ליגת שוקי ההון – קונספציות שמתות מאוחר מדי

אנשים שמתעקשים להסתכל בתמונות בודדות במקום בסרט, מפספסים את המתרחש מול עינהם

בתחילת מלחמת העולם הראשונה, בעוד הגרמנים היו לבושים בבגדי חאקי אפורים, הצרפתים שנלחמו מולם הצטיידו במכנסים אדומים, חולצות לבנות, מעילים כחולים בעלי כפתורים נוצצים. הצבא הצרפתי היה מעודכן לתבנית של מלחמת פנים מול פנים, חרבות בקצה הרובה, כאשר הדבר החשוב הוא שתדע מי איתך ומי נגדך. בזכות המדים הנפלאים והיפים האלה, הגרמנים קבלו מטרות נוצצות עבור הארטילריה וההוביצרים שלהם. טוב שטויות, עוד מליון חיילים, פחות מליון, העיקר שיראו טוב.

*

זה מה שקורה למי שלא יודע להסתכל על התהליך, מי שמסתכל על מה שהיה כדי להבין מה שיהיה. יפן נכנסה למיתון, למרות ההרחבה הכמותית הגדולה ביותר בהיסטוריה. היפנים הולכים שוב לבחירות, כאשר ראש מפלגת האופוזיציה אומר דבר מדהים, ההרחבה הכמותית אמנם הטיבה עם מי שמחזיק מניות בבורסה היפנית (אחד מכל חמישה יפנים), ומי שיקבל בונוס יפה בסוף השנה (החלשות הין אכן תרמה לשורה התחתונה של כמה חברות), אך במקביל מצב העובד היפני לא ממש השתפר, להיפך, באותה משכורת הוא נאלץ לשלם יותר (גם אינפלציה וגם מס קנייה חדש). כן, פשוט מדהים, מסתבר שלעשות את אותו דבר אבל חזק יותר וגדול יותר, לא ממש משנה את המהות. מי היה מנחש.

*

תאחלו מזל טוב לפוליטיקה הספרדית, הם מקבלים את היש עתיד שלהם. מסתבר שלמרות ה"התאוששות" של הכלכלה הספרדית, לעובדים הספרדים נמאס מאחוזי אבטלה העוברים את העשרים אחוז, וממשכורות נמוכות יותר אשר אמורות להגביר את התחרותיות של התעשייה הספרדית. כך נולדה מפלגת פודמוס. מפלגת פודמוס אמנם לא הוקמה על ידי קריין חדשות בדימוס, אלא על ידי פרופסורים לפוליטיקה מהאוניברסיטה במדריד. המפלגה פודמוס יודעת בעיקר למה היא מתנגדת, היא פחות טובה בלאמר מה צריך לעשות (אני מתאר לעצמי שזה מזכיר לכם משהו על המחאה החברתית). פאבלו איחליסיאס מנהיג את המפלגה, ומבקש למעשה לבטל את כל הסדרים הקיימים. הוא מתנגד לעצמאות של הבנק המרכזי האירופי, הוא פרישה לגמלאות בגיל 60, הוא רוצה להפוך את כל מה שקיים עכשיו.

רבים עדין לא מבינים, אך מפלגת פודמוס היא בסך הכל סנונית שתבשר מפלגות רבות נוספות ברחבי העולם, זוהי התוצאה של שמירת הסדר הקיים, למרות שברור לכולם שהסדר הקיים לא מצליח להיטיב עם כמה שיותר אנשים, וכל מטרתו הוא שימור הכח של בעלי המזל שכבר הספיקו לצבור הון עד 2008. התהליך צועק לשינוי, והשינוי יגיע, או באמצעות מפלגות קיצוניות לצד ההפוך (המצחיק הוא שגם פודבוס אינה נחשבת למפלגת שמאל מרקסיסטית, אלא למרכז שמושך את כל מי שנמאס לו), כיום פודבוס עשויה להיות המפלגה הגדולה ביותר בספרד לאחר ההצבעה הקרובה. גם בישראל קמה מפלגת אוירה ראשונה, כזאת שאמנם לא שינתה דבר, אך הצליחה להיות המפלגה הגדולה בכנסת, לאור אי השינוי בתהליך, כנראה תבוא מפלגה אחרת בנעליה לקראת הבחירות הבאות, מפלגה אשר תיקח את הקצה, ותבקש לבטל את כל הסדרים הקיימים.

