ליגת שוקי ההון: האם יש השלכות שליליות למכירת המשחק

יום שישי היה יום עמוס בחדשות הכלכליות העולמיות והמקומיות. בישראל אי די בי החזקות נאלצה לפרסם את הדוח"ות שלה עם הערת עסק חי. אני בטוח שMG יכול לספר לכם הרבה בנושא, אך ההשלכה העיקרית של ההערה היא האצת התהליכים של השתלטות בעלי האג"ח על החברה במידה ונוחי לא יוכל להביא כסף מהבית. למי שקורא את הפוסטים שלי בשנתיים האחרונות אין מדובר בחדשות מרעישות, אך החשיבות היא שלוח התוצאות (במקרה זה הדו"ח של החברה) סוף סוף מראה את המתרחש במשחק.

*

בחדשות העולמיות אנו ראינו הודאה של ברננקי שהמשחק מכור ביום שישי. אני מצטער על השימוש התדיר בדימוי, אך למעשה ברננקי הודה בפה מלא שהוא השתלט על לוח התוצאות, ובכוונות מכוון מקדיש את כל צעדיו לתכלית אחת ויחידה, ניתוק לוח התוצאות בבורסות ארצות הברית מהמתרחש בכלכלה האמריקאית, על מנת לא להטריד את השחקנים המשחקים במגרש הכלכלי עם התוצאות הקשות.

*

למעשה ניתן לקבוע שהשוק החופשי הנו מושג ששייך להיסטוריה האנושית כאשר מתייחסים לשוק האג"ח הממשלתי העולמי ולבורסות באמריקה ובאירופה. בארצות הברית לוח התוצאות נקבע במגרש המשחקים בין המפלגה הרפובליקאית שמעוניינת בהתרסקות לקראת הבחירות ועל כן לוחצת מצד אחד על ברננקי, ובין המפלגה הדמוקרטית שמעוניינת בבחירות על רקע יציב עד כמה שאפשר, ועל כן תומכת בכל פה בהשתלטות של ברננקי על לוח התוצאות עצמו. המחשבים שסוחרים בבורסה כבר מזמן לא מתייחסים לחדשות הכלכליות, ומזה זמן גם הסוחרים האחרים מתייחסים יותר לחדשות מהפד ופחות לדוח"ות הכספיים.

באירופה המשחק כולו מתייחס לשאלה פוליטית אחרת. השאלה היא אלו כוחות ינצחו בגרמניה, האם הכוחות שרוצים בשימור הגוש האירופי בכל מחיר, או הכוחות המבקשים לשמור את גרמניה מפני האסון הקרוי אינפלציה, והאסון האחר הקרוי העברת כספים לעצלנים (על פי הגדרת העצלן בתרבות הגרמנית כמובן). מריו דראגי כבר הצהיר על נכונותו להשתלט על לוח התוצאות של שוק האג"ח האירופי, והשאלה היחידה היא האם הגרמנים ישתפו פעולה, ויאפשרו לדראגי לנתק את שוק האג"ח מהסוחרים העולמיים, ולהעבירו לשליטתו הבלעדית.

*

זהו המצב העגום בכלכלה העולמית כיום. מאחר והפוליטיקאים רוצים בדבר אחד בלבד, ומדובר בזמן, אין אף גורם אשר מוכן להתייחס לגורמים של המשבר הכלכלי המתרחש מאז שנת 2007, וכך ההשלכות נהיות חמורות יותר עם הזמן. אני נאלץ שוב להשתמש בדימוי מהעבר, הפוליטיקאים בשיתוף פעולה מלא מצד הבנקים המרכזיים באירופה ובארצות הברית, ניתקו את מד הלחץ מהמיכל האטום. הלחצים במיכל הולכים ומגברים, אך האמונה היא שיש מספיק זמן כדי שהפיצוץ יקרה במשמרת של פוליטיקאי אחר.

