מייקל ג'ורדן יהיה פרשן גרוע

הסיכוי שהגדולים ביותר יהיו גם פרשנים מעולים הוא קלוש במיוחד

בעקבות הפוסט של איה אתמול התפתח ויכוח בין רומן ואחרים. רומן טען ובצדק ששרף וברקוביץ הם אנשי כדורגל. אני במקום רומן הייתי משתמש בפועל מרגישים במקום בפועל מבינים, וזהו ההבדל באגף הפרשנים המוצלחים.

*

הנקודה החשובה ביותר לשחקן, וישנם גם מאמנים כאלה, היא האינטואיציה שלו במשחק. הבעיה היא שבעוד יותם הלפרין מאוד סובל מחוסר אינטואיטיביות הגורמת לאיטיות, אייל ברקוביץ לדוגמה, חי את המשחק ברמה האינטואיטיבית, אך לך תסביר אינטואיציות בשידור.

מייקל ג'ורדן הגדיר זאת מצויין, הוא עבד כל כך קשה באימונים, עד שבמשחקים הוא לא היה צריך לחשוב, הוא הכיר כל סיטואציה מראש, וסמך על הבטן שתוביל אותו נכון. אינטואיציות של מקצוענים אמיתיים הן חסרי תחרות. וכדי לפתח אינטואיציות כאלה, גם אייל ברקוביץ וגם מייקל ג'ורדן היו צריכים אלפי מצבים, אלפי אימונים ומשחקים, כדי להרגיש את הפעולה הנכונה במקום לתכנן אותה. אולי זו גם הסיבה שבפוטבול הרבה קווטרבקס משמשים כפרשנים ראשיים בשידורים, בעוד שמג'יק ג'ונסון ואיזייה תומאס לדוגמה, רכזים גדולים היו אך פרשנים נוראיים.

*

עמדת הקווטרבק דורשת שילוב בין אינטואיציה מופלאה, ותכנון חסר דופי. שחקנים כמו מונטנה היו בנויים גם על אינטואיציה שלא ניתנת להסבר, אך לעמדת השידור אעדיף את פייטון מאנינג. אין זה פלא שכמעט לא תמצאו שחקנים גדולים שהפכו למאמנים גדולים. בכדורגל ישנם יוהאן קרויף ופרנץ בקנבאוור. הם הצליחו להעביר לשחקנים עם אינטואיציות פחותות משלהם, את ההסברים הנכונים, אך הם היוצאים מהכלל. אינטואיציה לא ניתנת להעברה, היא נרכשת מנסיון אישי. לכן מג'יק היה מאמן נורא, הוא פשוט חשב שכל השחקנים המשחקים אצלו בקבוצה, מצויידים גם באינטואיציה המופלאה שלו.

*

בעמדת השידור הפרשן נדרש לאינטואיציה מסוג שונה. האינטואיציה של אייל במגרש לא תעזור לו בעמדת השידור, שכן התכונה הנדרשת ביותר בעמדת השידור, היא היכולת לשתף את הקהל בנעשה במגרש. בהחלט ייתכן שאייל מבין את הנעשה במגרש טוב יותר מכל אדם שלא שיחק כדורגל ברמות הגבוהות, אך אין בכך כל תועלת אם לא יצליח להעביר לנו את ההבנה שלו בצורה שתהיה מובנת לנו.

שלמה שרף הצטיין באינטואיציות אחרות. הוא ידע לבחור מהבטן את השחקן הנכון בזמן הנכון. הוא ידע לגרום לשחקניו להרגיש שווים ליריב. אך התחושות ששירתו אותו מצויין כאשר עמד על הקווים, מכשילות אותו בעמדת השידור. גם שרף וגם ברקוביץ מסתמכים על ההבנה האינטואיטיבית שלהם בשידור, וכנראה זאת הסיבה שלעולם לא ידעו על הקבוצות את מה שנדב יעקובי לדוגמה ישכח. אך בעמדת השידור, דווקא הידע הנרכש מהתבוננות יסודית במשחקים הקודמים, הוא הידע שקל להעברה. בעוד שמאוד קשה לדבר במשך עשר דקות על האהבה שלנו לילדינו, קל למלא את השידור בדברים שראינו קודם בהכנה, ומופיעים עכשיו במגרש.

*

בקיצור, לא הייתי רוצה את מייקל ג'ורדן כפרשן, כמו שאלברט אינשטיין היה כנראה מרצה בינוני, קשה להם להבין, את הדברים שלהם נראים בבירור, בעוד שלנו הם לא מובנים.

images

האם למכור את דאונינג?
הנגרים באים

97 Comments

אוהד 6 באוגוסט 2013

אז לך תסביר את ג'ף ון גנדי???!!!
אחלה מאמן ופרשן מופלא כמעט ג'ורדני ביכולות שלו לפרשן משחק.

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

להיפך, ג'ף ואן גאנדי זו הדוגמה הנפלאה של שחקן מאוד בינוני ברמות הנמוכות, שהפך למאמן גדול ופרשן על, בגלל שהיכולות שלו נעוצות בהעברת מסר, הכנה, הבנה, ותקשור באופן כללי. אם רג'י מילר היה פרשן על, זה היה יותר מאתגר, אבל לא זה המצב. אני נהנה מכריס וובר כפרשן, אבל יש לי מחלה, כמעט כל דבר שוובר יעשה אני אוהב

תומאס נוימן 6 באוגוסט 2013

יש עוד "חולים" כמוך, לרבות כמה מגיבים קבועים באתר זה. נקרא לזה – c-web syndrome

c web 6 באוגוסט 2013

אני לא יודע על מה אתם מדברים
סתם עוד לוזר :)

וילי פוד 6 באוגוסט 2013

:)

מיקו גוטליב אהלן סבבה 6 באוגוסט 2013

אתה שוכח שלב שלם בפרשנות, זלזול בצופה.
ברקוביץ' ושרף לא לומדים את הקבוצות, לא משקיעים (להגנתם אף אחד לא דורש מהם), ואפילו לא מנסים לתת פרשנות מעניינת.

בני תבורי 6 באוגוסט 2013

שלא לדבר על המעשים המגונים שהם עושים בשפה העברית

אוהד 6 באוגוסט 2013

לא שווים התייחסות שרף עילג וברקוביץ גם ושניהם גם יחד ערימה כל כך גדולה ומצחינה של אינטרסים שכבר אי אפשר לדעת מה הם אומרים וכמה זה שווה. את שלמה הפסקתי לקרוא ( אם הוא הכותב האמת..) אחרי שגילו שאת הפרשנות לאיזה משחק ( אני לא זוכר מי נגד מי ) הוא כתב תוך צפיה בהופעה של שלמה ארצי.

שניר 6 באוגוסט 2013

לא מצאתי את הפוסט של איה , אפשר הכוונה ?

