השקעה לטווח ארוך

מהי השקעה לטווח ארוך, ומה מבחין אותה מהשקעות אחרות?

השקעה לטווח ארוך אינה מתוחמת בגבולות זמן ספציפיים. אין זה הגיוני לגזור את החלטות ההשקעה לפי משך זמן כלשהו. לדידי הגורם הקשה ביותר לחיזוי בהשקעות הינו התיזמון. בעוד שבאיגרוף התיזמון הינושילוב של תגובה מהירה והישענות על האינטואיציה, התיזמון אשר רבים בעולם ההשקעות מכוונים אליו, אמור להתבסס על חיזוי נטו.

 $

רבים מאמינים ביכולות של הניתוח הטכני, ואחרים מאמינים ביכולות של מודלי חיזוי נוספים. למרות זאת  טרם פגשתי מישהו, שגם חזה נכונה את השינוי במגמת המקרו, וגם הצליח לתזמן זאת באופן קונסיסטנטי. לפיכך מוצע לא להגדיר 'השקעה לטווח ארוך' כ'השקעה לפרק זמן ארוך מוגדר'. ההגדרה הטובה יותר ל'טווח ארוך' היא השקעה ללא התחשבות בתיזמון כלל.

משקיעים הטוענים שההשקעה שלהם כרגע לא טובה, אך בפרק זמן של עשר שנים תוכח כהשקעה טובה, מתחמקים למעשה מתוצאות ההשקעה, שכן בעת האמירה אין להם ידע טוב יותר על התאריך 'עשר שנים קדימה' מאשר ידיעתם היום את המצב שיהיה אז.

 $

לגישה זו, השקעה לטווח ארוך הינה אפוא השקעה הנובעת מניתוח אסטרטגי של השוק, כגון: מצב מקרו כלכלי עולמי, בחינה מעמיקה של תהליכים עולמיים או מקומיים, ובדיקה של ההשקעה במשקפי ערך, המתחשבים במגבלות האנושיות שפורטו קודם, כלומר: התחשבות בכך שאנו מסוגלים לקבוע ערכים מוגזמים, בעוד הידיעה על ערכים מדויקים נסתרת מאתנו.

אינני בא לשלול מכל וכל את ההשקעה על בסיס מודלים כלכליים אשר לוקחים בחשבון ערכים של נתונים, ריביות, מכפילים ועוד. טענתי היא שפעולות השקעה אשר לוקחות בחשבון את כל הנתונים הללו, הינן פעולות טקטיות המתאימות לסוג מסוים של משקיעים כפי שתואר בפרק הזהות.

השקעה טקטית הינה השקעה אשר לוקחת בחשבון זרימה של כספים, תנועות יומיות של שוק ההון, מעקב אחר פעולות של גורמים כלכליים משפיעים (כגון: חקיקה פיננסית בארה"ב או בסין, ופעילות של גופים כלכליים גדולים), ונתונים המתפרסמים חדשים לבקרים. השקעה טקטית מחייבת עבודה במשרה מלאה. השקעה שכזו ראוי שתיעשה תוך גידורים מסוימים, שכן בהתמקדות בגורמים מעין אלה נראהשינויים באופן תכוף, הרבה יותר מאשר השינויים המקרו כלכליים האמיתיים אשר נחווה בבדיקה בדיעבד.

 $

בעוד השקעה טקטית דורשת זריזות, גמישות, ומעקב רצוף אחר גורמים קבועים, ואף חשוב מכל אלה –משמעת רבה, והגדרת גבולות קשיחה ובלתי מתפשרת, הרי השקעה אסטרטגית דורשת סבלנות רבה, יכולת לספוג מכות מדודות ללאשינוי הגורמים המנחים בקביעת השקעות, ואף הימנעות מעודף אינפורמציה. עודף אינפורמציה הינו גורם סיכון אשר רבים בקרב עולם ההשקעה לא מכירים בקיומו. מאחר שרבים חושבים כי הגורל נתון לשליטה מלאה, ההנחה הנלווית למחשבה זו היא בדרך כלל, שככל שנדע יותר כך ייטב. אך האם הנחה זו אכן נכונה?

