ליגת שוקי ההון – מי שוחה ערום

הנטייה הטבעית היא לדחות את הטיפול, זה לא תמיד מסתדר

זו אימרה ידועה של וורן באפט, בשפל פתאום רואים מי שוחה ערום. משום מה, זו התקופה בה נחשפות המדינות ששחו ערומות מאז 2003.

*

ראש וראשונה זו ארגנטינה. אולי חלק מכם זוכרים, ארגנטינה פשטה את הרגל, וחדלה להחזיר את החובות שלה למחזיקי אג"ח זרים, בעת פשיטת הרגל, ארגנטינה היתה מצויה בחוב של 100 מיליארד דולר. ארגנטינה לא הצליחה להגיע להסדר חוב כמו היוונים לדוגמה, ובחרה להתנגח בבתי המשפט ברחבי העולם, בנושים שלה. כתוצאה מכך, גם בשנות ה"גאות" הכלכלית, ארגנטינה לא הצליחה לחזור לשוק הבינלאומי כדי לגייס חוב. התרופה שהם בחרו תזכיר לחלק מכם תרופות מתקדמות יותר של בנקים מרכזיים מכובדים הרבה יותר, הם פשוט החליטו לשחק עם המספרים.

בעוד האינפלציה האמיתית בארגנטינה חצתה את קו ה20%, הסטטיסטיקות הרשמיות הראו אינפלציה מניחה את הדעת. כאשר זרם כסף מכל העולם בין אם עד 2008, כסף שחיפש "מציאות", ובין אם מ2008 ועד 2012, כסף שהודפס חם חם במכבשי הדפוס של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, בארגנטינה הצליחו "להסתדר". מאז שהפד האמריקאי החל לשקול את הTapeirng, כל השוקים המתעוררים חוו יציאה של כסף ממדינתם. כך דולרים רבים ברחו מארגנטינה.

בהיותה של ארגנטינה מנוטרלת משוקי החוב העולמיים, היא לא הצליחה לגייס דולרים חדשים בשוק אגרות החוב, כדי לכפר על הדולרים שברחו ממדינתם. כך שבוע שעבר הבנק המרכזי בארגנטינה נשבר, ונאלץ לתת לפזו הארגנינטאי להתרסק בחמישה עשר אחוז מול הדולר. כאשר הרזרבות של הבנק המרכזי הארגנטינאי נוזלות בקצב מדהים, ואין אפשרות לקבל כסף זר חדש, הארגנטינאים נאלצים לקבל החלטות. האם להמשיך במדיניות פופוליסטית שאומרת שהזרים יילכו ל…, או לעשות רפורמות אמיתיות בכלכלה הארגנטינאית, ולהגיע להסדר עם הנושים הזרים שעוד נותרו, כדי לגייס שוב כסף זר. הבעיה הפעם היא, שלא בטוח כלל שכשיאזלו הדולרים בקופה הארגנטינאית, יהיה מצב כלכלי עולמי שיציל אותם מידי עצמם.

*

מדינה נוספת ששחתה ערומה כל השנים היא רוסיה. רוסיה נהנתה מכסף זר עד ל2008, ומעליית מחירי הנפט מ2008, אך הכלכלה שלה נותרה מושחתת. מי שהיה מקורב לממשלה, זכה לפרוספריטי כלכלי, המדינה נשענה על משאבי הטבע שלה, ולא ניצלה את התקופה הטובה כדי לגוון את הכלכלה שלה. עכשיו הם משלמים את המחיר. מסתבר שאפשר לרכב על כסף מודפס זר רק תקופה מסויימת.