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

ראה צד שמאל הפוסט ערב אירופי שלישי

שחר דמרי 6 באוגוסט 2013

כשמאמן פוטבול הופך למאמן כדורגל
זה פשוט הרגיש לי מתאים :)
http://deadspin.com/what-might-happen-if-a-football-coach-coached-soccer-1012841849

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

גדול

AMan 6 באוגוסט 2013

:)

Third kind of football..
שיצטרף לברקו ושרף.

איניגו מונטויה 6 באוגוסט 2013

באופן כללי אני מסכים אבל יש כמה דוגמאות נגדיות: בכדורגל ציינת את קרויף ובקנבאואר (שדווקא פחות מתאים לתחושתי)
ב NBA בולטים בעיני לארי בירד ורודי T בדורות האחרונים וגם כמה ממאמני הסלטיקס בשנות ה- 70-80 (טומי היינסון וקייסי ג'ונס לדוגמא)

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

רודי טי היה רחוק מאוד מהגדרה של שחקן גדול.
קיי סי והיינסון רחוקים מהגדרה של מאמן, בטח מאמן גדול.
קיי סי ג'ונס התאים לסלטיקס כמו כפפה ליד, הוא לא הפריע לבירד ומקהייל לנהל את הקבוצה, הוא לא אימן אף קבוצה אחרת בהצלחה

גיא זהר 7 באוגוסט 2013

רודי ט לא שחקן גדול? ממוצע קריירה של מעל 17 נק וחמישה אולסטרים ועוד פציעה קשה שגדעה קריירה סופר מכובדת

יריב 6 באוגוסט 2013

ביל שרמן ולני ווילקינס הם מי שאתה מחפש. שניים מהשלושה שנכנסו להיכל התהילה גם כשחקנים וגם כמאמנים, השלישי הוא ג'ון וודן שפרש ממשחק לפני הקמת הליגה.

ליבר 6 באוגוסט 2013

מה שבאמת מציק לי זה הזלזול והקטילה של השדרנים והפרשנים בארץ. השופט שורק והם לא אומרים כלום אבל אז בריפליי מראים את הטעות וכולם קופצים ומשתוללים. איפה הייתם חכמים כל כך לפני דקה בשידור ישיר מזווית מסוימת ולא בריפליי הילוך איטי מחמש זוויות שונות. באנגליה אין דבר כזה – מקסימום הפרשן אומר שהשופט פספס את ההחלטה וזהו, ממשיכים לשחק.
אותו דבר כששחקן מחמיץ. שלמה ישר צועק איזה אפס גרוטאה באנגליה אומרים שהכדור ברח ויצא החוצה – בלי ירידות וזלזול מיותר בשחקן.
גם הפרשנים תמיד יגידו לשחק התקפי. כי לשחק הגנתי זה לא סקסי. ומה זה משנה אם זה נגד באזל בחוץ. מי הם בכלל השווצאים הללו. וגם נגד פורטוגל בבית. ״הם חלשים צריכים להכניס עוד חלוץ״ אולי הם חלשים כי יש שחקני הגנה וקישור הגנתי שסוגרים טוב?!

נחשון שוחט 6 באוגוסט 2013

מאמן ופרשן זה לא בדיוק אותו הדבר.

בנוגע למאמן – העניין הוא שלא ניתן לאמן גאונות. לכן השחקנים שהופכים למאמנים הטובים הם בדרך כלל לא הסופר-סטארים או בעלי היכולות האתלטיות יוצאות הדופן (ה – outliers) אלא דווקא השחקנים שנדרשו לפתח שיטות מתוחכמות יותר כדי להתגבר על חסרונות או לפצות עליהם. אני מניח שעבור חלק מהשחקנים הגדולים קיים גם פער בלתי נסבל שנובע מן המעבר לספסל. כלומר, פער בין מה שהם רואים לנגד עיניהם – מה שהם היו עושים – לבין הביצועים האינדיבידואלים של השחקנים.

בנוגע לפרשנות – העניין הוא שתנאי הראשון להיות פרשן טוב הוא להבין שאתה לא הסיפור כאן. התפקיד שלך הוא לתווך, להגיש, לעבוד עבור הצופה, לשדר התלהבות ממה שאתה רואה.

בקיצור, לא צריך את מייקל ג'ורדן כשיש את סטיב קר.

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

מסכים עם כל מילה

איציק 6 באוגוסט 2013

לארי בירד עשה מעבר חלק יחסית מהמגרש לספסל. אולי בגלל שהוא בילה שם בגלל הגב וזה נתן לא פרספקטיבה. האמת שהוא שילוב בין מי שראה דברים שאחרים לא, לבין מגבלות פיזיות שהכריחו אותו לעבוד כדי שיוכל לבצע את מה שראה.

תולעת 6 באוגוסט 2013

רומן צודק בזה שתפיסה של מי שמקצועו כדורגל (אימון, משחק וגם עיתונאות) בהכרח טובה יותר מתפיסה של מי שזה לא מקצועו וזה בטח כולל אותי. שרף וברקוביץ' אנשי כדורגל ראויים שנדרשים לספק מלל רציף במשך 90 דקות ויותר בלי שינתנו להם שום כלים לנתח את המשחק למעט האינטואיציות שלהם, אינטואיציות של כדורגל מלפני 10 שנים שלא תמיד רלוונטי לכדורגל היום. אם בשביל רומן זה כדורגל "טהור" אז שיהיה, אני מעדיפה כדורגל שמלוכלך בנתונים עובדתיים ולא רק "הקשר הזה לא מצליח לעצור כדור בחצי גובה", ואם אין אף כלי תקשורת מכובד שמסוגל לספק לי נתונים עובדתיים אז אני אמצא אותם בעצמי. אפשר לחשוב שכל הרשת מפוצצת בנתונים סטטיסטיים עד שרומן לא יכול היה למצוא אפילו פוסט אחד של פרשנות אינטואיטיבית ופסיכולוגית של אנשי כדורגל.

בעיני יותר מהכל ברקוביץ', שרף ונוימן לא מכבדים אף אחד מהמעורבים במשחק – לא את הצופים עם משפטי פרשנות מלומדים כגון: "לא היה פנדל מה הוא נופל שיקום כבר" (מהמשחק של הפועל נגד פנדורי) או "אוי ואבוי אוי ואבוי" (מהמשחק של מכבי נגד באזל) וכמובן "איזה אפס" (ממשחק גביע הטוטו של מכבי נגד הפועל חיפה), לא את השחקנים על הדשא שהם – בינוניים, מתחזים, תמיד מישהו במשחק גרוע, לא נלחמים, לא רוצים מספיק, ובטח לא את המאמנים, שבמקום לנתח את העבודה שלהם כפי שהיא מתבטאת במשחק יושבים הפרשנים המכובדים ומפנטזים – איך היה יכול להראות המשחק אם רק… (היו עושים חילוף – התקפי כמובן, היו מניעים כדור ולא בועטים למעלה, היו משחקים על האגפים/דרך המרכז וכו'). מה אמורים הדיוטות כמוני שאינם סטודנטים לחקר ביצועים בטכניון להבין מהפנטזיות האלה על המשחק ועל הבחירות המקצועיות של המאמן שאשכרה קיבל משרת אימון?

