ישנם רבים שלא מעריכים את תפקדיו של המאמן בקבוצת כדורסל בNBA. כן, חלקם כותבים פוסטים באופן קבוע גם בדהבאזר. הטענה שלהם היא פשוטה, הקבוצה עם הכוכב הגדול ביותר, היא הקבוצה הטובה ביותר, למאמן כמעט אין השפעה.
בעיני הטענה הזאת מעט מוזרה, אפילו בבייסבול האמריקאי, שם התפקיד הטקטי של המנג'ר מצטמצטם למינימום ההכרחי, ההשפעה של המנג'ר היא עצומה, אחרת איך תסבירו את תופעת לה רסה וסנט לואיס. ספורט זו הדוגמה הטובה ביותר לאלכימיה, לעולם לא ניתן להסביר תהליכים בספורט ב1+1=2, אולי פרט לתקופה שבה מייקל=אליפות.
*
והנה, מיכאיל פרוחובסקי, מנוי דהבאזר משכבר הימים, רוצה להביא את הטענה לכדי בדיקה. דרון וויליאמס נחשב לאחד משני הרכזים הטובים בליגה, בזמן שהותו ביוטה ג'אז. הוא וקרלוס בוזר, שחקן לא מרשים באופן יוצא דופן, הובילו את יוטה להישגים מרשימים במערב החזק, והגיעו להתמודדויות צמודות בפליאוף עם קבוצות כמו הלייקרס עמוסות הכוכבים. קבוצת בורו תטען שזו ההוכחה עד כמה דרון גדול.
כמובן באותה תקופה אימן את יוטה ג'רי סלואן, מאמן שלא מבין הרבה בכדורסל, ויש לו רק שטיק אחד, להוציא מהפיק אנד רול את המקסימום האפשרי. מזל שסטוקטון ומלון היו שם, כדי לצבוע את ג'רי סלואן בצבעים טובים. אה, גם דרון וויליאמס וקרלוס בוזר הגיעו תחתיו להשיגים מדהימים, טוב זה בטוח מראה שפשוט דרון גדול.
*
דרון וויליאמס כנראה חשב באותה צורה, ודאג להעיף את סלואן המפגר. יש רק בעיה קטנה, מאז דרון נראה הרבה הרבה פחות טוב. בשנתיים האחרונות בנטס, דרון וויליאמס לא השיג כלום, זה בטח בגלל שהשחקנים לידו היו אפילו פחות טובים מאלו שביוטה. הבעיה היא שפרוחורוב מסכים לבדוק את הטענה. החמישייה של הנטס בשנה הבאה תהיה, דרון, ג'ו ג'ונסון, פירס, גארנט, ברוק לופז. נדמה לי שחוסר הצלחה של הנטס לא תנומק בכך שקיד לא יודע לאמן, בהחלט ייתכן ודרון הרכז תחת סלואן, הוא לא באותה רמה כמו דרון תח מאמנים אחרים. מי שעדין לא משוכנע, עוד יראה בשנה הבאה.
36 Comments
הדיון האם יש חשיבות למאמן או לא היא תלוי את מי שואלים, בדיוק כמו עדויות בבית משפט:
הבעל: בא אני הביתה, רואה את אישתי עשומה, מתחת לחלון רץ משהו בתחתונים, לקחתי ארונית וזרקתי עליו.
האישה: יום שמש נעימה, שכבתי לי במיטה עירומה לנוח, בא בעלי, ראה אותי, התעצבן, תפס ארונין וזרק החוצה.
האיש בתחתונים: כמידי יום אני יוצא לריצה, היה יום שימשי אז יצאתי לרוץ בתחתונים. פתאום עפה עלי ארונית.
העד: ישב אני לי בשקט בארונית. פתאום…
בכדורסל:
שחקן בקבוצה נכשלת: אם היה לנו מאמן טוב, הינו יכולים להשיג הרבה יותר.
שחקן בקבוצה מצליחה: המאמן מבין אותנו ויודע איך נוח לנו לשחק ומצליח להוציא מאיתנו את הטוב ביותר.
הבעלים: אם הקבוצה נכשלת, חובה מאמן שיהיה את מי לפתר.
המאמן: אם לא אנחנו, כל המשחקים היו בלאגן וכולם ירצו לשחק כל משחק 40/48 דקות.
בורוביץ':…
בורוביץ' זה זה שיושב בארונית?
אתה אמרת.
לא כל כך הבנתי את המשל-נמשל, אבל לפחות אתה מקורי..
