ליגת שוקי ההון – אין סטטוס קוו (אופציה מול מניה)

מה היא אופציה? לא נסתבך עם מושגים כגון call או put. אסביר בטרמינולוגיה פשוטה. נניח שמניית משה נסחרת כיום ברמת ה100 שקל. גוף המחזיק במניה יכול לכתוב אופציה. לצורך הדוגמה, ניתן למכור אופציה לגוף אחר, כך שהגוף האחרי יוכל לקנות את המניה בתוך שלושה חודשים בסכום של 120. הגוף שקנה את האופציה משחק על שני גורמים, זמן ומחיר. במידה ומחיר המניה לא יגיע תוך שלושה חודשים ל120, שווי האופציה שקנה יגיע לאפס. לכן, על ציר הזמן, שווי האופציה יורד בכל יום שעובר, אלא אם מחיר המניה מתקרב ל120. על מנת לפשט, אם נניח שמחיר המניה תקוע ב100, בכל יום שווי האופציה ירד (כמובן יש גורמים נוספים של וולטיליות אך אני רוצה להתמקד במימד הזמן). בקיצור, מי שסוחר באופציות צריך להתייחס גם למימד המחיר וגם למימד הזמן שחולף, לכן ברור לו שאין מצב של סטטוס קוו, שכן גם אם מחיר המניה תקוע, מחיר האופציה לא נשאר במקום.

*

לכאורה אין זה כך במקרה של מניה. אם קניתי מניה, מימד הזמן לא מקבל את אותו תפקיד. אין תאריך מסוים בו אני יודע שהמניה תהפוך לאפס. לכן כמובן הרבה יותר מסוכן לקנות אופציה בהשוואה לקניית מניה. עולה השאלה האם זהו המצב האמיתי, האם ייתכן וציר הזמן אינו משחק תפקיד בקניית מניה? לדעתי התשובה לכך היא שלילית, כפי שאין סטטוס קוו בשום תחום בחיים, אין סטטוס קוו גם במניות.

ניקח לדוגמה אדם שקנה לפני 50 שנה את מניית קודאק. לכאורה במידה וההכנסות של קודאק רק עלו במהלך הזמן, אותו משקיע היה צריך להיות מאושר ורגוע. אך מאחר ואנו חיים בעולם דינמי, עולם שבו אם אתה לא מתקדם אתה למעשה הולך אחורה, מימד הזמן קיבל ביטוי מיוחד במקרה של קודאק, שכן החוזקה האדירה של קודאק בתחום הפילם והדפסת התמונות הפכה לחוזקה לא רלוונטית על ציר הזמן, וכך אדם שקנה מניה של קודאק מצא את עצמו עם נייר ששווה אפס לאחר זמן מה.

קודאק אינה מקרה ייחודי. אם נסתכל על מדד הS&P 500, נראה תחלופה אדירה של החברות המרכיבות את המדד. ישנן חברות רבות אשר אנו מכירים כיום כאימפריה כלכלית, שבעוד עשור כבר לא יהיו שוות פרוטה. חברות צריכות להתמודד עם ציר הזמן, במידה והן לא משתנות, הן נמחקות. מיקרוסופט לדוגמה היתה חברה שנשענה על תכנת חלונות בתחילת דרכה, וכיום היא נשענת של שירותים בענן. במידה והיתה נשארת בתכנת החלונות בלבד, מיקרוסופט היתה נמחקת כבר כיום מהמסחר.

*

תובנה זו נכונה לא רק לחברות, היא נכונה גם למדינות ולכלכלות. התהליכים אמנם איטיים יותר, וקיים מצב שמדינה לא תגיע לאפס (אולם ייתכן שכן ואנחנו פשוט נמצאים בנקודה מוקדמת על ציר הזמן), אך מדינות שאינן משתנות עם ציר הזמן, דינן שהן הולכות אחורה. הכלכלה הרוסית היא דוגמה מצויינת לכלכלה אשר אינה משתנה על ציר הזמן, לא סתם שאל הנשיא אובמה מה רוסיה מייצרת. רוסיה בדומה לסעודיה הנן מדינות הנשענות כלכלית על משאבי הטבע, בלי לפתח את הכלכלה בערוצים מקבילים. מאחר והעולם נע כל הזמן, נניח ויימצא תחליף אנרגטי טוב לנפט, סעודיה תאבד תוך שנים מעטות את האפשרות להתקיים.

כלכלה שאינה עוברת רפורמות מתמידות, מתקשה להסתגל לדינמיות של ההתפתחות הכלכלית העולמית.

