ליגת שוקי ההון: סיכום שנה ראשון (אצל הגרמנים די סבבה)

שנת 2012 היתה טובה מאוד למעמד העובד בגרמניה, פחות למקבילה האיטלקית והספרדית שלו

אנו מתקרבים לחג המולד ולתקופת הסיכומים של 2012. בפוסט זה אתחיל לסכם את השנה הרביעית למשבר הכלכלי העולמי.

הדיון הכלכלי המעניין עדין מתרחש באירופה. תקציר האירועים הקודמים: כאשר החל משבר החוב האירופי, מדינות אירופה השייכות לאיחוד התחלקו בשתי קבוצות, קבוצת הנושים וקבוצת החייבים. המייצגת העיקרית של קבוצת הנושים הנה גרמניה.

לגרמניה יש כמה אינטרסים לשרת במשבר הנוכחי. תחילה, המצב הכלכלי בגרמניה עצמה הוא מצב כלכלי משופר יחסית. גרמניה ספגה ירידה חדה בתוצר בסוף 2008, ופיצתה על כך בעלייה חזקה ב2009. מאז הכלכלה הגרמנית יציבה, הצמיחה אומנם חלשה לעומת השנים הטובות אך קיימת, ואם לא היו את הדאגות של הגופים הפיננסיים הגרמניים החשופים לחוב של מדינות דרום אירופה, האזרחים הגרמנים השייכים למעמד הביניים לא היו מרגישים את המשבר כמעט כלל.

האבטלה בגרמניה לא עלתה, המשכורות בגרמניה נשארו יציבות עם מגמת עלייה קלה, לא נפגעו השירותים הממשלתיים בגרמניה, בקיצור אצל הגרמני הכל בסדר. לאור זאת האינטרס הגרמני העליון הוא לשמר ככל האפשר את המצב הקיים, ולשאוף לכך שעיקר הנושאים בעול ההתאמות, בעקבות פיצוץ בועות החוב הממשלתיות יהיו אזרחי המדינות החייבות.

צריך לזכור ששימור הקיים כולל בתוכות את שימור הגוש האירופי על כנו. בעוד שבארצות הברית וביפן החלק התעשייתי בכלכלה נמצא בירידה דראסטית בעשור וחצי האחרונים, המגזר התעשייתי הגרמני פורח בזכות מטבע האירו, ובזכות היתרונות היחסיים של גרמניה בתוך אירופה.

קיומו של מגזר תעשייתי חזק מאפשר למעמד הביניים הגרמני לשמור על מצבו הטוב, ושומר על גרמניה כמדינה הנהנית משוויון יחסי בין האזרחים. בעוד במדינות כמו ישראל ובארצות הברית המגזר הפיננסי הכפיל ושילש עצמו בעשור האחרון, עובדה שגררה העמקת הפערים והחמרת המצב של שכבת הביניים וכל מי שנמצא מתחתיה, בגרמניה שימור התעשייה הוביל לצמצום בפערים באותו עשור.

מובן שבמידה וגוש האירו יתפרק, הדויטשה מרק יחזור ויהיה חזק מאי פעם. בעקבות כך המפעלים הגרמניים יתחילו להידמות לאלה האמריקאיים. כלומר, בגרמניה יתחילו להעביר יותר ויותר משרות למדינות עניות יותר, האבטלה המקומית תגדל, והפערים הפנימיים יגדלו.

*

הדרך הגרמנית לשימור הקיים עוברת בשני מסלולים. האחד, כפיית מדיניות צנע במדינות החייבות, אשר תוביל לשיפור התחרותיות הפנימית של מדינות אלה, במקביל להרעת תנאי החיים שם. הדרך השנייה היא דחיית ההכרעות בנוגע להקטנת החוב ושיתוף המדינות החזקות בחוב של החלשות.

