ליגת שוקי ההון – כשהביטחון הופך ליוהרה, והפחד לחרדה

כאשר מחפשים את הכח במקום את הרווח, הכל מתחיל להשתבש, תשאלו את ברצלונה וריאל, את נוחי, ואת הבנקים

חדשות רבות בתחום הכלכלי בסוף השבוע. האקונומיסט כמו גם הפייננשל טיימס פרסמו כתבות המעירות על הזהות בהתקדמות גרמניה כמעצמה אירופית ובין מעמדה החדש בעולם הכדורגל. המשפט הטוב ביותר שלקחתי היה, שגרמניה הבינה שעדיף שגרמניה תהיה יותר אירופית, מאשר שאירופה תהיה גרמנית, אם כי אני לא בטוח כלל שהבנה זו אכן משותפת לכלל הגרמנים.

בשנות התשעים של המאה העשרים גרמניה היתה האיש החולה של אירופה מבחינה כלכלית, ובכדורגל גרמניה איבדה את מעמדה כאימפריה. השינויים היו דומים. התרבות הגרמנית של תרומת הרבה עסקים קטנים ושווים, וכך גם בכדורגל, לא נולד סופרסטאר חדש, אך השחקנים בדור הנוכחי הפכו מרובוטים חזקים פיסית, לשחקני כדורגל מרשימים ומרתקים. הכנסת המהגרים לשוק העבודה, בולטת בשני התחומים. וכך גם השחרור מהכבלים הישנים של מגבלות קשות על העסקת ופיטורי עובדים, והעברת התשלומים הסוציאליים לאפיקים אחרים. כמו הכדורגל הגרמני, כך הכלכלה הגרמנית, שניהם הפגינו גמישות לא אופיינית, אשר החזירה את גרמניה למעמד מוביל, אך במקביל שימרה את המאפיינים הגרמנים החזקים.

*

בשבוע שעבר החלו רעידות בשוקי העולם המושפעים ממדיניות הדפסת הכסף העולמית. כאשר החלו השמועות על האטת קצב המדפסות בארצות הברית, בטוקיו הבורסה נפלה ב7.5%, ובמקביל התשואות על אגרות חוב ממשלת יפן עלו וחצו את ה1%. כמו שכבר סקרתי כאן בעבר, היפנים החליטו שהם יהיו אגרסיביים יותר מברננקי. כך למעשה, הקונה היחיד של אגרות החוב הממשלתיות היפניות הנו הבנק היפני המרכזי. עובדה זו גורמת לחוסר נזילות בשוק. הבנקים שמחזיקים את אגרות החוב שהונפקו לפני המדיניות החדשה, לא מוצאים שוק לסחורה שלהם. לכן מחירי אגרות החוב נפגעים, הבנקים מאבדים עשרות אחוזים ממחירי הנכסים המשמשים למינופים המקומיים, וכך למעשה ממשלת יפן בשיתוף הפעולה של הבנק המרכזי היפני, משיגות ין חלש הדופק את הארצות המתחרות, אך לא משיגים שום אינפלציה.

זהו ההימור הגדול בתולדות האנושות, ותוצאות ההימור יתבררו בעוד זמן. אך די במפתיע, עושה רושם כרגע, שתוצאות ההימור יתבררו תוך פרק זמן קצר הרבה יותר ממה שניתן היה לשער מלכתחילה, נחיה ונראה.

*

מהו שוק משוכלל? אקח דוגמה מהתחום שלי. כאשר מנהל בחברה מגייס עובד מחברה אחרת, ולשני הצדדים אין ידע על השכר בחברות אחרות, גם המנהל וגם העובד סומכים על שיחות מסדרון. המנהל מדבר עם חבריו המנהלים בחברות אחרות, ושואל אותם על המשכורות. הם כמובן יתגאו ויספרו עד כמה הם מוצלחים, ובדרך כלל יתקנו כלפי מטה את הסכומים המשולמים לעובד. לעומת זאת כאשר העובד ישאל את חבריו בחברות אחרות, חבריו ירצו להתגאות בהישגיהם ויתקנו את השכר שלהם כלפי מעלה, כאשר ישתפו בו את חבריהם.

