ליגת שוקי ההון – פנסיה

הדרך לדאוג לפנסיה שלנו, היא לדאוג שהאחריות תהיה במקום הנכון

בעבודת היום שלי, אני משמש בין השאר כנציג של חברת מרסר בישראל. מרסר הינה יועצת הפנסיה הגדולה בעולם, מנהלת כל שנה 65 מיליארד דולר של הטבות עבור חברות בעולם (כלומר בוחרת עבור החברות את מנהלי ההסדרים שלהם בנושאי, פנסיה, ביטוחי חיים, ביטוחי אובדן כושר עבודה וביטוחי בריאות), וכתוצאה מכך, יש לה מושג כלשהוא על פנסיות בעולם כולו.

*

ראשית חובה לאמר, לא מדובר בבעיה ישראלית, נושא הפנסיה הינו נושא חם בעולם כולו, בין השאר בגלל ירידת הריביות לאיזור ה0 בעולם המפותח כולו. לא מדובר בבעיה ישראלית בלבד. בעיה נוספת עולמית, אך לא ישראלית, היא דמוגרפית. בעולם המפותח, בייחוד ביפן ובאירופה, יש כל שנה יותר מבוגרים, ופחות צעירים באופן יחסי. תכנית הפנסייה הראשונה בעולם היתה להביא ילדים לעולם. האדם הנו ייצור אנוכי בהגדרה, ודאגתו לסביבתו נגזרת מהאינטרס ארוך הטווח שלו.

גידול הילדים בעבר, הבטיח לאדם בטחון בעת שהוא יאבד את כושר הפרנסה שלו. בסין לדוגמה, גם היום, למרות אחוזי חסכון גדולים בהרבה לעומת המערב, ההורים המבוגרים חיים עם אחד הילדים. מחד הם עוזרים בגידול הנכדים, אך הילדים נושאים באחריות לתמיכה כלכלית בהוריהם. אדם אצל עצמו הוא גר, וזו המחשבה שצריכה להוביל את כל הדיון בנושא.

*

התהליך שקרה בישראל בנושא, קרה בעולם מזה זמן. לא אצלנו המציאו את המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה המתבססת על חסכון אישי. התהליך הזה קרה בעולם, ואיתו קרו החוליים שקרו בישראל. מילת המפתח הינה אחריות. כאשר העבירו את הפנסיה לאחריותו של החוסך הפרטי, מאחריות החברות והמדינה, קרו גם בעולם התופעות של הגדלת דמי הניהול. אדם אצל עצמו הוא גר, אם אין לו אינטרס ברור, הוא ימצא את הדרך להגדיל את התועלת האישית שלו.

האינטרס של חברות הביטוח ומנהליהן הוא קודם כל להגדיל את רווחיהן, גם כאשר הן מנהלות את הפנסיה שלנו. אין בכך דבר המעורר כעס אלא דבר טבעי. כך הוא האופי האנושי. לכן כאשר נעשה המעבר לפנסיה צוברת, התופעה העולמית היתה הגדלת דמי הניהול. מנהלי ההשקעות חפשו לעשות עבודה טובה, אך כמובן חשבו על האינטרס הפרטי שלהם. הדרך בעולם להלחם בתופעה זו היתה החזרת חלק מהאחריות חזרה לחברות. לחוסך הפרטי אין יכולת בקרה אמיתית על דמי הניהול הנגבים ממנו, או על הדרך בה מנוהלים כספיו. לחברות ישנה יכולת כזו, והדרך לגרום לחברות לדאוג לפנסיה של עובדיהן, היה להחזיר מעט מהאחריות לניהול החסכון לטווח ארוך על החבורת עצמן.

כאן נכנסת מרסר לסיפור, בזכות הלוורג' והידע שיש לה בתחום, היא עושה את העבודה עבור החברות בעולם, ודואגת שהחסכון ינוהל לפי האינטרס של החוסכים, ולא האינטרס של חברות ההשקעה. הדרך הטובה ביותר לדאוג לניהול הפנסיה של העובדים, היא מציאת חברה שהאינטרס שלה מתלכד עם האינטרס שלה העובדים, שתשמש משקל נגד ותפקח על החברות המנהלות את השקעות הכספים של העובדים.