לגבי הסטטיסטיקה והביקורת עליה כבר כתבתי בעבר – בעיני זה בסה"כ כלי נוסף שאפשר לנתח באמצעותו את מה שהתרחש. זה לא יכול להחליף צפייה במשחק וגם צפייה בטלויזיה לא יכולה להחליף צפייה מהמגרש. זה נכון לכל ספורט ובטח לספורט כמו כדורגל שלא מוכרע ע"י מאות פעולות שנצברות כמו סלים או יארדים אלא בפעולות ספורות.
זה נכון גם שסטטיסטיקה אפשר לקרוא איך שרוצים ולעשות שימוש במספרים כדי להוכיח טענות שונות – נתון של 40% מהשדה יכול להיות יום גרוע של שחקן, בחירת זריקות גרועה, יכולת אישית חלשה או שהוא בכלל זרק רק מהשלוש ואז אלה אחוזים סבירים.

מסכימה שלפעמים (אולי יותר מדי) אני מביאה מספרים שהם יותר אנקדוטיים מאשר רלוונטיים אבל אני כותבת מה שהייתי רוצה לקרוא, ואנקדוטות של מספרים מעניינות אותי. כמו שכתבתי בהתחלה, על כל משחק של מכבי, הפועל וחיפה יש עשרות טורים שלא עושים שימוש במספרים אלא רק באינטואיציות וניתוחים פסיכולוגיים ולא נראה לי שהפוסטים שלי כאן הופכים את המגמה.

ליבר 6 באוגוסט 2013

נתונים סטטיסטים הם חשובים אבל אפילו חשוב יותר הוא ניתוח נכון וענייני שלהם ביחס למשחק שלפנינו. פה נכנס הפרשן שהיה בעברו מקצוען שינתח להדיוט שכמותי מה הנתונים האלה אומרים בנוגע למשחק ספציפי. במשחק אני לרב מקבל את הסטטיסטקות של נתוני אחזקת כדור ובעיטות לשער ודברים כאלה. אבל אילו לרב נתונים שקל לי לזהות לבד. הרי ברור לי במהלך המשחק מי מחזיק בכדור יותר ומי בעט יותר אז אלו נתונים די מיותרים.
אם היו אומרים לי כמה כדורי חוץ הגיעו ליעד או כמה בעיטות שוער הובילו להתקפה הפרשן היה יכול להגיד לי שכאשר מכבי מוציאים חוץ קדימה אז לרב הכדור לא מגיע ליעד אבל כאשר הוא כן ההתקפה מסוכנת ולכן זה משתלם או כל ניתוח אחר. חבל שלא עושים בזה יותר שימוש…

אוהבת תולעים 6 באוגוסט 2013

אלו הדברים שהייתי רוצה לקרוא! בדיוק זה.
אין כמוך!

יניב - אדום עולה 6 באוגוסט 2013

קודם כל איה – אין כמוך.
לגביי הדיון שהתפתח- יש מקום לפרשנות שמגיעה מהפרטיקה.
כדורגלן רהוט או מאמן רהוט (עוד יותר טוב) , יכול להפוך חוויה של צפיה למעשירה ביותר, הניסיון המצטבר שווה המון.
מי ששם את איה בצד אחד ואת שלמה שרף בצד שני – שיידע שאני בצד של איה .בצד של נתונים שמבהרים תמונה כללית.

חשוב גם להבין שמאמן מודרני עובד עם נתונים אנליטיים ומקבל החלטות על בסיסם ואז בונה הרכב ושיטה ואז מגיע האוהד התורן וחושב שהכל זה "מה שרואים באימונים".

אבל מצד שני צריך גם להיזהר , משחקים עם מספרים יכולים לספר הרבה סיפורים.

שחקן טוב בקבבוצה טובה יעשה מספרים טובים בהרבה מאותו שחקן בקבוצה חלשה .
יואב זיו במכבי של היום שווה הרבה יותר מיואב זיו בהפועל – את זה קשה לראות נטו ממספרים ובסוף צריך להבוא הפרשן שיסביר .

אחד הדברים שקצת קשה לי בפוסטים שלא יה זה העובדה שבסוף מכבי של החצי האחרון של העונה שעברה (שם התחילו הפוסטים) היתה קבוצה רצה על ליגה חלשה . מפה נבנו הרבה תיאוריות שנתמכו במספרים.
אבל זו ביקורת קטנה על פוסטים מענגים במיוחד שעוזרים להבין טוב יותר .

מה שבטוח שאנחנו ראויים לתקשורת ספורט טובה ביותר , האתר הזה זה דוגמא נהדרת עד כמה הצימאון לזה גדול.

אדם 6 באוגוסט 2013

דווקא אני חושב שאם מחפשים אתה הנתונים הרלוונטיים בהחלט אפשר לראות את ההבדל ב"רמה" של השחקן כתוצאה של פרמטרים, למשל: משך הזמן בלי לחץ על השחקן, איפה לוחצים על הקבוצה, באיזה חלקים במגרש הוא מסר, כמה פעמים במשחק תקפו אותו וכמה מתוכם הוא היה בחסרון מספרי, כמות הפעמים שהוא היה צריך לסגור שחקן אחר וכתוצאה מכך להפקיר את העמדה שלו ועוד ועוד ועוד.
מה שאני רוצה לומר שאפשר להסתכל על "רמה" של שחקן באופן כללי אם מתחשבים בכל מיני פרמטרים שמשנים את היכולת שלו, וכאן בדיוק נכנסת הסטטיסטיקה.
בכלל אני בגישה שההבדל המשמעותי ברמה של שחקן במעבר בין קבוצות (בטח ובטח ליגות) נובע מהיכולת שלו למסור תחת לחץ, לעצור כדור תחת לחץ, לקבל החלטה נכונה תחת לחץ והמהירות בה הוא מבצע את הפעולות.

תולעת 6 באוגוסט 2013

תודה יניב.

וילי פוד 6 באוגוסט 2013

אני גם אוהב תולעים (ותולעות) :)

איציק 6 באוגוסט 2013

נתונים סטטיסטים של העבר לגבי שחקנים, מאמנים, התנהגות קבוצתית יש משמעות מגבלת מאוד בשידור חי וצריכה להיות מסופקת במנות קטנות. בשידור חי צריך להסביר יותר ברמה תהליכית יחד עם יתרונות וחסרונות של תהליכים. למה טוב שהקבוצה תשחק באופן א' או ב'. למה גורם חסרונו של שחקן או שינוי תפקודו על הקבוצה והקבוצה היריבה. ניתוחים סטטיסטים טובים לניתוח שלאחר המשחק וגם שם במידה מוגבלת כדי שאפר יהיה לראות את היער, עם הסברים שהסטטיסטיקה אמורה רק לגבות אותם ולהדגיש נקודות חשובות. מי שחושב שפרשנות זו סטטיסטיקה טועה בגדול, במיוחד עבור שידור חי של משחק.