זה מה שקורה כאשר אין שוק משוכלל. גם המנהל המגייס וגם העובד נפגעים כתוצאה מחוסר הידע. כאשר השוק משוכלל, לשני הצדדים קל הרבה יותר להגיע להסכמות המבוססות על המחירים האמיתיים. למעשה המדיניות של הדפסת הכסף בעולם, מקבעת את כל תחום ניירות הערך הסחירים כשוק לא משוכלל. מאחר והדפסת הכסף נועדה להסתיר את הקשיים, מחירי המניות ואגרות החוב לא מבוססים על ידע, אלא על עולם לא וודאי המושפע משאלה אחת ויחידה, עד מתי ימשיכו להדפיס את הכסף. זה המצב בעולם כיום. החרדה מפני מה שעלול לקרות כאשר השפעת הסטרואידים תוסר, דוחה את הפסקת ההדפסה, ומגדילה את ההימור.

*

אחרון חביב, הדמות החדשה של חיים שדמי, נוחי הרציקוביץ. קורותיו של נוחי בימים אלה, מאפיינים את הכלכלה הישראלית והעולמית. כאשר אדם או גוף, מבסס את כל הונו על מינופים הולכים וגדלים, הוא מקבע את החרדה כגורם הקובע את שיקול דעתו. כך, במקום לרצות להרוויח כסף, האדם מחפש לצבור כח, שכן האיום התמידי הנובע מן המינוף הוא, שיום יבוא, הגלגל יסתובב, ומי שהלווה את הכסף ייקח את העסק. כאשר המינוף הוא סביר, הגוף שלקח את ההלוואה מחזיר אותה במשך הזמן, והאיום הולך ופוחת. כאשר המינוף גדל עם הזמן, כך גם האיום.

זו למעשה הסיבה שמינוף מוביל לצמיחה, רק כאשר הוא מוגבל בגודלו. מרגע שהמינוף עובר סף מסוים, הוא פוגע בצמיחה, בין של החברה ובין של המדינה.

*

נוחי תחילה לקח את המינופים כדי להרוויח כסף, לאחר מכן הוא הגדיל את המינופים כדי לדחות את האיום. כך הפך אדם אשר נזקק לבטחון עצמי כדי לקחת את הסיכון, לאדם יהיר אשר עוצם את עיניו בפני האיום. כך הפך הפחד הבריא אשר היה אמור לצמצם את הסיכונים, לחרדה מפני איומים חיצוניים על האגו. כך הפך איש היוגה למאמין בן מאמינים במכשפים הקרויים רבנים, זו השפעת החרדה. מרגע שגוף מחפש יותר כח, הוא מרוויח פחות כסף. זה נכון לנוחי, לבנקים האמריקאיים ולכל הגלגל הכלכלי שהסתיים ב2008. זה נכון גם לריאל מדריד וברצלונה.

images

לוזר הבא בבקשה (הערות מחוצן)
אבי חולצה אפורה

26 Comments

אריאל גרייזס 26 במאי 2013

יש לי רעיון גדול לכל אותם אלו שמייצרים קרנות חדשות כל יום בשביל שנוכל להשקיע את הכסף שאין לנו – היום יש קרנות לכל דבר. קרנות שמשקיעות בחברות שתורמות לסביבה, קרנות שמשקיעות בחברות שתורמות לחברה – אם מישהו יעשה קרן שמשקיעה בחברות שהיו"רים והבעלים שלהם נבדקו והם לא מתייעצים ברבנים/מעלים באוב וכו' – אני אהיה מוכן לשים את הכסף שלי בקרן כזאת.
לא יאומן שאנחנו מוכנים לשים את הכסף שלנו אצל כל מיני בן דוד ודנקנר כאלו שידוע לכולם שהם מתייעצים אצל רבנים

גיל מזימבבואה 26 במאי 2013

אריאל, כששמנו את הכסף לא ידענו שהוא ישתלט גם על החברה בה הפקדנו את הכסף וישתמש בו לקנות בנק בשוויץ!!!
כל מה שרצינו זה חיסכון קטן לעת זיקנה, הבעיה שרק המחשבה על מה שנעשה עם הכספים שלנו עשתה אותנו צעירים / זקנים.
מה עושים? למשוך את הכסף נשלם מס גבוה (אני חושב 35%), נחכה לפנסייה? לא בטוח שיהיה משהוא.

