ליגת שוקי ההון – סטטיסטיקות ושחיקת הזמן

ביום שישי התפרסם דוח התעסוקה לחודש אוקטובר בארצות הברית. לכאורה החדשות טובות, אחוז האבטלה ירד ל5.8% על רקע הצטרפות אנשים נוספים למעגל מחפשי העבודה (בניגוד לעבר בו אמנם אחוז האבטלה ירד אך איתו ירד גם אחוז ההשתתפות בשוק העבודה), ומספר המשרות החדשות עולה באופן קונסיסטנטי. התזה הכלכלית הרווחת היא, שירידה באחוז המובטלים תגרור איתה עלייה במשכורות, שכן התחרות על עובדים גוברת. אך כאן קבור הכלב, למרות שארצות הברית כבר קרובה לתעסוקה כמעט מלאה, המשכורת החציונית לשעה עלתה בשנה האחרונה בדיוק כמו האינפלציה, ואין גם עלייה כללית במספר השעות שעובד חציוני עובד בארצות הברית.

*

בספורט אנו רגילים לבחון את המספרים במקביל להתפתחות האנושית. ברור לנו שכדי לבחון את ההישג של אוסיין בולט מול ההישג של ג'סי אוונס, כדאי לקחת בחשבון גם את המסלול שהשתנה, הנעלים, שיטות האימון, ואין להסתפק רק בהשוואה של הזמנים. דבר זה נכון גם לשיאי ההבקעה הנשברים לאחרונה חדשות לבקרים בספרד ובאירופה (תודה לאלון מזרחי), כל בר דעת יודע ששווה לבדוק את מספר ההבקעות לשחקן ביחס לסך ההבקעות הכללי בליגה, מספר המשחקים בשנה,  ועוד מרכיבים. לאחרונה צפינו בהופעה היסטורית של פיצ'ר בוורלד סיריוס, וכאשר האמריקאים בקשו למקם את ההופעה ביחס להופעות אחרות ביחס להיסטוריה הארוכה בבייסבול, הכתבים לא הסתפקו במספר ריצות שהפיצ'ר איפשר בכל משחק, ונלקחו בחשבון גורמים כמו התקופה (למשל בליגה נטולת מיעוטים ההישג מאבד מעט מאיכותו, העלייה במספר ההום ראנס, ועוד מרכיבים נוספים).  בספורט לנו לאוהדים וגם לכותבים (לא בישראל כמובן במקומות אחרים בעולם) תשוקה לנושא, ולכן אנו לא מסתפקים במספרים בלבד.

*

בדיון הכלכלי לעומת זאת, חסרה מאוד התשוקה (היא קיימת אצל מספר זניח של כלכלנים, שאר העוקבים לא מצטיינים בתשוקה, אלא בצורך לדעת), ולכן רבים מהקוראים וגם מהכותבים, מסתפקים בשורה התחתונה, ולא מסבירים את ההשוואות הנכונות הנלוות לה. לאחרונה קראתי בפיננשל טיימס טור מעניין על הכנסות בהתאמה לאינפלציה. מסתבר שאם נתאם את העושר לאינפלציה, נתן רוטשילד היה האיש השני בעושרו בהיסטוריה (לאחר מי שלמעשה מימן את האמפריה הרומית בתקופת יוליוס קיסר) כאשר עושים התאמה לאינפלציה. הוא עלה בעושרו עשרות מונים על אנשים כמו קרלוס סלים וביל גייטס היום. נתן רוטשילד היה בנקאי אנגלי אשר התעשר מאוד כתוצאה מידע מוקדם על הנצחון בווטרלו. ב1815 לא היה קיים עדין האינטרנט (כן אני יודע שחלק מכם מתקשים לעכל את הידיעה המרה), והאגדה מספרת שרוטשילד רכב מהר על סוסו, על מנת לקנות ניירות ערך (משפחת רוטשילד טוענת שמדובר ביונת דואר שלה הם חייבים את עשרם), וכך התעשר.

