ליגת שוקי ההון – כשהעבר מסתיר את ההווה

אנשים שמסרבים לסמוך על ההווה, מפספסים את העתיד

תקציר העונה הקודמת של גולדן סטייט, לאלה שמסתמכים על פרשנים כמו צ'אלרס בארקלי, או שאר שחקני הNBA. גולדן סטייט ניצחו 67 משחקים בעונה הסדירה, בפער ממוצע דו ספרתי. הם היו קבוצת ההגנה הטובה בליגה (למרות שפרנס מדורי הרכילות בוואלה טוען ששיחקו בלי שחקנים מוכשרים בהגנה), ובאותו הזמן שיחקו את ההתקפה היעילה בליגה. בפלייאוף הם הפסידו במצטבר חמישה משחקים, ולא נתקלו בהתנגדות משמעותית בדרך לתואר. עדיין, רבים פקפקו באליפות שלהם. טענות כמו, הם הרוויחו מפציעות של שחקנים חשובים במתנגדים הפוטנציאליים וכו". הסיבה שפקפקו באליפות של גולדן סטייט, ולא פקפקו באליפות של סן אנטוניו בשנה שלפני, היא פשוטה. גולדן סטייט לא מתאימה בתבנית שלה למוסכמות הכדורסלניות הותיקות.

לגולדן סטייט יש רכז על, שלא נראה כמו שחקן כדורסל. גולדן סטייט התבססה על הקליעה לשלוש כדרך משחק. לגולדן סטייט אין משחק פוסט אפ. הקבוצה לא מורכבת מבריונים שמכים את היריבה. בקיצור, היא לא דומה בכלום לאלופות המוכרות. האלופות שמתבססות על כוכב על וצוות מסייע. אלופות שמתבססות על גבוהים קשוחים ומרביצים. אלופות שמצוידות בשחקן פנים מרתיע. גולדן סטייט היא שלב נוסף בהתפתחות המשחק, שלב שכבר שנים נמצא בהתהוות, אך רבים מסרבים לסמוך על מראה עיניים, ומסתמכים על קונבנציות מוכרות אך לא תופסות.

*

מכבי תל אביב כדורסל ביצעה פשעים דומים. היא זכרה את פארמר מהחצי עונה בה כיכב בשורותיה. היא זכרה אותו מככב באפס פילזן. היא התעלמה מעונה נוראית של פארמר בדרושאפקה, והחתימה אותו בהתבסס על העבר, ותוך התעלמות מההווה הקרוב, על חוזה ענק של כוכב על באירופה. מסתבר בינתיים, שיש לייחס חשיבות להווה, ולא לסמוך שהעבר יחזור.

*

נתוני התעסוקה בארצות הברית שפורסמו ביום שישי מספרים סיפור דומה. כלכלן מוערך כמו רוברט רייך, ממשיך לבכות את קצב הגידול האיטי בהכנסה השעתית הממוצעת, קצב גידול העומד על 2.5% על רקע אינפלציה אפסית. הוא גם מוטרד מכך שהפד כנראה יעלה את הריבית בפגישה הקרובה, למרות שהכלכלה האמריקאית אינה מצויה בתהליך אינפלציוני. המחשבה היא שהעלאת הריבית תעצור את העלייה בשכר. העניין הוא, שהכלכלה האמריקאית כמו זו העולמית נמצאת במהלך שונה לגמרי מאז שנת 2014.

מספיק לראות את הדוחות של וולמארט, כדי להבין את הכלכלה העולמית החדשה. המגמה היא פשוטה. האינפלציה ברוב המדינות המפותחות נושקת לאפס, אך השכר עולה בשלושה אחוז לערך. כלומר, בניגוד למצב בין 1980 ועד ל2014, בו השכר נשאר קפוא ריאלית, והעליה בתפוקת העובדים עברה ישירות לכיסי בעלי ההון בחברות. מגמה זו השתנתה ב2014, בעולם כולו, כמו בישראל, השכר הממוצע עלה בסביבות שלושה אחוז בתפקידים, בעוד האינפלציה היתה אפס.