 $

בעולם של ימינו כמות האינפורמציה הנגישה הינה אינסופית במונחים פרקטיים. במרחק הקשה על המקלדת נוכל למצוא מידע הנוגע באופן ישיר או עקיף לכל השקעה בה נחזיק. שטף הנתונים אשר נוכל להגיע אליהם דומה לרצף תמונות רנדומליות של אירועים. אחת המגבלות בתמונות סטילס, אשר כל עיתונאי יטען שהיא עדיפה בהרבה על פני כל מלל, הנה הפרספקטיבה הבלתי ידועה, והמקריות של תיזמון התמונה.

על כן תמונות מזוויות שונות, יכולות לגרום לתפיסות שונות ומעוותות את התהליך אשר בהגדרה נובע מקליטת הרצף כולו. הנתונים הינם למעשה שבירה של הרצף, אשר אין לנו עליה כל שליטה בתיזמונה. התחשבות בכל תמונה כבודדת, בהחלטות ההשקעה שלנו, עלולה (ואסתכן ואומר, באופן כמעט בלתי נמנע) לגרום לנו עיוות בתהליכים כפי שאנו נגדיר אותם.

 $

השקעה לטווח ארוך אם כן, שונה במהות מהשקעה טקטית. בשוק ההון קיימים היום מכשירים רבים הממנפים את הכיוון באמצעות מכשיר הקרוי "פי שניים" או "פי שלושה". מכשירים אלה פשוטים באופיים. מכשירים אלה מאפשרים לנו לקבל את התנועה של שוק מסוים במכפלה של שתיים או שלוש.

מכשירים אלה מתאפסים על בסיס יומי, ועובדה זו גורמת לעיוותים רבים כך שבסופו של חודש, מובטח כי לא נקבל פי שניים מהכיוון, אלא משהו אחר. לכן מכשיר זה הינו מכשיר טקטי מובהק. מכשיר אשר נועד לשימוש טקטי, יכול לגרום נזקים רבים למשתמשים המקווים לתוצאות טווח ארוך.

 $

משקיע החושב כי הוא משקיע לטווח ארוך, ראוי כי לא יעקוב אחר המספרים היומיומיים של הביצועים של תיק ההשקעות שלו. מספרים אלה הנם רנדומליים במהותם. השינויים בעולם הכלכלי, אינם יומיומיים, שעה שהשינויים במדדים, עשויים להיות מהותיים גם בטווח של ימים ספורים.שינויים קיצוניים אלה לא אמורים להשפיע על ההשקפה הכלכלית שלנו.

קבוצות ספורט תחרותי רבות, המשחקות בעונות ארוכות, מודעות לחשיבות המשתנה של משחקים שונים. מאמנים רבים מוכנים להקריב משחק זה או אחר, על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר בסוף העונה. גישה זו ויכולת זו ראויות שתהיינה מצויות גם אצל המשקיע לטווח ארוך. לא כל התנודות החריפות נולדו שוות: אלה המתרחשות על בסיס ברור של שינוי כלכלי מהותי, שונות מאוד מתנודות הנובעות מאופי השוק. למרות שהעוצמה של תנודות אלה לטווח קצר עשויה להיות זהה, הרי תגובה לתנודות אלה, אשר מתרחשות מעצם פעילות השוק, תגרור את המשקיע לטווח ארוך להשקעות טקטיות, ובכך הוא עלול להקלע למצבים שליליים.

