על מה הם מוכנים להמר

להמר על הקריירה הפוליטית אסור, להמר על עתיד המדינה מותר

המהלך היפני גרם לי להרהורים רבים. הרי ידוע הוא כי פוליטיקאים הם עם ששונא סיכונים. באירופה לדוגמה אין איש המוכן לקחת את ההימור של עריכת שינויים יסודיים באיחוד על מנת לשמר את הגוש האירופי המאוחד. בישראל ביבי לקח הימור פוליטי אחד ויחיד של הקפאת התנחלויות בכהונה הקודמת, הימור זה נלקח בתחילת הקדנציה כך שהיה משולל כל סיכון פוליטי אמיתי, ולאחר מכן ננקטו רק צעדים שיבטיחו קולות נוספים כמו עמוד ענן או האיחוד עם ליברמן.

בהפועל תל אביב הפוליטקאי שבראש לא היה מוכן להמר על דבר והביא את אלמוג כהן, מן מהלך אשר מבטיח שאיש לא יגיד אחר כך, אמרתי לך. בארצות הברית הנשיא אובמה לא היה מוכן להמר בהליכה על הסף בחודש ינואר, והגיע להסדר ששלל ממנו קלפים חשובים, וכיום אין רפובליקאי אחד בנמצא המוכן להמר על סיכוייו להבחר כמועמד המפלגה, ועל כן אין תקציב בארצות הברית, ואין גם שום פשרה באופק.

כאשר ההימור הוא על סיכויי השרידות הפוליטית של הפוליטיקאי, תמיד ניתן להמר שהפוליטקאי לא ייקח שום סיכון. לכן לדוגמה אין שום סיכוי שמרקל תסכים להשתתפות גרמנית בעול החוב של מדינות דרום אירופה לפני הבחירות בספטמבר. זו וודאות זהה לכך שהשמש תזרח מחר בבוקר.

*

לעומת זאת ביפן מוכנים עתה להמר על עצם השרידות של הכלכלה היפנית במונחים המוכרים לנו כיום. מאחר וראש הממשלה הבטיח לחסל את הדפלציה לפני הבחירות, נגיד הבנק היפני המרכזי מוכן להמר את ההימור הגדול בהיסטוריה, אם יצליח יפן תצא מהדפלציה, אם ייכשל תתקיים אינפלציה במונחים של גרמניה בשנות ה20, או פשיטת רגל של ממשלת יפן. למעשה כל המדיניות הכלכלית העולמית הננקטת על ידי הבנקים המרכזיים בעולם כיום מבוססת על ההימור, שהתיאוריה המוניטרית של מילטון פרידמן עדין תקפה בתנאים של היום, למרות שכל הסימנים מאז תחילת ההרחבה הכמותית של ברננקי מראים שהתיאוריה כי אינפלציה היא תוצאה ישירה ובלעדית של כמות הכסף בשוק (תדפיס כסף והאינפלציה תגיע), עדין כולם מוכנים להמר על עתיד כולנו.

הפוליטקיאים מוכנים גם להמר ביציאה למלחמה. מאחר ויציאה למלחמה היא כמעט תמיד צעד פופלארי בתחילת המלחמה, לפוליטיקאים יש חסמים נמוכים יחסית בהשוואה למשל לחתימת הסכם שלום.

*

הכלל הוא פשוט וברור, כל עוד מדובר בקריירה האישית של הפוליטקאי באשר הוא, הפוליטקאי הוא שונא סיכון.

כאשר מדובר בעתיד של אחרים, הפוליטיקאים ייקחו את כל הסיכונים אשר יהיו פופולריים בעת לקיחתם.

בהחלט מצב מעודד, צ'רצ'יל כבר קבע שדמוקרטיה היא צורת הממשל הפחות גרועה, אך מעולם לא הבנתי עד כמה היא גרועה עד שהבנה זו נחתה עלי.

image

צולע אבל עדיין אלוהים
לאט לאט

9 Comments

אנונימוס 11 באפריל 2013

"כל הסימנים מאז תחילת ההרחבה הכמותית של ברננקי מראים שהתיאוריה כי אינפלציה היא תוצאה ישירה ובלעדית של כמות הכסף בשוק (תדפיס כסף והאינפלציה תגיע), עדין כולם מוכנים להמר על עתיד כולנו."
חסר משהו במשפט הזה?
לא הבנתי ממנו כלום

גיל שלי 11 באפריל 2013

אנונימוס אתה צודק. הכוונה היא שההרחבה הכמותית מעלה את מחירי הנכסיםולא את האינפלציה והמשכורות כמו שיוצר נתיאוריה הניח

אביאל 11 באפריל 2013

גיל שלי – התיאוריות הן על הנייר כידוע לך, אני מניח שקשה לחזות את הצורך של הבנקים בבניית מערכי ההגנה שלהם.

