אובמה גידל עמוד שדרה

מזל טוב, נשיא נולד באמריקה

בקרב הWWE שנערך בוושינגטון, גבר אובמה על ג'ון ביינר והרפובליקאים. דרך אגב מבינת הבורסה ייתכן ומדובר בנצחון פירוס. בצורה מעניינת במיוחד, לא היתה מנייה אחת שתמחרה את האפשרות לפשיטת רגל טכנית, כאפשרות הגיונית. המקום היחיד במסחר שהושפע מהמתרחש בוושינגטון, היה המחסר בניירות לטווח קצר של הממשלה. מכאן שאנו לא צפויים לראלי של אנחת רווחה, להיפך הרבה גופים שלא רצו לממש קודם, עשויים לממש את הרווחים היפים שעשו השנה עכשיו.

*

בניגדו למשבר תקרת החוב מלפני שנתיים, לראשונה הנשיא אובמה הבין שהוא צריך לשחק את משחק הצ'יקן ולא לזוז מילימטר, עד שהרפובליקאים יסיטו את ההגה. סוף סוף, הנשיא אובמה חשף את הבלוף. מסתבר שבצד השני אין משוגעים, אלא אנשים סבירים עם דעות קיצוניות, קרי הרפובליקאים בשעת מבחן לא רצו להוריד לאמריקה את הרגל, כדי להוציא לנשיא השחור את העין.

אלו חדשות טובות לעולם בכמה מובנים. ראשית, הגיע הזמן שאובמה יבין שהוא בכהונה השנייה שלו. הכהונה השנייה היא, היא הזמן הנכון לקחת הימורים מצד הנשיא. עמוד השדרה שגידל הנשיא, יועיל לו גם בעימותים חשובים לא פחות, עם האיריאנים לדוגמה, או עם ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו.

הצד השני החשוב לא פחות הוא שמסתבר שאפילו חברי מסיבת התה הרפובליקאיים לא משוגעים לגמרי. פוזת המשוגע הועילה להם מאוד בעימותים הקודמים עם הנשיא. הדמוקרטים דווקא סייעו לרפובליקאים כאשר ציירו אותם כגזענים שמוכנים להשמיד את אמריקה, ובלבד שיגרמו נזק לנשיא השחור שהושת עליהם. בכל מו"מ מאוד אשמח אם הצד השני יחשוב שאינני נשלט על ידי ההגיון. זהו המו"מ הקשה ביותר, במו"מ כזה, הצד ההגיוני מוצא עצמו מוותר למישיגינער. בעל הבית השתגע טוב לא רק למזרח התיכון.

*

נותר לנו לראות אם הנשיא אובמה ישתמש בעמוד השדרה כדי להשיג הישגים משמעותיים נוספים לבוחריו. אי השוויון בארצות הברית הגיע לדרגה הגבוהה ביותר שלו, מאז שנת 1929. אין זה מקרי שהאסון הכלכלי האמריקאי פרץ באותה שנה, זה בדיוק מה שאי שוויון כלכלי קיצוני גורם. הגיע הזמן שהנשיא אובמה יתחיל בנקיטת צעדים שיובילו לצמצום הפערים העצומים בארצות הברית, מאחר שבכל הוא ידאג גם לכלכלה האמריקאית בכללותה, וכך גם לאותם בעלי הון שרואים כרגע רק את הטווח הקצר, והאפשרות לעשות עוד דולר, על חשבון ההתרסקות שתבוא על הכלכלה בסופו של יום.

*

מי שכן שילמו את המחיר של המאבק הזה הם כל האנשים שנזקקים לשירותי הממשלה האמריקאית. אלה בדרך כלל מגיעים משורות הנזקקים, אך גם משורות האמידים. חברות שהיו צריכות לספק שירותים לממשלה האמריקאית נפגעו, גופים שנסמכו על הכנסות מהממשלה נפגעו, עובדי ממשלה נערכו לזמנים קשים, בקיצור ארצות הברית איבדה עוד כמה שברירי אחוזי צמיחה, לטובת מלחמת האגו בוושינגטון. אולי עכשיו בתמורה, נולד להם המגן החדש, זה שאמור לדאוג לכלכלה האמריקאית, ולא לוול סטריט לבדה.

download (2)

שאקיל קלט אותו לפני כולם
דברים שלמדנו בשבוע 6

39 Comments

משה 17 באוקטובר 2013

בחלקים גדולים מהטור תהיתי אם אכן אתה מדבר על אובאמה, נשמע מוכר וקרוב מדי.