בעולם כולו, דווקא השכר בדרגות הנמוכות עלה יותר מאשר השכר בדרגות הגבוהות, בגלל שינוי רגלוטורי בשכר המינימום, או במקרה של ארצות הברית, שינוי שנבע כתוצאה מלחץ כלכלי וחברתי. וולמארט מוצא עצמה בעין הסערה. המכירות לא עולות, אך היא נאלצת להעלות בצורה משמעותית את השכר, וכתוצאה מכך התוצאות העסקיות מאכזבות.

הסיפור הוא שאתם לא קוראים כמעט על המגמה החדשה. מגמה זו לא נמצאת בניתוחים של האנליסטים, שכן הם מסתמכים על ניתוחים היסטוריים. הם למשל לא מתבוננים בעליות שכר ריאליות, אלא נומינליות. הם לא מכירים את הנתונים של סקרי השכר, ומתבססים על נתונים המייצגים הכנסה ממוצעת לאדם, נתונים אשר מושפעים יותר מתמהיל התפקידים הקיימים, ולא עוקבים אחר עליות השכר בתפקידים עצמם. רק כדי לסבר את האוזן, כדי לבדוק את העליה במכירות, נהוג לבדוק מכירות באותן חנויות, במקביל לבדיקת סך המכירות, אך כאשר בודקים את העליות בשכר, אין סטטיסטיקה דומה לאנליסטים.

הכלכלה העולמית עברה שינוי מהותי, היום ספק אם העובדים הם שנהנים מהריבית האפסית, אך עדיין אנשים מהקצה השמאלי כמו רוברט רייך וגם פול קרוגמן, חוששים מהעלאת ריבית מוקדמת מדי. עולם השכר משתנה, אך לא תקראו על כך בניתוחים במדור השוקים הגלובליים, מאחר והנתונים נמצאים בעיקר אצל מחלקות משאבי האנוש, ופחות אצל הכלכלנים. אנשים ממשיכים לסמוך על מה שהם רגילים, ופחות מוכנים להאמין למה שהם רואים.

בשביל זה אני כאן, כדי שתסתכלו על מה שקורה, ולא על הזכרון שלכם.

 

צור משלו אכלנו
על חרדה וחרדות אחרות

56 Comments

אריאל גרייזס 8 בנובמבר 2015

כרגע זה בעיקר מרגיש לי שהעשירים כל כך נהיו עשירים שמדי פעם הם זורקים ל"פשוטי העם" קצת שאריות, שלא ירגישו רע עם עצמם.

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

גם אתה התחלת להאמין בתיאוריות קונספירציה?

אריאל גרייזס 8 בנובמבר 2015

לא קשור לקונספירציה. קשור לחוסר אמון טוטאלי במערכת. בכל העולם נוצרו קונגלומרטים כל כך גדולים שיש שכבת עשירים עשירה מאוד מאוד ואת כל השאר. אז מדי פעם כל השאר מקבלים קצת תוספת וכולם מרגישים טוב עם עצמם. גם אם נתוני התעסוקה והשכר ימשיכו לעלות זה לא ישנה את העובדה שהמצב ביסוד שלו דפוק. ויהיה כמעט בלתי אפשרי לתקן אותו כרגע.

אביאל 8 בנובמבר 2015

אריאל – אם אכן אותם עשירים היו שולטים הם לא היו נותנים לעלות ריבית, כל הפער המתרחב מאז המשבר נובע מהריבית האפסית שמשחקת בעיקר לידי העשירים.

שמעון 8 בנובמבר 2015

רוצה להיות עשיר? רק כעצמאי שתהיה הבוס יש לך סיכוי. בתור שכיר לא תהיה מיליונר כי למשרות המיליונים מגיעים הבנים של.. והקומבינות בכל מקום בעולם או שאתה איזה גאון יחידי במינו בעולם בפיזיקה כימיה מתמטיקה או משהו כזה.
כשיר יש לך תקרת זכוכית של מקסימום 50,000 ש"ח בחודש בשיא ההגזמה ואם תגיע לתפקידים של מנכ"ל או משהו או אם אתה רופא מעל גיל 40 (בהנחה שהתחלת ללמוד בגיל 23)ועושה פרטי.
אז מי שחולם להיות עשיר אמיתי יחשוב עצמאי.
אין מה לבכות עשירים תמיד היו ויהיו והבדלי מעמדות בעולם ההיסטורי היו גדולים יותר, בעולם העתיק היו עבדים. בסין, הודו ועוד כמה מדינות יש היום גם עבדים.
אז הבדלי המעמדות בארץ הם כמו בכל העולם ולא משנה כמה התקשורת תנסה לייצר תמונה עגומה. התקשורת זה אנשים שרוצים לגור בת"א והרצליה מול הים ולשתות בבתי הקפה כל היום ומנסים להראות כאילו יש מצוקה. לכו לחיפה, באר שבע, לוד, רמלה, לא כולם יכולים לגור בת"א כמו שלא כולם יכולים לגור במוסקבה, לונדון ומילאנו.
די לבכיינות-נמאס כבר לשמוע את הבכי של התקשורת שימשך עוד עשרות שנים, יש דרג ויש זרג, זה החיים.

