אחרי איטליה – איה שורק (התולעת)

איה שורק מצרה על הבלבול של גיא לוזון, מסתבר שנבחרת איטליה טובה מירובותיה של פתח תקווה בליגה השנייה

מסתבר שיש אוהדי מכבי שידעו לנתח את המשחק מול איטליה, למרות חסרונו של דור מיכה. התולעת היתה במגרש, נגעלה מהאולה והקללות, אך גם מחוסר היכולת של הנבחרת. היא היתה מודאגת מאוד מחוסר המעש של השוער האיטלקי, במיוחד במחצית השנייה, והצטערה על כך שאשתו של גיא לוזון לא ניצלה את הזמן להעביר לו אימון פילאטיס כדי לשמור אותו חד למשחקים הבאים. פרט לכך להלן תובנותיה:

בעיני היו שתי בעיות מרכזיות שהנבחרת הייתה צריכה להתמודד איתן בטורניר: הנחיתות הפיזית כמעט בכל עמדה וכמעט מול כל נבחרת, ונחיתות ביסודות המשחק; מה שבלט בשני משחקי הידידות שקיימה הנבחרת ערב הטורניר, נגד הולנד וגרמניה, הוא שבנבחרות האלה יש איזו הבנה בסיסית והדדית בין השחקנים: בשתי הנבחרות היה עוד צורך לעשות התאמות ספציפיות וניכר היה שהשחקנים לא מתאמנים מספיק ביחד ובכל זאת – האחד יודע לאן לרוץ והשני יודע לאן חברו ירוץ. שחקני ההתקפה עושים כל הזמן תנועה כדי למשוך שחקני הגנה ולאתגר את קו הנבדל, שחקני הקישור מכווצים או מרווחים את המגרש.

את בעית הנחיתות הפיזית בוודאי לא ציפיתי שהנבחרת תפתור (כשהקהל ממש לא עוזר), אבל לגבי יסודות המשחק, חשבתי שתיאום טוב עשוי לפחות לעמעם חלק מהפערים – בדומה לקבוצות ישראליות שעשו את זה במהלך השנים במסעות מוצלחים באירופה. מתחילת הקמפיין של שנתון 90-91 לפני כשלוש שנים, קיימה הנבחרת 20 משחקים – 15 משחקי ידידות וחמישה משחקים בשני טורנירים – גם הם ידידותיים (אלפה-אדריה באוסטריה ולובנובסקי באוקראינה). אין לי ביקורת על ההחלטה של לוזון להמשיך ולשחק עם אותם שחקנים במהלך שלושת השנים האחרונות (ומתוך כך לנפות את מיכה, לוגסי, אסולין וסולליך), זו בעיני החלטה לגיטימית וסבירה כמו זימון לפי כושר משחק. הנה ההרכב שעלה מול נורבגיה ובסוגריים מספר ההופעות בשלוש השנים האחרונות:

 

 

 

 

ןאחרי איטליה

 

על המגרש לא ניכר תיאום מרשים בין השחקנים. הנבחרת איבדה 119 כדורים מתוכם 86 כדורים במסירות גרועות מול נורבגיה ו-80 כדורים מתוכם 55 במסירות גרועות מול איטליה.

למרבית האיבודים אחראי טוואטחה – ככל הנראה גם בנורבגיה רצו לבדוק את המיתוס על היותו של טוואטחה "טוב בהתקפה וגרוע בהגנה" ושלחו את אל-עבדלאווי ללחוץ באגף. מבחינה אישית טוואטחה רשם סטטיסטיקה לא רעה בהגנה:

תיקולים מוצלחים

אחוזי הצלחה

חטיפה

הפרעה למהלך

נורבגיה

7

87.5%

8

2

איטליה

2

66.6%

4

1

בהתקפה, לעומת זאת, הוא לא תרם דבר הרבה:

