ליגת שוקי ההון – על גנבים מסוגים שונים

הבעיה היא שעכשיו רואים את הגנבים, ולא עושים להם כלום

ישנם רבים המייחסים לבנקים תפקיד מרכזי בכלכלה העולמית הקיימת מאז משבר 2008. המשבר שקרוי בשם רבים משבר הסאב פריים, אך למעשה היה משבר אשראי לכל דבר ועניין, אכן נגרם כתוצאה מהענקת אשראי על בסיס הנחה מגוחכת, שהשוק כבר ידע לתקן את עצמו. משבר האנרגיה בשנות השבעים במאה הקודמת, הביא לאינפלציה, כדי לחנוק את האינפלציה העלו את  הריבית לרמה גבוהה בארצות הברית ובעולם, וכך אכן נוצר מחנק אשראי עולמי. כדי לשחרר את מחנק האשראי העולמי, שחררו את הבנקים מהכבלים שקשרו אותם מאז משבר שנות השלושים במאה הקודמת. לאט לאט הוסרו עוד ועוד כבלים, עד שהמדינות למעשה העבירו לבנקים את הזכות הוירטואלית לייצר כסף, בעוד הבנקים המרכזיים בעולם מפסיקים את ההדפסות. האשראי הבלתי מוגבל החליף את ההדפסה. כך במקום אינפלציה, נוצרו התייקרויות במחירי הנכסים (בדרך כלל לוקחים מינוף כדי לקנות נכסים לא צעצועים לדוגמה).

*

כאשר הבנקים איבדו את המגבלות, התפקיד שלהם התעוות. הדרך הקלה ביותר לייצר עושר אישי היא לשבת על הצינור, ולכוון את הכסף לכיסים הפרטיים במקום על חשבון המקומות בהן הוא נדרש. כאשר ניתן לייצר עושר מהסטת הון, במקום מייצור מקומות עבודה, העושר אינו תלוי באנשים אחרים, אלא בהרחקת העיניים מהצינור. הבנקים לא גרמו לשום משבר, העיניים שהורחקו מתוך כוונה לייצר אשראי חסר, הם שגם חסרו כאשר הבנקים התחילו לייצר את העושר לעצמם, במקום להעביר את ההון מהמשאבה אל הגידולים המייצרים את העושר. בהמשך לדיון על ה"מוסר" מיום שישי, מוסר אמור להיות מגבלה על נקיטת פעולות הגורמות נזק לאחר. הבעיה היא, שהמוסר כשלעצמו הנו מגבלה חלשה ואמורפית מדי. ברגע ששחררו את אנשי הצינור, הם מיד החלו להסיט את ההון, כי זהו הטבע האנושי. זהו גם חלק מהגלגל הכלכלי הקלאסי. לא הבנקים ייצרו את המשבר, הכלכלה ייצרה אותו.

*

אך הרחקת העיניים מאנשי הצינור שחררה אותם מדאגה לתפקידם בסופו של יום. הבעיה היא שהכח שצברו אנשי הצינור, מונע עכשיו את התיקון של מערכת ההשקייה העולמית. בזמן שאצלנו עוסקים במשבר הדיור, ובעולם מתעסקים במשבר החוב, התגלו כמה פרשיות. לדוגמה, מסתבר שריבית ה"לייבור" הריבית הבין בנקאית, הושפעה מהנטיות של סוחרים גדולים לייצר רווח לעצמם. אתן לכם כמה דקות להרים את הלסת מהרצפה. מסתבר שסוחרים גדולים בבנקים ובקרנות הגידור תיאמו ביניהם את רמת הריבית כדי לייצר רווחים לעצמם.