*

האם מישהו מסוגל לספר לי על הרפורמות הכלכליות שמנהיג יאיר לפיד, שר האוצר שלנו? הוא נכנס בעצמה לתחום שכר הבכירים בענף הפיננסים. כמובן שמדובר בצעדים פופולריים במיוחד, שכן ישנם מעט בכירים המצביעים, והרבה מאוד אזרחים שהכנסתם תקועה ומחפשים את האשמים בכך. אך האם ניתן לקרוא למדיניות זו רפורמה? ניתן היה לקרוא לכך רפורמה אילו במקביל להגבלת שכר הבכירם, יאיר לפיד היה דואג שהאוצר יגיש תכנית אשר תחלק מחדש את הכנסות החברות, כלומר תעודד את המרת הגבלת שכר הבכירים לתוספת שכר לשאר העובדים, אך אני לפחות לא מצאתי צעדים כאלה.

תכנית מע"מ 0 לקניית דירות גם היא אינה יכולה להחשב כרפורמה בשום צורה שהיא. ראשית קיים ספק גדול האם תכנית זו תצא אל הפועל. אין לנו כל מושג מה תהיה השפעתה האמיתית, פרט ליצירת עבודה רבה לשמאים, ויצירת ביקוש מצטבר אשר יתפרץ בנקודה מסויימת, ביקוש שנוצר כתוצאה מקונים פוטנציאליים הדוחים את הרכישה, במקביל לכך שקבלנים לא בונים דירות חדשות בגלל חוסר הוודאות. שוב מדובר בצעד פופוליסטי אשר אינו מהווה רפורמה שהיא.

כלומר, יאיר לפיד מתרכז באיומים על ראשי החמאס (ואלה כמובן מאוד מתרגשים לקרוא בגלובס שקיים איום על חייהם, במיוחד כאשר האיום מגיע מפי שר אוצר עם נסיון לחימה יוצא דופן, ואמינות שאין דומה לה), ומתרכז בניסיונות עקרים לייצר פופולריות. ייטיבו לעשות יועציו של האיש במידה ויספרו לו שיאסוף קולות באם ינסה להבין את התחום אותו לקח תחת אחריותו, וישאף לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. כאשר אתה רודף אחר הכבוד ואחר החיבה של ההמונים, הנטייה המוזרה שלא אלה היא לברוח ממך.

*

כל זה נכון כמובן לסטטוס קוו בכל מצב. ישנה נקודה בזמן בה הסטטוס קוו גורם לירידה בערך. בניגוד לאופציות, הנקודה הזאת אינה מוגדרת, אך כאשר שמים לב לגורמים מסביב, קל להבין שהנקודה הגיעה.

הורד

 

חוק ה 10,000 - גיל גרינגרוז
בחזרה לעתיד: שבועיים לבונדסליגה

57 Comments

יריב 10 באוגוסט 2014

מיקרוסופט ממשיכה לעשות את עיקר הכסף שלה מרשיונות תוכנה ולא משירותי ענן. אולי זה ישתנה בעתיד, אבל נכון להיום שירותי ענן לא מגיעים לעשירית מהכנסות מיקרוסופט (אלא אם מגדירים באופן מאוד רחב).

http://www.zdnet.com/apple-google-microsoft-where-does-the-money-come-from-7000026043/

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

אני באמת עשיתי הכללה גסה של כל האופיס בתוך שירותי הענן, בכל מקרה הכוונה היא שמיקרוסופט כבר מזמן לא נשענת על חלונות, אילו נשארה שם היא כבר לא היתה קיימת

עורב סגול 10 באוגוסט 2014

אאוץ'
לא הצבעתי ללפיד, ובעיני הוא מנסח מילים מוצלח, אבל אני מניח שגיל שלי, אני, ומגיבי דה-באזר הם פחות או יותר קהל היעד של "יש עתיד"
רשימה כזאת היא חתיכת אגרוף בין העיניים

wiz 10 באוגוסט 2014

פוסט נפלא,
אבל אני חושב שההסבר הטכני על האופציות בתילת הפוסט רק בלבל אותי עם ידע קודם:

1. למה לקנות אופציה לקנות מניה, ולא פשוט לקנות אותה?
2. למה במידה והמניה לא מגיעה למחיר רכישת האופציה, השווי שלה הוא אפס?
ברור לי ש"קנית" במחיר הפסד, אבל מה ההבדל בין לקנות מניה שפשוט יורדת?