*

בספורט אין דבר חמור יותר מידיעה שהמשחק היה מכור. עצם המחשבה על כך שתוצאות המשחקים הוכרעו בכל מקום אחר פרט למגרש, מביאה לאיבוד האמון של הקהל במתרחש במגרש, והפחד הגדול של המארגנים הוא מאיבוד הקהל באופן כללי. מספיק לראות את מה שקרה באגרוף העולמי כדי להבין את ההשלכות החמורות של השפעות חיצוניות על התוצאות לאורך זמן. האגרוף במשקל כבד שהיה נושא לכותרות ראשיות בחדשות העולמיות בשנות ה60 וה70 במאה הקודמת, הפך לספורט איזוטרי כיום. נכון שהיו גורמים נוספים, אך הגורם העיקרי היה הידיעה שמדובר בספורט מושחת.

לדעתי המשחק המכור בכלכלה העולמית מביא לתוצאות דומות. מי ירצה להשקיע בבורסה כאשר הידיעה היא שהבורסה אינה משקפת את הכלכלה העולמית. נכון, כיום נראה שההשתלטות על הבורסה מביאה לתוצאות חיוביות ועל כן מעודדת השקעה, אך חוסר האמון יביא את השחקנים לחפש השקעות אלטרנטיביות, השקעות שרחוקות יותר מידם הכבדה של הפוליטיקאים, והמחשבים של הבנקים הגדולים.

השפעה נוספת של השתלטות הפוליטיקאים על לוח התוצאות היא מניעת הטיפול במחלות הכלכליות. הבורסות בעולם היו מד החום שאפשר לשוק החופשי לטפל בכוחות עצמו במחלה. מיתון וירידות בבורסה הן לא מחלות, הן בסך הכל סימפטומים. כאשר הפוליטיקאים עושים ככל שביכולתם כדי לנתק את מד החום, הם מאמינים בהכשרתם העדיפה כרופאים. אני לתומי חשבתי שבארצות הברית האמונה הרווחת היא שהרופא המוכשר ביותר של הכלכלה הוא השוק. מסתבר שאין הרבה הבדל כיום בין סין וארצות הברית וגם אירופה. ישנם כאלה שחושבים שהפוליטיקאים הם מנהלים טובים יותר אך לי לא יצא לפגוש משהו שאכן חושב כך ברצינות. תחשבו על הילד שצעק say it aint so joe, ופרשת ה"בלק סוקס" שהתפוצצה בשנות העשרים במאה הקודמת, אין ילד אחד כזה כאשר מדובר בכלכלה העולמית

אבל לפעמים אתה רוצה ברבטוב
סאות'המפטון. מכונת שערים במצב טוב!

47 Comments

Sooner 2 בספטמבר 2012

שנות העשרה, לא העשרים

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

זו עוד כתבה שמתבלבלת בין גורם לבין סימפטום. כל הסאב פריים על כל מרכיביו הן תסמין לא גורם. הגורם הוא חוסר האיזון בין יצרנים ובין צרכנים, בועת אשראי שנועדה לממן את הצרכנים, וכל השאר זה תוצאות

גיל שלי 2 בספטמבר 2012

הפרשה קרתה ב1919, התפוצצה בשנות העשרים, בכל מקרה תודה על התיקון

יניר 2 בספטמבר 2012

פוליטיקאים לא יכולים לנתק את לוח התוצאות לאורך זמן אלא רק לדחות את הקץ.
הקריסה הקרובה תלווה בחוסר אמון בפוליטיקאים-מה שרק יחמיר את הנפילה יקשה על היציאה מהמשבר

