ליגת שוקי ההון – פג תוקף

כתבתי טור חדש למקום הכי חם בגהנום, על הקשר בין השלטון הצבאי בתאילנד ובין המאבק לשוויון בחלוקת ההכנסות המתחולל בעולם, למעוניינים

http://www.ha-makom.co.il/post/gilshely-thailand (הלינק עצמו יופיע בצורת קישור בתגובה הראשונה למטה)

 

לא רק למוצרי חלב צריך להיות תאריך פג תוקף, כך גם צריך לשים חותמת פג תוקף על תזות כלכליות. הסיבה לכך שמדינת ישראל לא תראה שקל מהכסף שיזרום מסין אל קרן אייפקס הוא תיקון לחוק מס הכנסה שיזם שר האוצר בזמנו, בנימין נתניהו, שדאג לעודד קרנות פרייבט אקוויטי להשקיע בישראל, באמצעות פטור ממס רווחי הון. אביאל טוען שמדובר בפטור מקובל בעולם, והוא צודק, בדרך כלל קרנות משלמות מס לפי מיקום הרישום שלהן, אך עדין אין זה אומר שזהו כלל בל יעבור.

*

אני מבין את הלוגיקה שהיתה בזמנו. המחשבה היתה שיש למשוך השקעות לישראל, והדרך לעודד זרימה של השקעות עוברת גם דרך הטבות מס. כיום לאחר המשבר הפיננסי של 2008 כבר מבינים שיש הבדל בין קרנות פרייבט אקוויטי זרות ובין השקעות אסטרטגיות של חברות זרות, ולכן כדאי מאוד להבחין בין השניים גם במדיניות המס. הלוגיקה הישנה גרסה שהשקעות של קרנות פרייבט אקוויטי ישביחו את החברות המקומיות באמצעות הכנסת נורמות ניהול מתקדמות. כיום כולם מבינים שקרנות פרייבט אקוויטי מחפשות מכה זריזה, ונורמות הניהול יהיו קשורות אך ורק להצפת הערך הזריזה ביותר האפשרית, אני לא בטוח שיש בכך כדי לתרום לכלכלה הישראלית.

*

ממקום עבודתי אני בהחלט רואה את היתרונות הגלומים בחברות זרות הרוכשות חברות ישראליות כהשקעה אסטרטגית. הדרך שבה חברות כמו אינטל, מיקרוסופט והרבה חברות זרות אחרות, מנהלות את עסקיהן, היא דרך שניתן ללמוד ממנה רבות. חברות אלה לא קנו נכס פיננסי, הן קנו חברות כהשקעה בלי תג זמן, והן עושות את כל יכולתן כדי להפיק מחברות אלה את התוצרת הטובה ביותר שניתן. ברור במצב שכזה שחלק גדול מהצלחת החברה תלוי בעובדיה, ולכן החברות מתייחסות לעובדים כחלק אינטגרלי משווי הנכס.

כאשר קרן פרייבט אקוויטי רוכשת חברה היא מסתכלת על פרמטרים אחרים לחלוטין. קרן פרייבט אקוויטי רוצה לממש כל השקעה בפרק זמן קצר, חמש שנים לכל היותר. אין מדובר בהשקעות אסטרטגיות אלא בהשקעות טקטיות. אם נדמה את ההבדל לקבוצות, הרי שזהו ההבדל בין הבאת מאמן שמעוניין להוציא אליפות עכשיו ולא מתענייין במה שיקרה בקבוצה לאחר מכן, אל מול מנהל שבונה קבוצה לאליפות, אך תוך בניית מבנה שיישאר לאורך שנים רבות. בקיצור, ההבדל בין בית"ר של גאידמק לבין מכבי של גולדהאר (ולכל מי שלא מרוצה מההתייחסות הבלתי פוסקת לגולדהאר, זב"שו).

*

הטבות מס צריכות להתחשב באינטרס אותו הן אמורות לעודד. כאשר כללי הטבות המס יוגדרו בצורה ברורה ומתוך רצון לתמוך בכלכלת ישראל לטווח הארוך, השחיתות של תפירת הטבות מס מאחורי מסך עבה המסתיר את הסיבות לכך, תהפוך להיות עסק קשה יותר. הגיע הזמן שמדיניות עידוד ההשקעות תבוא מתוך תורה סדורה, תורה שמכירה בהתפתחויות הכלכליות האחרונות. זה יעזור גם לעניין התקציב בשנה הבאה. כאשר אני שומע שיש להגדיל את נטל המס, מאחר והגרעון יגדל, אני מזהה שהגורמים הכלכליים המובילים בישראל, עדין לא התעדכנו במה שקורה בעולם כיום.

חשש מפני אינפלציה כיום הוא בדיוק כמו החשש משיטת הWM בכדורגל. המחשבה שהריבית בה ממשלת ישראל יכולה לגייס כסף היא נמוכה בזכות חברות הדירוג הזרות, מתעלמת מכך שחברות הדירוג איבדו את אמינותן לחלוטין ב2008, וכיום יש הרבה נזילות שמחפשת אפשרויות השקעה בנרות, אגרות חוב ממשלת ישראל ימשיכו לעניין את המשקיעים גם כאשר חברות הדירוג יחשבו עלינו דברים פחות טובים, ובתנאי שהמשקיעים יבינו את הלוגיקה שמובילה את המדיניות הכלכלית שלנו.

הגיע הזמן לעדכון התזות הכלכליות, ולבניית מערכת כלכלית לוגית בישראל, הגיע הזמן שהמדיניות תנבע מהדרך אותה רוצים להוביל, ולא מהמספרים אליהם רוצים להגיע. כרגע לפחות, נראה שהמדיניות הכלכלית בישראל מוכתבת מתוצאות האקסל, הגיע הזמן לשינוי.