כדי לבדוק אפקטיביות של מאמן, תבדוק את השחקנים הלא-כוכבים ששיחקו תחתיו. אפשר לראות את זה בס"א עם חבורת השחקנים שעברו שם בשנים האחרונות, שאף אחד לא רצה, ופופוביץ' מפיק מהם יהלומים.
אצל ג'רי סלואן שיחקו שחקנים כמו: שנדון אנדרסון, הווארד אייסלי, בראיין ראסל, מו וויליאמס. אני יכול להמשיך את הרשימה עד מחרתיים. כולם (אולי ויליאמס יוצא מהכלל) לא היו מוכרים לפני ששיחקו ביוטה, ואחרי התקופה ביוטה קיבלו חוזי עתק במקום אחר – ואז נעלמו לגמרי. דוגמא קלאסית למאמן ושיטה שמוציאה את המקסימום מהיחידים, שכבודדים הם לא שחקנים כאלו מבריקים.
בקשר לטרייד- אני דווקא חושב שבוסטון עשו אחלה עסקה…
הם לא קבוצה שצריכה להסתפק בפלייאוף סיבוב ראשון, מקסימום שני למשך החמש שנים הקרובות וזה מה שיקרה עד פרישתם של גארנט ופירס ואז הם בכל מקרה יצטרכו לבנות מחדש, רק בלי הבחירות דראפט, וואלאס, האמפריז אוונס ושות'…
אז אולי הם ידשדשו שנה שנתיים סביב כניסה לפלייאוף אבל מהר מאוד הם יכולים להפוך לקבוצה מרתקת (רונדו- וויגינס (?) )…
הם פשוט הקדימו את הקץ…
עוד 4 שנים הם יהיו בין 2 הקבוצות החזקות במזרח…
גיל- חבל שאתה שם לי מילים בפה. אני טוען כי המאמן בהחלט חשוב, אבל בשביל זה הוא צריך לאמן הרבה שנים בקבוצה. יחד עם זאת, אני טוען כי בכדורסל אם יש לך כוכב-על חשיבותו לרוב גדולה משל המאמן (אגב, תבדוק ותראה כי המאמן במרבית קב' האן בי אי משתכר פחות מהשחקן החמישי-שישי בחשיבותו. כדאי לשאול מדוע).
חוץ מזה לטעון כי בייסבול החשיבות של המנג'ר פחותה זה לא רציני. באמריקה תמיד אומרים (ואני נוטה להסכים) שבין בייסבול, כדורסל פוטבול והוקי, חשיבות המאמן בבייסבול היא הכי גדולה- כי הוא מקבל החלטות כל הזמן שמתצבעות הלכה למעשה על המגרש- ומרחב התמרון שלו (מבחינת פרסונל) הרבה יותר גדול.
בורו הרשה לי לחלוק עליך. החשיבות הגדולה של המנגר בבייסבול היא לא עקב ההחלטות שהוא לוקח. החשיבות היא ביכולת להחזיק קבוצה של אגואים 162 משחקים ולהביא אותם לפליאוף לשיא
זה לא רציני, לשים הקבלה בין שכר לחשיבות ממש לא לעיניין. שמים הקבלה בין שכר לפופולריות, כמה חולצות ימכרו, כמה מזכרות. מעטים המאמנים שהפופולריות שלהם שווה משהו. מאמן יכול להיות מאמן מעולה אבל צנון גמור. מי ירכוש עניבה עם הכיתוב בראון, אפילו עם ריילי או ג'קסון תתקשה למכור.
1+
שלא לדבר על זה שמי שמרוויח הכי הרבה בקבוצת כדורסל זה הבעלים והוא אפילו לא קולע ליי אפ
מעט מאוד שחקנים "מוכרים חולצות" באן בי אי, ומרבית ההכנסות מהן מתחלקות בין כל קבוצות הליגה. שחקן שלישי-רביעי בחשיבותו בקבוצה, שכמעט בכל מקרה משתכר יותר מהמאמן, לא מוכר חולצות. לכן האנלוגיה שלך איציק ממש לא נכונה. השכר הוא פשוט עניין של חלופות. לשחקן שלישי-רביעי בחשיבותו בקבוצה יש פחות חלופות מלמאמן- או כך לפחות חושב מי שמשלם את הכסף.
ג'ף ואן גנדי אמר כי המרחק בין השחקן הכי טוב בליגה לשחקן בינוני הוא בעשרות ומאות מונים גדול יותר מהמרחק בין המאמן הטוב בליגה למאמן בינוני- וזו עוד סיבה מדוע חשיבות המאמן פחותה (באופן יחסי כמובן).