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

אופציה פגה בתאריך מסוים לכן לדוגמה אם האופציה נכתבה לתאריך 31.12.2011, אזי היא פגה בתאריך זה ולא קיימת בתאריך 1.1.2012.
אופציות משמשות כהגנות בעיקר על החזקה של ניירות ערך אחרים

יריב 10 באוגוסט 2014

שתי הנקודות האלו שלובות זו בזו. ברכישת אופציה אתה שומר לעצמך את האפשרות שלא לקנות את המניה. התהליך, כפי שאני מבין אותו, הוא שאתה משלם X עבור האופציה לקנות את המניה במחיר Y (בטווח זמן נתון). אם המניה לא מגיעה למחיר Y, אין לך סיבה לקנות אותה ולכן האופציה יורדת לשווי 0 (עדיף לקנות בלי האופציה מאשר באמצעותה). שים לב שבכל התהליך הזה לא קנית את המניה, ההפסד שלך חסום, לפיכך, באותו X, שהוא באופן טיפוסי נמוך בהרבה משווי המניה.

אלכס 10 באוגוסט 2014

אם לתת דוגמה (ונראה לי שהבנתי…):
המניה היום עולה 100 שקל. אני קונה אופציה ב- 10 שקל לקנות את המניה ב- 120. האופציה תקפה לשנה.
ז"א, שאם במהלך השנה הקרונה מחיר המניה יעלה על 120 שקל, האופציה שלי שווה משהו. אם המניה תעלה על 130 שקל, אז אני גם יצא עם רווח (בהנחה שאני מממש).

אלעד 10 באוגוסט 2014

אפשר להרחיב את מהות הפוסט לשינויים במדינה בכלל, לא רק הכלכלי.
סטטוס-קוו. המנהיגים מעדיפים לא לעשות דבר, מאשר לקחת החלטה וללכת איתה ולהיות אחראי לתוצאות.

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

ראה הפסקה האחרונה בפוסט

אלעד אחד 10 באוגוסט 2014

הסיבה לכך היא (בהפשטה כמובן) שהמצב הנוכחי הביא אותם לשם, ועל כן אין להם שום אינטרס לשנות את המצב.

אביאל 10 באוגוסט 2014

אלעד – זו תופעה גלובלית בימנו – הבנתי שנעשים הרבה מחקרים על העניין הזה, השמאל טוען שהעשירים גורמים לסטטוס קוו, הימין טוען שיותר מדי רגולציה גורמת לכך, אחרים אומרים שעידן הדיגיטל (שינויים טכנולוגיים, מדיה, רשתות חברתיות) גורם לכך, מעניין יהיה לראות מה קורה.

אלעד 11 באוגוסט 2014

אני חושב שסטטוס-קוו זה רע הכרחי. אם ניקח למשל את המצב הבטחוני, בהפשטה, אז יש 2 אפשרויות לשינוי הסטטוס-קוו בשטחים (שוב, בהפשטה):
1. להיכנס בכל הכח, יהיו האבידות אשר יהיו, להפיל את החמאס, להטיל משטר צבאי בעזה ולהביא שקט לדרום.
2. ללכת בכל הכח למהלך מדיני, סטייל אוסלו וההתנתקות, יהיו ההשלכות אשר יהיו, ולקוות שבצד השני התועלת תגבר על העלות ונזכה לשקט, גם אם לא ל"שלום".

הבחירה בדריכה במקום, במסגרתה כבר 14 שנה מטפטפים טילים על הדרום, ומדי שנתיים נכנסים לסבב שיותר אלים מקודמו, היא הבחירה הגרועה מ-3 האופציות.