שובם של הסוסים הוותיקים והערכים הישנים / ח'דר סואעד
הפועל תל אביב. מאזן הרווח וההפסד (מאת עירד צפריר)

7 Comments

קשקשן בקומקום 14 בינואר 2012

זה גם קצת משנה במה משקיעים לא?
אני חושב שלהשקעה בטווח ארוך צריכים להיות בדרך כלל מספר מאפיינים:
א. היא די סולידית – היא טוענת שמגמות ארוכות טווח מסוימות הם ברורות (נניח – דמוגרפיה, צפיפות בניה במרכז ערים – אם מדברים על נדל"ן), אבל גם ידועות לכולם, ולכן לא מצפים לאיזה מכה
ב. היא לא תחומה בזמן מוגדר.
זאת אומרת – ניתן להניח שדירה במרכז מנהטן לא תאבד מערכה לאור זמןת ומן הסתם תעלה. אבל – מי שמצפה לעשות מכה ומגדיר לעצמו 2-3 שנים, יכול ליפול על מיתון, קריסה וכו.
לרוב (ושוב, לרוב) – ברוב נקודות הזמן ההשקעה אכן תניב תשואה שהיא סבירה. מה זה סבירה? נניח – לפחות להכות את האינפלציה.
הגיוני?
כמובן שיש גם את האופציה של השקעה ארוכה במשהו ש"אף אחד לא רואה", ואמונה שלמרות הפסדים חוזרים ונשנים יום אחד תעשה מכה. גם כאן הטווח לא מוגדר. דוגמא – נניח נסטלה עם נספרסו. השקיעו 20 שנה ואכלו חרא…עד שפתאום זה מתפוצץ והם עושים מליארדים, אבל כאן באמת מדובר באמונה או ראייה עסקית ייחודית, שאין סיבה להניח שלמשקיע הרגיל תהיה…

amitpros 14 בינואר 2012

הבעייה אם השקעה מהסוג שאתה מדבר עליו שהיא מזל נטו.הרי כל הכתבות שמספרות על מי שהשקיע בטבע 100 אלף דולר בשנת 90 הפך למילונר היום לא מספרות על כל אלה שהשקיעו 100 אלף דולר בכל מיני מתחרות שנעלמו מאז,ולהערכתי ההפסדים על חברות שנמחקו הרבה יותר גבוהים מהרווחים שבודדים עשו על טבע.בכל מקרה צריך סבלנות ויכולת לחתוך מהר כשמזהים בעיות אמיתיות,למרות שלפעמים כלום לא עוזר,הרי אין ממש אפשרות לברוח שמנייה פתאום מפרסמת דוחות גרועים מאוד ונצונחת יום אחרי ב40 אחוז.

דורפן 14 בינואר 2012

גיל, אני שאלה: מדוע משקיעים חושבים יותר על ערך מכירה מאשר על התשואה השוטפת. בדוגמא של קשקשן – דירה במרכז מנהטן – מחירה בדרך כלל לא ישפיע על התשואה משום שיישב בה דייר כפוף לחוזה והתנודות במחיר הדירה יהיו לא משמעותיות.

במלים אחרות – האם אנשים לא חושבים לעתים על המאקרו (למשל מצב הדיור בארצות הברית) ולא על מיקרו (הדירה נמצאת ליד אוניברסיטה וקל להשכיר אותה)

קשקשן בקומקום 14 בינואר 2012

דורפן – זאת ההגדרה של בועה, אנשים מפסיקים להסתכל על הערך שהנכס מניה מניב (נניח שכירות או דיבידנד) וכל ההסתכלות שלהם היא על מחיר הקניה מכירה. או במילים אחרות – ספוקלציה.

גיל שלי 14 בינואר 2012

קשקשן – הדוגמאות שנתת מצוינות. הפוסט הזה בא להסביר מהו פרק הזמן של השקעה ארוכת טווח, ופחות להתעסק במהות שלה. השקעה ארוכת טווח משום מה מקבלת פרשנות של השקעה לעשר שנים, מדובר בבולשיט של קרנות למיניהן.