איציק 26 במאי 2013

אריאל,
אני איתך, רק הבעיה ברבנים לא פחות מאשר ביו"ר-ים. אספר מקרה אמיתי:
מ-1999 לימדתי במכללת סמי-שמעון (זה שמה היום) בהנדסת תוכנה. למד בה בחור חרדי מירוחם (סיפרו לי שהיה עילוי בתורה). הוא בה ללמוד אצלנו בהראת הרב, ונחשל ברול מיקצוע שלקח. לפני שנסעתי לשנה לשוויץ הוא עזב את הלימודים וחזר לירוחם. לשאלתי מה הוא הולך לעשות, הוא השיב "את מה שאני הכי אוהב לעשות, ללמד." שאלתי מה הו הולך ללמד, והופתעתי מתשובתו "את מה שאני יודע, תכנות." זה היה רק הפתיח. כשחזרתי משוויץ פגשתי אותו שוב בספסל הלימודים בהנדסת תוכנה הואותו המוסד. לשאלתי למה חזר ענה בפשטות "הרב אמר שהפעם אצליח." כמובן שהוא לא הצליח, הוא הסתובב עוד כשנתיים שלוש, חזר על כל קורס 5 פעמים, סך-הכל, שילם מכיסו על 5 שנות לימוד ויצא בלי כלום. השאלה שלי, מאיפה החוצפה של הרב לומר לבחור שהפעם יצליח, כאשר הבחור לא נכשל גבולי בפעם הראשונה, כי אם התרסק? הבחור איבד חמש שנים מחייו, וכסף של חמש שנות לימוד, שאותן הרב לא מימן מכיסו כי אם הבחור (זה לא חשוב האם קיבל מלגה/עזרה או לא לעצם העיניין). כמובן שהבעייה כאן במישור הלאומי היא לא כמו בעיית דנקנר, אך כאשר כל רב חושב שהוא מומחה להשקעות/נדל"ן/לימודי חול/גידול החסה בשטחים, ועוד, אז זו בעייה מוסרית כבדה של הרבנים. והרי הרבנים ולא דנקנר "אמונים" על שמירת הערכים, דנקנר אמון רק על חשבון הבנק של עצמו, כמו כל טיקון אחר.

אמיר ברמן 26 במאי 2013

אני האדם האחרון שיצדד באמונה עיוורת ברבנים, אבל אדם צריך לדעת באילו עצות לבחור בחיים ואילו לזנוח.
הבחורצ'יק שלך מהמכללה היה אמור להבין לבד את שאתה הבנת, וזה לא משנה מה הרקע שלו.

אביאל 26 במאי 2013

איציק – אם התלמיד היה עילוי בתורה הוא גם היה יודע שהוא לא צריך להקשיב לרב או לכל דמות בצורה דוגמטית, הוא כנראה לא עילוי כל כך גדול.

ואם נתקדם האלה, אין באמת פתרון מעשי לכך למעט העובדה שאנשים פשוט ילמדו על בשרם וינסו לצאת מהמוסכמות, באותה מידה יש לי חברים שסבלו שלוש שנים בלימודים כי לאבא שלהם היה נורא חשוב שהם ילמדו מקצוע מסוים.

איציק 26 במאי 2013

אמיר ואביאל,
שניכם צודקים והוא כנראה באמת לא עילוי כמו שסיפרו לי. הטענה שלי היא נגד הרבנים ללא קשר אם הבחור מאוד חכם ואם לא. אין להם זכות מוסרית לשחק כך בגורלות. לא הם נושאים בתוצאות, וזה לא משנה אם זה עצה לסטודנט מסכן או למיליונר אשר מקבל החלטות על-פי עצתו. במקרה השני זה חמור יותר כי יש חשד גם לבצע כסף, כיוון שבמיקרים רבים הם מקבלים תרומה. אם הם היו רקנותנים ברכה, וישאר כח, אז בסדר, לא כוס התה שלי אבל בסדר. הבעייה מתחילה כשהם נותנים עצות כאשר רק לצד השני יש מה להפסיד ולפעמים בגדול. הם לא אנשי מיקצוע לא בכספים ולא בהנדסה ולא בהרבה נושאים אחרים שבהם הם מתימרים לתת עצות.