מתן גילור 10 באוגוסט 2014

גיל, כהרגלך, הטור מעניין וכתוב היטב.
כמה דברים:
1. סליחה שאני מתחיל דווקא מזה, אבל אני סבור שההערה לעניין ניסיונו הביטחוני של שר האוצר איננה במקומה. אין רלוונטיות לידיעתו ברזי עצר המחלק ושחרור מעצור מסוג 2 או יכולת הניווט סולו+לילה+מפה חתומה. דבריו תקפים או אינם תקפים ללא קשר לניסיונו הצבאי. אם היה מדבר על האופן הצבאי בו לדידו נדרש להוציא את האיום מן הכוח אל הפועל, אזי שלדבריך היה יותר טעם. כל הנ"ל בטל אם חמדת לצון.
2. לענ"ד, משרד האוצר הוא הבנק הלאומי (לא בל"ל בע"מ). הוא איננו צריך לבצע רפורמות מעבר לתחום מאד צר שעיקרו במדיניות המסים. הוא כן צריך לאפשר ואף לסייע לשאר המשרדים לבצע רפורמות. שר האוצר לא צריך להיבחן ברפורמות שהוא ביצע, אלא ביכולתו לסלול את הדרך לרפורמות הנכונות של שאר משרדי הממשלה או לכל הפחות לסייע להם לפנות את המכשולים.
3. WIZ – יש מספר סיבות למה להשקיע בנגזרים ולא בנכס הבסיס. להלן העיקריים שבהם:
א. מקל על היכולת להיכנס לפוזיציית שורט.
ב. במקרה שגיל מציג, אופציה תעלה נניח 10 ש"ח. זה מאפשר גם למי שאין לו 100 ש"ח בכדי לקנות את המניה, לשריין לעצמו את האפשרות העתידית, כיוון שהוא מעריך שעוד 3 חודשים יהיה ברשותו הכסף הדרוש.
ג. ובהמשך לסעיף ב' לעיל, חלק ניכר מהנגזרים נפרע נטו (בדוגמא של גיל, אם מחיר המניה 140 ש"ח במועד פקיעת האופציה, אתה מקבל 10 ש"ח ולא צריך ללכת ואשכרה לקנות את המניה ואז למכור אותה).
ד. ואם המחיר הוא 10 ש"ח, אז אני בעצם יכול לקנות 10 אופציות במחיר של מניה אחת.
ה. וכאן הגענו לסיבה לשמה נגזרים הומצאו – תפקידם הראשון של נגזרים הוא לשם גידור. נניח שתאה מחזיק במניה ורוצה למכור אותה ב-130 ש"ח בעוד 3 חודשים. אז אתה גם כותב אופציה ומוכר אותה ב-10 ש"ח. אם המחיר מעל 130 ש"ח, אז מכרת ב-130 ש"ח + 10 ש"ח פרמיה על האופציה. ואם הוא נמוך מ-130 ש"ח, אז אתה מקטין הפסד ב-10 ש"ח בגובה הפרמיה. איפה אתה מפסיד? אם המחיר הוא 150 ש"ח, אז קיבלת רק 140 ש"ח. זה בדיוק המשמעות של גידור. הקטנת היכולת להרוויח והקטנת היכולת להפסיד. הקטנת הסיכון. זה רלוונטי בעיקר לסחר מטבעות ו/או סחורות ובא פחות לידי ביטוי בנכסי נייר.

שמעון כסאח 10 באוגוסט 2014

ה. או בשפה אחרת ביטוח, אם יתרחש מקרה הביטוח תקבל את מה שביטחת(מחיר המניה), כאשר ההוצאה שלך היא הפרמיה(עלות האופציה).

אלעד 10 באוגוסט 2014

לעניין הנקודה הראשונה, עושה רושם (בעיקר בסבב בלחימה הנוכחי) שרוב השרים מעדיפים להתבטא בנושא הבטחוני, מאשר לדאוג לעניינים באחריות משרדם (לדוגמא, ליברמן ומשרד החוץ, עוזי לנדאו ומשרד התיירות וכו'). הסיבה די ברורה – עדיף להתבטא בנושא שאין לך אחריות לגביו (accountibility), ושאתה יכול לצבור הון פוליטי בקרב ציבור אנשים ע"י אמירת מה שהם רוצים לשמוע, מאשר להוציא לפועל תכניות שכן באחריותך, שעלולות (גם) להיכשל או לא למצוא חן בעיני חלק מהאנשים.

יורם אהרוני 10 באוגוסט 2014

אלעד, מדויק!

אלעד אחד 10 באוגוסט 2014

בקשר ל-2: למי, לפי דעתך, האחריות לרפורמות בגופים הפיננסים אם לא למשרד האוצר?
וגם אוסיף שתכנית מע"מ 0% היא בעצם תכנית לרפורמה במיסים.
לגבי התמיכה ברפורמות במשרדים אחרים, זהו כמובן האישיו הגדול של תקצוב. גם הגדלת תקציב בתנאים מסויימים וגם קיצוץ בתקציב הם כלים ללחץ מטעם האוצר על משרדים אחרים לפעול לפי ראות עיניו של האוצר.

מתן גילור 10 באוגוסט 2014

הגופים הפיננסיים הגדולים ביותר בישראל הם הבנקים המסחריים. הממונה על הבנקים המסחריים יושב בבנק ישראל וכפוף לנגיד, כך שלמרבה הפליאה אני סבור שהאחריות היא על בנק ישראל.
לגבי בתי ההשקעות – הרשות לניירות ערך.
ואז נשארנו רק עם חברות הביטוח. עליהם אחראי הממונה על הביטוח שאכן יושב במשרד האוצר וכפוף לשר, אבל השר צריך לנהל אותו ולא להניע במקומו את הרפורמות.

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

אגף שוק ההון נמצא באוצר וגברת סלינג'ר כפופה לשר האוצר. רואים את זה יפה בפעולות שלה לגבי שכר הבכירים בפיננסים. הבעיה שלי היא שרואים שיאיר לפיד מתעניין אך ורק במה שקוראים עליו בעיתונים, ולא בשום דבר אחר. יש המון עבודה שצריך לעשות שם, לא עושים כלום

מתן גילור 10 באוגוסט 2014

בכל זאת, אני חושב שתסכים שהגוף הנשכני הוא הרשות לני"ע. קל וחמר לאחר שניתן להן הכלי של הקנס המנהלי והם לא צריכים לחשוב האם לפתוח בהליך פלילי או לוותר כליל.