*

אני קצת מתקשה להתאושש מהחדשות האיומות של סוף השבוע, חברת הדירוג פיטץ' הודיעה על שינוי התחזית מחיובית ליציבה, קרי הורידה את הדרוג של החוב הישראלי. אלו באמת חדשות איומות, הרי חברות הדירוג תמיד הצטיינו בדירוגים שלהם, יושבים שם גאוני הדור. הם אלה שנתנו דרוג מושלם לנגזרות של המשכנתאות שקרסו ב2008, אלו שנבאו את הקריסה ביוון (או בעצם לא כל כך, הם למעשה דרגו את החוב היווני כשווה ערך לחוב הגרמני עד שהסוסים ברחו מהאורווה). למעשה, אם לא היה לנו שר אוצר שהיה מתגאה בשבת בצהרים על כך שחברת דירוג אחרת הותירה את הדירוג שלנו במקומו, אף יצור אנושי לא היה מתייחס לחדשות אלה. סליחה, כלכלנים היו מתייחסים בכל מקרה, שכן ידוע שהגדלת הגרעון היא פשע נגד הכלכלה, עדין לפני שבוכים על שינוי הדירוג, כדאי לזכור שלמעשה לא השתנה שום דבר ביכולת גיוס החוב הישראלי. יש כל כך הרבה הון, שמחפש כל כך מעט אפיקי השקעה, כך שריבית הגיוס תמשיך להיות אפסית, גם אם יורידו את הדרוג שלנו בעוד כמה דרגות. חברות הדירוג מצטיינות בלראות תמונות במקום סרטים.

*

מי שתולה תקוות בכחלון כמשהו שיעשה יותר עם מפלגת האוירה שלו בבחירות הבאות, אנא קראו את הפוסט הרצ"ב של טל שניידר.

http://www.talschneider.com/2014/11/23/kahlontapes2/

בסך הכל יש כאן משהו שמספר לפעילים על שר בכיר בליכוד, אשר התנה את תמיכתו בצעדים של כחלון בשוחד פוליטי. כאשר טל שניידר בררה מי השר, פתאום נזכר כחלון שבכלל מדובר במקרה היפוטטי. הבעיה של הכלכלה הרוסית היא פשוטה, פוטין בשנים הטובות, דאג רק לצבירת כח, ולהמטרת כסף על מקורבים, כדי שאלה ימשיכו להיות תלויים בו, ולתמוך בו. עכשיו כאשר מחיר הנפט קורס, הכלכלה הרוסית מאיימת לקורס ביחד איתה. כך חושבים פוליטקאים, הם לא דואגים לעתיד, אלא עסוקים בצבירת כח במחשבה לטווח קצר. זהו הנזק שהשחיתות גורמת, וכחלון במקום להציב את עצמו כלוחם בשחיתות, מתקרנף ודואג להבהיר לכולנו שגם הוא בסך הכל עוד פוליטיקאי שמבקש למצוא חן. הסדר הקיים עומד לקרוס בכל העולם, ככל שיהיו יותר כחלונים, כך יהיו יותר פודבוס.

*

נ.ב – כדי להעצים את הלחץ על השר המושחת, אני מציע לפצוח במשחק חדש, נחש מיהו השר עליו דיבר כחלון. אני ראשון, אני מנחש שמדובר או בסילבן שלום, או בגדעון סער, אולי כך יהיו מספיק שרים שלא רוצים להתלכלך בשמועות, על מנת שיפעילו לחץ על כחלון ויחשפו מהו האיש באמת.

 

ברס: לקראת הבאקניר'ס - אלון ברק
עדיין לפניך - יוחאי שטנצלר

37 Comments

ניב 23 בנובמבר 2014

גיל נפלא.
אגב, כחלון הוא בסה"כ מטאפורה על פוליטיקאי פופוליסט.
מתחמק ממה שיפגע בו, מדגיש את מה שיביא לו קולות ומקרין עמוד שידרה ויכולת לעמוד מול לחצים (ועל זה נאמר משענת קנה רצוץ).