תולעת 6 באוגוסט 2013

לא מסכימה איתך איציק. פרשן תפקידו לפרש את מה שהמאמן בחר לעשות ולא להסביר שצריך חילוף או שצריך לשחק עם שני חלוצים רק כי בליינאפ נכתב שם של חלוץ אחד.
פרשן ממש לא צריך להגיד "למה טוב שהקבוצה תשחק באופן א' או ב'" אלא להסביר למה המאמן בחר לשחק א' או ב'.

איציק 6 באוגוסט 2013

נשאר חלוקים בעיניין. אני בהחלט מסכים לחלק שכתבת שצריך, אני לא מסכים לחלק שכתבת שלא צריך. ניתוח אופציות זה דבר מאוד מעניין אשר מעשיר את הצופה.

נחשון שוחט 6 באוגוסט 2013

מקוה שהלינק יעבוד: http://www.youtube.com/watch?v=S2BlOTeoZVE

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

עובד וטוב שעובד, סטיב קר ענק

איציק 6 באוגוסט 2013

גדול

matipool 6 באוגוסט 2013

נפלא !

ג'וש 6 באוגוסט 2013

"שלמה שרף הצטיין באינטואיציות אחרות. הוא ידע לבחור מהבטן את השחקן הנכון בזמן הנכון. הוא ידע לגרום לשחקניו להרגיש שווים ליריב"

פחחחח.
איזה שטויות.
4 קדנציות מאמן נבחרת, 4 כשלונות מהדהדים (ועוד עם אחת הנבחרות היותר טובות).

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

אני לא ממעריצי שלמה שרף, אך מהתגובה שלך אפשר היה לחשוב שהוא אימן את נבחרת גרמניה לפחות.

משה 6 באוגוסט 2013

היריבים זה נערות הליווי ?

ליבר 6 באוגוסט 2013

ובלי קשר לברבורים חסרי התוכן שלהם כל הפרשנים בארץ הם אינטרסנטים מגעילים:
נמני – סוכן
ברקו – בעל קבוצת נוער
שרף – בעל קבוצת נוער
אוחנה – שכיר בהתאחדות
וזה בלי להתייחס לקשרים אישיים ושאר ירקות…
פשוט איכס!

איציק 6 באוגוסט 2013

לשים את ג'ורדן וברקוביץ ביחד זה זילזול מאוד גדול. את ברקוביץ' אולי היה אפשר מבחינת הרמה להשוות לרודי פרננדז, גם הוא רואה דברים. ברקוביץ' בשום שלב לא היה מגה סטאר כמו ג'ורדן ואף פעם לא ראה דברים כמו ג'ורדן ולא ביצע דברים ברמה של ג'ורדן. מי שראה דברים כמו ג'ורדן הם קרויף, מראדונה (הוא גם ראה דברים מוזרים אבל זה נושא אחר), מסי גם כנראה רואה. ברקוביץ' גם לא יודע להתנסח כמו ג'ורדן, זה לא אומר שג'ורדן הוא אינטלקטואל גדול אך אין מה להשוות. ברקוביץ' הוא אדם רדוד עם שפה עילגת וחוצפה עד השמים. הוא לא יכול להיות פרשן לא בגלל שהיה כדורגלן גדול כי אם בגלל שהוא אדם קטן. אותו דבר נכון לגבי שרף. הם אנשים שמזלזלים בכול מה שלא קומבינה ולכן מזלזלים בצופה. כדי להיות פרשן טוב, לפני ההכנה לפני ההבנה, קודם כל אתה צריך לכבד את הצופים ואת השדרן שאיתך. מתוך כבוד זה יגזרו גם ההכנה והשפה שלפחות תהיה לא מתלהמת. אם יש לך גם יכולת של דיבור רהוט, הצבעה על דברים ונקודת מבט חדשה ומעניינת זה יתרון גדול
דבר נוסף אך חשוב, יש הבדל מהותי בין פרשן באוף ליין בעיתון או בבלוג שבו אתה יושב מנתח דברים וכותב בצורה מסודרת; יש מקום לתקן; יש זמן לשנות דברים, לבין ניתוח בשידור חיי של ראיון כמו בחדשות הספורט בוא צריך לדבר בלי להתבלבל, והרבה יותר קשה בשידור משחק בחי, כאשר אתה בזמן אמת צריך לפרשן, לחזות מה רצוי או אמור שיהיה; לשתף פעולה עם השדר; לשתוק כשצריך. פרשנות משחק בחי זו מיומנות ואפילו סוג של אומנות, ואין להשליך מפוסט או בלוג באופן ישיר. אלו רק תנאי התחלה טובים, אך אלו לא תנאים מספיקים.

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

קל וחומר מה שנקרא, אל תחשוד בי שאני משווה בכלל בין אייל ובין האחד והיחיד, ברקוביץ ושרף מוזכרים פה רק בגלל רומן. דרך אגב להשוות בין אינשטיין לג'ורדן זה לגיטימי בעיניך? אצלי כן

איציק 6 באוגוסט 2013

ממש לא לגיטימי, אין מצב שאיינשטיין היה עולה בחמישיה של האוניברסיטה שלו שלא נדבר על שיקאגו בולס ;)

איציק 6 באוגוסט 2013

תשובה קצת יותר רצינית: היו לי מרצים שהיו חוקרים מעולים אך היה אחד, פרופ' לומונוסב ז"ל, שהיה עילוי. ללמוד אצלו היתה חוייה בילתי רגילה. חוץ מהעובדה שהיה לו ניצוץ בעינים, הוא לימד שונה, הוא ראה דברים אחרת מהאופן של מרצים אחרים ובטח סטודנטים (משהו כמו במטריקס הראשון כאשר הילד אומר שלא הכף מתכופפת כי אם אנו מתכופפים ולכן רואים אותה מכופפת – בתרגום חופשי). אומר שזו היתה חוויה לכול החיים ותענוג בלתי רגיל לראות איך הוא חושב אחרת. הוא לא היה מרצה טוב, הוא היה מבולגן, הוא היה מגמגם, הוא היה עולה חדש שלא ידע עיברית. לא היתי מותר על בזכות ללמוד אצלו. במסגרת הכנסים שבהם אני משתתף יוצא לי לשמוע אנשים יוצאי דופן הגדולים בתחומי. זה מאוד מעניין לראות את הזוית שלהם ולעקוב אחרי אופן המחשבה שלהם. זה פותח לך קווי מחשבה חדשים. אני לא בטוח שכך זה לשחק אם/מול או להתאמן אצל משהו שהיה אילוי. זה לא אותו הדבר. אני מניח שלעקוב אחרי קו המחשבה של איינשטין צרילך להיות אחד הדברים היותר מרתקים וכנראה גם קשים. היתי מת ללמוד אצלו ללא קשר ליכולת ההוראה שלו, רק שיהיה בן-אדם וירצה להעביר את הידע שלו.