סה"כ מסירות

אחוזי הצלחה

באזור רחבת היריב

KEY PASS

נורבגיה

21

53%

1

0

איטליה

16

55%

3

0

בניגוד למשחק מול נורבגיה את המשחק מול איטליה ראיתי במגרש –בעיני טוואטחה מקבל החלטות רעות מאד בהגנה – שומר רחוק מדי או קרוב מדי, לא מחפה מספיק ומגיע לעזרה כשאין חיפוי מאחוריו, מלחיץ את ההגנה בהרחקות איומות וסומך יותר מדי על המהירות שלו. המסקנה שלי משני המשחקים (נורבגיה ואיטליה) היא שהוא "טוב בפעולות אישיות ספציפיות וגרוע בקבלת החלטות קבוצתיות".

את המערך שלוזון עלה איתו למשחק מול הנורבגים אין לי דרך אחרת להגדיר אלא פרימיטיבי – מערך שלא מאפשר גמישות לא בהגנה ולא בהתקפה. אם אחד הקשרים (ביטון, קבהא וקריאף) יוצאים ללחוץ שחקן יריב עם הכדור, נותר מאחוריהם שטח ריק אליו נכנסו הנורבגים שוב ושוב – אין היגיון בזה שהקישור משחק גבוה וקו הנבדל נמצא נמוך, ואין היגיון בשמירה על מבנה ישר אם מנסים לעשות משחק לחץ. כאן אפשר לראות את מחיר ההתעקשות על הקווים הישרים:

אחרי איטליה

 

הכניסה של תורג'מן ואח"כ של זגורי הפכה את המערך הישראלי לגמיש יותר – זה כמובן עזר שהנורבגים היו עם שחקן פחות – ואפשר לגולסה לחפש ולמצוא שטחים פנויים במרכז בדרך לרחבה. מעבר ליכולותיו הפיזיות הטובות (כושר גופני טבעי, כח פיזי), יתרונו היחסי של גולסה הוא במציאת שטחים פנויים וכניסה לרחבה מקו שני ובאגף קשה לו.

השינוי המרכזי שערך לוזון לקראת המשחק מול איטליה היה שינוי פרסונלי – כליבאת החליף את דאבור כחלוץ שני. בהגנה הנבחרת המשיכה לשמור על קווים ישרים כמו שאפשר לראות כאן.

אחרי איטליה

הנה המערך שאיתו עלתה ישראל למשחק השני (בסוגריים מיקום קבוצתו של השחקן בטבלת ליגת העל בעונת 12/13):

ןאחרי איטליה

כמו שכתב אלפסי בפוסט שלו, יש הבדל קטן בין ביטחון עצמי לשחצנות – זה בטח נכון לגבי הדברים שלוזון אומר לתקשורת, למרבה הצער זה היה נכון גם בדרך שהנבחרת עמדה במגרש. במקום לשחק כמו קבוצת תחתית (כראוי לנבחרת הפלייאוף התחתון) – להאט את קצב המשחק, לעשות עבירות קטנות באמצע המגרש, לשחק נמוך וצפוף באזור הרחבה ולנסות לייצר ולנצל מצ' אפים ואיכויות נקודתיות של מהירות (טוואטחה, כליבאת) וטכניקה (זגורי) ביציאה קדימה, הנבחרת עלתה כאילו המנטור שלה הוא אייל ברקוביץ' וכאילו היא שווה מבחינה מקצועית לנבחרת האיטלקית, ורק המזל והשיפוט הם שיכריעו לאן ילך המשחק. בהקשר לדבריו של לוזון, כאילו היינו שווים לאיטלקים עד ההרחקה –

אחוזי החזקה בכדור

בעיטות לשער

נוכחות ברחבה

ישראל

35%

1

6

איטליה

65%

10

13

אחר כך הפערים כמובן גדלו.