*

מכאן שהשאלה החשובה ביותר היא מהו האינטרס של החוסך? צריך לזכור שחסכון פנסיוני הנו חסכון ארוך טווח. הדוח"ת הרבעוניים לדוגמה משולים לתוצאות ביניים של הדקה ה30 במשחק כדורגל, כאשר באים לבחון עונה של 60 משחקים. האם היינו רוצים שהמאמן של הקבוצה שלנו ישים דגש על התוצאות של הדקה ה30,60,90 בכל משחק, או שינהל את העונה כולה? זו האחריות הראשונה של הרגולטור, לזהות את האינטרס של החוסך, ולא להסיט את תשומת הלב של מנהלי ההשקעות לדברים החשובים פחות.

הבקרה של הרוגלטור, או של חברה כמו המפקחת על ביצועי מנהלי הפנסיה, לא צריכה להיות על הדוחו"ת הרבעוניים, אלא על הדבר החשוב יותר, דרך קבלת ההחלטות, הלוגיקה העומדת מאחורי קבלת החלטות ההשקעה, ובחינת התוצאות בפריזמות של קבוצות של משחקים, כלומר בחינה של התוצאות בהרכבים של שנים ולא רבעון ברבעון.

*

הדיון בפנסיה אצלנו הנו משול לדיון בניחוש מי תהיה האלופה בצ'מפיונס ליג או בNFL בעוד שלושים שנה. נזרקים מושגים לאוויר העולם, כגון תוחלת החיים צפויה לעלות עד אז ל140. זה בדיוק כמו שאני אהמר שהג'איינטס יהיו האלופים בNFL בשנת 2043 (הימור סביר ביותר כמובן), או שמכבי תל אביב תהיה אלופת הצ'מפיונס ליג העולמית באותה שנה (הימור סביר טיפה פחות). מאחר ואין לנו שום ידע אמיתי לגבי העתיד, הניהול הטוב ביותר של הפנסיה העתידית, יהיה בדרך קבלת החלטות נכונה עכשיו. הדרך לגרום לניהול טוב יותר של המשאבים, הנה הדרך של החזרת האחריות למי שיש לו יכולת לדאוג לחוסכים, ולא זה לא הממשלה.

*

קחו את מפעל הפיס לדוגמה. מדובר בחברה ממשלתית, מאחר והאינטרס של מנהליה הוא האינטרס הפרטי, והם לא מתוגמלים לפי הצלחת החברה, קורות שם כל הבעיות שקורות בחברות ממשלתיות בעולם כולו. סיפרו לי שעל מנת לזכות בניהול של משהו עבור מפעל הפיס, כדאי מאוד שתעביר מעשר לחברה של אנשים המכונים עודאי וקוסאי, שהם הבנים של משהו. ככה זה בחברות מסוג זה, האינטרס יהיה לדאוג לרווחים עכשויים של מי שיכול לדאוג לכך, ולא לטובת החברה. ככה זה יהיה גם אם נחזיר את ניהול כספי הפנסיה שלנו, לגופים שהאינטרס של עובדיהן לא מתלכד עם האינטרס שלנו לטווח ארוך, אלא האינטרס שלהם יהיה לגזור קופון מיידי ועכשיו.

*

התהליך בעולם כולו, ובייחוד בישראל, היה תהליך של הסרת האחריות מהמדינה והחברות, והשלכת האחריות על החוסך הפנסיוני. הדרך לתקן את הבעיה, היא לא לדאוג למה יקרה עוד 30 שנה, אלא לדאוג שהאחריות תחזור כבר עכשיו. למדינה יש אחריות כלפי אזרחיה, לכן חלק מסויים מהפתרון מצוי בתשלום קצבת ביטוח לאומי הולמת למבוגרים, ביטוח אשר באמת יכסה את חיי היום יום הסבירים של האדם המבוגר. הדרך לדאוג לחסכון שלנו, היא לדאוג ללכידות אינטרסים בין החברות המנהלות את חסכון ארוך הטווח שלנו, ובין האינטרס שלנו לטווח ארוך.