הורד

 

הוא דווקא ראה עד הסוף
חבר חדש בצמרת - ווסלי סו

10 Comments

משיח 25 במאי 2014

מסכים עם כל מילה, ממליץ לשלוח עותקים למשרד רה"מ, משרד האוצר ובנק ישראל

גל ד 25 במאי 2014

לא צריך לשלוח למשרד האוצר, צריך רק להעלות לפייסוש ולתייג את יאיר.

ערן 25 במאי 2014

גיל, חשיבה מקורית וחזקה.
דרוש כמובן שינוי לא רק בתזות כלכליות בישראל, אלא ברחבי העולם כולו, הנשען כיום במידה רבה על תאוריות כלכליות שאינן קשורות למציאות.
אבל אם יהיה שינוי קטן בישראל, דיינו…

קורא 25 במאי 2014

אני חושב על זה הרבה לאחרונה בהקשר של כיל. החברה נהנתה משיעור מס נמוך, ולכאורה אנחנו אמורים להיות נגד זה כי יש פה עושק של משאבי טבע, אלא ששיעור המס הנמוך הזה סייע מאוד לעובדי החברה שחיים בדרום הארץ שנהנו ממשכורות מפליגות ביחס לממוצע הענפי ברחבי העולם.

עכשיו, אנחנו אמורים לתמוך בחלוקת העושר בין העובדים להנהלה באופן כללי ולעודד חברות שמתגמלות את כל העובדים שלהן ביחס להצלחה ולרווחים שלהן, ממש כמו שקורה בכיל, ואני ממש לא בטוח שאם החברה תשלשל את הכסף הזה לממשלה הקצאת ההון תעשה יותר טוב לכולנו מאשר בכיס של עובדי כיל שגרים במקומות מוכי תעסוקה.

גיל שלי 25 במאי 2014

אני חושב שזה לא צריך להעשות לפי חברות, צריכים להיות קריטריונים שקובעים הטבות מס לחברות שמשתפות את עובדיהן ברווחים שלהן.

אביאל 25 במאי 2014

קורא – קו המחשבה הוא נכון, אפשר להגיד את אותו הדבר גם לגבי עובדי חברת החשמל ובכלל עובדי המגזר הציבורי, אבל הוא לרוב לא בר-קיימא ולא מחזיק לאורך זמן, שולי הרווח של מרבית התעשיות הולך ומופחת לאורך השנים (תחרות, רגולציה וכו׳) ומספיק לראות את החוב של חברת החשמל.

בכל מקרה, כי״ל היא מקרה יוצא דופן, שכן שוק האשלג מתנהל בסוג של קרטל יוצא דופן (ולכן הרווחים מובטחים), שפשוט לא ברור לי למה המדינות השונות לא מאחדות כוחות ועושות משהו בנידון.

מספיק לראות את הפסדי המילארדים של החברה לישראל (צים, בטר פלייס ועוד) שכולם מגובים ע״י רווחי כי״ל.

אביאל 25 במאי 2014

גיל – טוב אז מסתבר שאייפקס בכלל לא תשלם מס בשום מקום, היא רשומה באיי הבתולה הבריטים ופטורה ממס לחלוטין.

מצד שני, יש שינוי באופק, חוק הדיווח החדש של האמריקאים שדורש מכל בנק שרוצה לעבוד בארה״ב באיזושהי דרך לדווח על כל חשבון של אזרח אמריקאי מביא להרבה אמנות בין מדינות לדיווח הדדי.
לפני שבועיים אם אני לא טועה הם חתמו עם השוויצרים (וגם איתנו) ובעצם הפכה את שוויץ בפועל למדינה שכבר יהיה קשה מאוד להעלים דרכה מס. הצעד הבא, ככה מסתמן הוא מלחמה בכל האיים הנידחים שמשמשים כמקלטי מס (ליכטנשטיין כבר נכנעה לגרמנים ולצרפתים), אבל הבעיה היותר גדולה היא דרך הפעולה של אירלנד – כרגע אין מענה לזה, זה כל כך אבסורדי, כמו במקרה שלאפל היה משתלם לגייס כסף למימון של קניית מניות עצמית מהשוק ולשלם ריבית (אמנם נמוכה) מאשר להביא את עשרות המילארדים ששוכבים באירלנד לארה״ב.
השינוי הנ״ל לא היה מתרחש ללא המשבר הפיננסי וגם הבנקים הגדולים מעיזים הרבה פחות לעצבן את הרשויות, לקרדיט סויס כמעט לקחו לפני שבוע את הרישיון לפעול בארה״ב (מה שאומר שהוא היה כנראה פושט את הרגל).

אלעד אחד 26 במאי 2014

אתה יכול לפרט בבקשה מהי דרך הפעולה של אירלנד?

אביאל 26 במאי 2014

בגדול מס חברות נמוך מאוד, פטורים לעשור ומדיניות מקילה באופן כללי בכל מה שקשור לתאגידי ענק להתיישב שם ולנהל את הפעילות (לרוב האירופית בכלל והבריטית בפרט) שלהן משם.

דוגמא קטנה, 95 אחוז מההכנסות של גוגל הן מפרסום, הסוכנים של גוגל יושבים בפועל באירלנד ויוצאים לפעילות ברחבי אנגליה, כך גוגל מכניסה מילארדים מפרסום אנגלי אבל הכסף נעשה כביכול באירלנד ולכן היא כמעט ולא משלמת מס באנגליה.

אירלנד נהנת מכך שהמטות של המון חברות ענק יושבות אצלה.

בקיצור מלחמות מס.

Comments closed