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

מתן השינויים שצריכים להעשות אינם קשורים לאכיפה, צריך לשנות את המדיניות. אין באוצר של לפיד שום תכנון לטווח ארוך, שם רצון לשנות דברים מהיסוד, יש יחס רק לדבר אחד, הכותרת הראשית

מתן גילור 10 באוגוסט 2014

גיל, אני נוטה לא להסכים איתך. האכיפה בשוק ההון היא אקוטית לא פחות ואף יותר ממרבית הרפורמות המדוברות. חוסר האמון שיש למשקיעים בשוק ההון (בעיקר עקב כך שהוא רווי מידע פנים) לא רק מדיר כספי משקיעים זרים, אלא גורם לחשש כבד אצל משקיעים ישראלים וקושי לגייס בו אשראי זול. זו גורם לתאגידים גדולים לפנות לבנקים. לאחרונים הרבה יותר קל לאפיין להם את הסיכון ומעדיפים לנצל את יחס הרזרבה הפנוי עליהם ולא על עסקים קטנים.
חוסר באשראי זול לעסקים קטנים, לעניות דעתי, הוא מכה קשה לכלכלה הישראלית.

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

אין לנו מחלוקת. פשוט אכיפה היא דבר אחד. שינויי מדיניות זה דבר אחר

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

ההערה על היכולת הבטחונית של שר האוצר שלנו נובעת מהייאוש שלי ממנו. אני לא מצליח להבין מה הוא חושב שהוא מרוויח מהתבטאויות ריקות מתוכן בנוגע לחיסול של זה או אחר. אני מבין את הלחץ הפוליטי שהוא נמצא בו, בנט וליברמן תפסו נישה, הוא מנסה לבדל עצמו, אבל באמת, תמצא משהו רציני לאמר.
בזמני משבר בייחוד, אבל גם בזמנים רגילים, האוצר צריך להיות עסוק כל הזמן בתיקון עיוותים, אפשר לקרוא לזה רפורמות, אפשר לקרוא לזה בשמות אחרים. שר אוצר בלי אג'נדה הוא אסון. זו סטגנציה, וסטגנציה של האוצר מובילה להדרדרות. אחרי שנה בתפקיד לא הבנתי מה האג'נדה של יאיר לפיד, ואני מאוד בספק אם יאיר לפיד בכלל טרח ללמוד במשהו את המשרד שהוא נמצא בו, לא עושה רושם שהוא מבין בכלכלה ולו במשהו יותר בהשוואה ליום בו נכנס לתפקיד.

wiz 11 באוגוסט 2014

תודה.

יניב פרנקו 10 באוגוסט 2014

יש עתיד נבנתה להיות מפלגה של 10-12 מנדטים – לקחת את תיק החינוך ועוד 2 תיקים לא מרכזיים ולהיות סוג של ש"ס חילונית.

היא לא בנויה להיות מפלגה של 19 מנדטים- אין לה צוות מספיק מוכשר לזה וניתבו אותה פוליטית למקומות הכי לא נכונים עבורה (וגם לנו).

MOBY 10 באוגוסט 2014

מעניין למדי (חזרת לפוסטים בהם אני מבין רק חלק מהאותיות שמתחברות לכדי הברות ומילים)
אני חושב שאומנם בעזה לא מעיינים בגלובס אולם בקטאר כן. ואת הדי הצחוק שבקעו מהאיומים ניתן היה לשמוע עד קהיר).
מתן
אמנם אין צורך לדעת להכניס את מדיד גו נו גו למקח על מנת לצאת באיומים אבל זה עוזר.
אף מילואימניק בעל נסיון קרבי קטן לא היה יוצא בהצהרות הללו. רק אנשי צבא הקבע (כי זה הדיבור שלהם) או דבילים גמורים (להבדיל מאנשי צבא הקבע) יכולים לצאת בכאלו הצהרות. ראה אפילו את השליש לשעבר ארדן ומילותיו (לא שהוא גנרל גדול) לבין כותב הפוסטים המוכשר.