בקשר למלחמות, אם אני לא טועה ראיתי פעם מחקר שמצא שהמדינות התוקפות גם לרוב מנצחות במלחמה ויותר מרוויחות מכך (אם אפשר לקרוא ליציאה למלחמה רווח בימנו), למרות שהמלחמות האחרונות (אפגניסטן ועיראק) קצת הורסות את זה.

אביאל 11 באפריל 2013

ובקשר ליפן, אני מניח שחילופי הממשלות התכופים שלהם בעשור וחצי האחרונים משפיעים על כך שנמאס קצת מהפוליטיקה וצריך לעשות מעשה.

אדום עולה 11 באפריל 2013

מכביסט שמאמין שדמוקרטיה זה משהו מסוכן … שימון היה כה גאה

ש. בן ד. 11 באפריל 2013

גיל,
כמה באמת גדול ההימור של היפנים? מה השוני הגדול ממדינות אחרות שעשו מעשים דומים (מלבד החשיבות הכלכלית של יפן לעולם)?

אייל הצפון 12 באפריל 2013

הם מוכנים להמר על זה כי יש דברים אחרים שעליהם הם לא מוכנים אפילו לחשוב.
ביפן יש גידול שלילי במספר האזרחים. במגמות הדומגרפיות שקיימות כיום בעוד 20 שנים מספר האזרחים ביפן יהיה 105 מיליון, לעומת 127 מיליון בשיא שהיה בשנת 2005. בנוסף לכך 32% מאזרחי יפן בשנת 2030 יהיו מעל גיל 65, והיחס בין אנשים בגיל פנסיה לאלו שבגיל העבודה (16-64), יהיה כמעט 1/2. מצב הגרעון האקטוארי ביפן חמור הרבה יותר מבכל המדינות המפותחות והיחס בין התמ"ג לחוב החיצוני חסר תקדים.
למרות כל הדברים האלו, יפן (מטעמי מסורת ותרבות) לא מוכנה אפילו לשקול את פתיחת שערי המדינה למהגרי עבודה. בעלי האזרחות הזרה מהווים כ-1.5% מכלל העובדים ביפן, וזאת לעומת מדינות מפותחות אחרות בעולם שתלויות במהגרי עבודה.
כיוון שהפוליטיקאים ביפן לא מוכנים אפילו לשקול את האפשרות של עובדים זרים, ובגלל שהגדלת החוב החיצוני אינה אפשרות ריאלית, הדרך היחידה שיש ליפנים להתמודד אם הגרעון האקטוארי היא לנסות בכל דרך להגדיל את ההחזר על השקעות הון.
לכן הם לקחו הימורים שאף מדינאי במדינות מפותחות אחרות לא היה לוקח. אין לי שום ידע בכלכלה כך שאני ממש לא יודע מה יהיו התוצאות של ההימורים, אבל נראה לי שפיחות חד בשער הין הוא בלתי נמנע.

yaron 13 באפריל 2013

אחלה הסבר, אתה בטוח שאין לך שום ידע בכלכלה?
במצב הביזארי שנוצר התחרות היום היא למי יש מטבע יותר חלש… בתחרות משתתפות ארה"ב, סין, גרמניה/גוש היורו, יפן, אנגליה, ישראל :-) ועוד. הרעיון פשוט – לא להיות בעל מטבע חזק מדי או חלש מידי.
זאת הסיבה שיפן מחלישה את המטבע, בדיוק כמו שזאת הסיבה שפישר קונה דולרים… ההימור כאן הוא אם התוצאה תהיה פיחות חד כמו שאתה צופה או פיחות מתון.

דניאל 13 באפריל 2013

גיל מה שאתה אומר הוא נכון לכבי פוליטקאים בהרבה מדינות אך אל תשכח שהמנטליות היפנית קצת שונה. לדוגמא יש לך את המקרה של יוקיו הטויאמה שהתפטר לאחר פחות משנה בגלל שלא סגר או הזיז בסיס אמריקאי , כמו כן ראש ממשלה נוסף שהתפטר לאחר שירד דירוג האשראי של יפן ובאופן כללי היו שם 8 ראשי ממשלה ב-8 שנים האחרונות אז נראה לי שבכל מקרה אם הם לא היו מבצעים את המהלך בכדי להראות את הנכונות להצליח בהבטחתו הוא היה מתפטר/מפוטר די מהר.

Comments closed