גל דגון 17 באוקטובר 2013

אה, זו לא הפעם הראשונה שהוא מכופף את הקונגרס. למעשה אני חושב שבכל המקרים שהוא באמת נעמד על הרגליים האחוריות (כמו בנושא אובמה-קייר) הוא יצא עם הישגים משמעותיים. פה במזרח התיכון אוהבים להציג אותו כנמושה, אבל זה ממש רחוק מהמציאות.

יריב 17 באוקטובר 2013

"אובמה-קייר" חוקק בקונגרס דמוקרטי (רוב בשני הבתים) ועדיין נעשו בו ויתורים מרחיקי לכת למתנגדיו, החמור בהם הוא כנראה הויתור על האופציה הציבורית.

גיל 17 באוקטובר 2013

נכון, אובאמה שגה קשות כשלא ניצל את הרוב בשני בתי הקונגרס בשנה הראשונה שלו לכהונה כדי להעביר חוק מהפכני באמת ולא תיקון קוסמטי. אחרי שהדמוקרטים הפסידו את המושב בסינאט בבוסטון הוא היה חייב להתפשר ויצא לו חוק מאוד מסובך ובירוקרטי.

אריק 17 באוקטובר 2013

אובמה קר זה צעד משמעותי וחשוב לנזקקים.ההשפעה כבר מורגשת ומחירי הביטוח לשנת 2014 כבר נחתכו

ירושלמי 17 באוקטובר 2013

"בכל מו"מ מאוד אשמח אם הצד השני יחשוב שאינני נשלט על ידי ההגיון. זהו המו"מ הקשה ביותר, במו"מ כזה, הצד ההגיוני מוצא עצמו מוותר למישיגינער. בעל הבית השתגע טוב לא רק למזרח התיכון."

האם אתה רומז שגם אאנחנו צריכים לנקוט בגישה דומה?
מה גם שהצד ההגיוני בד"כ יסתפק בלהשאיר לעצמו את ההרגשה שהרווח והייתרון שלו הוא בכך שהוא נשאר הגיוני ולא ירד לרמה של הצד המשוגע, גם אם הלכה למעשה הוא הפסיד ברמה הפרקטית.

לגבי אובאמה-קייר, זו רק דוגמא איך הרפובליקנים לאט לאט מאבדים את המדינה. החוק עצמו לא ממש מעניין אותנו, זה רק מסמל איך המדינה מכנסת את הדאגה שלה פנימה כלפי עצמה ופחות לסביבה. קשה לי לראות איך זה עובד לטובתנו.

ירושלמי 17 באוקטובר 2013

*שורשר בטעות לאריק*

גיל שלי 17 באוקטובר 2013

כוונתי שאין להניח שהצד השני משוגע. זה נותן לו יתרון.

גיל שלי 17 באוקטובר 2013

מסכים שאובמה קר זה הישג נפלא. לפני שנתיים נכשל בגדול עם הסיקווסטר, כניעה טוטאלית. מעודד שהפעם הוא לא וויתר

בני תבורי 17 באוקטובר 2013

"הרפובליקאים בשעת מבחן לא רצו להוריד לאמריקה את הרגל, כדי להוציא לנשיא השחור את העין." תמצית הריאל פוליטיק. מתי אצלנו?

ברבור שחור 17 באוקטובר 2013

הוא עדיין רע מאוד ליהודים….וחוצמיזה בקדנציה אחרונה אין לו הרבה מה להפסיד אז את כל הניתוח הזה את יכול לשים בפרופורציה

moshe 17 באוקטובר 2013

אמידים

גיל שלי 17 באוקטובר 2013

אכן אמידים. תודה. אתקן

איציק 17 באוקטובר 2013

שאלה, אובמה גיד'ל רק עמוד שידרה או גם שכל?
כלומר, האם עם יותר שכל מיצידו הוא יכל להשיג לפחות את אותו הדבר אבל בלי ההפסדים שנגרמו?

