גם אם ג'קסון יבוא, לא צריך להתרגש

פיל ג'קסון ממשיך להיות פיל ג'קסון. הוא מחזיק את כל ניו יורק במתח. החברה של עם השורשים הלייקרים הולכת עם טרינינג של הניקס, ביל בראדלי נשלח אליו לחיזור, אבל לפיל יש זמן. הפנטזיה שלו היתה בכלל לקבל עמדת יועץ, בדומה לג'רי ווסט  בגולדן סטייט כיום. מזמן אין לו סבלנות להיות כל יום במגרש, הוא גם לא ממש מעוניין באחריות גדולה מדי, הוא ישמח לשתף בתובנות שלו, ותו לא.

*

גם אם נניח שג'קסון היה מגיע כמאמן (והוא לא), הניקס הם בני ערובה של האגו של מר ג'ים דולאן. דולאן דרך אגב עוד לא נפגש עם ג'קסון הוא הסתפק בלשלוח שליחים. הניקס משמשים לדולאן כלי למשיכת תשומת לב. דולאן רוצה להוכיח שהוא לא רק נולד למשפחה הנכונה, הוא ממש יודע לעשות דברים מדהימים. הצעד הראשון היה להעיף את צ'קטס ואת גרונפלד ולקחת את הגאון מווילנה סקוט ליידן, ההוא שבחר בדראפט את פרדריק ווייס בבחירה ה16 לדוגמה, לאחר מכן בטרייד גאוני העביר את ננה וקמבי בשיאו לדנבר תמורת הברך הגמורה של מקדייס.

אחרי ליידן דולאן רצה לידו עוד אלכוהוליסט בגמילה, ולקח את איזייה תומאס. איזייה שכבר השמיד את הCBA הצליח לעשות שמות גם בניקס, לא רק בבחירת השחקנים, אלא גם בהטרדות מיניות. אך כל זה לא שלל ממנו את אהבתו של דולאן. דולאן נפרד מאיזייה רק כשממש לא היתה ברירה. אז מר דולאן הביא את וולש. וולש הצליח מהר לתקן הרבה נזקים של אדון איזייה. מקבוצה עם משכורות דפוקות, הוא ניקה והגיע לקיץ של לפני שלוש שנים מתחת לתקרה. הוא אמנם נכשל בלהביא את לברון, וגם ההחתמה של אמרה נראית בדיעבד כהימור כושל, אך וולש רצה לבנות קבוצה. דולאן לעומת זאת רצה למכור מהר מינויים לגארדן המחודש, לכן על אפו וחמתו של וולש, הלך והחתים את כרמלו תמורת הכל וגם בחירות דראפט עתידיות.

*

בקיצור, למרות שלג'קסון לא חסר אגו, לא נראה לי שיש לא את האנרגיות לעשות את הדבר החשוב ביותר, והוא הרחקת דולאן מכל עמדת השפעה בקבוצה. הסיכוי היחיד של הניקס הוא אם ג'קסון יודיע לדולאן, אני בא בתנאי שאתה עולה לבוקס שלך, ומתעסק עם הריינג'רס ולא עם הניקס. עד אז, גם ב2016, אז נגמרים כל החוזים של באראניני ואמרה, לניקס אין תקווה.