*

תגידו שלום לאהובנו הטורקים. ארדואן בשנות הגאות דווקא נראה היה כמי שאכן מתקן את השחיתות בכלכלה הטורקית, אך זה היה בלוף גדול. טורקיה התנהלה בכל תקופת השפל בגרעון מסחרי ענק מול העולם. כלומר, מדינה מתפתחת שעדין מייבאת הרבה יותר מהיצוא שלה. כך נגרם מחסור בדולרים, מחסור שכוסה באמצעות השקעות זרות שחיפשו מציאות, ולאחר מכן כסף מהמדפסות. הבעיה היא שההשקעות הטורקיות היו לא בפיתוח התעשייה במדינה לצרכי ייצוא, אלא בתנופת בנייה אדירה, וכך הכסף שנכנס למדינה זרם ישירות לכיסי מקורבי השלטון שהתרכזו בענף הקבלנות בטורקיה. כעת, אין כסף זר שמחפש הזדמנויות, ולכן המטבע הטורקי מתרסק, והכלכלה הטורקית מאטה לכדי עצירה. כן גם בטורקיה שחו בעירום.

*

בברזיל התמונה יותר מורכבת, שם נעשו צעדים אמיתיים של הקטנת החוב הזר בתקופת הגאות, אך לא טיפלו בהתחייבויות הפנסיוניות של המדינה, ולא טיפלו בשחיתות המובנית במוסדות המדינה. עכשיו הנשיאה הברזילאית נדרשת לטפל בבעיות אלה, אך על רקע עולמי קשה הרבה יותר.

*

בקיצור, האופי האנושי מנצח את כולם, כשטוב מעדיפים לחשוב שזה בזכות היכולת ולא המזל, ורק משברים דוחפים לפעולה. הבעיה היא, שהעולם מוכן לעשות הכל כדי להסוות את המשבר. המשבר האמיתי בעולם הוא חלוקה לא הגיונית של הרבה מאוד כסף, למעט מאוד אנשים. המשבר שהתעורר ב2008, היה יכול להניע את העולם כבר אז לפעולה של פיזור הכסף בצורה הגיונית יותר, אך הסטרואידים שהוזרקו איפשרו את המשך המשחק בכללים הקודמים. העניין הוא, שכמו שראינו למעלה, אפשר לדחות את הטיפול בבעיות, אבל בדרך כלל, הן לא נפתרות מעצמן. הבור מתחת לפני השטח פשוט ממשיך להתרחב, עד שפתאום רואים אותו מתחת לכסות הדקה. מגיע הרגע שאין ברירה אלא לטפל בבעיה, הבעיה היא שתמיד מחכים שהבעיה תהיה בשיא עצמתה, ולכן הטיפול הוא קשה יותר ממה שהיה נדרש. כאשר העשירים בדאבוס מפחדים מרדיפה, הם יודעים ממה הם מפחדים. הם הרי מכירים יפה מאוד את המשחק. אולי במקום לעצום עיניים ולקבוע חד משמעית שהפערים טובים לכלכלה, היה עדיף גם למי שנהנה מהמצב העולמי היום, להתחיל לטפל בבעיה עכשיו, במקום לחכות לכך שיפרצו מהומות אמיתיות, והטיפול יהיה הרבה יותר קיצוני.

wiley-coyote-Bibi

וייק אן זה (2): ארוניאן זוכה
שורדים סיפור אהבה - יניב פרנקו

40 Comments

אריאל גרייזס 27 בינואר 2014

יפה מאוד. ואיפה אנחנו נמצאים, כמה אנחנו לבושים?

גיל שלי 27 בינואר 2014

כלכלית אנחנו לבושים, לא בטוח שאנחנו לבושים מבחינות אחרות. יש בעיה אקוטית שדורשת טיפול אמיץ בישראל, ואין לנו אמיצים

מולי 27 בינואר 2014

תודה על המידע וההסברים. מאלף כרגיל.
אתה צודק, את מי שניסה לטפל בבעיות הקשות רצחו אצלנו, והשאר מעדיפים להסתמך על אמונה שיהיה טוב.

מה שכן, אני סקרן האם לדעתך ארה"ב, בריטניה, יפן, קוריאה וצרפת לבושות?
ממה שקראתי אותך, ברור לי שלגרמניה יש מעיל עבה.אז שאלה נוספת היא מי עוד מתהדר במעיל פרווה?