MG 2 בספטמבר 2012

גיל, יופי של פוסט.
אני מקווה שאמצא זמן להגיב גם לתוכנו.
אתחיל בכך שבקצב הזה יהיה צורך לצרף הערת עסק חי בליגת העל למכבי חיפה, אבל את זה אשאיר לפוסט של פרוסנר (או מי שיבוא קודם) על סיכום המחזור.
אנסה לתת קצת הסברים מה היא לכל הרוחות הערת עסק חי ולמה זה מעניין מישהו. אנסה לעשות זאת ברור ככל האפשר. אם יש עוד שאלות, אתם מוזמנים להפנות – מבטיח לעקוב אחר התגובות ולהשיב.
סעיף 23 במסגרת המושגית בתקינת החשבונאות הבינ"ל (IFRS) מגדיר עסק חי באופן הבא: "דוחות כספיים מוכנים, באופן רגיל, בהנחה שהישות היא "עסק חי" (Going Concern) ושהישות תמשיך בפעילות בעתיד הנראה לעין. לפיכך, ההנחה היא שלישות אין כוונה ואין צורך לחסל או לצמצם באופן משמעותי את פעילותה; אם כוונה כזו או צורך כזה קיימים, ייתכן שיש להכין את הדוחות הכספיים על בסיס אחר, ובמקרה כזה, יש לתת גילוי לבסיס שנבחר".
ועכשיו בעברית – אנחנו הרי יודעים שלנוחי אין רצון לחסל או לצמצם את הפעילות, ולכן ברור שמדובר בצורך. הווה אומר, שבעתיד הנראה לעין התאגיד אינו מסוגל להמשיך בפעילותו ובעצם קיים חשש כבד שיגיע לחדלות פירעון.
קיימים 2 מצבים כאשר קיימים ספקות משמעותיים ביחס להנחת העסק החי:
1. המצב בו החברה נמצאת עכשיו, כאשר קיימים ספקות משמעותיים, אך עדיין קיים סיכוי גבוה מקלוש שהחברה תצליח להיחלץ מהמצב. במצב זה ניתנת הערת עסק חי בביאורים לדוחות הכספיים והפניית תשומת הלב בדוח הביקורת/סקירה של רו"ח המבקר (ולא כמו שהוצג בתקשורת שרו"ח הוסיפו את הערה לדוכ"ס. רו"ח המבקר לא מוסיף כלום לדוכ"ס אלא נותן דוח חו"ד ביקורת/סקירה בלבד). יש לציין שהפניית תשומת הלב של רו"ח אינה בבחינת חריגה מחו"ד חלקה, כל עוד הביאור בנושא, אכן משקף את מצב החברה באופן נאות מכל הבחינות המהותיות.
2. מצב בו העסק למעשה בפירוק והסיכוי להמשך קיומו במתכונת הנוכחית קלוש. במצב זה עורכים דוחות כספיים לפי כללי חשבונאות של עסק בפירוק/חיסול, כאשר כל הנכסים וההתחייבויות מוצגים לפי שווים ההוגן ואין הפרדה בין זמן קצר לזמן ארוך (אין זמן ארוך). אי.די.בי עדיין לא הגיע למצב זה.
בסוף הביאור הוסיפה החברה את המשפט הבא: "על-אף ולאחר הכלל הערת העסק החי, החברה הינה בעלת יכולת להמשיך ולפעול במהלך עסקיה ובמסגרת זו לפרוע את התחייבויותיה כסדרן".
מדוע אם כן מוסיפה החברה את הערת העסק החי. האם חשוב לה כל כך ליידע את המשקיעים במצבה? הרי לדעתה לא באמת קיימת בעיה כזו.
החברה מוסיפה את הערת העסק החי משתי סיבות:
1. רואי החשבון של החברה (KPMG – סומך חייקין, BDO – זיו האפט) רמזו להם קלות (כך אני מניח) שבמקרה ולא תופיע הערה כזו חוות הדעת לא תהיה חלקה (סטייה של רו"ח המבקר מחו"ד חלקה לחברה ציבורית היא מכת מוות).
2. חשש של החותמים על הדוכ"ס (יו"ר דירקטוריון, מנכ"ל וסמנכ"ל סכפים) מתביעות אישיות ועד האשמה ברשלנות שעלולות להוביל לקנסות כספיים ואף עונשי מאסר.
מקווה שעזרתי במשהו להבנת המצב.

