתמוטט. והשאלה הנוספת הלא פחות חשובה היא:
בעבר ארה"ב ניסתה ללחוץ על סין להפסיק להתערב בערך המטבע. ארה"ב עשתה זאת ע"מ שתוכל בעצמה למכור יותר לסין. אבל השאלה הנדרשת פה היא: אם הסינים יעשו כפי שארה"ב דורשת, ואז הכלכלה שלה עצמה עשויה לעבור רעידת אדמה, כמה האמריקאים באמת רוצים את זה? במלים אחרות, be careful what you wish for

גיל שלי 1 בינואר 2012

ג'ורג' – הבעיה בסין היא דווקא השליטה שלהם. כאשר אתה שולט בכל, תמיד הפיצוץ הוא מפתיע ואימתני. עוד דבר, הוא תמיד מגיע מתישהוא. בועת הנדל"ן שם קורסת בימים אלה, ואיתה בועת האשראי של כל הגופים החוץ בנקאיים שהסתמכו על הנדל"ן כדי להעניק הלוואות בלי סיכוי להחזר. ייתכן ולסינים יש מספיק משאבים כדי להתמודד עם ההשלכות של הרעידות האלה, ואף אחד לא טוען שזה דבר טוב שיקרה

דורפן 3 בינואר 2012

אני אפילו לא מכיר את הטרמינולוגיה כדי לנחש. אבל יש בחירות בארצות הברית, אז כלכלת בחירות נראית לי וודאית שם.

איחוד פיסקלי באירופה מפחיד יותר מדי את הפוליטיקאים של המדינות הקטנות. אולי תועבר איזשהי חקיקה שתאפשר "הדחה" מהאיחוד האירופי

Comments closed