גיל שלי 27 בינואר 2014

שאלות קשות. אירופה לבושה בביקני קטן במיוחד. יגיע הזמן שבו מדינות הפריפריה יבוא בדרישות אמיתיות לגרמניה והחברים, ולצד הדרישות אולטימטום. או שתקחו על עצמכם חלק מהחוב שלנו, או שלא יהיה גוש אירופי מאוחד. יש כבר הרבה בלגן סביב הזכות של פולנים להתגורר באנגליה לדוגמה.
לכל מדינה יש את הבעיות שלה. אבל נדמה לי שהן לא ערומות

אורי 27 בינואר 2014

אני מבין מהפוסטים שלך שהעולם במשבר כלכלי רציני מאד.‏ אם אני מתייחס לכלכלה בתור המצאה חברתית של המין האנושי אז מדובר בעוד אספקט של המשבר הכללי בין בני אדם,‏ והפתרון היחיד שיכול להגיע הוא בחינוך טוב יותר לכולנו,‏ שיעזור לדוגמה,‏ להבהיר לכולם איך חלוקה שוויונית יותר של ההון היא בעצם האינטרס המשותף של כולנו

גיל שלי 27 בינואר 2014

כשאני מעביר סקירות כלכליות, אני מסביר שדווקא אנחנו לא במשבר, אלא נכנסנו לכלכלה חדשה, כמו יפן.

עורב סגול 27 בינואר 2014

הניסיון מתחילת העשור הקודם מלמד שדיבורים על "כלכלה חדשה" הם סימנים ראשונים למשבר.

גיל שלי 27 בינואר 2014

עורב – כמובן שהכוונה לכלכלה שיש בה פוטנציאל צמיחה נמוך בהרבה, אחרי שמיצו את מה שאפשר מהמצאת האשראי המוגזם. למעשה הקדמנו חלק מהצמיחה העתידית באמצעות האשראי המוגזם, ועכשיו נשלם את החוב

בר שושני 27 בינואר 2014

"דור המעשים הגדולים תם. הדור הזה הוא דור הציפייה. […] בדיוק כמו שאדם צעיר שהחליט ללמוד ברצינות לבחינות שלאחר אחד בספטמבר מחזק את עצמו באמצעות יציאה לחופה בחודש אוגוסט, כך הדור הזה – וזה קשה בהרבה להבנה – החליט ברצינות כי בני הדור הבא יצטרכו להתגייס ברצינות לעבודה […] אבד הכלח על העובדה שאדם קם ונופל על מעשיו. במקום זה יושבים הכול מסביב ומצליחים יפה לקלקל, באמצעות רפלקסיה ובאמצעות הכרזה שאכן יודעים הם היטב מה ניתן לעשות. אולם מה שאנשים מבינים בשיחה בשניים, מה שיחידים מבינים כקוראים או כמשתתפים באסיפה כללית, מתוך רפלקסיה או מתוך התבוננות, לא יוכלו בשום אופן להבין מתוך עשייה."

(קירקגור – העת הזאת – טקסט משנת 1846).

shadow 27 בינואר 2014

אחלה כתבה.

הייתי שמח לשמוע את את דעתך על מקסיקו.

גיל שלי 27 בינואר 2014

אני חושב שמקסיקו זו השקעה מעניינת. הסימבול של תעודת הסל שלהם הוא EWW אם אני זוכר נכון, ואני מחזיק אותה. הם מעניינים כי בסביבת מחירי נפט גבוהים, הרבה יותר משתלם לייצר במקסיקו לעומת סין, הם בתהליך של רפורמות אם כי לא אמיצות במיוחד, אך ברור שאם תהיה התרסקות במחירי המניות בעולם, גם מקסיקו תסבול

עומרי 27 בינואר 2014

התעודות הללו הן קצת כמו נקניקיות. למשל, EWW מחזיקה 17.9% מהנכסים באמריקה מוביל. היית קונה אמריקה מוביל ב-17.9% מהסכום אותו הקצת לEWW?
ומן הסתם קיימת גם החשיפה המטבעית הדי קיצונית שיש לתעודת סל מהסוג הזה.

גיל שלי 27 בינואר 2014

אתה צודק, אבל אני לא מכיר כלי טוב יותר. לאורך זמן, אף אחד לא מנצח את המדד, או יותר נכון, אני לא אדע בחיים מי כן ינצח את המדד

שמעון כסאח 27 בינואר 2014

עבור ארגנטינה יש פתרון פשוט ליציאה מהמשבר, למשכן את מסי.