אמיתי 8 בנובמבר 2015

שמעון
ההיסטוריה מלאה בחוסר צדק עבדות ועשירים.
אבל גם באלה שלחמו לשיויון וחירות.
ה"בכי" הזה הוא חלק מהמאבק הבלתי ניגמר לשיויון.

ran 8 בנובמבר 2015

נתוני התעסוקה בארצות הברית לא קצת נהנים מהעובדה
שמרבית העלייה למול התחזית מקורה מעובדי retail ועובדים זמניים כתוצאה מהחגים הקרבים?
השאלה מה יהיה ברבעון הראשון של 2016…

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

נתוני התעסוקה חזקים באופן עקבי. אני דווקא מדבר בעיקר על נתוני התעסוקה שאינם, אלה שאני רואה בסקרי השכר העולמיים

ran 8 בנובמבר 2015

ברור לי ואני בהחלט חושב שטענתך נכונה לגבי השינוי בכלכלה העולמית,
אולם משהו בבטן מרגיש לי לא נכון ואני בעיקר מכוון לכלכלה האמריקאית, כאילו הנתונים "מבושלים" מדי,
יחד עם משבר החוב שצובר נפח אני חושש העולם הולך לשנת 2016 קשה…

ירושלמי 8 בנובמבר 2015

העובדה ששיטה\מגמה חדשה מצליחה בשנה מסויימת, זה לא אומר שצריך לזנוח ולהתעלם מהגישות המסורתיות ושלעולם הן לא יוכיחו יותר את עצמן.

ובנוגע למכבי של השנה, בלי קשר לעבר של פארמר והיכולת שלו, הקבוצה פשוט לא נבנתה בצורה טובה.
אין איזון בסגל השחקנים.
אין הגנה.
אין זמן חסד.
כל זה גורם לקבוצה להפסיד יותר מבד"כ.
וכשמפסידים הכל יוצא החוצה ופתאום מגלים את התככים והבעיות שכולם יודעים שהיו קיימים בשנים קודמות, רק שאז בלאט היה על הקווים, ובלאט יודע לנצח משחקים גם כשיש בעיות ואפילו לקחת איזה גביע אירופה עם קצת מזל.
זה כל ההבדל.

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

מסכים, לא צריך להתעלם מהיסודות, אך גם אין סיבה להתעלם מהשינויים.

אריק האדום 8 בנובמבר 2015

מי זה בלאט בכלל?
מה הוא עשה מאז?!

יוני 8 בנובמבר 2015

מעניין

קראתי ניתוח קצת שונה של נתוני הפיריון והחלוקה עם ״בעלי ההון״, אתם שניכם מציינים נכון את השונות בהתפלגות ההכנסות בקרב העובדים אבל שם ישנם ממצאים שונים לגבי החלוקה בין העובדים להון (והבעלים שלו)
https://assafzim.wordpress.com/2015/10/06/hon/#more-79

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

תודה יוני. אקרא לעומק, על פניו אין סתירה מהותית בין הטענות, אני מסכים שחלק מהפער נובע מגדילת אי השוויון. למעשה בעלי ההון כיום, הם פעמים רבות מנכלים ובכירים אחרים, דבר שמשנה את ההגדרות ההיסטוריות.

גיל 8 בנובמבר 2015

אף אחד לא מפקפק באליפות של גולדן סטייט אבל אי אפשר לומר את העובדות כפשוטן שהיא אכן נתקלה ביריבות רוויות פציעות? אלופות היסטוריות נזכרות בגלל יכולת יוצאת דופן או מאבקים מיתיים. זו הסיבה שכרגע האליפות של סן אנטוניו יותר משמעותית בעיניי. אם גולדן סטייט יזכו שוב השנה אז זה יראה שהם לא אלופה חד פעמית ויגביר את ההיסטוריות שלה. הייתי רוצה לראות אותם משחקים סדרה נגד הספרס למשל או קליבלנד לא פצועה.