ככל שההכרעה תידחה אל שנת 2014, כך הסיכוי של מרקל להיבחר מחדש מתחזק, ולכן כל צעד של הבנק האירופי המסווה את הבעיות מבורך מבחינתה, במידה שהוא לא עולה בכסף אמיתי לגרמניה, אלא בתנאי חיים פחות טובים במדינות דרום אירופה לזמן ארוך יותר. לאור האינטרסים הללו, ניתן לסכם את שנת 2012 כשנה מצוינת עבור האינטרס הגרמני.

*

באיטליה, ספרד, פורטוגל, אירלנד ויוון המצב "טיפה" פחות טוב. מדינות אלה עוברות את ההתאמה באמצעות צמיחה שלילית חזקה, הגורמת לאבטלה גבוהה יותר, מיסים גבוהים יותר, משכורות נמוכות יותר, ובנוסף לכל חוסר וודאות לגבי ההמשך, ומחסור באופק בהיר.

בזכות הצעדים של הבנק האירופי המרכזי אמנם ירדו הריביות שהממשלות צריכות לשלם כדי לגייס חוב, ואירלנד אפילו הצליחה לגייס חוב בשוק החופשי ולא ישירות מהבנק האירופי, אך מאידך אין כל שיפור ביחס החוב לתוצר, שכן במקביל לירידה קלה בסכום החוב, התוצר יורד אפילו יותר.

נטל המס העולה כמובן גורר איתו הפחתה בכח הצריכה המקומי של אזרחי מדינות אלה. הם אמנם מייבאים פחות מגרמניה (זו מנסה לגוון יותר את שוקי היעד לייצוא ממנה, ולייצא למדינות מתפתחות יותר מבעבר), אך הפגיעה העיקרית היא כמובן בספקי השירותים המקומיים וביצרנים המקומיים.

האינטרס המקומי של מדינות אלה הוא כמובן שהגרמנים יבטיחו לשאת בחלק מעלות ההתאמה. הדרך היא לחוב אירופי משותף, איחוד בנקאי אירופי, וחיזוק הפדרציה האירופית.

במקביל מדינות אלה עדיין מסרבות להפוך לפדרציה אירופית מלאה, ולהרמוניה מלאה בחוקים הפיננסיים, מפאת הרצון לשמר את העצמאות המקומית ולא להפוך לווסלים של גרמניה. האינטרס של מדינות אלו בקיום הגוש האירופי הוא גדול כמובן, אך מותנה בכך שאכן הגרמנים יקחו על עצמם חלק מהתשלום.

המצב הגרוע ביותר האפשרי מבחינת מדינות אלה הוא סבל שיימשך גם ב-2013, דחיית ההכרעה ל-2014, ואז הגרמנים יודיעו שאין בכוונתם להכניס יד לכיס, מה שיוביל ליציאתן של מדינות אלה מהגוש אחרי שנים ארוכות של צנע, ולמשבר קולוסאלי שיהיה קשה בדיוק כפי שהיה קשה אילו יצאו מהאיחוד האירופי שנתים קודם.

*

מכאן ההיסטריה בעקבות התפטרות מונטי. מבחינת גרמניה, ולכן גם מבחינת שוקי ההון, מריו מונטי הוא הווסל האידיאלי. הוא ייצר בלוף של אמינות בנתונים באיטליה, הכתיב את מדיניות הצנע הגרמנית, ולא הצליח להוציא מגרמניה שום דבר בעל משמעות בתמורה.

האינטרס הגרמני העליון הוא שימשיך שלטון כזה גם באיטליה וגם בספרד, שלטונות שיכתיבו מדיניות צנע וישתפו פעולה עם הבנק האירופי המרכזי במשיכת הזמן.

מדובר למעשה במשחק צ'יקן קלאסי, השאלה היא מתי הוא יתרחש. האינטרס הגרמני הוא דחיית המשחק ככל שניתן. הסיבה היא ברורה, ודי ברור מה תהיה תגובת גרמניה למשחק הצ'יקן. האזרח הגרמני יכול לפנטז כמה שהוא רוצה על פרישה מהגוש האירופי, ולשלוח את הדרום אירופים לעזאזל – החברות הגרמניות וגם ממשלת גרמניה יודעות שפירוק האיחוד האירופי יהיה הסוף של מגזר תעשייני חזק בגרמניה וסוף לחיים הטובים של מעמד הביניים הגרמני.