ניסיון הלחץ על וראטי, שלוזון ניסה לייצר בתחילת המשחק, הוא דוגמא טובה; וראטי מתחיל את ההתקפה האיטלקית עמוק מאד בשטח שלו, יורד עד לקו הבלמים כדי לפתות שחקנים ונבחרות כמו כליבאת וכמו ישראל לרדוף אחריו, ואז חותך שני קווי הגנה במסירה ארוכה של 40 מטר. במהלך הזה כבר בתחילת המשחק אפשר לראות איך המסירה מבטלת 6 שחקנים ישראלים והדרך לרחבה קצרה ונוחה:

http://www.youtube.com/watch?v=aJxBPyqasbU

מול מוסר כזה צריך להיות די מנותק מהמציאות בשביל לבצע לחץ של שלושה שחקנים – במיוחד כשמאחורה יש בור גדול לאורך מרכז המגרש, שמתחיל בהיעדר חלוץ מרכזי איכותי ומסתיים בבלמים בינוניים: קבוצותיהם של שלושת הבלמים ששיחקו עד כה ספגו בממוצע (משותף לשלוש קבוצותיהם) 1.19 שערים למשחק. מול גלושקביץ' וקדוסי ולפני סינג ואינסינייה. בששת קבוצות הפלייאוף העליון אין בכלל בלמים מהשנתון הזה.

לבור הזה נכנס ספונארה בשער הראשון של איטליה – לוזון עלה למשחק ללא קשר אחורי "קלאסי"; אולי מבחירה טקטית ואולי מחוסר ברירה, השחקן היחיד בסגל בתפקיד הזה הוא קבהא שנפצע במשחק הראשון. אבו זייד, ששיחק בנבחרת בתחילת דרכה, נמצא בכושר רע ובקושי משחק במכבי וריף פרץ היה פצוע בשנתיים האחרונות. דור אלברמן גם הוא בקושי משחק ועדי אלישע נתן עונה טובה פחות משל קבהא. ביטון וקריאף היו רכים מאד בהגנה – קריאף סיים את צמד המשחקים עם 50% הצלחה בתיקולים (37.5% מול נורבגיה, 60% מול איטליה) וביטון סיים את המשחק מול איטליה עם שני תיקולים מוצלחים (50%) ואינטרספשן אחד בלבד.

את חולשתו של הקישור אפשר לראות גם בטבלה הזו, המראה כיצד מסתיימים מהלכי ההתקפה של הנבחרת ועל ידי מי:

מס' מהלכים

הגנה

קישור

התקפה

שוער

עבירה/אחר

נורבגיה

132

46

50

22

9

5

איטליה

92

38

20

14

9

11

כל זה בטח לא עוזר במיוחד לבוריס קליימן, שספג העונה 12 שערים ב-748 דקות (ליגה וגביע), ממוצע של שער כל 62 דקות. רק פעמיים העונה הצליח קליימן לשמור על רשת נקייה וזה היה בשנת 2012: מול ק"ש (1:0 להפועל) ומחצית מול חיפה (החליף את אדל. 3:0). הממוצע של ברק לוי (ששיחק 720 דקות העונה בליגה בלבד) – גול כל 240 דקות.

 

תנו את הקבוצה לעוזר - חיים שדמי
האתגר של איוניר

35 Comments

שמעון כסאח 11 ביוני 2013

סוף סוף יש הסברים ולא רק הפרחת קלישאות, קיטורים, נהי ובכי בכל כלי תקשורת ואתר אינטרנט אפשרי.

וכידוע כשמסבירים לנו לאט אנחנו מבינים מהר.

יישר כוח!

יניר 11 ביוני 2013

דוקטור לכדורגל.
אם הייתי מנג'ר של קבוצת כדורגל הייתי מחתים אותך ל5 שנים ללא סעיף יציאה….

תולעת 11 ביוני 2013

רק אם דני נוימן בא להיות העוזר שלי

תני 11 ביוני 2013

תולעת לנבחרת !