yaron 2 בספטמבר 2012

המשחק מכור למעשה משנת 1971 כשארה"ב סגרה את חלון הזהב. מה השחזיק את הכלכלה האמריקאית בחיים היה המסחר בנפט שהתבצע בדולרים בלבד.
למעשה המאבק העיקרי בין ארה"ב לאיראן הוא על הנקודה הזאת, ואם אכן תפרוץ מלחמת עולם שלישית זאת תהיה הסיבה האמיתית שלה.
מבחינת הציבור השקעה בבורסה אינה משחק. אם המשחק מכור אבל אתה בצד המנצח זה לא ממש מעניין אותך… כל עוד הבורסות ממשיכות לעלות ובלי קשר לסיבה יהיו מספיק אנשים שיימשכו לאש כמו זבובים. כל מי שמבין משהו, יודע שהמצב לא יוכל להמשיך כך לאורך זמן וקרנות הפנסיה בסכנה הולכת וגוברת.

MG 2 בספטמבר 2012

כל מי שחושש יכול לשים את כספו בקרנות אג"ח מדינה/שקליות, בהן הסיכון הוא מינימאלי (גם אם יש ירידת ערך, תמיד אפשר להחזיק כתשואה לפדיון).
יש תיאוריות ומחקרים אשר מראים באופן מובהק מתאם גבוה מאד בין הרגשת עושר לבין צריכה.
לארה"ב, משיקולי מדיניות אנטי מחזורית, יש אינטרס עליון שאנשים ירגישו כמה שיותר עשירים עכשיו, בתקווה שירידות השערים יגיעו בתקופה של צמיחה, בה המדינה תוכל לנקוט במדיניות פיסקאלית מרחיבה ובכך להיכנס לנעלי האזרחים, זאת מבלי לחרוג מיעד הגירעון.

גיל שלי 2 בספטמבר 2012

אני לא מסכים שזה המצב משנת 1971. גם במטבע שלא קשור לזהב יכול להיות והיה מסחר חופשי פחות או יותר. גרינספאן הוא הראשון שהפך את המיתון למחלה מסוכנת שצריך למנוע בכל מחיר, אבל גם הוא לא נהג בחוסר הגינות אינטלקטואלית בה נוהג ברננקי. הוא הראשון שהפך את הבורסה למטרה העקרית של הפעולה שלו. היום ברור שתחושת העושר שעליה מדבר MG נוגעת לחלק מאוד מצומצם באוכלוסיה, והנזקים של המדיניות (עליית מחירי הדלקים כדוגמה ועוד) מזיקים לחלק שלא נהנה

yaron 2 בספטמבר 2012

MG – במצב של היפר אינפלציה להחזיק אג"ח כתשואה לפדיון זה עצה מאוד גרועה… כשהפד קונה 80-90% מהאג"ח של 10 שנים ומעלה אין הרבה אפשרויות חוץ מאינפלציה.

גיל שלי 2 בספטמבר 2012

ביפן אין אנפלציה שנים למרות הרחבה כמוית בלתי נגמרת

MG 2 בספטמבר 2012

1. הרחבה מוניטרית לא תמיד גורמת לאינפלציה.
2. אם המוסדי מזהה זאת הוא יכול להשקיע רק ברכיב הצמוד ואז אני לא רואה כל בעיה בתשואה לפדיון.

yaron 2 בספטמבר 2012

MG וגיל – אם כך מה הבעיה?
שימשיכו לקנות אג"חים של עצמם.

MG 2 בספטמבר 2012

ירון, כמובן שלחצים אינפלציונים צריכים להילקח בחשבון, אבל דווקא קרנות הפנסיה הסולידיות יכולות להתגונן בצורה המיטבית.
קיימות בעיות נוספות עם איגוח מעבר לעניין "הדפסת הכסף" (נחזור לזה תכף). מימון חוב באמצעות הנפקת חוב חדש ללא צמצום החוב הישן גורם לחוסר אמון במערכת כלכלית. הגדלת חוב, מעבר להוקדת דירוג אשראי על השלכותיה, מדירה רגלי משקיעים זרים (ואפילו מקומיים) והמשק והמטבע.
לעניין הדפסת הכסף. במשק עם שע"ח נייד ותנועות הון חופשיות (כמו המשק האמריקאי) אין כמעט משמעות להדפסת כסף. במשק כמו סין למשל ניתן לשלוט על כמות הכסף וליצור בעזרתה אינפלציה. בארה"ב הכלי המוניטרי הרלוונטי הוא הריבית. כלומר ערך הכסף נקבע בעיקר לפי עלות האשראי והתשואה האלטרנטיבית.