מכאן שכאשר איטליה וספרד יודיעו שאו שיש חוב אירופי משותף או שהן יוצאות מהגוש, כל הסיכויים הם שגרמניה תכניס את היד לכיס. כל שנה שעוברת עד להכנסת היד לכיס, מגבירה את סיכויי מרקל להיבחר ומאפשרת למעמד הביניים הגרמני חיים טובים על חשבון מעמד הביניים בספרד ובאיטליה.

בקיצור, שנת 2012 היתה מצוינת לגרמנים, פחות לאיטלקים לספרדים ולשאר האזרחים במדינות דרום אירופה.

*

 

נאום המוקה - סרט המשך
המחזור האחרון, חמש קטנות / אלון רייכמן

21 Comments

אזי 11 בדצמבר 2012

אחד הסיכומים יהיה על ישראל?
היום כתבה בynet עם איזה כתב כלכלי בכיר מה CNN (או משהו כזה) שאומר שהמצב הכלכלי בישראל אחלה בחלה ושנפסיק לבכות (תרגום חופשי שלי)

גיל, אני לא משוכנע שאני מבין למה פירוק של הגוש, או יציאה של מדינה ממנו היא כזה אסון…

בני תבורי 12 בדצמבר 2012

גיל,
מצטרף לבקשה של אזי לפוסט מיוחד על ישראל. אני מבין קטן מאוד בכלכלה ובמיוחד מתקשה להבין את הדיסונאנס שבין אמירות מלומדות שנשמעות כאן בארץ מפי מומחים כמו "השקל מטבע חזק", "הכלכלה יציבה", "יש צמיחה", לעומת פערים הולכים ומתרחבים.

MG 12 בדצמבר 2012

בני, תחשוב על זה שכשאתה חושב על הכדורגל האוקראיני ישר עולות לך לראש שחטיאר דונייצק, דינמו קייב ואולי דייפרופטרובסק.
על פניו נראה שהכדורגל האוקראיני מצויין.
יש הרבה כסף, דירוג יחסית גבוה באירופה וכו'.
אם זאת, קיימים פערים אדירים והקבוצות הבינוניות-קטנות אינן ברמה של קבוצות אחרות ממדינות בדירוג דומה (רוסיה, פורטוגל וכו').

אזי 12 בדצמבר 2012

אז זה טוב או לא?!?!?! :)

איציק 11 בדצמבר 2012

אז אם הכול כל-כך ברור, מה עוצר את ספרד ואיטליה לאיים ביציע מגוש היורו?

אביאל 11 בדצמבר 2012

אני מניח שיש להם פחד שהאיום יתמשש, גרמניה אמנם תפסיד מהמהלך אבל ספרד ואיטליה יפסידו יותר, לפחות בטווח הבינוני-קצר.

קוסטה 11 בדצמבר 2012

שאלה של מתחיל:
מה הסכנה בפירוק גוש היורו? אני מבין מהכתבה שיש קשר ישיר בין שמירה על גוש היורו לבין ההגמוניה הגרמנית שקשורה לתעשייה שלה.
למה "במידה וגוש האירו יתפרק … בגרמניה יתחילו להעביר יותר ויותר משרות למדינות עניות יותר"?
ולמה "פירוק האיחוד האירופי יהיה הסוף של מגזר תעשייני חזק בגרמניה"?
תודה וסליחה על הבורות.