אנונימוס 23 בנובמבר 2014

פודמוס, לא פודבוס…הדבר הכי מעניין במפלגה הזאת אגב היא שהיא הולכת חזק על קביעת עמדות בצורה אינטרנטית
http://www.newyorker.com/tech/elements/spain-politics-via-reddit

גיל שלי 23 בנובמבר 2014

צודק, פודמוס, אתקן, אבל חברה מה עם המשחק שלי, מה ההימור שלכם?

אנונימוס 23 בנובמבר 2014

מאחר שלדעתי הליכוד (ומרבית המפלגות הגדולות) זו מדמנת שחיתות אחת גדולה, אף ניחוש לא רלבנטי כי כנראה שכולם נכונים

צור שפי 23 בנובמבר 2014

פודמוס זה תרגום של – yes we can. לא ההשראה הכי מוצלחת הייתי אומר…

עמיר 23 בנובמבר 2014

ישראל כץ.
לכאורה…

ניב 23 בנובמבר 2014

נשמע מאוד סביר

no propaganda 23 בנובמבר 2014

זה גם מה שאני חשבתי

Amir A 23 בנובמבר 2014

הפרט הכי מעניין בכל הסיפור הזה הוא העובדה שבסופו של יום הרכזים, השרים, קבלני הקולות וכל אלו לא יכולים להבטיח את הסחורה. הרי כל מצביע נכנס מאחורי הפרגוד עם עצמו ואף אחד לא יודע למי הוא הצביע. העובדה שהפונקציות האלו (של רכזים וקבלני קולות) קיימת ומצליחה לשגשג רק מצביעה על כך שבני האם הרבה יותר טיפשים ממה שאפשר לדמיין.

Amir A 23 בנובמבר 2014

* בני האדם

שי 23 בנובמבר 2014

פריימריז חבםיבי, הסיפור הוא הפריימריז…

חיים שדמי 23 בנובמבר 2014

טקסט חזק ברמות.

ולגבי השר – במוקדם או במאוחר המשפט של כחלון יתברר כתקף לגבי לכולם.

אריק האדום 23 בנובמבר 2014

חבל מאד שהמשטרה/פרקליטות/היועץ המשפטי/מבקר המדינה/כל אינסטנציה אחרת לא דורשים חקירה של זה

ניב 23 בנובמבר 2014

הפרקליטות, ברצינות?
עושה

ניב 23 בנובמבר 2014

למעשה ביבי וחבר מרעיו מנסים ככל יכולתם להוביל למינוי של גורמים צייתנים בכל מוקד שילטוני, מבקר, פרקליט, יועץ משפטי, לנסות להוביל לבחירת שופטים נוחים, הכל בשם ה"משילות", או נכון יותר הרצון בשלטון ללא מיצרים (ראה ערך את התבטאויותיו של איל ההימורים בנוגע לדמוקרטיה).
נ.ב דברי הן דעתי בלבד כמובן, אין בהם משום רמיזה או רצון להכפיש כל אדם מטאפורי או אמיתי.

אריק האדום 23 בנובמבר 2014

ארדן ושטייניץ (הם נחשבים בכירים?)

איציק 23 בנובמבר 2014

מה הכנסת לפה את ארדואן? איך הוא קשור?

איציק 23 בנובמבר 2014

כמה מחשבות טועות:
1. זה לא מדוייק שמה שלא הולך בכוח לא ילך ביותר כח. יש דוגמאות לכאן ולכאן. אם תגדיל מספיק את ההשקעה תקבל ביקוע גרעיני. בהשקעה פחותה זה לא היה הולך. לפי ההגיון שלך, היה צריך להפסיק קודם, כי אם לא הלך אז, למה שילך עכשיו. זה כמובן לא תמיד נכון, אך הטיעון ככלל אינו תופס.
2. מפלגות כמו של לפיד, כחלון, פודמוס חשוב מאוד שיקומו גם אם יתברר שאין מאחוריהן תוכן. הן מצביעות על הגועל שיש לעם מהמפלגות הישנות, המושחתות, המסואבות. כל עוד המפלגות ההיסטוריות לא יחושו שהאדמה זזה מתחת רגליהם הם לא יזיזו את התחת השמן שלהם כדי לעשות משהו למענינו. אולי ככה הם יבינו. המפלגות הללו לא קמו ללא סיבה. כמובן שעדיף שתקום מפלגה עם מצא חזק בכול התחומים מביטחון ועד כלכלה, מחינוך ועד תשתיות, וכו', אך באין זה המצב, זו ההצבעה נגד הותיקות וזה הרע במיעוטו.