אופיר 8 בנובמבר 2015

עוד דוגמא רלוונטית – סן אנטוניו החתימה בקיץ של 2014 את טוני פארקר על חוזה של 54 מיליון דולר ל-4 שנים. החוזה הסתמך על תוצאות העבר של טוני ועל כך שהחוזה הקודם שלו על סך 50 מיליון ל-4 שנים היה נמוך מהערך האמיתי שלו. עכשיו כולם יודעים שהחוזה מופרך, פארקר כבר היה בירידה עקבית והיה בן31, ההגנה שלו התדרדרה עם השנים יחד עם הקליעה והאתלטיות. ההחתמה הזאת מנעה מסן אנטוניו אליפות שנה שעברה (יכלו להחתים עוד רכז ברמה גבוהה אם היו מחתימים את פארקר ב-7 מיליון לעונה שזה שוויו), וכעת הקבוצה תקועה איתו עד סוף 2018.

גיל 8 בנובמבר 2015

פרקר לא היה בירידה אלא היה בשיאו באותה תקופה. אני מסכים ששנה שעברה היה חלש ופצוע ובאשמתו בעיקר הפסידו בסדרה נגד הקליפרס אבל מכאן ועד לסגור את הגולל על הקריירה שלו רחוקה הדרך. את מי בדיוק יכלו להחתים במקומו? לא פשוט להכנס לעמדת הרכז אצל הספרס.

ירושלמי 8 בנובמבר 2015

לא בטוח שזו דוגמה טובה.
אכן בתקרת שכר של כ60 מליון דולר מדובר בסכומים גבוהים.
אבל בעקבות הסכמי השידור החדשים והעליה בתקרת השכר (העונה כ70 מליון, בעונה הבאה 90-100) לא מדובר בסכומים כאלה מופרכים לשחקן כמו פארקר, אפילו אם שיאו כבר מאחוריו.
אם הם היו מחכים עם החוזה לעוד שנה הם כנראה היו צריכים לשלם לו יותר (טריסטן תומפסון עם 82 מליון ל-5 שנים!).

D! פה ועכשיו 8 בנובמבר 2015

תשאל את הסוכן שלו. אולי היה הסכם בעל-פה שהוא יקבל חוזה יותר גדול.

Ljos 8 בנובמבר 2015

אני עם הקטנוניות. לתאר את ההתקפה של גולדן סטייט כ"היעילה בליגה", נשמע לי כחטא על גבול הפשע ליופי הכמעט מושלם שקורה שם באמת.

אופיר 8 בנובמבר 2015

בשיאו?
בגמר של סוף עונת 2013 אני קיללתי את פופוביץ ששם אותו עם ההגנה הזוועתית שלו על המגרש, כל פעם שג'וזף או מילס נכנסו ראו עליה בעוצמת ההגנה.
כולם ראו, כולם עוצמים עיניים, רוצים להיות נחמדים לסופרסטאר ותיק.
סן אנטוניו מושכת שחקנים שמוכנים לוותר על שכר בשביל אליפות. למשל דני גרין שחידש חוזה בהנחה.. או ווסט שוויתר על 10 מיליון דולר לחתום בקבוצה.
דווקא רכז זאת לא עמדה סופר חשובה אצלנו, יש את מאנו שמניע כדור, דאנקן יודע למסור. בעצם כולם יודעים להניע כדור.
מילס מרוויח 4 מיליון ונותן תוצרת לא רעה. מבחינתי לוותר על פארקר ולחדש חוזה לקורי ג'וזף אפילו על 5 מיליון במקום שיילך לטורנטו. סן אנטוניו עוד יכולה לקחת אליפות השנה אבל לדעתי זה יהיה למרות פארקר ולא בזכות פארקר.