העניין הוא שהמספרים לבדם לא מספרים את כל הסיפור. אדון נתן רוטשילד מת בשיבה טובה יחסית לזמן (בגיל 58) בעקבות זיהום פשוט שהסתבך, האנטיביוטיקה עדין לא היתה קיימת. נתן רוטשילד לא התארח במשחקים של קבוצתו האהודה, בעיקר מאחר ומשחקי ספורט עדין לא עניינו קהל רב. גם מכונית מפוארת לא היתה לאיש, ולא טיולים מסביב לעולם. בקיצור, העושר המופלג שלו לא זיכה אותו באיכות חיים טובה יותר משלי בהכרח(לטעמי חיי מהנים כיום הרבה יותר מחייו שלו). כך שגם התאמה אינפלציונית לא ממש מתאימה את עושרו לזמן, אמנם העושר נמדד ביחס לאנשים שחיו באותה תקופה, אך אין בכך כדי לתת לנו תמונה טובה מספיק של תרגום עושרו לאיכות החיים בימינו.

*

זה כל הסיפור, מספרים לעולם לא יכולים לספר את הסיפור במלואו. על מנת להבין את המתרחש, יש להבין את ההקשר של המספרים, ויש להבין שהמשמעות של המספרים משתנה מתקופה לתקופה. כמובן יש מי שיודע לנצל את המספרים על מנת לעוות את התמונה, ההנחה היא שמספרים אינם משקרים. הנחה זו נכונה, המספרים עצמם לא יודעים לשקר, אך האנשים המשתמשים בהם בהחלט יודעים את המלאכה. אחוזי אבטלה מעניינים, אך בעידן הנוכחי לטעמי לפחות, אחוז זה פחות חשוב בהרבה מנתונים כמו פערים, השתכרות חציונית (כמובן יש להבדיל בינה ובין השתכרות ממוצעת, שקר גדול במיוחד), כח קנייה, ועוד ועוד.

Nathan_Rothschild

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מכביבול - פודקאסט פיופיו
פחדנים

52 Comments

דורפן 9 בנובמבר 2014

על פי איזה פרמטר הסיקו שנתן רוטשילד היה האדם השני העשיר בהיסטוריה (אני משער שהם מתכוונים לקרסוס כעשיר ביותר)? לרוקפלר היה בשלב מסויים 2% מהכסף המזומן של ארצות הברית. ל-12 משפחות יהודיות ובראשן סמסון גידעון היה במאה ה-18 5% מהכסף של אנגליה. רוטשילד הגיע ליותר הון מכך?

אגדת ווטרלו היא יפה ואולי נכונה. הם כמובן התעשרו משום שמעשית הם המציאו את כסף הנייר והורידו את העלויות העצומות של העברת זהב ממקום למקום.

גיל שלי 9 בנובמבר 2014

הפרמטר למיטב הבנתי היתה כמות הכסף והנכסים בערכם באותו זמן, בהצמדה לאינפלציה. כלכלנים איכשהוא יודעים למדוד אינפלציה גם מהתקופה הרומית, בגלל זה הם נורא אוהבים זהב. דרך אגב רוקפלר באמת השלישי ברשימה למיטב זכורני

no propaganda 9 בנובמבר 2014

אני מכיר טבלה אחרת שבה רוקפלר הכי עשיר בהיסטוריה אחריו מלך כלשהו של מאלי ובמקום השלישי ניקולאי ה2. אחרי קצת חיפוש באינטרנט מצאתי גם את הרשימה שהפובט מסתמך עליה.

ממה שאני מבין יש ברשימות האלה בעיית המרת מטבע מסוימת.

דרך אגב בצורה די מעניינת ולדימיר פוטין לא מוזכר באף רשימה כזאת למרות שלפי הערכות שקראתי יש בידיו כרגע כ70 – 100 מיליארד דולר.

wiz 9 בנובמבר 2014

לא על זה מדבר הטור…?

Iqbal 22 בנובמבר 2014

I apcepriate you taking to time to contribute That's very helpful.

Rayan 26 בנובמבר 2014

Planiseg to find someone who can think like that

Aparecida 22 בנובמבר 2014

I thought I'd have to read a book for a dieosvcry like this!

Zaklina 26 בנובמבר 2014

Exmrteely helpful article, please write more.