צור שפי 10 באוגוסט 2014

ייש כאן קצת עירוב של תחומים. ההסבר על ההבדל בין אופציה ומניה מצויין וכנ״ל גם ההסבר על הצורך להשתנות תמיד, גם ברמת החברה וגם ברמת המדינה.
המעבר משם לשר האוצר לא עושה חסד עם הפוסט כי זה כמו לירות בתותח על זבוב. לפיד הוא עוד אחד בשורה ארוכה של פוליטיקאים בינוניים. שר האוצר האחרון שאני מצליח לזכור שעשה כאן איזה הבדל הוא נתניהו. יש לי המון ביקורת על הקפיטליזם והגנת העשירים שלו אבל לפחות האיש הזיז משהו.
אפשר גם לטעון, על רקע ההיסטוריה, שחשוב ששרי אוצר לא יפריעו ודי בכך שהרי אפשר למתוח ביקורת על המשק הישראלי בהרבה הבטים אבל קפיאה על השמרים הוא לא אחד מהם.
הבעייה העיקרית שיש לי כיום עם האוצר זו הנטיה שלו למיקרומנג׳מנט במרבית משרדי הממשלה באופן המגביר מאוד את הסירבול הבירוקרטי ובסוף פוגע בתפקוד המשרדים ובשירות שהם נותנים לאזרח. המקום היחיד שבו נדרש פיקוח יותר הדוק של האוצר, דווקא שם הוא לא קיים – אני מדבר כמובן על מערכת הבטחון. וככה אנחנו זורקים מיליארדים שנה אחרי שנה רק כדי שברגע האמת טובי בנינו ימותו בעזה בנגמ״ש מקרטון ושכל המערכת תירדם בשמירה למשך עשור מול החמא״סניק שבקצה המנהרה.
חזרה ללפיד לסיום: תראו את האמירה שלו על כך שיש מחיר לציונות כהצדקת הקריאה לישראלים לנפוש בארץ. כמה ניתוק, התנשאות, אטימות וטמטום במשפט אחד. קיבינימט, אנשים פה נקרעים במחירי עושק בגלל שאתה מגן על המונופולים של החברים העשירים שלך ובנוסף יורים עלינו טילים אז אתה, אדוני עם הג׳ל, הסיגרים והארבע על ארבע עוד מטיף לי מוסר שאת פרוטותי אני מעדיף להוציא בקפריסין או יוון (על החארות בטורקיה הפסקתי לבזבז כסף) מאשר בסכום כפול באיזה מלכודת תיירים כחול-לבן.  

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

הפוסט הזה מדבר על לפיד, הוא נכון גם לביבי.
אתה כותב נכון על שרי האוצר האחרונים, אך יאיר לפיד מביא לשיא את חוסר הרצון אפילו לנסות להבין מה קורה אצלו במשרד.

מתן גילור 10 באוגוסט 2014

רוני בר און היה שר האוצר הטוב ביותר מאז שלי יש איזושהי יכולת שיפוט לגבי שרי אוצר.

יניב פרנקו 10 באוגוסט 2014

לפיד שר אוצר טוב ממה שליברמן שר חוץ בממשלה הזו – לדעתי הוא שר אוצר טוב יותר ממה ששי פירון שר חינוך ואפשר לרוץ עם הדוגמאות האלה – לממשלה הזו יש בעיה לא פשוטה של מבנה מסובך והקצאת שרים לא מתאימים למשרדים הלא נכונים.

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

אין לי מושג מי הכי גרוע, אבל כנראה לפיד גורם הכי הרבה נזק

יניב פרנקו 10 באוגוסט 2014

אתה חושב שלפיד גורם יותר נזק מליברמן ? אני בטוח שלא .
גם את מר רפורמה לשבוע פירון אני מעריך פחות .

לפיד פשוט קשקשן שנותן בפועל לפקידות האוצר לנהל את העסק – לא פחות משקודמו נתן .

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

ליברמן שר חוץ, הוא לא גורם יותר נזק מהמדיניות עצמה. יאיר לפיד בעזרת מעמ אפס מצליח לגרום יותר נזק.

יניב פרנקו 10 באוגוסט 2014

דווקא שוק הדיור והטיפול בו מוכיחים ששר האוצר הקודם היה גרוע בהרבה מהנוכחי – אני עוד לא משוכנע שמעמ אפס ייפול אבל גם אם כן – זו לא חזות הכל .

אסף THE KOP 10 באוגוסט 2014

בר-און חברון ?

wazza 11 באוגוסט 2014

למיטב זכרוני בראון הוא הכי נקי בפרשה הזו

משיח 10 באוגוסט 2014

מילה על מע"מ אפס, בהתיחסויות הראשונות של לפיד לחוק הוא ציין שלא מדובר בפתרון מלא לבעיית הדיור אלא בפעולה המהירה והזמינה ביותר שניתן לעשות על מנת להתחיל בשינוי (צפיות לירידת מחיר גורמות לירידה בפועל).
אבל אז הגיעה המציאות וכבר בערך שנה החוק מרחף באוויר כאיום/הבטחה אך עדיין לא מיושם ובעצם איבד את האפקט שלשמו הומצא, ואפילו יוצר אפקט הפוך של הצטברות ביקושים מצד אחד והקטנת היצעים מצד שני בשל אי הוודאות.