אביאל 26 במאי 2013

איציק – באותה מידה שאתה כופר באמונה שלהם הם יכולים לכפור באמונה שלך ובכל המקצועות ולטעון שהן בדיות שנועדו לנתק את האדם מהאמת. אנחנו נכנסים לויכוח תיאולוגי שכנראה גם אם נחשוב טוב טוב לא נגיע למסקנה ובטח לא נצליח לשכנע את הצד השני.

בדיוק כמו כל יועץ, שכמו שכתבתי יכול להיות אבא, סבא, דוד או סתם חבר בעל השפעה, כך גם הרבנים, כל עוד עם לא מבצעים דברים שאין להם רישיון אליו מבחינה חוקית, זה דיי ויכוח עקר, בטח בעיניים ליברליות.

הקישור לדת עצמה הוא לא נכון, כי אפילו בלמידה שטחית של התנ"ך, התלמוד והגמרא, מעולם לא מטיפים שם לסתום לאנשים את הפה ולעשות מה שהרבי או בעל הסמכות (אלא אם כן מדובר באלוהים ורק באופן ישיר, או לחלופין הנביאים, שגם אותם נכתב לא פעם לקחת בערבון מוגבל), ככה שאולי אפשר להאשים רב כזה או אחר בשימוש לרעה בכוח, אבל כדי לעשות שימוש לרעה בכוח מספיק גם להיות אתיאיסט.

איציק 26 במאי 2013

אביאל,
ראשית יש את המושג "עשה לך רב" כלומר אדם מאמין הולך לרב לייעוץ בכול מיני נושאים ולכן הרב חייב במשנה זהירות.
שנית, מרב מצפים לרמה מוסרית גבוהה יותר, ואולי לא בצדק.
שלישית, וכאן הצדק איתך, לא היתי רוצה שאדם יתן עצות חד משמעיות בנושאים אשר אינם בתחום התמחותו, ללא קשר אם זה דמות רוחנית, קרוב משפחה (למרות שכאן יש יותר סייגים) או אדם אחר. אם הממליץ מוכן לשאת בהוצאות זה סיפור אחר.

איציק 26 במאי 2013

גיל,
קצת שונה אך מארועי סופ"ש. איך אתה מסביר ש-better place, כבר לא מקום כל-כך טוב. הרי זו יותר הפתעה שהחזיקה מעמד עד עכשיו ולא בעובדה שנפלה. כבר ביום שהוקמה כרעיון היה ברור שהוא נידון לכישלון. האם אין פו גם איזו יד שמשכה לעשות רווחים פיקטיביים על חשבון כל מי שיכלה?

גיל שלי 26 במאי 2013

לדעתי זה היבריס לא נוכלות

אריאל גרייזס 26 במאי 2013

לגמרי היבריס

URLACHER 26 במאי 2013

ההיבריס אבל התבטא בנוכלות בסופו של דבר לא?
הרי המחירים הגבוהים והצורך לשלוט בהכל בלי שום אפשרות מיקוח נבע אולי מגאווה אבל בפועל הביטוי שלו הוא נוכלות

גיל שלי 26 במאי 2013

לא בהכרח. היכולת של ההיבריס לעוור את העיניים מלראות את המציאות היא תמיד מפתיעה מחדש

austaldo 26 במאי 2013

איפה כאן בדיוק ההיבריס? אולי במחשבה שאפשר גם לקחת מחיר מלא עבור הרכב (יחיד, ללא שום אפשרות בחירה!) ולאלץ את הלקוח להיות תלוי לגמרי בשירותים של בטר פלייס כשכל זה על טכנולוגיה לא בשלה שלא מספקת דרישת מינימום של ביצועים וטווח נסיעה סביר? בעצם, אתם צודקים – זה היבריס לחשוב שאשכרה יהיו מספיק פריירים שיקנו את זה.