אריאל גרייזס 9 בנובמבר 2014

בדיוק הבוקר ראיתי ב538 את הנתונים שאתה מדבר עליהם וזה ממש לא ברור – למה אבטלה כל כך נמוכה לא גוררת עליה במשכורות? האם בגלל שמדובר במשרות שלא דורשות התמחות? כי אין כסף בשוק?
ראיתי כל מיני פרשנים כמו נדב אייל שמדברים על זה שהכשלון של המפלגה הדמוקרטית במיד-טרם האחרון הוא עניין הסברתי, כי המצב של האמריקאים טוב מאוד היום. שלדעתי הם טועים בגדול. בדיוק כמו בארץ, מה שנראה כמו צמיחה ותעסוקה גבוהה מסתיר שוק תקוע עם משכורות שלא משתפרות ותחושה כללית שרק המצב של בודדים בטופ משתפר. שאין לך באמת את היכולת לשפר את המצב שלך, לא משנה כמה קשה תעבוד.

גיל שלי 9 בנובמבר 2014

לדעתי האישית והלא כלכלנית, זו בדיוק תוצאה של מדיניות ההרחבה הכמותית. הכלכלה מוטה לטובת בעלי הון על חשבון עובדים, באמצעות המדיניות המוניטרית והתזות הכלכליות (הפוסט שכתבתי על ההצלחה היתרה במלחמה באינפלציה). המעגל הזה היה אמור להשבר ב2008, אך ההרחבה הכמותית הצליחה במטרתה, להסוות את הבעיה.
לכן המעגל הזה נמשך, אין צורך בעובדים כדי לייצר הון (הדרך הכי קלה לייצר הון עדין שייכת לבנקאים ולתעשיית הפיננסים). בעבר התירוץ היה שתעשיית הפיננסים עוזרת לייצר מקומות עבודה אמיתיים, תעשייה אמיתית, שירותים טובים יותר. היום כל מטרת התעשייה הפיננסית היא להעשיר את עובדיה, והמדיניות הכלכלית האמריקאית תומכת בזה. לכן הפערים מתרחבים. למען האמת אנשים כמו נדב אייל מאכזבים אותי, מדובר באנשים סופר אינטליגנטים ומעמיקים, אך כאשר הם מגיעים לכלכלה הם נתקפים פחד ומעדיפים לאכול את הקלישאות ולהתאים את ההשקפות שלהם לפי הדעות הפוליטיות שלהם

אריאל גרייזס 9 בנובמבר 2014

אני עוד לא מבין איך עליה בתעסוקה לא מתלווה בעליה במשכורות, הרחבה כמותית או לא. בסדר, הכסף מושקע בהון ולא בתעשיה – אבל שוכרים אנשים לעשות עבודה, אז צריכים לשלם יותר כדי למצוא אנשים אם יש מעט מובטלים, לא?
מה אני מפספס פה?

no propaganda 9 בנובמבר 2014

זה הגיוני אם המשרות שנוספו לא דורשות מיומנות. למשל משרות שמירה או נקיון. במצב כזה כל עוד יש בן מובטל כמות סבירה של מובטלים שמוכנים לעבוד בעבודה הזאת אז המשכורת לא תעלה.

אריאל גרייזס 9 בנובמבר 2014

זאת היתה גם ההנחה שלי אבל אני לא רואה סיבה מיוחדת שיווצרו רק משרות כאלו. נוספו עובדי שירות – הם צריכים לשרת מישהו, לא?

גיל שלי 9 בנובמבר 2014

זו אכן התשובה, כמעט כל המשרות החדשות הן זמניות ובתחום השירותים. מתחזקים את זה באמצעות "הלוואות סטודנטים" אשראי חינם לרכישת מכוניות וכאלה

Tessica 23 בנובמבר 2014

AFAIC tht'as the best answer so far!

Manuel 26 בנובמבר 2014

You've captured this pelctfery. Thanks for taking the time!

אביאל 9 בנובמבר 2014

בנוסף – יש התעלמות מאוכלוסיות מסוימות בתוך מה שמוגדר מובטלים, יש כאלה שהופכים בעצם למובטלים כרוניים או כאלו שפשוט הפסיקו לחפש עבודה (והם נמצאים במדדים אחרים) – זה אומר למעשה שלא קיים באמת לחץ של מחסור שמוביל לעליה בשכר.