גיל 8 בנובמבר 2015

כבר שכחת את הסל המכריע שלו במשחק הראשון ואת השלשה שלו שהשוותה את התוצאה לפני שסן אנטוני עלו ליתרון במשחק השישי? באותה עונה הוא קלע את מספר הנקודות השני הכי גבוה בקריירה שלו ובאחוזים השניים הכי טובים שלו. נכון, ההגנה שלו לא טובה אבל זה משהו שתמיד היה אצלו. ההתקפה הקטלנית שהוא מוביל שווה יותר מאשר החורים בהגנה שאחרים מכסים אם כי זה נכון שבפלייאופים האחרונים הוא לא טוב כמו שהיה צריך להיות.

אתה מביא את ג'ינובילי בן האלף בתור דוגמא? דווקא אצלו הירידה יותר חדה והוא בטח לא רכז. להניע כדור זה טוב ויפה אבל בלי החדירות של פרקר כל המשחק משתנה. עכשיו עם אלדריג' שם הוא לא צריך לעשות את זה יותר מדי אבל בתור אופציה נוספת זה יכול להוביל להתקפה קטלנית. קלעים בזול אפשר למצוא בלי סוף וכמו שהספרס המציאו את קורי ג'וזף הם גם ימצאו מישהו אחר בזול אם יצטרכו. בתור דווקא הצעיר מבן הגווארדיה הוותיקה הוא יהיה בסדר. יש לו הרבה מה להוכיח.

אופיר 8 בנובמבר 2015

כתבתי תגוגה ארוכה ומנומקת שנמחקה. מבאס.
רק אשיב כי פארקר אכן היה טוב, אבל רק המרווח שנוצר לו סוף סוף עם השיפור במשחקו של דני גרין, של קוואי ושל בלינלי.
ההגנה נאלצה לשמור על הזורקים האלה – ולתת לפארקר רחבה ריקה לעשות את הקליעות מתחת לסל שלו.
לפני העונות הנ"ל לא היה לו למי למסור ל-3 אז ההגנות התמקדו בו ובדאנקן בפינ N רול.
פארקר מעולה בהגעה לסל וסיום מתחת לסל אבל הוא בין הפוינט גארד הגרועים בליגה בקליעות חצי מרחק
שנה שעברה פארקר זרק פי 9 זריקות מה-2 (לרוב מתחת לסל אחרי חדירה) מאשר מה-3 (בדרך כלל שהוא מקבל הכדור שניה לפני סוף שעון קליעות וממש חייב לזרוק).

גיל 8 בנובמבר 2015

הוא דווקא השתפר מאוד בקליעה שלו מחצי מרחק אבל זה לא האישו. הוא והקבוצה משחקים ליתרונות שלו בשילוב עם אחרים. זה עבד מצוין והוא היה חלק מכריע ועדיין ממשיך להיות כזה. חווה עונה פחות טובה, קורה, אבל לא זורקים שחקן על עונה פחות טובה. השנה עם אלדריג' ווסט צריך להיות לו הרבה יותר מרחב.

יניר 8 בנובמבר 2015

לכאורה מכבי דווקא אימצה את המרכיב העיקרי בשיטה של הווריורס עם צירוף 3 קלעי 3 מעולים – פאמר, רוצ'סטי וגם יבזורי.
שכחו רק שיש גם מרכיבים נוספים כמו ריבאונד, משחק גבוהים, הגנה וכן הלאה.
ולחשוב שרנדל כבר היה בחוץ,…אלוהים

קורא בין השורות 8 בנובמבר 2015

לפי הקו שהצגת, האם גודס משול לאותם פרשנים/אנליסטים כשהוא ממשיך לשחק 'תרגילי סופו' בלי שחקני פנים?

7even 8 בנובמבר 2015

עכשיו העלת טענה באתר אנטי ביבי, שהכלכלה שלנו בעצם כן בסדר(כמו שאמרו כבר לא מעט פעמים במקומות שונים).
חכה חכה איך הולכים לשחוט אותך פה…

shohat 8 בנובמבר 2015

גיל, פוסט יפה ומעורר מחשבה.

בתופעה/הצלחה מסוימת הנראית חדשנית או שונה, יתקיים בדרך כלל שילוב כלשהו בין אלמנטים פרדיגמטיים (נתמכים בידע הקיים ובהיסטוריה), רכיב של חדשנות innovation, ורכיב נסיבתי (בלתי תלוי בך, מקריות ומזל). מהו המינון ביניהם? זה תמיד יהיה נתון לוויכוח. בכל אופן, סטף קרי לבדו הוא חתיכת innovation, ואקס פקטור.