גיל שלי 12 בדצמבר 2012

הגרמנים נהנים עכשיו מיורו חלש לעומת הדולר והין. במידה והיה מטבע גרמני הוא היה חזק הרבה יותר. הגרמנים היו מאבדים את התחרותיות שלהם, ונאלצים להתייעל. הדרך הקלה היא להעביר את המשרות למדינות בהם השכר נמוך יותר. ברגע שיש מדינה עם מטבע חזק יותר, במדינה שכנה עם מטבע חלש יותר, יותר זול להעסיק אנשים

איציק 12 בדצמבר 2012

אבל גם בשנות ה-80 המארק הגרמני היה חזק וזה לא קרה. נכון שיש גלובליזציה, אבל ברגע שלא יהיה איחוד, זה לא יהיה כל כך ברור שיעבירו את העבודה למקומות אחרים.

גיל שלי 12 בדצמבר 2012

היתה סיבה לכך שקראו לגרמניה האיש החולה של אירופה. פתרו אותה עם החלשת העובדים, אאוטסורסינג למזרח אירופה ועוד. אם המארק יחזור, התהליך יתעצם

קורא 12 בדצמבר 2012

אני מרגיש שהסיכום שלך לא עושה צדק עם גרמניה. בסופו של דבר האזרח הגרמני המסכן מרגיש פראייר, הוא צריך לממן שנים של מגזר ציבורי מנופח בפורטוגל ויוון שהיה לא יעיל, והוביל לצבירת חובות עתק של המדינה. היוונים היו עצלנים ונהנתנים ומי אמור לשלם על כל זה? הגרמנים?

הבעיה העיקרית בגינה הגרמנים לא יוצאים בעצמם מגוש היורו ומשאירים את כל אירופה להיחנק (גם ספרד לא במצב אייאייאיי) היא שהבנקים שלהם מלאים באיגרות חוב של מדינות פושטות רגל. יוון היא פשוט טייקון קורס שנמצא בהסדר אג"ח, והגרמנים מנסים להוציא כמה שאפשר.

במצב הנוכחי, ברור שליוונים יש אינטרס לשלם כמה שפחות ולגרמנים לנסות לקחת כמה שיותר.

ודבר אחרון, כשיש לך אוברדרפט בבנק, אתה מנסה לצמצם את ההוצאות שלך, ולכן זה נשמע הגיוני שהדרישה הזו מצד גרמניה למדינות החייבות היא כה תקיפה.

MG 12 בדצמבר 2012

"כשיש לך אוברדרפט בבנק, אתה מנסה לצמצם את ההוצאות שלך…"
ההבדל הוא שאתה לא מדינה, אלא אדם פרטי.
מדיניות כמו שאתה מציע היא פרו-מחזורית, אשר מעמיקה את משברים.
לראיה, מדינת ישראל נוקטת במדיניות של הגדלת ההוצאה בשיעור קבוע בחוק, ללא קשר למצב הגרעון והחוב.
שים לב שצמצום הגרעון נעשה רובו ככולו ע"י הגדלת הכנסות וקיצוץ רוחבי של פחות ממליארד ש"ח.
זאת ועוד, כאשר הבנק המרכזי ניצל את רוב רובן של יכולות ההרחבה המוניטרית (ריבית מאד נמוכה), קיימת סכנה למלכודת הנזילות ממנה ניתן להחלץ רק באמצעות הרחבה פיסקאלית.

*אני לא אומר שמדינות ה-PIIGS אינן צריכות לצמצם בהוצאות, אלא שצריך מאד להיזהר שלא למצצם יותר מדי. באופן חד משמעי שאינו משתמע לשני פנים – עדיף לצמצם פחות מדי בהוצאה ולהגדיל קצת יותר מיסים, מאשר הפוך. (רק תחשוב על ההוצאה האדירה שכרוכה בהקמת מקומות עבודה חדשים).

גיל שלי 12 בדצמבר 2012

כמובן שהפוסט הבא יהיה על ישראל.
פירוק האיחוד האירופי יהווה אסון קולוסאלי לכולם. רמת אי הוודאות במקרה כזה פשוט תגרום לקפאון סחר עולמי. רק כדי לסבר את האוזן. ברבעון האחרון של 2008, נמכרו באירופה 400 משאיות של וולבו. תחשבו על זה. חברות פשוט הפסיקו לקנות בגלל שאי אפשר היה לקחת אשראי מסוג כלשהוא. תכפילו פי עשרות מונים ותבינו מה יקרה באירופה בפירוק.