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

קראת את הביוגרפיה עליו? הוא מאוד רצה להעביר את הידע שלו, אבל גם כשהיה סלב ענק, הקורסים שהעביר היו ריקים, רק מעטים הצליחו להבין אותו

איציק 6 באוגוסט 2013

אני יודע, ועדיין היתי מוכן לקחת את הסיכון. במקרה הגרוע הלכו 4 חודשים; במקרה הטוב… :-)

no propaganda 6 באוגוסט 2013

המון מאמנים גדולים היו שחקנים גדולים:
יופ היינקס, יוגי לב, קרלו אנצ'לוטי, פפ גוארדיולה ויש עוד.

לגבי פרשנות: שלמה שרף היה מאמן טוב במונחים ישראלים אבל במונחים גלובליים הוא לא היה שווה הרבה, אז להגיד שהוא היה מאמן גדול זו הגזמה. הוא לא יכול לפרשן כלום כי הוא לא מבין כדורגל מספיקף לא מהצד המקצועי ולא מהצד של הנתונים.

ברקוביץ היה יכול להיות פרשן טוב, אבל הוא בונה לעצמו דמות תקשורתית מסויימת במקום להשקיע בהכנה למשחק ומה שיוצא זה מה שאנחנו רואים. דרך אגב ישנם אנשים שמבינים כדורגל מצויין ומאוד אוהבים את ברקוביץ, דווקא בגלל השטויות שלו, הם אומרים שהוא נותן את האקסטרה לשידור( אני לא מסכים איתם ).

פרשנים כמו שגיא בהן ונדב יעקובי לא נותנים כלום לשידור עבור אדם שבאמת אוהב כדורגל( רואה הרבה משחקים, עוקב אחר פרשנות בינלאומית, עוקב אחרי כל התוצאות, קורא ניתוחים טקטיים של משחקים… ) אבל הם נותנים המון עבור אנשים שרואים כדורגל מדי פעם ולא מבינים את המשחק לעומק.

אני חושב שכל מאמן גדול( אבל באמת גדול ) יהיה פרשן מעולה, לעומת זאת מאמן בינוני יהיה תמיד פרשן גרוע. בנוגע לשחקנים, לדעתי שחקנים ששיחקו בלמים, קשרים אחוריים אן קשרי אמצע אמורים להיות פרשנים טובים, האחרים כנראה יהיו די גרועים למרות שבטוח יש יוצאי דופן. פרשני כורסה יכולים להיות פרשנים טובים אבל לפחות בארץ אין כאלה ובכל מקרה הם יהיו עדיפים לפניאחרי משחקים מאשר תוך כדי משחק.

גיל שלי 6 באוגוסט 2013

בגדולים התכוונתי ליוצאי דופן, לא לשחקנים טובים. בדור הנוכחי לדוגמה, מסי, רונאלדו

מתן גילור 6 באוגוסט 2013

גיל ואיציק, באחת ההרצאות במהלך התואר, מרצה מבוגר ניסה להסביר לנו מה היה אינשטיין בזמנו. כמה סלב הוא היה ואפילו שלא היתה מדיה מפותחת כל אחד ידע מי זה ושיש לו השפעה אדירה על מהלך ההיסטוריה.
כשהו ניסה למצוא מקבליה להיום, מישהו זרק את השם "נינט".
בקיצור, אם כל הכבוד לג'ורדן (ויש המון כבוד) הוא עדיין לא אחד האנשים עם ההשפעה הגדולה ביותר על ההיסטוריה של המין האנושי.
אם כבר להשוות מישהו לאינשטיין, אז רק את ירון ברלד שמחקה אותו מצוין :)

גיל 6 באוגוסט 2013

מה ההשפעה של איינשטיין על המין האנושי? דווקא ג'ורדן וספורטאים אחרים נוגעים בחייהם של מיליונים, הרבה יותר מכל מדען. זה מאוד תלוי איך אתה מגדיר או מודד השפעה.

מתן גילור 6 באוגוסט 2013

מה זה משנה בכמה נוגעים? איזנהאואר לה נגע באף אחד (טוב נו, אולי חוץ מ-140,000 יפנים), אבל ההשפעה של פצצת האטום מכרעת כמעט בכל מערכה צבאית גדולה מאז (או יותר נכון באלה שנמנעו ובמה שבא במקומן) ובמאזן האימה שהיא יוצרת.
על אינשטיין ילמדו בבי"ס גם עוד 1,000 שנים (כמוסן שזו ספקולציה, אבל זו ההערכה שלי). אף אחד לא ידע מי זה ג'ורדן או מה הוא עשה.
אם כבר השפעה, אז ממציא המשחק מתקרב בכלל לרמות האלה.
ברמה ההיסטורית, אינשטיין לא רחוק ממציא הגלגל.

גיל 6 באוגוסט 2013

איינשטיין לא המציא את פצצת האטום כך שזה לא קשור בכלל. כבודו במקומו מונח, והוא גרם למהפיכה מדעית ענקית, אבל כזו שמשפיעה בצורה שולית ביותר על חיים של אנשים ביום יום. אפילו קיומה של פצצת אטום לא ממש משפיע על החיים של אנשים, לעומת גיבורי תרבות וספורט שאתה חווה באופן יומיומי ובצורה אינטנסיבית. ומה זה ישנה על מי ילמדו ועל מי לא? לומדים עד היום על אפלטון ועל נפוליאון, אבל על כמה אנשים הם משפיעים היום?

איציק 6 באוגוסט 2013

לפי הטיעון שלך ג'אסטין ביבר או לידי גאגא משפיעם יותר מג'ורדן, או קוין, או פינק-פלויד, שלא לדבר על בטהובן, דוסטויבסקי ורבים אחרים, כיוון שהוא כאן ועגשיו והאחרים, אורם מועם קצת עם הזמן.

גיל 6 באוגוסט 2013

זה בהחלט יכול להיות. היום המותג ג'ורדן בירידה וזמרים עולים עליו בפופולאריות והשפעה. בטהובן ומוצארט השפיעו ומשפיעים על אנשים, אבל גם הם נמצאים בירידה בשנים האחרונות ואם מסתכלים על המצב היום אז בוודאי שכוכבים כמו ביבר משפיעים יותר מהם.

מתן גילור 6 באוגוסט 2013

מי אמר שאינשטיין המציא את פצצת האטום? עוד מעט תספר לי שהוא גם לא לקח אליפות ב-NBA :) תקרא עוד פעם את התגובה, דברתי שם על איזנהאואר, בהקשר של פצצת האטום.

לגבי אפלטון – כל הדיון הזה מתבסס על מה שהתחילו הפילוסופים היוונים. כל העניין הזה של בניית טיעון, מציאת הכשלים באנטיתזה, תימוכין וכו'.
בקיצור, אם אתה כותב בדה באזר, אפלטון משפיע עליך ועוד איך :)

גיל 6 באוגוסט 2013

פצצת האטום לא פותחה בתקופת אייזנהאור אלא רוזבלט ואחרי זה טרומן.

ואכן, אם אתה בוחן השפעות לטווח הארוך אז למה לעצור באפלטון? אדם וחווה ואלו שכתבו את התנ"ך השפיעו הכי הרבה.

