ליגת שוקי ההון – אני חוסך בבנק אמזון

גיא רולניק הוציא בסוף השבוע 10 הנחיות למלחמה ביוקר המחיה. חלק נכבד מההנחיות הוקדשו למאבק במונופול של הבנקים בישראל. אין ספק שהבנקים בישראל, כמעט כמו בכל מקום אחר בעולם, הנם שחקן מרכזי ביותר בכלכלה הישראלית, אם נחבר את הבנקים עם חברות הביטוח הגדולות, נגלה שבעצם השליטה בכלכלה הישראלית מצויה בידיהם. על כן ברור שכל מלחמה ביוקר המחיה, תעבור גם דרך שינוי מערך הכוחות בבנקים ובחברות הביטוח.

*

אפל הכריזה בשבוע שעבר על תחילת העבודה עם האפליקציה הקרויה אפל pay. מדובר למעשה באפליקציה אשר באמצעותה אפשר לשלם לחנויות עבור המוצרים הנקנים על ידך. השאלה העולה אצלי בראש היא פשוטה, האם ייתכן שכל הכלכלה המוכרת לנו עומדת להשתנות בשנים הקרובות?

*

נושא התשלומים באמצעות הסלולר והאינטרנט אינו חדש בכלל. אני מתאר לעצמי שרובכם מכירים את paypal, אשר באמצעותם ניתן להעביר כסף מחשבון לחשבון. אמזון לפני כשנה וחצי חנכו מטבע חדש, מטבע אמזון (Amazon coin). גוגל נכנסים לעולם זה גם כן.

למעשה בעולם בו הכסף צבור אצלנו בחשבון באמצעות אותות אלקטרוניים, הבנק המרכזי מדפיס כסף באמצעות אותות אלקטרוניים והכסף המזומן המודפס הולך ומאבד את מקומו, אך טבעי שכל הדרך בה אנו חוסכים את כספנו תעבור מהפכה שלמה. מי זוכר את קופות החרסינה באמצעותן עודדו אותנו לחסוך מטבעות? זהו עולם האתמול.

*

האם ייתכן שבעוד שנים מספר אנו נשלם במכולת באמצעות החשבון שלנו באמזון? האם ייתכן שכאשר נרצה לקחת הלוואה, ניגש לאתר אינטרנט נכניס את הפרטים של ההלוואה הדרושה, ונקבל הלוואה מקובץ אנשים המשקיעים באמצעות האתר הזה את כספם במתן הלוואות לאחרים? המלחמה בין אפל, אמזון, פייסבוק וגוגל היא מלחמה על המדיה העולמית. חברות אלה הבינו את שג'ף בזוס הבין מזמן, בעולם החדש רכישת מוצרים היא בסך הכל עוד אמצעי מדיה, עוד דרך בה אנו משתמשים באינטרנט. המרחק בין חשבון האמזון הקיים היום, וחשבון אליו אוכל להעביר את משכורתי, לקבל אשראי באמצעות אתרים המתמחים בכך, ואמצעי להעברת הכסף לאחרים, הוא מרחק קצר במיוחד. הגלובליזציה האמיתית מצויה שם, ולמען האמת מדובר בתסריט מפחיד במיוחד, אך בדבר אחד אני בטוח, העלויות יהיו זולות בהרבה.

אנו מצויים בתקופה בה הדברים משתנים במהירות מטורפת. לא רחוק היום שהכבלים יהיו אך אמצעי להעברת תעבורה אינטרנטית, ואת התוכן נקבל לפי בחירתנו, התוכן הזה כולל גם רכישות גם ספרים גם סרטים וגם ספורט. אני לא בטוח בכלל שהבנקים בישראל ערוכים לכך, אבל התחרות האמיתית מגיעה ממש בקרוב.

הורד (1)

יומן דאבל פרק ה' - האחראי
ההפסד בדרבי

36 Comments

יניר 2 בנובמבר 2014

אפשק להפליג עוד קצת קדימה.
זה עניין של זמן שלא יהיה בכלל כסף מזומן ותשלומים והעברות יבוצעו באמצעות הטלפון. המהלך שעשתה אפל עכשיו ייתר באופן מיידי את חברות האשראי ובהמשך את סניפי הבנקים.
יש לא מעט מדינות שכמות בעלי הטלפון הנייד גדול בהרבה מכמות בעלי חשבון הבנק וביטול המזומן הוא אינטרס גדול של המדינות במלחמה בכסף שחור

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

זה בדיוק המנוע לכל התהליך, מסכים לגמרי

עומרי 2 בנובמבר 2014

היית צריך להוסיף גילוי נאות בסוף הפוסט: "הכותב הנו אמזונופיל חשוך מרפא"

:)

וברצינות, דווקא אפל השיקה את השירות שלה בשיתוף גופים מסורתיים ונראה שהוא נועד להילחם בפייפאל, המערערת הגדולה של התחום וחברה שם מישהי כמו אפל לוטשת עיניים למרווחים שלה.