איציק 23 בנובמבר 2014

3. השר המושחת – ביבי ;)

אריק האדום 23 בנובמבר 2014

מה הכנסת לפה את טיבי? איך הוא קשור?

איציק 23 בנובמבר 2014

:-)

MOBY 23 בנובמבר 2014

כנראה לא הבנתי את הסיפור. מהיכרותי את המערכת הפוליטית והמרכזים (ויש הכרות)ההיפך הוא הנכון. השרים והמועמדים מתרוצצים בעקבותיהם של ראשי הערים וה״שטח״.
לדוגמא.
ראש עיר שיש לו קופת שרצים לא קטנה והעיר שלו צמודה לעיר מגזרית בעלת אותו שם פרטי אבל עם שם משפחה מרומם. נמצא פיסית בתוך האזור הסטרילי (חדר ההצבעה) והוא מלווה כל בוחר ובוחר אל מחשב ההצבעה (ויש הטוענים כי הוא אף עזר להצבעות באופן פעיל) תלונה שהוגשה למשטרה הביאה את המחזה למחוזות האבסורד של: באה משטרה וראש העיר והפמליה שלו (כל אנשי הלישכה שלא לקחו יום חופש אלה פעלו בשכר בפריימריס) עברו למקום אחר רק כדי לחזור ברגע שהמשטרה נעלמה וחוזר חלילה.
לעומתו ראש עיר מגדל העמק וסגנו פשוט ישבו על אוזנם של כל בוחר ובוחר (שבאו מצויידים עם הרשימה) לוודא כי יבחרו את הדיל הנכון. ושוב לדעתי הם לא לקחו יום חופש אלה עשו זאת על חשבון הארנונה. ויש עוד סיפורים משעשעים מצחיקים או מזעזעים תלוי כמה רציני אתם לוקחים את החיים פה. שלא לדבר על הטיולים המאורגנים של אנשי התעשייה האוירית לאתרי הצבעה.

MOBY 23 בנובמבר 2014

אני האמר על סער או כץ

MOBY 23 בנובמבר 2014

מהמר

MOBY 23 בנובמבר 2014

מה אתה אומר על הפיאסקו של הנפקת אדמה (מכתשים/אגן) ?

אדם בן דוד 23 בנובמבר 2014

אני מהמר על כץ.
יפה שנתת את הדוגמא של הצרפתים ממלחמת העולם הראשונה.
כי בשניה הם הפגינו גמישות מחשבתית ובאו מוכנים.
והגדילו לעשות היושבים בציון והעתיקו את המודל הכושל של מז'ינו (כי להעתיק משהו מצליח זה האובייסט החוכמה זה להעתיק משהו שכשל.

אריק האדום 23 בנובמבר 2014

להעתיק ולהחליף שם.
מה שנקרא "בהנהלה חדשה…"

אביאל 23 בנובמבר 2014

אחד המורים שלי באוניברסיטה (פרופסור הופנונג) תלה מידה ניכרת של הבעיה הפוליטית היום בעניין מימון הבחירות – עד שנת 60 ומשהו (אני לא זוכר את השנה המדויקת) כל הכסף הגיע מתקציב המדינה והחלוקה נעשתה על פי נוסחא מסוימת – אז קם לו שוב חיידק הפופליזם (שתמיד מתודלק ע״י אלה שרוצים לשמר ולהעצים את כוחם למעשה) וקבע שמדובר על בזבוז כספי מדינה ושאר ההתבייכנויות, מה קרה מאז ? הפוליטיקאים הפכו לתלויים בתורמים, בצורה כזו שהתורמים הפכו למוקדי הכוח ובקיצור עוד העתקה לא מוצלחת מהשיטה האמריקאית.

על כן, צעד בסיסי בשיפור השיטה הדמוקרטית בכלל והישראלית בפרט היא חזרה למימון מדינתי ואיסור על מימון פרטי, זה אמנם יעלה עוד קצת כסף מתקציב המדינה, אבל הבעיות שנוצרות מהמימון הפרטי עולות הרבה יותר כסף.