מתן גילור 6 באוגוסט 2013

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%98%D7%9F
גיל, על מה אתה מדבר לכל השדים? הוא היה ראש הפרויקט! הוא גייס כמה מגדולי המדענים באותה תקופה והם פיצחו את הסוד הנפלא והאיום הזה.

אדם וחוה? אכן. בגללם אנחנו לא בגן עדן…תעשה לי טובה.

הדעה הרווחת בעולם היא שאלוהים כתב את התורה, אז אני מניח שיש לו השפעה יותר גדולה מאינשטיין. מצד שני יש שיגידו שהוא בכלל שחקן כדורסל ואז נתקענו במאצ'-אפ מעגלי שאין איך לצאת ממנו.

מתן גילור 6 באוגוסט 2013

וד"א, אם אינשטיין לא היה מתערב, אז ממש לא בטוח שארה"ב היתה הראשונה להחזיק בפצצת אטום, כיוון שלא בטוח אם היו מושקעים בה כ"כ הרבה כספים.

גיל 6 באוגוסט 2013

אתה מבלבל בין אופנהיימר לאייזנהאור (שהיה נשיא בשנות ה50). וגם הוא היה רק אדם אחד בצוות גדול של מדענים, ובלי קשר אליו הפצצה הייתה מומצאת.

גיל 6 באוגוסט 2013

ואם הם לא היו הראשונים להמציא פצצת אטום אלא הרוסים? עדיין הפצצה הייתה מומצאת.

איציק 6 באוגוסט 2013

נראה לי שהגרמנים היו מגיעים לפצצה לפני הרוסים, אבל טוב שלא.

מתן גילור 6 באוגוסט 2013

באמת? אז יצאתי חומוס בבילבול בין השמות…
בכל מקרה, זה בדיוק העניין. העולם, ככל הנראה, היה שונה לחלוטין אם הרוסים או הגרמנים היו מגיעים לפצצה ראשונים.

איציק 6 באוגוסט 2013

יש את התיעוד המעניין שכשהגרמנים היו קרובים לפצצת אטום בפגישה בין היטלר לסטאלין (אל תשאלו אותי מתי ואיפה) היטלר אומר לסטאלין שיש להם פצצת אטום וסטאלין בלי להניד עפעף אומר "גם לנו" מבלי שהיו אפילו קרובים לכך.

Yavor 7 באוגוסט 2013

אייזנהאואר היה הרמטכ"ל, אז אולי יש לו קשר עקיף כלשהו לפצצה…

יהויכין פנדלוביץ' 8 באוגוסט 2013

גיל, איינשטיין אחראי (ישירות ובעקיפין) להרבה דברים אחרים.
למשל, מכניקת הקוואנטים, אותה פיתח עם נילס בוהר (אם אני זוכר נכון) ועליה הוא קיבל פרס נובל (ולא על תורת היחסות) היא הבסיס לכל האלקטרוניקה שאנחנו מכירים היום. ותסכים איתי שהמיכשור האלקטרוני משפיע קלות גם עלי וגם עליך.

טיעון שונה שאתה יכול לטעון הוא שהקידמה המדעית היא בלתי נמנעת ולולי הוא מישהו אחר היה מגלה זאת, אבל זה כבר דיון פילוסופי…

איציק 6 באוגוסט 2013

רק האפקט הפוטואלקטרי שווה את כל מה שעשו כל הספורטאים הגדולים יחדיו. ההשפעה של מה שעשה איינשטיין ענקית כימעת ברמה היום יומית של העולם המפותח או המתפתח. זה שלא יודעים שזה בגלל איינשטיין זו שאלה אחרת. יש מעטים שהשפיעו כל-כך הרבה לכל-כך הרבה זמן, וזו בגלל קפיצת הדרך האדירה שהוא עשה. הוא הניח יסודות לכול כך הרבה דברים, אולי ניוטון השפיע כךף אולי טסלה, למרות שעדיין לדעתי תרומתו גדולה יותר.

גיל 6 באוגוסט 2013

למה האפקט הפוטואלקטרי משפיע כל כך יותר ממה שספורט עושה? וזה שהוא היה מדען ענק מהגדולים אי פעם לא קשור לנושא. אנחנו מדברים על השפעה שיש על אנשים. מספיק לראות את התגובות באתר הזה ואת הויכוחים האינסופיים על ספורטאים שונים כדי לראות שהם הרבה יותר נוגעים לאנשים מאשר מדענים, כמה שהם לא יהיו גאונים.

איציק 6 באוגוסט 2013

ניסת בעם להכניס דיסק ל-CD או DVD?

גיל 6 באוגוסט 2013

היום כבר כמעט לא משתמשים בדיסקים. ושוב, במבחן היום יום, הספורט הרבה יותר משפיע.

איציק 6 באוגוסט 2013

נו באמת, הולכים להוציא ב-2015 דיסקים (לא פלאש) חדשים בנפח 300 ג'יגה. אז לומר שהדיסק מת…

רומן 6 באוגוסט 2013

קנטור?

גיל 6 באוגוסט 2013

אוקיי, אבל איינשטיין הוא לא זה שאחראי להמצאת הדיסק. הוא אולי מצא עיקרון חשוב שבשרשרת ארוכה ביותר הובילה בסופו של דבר להמצאת הדיסק, אבל לא רק שנדרשו אנשים אחרים שיפתחו אותו, אלא שאפשר גם לומר שאם איינשטיין לא היה קיים זה היה תהליך בלתי נמנע. לעומת זאת אם ג'ורדן לא היה חי אז לא היה סיכוי להנות ממישהו אחר כמוהו.

איציק 6 באוגוסט 2013

גיל, נראה לי שיש להפריד בין השפעה לידיעה מי משפיע. רבים לא יודעים "מי המושך בחוטי חייהם" אבל את הספורטאים והזמרים הם כן מכירים. לכן יש הרגשה מדומה שהם המשפיעים הראשיים. הם בהחלט משפיעים אך לא יותר מ"אנשי הצללים."

גיל 6 באוגוסט 2013

אבל בדיוק בגלל שהם מאחורי הקלעים רבים מהם משפיעים פחות. בגלל שמדובר בהרבה אנשים שמייצרים מוצר שמשפיע בסופו של דבר על אנשים, בהכרח ההשפעה של כל אדם קטנה ביחס לספורטאי או זמר שיש לו קשר ישיר עם הקהל שלו.