אריאל גרייזס 27 בינואר 2014

זה בארסה עשתה. כל הכסף הלך לברזיל, לא יודע כמה יאהבו את זה בבואנוס איירס

איציק 27 בינואר 2014

האם הסיבה שיוון, איסלנד, אירלנד, ספרד ואיטליה מחוץ לרשימה היא כיוון שהם עשו פעולות חיוביות ש"הלבישו" אותם ולו מעט?

גיל שלי 27 בינואר 2014

המדינות שציינת שוחות ערומות כבר ארבע שנים, הן כולן נערות שער מפורסמות. אני מאמין שכדי למצוא בגדים, יוון ספרד פורטוגל ואירלנד ייאלצו ביום מן הימים להתעמת עם מדינות צפון אירופה ולדרוש וויתור על חלק מהחוב שלהן, או מענקים גדולים במיוחד

יריב 27 בינואר 2014

אתה מזכיר 4 מדינות, איציק הזכיר 5. לא ידוע לי שלאיסלנד יש בעיות מיוחדות, למרות הסיפור המתגלגל של חובות הבנקים (המדינה לא לקחה על עצמה את חובות הבנקים שקרסו לגורמים חיצוניים, חלק ממדינות אירופה עדיין דורש את זה ממנה).

גיל שלי 27 בינואר 2014

איסלנד היא סיפור בפני עצמו. לקחו מדינה קטנטונת, הפכו אותה לקרן גידור ממונפת, הכל התרסק. הממשלה החליטה שהזרים יילכו לחפש, והתחילו הכל מחדש.
כרגע נראה שהם צדקו

אילן 27 בינואר 2014

חכה שארה"ב תגיד לסין וגרמניה ללכת לחפש. אז נראה כמה נאור העולם בו אנחנו חיים.

איתן מסוארי 27 בינואר 2014

שופרא דה-שופרא.

אריק האחר 27 בינואר 2014

גיל
האם יהיה נכון להגיד שמדינות בעלות אופי דיקטטורי
כמו סוריה למשל לא שוחות בכלל ?
מה מחזיק שם את הכלכלה אם בכלל ?

גיל שלי 27 בינואר 2014

סוריה כמו איראן, לא נכנסו למים בכלל. עכשיו האיראנים מנסים לחזור למים בעקבות הסנקציות.
כלכלה זו מראה של התנהגות אנושית. כמו שהאינסטינקט האנושי לשרידות הוא אינסטינקט חזק, כך גם הכלכלה שורדת דברים שהיא לא אמורה לשרוד כלל. עובדה שגם אחרי מלחמת העולם השנייה, היתה כלכלה

אריק האחר 27 בינואר 2014

אחרי המלחמה התחילה כלכלה חדשה מבראשית בחלק
מהמקומות בעולם ומיותר לציין את גרמניה (המערבית)
הרי היא לא שוחה עם בגד ים אלא בלבוש מלא פלוס.
אותי מענין איך מדינות בעלות אופי דיקטטורי בעידן
שהכול זמין וגלוי מצליחות לשרוד כלכלית מול התושבים
הרי העם יודע שאין בכלל מים לשחות ולא מדובר על שנה או
שנתיים אלא על פרק זמן של שנים רבות.

אביאל 27 בינואר 2014

בסך הכל זה עניין של הרגל במדינות האלה, אין אצל התושבים את המחשבה שמחר יהיה טוב יותר מהבחינה הכלכלית והם מן הסתם מנסים בעיקר לשרוד, אני כמובן מדבר על הרוב שהוא יחסית עני. יש אלמנט נוסף שגורם לעניין להתרכך מעט וזו הקהילתיות והמשפחתיות המאפיינת את המקומות הללו, הקהילה נותנת סוג של גב כלכלי-מנטלי.

אהד 27 בינואר 2014

אני נכנסתי בכלל בגלל התמונה. אין על ווילי קיוטי!