גיל שלי 17 באוקטובר 2013

איציק – לא רואה דרך. הרפובליקנים ניסו לגרום לו לבטל את אובמה קר. הם לא אישרו את התקציב עד שיכנע. אם היה נכנע, הוא היה מחסל את הכהונה שלו

איציק 17 באוקטובר 2013

תודה

עורב סגול 17 באוקטובר 2013

הרפובליקאים נסוגו בכדי שיוכלו לצאת עם המשבר הבא בינואר. ככה הם עושים שריר, ושומרים את עצמם בתודעה אחת לשלושה חודשים.
אובמה מגלה קשיחות מול יריבים מבית, ופייסנות בזירה הבינלאומית. הבעיה של נתניהו שרואים אותו בבית הלבן יותר כרפובליקאי ופחות כראש מדינה זרה.
ולמרות הכל אני לא מבין איך תקרת החוב נפרצת כל פעם מחדש. אין תכנון מבוסס תחזיות?

גיל שלי 17 באוקטובר 2013

עורב – התקרה היא שריד מיושן של החוקה. בעבר זו היתה הצבעה פורמלית מאחר והתקרה היא אבסולוטית. זה לא עניין של תכנון. ארצות הברית חיה בגירעון מובנה כמו רוב מוחלט דל המדינות כיום.

עורב סגול 18 באוקטובר 2013

עדיין – האם לא ניתן לצפות מה יהיה גובה הגירעון השנה שנתיים או חמש הבאות ולהגדיל את התקרה בהתאם?

גיל שלי 18 באוקטובר 2013

זו החלטה פוליטית. למשל הפעם העלו רק לשלושה חודשים. המקסימום יהיה לארבע שנים, תמיד רוצים לשמור את הזכות לעשות חיים קשים לנשיא

יריב 18 באוקטובר 2013

ניתן, לא עושים את זה. זה מצב מגוחך במיוחד מכיוון שהקונגרס מאשר את הוצאות הממשל, הוא קובע את התקציב, אבל הוא צריך לאשר בנפרד את ההלוואות שהממשל לוקח כדי לבצע את התקציב הזה.

אריאל גרייזס 17 באוקטובר 2013

מה שאובמה עושה בזירה העולמית זה לא פייסנות, זה פראקטיות. הוא ראה את בוש פולש לעיראק ולאפגניסטן ומוציא מזה כלום, אין לו שום כוונה לעשות את זה בסוריה והוא מבין שתקיפה באיראן תהיה טעות אז הוא ממצה את מה שהוא יכול בצורה דיפלומטית.

עורב סגול 18 באוקטובר 2013

לא פייסנות ולא פראקטיות. במזרח התיכון הוא יום בעד האיסלאם ויום בעד הרודנים. יום מתפייס עם השיעים ויום הוא כלי בידם של הסעודים. מול פוטין מתקפל במזרח אירופה, ובאפריקה מובל באף בידי הצרפתים.

גיל 18 באוקטובר 2013

אריאל צודק. זה פרגמטיות של מישהו שרואה את האינטרס של ארה"ב ולא של אף אחד אחר. הוא לא בעד או נגד האיסלאם ולא מובל בשום מקום. זו גישה פשטנית להחריד להסתכל על זה כאילו איכפת לו משיעים או מסונים. מה שאיכפת לו זה שארה"ב לא תסתבך במלחמות מיותרות.

אסף THE KOP 18 באוקטובר 2013

אני לא בטוח שאובמה יודע מה האינטרס של ארה"ב בעצמו.
השאלה שצריך להשאיל האם מעמדה של ארה"ב, בתוך הבית ומחוץ לבית התחזק או נחלש בימי אובמה ?
לי זה נראה שחל כרסום בהשפעה שלה.