האנשים שמציעים להחזיר את הכל לאחריות הממשלה, מציעים למעשה את מה שבאירלנד בצעו עם הלאמת החובות של הבנקים, או את המודל היווני. בסופו של דבר, הכסף שלנו יאבד מערכו בגלל השחיתות והנזילות בדרך. הדרך הנכונה ביותר לדאוג לעתיד, היא לעשות את הפעולות הנכונות בהווה.

*

בסופו של יום, הדאגה צריכה להיות לאחריות עכשיו, ולא לאחריות בעוד עשרים שנה. מי שיוכל לדאוג טוב ביותר לפנסיה של החוסכים הוא המעסיק. על מנת לגרום לכך, צריך לדאוג שהאינטרס של המעסיק, והאינטרס של העובד, יהיה אינטרס זהה. החקיקה צריכה להיות כזו שתיישר את האינטרסים בין המעסיק למועסק. למעסיק יש את כל הכלים לדאוג לדמי ניהול נמוכים לפנסיה (אם האינטרס שלו יצדיק את זה), לבחירת קרנות הפנסיה הטובות ביותר (אם האינטרס שלו יושפע מאיכות קרנות הפנסיה של החוסכים) ועוד.

כמובן שצריך לתת לחוסך יותר כלים להבין באמת מה קורה בחסכון הפנסיוני שלו, דוח'ות רבעוניים זה לא ממש הפתרון.

הרגולטור צריך להגדיר שהמטרה היחידה של קרנות הפנסיה היא לדאוג לחסכון של החוסך, ולא לראות בחסכון הפנסיוני כלי למימון זול במשק.

הרגולטור צריך לדאוג לכך שהאינטרס של מנהלי ההשקעות יושפע מאיכות ההשקעה הפנסיונית לאורך זמן, ולא מהצלחה מקרית ברבעון זה או אחר.

הרגולטור צריך לדאוג למגוון רחב של אמצעי חסכון פנסיוניים, כיום יש למעשה רק כלי אחד, קרנות הפנסיה המסורתיות, ריכוז הוא מתכון לשחיתות ולאסון.

אתי אפללו מכלכליסט ראיינה אותי ואת ג'ון הול ממרסר בנושא, הכתבה שלה בנושא http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3610273,00.html

הדבר הראשון שאני הייתי עושה, הוא לתקן את הגדרה הכלכלית של תפקיד החברה. ההגדרה לא צריכה עוד להיות להשיא תשואה מקסימלית לבעלי המניות, החברה צריכה לדאוג לאינטרס של בעלי המניות שלה, אך גם לאינטרס של העובדים שלה. זו תחילת הדרך של הפתרון האמיתי של בעיה סבוכה באמת.

images

 

יש הרבה דיבורים על מס חברות, צריך להעולות וכו', מי שרוצה קצת סדר בעניין זה (מה שכנראה לא הצלחתי להכניס עם הפוסט בעניין הפנסיה), יקבל קצת תובנות מהפוסט של מתן http://matangilor.wordpress.com/2013/08/18/%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1/

אמונה ואהדה - אלעד לוי
הדבר האמיתי - דור בלוך

30 Comments

פאןפאן 18 באוגוסט 2013

מעניין ביותר. חידשת לי שזה בעיה עולמית בכלל
אז לא לשים כסף מתחת לבלטות יותר?

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

מתחת לבלטות הנכונות

IDO 18 באוגוסט 2013

מצטער גיל לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. אפשר סיכום ב-2 שורות לאדיוטים?

ואם באידיוטים עסקינן להלן דרכים לרווחה פנסיונית לתפרן-
– לעשות 6-7 ילדים, או להפסיק שיש לפחות 2-3 בנות.
– לעשות כל מה שאסור בכל הכח, ולמות צעיר
– לנהל את הפנסיה לבד!!

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

זה לא אתה, אני הייתי מפוזר מדי, יותר מדי רעיונות שרציתי לכסות בפוסט אחד. לנהל את הפנסיה לבד זו בהחלט צריכה להיות אופציה שהרגולטור נותר, זו תמיד תהיה האופציה הזולה ביותר. צריך לגרום למקומות העבודה שיהיה להם אינטרס כלכלי שהפנסיה של העובדים תנוהל בצורה הטובה ביותר. יש הרבה דרכים לעשות את זה. כיום כשכל האחריות היא על הפרט מול חברות הביטוח, יש להם מונופול, והן בהגדרה ידאגו קודם כל לעצמן.