yaron 3 בספטמבר 2012

MG,
עם הרבה כבוד ובלי שום כוונה לפגוע המשפט הזה שלך כ"כ הזוי, שאני לא יודע איך להתייחס אליו בכלל:
"במשק עם שע"ח נייד ותנועות הון חופשיות (כמו המשק האמריקאי) אין כמעט משמעות להדפסת כסף"
אם לא היתה משמעות להדפסת כסף בארה"ב לא היה משבר!

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

תמיד יש משמעות להדפסת כסף. העניין הוא שהמשמעויות שונות לפי השיטות השונות. דווקא לדעתי לאור יפן, ההשקעה הטובה ביותר עכשיו הן אגרות חוב ארוכות (אני במטומטמים שקונים את ה10% שברננקי משאיר). מאחר וקשה לייצר אינפלציה כשרוצים, הרבה פעמים מגיעה הדפלציה לפניה

yaron 3 בספטמבר 2012

גיל,
אשמח אם תסביר לי מה ההגיון בלקנות את אותם 10% שברננקי משאיר

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

ההגיון פשוט. ארצות הברית הולכת עקב בצד אגודל במסלול היפני עד עכשיו. למרות שברננקי עושה את מה שעשו היפנים רק בפי 10, שום דבר לא משתנה בדרך שבה הכלכלה מגיבה לצעדים. כלומר, אגרות חוב ממשלת ארצות הברית ל10 שנים יכולות להגיע גם לתשואות של 0.8% מה1.5% היום. למרות כל הנסיונות לייצר אנפלציה, הכשלון יכול בהחלט להוביל לדפלציה. עד שאראה סטייה מהמסלול היפני, אני לא רואה השקעה טובה יותר

MG 3 בספטמבר 2012

ירון, אתה טועה ומטעה.
אם היתה משמעות להדפסת כסף לא היה צורך באיגוח!
האיגוח שברננקי מבצע בא להחליף הדפסת כסף, כיוון שאין לה משמעות.
בעבר כמות הכסף היתה נקבעת לפי החלטת הבנק המרכזי. היום היא נקבעת לפי מחיר הכסף או בשמה המוכר יותר – ריבית.
אם המשפט הזה הזוי, אז צריך לקחת מקיינס הרבה מאד מחמאות שהוא קיבל על התיאוריות שלו, חבל שאתה תוקף בלי להיות בקיא בהן.
משק יכול לשלוט על מקסימום 2 מתוך ה-3:
1. תנועות הון חופשיות.
2. שע"ח נייד.
3. כמות הכסף.
אם רוצים לשלוט ריאלית בכמות הכסף, יש לעבור לשע"ח מנוהל או להגביל תנועות הון, ואז אפשר לוותר על קביעת ריבית (מחיר הכסף יקבע לפי היצע וביקוש) ואיגוח.

MG 3 בספטמבר 2012

http://img2.tapuz.co.il/forums/1_120255932.doc
לא מדובר על מסמך רשמי, אבל אתם מוזמנים להסתכל על ההסברים והנוסחאות.
בשער נייד עם תנועות הון חופשיות אין שליטה על כמות הכסף וערך הכסף נקבע לפי שיעור הריבית (כמובן שאיגוח אפשרי, אבל לכל חוב יש תקרה).

yaron 3 בספטמבר 2012

MG – agree to disagree
גיל – אתה משחק באש

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

כבר ארבע שנים שאני שומע את זה על האגחים. לדעתי כל מי שקונה זהב משחק באש, וגם סחורות אחרות