גיל שלי 11 ביוני 2013

מה פתאום לנבחרת, למכבי

תני 11 ביוני 2013

+1

אריק החדש 11 ביוני 2013

מדהים!!!
כמה פשוט להבין.
תודה שכתבת את האמת שאי אפשר להכחיש.
ותוסיפו לזה את מצב המתקנים ההשקעה בנוער
ותרבות ספורט שאין לנו.
ולקינוח את לוזון בניהול ובאימון.
וכולנו נבין את המרחק ביננו לשאר העולם.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 11 ביוני 2013

אין איזה הערה על שחקן שלא הוריד את הגוף לפני הבעיטה?
אחלה סיקור, משכיל ומעניין.

תולעת 11 ביוני 2013

תודה. גולסה היה חייב להוריד את הגוף לפני הכניסה בספונארה. חובבנות לשמה.

אריק החדש 11 ביוני 2013

קראתי עוד פעם .
סליחה על הקטנוניות.
כתבת "הנחיתות הפיזית כמעט בכול עמדה וכמעט מול כל נבחרת
ונחיתות ביסודות המשחק"
ישראל שיחקה מול נורוגיה ומול איטליה .
אפילו בצחוק ובדמיון הכי פורה אין שום מכנה משותף
בין ישראל לבין הנבחרות הללו.
בטח לא בין ישראל לגרמניה והולנד במשחקי האימון.
כך שלא הבנתי את הכמעט מול נבחרות אחרות.
אלא עם כנראה התכוונת לעמדת המאמן .
שם יש לנו יתרון על פני כל מאמני העולם.
בכול זאת משפחת לוזון.

תולעת 11 ביוני 2013

האיטלקים גמדים. והנבחרת שלנו ניצחה ב-57% מקרבות האוויר במשחק האחרון.

roei034 11 ביוני 2013

1.המערכים ואשמת "לוזון" היא זניחה. הבעיה העיקרית היא בחוסר גידול נכון ויצור של שחקנים. נכון שלוזון לא טלית ואי הזימון של דור מיכה הוא שעורריה בפני עצמה כמו גם ההתנהלות של המאמן. הבעיה עמוקה הרבה יותר ממיכה או לוזון.
2.באיזה מערך ריאל מדריד משחקת ? באיזה מערך צלסי? המערך של 4-2-3-1 היא זניחה. היה מענין אם היתה סטטסיקה לגבי קילומטר ריצה של כל שחקן לעומת מקבילו האיטלקי.

גיל שלי 11 ביוני 2013

כנראה שאחרים התעניינו במה שאיה כותבת, וזה שאין בישראל יסודות לא אומר שהמאמן פתור מלנסות לפתור את הבעיות לקראת טורניר כל כך חשוב. למשל, לעלות במערך ובטקטיקה שתואמת את היכולות של השחקנים שלו, ולא את הרעיונות הקסומים שלו שעובדים כל כך יפה בפלייסטיישן

תולעת 11 ביוני 2013

המערך כשלעצמו הוא באמת לא מעניין – נראה לי שאם רוצים לנתח משחק צריך להתייחס לכיווני תנועה ופחות לנקודת המוצא הסטטית. העובדה שישראל "שמרה" על המערך והייתה סטטית מאד בקישור היא חלק מהבעיה שלה.
גם נורבגיה מול אנגליה שיחקה, תיאורטית, בסוג של 4-4-2. אבל איפה התנועה של יוהנסן שאפשרה לנורבגים לשחק עם 5 שחקנים בהגנה או עם 3 בקישור ואיפה זו של קריאף.

הייתה סטטיסטיקה של קילומטרים, לפחות בשידורים בערוצים הזרים (לא ראיתי את השידורים בערוץ 1). לא יודעת מדוע היא לא פורסמה במלואה. לפי מה ששודר, וראטי שיצא בדקה ה70 רץ 8.29 ק"מ, כליבאת שיצא בדקה ה83 רץ 9.37 ק"מ.