עניין נוסף בנוגע לכך, הוא מספר השרים בממשלה – קחו את הממשלה "המנופחת" הקודמת – 30 שרים ועוד 9 שרים, אז כן זה עלה עוד 100 מיליון שקל (בהגזמה), אבל כולם מתעלמים מהעובדה שזה מה שהביא בעצם ליציבות של הממשלה הזו (ביחס לעשרים השנים האחרונות), אז האם 100 מיליון שקל שווים יציבות ובחירות פעם בארבע שנים ? בהחלט, המחיר של הקדמת הבחירות עצמן כמעט משתווה לזה, שלא נדבר על חוסר היעילות שנוצר כתוצאה מהשינויים, עניינים כגון – כניסה של שרים חדשים למשרדים חדשים, הרבה מאוד אינטרסים שקשורים לבחירות בתקציב המדינה (מחלקים כסף לכולם), חוסר המשכיות של שרים מכנהים (זה מוכח מחקרית ששר שממשיך במשרד שלו מביא לתפוקות גדולות בצורה מובהקת), אי ודאות של השווקים, לחץ של אינטרסים חיצוניים, הפסקה של רפורמות וכו׳ – אבל העיקר שיאיר לפיד ימכור עוד ספין פופוליסטי על מספר השרים, כאילו ש100 מיליון יהפכו את ישראל למקום טוב יותר.

איציק 23 בנובמבר 2014

רק תסביר לי למה בגרמניה אפשר לנהל מדינה עם 14 שרים (או משהו דומה); בארה"ב יש פחות שרים, כי היא מדינה פיצית לעומת מעצמה כמונו. סתם דוגמאות פשוטות. ריבוי השרים זו לא יציבות שילטונית זה יצירת ג'ובים בצורה מושחתת. אתה מוכן לעצום עיניים על שחיתות זו בשביל שלא יהיו בחירות. אתה תוקע את המדינה כי כל נושא הופך להיות באחריות של חמישה משרדים שבלתי אפשרי לתאם בינהם, כל אחד מפיל את התיק על המשרד האחר וכלום לא זז. אז אפשר על הרבה דברים לומר פופוליזם, אך הפעם אתה עושה זאת ולא לפיד. צריך איזון בין ריכוזיות יתר לבין הצפה של ג'ובים, ו-14 עד 18 שרים למדינה כמו שלנו זה די ויותר.
לגבי מימון מפלגות אני מסכים איתך, אך יש לי הרגשה ששיטה זו לא מאפשרת יצירת מפלגות חדשות ומשמרת את המפלגות הישנות כי לחדשות כמעט ואין מימון מפלגות בשיטה הישנה.
ובקטנה, למי שמחמד באוניברסיטאות בדרך-כלל קוראים מרצה ולא מורה. לא שיש פחיתות בשם מורה, נהפוך הוא, אך היסטוריתת אלו השמות המקובלים. אם המרצה מצליח להיות גם מורה, הרווחת.

אביאל 24 בנובמבר 2014

איציק – ארה״ב וגם גרמניה הן סוג של פדרציות עם ממשל פדרלי חזק, גרמניה מחולקת ל16 מחוזות (לנדרים) וארה״ב ל50 ומשהו מדינות – כאשר לכל מחוז\מדינה יש ממשלה משלו – זה סוג אחר לגמרי של שלטון. השרים הפדרליים מתווים דרך אבל הרבה פחות מגיעים לניהול היום יומי של האזרח, בניגוד לארץ – אתה קורא למינוים של שרים שחיתות פוליטית, אבל איציק זה המשחק הפוליטי, אני מוכן שיהיו עוד 200 משרות אמון למקרובים בתוך המשרדים האלה ושלא נצטרך לחיות באי ודאות, כי לטווח הארוך אותה אי-ודאות הרסנית הרבה יותר – לא הבנתי איפה בדיוק הפופליזם בו אני חוטא ?