דורפן- משקיעים אמורים להסתכל גם וגם. התשואה בהשקעות מסוימות חשובה לפחות כמו מחיר הנכס, אם לא יותר. כך במשרדים, כך באגרות חוב "בטוחות" על כל סוגיהן, ועוד ועוד. תמיד צריך לבדוק גם את המיקרו, בנדל"ן המשפט מיקום מיקום מיקום, הומצא בדיוק בגלל החשיבות העצומה של המיקרו. בישראל התרגלנו שנדל"ן מגורים הוא מחיר הנכס ופחות התשואה. זה נהיה כך גם בארצות הברית לפני פיצוץ הבועה. זה קשור יותר לריביות הנמוכות מאשר לדרך ההסתכלות של המשקיעים

עומרי 15 בינואר 2012

באפט כרגיל מדויק מאוד בהגדרתו להשקעה לטווח ארוך, זו מניה שהייתם קונים אותה גם אם "הבורסה תיסגר מחר ל-5 שנים"

ירון 15 בינואר 2012

כמה הבהרות לגבי פרק הזמן של השקעות לטווח ארוך: משך הזמן בהשקעות לטווח ארוך, נקבע בדיוק כמו בהשקעות לטווח קצר – על ידי השוק והמדיניות המוניטרית. אתן דוגמא: בשנת 2003 התחלתי להשקיע בזהב. ההחלטה להשקיע בזהב נבעה מריבית נמוכה בצורה חריגה בארצות הברית ומהדפסת כסף משולחת רסן של הפד. איך מנהלים השקעה כזאת? מתי מוסיפים? מתי מדללים? ומתי בורחים? בגדול לא בורחים לפני שמשתנים התנאים הבסיסיים שגרמו לנו להשקיע מלכתחילה. כלומר, כל עוד הריבית על אפס וארה"ב ואירופה ממשיכות להדפיס כסף כאילו אין מחר, אין סיבה לסגור את ההשקעה. אם מחר היה מחליט הפד להעלות את הריבית ברבע אחוז כל חודשיים זאת היתה סיבה מצויינת לסגור את הבסטה ולקחת את הכסף. לגבי דילול והגדלת ההשקעה: כמו בכל מניה או מדד – כשהשוק בתיקון משמעותי כדאי להוסיף, וכשהשוק משתולל למעלה, כדאי לדלל. אחת הטעויות הגדולות ביותר של משקיעים היא שהם חושבים במונחים של "הכל או כלום" קונים 10000 מניות של טבע, או 100 אונקיות זהב ומנסים לעשות מכה. מי שלא מוכר כלום כל הדרך למעלה הסיכון שהוא לוקח עצום. לעומתו מי שיודע למכור שליש (או רבע, או חצי) כשהשוק מתפוצץ ולקנות בחזרה בזמן תיקונים מקטין את הסיכון בצורה משמעותית.
דבר נוסף: השקעה לטווח ארוך מגלמת בתוכה בד"כ הזדמנות פז. אונקית זהב ב300-500 דולר שווה סיכון גדול יותר מאונקית זהב ב1000 דולר אפילו אם התנאים במשק/שוק לא השתנו עדיין. והערה אחרונה להיום: הרבה השקעות לטווח ארוך הפכו לכאלה מהשקעות לטווח קצר שהפסידו כסף… המשקיע טעה והפסיד כסף ולכן החליט לשנות את הגדרת ההשקעה. במקום לקחת הפסד ולמצא השקעות טובות יותר אנו נוטים להמנע מהצעד הלא נעים, ובכדי להצדיק זאת אנחנו מתחילים לקרא לאותה השקעה – השקעה לטווח ארוך. ההפסדים הגדולים של משקיעים לא מנוסים נובעים מהטעות הזאת. במקום לקחת הפסד של 25-50% הם מעדיפים להתפלל ולראות את כל ההשקעה נמחקת.

Comments closed