MG 3 בספטמבר 2012

ירון, אם היינו מסכימים על הכל, האתר הזה היה סתם משעמם – מקובל עלי ביותר גם להגיע לחוסר הסכמות מדי פעם.
גיל, הכל תלוי איזה סחורות.
מסחר בפורנוגרפיה ברצועת עזה הולך להניב תשואה מאד גבוה בזמן הקרוב (כמובן שעם הסיכוי מגיע הסיכון ולא רק להספד ההשקעה…).

yaron 3 בספטמבר 2012

אני קונה זהב ונפט משנת 2003.
אסייג ואוסיף – הפעם האחרונה שהוספתי מהשניים לתיק היתה ב- 2008-2009

איציק 2 בספטמבר 2012

מזל שלא הלכתי ללמוד כלכלה, היתי עף אחרי הסמסטר הראשון.
אני מעדיף לקרוא את הפוסטים שלך והתגובות. אולי מזה יצא לי משהו :-)
לגבי ההשוואה לאיגרוף ולספורט בכלל. עד כמה שאני מבין ושומע ממתאגרפים חובבים אז המצב במשקל על כבד הוא שהאחים קלצ'קו השתלטו על הזירה. כפי שמתארים את רמתם, אז נשמע שהם היו מנצחים בלי ספקות גם את הגדולים ביותר, טיסון, ספינקס, פרומן וגם את עלי. אני לא מומחה באיגרוף, אך ידידי שכן חבבי ספורט זה, מעידים שהם רמה בפני עצמם.
לגבי עסכים וספורט בכלל אז אני לא כל-כך בטוח לגבי הספורט המקצועני בארה"ב אבל באירופה הוא הועה. זה אינו ספורט ריווחי, ודאי לראות לשמוע באילו גרעונות נמצאות רוב הקבוצות הגדולות בכדורגל. בכדורסל, שהוא שוק קטן בהרבה, המצב הינו של קבוצה בתור חיית מחמד, כל עוד בא לבעלים להשקיע אז העסק רץ וכשנמאס לו זה מתפרק. אנחנו ראינו את זה ביוון, בכמה קבוצות ברוסיה, באיטליה. עכשיו הטורקים מזרימים כסף, אך גם להם ימאס. מבחינה זו, מכבי באירופה אחת הקבוצות השפויות. לכן, גם באירופה בספורט המשחק מכור והאוהדים יודעים שהם יושבים על בלון שיתפוצץ אבל כל עוד לא התפוצץ, טוב להם. אני לא אומר שמחרו פיזית משחקים (וגם זה היה), אבל יש פה משהו לא הוגן. אם חברה למטרות רווח היתה מתנהגת כך היא מזמן היתה אמורה ללכת לפרוק.

MG 2 בספטמבר 2012

איציק, אם אני לא טועה הם באגרוף המקצועני.
בכל מקרה, רוב קבוצות הבונדסליגה רווחיות.

איציק 2 בספטמבר 2012

MG, אכן הם במקצועני, אם דובר על חובבני, פספסתי, אך נראה לי שמדובר דווקא על איגרוף מיקצועני. דווקא בו יש המון הימורים.
לגבי הבונסליגה, טוב זה גרמניה, לא מפתיע, אך בשאר אירופה לרוב זה לא ככה.

MG 2 בספטמבר 2012

גבי האיגרוף – אי הבנה שלי מהטקסט שלך. סליחה.

בעז 2 בספטמבר 2012

מה יותר גרוע בכך שהשוק נשלט ע"י הפוליטיקאים מאשר ע"י כוחות השוק.

המצב המחורבן היום הוא בגלל שלטון כוחות ה"שוק"

גיל שלי 2 בספטמבר 2012

לא ממש. המצב היום הוא תוצאה טבעית של האופי האנושי. הוא הגיע למצב קיצוני בגלל שהפוליטיקאים עוותו את השוק ואפשרו לגופים מקושרים לצאת ללא כל עונש מכשלי עבר. צריך להגיד תודה לגרינספאן. אפרט מחר טיפה יותר