זה שיש לנו bias חזק בהסתמכות על ניסיון העבר? בוודאי.

מאנו 8 בנובמבר 2015

לצמיחה בשכר הריאלי מאז 2014 אתה קורא "מגמה"? אתה רציני?

מאנו 8 בנובמבר 2015

זאת ועוד: רייך וקרוגמן הם אולי מ"הקצה השמאלי" בארה"ב. גם די צולע. אם מסתכלים על אירופה למשל, הם כלכלני מרכז, מקסימום מרכז-שמאל.
ורוברט רייך, אחריו אני עוקב שנים, מתמקד בשכר ריאלי כאשר הוא מדבר על שכר. לא נומינלי.

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

רוברט רייך הגיב לנתוני התעסוקה עם פוסט שציטט עליות שכר לא ראליות, אני עוקב אחריו רבות, ומאוד מעריך את עמדותיו.
לגבי המגמה, אתה צודק, זו אולי תחילתה של מגמה, אך כבר שנתיים שאני מדבר על זה, כך שגם אם קשה לקבוע דברים אחרי שנתיים, זה מתחיל להראות כמו מגמה יציבה.

אבי ערך מוסף 8 בנובמבר 2015

סליחה מראש על הסטייה מהנושא, אך אנצל את הבמה ואת הזיקה של הפוסט לנושא, לסיוע המכובדים של דה באזר:

אני ואישתי טסים לירח דבש בשבוע הבא לארה"ב.
בתאריכים בהם אשהה בניו יורק ול.א. ייערכו משחקים של הניקס והקליפרס.
האם לרכוש כרטיסים שם? או מהארץ? ובאם מהארץ, מאיזה אתר?

גיל 8 בנובמבר 2015

אל תקנה מהארץ. קנה מהאתר הרשמי או באתרים כמו סטאב האב לפני המשחק.

אבי ערך מוסף 8 בנובמבר 2015

תודה רבה גיל!

גיל 8 בנובמבר 2015

קח בחשבון שהכרטיסים לניקס יקרים. לקליפרס לעומת זאת תוכל להשיג מכירים מעולים וגם במקומות טובים.

אבי ערך מוסף 10 בנובמבר 2015

כן, עשיתי כבר בדיקות.
המחירים לניקס פסיכיים, מדהים היחס ההפוך בין המוצר ואיכות הקבוצה לעלות הכרטיס.
תודה!

איציק 8 בנובמבר 2015

GS הם הנגטיב של הבאד-בויס, הצד השני של המטוטלת. גם הבאד-בויס היו משהו חדש לגמרי בצורת המשחק גם מבחינת ההגנה וגם סנטר שזורק שלשות. השיטה של הם נשברה די מהר על ידי 23 וחבורתו. מעניין מה יהייה עם GS.
מכבי זו אסופה עצובה של אנשים שלא מתאימים להיות באותה קבוצה. אין לזה קשר לאי ראיית ההווה של השחקנים והסתמכות על העבר. יש קשר למה שקורה כבר כמה שנים שם, וזה הרס עצמי בקצב מתגבר.
שאלה בכלכלה. אתה כותב על שינוים באופן תגמול העובדים מ-2014 שהכלכלנים לא ראו/ראים את המגמות. נדמה לי שכתבת שהכלכלנים לא ראו את השינוי בבורסה ב-2008. נתונים סטטיסטיים במהותם מצריכים הרבה זמן כדי לקבל תוקף. מה שקורה עכשיו זה תהליך שעדין בתחילתו ולא סביר שניתוח סטטיסטי מהימן יכול להתבצע. אלו סימנים/מאפיינים צריך לקחת בחשבון כדי לומר בזמן אמת שאפשר "לזרוק" את הסטטיסטיקה הקודמת שיש שינוי מהותי וזו לא פלוקטואציה מקומית שהולכת להיתיישר?

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

אני לא טוען שהסטטיסטיקות שגויות, או שהכלכלה השתנתה. אני טוען שראיתי סימני שינוי, ולא ראיתי מספיק דיונים עמוקים על השינויים האלה בעיתונות הכלכלית.
בהחלט ייתכן ומדובר בפלקטואציה, נדע רק עוד כמה שנים, כרגע לאור השינוי המהותי לא רק בנתונים אלא גם בסיבות לנתונים, זה נראה לי כמו שינוי מגמה משמעותי.