ג'וש 9 בנובמבר 2014

בד"כ , אבטלה זה הפרמטר האחרון להשתפר (מגיב לאט) משלל האינדיקטורים הכלכליים הנמדדים.
אם אתה טוען שארהב קרובה לתעסוקה מלאה- אני מסיק מכך שהשווקים הפיננסים קרובים לסופם…

אדם בן דוד 9 בנובמבר 2014

גיל- האם הנתונים בארה"ב "מבושלים" כמו בארץ, כאשר מי שמובטל ואינו זכאי לדמי אבטלה ולכן לא נרשם בלשכה יוצא מהחישוב ונספר כמי שמצא עבודה?
מה לגבי מי שהתפשר כדי לשרוד ועובד במשרה חלקית?
נשמע מהנתונים כי האבטלה אכן ירדה אך האנשים שנוספו למעגל התעסוקה עובדים למעשה בשכר נמוך.

ונתן רוטשילד אולי לא יכל להתהדר בפורשה נוצצת, אבל היו לו משרתים, אורוות, מדשאות וכל סמלי הסטטוס של התקופה (אני מניח). אני חושב שאנשים מבסוטים ממה שיש להם בעיקר יחסית לאחרים.
אני מאמין שאפילו דלפון כמוני, הנהנה מהיכולת לשתות מים קרים מתי שבא לי מבלי ללכת 5 ק"מ ברגל לבאר, חי טוב יותר ממלך הכפר מהתקופה הממלוקית שעל חורבותיו אני גר.
אבל אני לא מרגיש עשיר כי ההשוואה שלי היא לתשובה, שטראוס ומקבלי משכורות העתק מדה באזר שחייים לייק א בוס.

אריק האדום 9 בנובמבר 2014

יהודה! גם את המים הקרים הייתי שולל ממך!

אדם בן דוד 9 בנובמבר 2014

אני רואה שאתה ממשיך בכינוי- אז רק כדי להבהיר-
אני עדיין אוהד הפועל. אני חושב שגם ממש אנסה לא אצליח להפסיק לאהוד אותם.
אבל באופון אובייקטיבי אני מעריך את ייני יותר מאשר את אבוטבול
טני מקנא שיש להם את מיץ' שבנתיים עושה הכל מושלם לעומת אוסף הפרזיטים שהתיישבו לנו על העורק מאז שסגול עזב.
אני חושב שיש אצלנו טינופות מגעילים שהורסים לי את הכיף (אני חושב שאחרי שהפכתי לאבא נהייתי רגיש יותר לעובדה שיש ביציע ילד ששר במלוא גרון "שחולדאי ימות היום" או "נה נה נהנה נה מריחואנה נה נהנ נה סמים קשים"- שזה שירים שבכלל לא עולים פה לדיון כי הם כל כך למטה ברשימת הדברים שצריך לתקן.
אני יודע שגם אתה חושב שפואד אידיוט. ושאם היו נותנים לך את ההזדמנות היית שמח לשים לו רגל לפני שהוא מגיע למגרש.
אני יודע שגם אם זהבי עיצבן אותך- אתה יודע שזה חלק מהתפקיד שלו ככוכב של מכבי- לעצבן אותך.
אני מבין לחלוטין את הצורך שלך להאיר את החלקים הרקובים שקיימים במכבי- והם קיימים אולי כדי ליצור איזון.
אבל זה לא אומר שאתה צריך לעצום עיניים ממה שקורה אצלנו.
אם עוד כמה שנים הבן החמוד שלך, שתרכוש לו מנוי לשער חמש, יסתובב בבית ויגיד לך- "אבל אבא למה אתה נאצי מסריח? הלוואי שתעשה תאונת דרכים" בגלל שלא תרשה לו משהו ותתהה איך יכול להיות שבן שלך משחרר זוהמה כזאת מהפה הטהור שלו – עדיין תקרא לי יהודה?

יוני (המקורי, מפעם) 9 בנובמבר 2014

אדם, סחתין על הכתיבה. לגבי אריק, אני חושב שזה בהומור.