לפני שנה בערך היו אצלנו בעבודה נציגים של בטר פלייס ובתור מחבק עצים הייתי חייב לברר על האפשרות הזו (אפילו שיש לי הסדר ליסינג מאוד נוח) של רכב חשמלי לא מזהם. שמעתי בסבלנות את איש המכירות של בטר פלייס כשכל פעם אני אומר לעצמי "די עזוב אותך, לא רציניים החברה האלו" עד שאיש המכירות הגיע לזה שצריך לטעון את הסוללות כל 100 ק"מ. בשלב הזה נישברתי – אמרתי לו שאני רגיל לשאול אנשי מכירות "איפה הקאץ'?" אבל במיקרה שלהם אני צריך לשאול איפה אין קאץ'…

אביאל 26 במאי 2013

גיל – בקשר לרבנים, האנשים שמתעייצים איתם הם לא טיפשים ולא באמת מאמינים בכוחות על טבעיים ואמונות תפלות.

כמו כן, אין להכליל יש רבנים שהם מומחים עסקיים (או לחלופין רפואיים), הדבר מבוסס כמובן על כוח (מהמעמד) ובראש ובראשונה ליצור רשת של קשרים והרי ברור לכולנו שככה באמת עושים עסקים, מקשרים בין אנשים עם רעיון לאנשים עם כסף ויש רבנים (כמו גם סתם אנשים אחרים) שעושים את זה בצורה מוצלחת.

בקשר לבטר פלייס, אני חושב שבשורה התחתונה דווקא אנחנו הצרכנים ניצלנו בראייה לטווח הארוך, אנחנו לא באמת צריכים עוד מתווך חשמל בדרך לכיס שלנו.

גיל שלי 26 במאי 2013

אביאל – יש לי את כל הכבוד בעולם לרב פירר לדוגמה. נוחי לא טיפש בכלל, החרדה שלו מאיבוד הכח גרמה לו לחפש ערוץ לזה שיודע הכל. מי שטוען ליכולת לספק ערוץ כזה, לא יזכה להערכה רבה ממני

אביאל 26 במאי 2013

גיל – אני לא בטוח שהריצה לרב היתה דווקא בעתות משבר, אני דווקא זוכר תמונות וכתבות גם שדנקנר היה בתקופת הפריחה שלו.

גיל שלי 26 במאי 2013

להיפך, ההיבריס הביא אותו לאלוהים. בני אדם לא יכלו לדבר איתו

מאשקה 26 במאי 2013

גיל, אני כל כך אוהבת לקרוא את הטורים שלך על כלכלה.
לומדת מהם המון – תודה

גיל שלי 26 במאי 2013

תודה לך מאשקה

בר שושני 26 במאי 2013

מצטרף. יש לך כשרון וויטגנשטייני כזה, לקחת תופעה מורכבת יחסית, שקל מאוד לפרש אותה בצורה לא נכונה, ולהקביל אותה לתופעה יחסית מוכרת, באופן שהלא-מוכר הופך פתאום פמיליארי. האם יצא לך לקרוא את וויטגנשטיין? (אני מדבר על הכתבים המאוחרים שלו – אחרי "מחשבות פילוסופיות" והרבה אחרי הטרקטטוס).

גיל שלי 27 במאי 2013

בר – תודה על המחמאה הענקית. חייב להודות שלא קראתי הרבה ויטגנשטיין, אבל עכשיו אתחיל

אסף THE KOP 26 במאי 2013

עוד דוגמא קטנה לגבי ההתנהלות של הנוחי (זכרתי את הסיפור הזה שנים. כיף להשתמש בו היום):

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3606718,00.html

ואגב, השערוריה האמיתית בסיפור הזה היא לא המינוי המגוחך, אלא התגובה של מנכ"ל החברה.

אסף THE KOP 26 במאי 2013

לא המנכ"ל אלא היו"ר.

גיל שלי 27 במאי 2013

לגמרי, זה מדהים איך הדירקטורים בכל החברות שלו, התכופפו בפניו

גודיונסן 27 במאי 2013

תודה, גיל. מאיר עיניים.

Comments closed