S&M 27 בינואר 2014

אני מתפלא שלא נתת את השורה התחתונה: גם בזכות המשבר הכלכלי ארגנטינה תזכה בגביע העולם.

עופר 27 בינואר 2014

גיל שאלות שעלו אצלי בעקבות הניתוח – אם כל המדינות נמדדות במצבן מול חובות חיצוניים –
א. למה למדינה ללוות מגורמים חיצוניים מלכתחילה?
ב. אם כולם לווים מגורמים חיצוניים ונמצאים בגרעון – מי מלווה את הכסף?

גיל שלי 27 בינואר 2014

לווים גם במטבע חיצוני כדי לגוון את בעלי החוב. זו דרך לקבל מטבע חןץ. גרעון במדינה הוא מצב טבעי. העניין הוא שכמו כל דבר בחיים, הכל צריך להיות במידה

איציק 27 בינואר 2014

לא הבנתי, האם זה לא חייב להיות משחק סכום אפס ברמה העולמית, עד כדי ריבית על החוב? סכום החובות צריך להיות שווה לסכום מה שלוו (אם מזניחים את הריבית). לכן נראה לי שהמצב הסביר שיהיו מדינות ללא גרעון כיוון שהן הלוו יותר ממה שלוו. האם פספסתי משהו, או הריבית דופקת את הכל?

גיל שלי 27 בינואר 2014

המלווים הם בדרך כלל גופים מוסדיים זרים שמפזרים השקעות, או סין לדוגמה שמנסה להצמד לדולר אז היא קונה אגח ממשלת ארצות הברית

איציק 27 בינואר 2014

כלומר לסין יש עודף ולא חוב?

wazza 27 בינואר 2014

גיל אם אני לא טועה זאת הייתה פעם ראשונה שדנו על נושא הפערים בדאבוס ובסוף דבריך כתבת שהם קבעו שהפערים טובים לכלכלה, אתה יכול להרחיב קצת על מה שאמרו שם?

גיל שלי 27 בינואר 2014

היה שם מיליארדר קנדי שקבע שוןב שיהיה לעמך למה לשאוף. זו לא הפעם הראשונה שהם מתייחסים לזה בדאבוס, אבל לפי הדיווחים זה חזק באגנדה עכשיו

wazza 27 בינואר 2014

אוקיי רפרפתי בדה מארקר וראיתי שכתוב משהו כזה, תודה בכל אופן, ותודה גם למיליארדר הקנדי בשמי ובשם העמך

red sox 27 בינואר 2014

גם לפה גולדהאר דוחף עצמו? יאללה שינוח!
:-(

גיל מזימבבואה 27 בינואר 2014

למה יש לי הרגשה שכל המדינות בעלות החוב בכלל לא מתכוונות להחזיר את החוב…???

אילן 27 בינואר 2014

לא מתכוונות ? יותר בכיוון של לא יכולות.

אמנון 27 בינואר 2014

שלי, לא הבנתי מדוע דווקא אנחנו לבושים? מדוע ארה"ב,לדוגמה, לבושה פחות מאיתנו?
אני סבור שמצבנו איננו טוב יותר ביחס לכל השאר.

ושאלה נוספת: מה דעתך על הרעיונות שמובעים בקישור הזה שכותרתו: שווקים אינם מנהלים את עצמם? עד כמה שאני מבין אתה בערך בכיוון המחשבה שלו. הראיון נערך בשנת 2001 עם ג'וזף שטיגליץ ובו הוא מדבר על התרחשויות ומגמות במדינות שונות, תהליכים כלכליים כגון גלובליזציה, על שיטה כלכלית ועוד. למרות הזמן שעבר הוא אקטואלי במידה רבה גם לזמננו.

לדעתי ראיון מעניין מאד ששווה קריאה והתייחסות גם אם לא מסכימים לדעותיו.
http://www.haaretz.co.il/misc/1.739173

מומי חציל טחינה 28 בינואר 2014

מזל שלא. שקבלתי לך לפני ארבע שנים ושמי את כל ה,כסף בארהב…
עכשיו אני הולך לדחוף הכל לארגנטינה, אין חכם כבעל ניסיון איתך

Comments closed