אבל טוב שהזכרת את גרמניה, בה יש מנגנון מיוחד ומוצלח שבטח לא היה עובד בארץ הפופוליזם – שכבת משרות האמון למעשה לא מפוטרת עם כניסה של ממשל חדש, אלא נכנסת לאיזשהו סוג של הקפאה, במהלכה הם מקבלים שכר מהמדינה ונשארים בבית – אלה חוזרים למקומות העבודה שלהם במצב בו המפלגה אליה הם משויכים חוזרת לשלטון – מדובר על בסביבות 10-20-30 אלף (אני שוב לא זוכר את המספר המדויק) איש שהם למעשה סוג ״אוכלי חינם״ – אבל היתרונות רבים: כל עניין ההון שלטון פוחת במידה ניכרת, אותם בכירים לא זולגים לחברות הפרטיות, הם חוזרים למקום עבודה מוכר וידוע – ובקיצור יעילות גרמנית. נראה לך שזה היה עובד בארץ ?

בקשר למרצה\מורה – ברורה לי הסוגיה ולמזלי זכיתי לכמה מורים במהלך התואר אך גם לדיי הרבה מרצים :)

נתי 24 בנובמבר 2014

גיל,
במחילה, וכקורא נאמן, תרשה לי לבקר אותך במספר נקודות ואגב כך להצביע על העניינים המהותיים.
ראשית, "המשחק" שהצעת. לעניות דעתי זה לא הוגן ולא פייר ברמה הכי בסיסית שיש.
ראשית, הנה כבר צצים כאן שמות על ימין ועל שמאל. על בסיס מה? סתם רושם בסיסי שיש לאנשים, בלי להכיר מבפנים ובעצם גם בלי להכיר מבחוץ, אבל ישובים ממרומי כורסתם וזורקים שמות. האם סתם כמשל- משהו בחיים הציבוריים עד כה גרם לכך ששטייניץ צריך להיות מוזכר כאן? אפשר לא לאהוב אותו, לומר שהוא בסך הכל פודל של ביבי וכו', אך האם היו אינדיקציות לשחיתות שלו?
שנית, שבעצם המשחק הזה למעשה ממשיך את המשחק של כחלון, אביר שלטון האור. זה הרי בדיוק מה שהוא רוצה: שאנחנו "נלכלך" את המערכות הקיימות במחשבתנו, ובכך נימשך אליו, והרי בעצמך כתבת שהוא לא ראוי לזה בהתאם להפניה ששלחת לטל שניידר.
אני ארחיב בנקודה זו מעט: מה בעצם השם הטוב של כחלון? הברקה אחת: מהפיכת הסלולר. על כך הוא ראוי לכל המחמאות (אם כי כנראה שכחו כבר שהמהפכות שלו התייתרו למעשה בעקבות הכניסה של גולן למערכה, וזאת מהפיכה שהוא רק השלים אך התבססה עוד על ידי קודמיו). אבל בואו נבחן מיהו משה כחלון?
בן אדם שמשום מקום צץ להיבחר במקום הראשון ברשימת הליכוד, ומאז אהוב מאד ובצורה מאד בולטת על ידי חברי ליכוד ומרכז ליכוד. כיצד הוא הגיע למקום זה, בדיוק? אני לא משמיץ אותו, אבל האם ניתן לומר שהוא עבד בהתאם לשיטה לליכודית, או שמדובר בכוכב שהוצנח מחוץ למערכת? דומני שהתשובה ברורה. היכולת להשמיץ שיטת עבודה (נניח לצורך הדיון, שהיא מושחתת ככל שתהיה) שהיא זו שכנראה העלתה אותך למעלה, נשגבת מבינתי וגובלת בחוצפה. טוב, פוליטיקאי חוצפן זה לא משהו חדש, אבל אני לא אשתף פעולה עם השיטה הזו…
במה כוחו של כחלון? שעמד בפני לחצים אדירים כנגד טייקונים במהפכת מחירי הקישוריות. טוב ויפה. אם כן מדוע שטייניץ, שוב כמשל, לא זוכה לקרדיט דומה עבור הקמת ואימות ועדת ששינסקי? מי שמבין את מפת הטייקונים והריכוזיות במשק הישראלי, כמו גם את הסכומים המונחים על כף המאזניים, מבין שהלחצים עליו היו בקנה מידה גבוה פי כמה מאלו שהיו על כחלון!!
שלישית, וזו הביקורת האחרונה אך המשמעותית ביותר: אני לא חולק ולו במילה אחת על מה שכתבת. אבל כשבחרת בסוף כקוריוז לשחק ב"נדמה לי" ו"בואו נשמיץ" פספסת את העיקר. במקום להעלות לדיון מדוע זה כך, ואיך אפשר למנוע וכד', נשחק. וחבל כי טובה לא תצמח מכך. הייתי מעדיף דיון אם ומדוע כאן השחיתות גבוהה יותר, איך ניתן למנוע אותה, בהנחה שאינה תלוית מפלגה ספציפית (הנחה שבעצמה ניתנת להישאל) וכד'.