לא רק זה אלא שגם כל הפוקוס והמשאבים מושקעים בחוק לא הוגן ולא שיוויוני (מי שיכול להרשות לעצמו דירה ראשונה חדשה ב1.6 מ' אולי פחות צריך עזרה מהמדינה) וזאת במקום לטפל בבעיות האמיתיות – הגדלת היצע הדירות.

לצערי מצב שוק הדיור לא נראה טוב ומסכנים האזרחים שמשלמים ביוקר על דיור וכנראה ישלמו עוד הרבה יותר ביוקר בשנים הבאות

אביאל 10 באוגוסט 2014

הפתרון – יעלון ראש הממשלה, נתניהו שר האוצר, לפיד שר החוץ ולשר בטחון ימצאו מישהו.

Zofo 10 באוגוסט 2014

אאוץ..

אסף THE KOP 10 באוגוסט 2014

אם יימצא תחליף אנרגטי טוב לנפט תפרוץ מלחמה.
רוסיה ומדינות המפרץ ינסו לחמוד מדינות אחרות.

אלעד אחד 10 באוגוסט 2014

מתן, בעקבות השרשור הארוך למעלה אני אנסה להמשיך איתך את הדיון כאן.
זה נכון וטוב שהאחריות על הגופים היא מבודרת, אולם ברצון הממשלה לעשות רפורמה כללית בשוק (כדוגמת רפורמת בכר) אין מנוס מלעשות זאת דרך האוצר. מה שחשוב לבנק ישראל הוא יציבות הבנקים יותר מאשר מצב השרידות של העסקים הקטנים, עסק בא עסק הולך והבנק לעולם עומד, ולכן אני לא רואה שום סיכוי שיבוא משם שינוי כלשהו במדיניות.

גיל שלי 10 באוגוסט 2014

מסכים

מתן גילור 11 באוגוסט 2014

אז שהמחוקק יוציא את הפיקוח על הבנקים מידי בנק ישראל (טעות פאטלית לדעתי, אבל לא משנה). אתה לא יכול להגדיר תפקיד וכפיפות ואז להיכנס מהחלון. בכל זאת, אנחנו שואפים לא להיות רפובליקת בננות.

אלעד אחד 11 באוגוסט 2014

אני לא מכיר את חוק בנק ישראל ולא את הסמכויות שניתנו לו, או למי הוא נותן דין וחשבון ועל מה. אבל הוא רק חלק ממערכת גדולה יותר שנקראת "הכלכלה הישראלית", והאחריות על זו היא של משרד האוצר, הממשלה והכנסת (לאו דווקא בסדר זה).

מתן גילור 11 באוגוסט 2014

אוי ואבוי לנו אם זה יהיה המצב!
הפעילות של בנק ישראל חייבת להיות אוטונומית לחלוטין.
אין שום אחריות לשר האוצר על בנק ישראל. אין לי מושג מאיפה המידע הזה שלך, אבל אשמח אם תפנה אותי אליו.
בנק ישראל הוא גוף סטטוטורי כמו הממשלה, הכנסת או בית המשפט. האם ניתן לבוא בטענות לשר המשפטים על תפקוד בית המשפט במקום לנשיא בית המשפט העליון? ודאי שהתשובה שלילית.
היום בו אותו אדם יהיה אחראי הן לפעילות המוניטרית של מדינת ישראל והן לפעילות הפיסקלית שלה, נדע שהגענו לעברי פי פחת.

מתן גילור 11 באוגוסט 2014

רוצה לומר שבנק ישראל הוא עוד גוף ברשימה שכתבת ויש לו אחריות בנוסף להן. הוא אינו נבלע ומטיל אחריותו על אחד מהם.

אלעד אחד 11 באוגוסט 2014

כפי שכתבתי, אני לא מכיר את החוק ואת הסמכויות של בנק ישראל, והתכוונתי בעיקר לגבי האחריות שלו על הבנקים. יש הבדל בין קביעת המדיניות המוניטרית לבין האחריות על ניהול הגופים העיקריים שאחראים על הקצאת האשראי במשק. האם אי אפשר להתערב באחד בלא להתערב בשני? האם מסקנות ועדת בכר היו חתירה תחת סמכותו של בנק ישראל?

מתן גילור 11 באוגוסט 2014

ממש לא חתירה, כיוון שההמלצות נגעו לעניין ניהול אפיקי חיסכון מסוימים ולא לעניין ניהול המערכת הבנקאית.
זאת ועוד, מדינת ישראל מחזיקה במניות של חלק מהבנקים הגדולים ביותר. מאד לא סביר שבעל מניות יוכל גם לקבוע הגבלות לכלל הענף.
יש פה ניגוד עניינים.