גיל שלי 9 בנובמבר 2014

אילו אוהדי הפועל המגיבים בפוסטים שלי היו האוהדים של שער 5, ואוהדי מכבי בפוסטים שלי היו אוהדי שער 11, לא היו בעיות בדרבים בכלל, אני בטוח שאריק צוחק, ואני אוהב אתכם באמת, אנא תשמרו על הקבוצה שלכם, במצבה הנוכחי (ההנהלה האפסוסית שנכנעת לאספסוף המונהג על ידי עולם תחתון), אין לי וודאות שהדרבים ימשכו עוד הרבה זמן

אריק האדום 9 בנובמבר 2014

יהודה!!!!

אריק האדום 9 בנובמבר 2014

וברצינות. אני מסכים איתך בכל מילה. אני פשוט חושב שאנחנו יכולים לבקר את עצמנו. אין לנו צורך בנביאי זעם (שדמי) שאינם רואים את דבשתם. הזבל והטינופת שקיימת בכל יציע קיימת בכל רובד של החברה שלנו. הכדורגל שלנו הוא רק מראה כעורה של אותה חברה. הקצנה מלאה במוגלה. אבל זה הכדורגל שלנו.

גיל שלי 9 בנובמבר 2014

הנתונים בארצות הברית עברו בישול ארוך יותר מאשר בהשוואה אלינו, זה לא מקרה שההכנסה היא לשעה, וקשה הרבה יותר למצוא כמה שעות זו עבודה חציונית, שיעור ההשתתפות שם ועוד. כל מי שעובד ולו שעה בחודש לא נכנס לסטטיסטיקות של המובטלים

איציק 9 בנובמבר 2014

גם אם היו לך אורוות, מגרשי גולף ומשרתים החיים שלך לא היו יכולים להיות מאושרים. בכול זאת אוהד הפועל ;)

אלעד כץ 9 בנובמבר 2014

תודה על השיר. מעולה.

גיל שלי 9 בנובמבר 2014

או, הנה משהו שם לב, חבר'ה מה קורה? :-)
תודה

גור אילני 9 בנובמבר 2014

ישבתי לקפה עם חבר והוא סיפר לי שהחברה הבינ״ל שהוא עובד בה רכשה חברה אחרת (שלא יודעת לעשות יותר מדי וללא הכנסות) ב-120 מיליון דולר. כשהבעתי על כך פליאה, הוא הסביר לי שהכסף פשוט זרוק על הרצפה כמו זבל ולחברה גדולה אין שום בעיה לשלם סכומים הזויים. זה עידן ההרחבה הכמותית והאשראי הזול.

ובעוד אנחנו מדברים, אנו רואים מנקה בפינת הרחוב מתכופף ומרים מהרצפה מטבע…

הכסף שזרוק על הרצפה הוא או מטבע של 10 אגורות, או כסף גדול בלבד, שזמין רק לתאגידים הגדולים ולעשירים. ובינתיים העניים מחכים להעלאת שכר מ-23.19 ש״ח ל-23.62 ש״ח לשעה, אין להם שום תנאים סוציאליים או אפשרויות.

Amir A 9 בנובמבר 2014

א. כמו שכבר נאמר בעבר, "אם תענה את המספרים זמן מספיק, בסוף הם יתוודו".
ב. שני גורמים בעייתיים בנתונים מארה"ב. האחד הוא סוג המשרות (חצי משרה, משרות זמניות וכדומה). השני הוא אחוז האנשים שנפלטו ממעגל העבודה ולא נלקחו בחשבון בחישובי האבטלה. הירידה באבטלה מקורה בשתי מגמות, אלו שחזרו לשוק העבודה ואלו שנואשו מחיפוש עבודה. אני לא יודע מה המספרים בדיוק (אפשר למצוא טבלה כאן: http://data.bls.gov/timeseries/LNS11300000 אבל לך תאמין למשרד ממשלתי) אבל אחת הטענות היא שהירידה באבטלה נובעת במידה יפה גם מהסיבה השניה ולא רק מהגדלת מספר המשרות.
ג. המשבר של 2008 יצר, לדעתי, גם מטען פסיכולוגי אצל העובדים. פתאום אנשים ראו איך קל לאבד עבודה בגלל תנאים שכלל לא קשורים להם. יותר מזה, היו חברות רבות שניצלו את המשבר על מנת לפטר עובדים ובכך להוריד עלויות מבלי שהן עצמן נפגעו מהמשבר בצורה קיצונית. אני מניח שזה השאיר צלקות אצל העובדים שיודעים שגם אם מצבם הרגעי השתפר, החברות שבהן הם עובדים יחפשו כל הזדמנות לחסוך בהוצאות גם במחיר פיטורין. בקיצור, הדיבידנדים למחזיקי המניות הפכו להיות המטרה מספר אחת של החברות ואת המחיר משלמים וישלמו העובדים. תחושת חוסר הביטחון הזו מתורגמת לתחושה שהמצב הכלכלי לא באמת השתפר.
ד. שוק הדיור לא מתאושש. מחירי הבתים נמצאים עדיין הרחק מרמתם לפני המשבר של 2008. אני יכול להגיד לכם שלפי אתר ZILLOW (שהוא בעייתי בפני עצמו) הבית שלי שווה 18% פחות מאשר הערך שלו בינואר 2008. ומכיוון שהבתים הם המוצר היקר ביותר שאדם יקנה בחייו, העובדה שמחירם לא עולה נותנת תחושה שהפריחה הכלכלית שעליה מדובר עכשיו לא נוגעת לאדם מהיישוב.