גיל שלי 24 בנובמבר 2014

נתי – הביקורת שלך ראויה ביותר. הצעתי את המשחק הזה ככלי להפעלת לחץ על כחלון. הרעיון מאחורי המשחק הוא פשוט, יהיו מי שירצו להגן על שמם הטוב. ייתכן והרעיון שגוי.
אני מסכים עם כל מה שכתבת על כחלון. עצם זה שהוא נסוג מראה שיש לו מה להפסיד (להסתיר), לי אין שום תקווה ממנו.
מעניין אם תקום מפלגה אחרת שתנסה לרכב על ההזדמנות הזאת

נתי 24 בנובמבר 2014

הנושא הזה הוא לא העיקר בעיניי. לצורך העניין אלדד יניב רכב על נושא השחיתות וראינו שלא עלתה בידו (אם כי בין היתר לא עלתה בידו כי יש גבול לטמטום הציבורי: טוריו בנושאי השחיתות חשובים ביותר, אך אנשים לא יצביעו למישהו שחרת על דגלו מלחמה בשחיתות תוך שהוא מגלה איך לאורך השנים הוא היה חלק בעצמו מאותה שחיתות, בדומה לכחלון כעת…).
בעניי, הנושא הקריטי שמתסכל מאד היום, לפחות אותי, הוא הקשר לקיום הבטחות או במילים אחרות יחסי בוחר נבחר.
בשבוע של הצעת חוק ישראל היום שלחתי ללא מעט מנציגי מפלגתי בכנסת מייל בעניין. למעלה מעשרה נמענים (אין לי פייסבוק, אז שלחתי למייל הרשום שלהם באתר הכנסת). מתוך 11 חברי כנסת ענתה לי רק אחת!!
וזה כולל חברי כנסת צעירים, לא נושאי תפקידי שלטון, כאלה שלא נחשבים מושחתים.
רוצה לומר שכבר במצב העניינים הנוכחי הקשר בוחר-נבחר לא קיים דה-פקטו.
גם אם תקום מפלגה כזו או אחרת בנושאים שכביכול קרובים לרצונותיי, אני מיואש בהגדרה מצורת המשחק הפוליטית הנוכחית.
בעודי כותב תגובה זו הלכתי לרחרח מעט יותר על המפלגה הספרדית עליה כתבת ואני רואה שהו אכן אישיו מרכזי בה – נושא השיתוף, קבלת ההחלטות וכו'. זהו אכן השדה המרכזי בעיניי, שדה שכיום שום מפלגה ישראלית לא נותנת לו מענה.

גיל שלי 24 בנובמבר 2014

הכוונה היא לא למפלגה נגד שחיתות. הכוונה היא למפלגה שתבין את מערך הכוחות הקיים, תבין למי שכמעט כל מפלגה נוכחית דואגת לאינטרס של קבוצת כח מסוימת, ותיקח על עצמה לייצג את האינטרס של כל מי שנמצא מחוץ לתחום ההשפעה, שהם למעשה הרוב המוחלט בכל מקום בעולם וגם בישראל

אביאל 24 בנובמבר 2014

הכי חשוב לא לשכוח שאריאל אטיאס אחראי לא פחות על המהפכה בסלולרי, עם הניוד, ביטול החוזיים המחייבים והתחלת המכרזים לחברות חדשות.

ובכל מקרה האחראית המרכזית היא גולן טלקום, כל העדויות הראו שהוט לא תיכננו לשבור את השוק ככה.

נתי 24 בנובמבר 2014

זה פחות או יותר מה שהתכוונתי לומר בהקשר זה.

קשקשן בקומקום 24 בנובמבר 2014

ישראל כץ. זה הניחוש. וגם אם הוא לא התכוון אליו, אני עדיין מהמר עליו

Comments closed