אריאל גרייזס 8 בנובמבר 2015

דווקא השיטה של הבד בויז לא נשברה בכלל. הקבוצה עצמה ירדה מגדולתה בגלל פציעות וג'ורדן אבל השיטה של הבד בויז פחות או יותר אומצה על ידי מלא קבוצות. לא סתם הניינטיז נחשבים לעשור של כדורסל הגנתי, על סף האלים (לפרטים אצל ג'ון סטארקס)

איציק 8 בנובמבר 2015

איך לא? היא שרדה שנתיים ואז הגיע ג'ורדן וחבורתו וניצחו עם כדורסל שונה לחלוטין. ניקס עם סטוקטון ואוקלי היו קצת כאלו וקצת אינדיאנה עם הזוג דיויס, אך זה ממש בקטנה. ואתה בכלל לא התייחסת לכך שהסנטר בעצם זורק יותר שלשות מאשר עם הגב לסל (סאלי גם לא היה שחקן גב לסל טיפוסי). הם אולי הראשונים ששיחקו בלי סנטר דומיננטי עם הגב לסל. גם ריק סמית היה כזה אך לא עם הכשיחות של למביר ולא עם הטווח שלו בקליעה. היום לרוב הקבוצות יש "סנטר" שזורק מחצי מרחק ומלע אך אז זה היה נדיר ובייתי לסנטרים היריבים.

סימנטוב 8 בנובמבר 2015

גרין ממישיגן… הוא בשקט יכול לשחק בשתי הקבוצות ועל הדרך להתקרב לטריפל דאבל

עומרי 8 בנובמבר 2015

הטעות שאנליסטים עושים לגבי סטף מאוד מעניינת. מצחיק שכתבת על זה כי חשבתי על זה הרבה השבוע. הייחוד של סטף הוא במה שהוא שם על השולחן לעומת מה שהוא לוקח מהשולחן. כדי להדגים את הטיעון נלך לקצה – כרמלו אנתוני שחקן שאהוב עלי באופן אישי. אבל הדברים המצוינים שהוא נותן באים עם חבילת נזקים שמנה שהוא גורם לקבוצה.
כריס פול להבדיל, הוא סופרסטאר מצוין וטוב משמעותית, אבל גם ה-TOLL שלו לא קטן.

אפילו ללברון יש TOLL – המיקוד סביבו, ההיררכיה שעבר זמנה. השבלוניות.

סטף הוא גמיש ומשתלב בשטף כמו אף סופרסטאר אחר לפניו. אפילו ההגנה שלו טובה מאוד ולחלוטין אינה TOLL.
גם אם הפלוסים של לברון גבוהים יותר, התשואה על ההון אצל סטף גבוהה יותר ;)

רוב הפרשנים נוטים להשוות רק את הפלוסים ששחקנים מביאים ולא את הTOLL. בגלל זה עד לפתיחת העונה הנוכחית עוד יכלת לתפוס עשרות פרשנים בכירים שהיו מספרים לך שהארדן ראוי לMVP.

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

מעולה.
רואים ששווה לתת לך לנהל תיקי השקעות, אתה בהחלט מבין בזה

Gil - Zimbabwe 8 בנובמבר 2015

גיל, למה לא תעשה עבור קוראי דה באזר "מגש הכסף" של דה באזר? לא חייב סרט. אפשר סידרת מאמרים. יהיה מעניין איפה אתה איתם ואיפה מתנגש.

גיל שלי 8 בנובמבר 2015

למען האמת, לא ראיתי. דני גוטוויין הוא סוג של אידיאולוג כלכלי, הוא פחות מתעניין בדברים שממש קורים, לכן לא מצאתי טעם. עם רולניק אני בדרך כלל מסכים, רק שאני רואה את העולם בדרך קצת שונה. הוא רואה את העולם כקונספירציה בה טייקונים מנסים לדפוק, ואני רואה מצב בו טייקונים מנסים להרוויח, אבל בעקרון מכיר את הטיעונים שלו בנושא הגז, ומסכים איתם.
זליכה לא אמין כל כך בעיני. לא ראיתי

rami 8 בנובמבר 2015

הדרך שבה הטייקונים מנסים להרוויח היא הבעיה ולא העובדה עצמה.
ומדוע זליכה לא אמין?