את אותה תגלית מדהימה גילו בקשר לקביעת מחירי המט"ח בעולם. אני יכול לספר לכם על מקרה פרטי שלי כדי שתבינו איך משתמשים במחירי המט"ח כדי לייצר רווח לסוחר בבנק. כאשר התעסקתי בכסף, היו לי חשבונות בשני בנקים במקביל. לצורך הבקרה, בצעתי מכירה אל אותו מטבע באותה שנייה, כנגד אותו מטבע נגדי. משום מה, בבנק אחד קבלתי מחיר אחר בצורה משמעותית לעומת הבנק השני. הסתבר לי שבמשך הרבה זמן, בנק אחד השתתף איתי במחירים שקבלתי. כלומר, אם קבלתי 1.2 פרנק ליורו לדוגמה, הסוחר היה לוקח ממני 0.01 פרנק לכיס שלו, בכל זאת צריך לדאוג לפרנסה.

את הגניבות במשכנתאות אתם מכירים כבר. בקיצור, מי שחושב שקיים שוק משוכלל, זה בדיוק אותו שוק כמו בית הדין בהתאחדות לכדורגל הישראלי, הוא נטול פניות כמעט לחלוטין, אך רק כמעט.

*

דרך אגב, מי שחושב שאנשים משלמים את המחיר כשהם נתפסים, לא מבין כמה כח יש לאנשי הצינור. אף אחד מגנבי הסאב פריים לא יושב בכלא, וכך גם גנבי הלייבור, או גנבי המט"ח. במקום להושיב אנשים בכלא, מנסים להחזיר את העיניים, הבעיה היא שצריך עכשיו כבר להשתמש בידים, לא בעיניים.

הורד

איך זה מרגיש?
להיטי הזהב של שנות התשעים

30 Comments

מתן גילור 9 בפברואר 2014

מעולה.
3 דברים:
1. בשנים האחרונות עדיין מגיעים לתובנות חדשות לגבי הגורמים לשפל הגדול, בארה"ב בפרט ובשאר העולם המפותח בכלל. יכול להיות שעדיין מוקדם להגיע למסקנות חותכות לגבי משבר הסאב-פריים; ובכל זאת, לא עולה לנו כסף, אז גם אני אתן את 2 הסנט שלי.
2. לענ"ד, יותר מאשר שהאשראי היה זול וניתן ללא הכרה, מה שגרם למשבר היה האיגוח של אותם חובות בעייתיים, כיוון שרוכש נכסי הנייר מגובה המשכנתאות לא באמת הבין איזה סיכון המאגח מוכר לו ודרש ניכיון הרבה יותר נמוך מהסיכון המגולם. שים לב, שהנפגעים העיקריים היו רוכשי אותם נכסי נייר – הרבה יותר מנותני המשכנתאות הרגילים שיכלו לעמוד יותר מקלות את הסיכון הגלום בלווה ולהתאים לו ריבית.
3. אתה עוטף את זה במלל יפה ומטפורי, אבל אפשר להגיד את זה כלשונו – מוכרים אותנו!

איש הפח 9 בפברואר 2014

האיגוח של המשכנתאות היה רק הסימפטום לכל סולם הערכים הקלוקל שהשתלט על המערכת הבנקאית. למעשה היה פה מקרה של רמאות חד וחלק, כאשר ארזו את המשכנתאות סאב פריים עם משכנתאות איכותיות וכך העלו בצורה מלאכותית את הדירוג של האג"ח, לכן לא פלא שהרוכשים לא ראו שהנכסים בעיתיים.

מתן גילור 9 בפברואר 2014

אין שום בעיה לאג"ח נכסים מסיכון שונה ביחד. מן הראוי כמובן לחשוף בפני הרוכש לא רק איזה נכסים מאוג"חים (זה דווקא כן נעשה), אלא להבהיר באופן מציאותי יותר מה הסיכון הגלום בהם, הואיל ולבית השקעות אין כמעט יכולת להעריך את יכולת ההחזר של כל לווה.
מסכים איתך שזה אכן סימפטום, אבל בהחלט אחד שעלה יותר ביוקר מסימפטומים אחרים.