משה 18 באוגוסט 2013

תשאל במה הצחקיתהיוכה ??
האחריות היתה בידי המדינה (וההסתדרות) עשרות שנים. למעשה עוד לפני קום המדינה ע"י ההסתדרות ואח"כ בידי המדינה.

מה יצא?? בוא אספר לך אם אינך יודע.
ישבו אנשים בהסתדרות וגנבו את קופות הפנסיה של עובדי הבנין ועוד אחרות , וזה אפילוט מתקשר יפה לאכסניה של ערוץ הספורט כי חלק ניכר מהכספים עבר לעודאי וקוסאי = ארגוני הפועל בעיקר בת"א , בירושלים ופ"ת -כן אלה הצדיקים הגדולים שבאים בטענות למכבי ת"א כדורסל (אבל זה נושא אחר) .
נשוב לפנסיה , ההסתדרות פנתה לממשלה זאת שאתה כ"כ מייחל להתערבותה ושם הביורוקרטיה שגם כשלה בתחום הפנסיה התקציבית (ע"ע פנסיית צה"ל והמורים)ישבו הגופיןם האלה והמציאו את התורה מחדש.

בא אדון נתניהו וחבר יועציו , הבין שהתלות בביורוקרטיה הקיימת היא משענת קנה רצוץ ואמר -נעבור לשוק הפרטי כי אין אפשרות למדינה לשאת בנטל המטורף שנבע מההסכמים ההם.
כן צודק או לא – זה דיון אחר.

השאלה למה נדמה לך שהמדינה תהיה מסוגלת לשאת בנטל?? מכסימום לעשות רגולציה מסוימת כדי להפחית עלות עמלות.
האדם הפרטי הוא הסוברני הלחליט מה לעשות עם כספיו ושיעשה כרצונו, שלא יבוא אח"כ לילל שאין לו . שיחסוך.

אם אתה רוצה להשית על המדינה אחריות מסוג זה אתה צריך מקורות כספיים מובטחים אוטומטית ל100 השנים הקרובות. אחרת תשלם 90% מס
במהלך החיים כדי למות זקן וחולה ולזכות בפנסיה שעודאי וכוסאי יאכלו מאותה מראש.

קאפיש?

משה 18 באוגוסט 2013

כתבתי כותרת שמשום מה לא נכנסה והנה היא:

גיל, הצחקתני.

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

כנראה ממש לא הצלחתי להסביר את כוונתי אם הבנת ממני שאני רוצה להחזיר את האחריות למדינה, זה אסון מבחינתי

משה 18 באוגוסט 2013

הבאת דוגמאות לכאן ולכאן ולא הצגת פתרון כולל.
יש מדינות שיש בהן פנסיה ממשלתית. השאלה אם הביטוח הלאומי
מסוגל להיות ה"בית" המתאים כי כבר יש קצבת זקנה וניתן להרחיבה
עד מצב של פנסיה ממלכתית.
אני אישית נגד פנסיה בכלל.
כל אדם יחסוך כמיטב הבנתו ויכולתו ויעמוד לגורלו לעת זקנה.
מה שחסכת – זה שלך ועם זה תתמודד ותחיה ובסוף תמות כמו כולם.
העניים הרי עניים עוד בגיל שלפני הפנסיה – א"כ לא השתנה מצבם.