"השכר הממוצע עלה בסביבות 3 אחוז". זה בכלל לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא השכר החציוני.

Lord Anthony 8 בנובמבר 2015

השכר החציוני גם הוא לא רלוונטי, אי אפשר להסיק ממנו שום דבר. אם תצרף אליו את המספרים של כוח העבודה ושל האבטלה, אפשר יהיה להסיק ממנו משהו, כשמציגים את הנתון הזה לבד הוא לא הרבה יותר מפרט טריוויה.

סימנטוב 8 בנובמבר 2015

פוסט מעולה (איך אפשר לא כשיש את הלוחמים שלי :). ).
רכז על, שיטה מתאמת, והחלטות טובות בדרך שהביאו סגל נפלא, נפחא, נפלא.

איציק 8 בנובמבר 2015

מעניין גם לראות עד כמה העובדה שוולטון מחליף עכשיו את קאר משפיעה (או לא משפיעה) על התפקוד. אולי זה בכלל הוא ולא קאר אחראי להצלחה.

סימנטוב 8 בנובמבר 2015

התיפקוד הוא זה שאחראי לקאר ווולטן ;)

NoOne 8 בנובמבר 2015

לגולדן סטייט אין שום שיטה מיוחדת ולא גילו את האטום
כשליוסטון היה את האקים הם שיחקו פנימה
לגולדן סטייט יש את קארי שהוא שחקן על אז הם זורקים שלשות כי זה מה שהוא עושה הכי טוב
תוציא את קרי מגודלן סטייט ושים את ווסטברוק או כריס פול וכל השיטה הזאת הולכת לפח
גולדן סטייט עושה אותו דבר שכל קבוצה שיה לה סופרסטאר אי פעם עשתה, לשחק לנקודות החזקות של הסופרסטאר שלה

omer 8 בנובמבר 2015

אתה צודק בדבריך, אך מפספס את הנקודה לדעתי.

עד העונה האחרונה, האקסיומה בליגה שקבוצה שמתבססת על משחק מהיר וקליעה מבחוץ אולי תצליח בעונה הרגילה, אך לא תוכל ללכת עד הסוף בפלייאוף. ג"ס הפריכה את האקסיומה הזאת תוך כדי שהיא מציגה את אחת העונות הבודדות הגדולות בהיסטוריה.

גיל 8 בנובמבר 2015

נכון, אבל בפלייאוף היו חריקות וזה עוד מול קבוצות בלי שומר נורמלי. לכן שווה לראות את קארי נגד שומר על כמו לינארד בסדרה כדי לראות אם אכן מדובר בשיטה מוצלחת.

omer 8 בנובמבר 2015

לנארד עצר את כריס פול בפלייאוף?

בממפיס, יוסטון וקליבלנד אין שחקני הגנה טובים?

אליפות יכולה להיות לגיטימית גם מבלי לנצח את סן אנטוניו, בעיקר אם היא הרבה יותר מרשימה מכל אליפות של סן אנטוניו בעבר (ואני ממעריצי דאנקן והספרס) והמאזן הכללי של האלופה (עונה רגילה+פלייאוף) הוא הכי טוב מאז שיקגו של ג'ורדן על אף שהמערב היה סופר תחרותי.

Iceman 9 בנובמבר 2015

דאלאס ב2006/7 עם אותו מאזן בסוף העונה הרגילה…

גיל 9 בנובמבר 2015

הוא לא עצר כי הוא לא היה כל הזמן עליו. ובקבוצות שהזכרת הרכזים היריבים היו פצועים. ואין שום קשר לסן אנטוניו כי האליפות שלהם לגיטימית כבר עכשיו. אבל אני מדבר על ערך היסטורי. מה לעשות כשאין לך ניצחונות מול קבוצות טובות ובריאות וכשהכוכב הגדול שלך מתפקד פחות טוב בסדרת הגמר והקבוצה מתקשה מול קבוצה פצועה לגמרי, אז זה פחות מרשים. ואני לא מדבר על המאזן בעונה הרגילה שם הם באמת הצטיינו היסטורית אלא על הפלייאוף. הם יכולים להיות היסטוריים בזכייה שנייה רצופה או שקארי יקלע 40 בממוצע בגמר. בינתיים הם אלופה חד פעמית.

Comments closed