יוני (המקורי, מפעם) 12 בדצמבר 2012

אם יפרקו את הגוש האירופי, ימונה לו כונס נכסים?

ובנימה אחרת, עם הריבית הנמוכה שיש היום, וכל המסחרה בבורסה, אני לא מבין איך שוק הנדל"ן לא עולה יותר. וזה כאדם שרוצה שמחירי הנדלן יירדו. אם יש לי היום 200-300 אלף ש"ח בחסכון, אני יכול להשקיע אותם בחוסר וודאות ( מבחינתי גם אג"ח של חברה יציבה הוא חוסר יציבות) או שאני יכול לקנות דירה קטנה בחצי מיליון עם 250 אלף משכנתא בריבית 3-4 אחוז.

kush 12 בדצמבר 2012

בדיוק מהסיבות שציינת שוק הנדל"ן באמת עלה משמעותית בשנים האחרונות. למה הוא לא עולה יותר?

א: לקונים ה"אמיתיים", קרי "זוגות צעירים", שלא קונים את הדירה להשקעה אלא למגורים פשוט אין אפשרות לשלם סכומים גדולים יותר.

ב: חשש לבועה. במקרה והבועה תתפוצץ ערך הדירות ירדו משמעותית – מה שיהפוך את קניית הדירה ללא כדאית.

קריוס 12 בדצמבר 2012

יש מצב לטור על תחזיותך ל 2012?

איציק 12 בדצמבר 2012

זה קל, תחזיות על העבר תמיד מוצלחות בהרבה מהתחזיות לגבי העתיד ;)

Revivo 12 בדצמבר 2012

אני מציע לכולם להוריד, ומהר, את עניין פירוק גוש היורו מהשולחן. אלון מזרחי הדגול כבר אמר, רק עז הולכת אחורה. מדינות אירופה משכילות להבין כי גוש היורו הוא הצלחה אדירה, שלעיתים קשה להבחין בה בטבלאות התמ"ג. גוש היורו נועד קודם כל להביא שקט פוליטי וביטחון למדינות אירופה, ולהחזיר את השד הלאומני לבקבוק. בזה הוא הצליח. את המבנה הפיננסי הנכון הוא עוד לא מצא, אך הוא ימצא. אין אלטרנטיבה אחרת,והנחישות של חברות האיחוד להישאר יחד פשוט מעוררת התפעלות. מי שלא יוצא החוצה משום שאולי יכה אותו ברק, פשוט מחמיץ את הנוף.

איציק 12 בדצמבר 2012

Rvivo,
אם אתה נתפס באילנות גבוהים, אז לפי אלון מיזרחי בהחלט אפשר להפריד את ספרד מאירופה, ועל-כן גם מגוש היורו :-)

גיל שלי 12 בדצמבר 2012

אתה צודק לגמרי, לכן האיטלקים והספרדים צריכים לשחק את היד שלהם בצורה יותר אגרסיבית ממה שהם עושים כרגע לדעתי.

מיכאל 16 בדצמבר 2012

מה שגרמניה עושה ליוון בשנים האחרונות זאת החייאה מלאכותית לפציינט שמת מזמן. גרמניה או הבנקים הגרמנים הרי לא יקבלו לעולם בחזרה את הכספים שכבר הפסידו. דבר זה נכון גם לגבי חובות שאר מדינות הפי"ג. מצד שני גרמניה היא יצואנית מספר 1 באירופה ועל כן היא גם המרוויחה העיקרית ממטבע היורו ומעצם קיומו של הגוש. פירוק גוש היורו והחזרת המארק הגרמני יחליש בהחלט מאוד את מנוע הכלכלה הגרמנית ויקטין בהתחלה את היקף היצוא שלה. היצור ימשיך לעבור לעולם השלישי, החברות הגדולות יתעשרו ואילו המדינה ואזרחיה הקטנים ירוויחו פחות.

Comments closed