בורו' אספר לך, אני משחק כל יום שישי כדורסל (גם היום), ומה יש לנו, בקבוצה של שמנים ופחות שמנים, אחד עם גופיה של וויד (הגיוני), אחד עם גופיה של לין (פחות הגיוני) ואחד עם גופייה של באירן מינכן עם המספר והשם של הלפרין (זה הזוי לגמרי). אני זוכר שהיה לנו ניק ואן-אקסל, ועוד שחקנים שאינם בטופ של הטופ. אם בקבוצה של שחקני יום שישי בבאר-שבע יש את זה (סטטיסטיקה לא מייצגת), אז אני מניח שיש עוד פסיכים שרוכשים גופיות של שחקנים הזוים. אז ברור שכנראה נראה יותר וויד מלין אבל עדיין בטח מישהו ירכוש גופיה של צ'אלמרס או מאנו (שחקנים מספר 4 או 5 בקבוצותיהם במקרה הטוב).
איציק- רד מעניין החולצות. זו לא הסיבה ששחקני אן בי אי מקבלים חוזי עתק. זה רלוונטי אולי אצל בקהאם.
חולצות זה דוגמא בלבד, יש פרסומות יש שאר עוד דברים, ואם ראיתי באיזה פרסומת את ארטסט אז כל אחד יכול.
הכסף שארטקסט מקבל מפרסומות זה לא כסף שהלייקרס משלמים לו בחוזה. זה אקסטרה. אני מדבר על חוזים. מדוע מאמן משתכר פחות משחקן חמישי-שישי בדירוג השכר? כי מי שמשלם את הכסף סבור שהוא פחות חשוב במערכת- וכיוון שזה כך בכמעט כל הקבוצות- אז אולי יש מאחורי זה הגיון מסוים. לא כל בעלי הקבוצות ב-NBA מטומטמים. ושוב- אין בכך כדי לטעון שהמאמן לא מאוד חשוב. הוא כן. אבל פחות מהשחקנים. למאמנים האמריקאים, שגם לא שוגים בכל הגלוריפיקציה היורו-ישראלית השקרית לגבי "מעמד המאמן, גם אין בעיה לומר ש"מאמן טוב כמו השחקנים שלו". רוצים לומר: בלי שחקנים מספיק טובים אי אפשר לנצח גם אם אתה גאון. אז נכון שיש מאמנים גרועים לעתים שמפסידים גם עם שחקנים מעולים. אגב, לעתים יש גם שחקנים טובים וגם מאמן טוב והקבוצה עדיין מפסידה- בגלל ענייני אגו או דברים אחרים.
שורה תחתונה- המאמן חשוב. איש לא מזלזל בו. ודאי לא באתוס הספורט האמריקאי- עדיין המקום שנותנים למאמנים הכי הרבה שנים לעבוד באותה קבוצה בהפרש עצום משאר העולם. אבל באמריקה גם מבינים שחשיבותו של המאמן היא מוגבלת. כי הם פחות גנבי דעת מאשר בעולם הישן.
אני מסכים עם הרבה מהכתוב בתגובה האחרונה שלך, אך אני לא חושב שבאירופה יש גונבי דעת. גם באירופה המאמן מרויח פחות מהכוכבים ברוב המקרים גם פחות מהשחקן החמישי או השישי. אני חושב שזה נובע שהוא עובד "מאחורי הקלאים," הקהל בא בגלל השחקנים, ללא קשר לאיכות המאמן. כמו שהפופ עשה/עושה עבודה נפלאה ב-SA גם אוברדוביץ' עשה עבודה מעולה בפאנא. אחת הסיבות זה הזמן שניתן לשניהם להתוות דרך ולבחור את התלקיד האנושי המתאים להם (היו כמובן שגיאות אבל זה קיים תמיד). במכללות, ללא קשר לכסף, למאמן יש תפקיד מאוד חשוב, ועל מאמני הגילאים הצעירים אני מניח שכולם מסכימים.
שחקנים מקבלים יותר כסף ממאמנים גם בלי קשר לכך שהם "מוכרים כרטיסים". בהרבה מאוד קבוצות בעולם הספורט שכמות הכרטיסים שהם מוכרים הם בגדר נתון- בלי קשר לשחקן זה או אחר- עדיין שחקנים משתכרים יותר ממאמנים. הסיבה לכך, אומר שוב, היא התחושה שלשחקנים טובים יש הרבה פחות חלופות מאשר למאמנים טובים. אם זה נכון או לא- ניתן להתווכח. אני חושב שזה מאוד נכון, אבל ברור לי שרבים כאן, מושפעים מאתוס האללת המאמנים, סבורים אחרת. שוב אחזיר למשפט שאמר ואן גנדי, שהפסיק להיות מאמן גם בגלל התחושה שלו ש"מאמן פחות משפיע על המשחק. והמשחק בעיקר מושפע מיכולת השחקנים (והוא התכוון בעיקר ליכולת הכוכבים, שיש מעטים מהם באן בי איי, אבל הם למעשה בסוף מכריעים איזו קבוצות זוכות באליפות).