גיל 18 באוקטובר 2013

אין דבר כזה מעמדה של ארה"ב, זה קשקוש מוחלט. מה זה משנה מה אחרים חושבים בעולם עליה? מה שחשוב הוא האם מצבה של ארה"ב בתוכה השתפר מאז שנבחר וזה בהחלט ככה.

אסף THE KOP 18 באוקטובר 2013

ממש לא גיל.
לארה"ב יש אינטרסים כלכליים ואחרים.
כמו שזה נראה, רוסיה מתחזקת ככל שארה"ב נחלשת.

גיל 18 באוקטובר 2013

בדיוק. יש לה אינטרסים כלכליים ועל פיהם היא פועלת. איך החשובים שבהם הוא לא לבזבז כסף על מלחמות מיותרות במזרח התיכון ולא להכנס לחוב וזה בדיוק מה שהוא עושה.

אסף THE KOP 18 באוקטובר 2013

אז שלא תתפלא אם היא תתעורר יום אחד ותמצא שעתודות הנפט, שמה לעשות, נמצאות במזה"ת ותחת שלטון האיסלאם, נמצאות תחת מעורבות סינית/רוסית.

גם אם היא לא תרצה להיות מעורבת, האזור הזה ישיג אותה.

גיל 18 באוקטובר 2013

אתה לא מעודכן. בעוד שנה או שנתיים ארה"ב תייצר את כל הנפט שהיא צריכה. כבר עכשיו היא כמעט בלתי תלויה בנפט מבחוץ, ובעתיד עם חיזוקן של טכנולוגיות חדשות הנפט יהפך לפחות חשוב בעולם בכלל.

אסף THE KOP 18 באוקטובר 2013

הדבר הראשון לא נכון, הדבר השני לא יהיה.

גיל 18 באוקטובר 2013

אין לך מושג. אתה יכול לקרוא פה: http://www.cnbc.com/id/100450133

וכבר עכשיו זה קורה. אין משברים על בסיס מחסור בנפט כמו שהיו לפני 40 שנה.

אריאל גרייזס 17 באוקטובר 2013

רק לי כל זה מזכיר אפיזודה מ״הבית הלבן״ שהקונגרס מאיים להשבית את הממשל והנשיא לא נכנע והולכים לשביתה?

אנונימוס 18 באוקטובר 2013

וגם אזזה נגמר די דומה אם אני זוכר נכון

טל 12 18 באוקטובר 2013

מענין איך זה היה נגמר אם הסקרים היו מראים שרוב הציבור היה בעד המהלך של השבתת הממשל או היה רוב שמאשים את אובמה בהשבתה ולא את הרפובליקנים.

עומרי 18 באוקטובר 2013

אהבתי.

חוץ מעניין הקורלציה ל-1929 שבשום פנים לא ניתן להסיק ממנה שאנחנו בדרך לקריסה.
ובכלל, מהי קריסה?
אומרים את זה כבר 3 שנים. אם ה-S&P יחזור תוך רבעון לרמתו מאמצע 2012 (ירידה של כ-25% בשקלול דיבדנדים שחולקו), מי שאמר קריסה ב-2010 יהיה צודק או טועה?

גיל שלי 18 באוקטובר 2013

אני לא יודע לגבי קריסה בבורסה. אני יודע שלאזרח ממוצע באמריקה המצב עדין הולך ומתחרבן

עומרי 18 באוקטובר 2013

ללא קשר לבורסה זו בעיה חמורה מאין כמוה. והיא מוצפת גם על ידי קולות שלא היית מצפה שזה יעניין אותם. כמו דייויד איינהורן, מישהו שנהנה מאוד מההתעשרות של המאיון העליון, היישר ממכתב סיכום הרבעון האחרון:

http://www.marketfolly.com/2013/10/david-einhorn-shorts-more-green.html?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+MarketFolly+%28Market+Folly%29

אבי 18 באוקטובר 2013

אתה איש שמאל קיצוני מתועב שרוצה שנשיא אמריקאי מוסלמי ילחץ על נתניהו כדי לסגת ולסכן את ישראל
אתה מגעיל אותי

Comments closed