אריאל גרייזס 10 בנובמבר 2014

זה מצחיק מה שאתה אומר, כי בארץ מחיר הבתים רק עולה והתחושה היא בדיוק אותה תחושה. כך שלא יודע כמה זה אינדיקציה

Amir A 10 בנובמבר 2014

אני מניח שזה תלוי באיזה צד של המטבע אתה נמצא (בעל דירה או מחפש לרכוש דירה).

Amir A 9 בנובמבר 2014

ועוד שאלה, גיל. מה אתה אומר על זה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000984886#fromelement=hp_firstarticle

כבר כתבת על זה בעבר והשאלה שעולה לי היא למה לא מטפלים בזה. למי יש אינטרס לא לטפל בדבר הזה ולמה?

גיל שלי 9 בנובמבר 2014

השאלה היא הפוכה לצערי, משום מה לאף אחד אין אינטרס לטפל בזה. הקהל שנפגע מהאתרים האלה הוא בדיוק אותו קהל שדופקים אותו עם הלוטו למשל. זה קהל שלא מבין שדופקים אותו ולכן הוא לא מתנקם אחר כך בבחירות. זה ממש עצוב, אבל זו הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה

רועי 9 בנובמבר 2014

מה הן החברות הללו בדיוק או בערך?

Amir A 9 בנובמבר 2014

חברות שמאפשרות לך לסחור במטבע חוץ. להמר על מטבע אחד כנגד מטבע שני.

גלן 9 בנובמבר 2014

יפה ומדוייק (אם כי זה פחות מ6000 מילים אז סימן שאלה אם זה איכותי -:).

הפרייבט פיירול עלה אצל אובמה כמו שלא קרה בהיסטוריה לדעתי ברצף לא נגמר רק שהאזרח החציוני ומטה לא נהנה מכך. אולי פסיכולוגית זה יותר מתסכל מהמצב שכלם נופלים ביחד.

איציק 9 בנובמבר 2014

כשמדובר על עושר יש לי הרגשה שיש שלב שכל עליה נוספת בו כבר לא באמת מורגשת. נניח לביל גייטס היו היום 200 מילארד דולר או 500 מיליארד, האם הוא היה חיי שונה, מרגיש שונה, מבלה שונה? אני מניח שיש סף עמום שמעבר לו לעושר אין ערך פרט לערך של העושר עצמו. לכן להשוות בין ביל גייטס לנתן רוטשילד היא יותר עיניין רכילותי מאשר כלכלה אמיתית, ואם נוסיף לכן את כל ההנחות והאי-דיוקים של המרות זמן, אינםלציה ומטבע, אז באמת אין לכך כל ערך. השאלה היא למה לא למסות באופן קיצוני (99.9% למשל) רווחים מעל סכום מסוים. זה יגרום לכך שמעל סכום מסויים לא יהייה שווה לרדוף אחרי העושר האישי ויהיה תמריץ למצוא סיפוק בעבודה אחרת, אולי כזו שתעודד את רווחת יתר האנשים, כלומר לא לעשות כסף ממספרים אלה מיצור.