אלעד אחד 11 באוגוסט 2014

והאם ועדה שיקים האוצר בנוגע לניהול הקצאות האשראי במשק ושתתן המלצות שיחייבו את הבנקים לפעול בדרך מסויימת תהיה

אלעד אחד 11 באוגוסט 2014

סליחה.
תהיה לא חוקית לדעתך?

מתן גילור 11 באוגוסט 2014

לא חושב שהיא תהיה לא חוקית, אבל במידה מסוימת היא תהיה לא חוקתית. כלומר חורגת מסמכות הממשלה.
הממשלה יכולה לדון ולפעול לרפורמה במשק האשראי, אבל בלי לגעת בנותן האשראי הגדול ביותר, ולכן זה לא באמת אפקטיבי.
אני רק אחדד משהו – הממשלה יכולה להקים ועדה ולהמליץ מה שהיא רוצה. לזה אין גבול. אבל לעניין ההחלטה לגבי היישום, האוטונומיה של בנק ישראל חייבת להישמר.

אלעד אחד 11 באוגוסט 2014

תודה על התשובות. אני למשל חושב שמחובתה של הממשלה לפעול בעניין, אבל אני באמת לא יודע איך זה יעמוד במבחן החוק (בגלל שאין לנו חוקה אז לא יכול באמת להיות לא חוקתי. הלא אם זה נוגד חוק יסוד משמע זה לא חוקי.)

מתן גילור 11 באוגוסט 2014

אם נכנס לדיון קצת יותר פילוסופי, אז נכון שלמדינת ישראל אין חוקה פר-אקסלנס, אבל חוקי היסוד, רוח מגילת העצמאות וערכי הדמוקרטיה בהחלט מהווים סוג של חוקה. החל מפס"ד קול העם וכלה במדיניות פורצת הדרך (לחיוב או שלילה) של אהרון ברק.
פעם שרשות אחת נכנסת לתחום השיפוט של רשות שלטונית אחרת או שזרוע ממשלתית שולחת גרורות לתחום שיפוטו של מוסד סטטוטורי, מדובר על פעולה בלתי חוקתית.
ד"א, לענ"ד, הדבר מסוכן עשרות מונים מכל פגיעה זו או אחרת בכלכלה.

יניר 11 באוגוסט 2014

1.מהות רפורמה היא מהלך שאינו פופולרי בטווח הקצר לטובת הטווח הארוך. מה שמנחה את לפיד הוא להיות אהוב כל הזמן ולכן לא ניתן לצפות ממנו למעשים לא פופולרים.
2. מי שמניע את הרפורמות המשמעותיות ביותר הוא משרד האוצר . הוא מעורב כמעט בכל משרד ממשלתי ( למעט המשרד הקטן והלא חשוב בשם משרד הבטחון)
3. היה דווקא שר אוצר טוב לא מזמן- רוני בראון. צריך להודות לו שלא שמע לעצות פופוליסטיות של עמיר פרץ , שלי ואחרים ב2008 כי אחרת היינו היום איפה שהוא בין אירלנד ליוון
4. אגב, לא תמיד צריך לעשות. לפעמים גם מעשה נמהר יפיל אותך

נולי 11 באוגוסט 2014

טור מעניין ומאתגר כתמיד, תודה.
ההרגשה שלי לגבי לפיד וחבריו השרים הקשקשנים היא שהם חיים בבועה, שכל קשר בינה לבין מציאות חייהם של רוב תושבי המדינה מקרי בהחלט. גם יוקר המחיה פה ובפרט מחירי הדיור משקפים ניתוק של מציאות חיינו, הנעה בין חמאס לחזבאללה ושאר איומים מכל הצדדים, מהאשליה הרווחת בעיקר בגוש דן שאנחנו שלוחה של מנהטן או לונדון. המלחמה הנוכחית תוקעת עוד סיכה בבועה שיצרנו לנו ומגחיכה עוד יותר את המחירים שאנחנו נדרשים לשלם עבור דברים בסיסיים כמו דיור, מזון ותחבורה. עושה רושם שהחברה הישראלית ירדה לגמרי מהפסים אם היא מוכנה לשלם מליוני ש״ח על דירות פח שמדי שנה שנתיים מטווחות על ידי טילים. דרושה רפורמה בחשיבה של כל אחד ואחת שגרים פה ורק אז תחול גם מהפכה חברתית.

אריק האדום 11 באוגוסט 2014

שורה תחתונה:
מכבי זו מניה סולידית
הפועל זו אופציה שכבר מזמן עבר זמנה…
עצוב בריבוע

Comments closed