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

בקיצור מה שניסיתי להגיד זה שקודם שלטו פוליטיקאים מסוג שונה, ועכשיו פוליטיקאים מסוג אחר. כדי שהשוק באמת יכריע צריך כללים מאוד נוקשים כדי שהחזקים לא יוכלו להשתמש בכח שלהם כדי להעביר את הצינור אליהם. דווקא הצעדים של רייגן בביטול הרגולציה כלומר בביטול הכללים, פגעה בטווח הארוך בשוק החופשי ולא ההיפך

amitpros 3 בספטמבר 2012

הקריסה שתגיע בבורסאות באמריקה תגיע בגלל איזה מחשב שיזתגע באמת,לא כמו המחשב של נייט שעלה להם חצי מיליארד דולר,אלא מחשב קצת יותר רציני שיביא תגובת שרשרת שהפלאש קראש תהיה כלום לידו.
גם ככה יש היום בריחה מהבורסה באמריקה בגלל מה שגיל ציין במאמר.

מה שכן
באקלים הנוכחי,לחסוך לפנסיה דרך הניהול של בתי ההשקעות נראה לי צעד שגובל כמעט בשגעון….לא ברור לי למה עדיין אי אפשר לבנות תיק חסכון פנסיוני לבד

MG 3 בספטמבר 2012

המדינה רואה עצמה כאפוטרופוס של כלל אזרחיה. לא כולם מבינים מה לעשות עם הכסף, אבל חושבים שכן. בנוסף, זה יגרום לפניסה להתנהל כמו תיק השקעות רגיל (למשל לא ניתן לדרוש מאדם פרטי עמידה בתקנות חודק).
הדבר יצור שונות הרבה יותר גדולה ויגרום למצב בו המדינה תצטרך להשלים לפנסיית מינימום עבור חלק גדול מהאזרחים.
אתה יכול לראות בזה מעין מס של "המבינים" שמפסידים את האופציה להשקעה טובה יותר ואי תשלום דמי ניהול לטובת "הלא מבינים".
זאת ועוד, לקרנות הפנסיה יש אפשרויות השקעה שאין לאדם פרטי (אג"ח מיועדות). רוצה לומר שהמדינה מפצה אותך על חוסר אפשרות להשקעה עצמית בהשקעה מוטבת.
אני במקרה עובד בביקורת פנימית של בית השקעות. אתה יכול להאמין או לאו, אבל מזלנו שלא ניתן להשקיע באופן עצמאי. לפחות היום (אחרי המכות שכבר ספגנו) יש הרבה יותר פיקוח על החוב הנרכש עבור העמיתים. כמות התספורות (להערכתי בלבד) בחוב אשר מוחזק ע"י מוסדיים שנראה מעוד 5 שנים ואילך תהיה מינימאלית ביותר.

איציק 3 בספטמבר 2012

היי, אני ממש לא מסכים איתך (מסכים עם MG). אני ממש לא מבין כלום במשחק הזה וכך גם אישתי. הסיכוי שלנו להצליח לבד לצבור לפנסיה בצורה זו הוא מינימאלי גם אם נתאמץ. אנחנו שנינו עובדים משרה מלאה ויותר ואין לנו זמן לרוץ ולבדוק כל הזמן. אם אנחנו לא משקיעים את החיסכון שלנו בבורסה זה העסק שלנו, אבל לפחות את הפנסיה משהו צריך להבטיח לנו. אם משהו מוכן לותר על זה ולהצהיר שהוא מותר ורוצה לנהל זאת לבד, שיהנה וירויח. אך לאנשים כמוני צריך איזו רשת ביטחון.

MG 3 בספטמבר 2012

גיל (או כל מי שיכול לעזור), אתה יכול אולי להפנות אותי לאתר בו קיימות אנליזות איכותיות ואמינות בעברית (בעיקר ני"ע ישראלים)?

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

לא כל כך מכיר. האנליסט הטוב ביותר שאני מכיר זה אמיר ארגמן. הוא עובד באופנהיימר ומכסה הרבה מאוד ניירות. אני לא יודע איך משיגים את הניתוחים שלו, אבל שווה לבדוק

MG 3 בספטמבר 2012

תודה. למיטב ידיעתי אופנהיימר מתעסקים בעיקר עם ני"ע זרים, אבל אני אנסה לבדוק.