אביאל 9 בנובמבר 2014

איציק – בנוגע לרעיון המס הקיצוני – קודם כל זה לא שלביל גייטס יש 60-70 מיליארד דולר, הוא על הנייר שווה (מניות, נכסים וכו׳) – כלומר רוב הכסף מושקע איפשהו והוא מועיל לחברה בדרך כזו או אחרת, לכן לא ימסו אותו באופן פרטי.

דבר שני, נניח שלאנשים יש מילארדים נזילים, אף אחד לא ישלם מס קיצוני – גם ככה מרבית העשירים משלמים באחוזים הרבה פחות מאשר אדם מהמעמד הבינוני-גבוה בגלל תכנוני מס וכו׳ (לרוב הם מקדימים בשנים את אנשי רשות המיסים ביצירתיות שלהם) וגם אם יהיה מס כזה, תראה יציאה אוטומטית של מילארדים מתוך המדינות למדינות אחרות.

איציק 9 בנובמבר 2014

אני מבין, אבל זו בדיוק הנקודה. אנשים באים למלון ממלאים את צלחת אחרוחת הבוקר שלהם בכמות שאין הם מסוגלים שליש. למה? כי הם יכולים. יותר משני שליש נזרק וזאת אחרי שהם אכלו יותר מהרגיל. התחושה שאם אני יכול אני חייב חייבת איכשהו להפסק או מרצון או מרגולציה ברמת המדינה, ברמת האיחוד, ברמת הסכם בין איחודים. כמובן שמדינה כמדינה לא יכולה להתמודד, אך בסופו של דבר, רוב המולטי-מיליארדרים/טרא-ארדרים/ארדלטריירים (או איך שלא קוראים להם), אך רוב האנשים לא יעבירו את אזרחותם לקמבודיה או צפון קוריאה כדי לברוח מתשלום, אם הם ידעו שלעבור לצרפת או לקנדה זה כמו להשאר היכן שהיו. הם יעדיפו להסתפק ב-100 מליארד ואת השאר לשלם כמס למדינה.
לגבי מניפולציות מס, אני מניח שניתן למצוא שיטות להתגבר במידה רבה על זה אם רוצים (כמובן, אף פעם לא הרמטית). אם תוסיף לכך שאנשים כמו גייטס ובאפט הכריזו שצריך למסות אותם יותר, אז אולי בכול זאת יש סיכוי (כמובן שעם דנקנרים והאריסונים זה לא יעבוד).

אריאל גרייזס 10 בנובמבר 2014

מכיוון שאנשים כמו גייטס נותנים בערך חצי מהכסף שלהם לקרנות למינהן, לא חושב שהם כל כך הבעיה

איציק 10 בנובמבר 2014

נכון, אבל יש דומיו (מבחינה כלכלים) שממש לא כמוהו, והם כן הבעייה.

אריאל גרייזס 10 בנובמבר 2014

בארץ יש הרבה. בארה"ב הרבה פחות. שם מבינים את הצורך בלתרום חזרה לחברה הרבה יותר מאשר אצלנו

אביאל 10 בנובמבר 2014

איציק – מספר האנשים שאתה מדבר עליהם הוא מצומצם מאוד מאוד ובכל מקרה כמו שאמרתי רוב כספם לא נמצא באמת בחשבון הבנק שלהם אלא בתוך חברות ונכסים, בודדים באמת מושכים מאות מיליונים או מילארדים כמשכורת או דיבדנדים בשנה ומעדיפים להשאיר את הכסף בנכס, מניה או כל דבר אחר – לכן אתה בכלל מדבר על איזה שינוי במס חברות ייעודי לבעלי מניות עשירים – קצת מורכב ובעייתי מאוד מכל בחינה.

בכל מקרה, ביטול חלק מהפטורים לעשירים שממשל אובמה לא חידש הוא צעד בכיוון (בלחץ ציבורי בעקבות הדברים של גייטס ובאפט) ואכן יש שינוי בדרך, אבל מכאן ועד מס אחיד כלל עולמי – הדרך ארוכה הרבה יותר מדי, רק משהו ברמה של הG20, אבל קשה לראות את זה זז, צריך שהכפר הגלובלי יתרחב עוד קצת.