מדברים על זה שהפייסבוקים למיניהם יחליפו את הבנקים וחברות הביטוח כבר לא מעט שנים. ברור שלפייסבוק יש יכולת מצוינת לבנות מודלים של ניהול סיכוני אשראי לדוגמא.
השאלה אם החברות הללו באמת יפנו לכוון הזה שהוא – UNCOOL, לא נהנה ממרווחים ותשואות על ההון כמו שהן רגילות, מלא רגולציה, ועם שירותים שהם קומודיטי באופיים.

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

לדעתי הם ימצאו את הדרך לעקוף את הרגולציה, למשל לאמזון קוין, לא היה צריך שום רגולציה, התחום הראשון ללא רגולציה הוא אפל פיי, אחר כך ימשיכו להתקדם, כרטיסי האשראי כבר בדרך לקבר

עומרי 2 בנובמבר 2014

תחשוב איך אתה מעביר כסף לאפל פיי? בסוף כל פעולה באפל פיי יושבת חברת כ"א עם נרגילה.

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

הלו, אתה חי בשנות השמונים? חברת משאבי אנוש (לא סתם אני בתחום כן?)

עומרי 2 בנובמבר 2014

כ"א – כרטיסי אשראי

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

אז זהו, שכרגע זה חברת כרטיסי אשראי, זה ישתנה בעוד כמה שנים

Bob 2 בנובמבר 2014

לגבי השקעה והלוואות מאתרים – אנחנו כבר ממש שם, עם אתרי הקראוד פאונדינג למיניהם, כל מה שחסר זה שבמקום המוצר המשקיעים יקבלו ריבית/מניות במוצר.

אריאל גרייזס 2 בנובמבר 2014

מרתק. זוכר שקראתי לא מזמן שהסיבה שפייסבוק דחפו חזק מאוד את המסנג'ר שלה כי היא רוצה להכניס שירות תשלום באמצעותו.
מדהים באיזה מהירות העולם משתנה ואף אחד לא יכול לחזות בכלל לאן

אנונימוס 2 בנובמבר 2014

מעניין מאד. מה יקרה כאשר מטבעות של כמה תאגידי ענק יתחילו להיות שחקנים משמעותיים בכלכלה העולמית. איך תהיה רגולציה על זה? האם יהיה נגיד מרכזי לאמזון שידבר עם הנגיד של גוגל?
לי אישית נשמע כמו מתכון לחזון בלהות של עולם תאגידי מרושע (עוד יותר).

רענן 2 בנובמבר 2014

ועל זה כבר שרים האוהדים שנות 2000

"בן … יוצא ובן … נכנס

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

לכן כתבתי תסריט מפחיד במיוחד

אביאל 2 בנובמבר 2014

בדיוק אז היופי של התחרותיות יתרחש, תקלה-הונאה-תאוות בצע ובקלות כולם עוברים לחברה אחרת בהקלקה או לחיצה על המסך.

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

לא כל כך מהר, ניסית לעבור מאייפון לאנדרויד? זה קל, אבל לא מספיק כרגע

אביאל 3 בנובמבר 2014

לא מצאתי סיבה לעבור :) בגדול אתה צודק, אבל עם קצת מחשבה אפשר להעביר את המידע אחד לשני בלי הרבה בעיה.

אביאל 2 בנובמבר 2014

הייתי עד לפני כמה ימים בניו יורק, בדיוק שהושק השירות של Apple Pay – הייתי בדואן ריד (סופר פארם המקומי) בתור, הבחור לפני קנה מים (היה נראה אחרי אימון ריצה ברחוב), הוציא את האייפון, העביר אותו מתחת לסוג של סורק והעסקה בוצעה – אני קניתי מים במזומן ולקח לי בערך פי 10 יותר זמן, היתה בהחלט חוויה.

גיל 2 בנובמבר 2014

מה כל כך שונה בשימוש בסמרטפון לעומת כרטיסי אשראי היום? כרטיס או סמרטפון עובדים על אותו עיקרון של כסף וירטואלי וכבר שנים אני בקושי מחזיק מזומנים גם ככה. בנוסף, רוב הכסף שאנשים מחזיקים בבנק הוא לא כסף פיזי כי הרי אם כולם ינסו למשוך את הכסף שלהם למזומנים בבת אחת אין לבנקים אפשרות לעשות את זה.