איציק 6 באוגוסט 2013

זו השערה ספקולטיבית. אם איינשטיין לא היה קיים, לגשר על הפער הייה לוקח המון זמן, אם ג'ורדן לא היה קיים אז היה ברקלי ודרסקלר, בני דורו, אשר נתנו חוויה נחותה יותר אבל עדיין גדולה מאוד. שלא תבין לא נכון, אני לא נגד ג'ורדן, אבל כבר היום אתה רואה שיש ויקוח, ג'ורדן, לברון, קובי. נוער פחות ופחות מכיר את ג'ורדן, והגירוי שיוצר שמו מתעמעם. כמעט כל ילד ביסודי מכיר את איינשטיין (גם אם לא יודע או לא מבין למה, אבל זו מבחינתו מילה נרדפת לגאון), כנראה שיותר אנשים בעולם מכירים את השם (לא פועלו) של ניטון, בטהובן או מוצארט מאשר שמו של פלה, קרויף, מג'יק, קארים, ואולי גם ג'ורדן, וזה גורלם גם של לברון, רונאלדו ומסי. יש שמות שהם לנצח או לפחות הראו עמידות גבוה לזמן.

גיל 6 באוגוסט 2013

זו דווקא לא השערה ספוקלטיבית. אנחנו יודעים שאת תורת היחסות הפרטית פואנקרה היה קרוב לגלות ואלמלא איינשטיין היא הייתה מתגלית. זה לא ככה לגבי תורת היחסות הכללית שהייתה הישג מדהים, אבל מה ההשפעה שלה על החיים שלנו?

וזה שיש ספורטאים אחרים לא סותר. עדיין, החוויות שיצר ג'ורדן הן ייחודיות והיסטוריות שלא שוחזרו וספק אם ישוחזרו. בדיוק כמו הסימפוניות של בטהובן שאף אחד אחר לא יכל לכתוב אותן.

גיל 6 באוגוסט 2013

אם כבר אגב, הייתי אומר שאלו שאחראים להמצאת הפרוטוקול של האינטרנט או האייפון השפיעו בצורה גדולה מאוד על חיים של אנשים.

איציק 6 באוגוסט 2013

עם כל הרתיע שלי ממה שאני הולך לומר עכשיו… אני מסכים איתך :-)

יהויכין פנדלוביץ' 8 באוגוסט 2013

עוד נקודה: נראה לי שזה שג'ורדן גרם הנאה, עד כמה שזה נחמד וכיף
זו לא השפעה על חייו של אדם.
השפעה על חייו של אדם זו הווינריות של ג'ורדן- הרצון להיות הטוב ביותר ולא משנה מה, התקווה שנתן לו ארמסטרונג או הידיעה שלמרות שנולדת עני יש לך לאן לשאוף, הידיעה ששום דבר לא נגמר עד שזה נגמר (דיוקוביץ). בפירוש לא הכיף שבלראות את ג'ורדן עושה מה שהוא רוצה או (וזה נאמר בכאב…) השלמות האסתטית של פדרר.

איציק 6 באוגוסט 2013

OK, בו תגדיר את המושג "משפיע" אחרת נראה לי שאנחנו משווים תפוזים מול המבורגר מבשר ממח עצם של פרה שגודל במעבדה.

גיל 6 באוגוסט 2013

אני לא בא להכנס לויכוח על הגדרות. כל מה שיצאתי הוא נגד הקביעה השרירותית כאילו איינשטיין השפיע יותר מג'ורדן שנובעת מהגדרה ספציפית אחת שהייתה בראש של הכותב. אני פשוט הצעתי זווית אחרת למדוד השפעה. אם כבר, אני הייתי מגדיר אותה בתור משהו שאדם מסוים עושה ונוגע ישירות באדם אחר, וגם מכניס את האפקט הרגשי. ספורטאים נוגעים במובן הזה הרבה יותר מרוב המדענים (אלא אם כן למישהו יש פטיש כלפי איינשטיין).

איציק 6 באוגוסט 2013

לפי הגדרה זו אתה צודק. אני היתי נותן הגדרה אחרת, אך כיוון שבקשתי ממך להגדיר, אני זורם איתך ומדים ידים… נא לא לירות.

גיל 6 באוגוסט 2013

כדי להיות פרשן טוב צריך שתי תכונות מרכזיות (בנוסף כמובן להבנה של המשחק שאני מניח קיימת ברמה זו או אחרת אצל כולם): רהיטות דיבור והבנת המדיה שבה אתה משדר. פייטון אכן יכול להיות שדרן מעולה אבל אני בספק אם הוא יהיה. אני חושב שתהיה לו חוסר הסבלנות שמאפיינת את הגדולים ביותר כשהם רואים דברים שלא היו צריכים לקרות. לעומת זאת, ריי לואיס מתחיל לשדר העונה והוא יהיה לדעתי פרשן מעולה. כמו בדברים אחרים, יש מעטים שמצליחים לפרש הגנות בצורה טובה ואני מקווה שלואיס יצליח בזה.

יי 6 באוגוסט 2013

רק הערה: ריצ'ארד פיינמן היה גם עילוי (פרס נובל) וגם מרצה בחסד עם הרצאות מלאות. מומלץ לחפש ביוטיוב.

בני 6 באוגוסט 2013

אתה כל הזמן משווה בין פרשנות של פוטבול לפרשנות של כדורגל, אבל ממה שאני ראיתי יש הבדל גדול. ראיתי משחקי כדורגל עם הפרשנות ברמה הגבוהה ביותר שיש בשפה האנגלית. בסופו של דבר הם תורמים מעט מאוד לצופה. זה מכניס קצת עניין במעברים (יש המון זמן מת בכדורגל) אבל אף פעם לא הרגשתי שאם לא הייתי שומע את הפרשנות לא הייתי מבין משהו במשחק. הפרשנות הכי טובה ששמעתי זה צמד שדרים שאחד מהם אירי קצת משוגע שמה שהוא תרם למשחק זה בעיקר הרבה התלהבות ומשפטים פיוטיים על מה שמתרחש. בפוטבול הפרשנות תורמת המון למשחק, ההילוך החוזר והניתוח הם חיוניים להבנת המשחק. זה הסיבה כנראה שבכדורגל יש צורך לברוח לסטטיסטיקות, כי המשחק פשוט מדי וצריך לרדת לרובד קצת אחר כדי למצוא פרשנות מעמיקה.
אגב, פייטון מאנינג יכול אולי להיות פרשן טוב חוץ מהעובדה שהוא נשמע כמו פורסט גאמפ

גיל 6 באוגוסט 2013

פוטבול אכן משחק מאוד מסובך בהשוואה לכדורגל. בפוטבול, הרבה דברים שלא שמים לב אליהם הם הדברים החשובים בכל מהלך וגם מתרחשים הרבה אירועים בו זמנית, חלקם רחוקים מהכדור שמשפיעים על המהלכים. למשל, אם קורנר מכסה רסיבר בצורה מושלמת ולא זורקים כדור אליו אז זה משהו חשוב.

צריך גם לדעתי להבדיל בין פרשנויות תוך כדי משחק לבין פרשנות לפני ואחרי המשחק.

רומן 6 באוגוסט 2013

גילוי נאות, אני באמת מתעב ספורט אמריקאי בכל רמ"ח איבריי, אבל בכל זאת, איך לכל השדים ספורט שבו שיאן העולם ב 100 מטר, שחקן עבר בכדורגל ומתאבק אגדי יכולים לשחק בליגה הבכירה יכול להיות מסובך?!
מודה שלא הקדשתי שניה מחיי כדי לצפות בתועבה הזאת, שהאמריקקים החוצפנים עוד מעזים לקרוא לה פוטבול (בלאדי הל!), אבל בכל זאת להשוות את זה לכדורגל?!