מספיק לשמוע את ההקלטות של אולמרט וזקן בנוגע לשטיינמץ ולראות את הדרכים של הרבה עשירים להתחמק ממיסים – גם ברמה מיסים ישירים לא גבוהים בישראל (וגם בארה״ב) רבים מהעשירים עדיין מנסים להתחמק גם במחיר שהם יגורו על יאכטה באמצע הים – על אחת כמה וכמה שמדובר במיסים גבוהים במיוחד, מספיק לראות את המעבר של הרבה עשירים צרפתים ללונדון, בריסל או ניו יורק בעקבות מס 75 האחוזים של פרנוסאה הולנד.

איציק 10 בנובמבר 2014

אני מסכים בהחלט, ומה שהתכוונתי זה באמת ברמה של מעבר ל-G20. אני מבין שזה מאוד מסובך, אבל צריך להתחיל ממשהו. הכוונה היתה לגרום לכך שלאנשים אלו יהייה כדאי לתעל את הכסף שלהם לחברות שדורשות כח אדם, ולא לשמור את הכסף שלהם שיגדל מעצמו ולא תורם לכלכלת כלל האזרחים. תמריצים ראינו מה קורה, כי"ל היא דוגמא טובה לכך.

טל 10 בנובמבר 2014

איציק, קיים חוק בתחום הפסיכופיזיקה המתאר את הקשר בין הגודל הפיזיקלי של גירוי ובין העוצמה שבה הוא נתפס.
החוק הזה נותן פרספקטיבה על מתי עליה נוספת כבר לא מורגשת.
בעקרון כנראה שגייטס לא היה חי שונה, מרגיש שונה או מבלה שונה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%A8

אריאל גרייזס 10 בנובמבר 2014

אני מציע לכולם לקרוא את המאמר הזה שמסכם את המצב בארה"ב:
http://fivethirtyeight.com/datalab/more-employers-are-hiring-but-they-arent-raising-pay/

זיגי 10 בנובמבר 2014

סתם הערה קטנונית – מוות בגיל 58, גם בתחילת המאה ה-19, לא היה נחשב כ"שיבה טובה", בודאי לא עבור בן המאיון העליון.

נכון שתוחלת החיים עם הלידה (לעשירון העליון באנגליה באותה תקופה, לשוכני עיר) היה בסביבות 47, אבל זה משקלל את כל אלה שמתו עם לידתם או בגיל רך. מי שהגיע לגיל 40 (באנגליה של 1845, אמנם – לא מצאתי נתונים לתקופה מוקדמת יותר) היה יכול לצפות לחגוג את גיל 68.

http://www.ourworldindata.org/data/population-growth-vital-statistics/life-expectancy/

פנדה 10 בנובמבר 2014

שאלה:
ןמה אם תהיה תוכנית הרחבה כמותית, אבל ללא הודעה רשמית (כדי להמנע מהאפקט הפסיכולוגי של הרחבה על השוק) וכל הכסף שנוצר מההרחבה ילך לפרוייקטים שדורשים ידיים עובדות?
בניית תשתיות, דיור (דיור ציבורי, או אפילו מה שנעשה ע"י שרון בשנות ה-90), מפעלי תעשיה עתירת ידע. וככה מוודאים שההרחבה הכמותית לא תהפוך לעודף הון – כשעל הדרך אפשר לסדר עוד כמה דברים

no propaganda 10 בנובמבר 2014

הנאצים השתמשו בדיוק בשיטה הזאת וזה עבד להם מצוין. החלק של לא לידע את הציבור היה חשוב מאוד בהצלחה.

לדעתי בימינו לא יהיה חוקי לבצע מהלך כזה ללא שקיפות.

פנדה 11 בנובמבר 2014

אז תהיה שקוף אבל רק "חצי" – אל תקרא לזה הרחבה כמותית, תחביא את זה כ"הרחבת התקציב" או משהוא כזה.
.
הבעיה עם זה היא בעיקר פוליטית/ניהולית:
מצד אחד – אם המדינה אחראית על הביצוע ההיסטוריה מלמדת שמלבד מקרים נקודתיים, הביצוע לא יעיל במיוחד. והבעיה הזו נהיית רק יותר חריפה עם הזמן, כך נראה (על כל דבר יש 3 וועדות לפני שמתחילים להזיז אצבע)
מצד שני – היי, זה כסף של הרחבה כמותית, אז זה סוג של "כסף חינם", לא?

Comments closed