עמית פרוסנר 9 בפברואר 2014

מתן, בהתחשב בעובדה שחלק מבתי ההשקעות הגדולים, נכנסו לשורטים מטורפים כנגד מארזי האג"ח שהם דחפו ללקוחות שלהם, ככל הנראה הם ידעו להעריך שמדובר בדרעק של סחורה.

מתן גילור 9 בפברואר 2014

לא הבנת אותי. דיברתי על בתי ההשקעות שרכשו את אותם נכסים מהבנקים. לא לחינם הם ולא הבנקים המסחריים הגיעו לחדלות פירעון.

נבות 9 בפברואר 2014

כמו שזה הופיע בזמנו באקונימיסט- Banksters

כחול 9 בפברואר 2014

גיל, תודה כרגיל על פוסט נהדר.

גיל שלי 9 בפברואר 2014

תודה. אולי זה ילדותי, אבל אני מתרגש כל פעם מחדש כשנהנים מפוסט שכתבתי

יוסי 9 בפברואר 2014

תתרגש יש לך על מה , טור מצויין

אדם בן דוד 9 בפברואר 2014

תודה. מעולה ומעצבן כרגיל.

MOBY 9 בפברואר 2014

כרגיל בונבון.
מה דעתך על הדסה?
למה האנשים שאיבדו את כספם אצל מיידוף ודומיו באותו הקשר ההפסדים של קק"ל. מבקשים היום את עזרתם של משלמי המיסים מבלי לאבד את עצמאותם?
ולמה אף אחד לא שילם בכסאו?
תרומות לבית חולים הועברו להשקעה מעבר לים על מנת לרפד את כיסיהם של נבחרים. ואף אחד לא שואל את השאלות הללו בכלי התקשורת.
וקק"ל הופכת היום את אתריה לאולמות אירועים וסוכנויות נדל"ן על מנת לכסות הפסדים של מלכ"ר (שוב עניין התרומות).

אלכס (החיקוי) 9 בפברואר 2014

+1

גיל שלי 9 בפברואר 2014

כל העמותות האלה מתפקדים כצינורות, וכמובן שיש בהן את אותן תופעות של אנשים שמוצאים דרך להעביר את הכסף גם למקומות אחרים שקשורים לכיסים הפרטיים שלהם. כלל ידוע בתרומות לעמותות, 90% מהכסף הולך לתפעול העמותה ורק 10% למטרה עצמה. אל תתפלא על מה שקורה בהדסה ובקק"ל

יוני (המקורי, מפעם) 9 בפברואר 2014

גיל, זה לא תמיד נכון, הכלל הזה שלך. לא מתאים לך לכתוב בצורה כל כך נחרצת. למשל, ב"עזר מציון" מספר חד ספרתי של אחוזים הולך לתפעול המערכת והשאר לפעילות העמותה. המתרימים שלהם הולכים עם דו"ח של רואה חשבון וזו הסיבה שתרמתי להם כמיטב יכולתי הצנועה. כמובן שיש את הצד השני, למשל האגודה למעל החייל.

ובלי קשר, רוב הכסף שמגיע להדסה לא מגיע מתרומות נשות הדסה אלא מפעילות רפואית, בדיקות וניתוחים. נשות הדסה אמורות להשלים את הגירעון, כמו שהמדינה משלימה לבתי החולים הממשלתיים.

גיל שלי 9 בפברואר 2014

לא תמיד, מסכים. אם עזר מציון קשור לרב פירר, אז אתה צודק לגמרי. אך מה לעשות, זה כלל האצבע, מחקר שביל גייטס עשה לפני שהחליט שהוא לא תורם לעמותות אלא מקים אחת בעצמו ואשתו מנהלת שם את הכסף שלהם

אביאל 9 בפברואר 2014

Moby – גם אתה, גם אני ואני מניח שגם גיל פה היה משקיע אצל מיידוף עשור לפני המשבר. כל שמנתה וסלתה של היהודית של ניו יורק שמה אצלו כספים וקיבלה 15 אחוז בשנה, מי לא היה משקיע ככה ?!