יניר 18 באוגוסט 2013

הפתרון פשוט- דמי ניהול על חשבון החברה ולא על חשבון העובד

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

גם, לא רק. החברה צריכה לדאוג גם לאיכות ניהול הפנסיה, לא רק לדמי ניהול נמוכים. כיום יש מצב שהחברה יכולה לדאוג לפרמיית אובדן כושר עבודה נמוך, על חשבון דמי ניהול גבוהים יותר, מאחר ועלות אובדן כושר העבודה מושת על המעסיק. צריך ליישר את האינטרסים בין המעסיק למועסק

איציק 18 באוגוסט 2013

גיל,
הרבה לא הבנתי וכנראה גם לעולם לא אבין אך בכול זאת שאלה לגבי הפסקה "הדבר הראשון שאני הייתי עושה, הוא לתקן את הגדרה הכלכלית של תפקיד החברה. ההגדרה לא צריכה עוד להיות להשיא תשואה מקסימלית לבעלי המניות, החברה צריכה לדאוג לאינטרס של בעלי המניות שלה, אך גם לאינטרס של העובדים שלה. זו תחילת הדרך של הפתרון האמיתי של בעיה סבוכה באמת."
איך שינוי הגדרה יגרום לאלו שגונבים ממני להפסיק לגנוב. להגדרה צריכה גם לבוא איזו רגולציה, אמעי ענישה, אחרת זה כמו, אז אמרתי…

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

לא באמצעות ענישה, אלא באמצעות האחדת אינטרסים בין בעלי המניות, ובין העובדים. ניתן למשל לעודד חברות בפטורים ממס, למי שיעניק לעובדים שלו שותפות ברווחים

אהד 18 באוגוסט 2013

יש הצעה כזו של ד"ר שטרן, שהאינטרסים של פיצה האט למשל לא יהיו רק למען בעליה (מחזיקי המניות), אלא של היישות המשפטית "פיצה האט". הבעיה היא שזה מאוד עמום. בארה"ב ניסו לעשות את זה והשופטים שם די ביטלו את האופציה הזו.
ולגבי הניהול – כמו שאמרת, כולם דואגים לעצמם, וזה בסדר. רק מה, פעם (ככה לפחות מספרים) ידעו לשאת באחריות. היה תמריץ לנהל חברה כמו שצריך כי ידעת שאם לא תהיה רווחי – לא תקבל בונוס לחג. היום, כל מנכל מפגר שהוביל את החברה שלו לירידה בערך מניותיה, מקבל בונוסים שנתיים של מאות אלפי ומיליוני שקלים. אם קרנות הפנסיה היו יודעות שבמידה והרווחים שלהם לא יגיעו לשיעור מסוים (שלא לדבר על הפסדים), הן לא תוכלנה לחלק דיבידנדים ושאר סוכריות, יכול להיות שנראה קצת יותר מחשבה מצידן.

באבא ימים 18 באוגוסט 2013

הדרך תהיה ע"י קביעה שמנהלי חברה שפעלו לרעת עובדיה פעלו בניגוד לטובת החברה ולכן פעולתם תהיה חסרת סמכות ותוקף משפטי. אם תאגיד שילם כסף מוגזם לבית השקעות וקיזז אותו מן הסכומים המגיעים לעובדים כדמי ניהול, יתכן מצב בו במקרי קיצון ניתן יהיה לדרוש את הכסף בחזרה.

הבעיה תהיה ביישום – אני לא בטוח שבתי משפט הם האורגן המוכשר ביותר לקבוע מהם דמי ניהול מוגזמים.

אגב – הכלל לפיו החברה מתנהלח לטובת בעלי מניותיה אינו כ"כ חד וברור. החוק מאפשר שקילת שיקולים אחרים וזה נתפס כפתח לפיו בית משפט יוכל במקרה הראוי לחייב שקילת שיקולים אחרים. סעיף 11 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע: "(א) תכלית החברה היא לפעול על-פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין היתר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור."

בני תבורי 18 באוגוסט 2013

אני לא יודע מה יהיה ב 2043, אבל הג'איינטס לא יהיו אלופים עד שקיפרניק יפרוש.

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

קיפרניק כבר פורש? השנה תהיה לאיליי עוד טבעת לאוסף

קורא 18 באוגוסט 2013

ראיתי אתמול בדיון בערוץ 2 משהו מעניין שמישהו אמר. למה לא להנפיק אג"ח מדינה לשלושים שנה, כאשר הריבית על אג"ח צריכה להיות משהו כמו 3%-3.5% לטווח כזה. תוריד את דמי הניהול של בתי ההשקעות ותגיע כמעט ל-4%.