גילעד 11 ביוני 2013

האמת שלפי מה שנראה על המגרש, היו לפחות שני שחקנים שנראים זהים לחלוטין למרקו וראטי. נדמה כאילו הוא כל הזמן מעורב. תמיד יודע איפה לקבל כדורים שניתזים מההגנה של היריב, וכמובן תמיד דואג להיות פנוי למסירה שמתקבלת מההגנה שלו. ידעתי שהוא טוב, כמובן, אבל רק כשראיתי אותו מול העיניים שלי הבנתי שהוא באמת משחק שח בזמן שכולם משחקים שש-בש, אפילו לא דמקה

תולעת 11 ביוני 2013

וראטי מרשים ולאינסנייה יש מגנט ברגליים. שניהם היו תענוג לצפייה גם מול האנגלים.

מתן גילור 11 ביוני 2013

איה שלום,
אחלה פוסט – נהנתי. השתפרת מאד מאז ההתחלה ביחס בין תובנות לבין נתונים יבשים.
יש בלם מהפייאוף העליון, אבל הוא פצוע. זה בטח לא באחריותו של גיא לוזון.
לגבי טאווטחה – הוא לוקה, בדיוק כמו שאר המגינים מהקבוצות הגדולות, בכך שאינו יודע לשחק הגנה של קבוצה מתגוננת. זוהי הגנה שונה מאד מהגנה של קבוצה מתקיפה. לגבי ההתקפה שלו – אם יש לו חיסרון במהירות לעומת המגן, כפי שהיה מול גבאי השנה, הוא צריך שיזינו אותו. את התנועה לשטחים המתים וכניסות לרחבה הוא יודע לעשות היטב. במכבי, יש את קטן שינצל את זה. בנבחרת נותנים לו כדור על הקו ומצפים שיעשה מה שהוא עושה נגד מגני ליגת העל – זה לא הולך לקרות! בנוסף, כמו מרבית שחקני הליגה שלנו, מי שנלחם בהגנה מתקשה בהתקפה.

תולעת 11 ביוני 2013

נכון חלקית – טוואטחה באמת קיבל הרבה כדורים קשים מאד באגף מגולסה, בן-הרוש וביטון, אבל גם קיבל החלטות גרועות באשר למה עושים עם הכדור. ברור שזאת גם בעיה קבוצתית.
לגבי פלאח ולגבי העובדה שמגנים לא יודעים לשחק הגנה מתגוננת… פלאח נפצע לפני חמישה חודשים והנבחרת הזו מתכוננת כבר 3 שנים. לא נראה לי מוגזם לצפות שבפרק הזמן הזה נלמד לשחק הגנה של קבוצה מתגוננת.

גילעד 11 ביוני 2013

ניתוח מצויין. תודה!

יויו 11 ביוני 2013

תודה רבה על הפוסט!

מספרים לנו שגיא לוזון הוא מאמן למדן ושקדן שהולך להרבה השתלמויות בחו"ל, אבל בפועל הוא עולה עם מערך פרימיטיבי ולא טורח ללמוד את היריבות.

עמרי כהן 11 ביוני 2013

שיעור מאלף בכדורגל.

חבל שגיא לוזון שחצן מדי בשביל לטרוח לקרוא.

שי 11 ביוני 2013

האם בבלגיה יש סוסים שקוראים עברית?

יוני (המקורי, מפעם) 11 ביוני 2013

אחלה ניתוח. מעמיק ועדיין קל לקריאה.

יש תמונה של מסירת העומק שהובילה לשער הראשון של האיטלקים. 3 שחקנים שלנו רצו לעבר השחקן שנתן את המסירה והשאירו בלם מול שני חלוצים איטלקיים. הבלם נע לעבר החלוץ שקיבל את המסירה, שבנגיעה אחת העביר לחלוץ שהיה חופשי כמו ציפור והבקיע.

זה מהלך כל כך עצוב מבחינה טקטית. גם יציאה של כולם לשחקן עם הכדור ואפילו היציאה של הבלם לחלוץ שנמצא במצב פחות טוב מזה שכבש אפשרה את השער הקליל.