אני לא רואה בזה ממש מהפיכה אלא חושב על זה כעוד אפשרות בנקאית משלל האפשרויות שקיימות היום. הבעייה המרכזית היא אבטחת המידע שאני עדיין לא סומך על אתרים שאינם בנקים רשמיים לנהל את ענייני הכספים שלי.

Amir A 2 בנובמבר 2014

אם הוזכרו חברות הביטוח, אני חייב לשאול שאלה. בטור האחרון שלו מספר חיים קליר על חברת הפניקס ששלחה חוקר לבדוק האם למבוטח מגיע החזר אחרי שהוא הגיש תביעה עקב גניבת משאית. החברה סירבה לשלם בתואנה שבעצם בעל המשאית היה מעורב בעצמו בגניבה (הציטוט מכתב ההגנה של הפניקס: "הפניקס תטען כי לאור ממצאי חקירתה, המבוטח היה מעורב בגניבת הרכב וביים את אירוע הגניבה"). הפניקס גם סירבה להעביר לתובע את דוח החקירה בתאנות מתואנות שונות. זה גרם לשופט להרים גבה ולדרוש לראות את דוח החקירה. בדוח החוקר היה כתוב "מהמידע שנאסף בחקירתנו עולה כי הרכב היה במצב טוב ותקין, תוחזק כיאות ותעסוקתו הייתה מלאה ורווחית. בכל הנוגע למבוטח לא עולה אינדיקציה לכל עניין חריג".
סוף הסיפור הוא שמעבר לתשלום למבוטח הפניקס גם חויבה בתשלום של 1,500 ש"ח הוצאות משפט. כן, קראתם נכון. אלף וחמש מאות ש"ח על ניסיון הונאה.
ואני רק שאלה: איך זה שהאחראי לתיק הזה בפניקס לא מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4586053,00.html

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

שאלה מצוינת לממונה על הביטוח, אני מבטיח לך שזו מדיניות

Amir A 2 בנובמבר 2014

זו שאלה לממונה על הביטוח או שזו כבר שאלה פלילית? למה מישהו שם לא עומד למשפט על נסיון הונאה? הרי אם אתה או אני היינו עושים את זה המדינה היתה תובעת אותנו בדין פלילי.

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

האחריות הפלילית במישור האישי, הממונה צריכה לטפל בחברה. 1500שח זו בדיחה איומה ונוראה

Amir A 2 בנובמבר 2014

אני עדיין לא מבין. אם מתגלה היום, לדוגמא, שמנהל הכספים של חברה מסויימת שיחק בדוחות החשבון על מנת להראות רווח שלא קיים הוא ימצא את עצמו בכלא. אז למה כן מי שאחראי על המקרה האמור לא מוצא את עצמו גם כן בכלא? הרי הוא עמד בבית המשפט ושיקר לשופט.

גיל שלי 2 בנובמבר 2014

אין לי תשובה לזה, מדהים

Jackeline 22 בנובמבר 2014

Very true! Makes a change to see somoene spell it out like that. :)

Mike 24 בנובמבר 2014

What a neat ariclte. I had no inkling.

איציק 2 בנובמבר 2014

יש לי שתי שאלות:
1. איך ניתן תרומה בצמתים או לקופות צדקה של רבנים ומקובלים? הרי לא נשרוד בלי זה.
2. עד כמה ניתן לסמוך על כך שהחברה לא תיקרוס? משום מה, עדיין יש לי תחושה שלבנק יש סיכוי לשרוד הרבה יותר מאשר לגוגל או לאמזון (נראה לי שלבנקים המדינה לפחות תנסה למנוע קריסה).

גיל שלי 3 בנובמבר 2014

הבנק מקבל ביטוח מהמדינה, זה נכון. אבל, הבנק משתמש בכסף שלך כמנוף לאשראי, אני מדבר כאן על מודל אחר. הסיבה שהגוגלים ירצו שתשמור את הכסף שלך אצלהם היא לא כדי לשחק איתו ולעשות ממנו כסף נוסף, אלא כדי להדביק אותך אליהם, לכן הם לא צריכים את אותם מנגנוני בטחון, והם יכולים להיות בטוחים הרבה יותר מהבנקים

ניר לוי 2 בנובמבר 2014

איפה נעלם הביטקוין מהפוסט הזה? בסופו של דבר, אפל פיי, אמזון ופייפאל מחוברים די חזק לבנקאות הקלאסית, למה אתה לא מכניס את הביטקוין לסיפור הזה? ברור שכרגע הוא תזזיתי מדי בשביל לשמש כמטבע ולא כאפיק השקעה, אבל בעתיד? לך תדע

אלון 3 בנובמבר 2014

אני רואה את השינוי מכותרת של פייסבוק מאשרת שהאקרים פרצו למערכת של החברה וגנבו ססמאות של 5 מליון משתמשים לפייסבוק מאשרת שהאקרים רוקנו חשבונות של חמישה מליון לקוחות.