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

כבר היום יש אג"ח יעודיות שמונפקות רק לקרנות הפנסיה בהסדר בתשואה של 4%. זה חלק מהעיוות, העדפה של חלק מהקרנות, ודחיפה לכיוון אגח על חשבון אפיקי השקעה אחרים. יש דרכים הרבה יותר חכמות והוגנות לחיזוק החיסכון הפנסיוני על ידי המדינה

מכביסט טירון 18 באוגוסט 2013

אפשר דוגמאות?
דרך אגב, מה קרה לתולעת, שהיא לא כתבה פוסט על סבב המשחקים האחרון של הישראליות באירופה? האתר החדש לוקח לה יותר מדי זמן?

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

אשאל את איה.
דוגמאות – הגדלת תשלומי קצבת זקנה, במקום הענקת אחוזי ריבית גבוהים יותר ממה שנדרש בשוק (מדובר במתנה בכל מקרה)
הקפדה על מסלולי חסכון שונים לפי גיל החוסך. נכון כבר עשרים שנה שאג"ח מנצחות מניות בארצות הברית, אך זה לא המצב בישראל, ועדין רוב החוסכים הצעירים האמריקאיים מושקעים במניות ובישראל באג"ח
פתרונות של פתורים נכונים ממס, טיפול בסוגיית השכר בישראל ולא בפנסיה בפני עצמה

קורא 18 באוגוסט 2013

אני חושב שכל חוסך היה מוכן לחתום על תשואה של 4% לאורך כל חיי החיסכון הפנסיוני שלו. פנסיה זה לא משהו שאתה מסכן בשוק ההון כדי להרוויח 6%-7% אם יש לך מזל ו-2% אם אין לך מזל.

בקיצור, מדובר פה בתעשייה שתכליתה ייצור כספים בעיקר למנהלי ההשקעות.

עורב סגול 18 באוגוסט 2013

גאינטס אלופים ב 2043? מפסידים לרייבנס בענק

גיל שלי 18 באוגוסט 2013

באיזה עיר ישחקו הרייבנס? קליבלנד, בולטימור,…

איש האטריק 18 באוגוסט 2013

אילו פעולות לדעתך יכולות לתרום למצב אליו אתה שואף ורוצה להוביל אליו ואילו דברים צריכים להשתנות על מנת שזה באמת יצליח ?
כלומר איך אפשר יהיה ליצור מצב שיהיה לחברות הפיננסיות אינטרס משותף עם האזרח הקטן ואילו פעולות צריכות להינקט כדי שזה יקרה ?

ניב 18 באוגוסט 2013

אני חייב להגיד שאין לי שום מושג איך חיים עם כל החישובים האלה, אולי זאת אשמת הורי הקיבוצניקים ואולי אני סתם לא אוהב להתעמק בפרטים. אני עושה את מה שאני עושה והכסף נכנס לבנק. ההורים אומרים תעשה ביטוח כזה וכזה ותשים כסף לפנסיה ותשלם ביטוח לאומי (למרות שאני כבר שנים לא גר בארץ). לא יודע, מכל זה כבר אין לי כוח ואני לא משלם כלום. אני קונה בתים. לפחות את הפנסיה הזאת אני יכול לראות.

נועם 18 באוגוסט 2013

באתר buysidemetrics פירסמו מכתב של וורן באפט למנהלי הוושינגטון פוסט בנושא המשמעויות של פנסיה לחברה, והתנהלות נכונה עם עספי פנסיה.
מרתק.
http://www.buysidemetrics.com/?p=11214