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

הם מתעסקים עם כל הניירות שנסחרות בארה"ב גם הישראליים

עומרי 3 בספטמבר 2012

ביי סייד מטריקס ופורום 'השקעות ערך' בקפה דה מרקר.
לא תמצא ניתוחים ברמה גבוהה יותר בעברית.

MG 3 בספטמבר 2012

עומרי תודה, אבל ממה שראיתי מדובר על ניתוחים כללים ואני צריך משהו סדור ורשמי, אשר כולל מחירי יעד, גילוי נאות וכו'.

שי 3 בספטמבר 2012

גיל – אתה יכול להסביר כיצד ברננקי "השתלט על לוח התוצאות"?

גיל שלי 3 בספטמבר 2012

ברננקי קונה מהבנקים אגרות חוב קצרות, בכסף שהוא למעשה "מדפיס". בכך הוא יוצר כסף חדש שכל יעודו הוא להגיע לשוקי המניות, באמצעות הבנקים. זה הכסף שדוחף למעלה את המניות וגם את הסחורות. העניין הוא שהכסף לא מגיע לאזרחים אלא לבנקים. כך הוא עובד ישירות על לוח התוצאות במקום על המגרש בו מתקיימים הדברים באמת

שי 3 בספטמבר 2012

נשמע כמו משהו שמנהלי חשבונות הולכים לכלא בגינו

yaron 3 בספטמבר 2012

גיל,
למיטב ידיעתי הוא קונה בעיקר אג"חים של 10 שנים ומעלה – אלה שאף אחד אחר לא מוכן לגעת בהם…
למיטב ידיעתי הפד קונה 80-90% מהאג"חים הנ"ל.

רועי 3 בספטמבר 2012

שאלה

דיברתם כאן על הדפסת כסף.
אבל במציאות של היום הדפסת כסף כמו פעם (שטרות) לא באמת משנה משהו, לפי הבנתי. רוב הכסף שקיים בכלל קיים בתור ביטים במחשבים .
האם אחת הבעיות האמיתיתו של השוק היא שמחברות יצרניות עברונו להיות חברות שצורכות וצורכו ומגבירת את קצ הצריכה.
רוב מקומות העובודה לא מייצרים שום דבר מוחשי, אלא שירותים לצרכנים.
נהפכנו מאזרחים לצרכנים בכלל. המפרסמים ואנשי השיווק "שידרגו" אותנו מאזרחים ללקוחות, אין כמו להיות לקוח. למרות שלהיות אזרח נראה לי הרבה יותר מכובד.

ובקיצור הייתי רוצה להין איך מדפיסים כסף כיום? הי לפי דיבורים בקורב אולי לא יהיו בכלל מטבעות או שטרות.
גם ככה אנחנו משלמים לרוב בכרטיסים או דרך הטלפון, הכסף כבר חלאעובר מיד ליד.

amitpros 3 בספטמבר 2012

רועי
פחות משנה אם הכסף הוא במחשב או בשטרות
מה שמשנה הוא שכמות הכסף גדלה,אבל הנכסים הפיזיים והריאליים לא.
מה שאומר שכח הקנייה שלך הולך וקטן והולך ויורד
בדיוק מה שקורה בעשר שנים אחרונות בישראל.

MG 3 בספטמבר 2012

עמית, זה לא נכון.
קודם כל קיי גידול בנכסים הריאלים והפיננסים לא רק בערך מוחלט, אלא גם לנפש (הרי לא מזמן ישראל עברה את רף 30,000$ תוצר שנתי לנפש.
העניין הוא שאחוז קטן יחסית באוכלוסיה מרגיש את הגידול הריאלי בתוצר בעוד שכולם מרגישים היטב את עליית המחירים (שאגב בעשור האחרון היא ממש לא נוראית – בבקשה לא לתת דוגמאות ספציפיות. יש מדד מחירים ועליו יש להסתכל).

Comments closed