אביאל 9 בפברואר 2014

תיקון – יהדות ניו יורק

MOBY 9 בפברואר 2014

אולי אתה צודק
אבל לא הייתי בא לציבור לכסות את ההפסדים מצד אחד ולא מכה על חטא ועולה לגרדום מצד שני.
ובטח הייתי מעלה את זה בדיון המתפתח.

גיל שלי 9 בפברואר 2014

לא הייתי משקיע אצל מיידוף רק בגלל שלמדתי כבר את השיעור שלי במה שנהיה אחרי זה אטריום של גזית גלוב כיום. מה שיותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי, כנראה לא אמיתי. קראו לחברה לפני אטריום מיינל

אביאל 9 בפברואר 2014

גיל – רוב האנשים הרוויחו לאורך זמן (בטח אלה שהשקיעו במשך תקופה ארוכה) – בהחלט נראה טוב מדי, אבל מצד שני אם היית קונה מניות בחברת האחזקות של באפט לפני 20 שנה התשואה בכלל לא היתה נראת ריאלית.

גיל שלי 10 בפברואר 2014

לא סתם טוב מדי כל שנה 12% בלי סטייה זה בלתי אפשרי, ואף אחד לא ידע במה הוא שם את הכסף, בקיצור היו מספיק סימני אזהרה למקצוענים

אביאל 10 בפברואר 2014

גיל – אם אני לא טועה, אצל באפט היית מקבל לאורך 20 שנה יותר מ12 אחוז בשנה.

ממה שקראתי כל מה שהיה יכול שם אצל מיידוף כסף, גם אנשי פיננסים מבריקים.

גיל שלי 10 בפברואר 2014

אצל באפט יש שנה של שלושים אחוז ושנה של -2% אצל מיידוף היה כל שנה בדיוק 12%. האשפים הפיננסיים עלו על הטריק די מהר. רוב מי שנשאר שם פשוט מכר את מיידוף ללקוחות שלו גזר עליהם קופון והאמין שיצא בזמן. היתה אישה אוסטרית שטעתה ועשתה את הטריק הז למאפיה רוסית. היא לא גמרה טוב

קשקשן בקומקום 9 בפברואר 2014

טוב וחד כרגיל!

LEONIDAS 9 בפברואר 2014

ברטולד ברכט ניסח את זה באופן הטוב ביותר:

“What is the robbing of a bank compared to the founding of a bank?”

יניר 9 בפברואר 2014

איתן אבריאל כותב על זה בדיוק בהארץ מהיום, רק בהרבה יותר מילים….

אביאל 9 בפברואר 2014

גיל שלי – הסיבה שאנשי הסאב-פריים לא הואשמו פלילית היא כי למעשה אין כל כך במה להאשים אותם מבחינת החוק. היתה כתבה בFT לא מזמן (לקראת דאבוס), על כמה מהמנכל״ים הבכירים (מסיטי בנק, ליהמן ברדרס ובר-סטרנס) ועל איפה הם היום בעקבות המשבר, הם למעשה עובדים בכל מיני חברות איזוטריות (אחד באפריקה) ומנסים לשקם מוניטין שלא יחזור לעצמו ואף אחד לא באמת שילם מחיר.

בקשר להונאות המט״ח וריבית הלייבור, כרגע העניין בחקירה, דווקא צופים כתבי אישום לכמה מהפעילים שם, כי הפעם יש בסיס לעבירות פליליות והונאות.

גיל שלי 9 בפברואר 2014

לא זוכר איך קראו לבחור מקאנטרי ווייד, תאמין לי שיש שם הרבה סיבות שישב בכלא, הוא חוגג על הכסף שעשה.
כשיגישו כתבי אישום נדבר, הם בדרך כלל יוצאים מזה בלי פגע למרות כל האיומים

איתן 9 בפברואר 2014

ולמי שלא ראה את "הזאב מוול סטריט" רוץ עכשיו – תענוג!

Comments closed