איציק, כשאתה מדבר על אובראדוביץ' אז דע שהוא היה משתכר בפאו משכורת עתק (מיליון וחצי-2 מיליון יורו לעונה, וזו כמעט תמיד היתה המשכורת השניה או מינימום השלישית בגודלה במועדון. לעתים זו היתה המשכורת הכי גבוהה במועדון. אותו דבר עם מסינה בצסק"א מוסקבה). אז זה לא לגמרי נכון לומר ש"גם באירופה שחקנים מרוויחים הרבה יותר ממאמנים", למרות שזה כמובן כן נכון במרבית המקרים- כי גם באירופה כנראה מבינים שחשיבות השחקנים, במקרים רבים, גדולה יותר.
אחרי שכתבתי את כל מה שכתבתי אני שוב רוצה להבהיר: המאמנים חשובים. אבל המשחקים אינם קרבות שח בין מאמנים. המאמנים אינם "אוטרים" יוצרי כל. הם בסך הכל ברגים במערכת. חשובים אמנם, אבל ברגע שיש כוכב-על (ויהיה זה לברון, מסי או אפילו אנתוני פארקר) הוא מייד הופך לחשוב יותר מהמאמן). וגם אם אין כוכב על, היכולת של השניים-שלושה שחקנים הטובים בקבוצה היא שתקבע כמעט תמיד את הצלחת או כשלון הקבוצה. למאמן גם יש הפשעה על כך, ללא ספק. אך במקרים רבים אנחנו (אוהדים, עיתונאים, צופים מהצד) אפילו לא יודעים מהי בדיוק השפעתו של המאמן, ולכן הדיבור הרב על כך הופך למיותר ולטעמי אף ל"שקרי" עוד יותר.
תעשה בדיקה בכל קבוצת כדורגל לגבי תלוש השכר ועכשיו תענה לי: מי צריך שוער ובלמים?
אני חושב שההשוואה הקרובה ביותר ממנה אפשר ללמוד היא דווקא לא מהספורט אלא מעולם הקולנוע. יכול להיות צוות מצוין מהשחקנים ועד העורכים ואפילו מי שאחראי לשים את האגרטל עם הצבעים הנכונים אבל אם לא יהיה שם במאי שידע איך ומה להוציא מהצוות הזה הסרט לא יהיה טוב. מצד שני אם תיקח במאי מצוין ותתן לו צוות לא משהו יכול להיות שהוא יוציא מהם יותר ממה שבמאי אחר היה מוציא. כמובן שקיימות גם האופציות של במאי מצוין וצוות מצוין אבל משהו לא מתפקד ( בעיות אגו? ) או לחילופין צוות מתחיל וחסר נסיון עם במאי מתחיל וחסר נסיון אבל משהו טוב התחבר שם ויש תלכיד שבונה סרט טוב.
בקיצור מאמן, לא פחות חשוב מכוכב כזה או אחר.
קשה מאוד למדוד את זה אבל רק כדי לנסות להבהיר את הנקודה שלי אם נשים מאמן אחר בקבוצה אחרת למשל צביקה שרף במקום דיוויד בלאט בשנה שחלפה, לא חשוב אם התוצאה היתה טובה יותר או פחות אבל סביר להניח שהיא היתה שונה ממה שבלאט השיג. מכאן שהמאמן משפיע ב 100% על הקבוצה!!!
אנלוגיה מעולה
האנלוגיה בין מאמן ספורט לבמאי קולנוע מעידה שאתה ממש לא מבין כמה כוח והשפעה יש לבמאי קולנוע על הסרט שהוא עושה, וגם בשיטת האולפנים שבה הוא בסה"כ שכיר העושה מה שמנהלי האולפן (בעלי הקבוצה לצורך האנלוגיה) אומרים לו, עדיין ההשפעה שלו עצומה.
קודם כל אתה צודק הייתי צריך לכתוב שאני מדבר על שיטת הבימוי המקובלת באירופה כלומר ללא אולפנים.
דבר שני מכיוון שאני בא מתחום הקולנוע, אני מבין בדיוק מה כח ההשפעה של במאי ומפה בדיוק הגיע ההשוואה. באירופה/ קולנוע עצמאי יש לבמאי המון השפעה והיצירה היא בעיקר שלו!!! וחוץ מזה לך תגיד לטרנטינו שהוא יציר האולפנים ;)
טור מצויין, אבל הייתי רק מזכיר שחלק לא קטן מההדרדרות ביכולת של וויליאמס היא בעקבות פציעה.