עמית פרוסנר 18 באוגוסט 2013

בשביל שהמדינה תלך לאזרחים שלה,תסיר מעצמה את כלה אחריות לנושא הפנסייה היא צריכה לכל הפחות לדאוג לחינוך פיננסי ברמה נאותה מגיל צעיר ולכולם.
קשה מאוד לבוא לאנשים מבוגרים ולהגיד להם,"אוקי, עכשיו תסתדרו לבד" כי זה פשוט לא עובד,בטח לא בתחום כזה שגם ככה הוא תחום מפחיד.
חוץ מזה יש כמובן את בעיית האחריות.כרגע ועד שיהיה שינוי, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה עובדות בשביל עצמן,והעובדים שלהם,בשביל עצמם.עוד 30 או 40 שנה שתתרחש הקטסטרופה לא יהיה גם ככה למי לבוא בטענות.
שילוב של חוסר מודעות פיננסית, אף גורם שנושא באחריות ובנוסף לשני אלה מהפכה אדירה שמתרחשת ממש בדור שלנו שגם חותכת מיליוני משרות וגם מאריכה חיים בצורה חסרת פרופרוצייה לדורות הקודמים-מביאים אותנו לבעייה בהחלט קשה שאני לא באמת יודע אם יש לה פתרון
ברור שהפתרון לחייב את כולם להשקיע בכמה חברות ענק על פי חוק הוא לא הפתרון הנכון,אבל אני מתקשה לראות פתרון באופק.
דבר אחד בטוח-כל התחשיבים של הקרנות על אחוזי תשואה עתידיים לא תופסים לחלוטין.אני אשמח לראות את התעשייה הזו מדברת על תשואות עתידיות בבטחון כמו עכשיו ברגע שיהיה איזה מנגנון שמחייב אותם בצורה אישית על הפסדים

מיקו גוטליב אהלן סבבה 19 באוגוסט 2013

הסיכון שבכשלון בניהול כספים של אחרים הוא אפסי, לעומת הרווח שיכול להיות עצום. כל עוד תוחלת הרווח לא תרד לרמות נורמליות, התחום ימשיך להיות בעייתי.
לאנשים שמטפלים בקרנות ובהשקעות פשוט משתלם מדי לקחת סיכונים.

אייל הצפון 19 באוגוסט 2013

ראשית כל, תוחלת החיים היא ממוצע משוקלל של גיל הפטירה בשנה כלשהי. ז"א שתוחלת החיים תעלה ככל שיקטן מספר בני האנשים שימותו בגיל צעיר בשל תאונות, מחלות, או תזונה לא נאותה. יש חוקרים שטוענים שמרבית העלייה בתוחלת החיים במאה האחרונה היא תוצאה של ירידת תמותת התינוקות והילדים והילדים בשל השיפור בידע הרפואי ובמדעי התזונה. לפי הזרם המרכזי במדע היום, תוחלת החיים לא יכולה לעלות יותר מגיל 100, ללא מניפולציה של הגנום האנושי. כך שהבעיה היא אנשים שיפרשו משוק העבודה בגיל 67 ועדיין צפויות להם 25 שנים בבריאות טובה.
לאנשים בגיל 20, 30 ואפילו 40 אין את הידע לקבל החלטות נכונות בנוגע לפנסיה, וגם אם היה להם את הידע אין להם זמן להתעסק בזה. מצד שני המהלי קופות הגמל יעניקו תנאים הרבה יותר טובים לחברה שיש לה 500 עובדים (ו-500 תיקי פנסיה), מאשר לאדם הבודד. כדי לנהל פנסיה צריך ידע וזמן פנוי שאין לאנשים שעסוקים בפרנסה וילדים.
מצד שני יש הרבה אנשים שפרשו משוק העבודה, אבל הם עדיין בריאים ויש להם את הידע והזמן. יכול להיות אדם שהיה פקיד בבנק, או בהנהלת חשבונות של חברה בינונית, שמגיל 70 יקח על עצמו לנהל תיקי פנסיה של הילדים, הנכדים או השכנים.
זה יכול לספק תעסוקה לאנשים וקצת לשפר את התנאים של הפרט מול התנאים שמקבל לקוח מוסדי.

טל 19 באוגוסט 2013

ייעוץ פנסיוני יכול להינתן רק ע"י חברה בעלת רישיון "תאגיד ייעוץ פנסיוני" מטעם משרד האוצר.
רק לאחר חתימה על הסכם ייעוץ פנסיוני שנוסחו מאושר ומפוקח רגלטורית.
מאז ינואר 2006 שימוש במילים ייעוץ -פנסיה ונגזרותיהן ע"י מי שאינו בעל רישיון כאמור הינה עבירה פלילית.
חוקי העונשין מאפשרים הטלת קנס ועד 5 שנות מאסר לעוברים על איסור זה – ללא משפט בסמכותו של המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון לטווח ארוך במ. האוצר.

Comments closed