פנדה 3 בנובמבר 2014

כן, עד לפריצה הגדולה החצי-שנתית הבאה. ואיתה ההיסטריה של כל מי שירצה להוציא את הכסף שלו מהאתר המדובר (כי זה כל מה שהגופים האלה – אתרים. הם לא ממש ערוכים להיות יותר מזה וגם לא יהיו). ו"אופס" – איפה הכסף?

אז נכון, אין רגולציה על פעילות כזו, די בדומה לפייפאל. אבל בנתיים אני גם לא רואה מעסיקים במשק מעבירים משכורות ישירות לחשבונות פייפאל. ואני לא רואה איך הכסף באפל פיי/פייפאל/פייסבוק יהפוך למזומן לטיול להודו או לטרוולרס צ'ק.

ומה יקרה אם מישהוא גנב לך את הסלולרי? עם מי צריך לדבר כדי שלא ירוקנו לך את הארנק הוירטואלי? יהיה לחברות האלה נציגות זמינה 24 שעות בטלפון כמו חברות כרטיסי האשראי? אה. לא. ואם יש ללך בעיות עם החשבון? ברורים לגבי גביה וחיובים? יש עם מי לדבר? מה, לא? צריך לדבר עם מישהוא באימיילים?
אוי, בעסה.
ואיך אני יודע שזה יהיה ככה? כי בשירותים הקיימים אנחנו כבר רואים איך זה עובד. התשלום ווירטואלי וגם השירות. יש בעיה? דבר לאפליקציה, או במקרה הטוב לנציג שירות לקוחות אינטרנטי (במקרה של פייפאל)

גיל שלי 3 בנובמבר 2014

אף אחד לא מדבר על מחר בבוקר. ברור שקודם ייערכו לזה בהתאם. בסופו של יום, כסף כדי להגיע לאתר מאובטח לצרכים בנקאיים לא יהיה הבעיה.

פנדה 3 בנובמבר 2014

כמו שפייפאל ערוכים היום?
לצורך העניין פייפאל עכשיו כבר עובדים במודל שמזכיר חשבון בנק. ועדיין – אין (וכנראה שלא תהיה) להם נציגות בארץ. וזה גם לא הולך להשתנות. חברות שמספקות שירותים ווירטואליים בלבד לא מחזיקות שירות לקוחות שהוא לא-וירטואלי. לא רק בארץ. זה פשוט ההיפך מה"אופי" שלהן. אז אין לי סיבה לחשוב שזה ישתנה כשהם יתרחבו לתחום הפיננסים/מסלקות/בנקאות.
.
מעבר לזה, נראה אותך שם את הכסף שלך בבנק בינלאומי שהקים בארץ נציגות, אבל אין עליו רגולציה בכלל ובפועל לא חייב כלום לאף אחד.
בסופו של דבר, הרי הבנקים סומכים (לפחות מדי פעם) על הזדהות פיסית פנים-אל פנים, בחידוש ססמאות דרך בנקט וכו' ובלי הדברים האלה גניבת זהות נהיית קלה יותר לביצוע וקשה יותר לאיתור ועצירה. בסופו של דבר אי-אפשר לנהל דבר כזה בלי ממשק פיסי לאורך זמן.

Amir A 3 בנובמבר 2014

פנדה, אל תדאג. במילא עם הזמן יהיה לרובנו כל כך מעט כסף גם ככה שזה לא ישנה אם יגנבו לנו אותו.

משיח 3 בנובמבר 2014

לפנדה, כל הטיעונים שהעלית נכונים אך פתירים, נושא ההזדהות הפיסית ניתן להחליף בהזדהות מצולמת (כולל זיהוי רישתית/ טביעת אצבע וכול') לגבי רגולציה מקומית ניתן לסמוך על רגולציה אמרקאית/אירופית כמו שעושים היום בתקינה של מוצרים/תרופות/הסכמי מיסוי וכול'

לסיכום יש קשיים רבים אבל נראה שהכיוון הולך לשם

אורי 4 בנובמבר 2014

למי שמתעניין – "הלוואות המונים" זה קונספט שכבר קיים ועובד:
https://www.eloan.co.il/faq

Comments closed