בני 6 באוגוסט 2013

אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר אבל עושה רושם שגם לך אין. בו נגיד שהסיפור שלך על שחקן עבר בכדורגל מתאבק ושיאן העולם בריצה אכן שיחקו בNFL (מודה, לא שמעתי על זה) אתה לא מבין איך זה אומר שפוטבול הוא משחק מאוד מאוד מאוד מסובך? תחשוב על זה. לשים כדורגל ופוטבול באותה נשימה זה אכן תועבה, אבל לצד ההפוך.

רומן 6 באוגוסט 2013

לאלכסנדר קארלין הציעו שם חוזה, בוב הייז זה שיאן העולם, לשחקן כדורגל אני לא זוכר איך קוראים אבל אני יודע שיש כמה כאלה, אחד בוודאות פשוט לא זוכר את שמו.

איציק 6 באוגוסט 2013

אלכסנדר קארלין לא היה בא ל-NFL גם אם היו מציעים לו עולם ומלואו ונשיא ארה"ב ראשון אשר אינו אזרח ארה"ב (לא רק לא יליד ארה"ב). הוא נותן יותר מידי כבוד לספורט בו עסק, ולכל ענף ספורט אחר, כדי לעשות חלטורה כזו גם אם מאוד משתלמת.
אני חושב שזה היה קוריוז, ואתה לקחת את זה ברצינות. כנראה שזה פורסם ב-1 באפריל.
לגבי אצן, נדמה לי שגם למוריס גרין הזיעו להיות רץ (או איך שלא קוראים לזה) ב-NFL.

גיל 6 באוגוסט 2013

רומן, יש תשובות לשאלות שלך אבל כשאתה בא בגישה כל כך שלילית ועוד מכנה את האמריקאים בשמות, אז אין שום חשק לענות לך.

רומן 6 באוגוסט 2013

ראשית תרשו לי להתנצל על הטון בפוסט הקודם, ניסיתי להבהיר נקודה ונראה שהתלהמתי והעלבתי, אני מתנצל.
גיל, אני שמח שאתה מעריך את שרף וברקוביץ זה אומר שיש על מה לדבר.
חשוב לי גם להבהיר שוב שאני חושב שברקוביץ ושרף באמת לא עושים עבודה טובה, הם מזלזלים בעבודה שלהם, מעליבים שחקנים, מקדמים את האינטרסים שלהם ופוגעים הרבה ברגשות הצופים.
הנקודה שניסיתי להבהיר, ושוב אני מתנצל בפני הכותבת על המילים הבוטות היא שכדורגל לא ניתן לעיבוד סטטיסטי ושסיפורי האסטרטגיה שלה יפים ככל שיהיו תלושים מהמציאות.
אני חושב שהדוגמה שלי להחמצה של פריצה, (שאילולא היה מפציץ את המשקוף אלא היה מגלגל לפינה) די מוכיחה את הטענות שלי.
אני גם מאוד אוהב סטטיסטיקה ומספרים, אבל לא מאמין שניתן בעזרתם לתאר תהליכים בכדורגל, אני מרגיש שמנסים לעשות אמריקניזציה למשחק האהוב עליי.
כדורגל זה משחק קבוצתי, מטריפה אותי ספירת השערים/בישולים/שיאים של מסי ורונאלדו.
בעיני החלוץ המצטיין של השנה שעברה הוא בכלל מאריו מנדזוקיץ, 17 שערים "בלבד" הוא כבש בבונדסליגה, ממוצע השערים שלו לדקת משחק נמוך משמעותית ממאריו גומז שחזר לכושר הבקעה מטורף חודשיים לפני הגמר, הוא גם נתן גול מול בארסה כשמנדזוקיץ היה מושעה, ועדיין היינקס שם את מנדזוקיץ גם לגומלין וגם לגמר, איזה נתון סטטיסטי מצדיק את יופ הינקס?

אדם 6 באוגוסט 2013

אז אתה טוען שמריו מנדזוקיץ' משרה משהו שלא ניתן לכימות לעולם הפיזי אשר משפיע על יופ היינקס לבחור בו על פני מריו גומז?
האם אתה באמת חושב שמנדזוקיץ לא עושה דברים שנספרים באיזושהי צורה (ע"י המאמן שלו) אשר גורמים לו לבחור בו על פני גומז?
כי לפי מה שאתה אומר זה לא שהוא גרוע אבל יכול לעשות גול מכלום, והוא לא כזה. הוא לא כובש בצרורות, אז מה כן, סתם כי הוא בא לו טוב בעין?
אולי הוא מכסה יותר שטח, לוחץ יותר טוב, פותח יותר אפשרויות מסירה, מפנה יותר שטח לשחקנים אחרים. כל אלה ניתנים לפענוח (בצורה זו או אחרת, כנראה שלא מדהימה) ע"י צפייה וניתוח המשחק, זו גם סטטיסטיקה על המשחק.

רומן 6 באוגוסט 2013

אני טוען שעד שלא ראיתה את מנדזוקיץ משחק לא היית חושב לבדוק את הסטטיסטיקות בהן הוא מצטיין.
בגלל שכדורגל הוא משחק עם אינסוף אפשרויות, יש המון דרכי להצטיין בו ואי אפשר לחזות מראש איזה פרמטרים ישפיעו על הנצחון.

אדם 6 באוגוסט 2013

בעיקרון אתה צודק, אבל יש דרך להעלות את הסיכוי שלך לנצח.
למשל, בוא נסכים שאם באיירן משחקת עם מנדזו'יץ או גומז אתה תכין את הקבוצה שלך בצורה שונה, עם הוראות אחרות שמתחשבות במה שידוע על כל אחד מהשחקנים האלה. ומה שידוע הוא רק ניתוח בדיעבד של משחקים והבנה מעמיקה של מה כל אחד מהם עושה.
מה שאני רוצה לומר זה שאפשר לחזות את הפרמטרים שיגדילו את הסיכוי שלך אבל אם בסוף בא מסי או רוני או ורמוט בגדולתם, אין מה לעשות…

רומן 6 באוגוסט 2013

בעיקר ורמוט

מיקו גוטליב אהלן סבבה 6 באוגוסט 2013

אני אניח שלא בדקת את הסטטיסטיקות לראות שמנדז'וקיץ' לא מצטיין בסטטיסטיקות מסויימות.
יש המון דרכים להצטיין בו, אבל אפשר לכמת את ההצטיינות הזאת.

אלכס 7 באוגוסט 2013

אני חייב מילה לגבי המשחק אתמול – הפסד וכבר הדלפות אינטרסנטיות בעילום שם. חזרה למסלול הבינוניות הישראלי. הלוואי שג'ורדי יטפל בזה כמו שנה שעברה.

Comments closed