טל 12 11 ביוני 2013

אני חושב שלא היינו מחזיקים בלחץ מול איטליה מספיק זמן,גם ללא האדום.אסור לשחק בצורה כזו אם אין יכולת ללחוץ לאורך זמן.

נגד איטליה הדבר הראשון שחשבתי אחרי הגול הראשון,שאסור לקבל כזה גול.יסודות המשחק-איפה החזרה לעמדות וגם הרווח הגדול בין ההגנה לקישור.

בנוסף,כדי להצליח בטורניר כזה חייבים לדעת לשחק ביותר ממערך אחד וזה כולל הכנה למשחק של 10 מול 11.ומה שלא עושים באימונים..

שלו 11 ביוני 2013

כנגד ארבעה בני "המשפחה" דברה התורה,
אחד חכם, שני רשע, שלישי תם(בל) והרביעי שאינו יודע (כלום).
חכם מה הוא אומר?
הבאתי לכם יורו, תמונות מגמר ליגת האלופות ותפקיד בוועד המנהל.
רשע מה הוא אומר?
מי זה איווניר מה הוא עשה בשביל הכדורגל, עם מקל אף אחד לא נוגע בגיא לוי, זה הכל מכבי ת"א אשמה. הם והדור מיכה שלהם.
הטמבל מה עושה?
הולך לריב ולקלל משהו ביציע שלא רואה את הגאונות של האחיין, הוא כבר ירביץ למי שצריך ויקלל קללות שינק מבית אבא (או הרחוב).
וזה שאינו יודע?
הוא ייצא את חוסר הידע שלו, הוא יהפוך טיפשות לאידאולוגיה ויכריז אני "אספסוף גאה".
יטיף לבורות וחוסר רצינות, וכמובן יזכה לברכת הדוד הבכיר שמסדר הכל.

יונתן 11 ביוני 2013

+1

יונתן 11 ביוני 2013

לשלו

גיא 11 ביוני 2013

מצויין.
הפסקה האחרונה בהחלט מיותרת כשכל מה שצריך זה לדעת איזו הגנה שיחקה לפני כל שוער, מה גם שברוב המשחקים קליימן היה מעולה. מזמין את כולם לראות את הפועל נגד באר שבע בגביע.

תולעת 11 ביוני 2013

קליימן באמת היה די חסר מזל העונה. אבל מול נתניה וק״ש הוא לא היה ממש מעולה

סימנטוב 11 ביוני 2013

מאלף, תודה!

גיסנו 11 ביוני 2013

בהמשך לפוסט של חיים שדמי – רובן מרטינס לאימון מכבי, איה שורק "התולעת" מחליפה אותו בתפקיד האנליסטית של הקבוצה.

לו רק הייתה דרך לגרום למישהו ממקבלי ההחלטות לקרוא את הניתוח המאלף הזה.

דון נאפולי 11 ביוני 2013

אז לגבי המערך של לוזן מול נורבגיה.
לפי מה שהבנתי הוא עלה 4-4-2 עם שני קשרים אחוריים (ביטון הוא 50-50 אבל הוא בטח לא קדמי) ובלי קשר קדמי (דאבור שיחק חלוץ למיטב הבנתי). המערך הזה לא נכחד מהעולם?

גיסנו 11 ביוני 2013

מבחינת כדורגל לוזון מתעקש על המון דברים שכבר נכחדו מהעולם. וזה עוד בלי לדבר על מה שהוא עושה מחוץ למגרש.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 12 ביוני 2013

מנצ'סטר יונייטד משחקת במערך הזה. הוא לא נכחד מהעולם.

דון נאפולי 12 ביוני 2013

יש הבדל.
גם פ.ס.ז' משחקת במערך הזה אבל דאבור הוא לא רוני או לאבצי שיורדים לקישור, הוא חלוץ חוד נטו.

Comments closed