הבעייה של דרון וויליאמס היא שהוא שחקן מפונק שלפעמים מתחשק לו לשחק ולפעמים לא ולא תמיד נותן את המקסימום שלו. הנטס יכלו להיות קבוצה טובה אבל השילוב של גארנט ופירס המזדקנים עם מאמן שיש לו אפס ניסיון הוא מתכון לאסון לדעתי.
דרון וויליאמס הוא לא דוגמא, הטענה הזו נבחנת כבר שנתיים במיאמי
אתה יכול לבדוק את התוצאות
העובדה שספולסטרה חסר נסיון לא אומרת שהוא לא טוב. זה נכון שם לגבי קיד, כמובן. יכול להיות שכבר בעונה הקרובה נשתכנע שקיד מאמן טוב.
מאמן מאוד חשוב בכל ספורט ובכדורסל בפרט(לעניות דעתי בכדורסל המאמן משפיע יותר מכל ספורט אחר)אך בnba נוטים להבליט יכולת אישית הכוללת בידודים וחסימות לכוכב הקבוצה.
הסגנון הזה של המשחק נובע מהקומינשר היהודי סטרן שקבע שכדורסל הוא "שואו" ולכן המאמן בnba משפיע פחות מדיי ממה שהוא צריך להשפיע(לא באשמתו לדעתי) בשונה מהכדורסל האירופאי,וזו צריכה להיות האנלוגיה בין קולנוע אירופאי "מאמן אירופאי" אל מול קולנוע אמריקאי "מאמן אמריקאי".
סלואן מאמן מהגדולים בדור האחרון באן בי אי. אין ספק כי ההחלטה של יוטה להיפטר ממנו (בגלל הרצון של וויליאמס) היתה טעות, אבל זה רק מראה שקב' האן בי אי חושבות שכוכב העל לעתים הכי חשוב. במקרה זה זו היתה טעות גדולה במיוחד, כי וויליאמס אפילו לא נשאר ביוטה. אבל ברור שמאמן כמו סלואן, שנמצא בקבוצה כשני עשורים, יכול לכפות את הפילוסופיה שלו בכל ענייני הקבוצה ולכן להשפיע מאוד.
יוטה לא העיפו את סלואן בגלל וויליאמס, מדובר במיתוס. מדברים על כך שסלואן היה שחוק לגמרי בעונה שבה פוטר ושהוא בקושי תפקד.
אני לא חושב שזה נכון לומר שסלואון הוא "מאמן שלא מבין הרבה בכדורסל". אני עוקב אחרי יוטה כמעט 20 שנה והוא הצעיד אותם להישגים נאים למדי למרות שחוץ מהצמדים סטוקטון-מאלון ואח"כ וויליאמס-בוזר לא היו שם שחקנים משלימים מהרמה הגבוהה ולא חסרים שמות: ראה ערך גרג אוסטרטאג "הסנטר"…
למגיבים לבורוביץ אנא תפסיקו לכתוב שתפקיד המאמן חשוב זה גם מה שבורוביץ טוען .פעם ראשונה מזה זמן שאני מסכים איתו .
התפתח כאן דיון על תפקיד המאמן באפן מקרי. דה באזר אתר מצויין עם כותבים מצויינים, כולל בעל הבלוג הזה. לא ברור למה היה צריך להכתב בלוג על כתב אחר בדה באזר.
יוחאי – זה פוסט על העובדה שלא ניתן לכמת במדויק את התרומה של שחקנים ומאמנים לא על בלוגר אחר. לקחתי את בורו כדוגמה לגישה אחרת
אני לא מבין איך היום, ב2013, יש עוד טענות שהשכר משקף יוקרה או חשיבות. כאילו שזאת עובדה חדשה שנשיא ארצות הברית מרוויח פחות מג'סטין ביבר (או ג'סטין טימברלייק לפניו. או מייקל ג'קסון לפניו). כאילו הביקורת של מקס וובר על מרקס לא נכתבה לפני 100 שנים. כאילו יש פרופורציה בין השכר של עובד קבלן למקבילה שלו שאינה עובדת קבלן. כאילו הטיעון המריטוקרטי השחוק לא נתקל כבר שנתיים בחומת ההבנה הפיננסית של מחאת ה99%
מי שמשלם לביבר ולאובמה זה לא אותו בן אדם ולא אותו גוף. קבוצה, שיש לה משאבים מוגבלים, צריכה להחליט איך לחלק אותם על פי סדר חשיבות.