ליגת שוקי ההון – לפעמים לוקח שנה לעכל

עולם ההון מתכחש לטרנד החדש של עליית השכר הריאלי, מעניין מתי תגיע ההתמודדות עם התופעה

אני קצת טוחן במח בנושא הזה, אך אנו עדים לטרנד משמעותי מאוד בעולם השכר. תקציר האירועים הקודמים. השכר היה קפוא מבחינה ריאלית משנת 1980 ועד שנת 2013 במדינות המפותחות בעולם (בצורה גסה). אגב, כן, לצורך זה ישראל התנהגה פחות או יותר כמדינה מפותחת. בשנים 2014,2015 למרות שהאינפלציה בכלכלות המפותחות פחות או יותר התאפסה, השכר המשיך לעלות בקצב של שניים, שלושה אחוז בשנה. יש כאן אירוע דרמטי, אירוע שלא ממש מכוסה בעיתונות הכלכלית, אך כזה שיש לו השלכות מעניינות מאוד בתחומים רחבים.

*

עוד מתקציר האירועים הקודמים, בעבר הקדשתי פוסט לוולמארט, הרשת נאלצה לקבוע שכר מינימום גבוה מזה הקבוע בחוק הפדרלי. בפברואר השנה שכר המינימום בוול מארט יעלה מ9$ לשעה, לעשרה דולר. כמובן, כיום מסתבר שההעלאה לא נבעה כתוצאה מכורח המציאות (כלומר לחץ של מחאה חברתית, משולבת באיום התאגדות של עובדים, ובצירוף איום בירידה במכירות), אלא כתוצאה ממדיניות החברה, מדיניות שהניחה שכתוצאה משכר גבוה יותר, הרשת תקבל עבודה טובה יותר מצד העובדים. (לאחרונה אני מגלה שהציניות שלי פחות שקופה משהנחתי, אנא קראו את המשפט בטון הנכון).

מנכ"ל הרשת דאג מקמילן טען בפני המשקיעים שהעלאת השכר ברשת היא בעצם השקעה אסטרטגית (כאן אין לי ציניות בכלל, אני מסכים עם קביעה זו לחלוטין). ההנחה היא שהעלאת השכר תביא עמה עלייה בתפוקת העובדים (ההנחה הקלאסית היא משום מה הפוכה, העליה בתפוקה אמורה לגרור עמה העלאת שכר). המחשבה היא שהעלאת השכר ברשת תוביל לחוויית קניה נעימה יותר בוול מארט, שתוביל להזמנת קונים אשר יכולים להרשות לעצמם לקנות יותר בהשוואה לקונים המסורתיים של הרשת שנמשכו רק למחירים הנמוכים ברשת. (אני לא בטוח שרמי לוי קורא את האקונומיטס, אך אם יש מי שנמצא על אוזנו של רמי לוי, הייתי ממליץ לו לקרוא את הכתבה, או לפחות את הפוסט הזה). הוסיף מנכ"ל הרשת וקבע, שבשנת 2015, בה עלה שכר המינימום לראשונה, 70% מהקונים ציינו שהם נהנו מחנות נקיה, מהירה וידידותית, בעוד שבשנת 2014 האחוז המקביל היה 16% בלבד.

אגב, הטענה הקלאסית היא שעלית שכר המינימום ברשת אמורה להתבטא במחירים גבוהים יותר ברשת, על מנת לשמור על הרווחיות. זו כמובן הטענה הכלכלית הקלאסית נגד העלאת שכר מינימום. הטענה היא שעליית השכר תגרור עמה אחד מהשניים, מחירים גבוהים יותר. או אבטלה גבוהה יותר. מסתבר שבוול מארט, מי ש"סובל" מעליית השכר אינם הרוכשים, שכן המחירים ברשת לא עלו, וכן אין פיטורים רחבים ברשת, פרט לסגירת רשת וול מארט אקספרס, סגירה שתוכננה לפני ההחלטה להעלות את שכר המינימום.

וכאן מגיע הקטע המדהים, הקטע שהוא כמובן רלבנטי לא רק לוול מארט, אלא לכלכלה בכללותה. מסתבר שמי שישלם את המחיר על העלאת הם בעלי המניות של וול מארט, באמצעות רווחיות נמוכה יותר. משום מה, כאשר הוכרזה התכנית להעלאת שכר המינימום ברשת, אף אנליסט לא לקח זאת בחשבון. אגב, בוול מארט, סך עלויות השכר הוא "רק" כעשרה אחוז מסך ההכנסות של הרשת (בהיטק האחוזים גבוהים הרבה יותר). בקיצור, בעת הכרזת התכנית, מחיר המניה לא הושפע כלל. אך כאשר הרשת הזהירה שהרווחים בשנת 2017 יפלו בשיעור של בין 6%-12%, באותו יום נפל מחיר המניה בעשרה אחוז.

*

זהו הסיפור העולמי בעצם. שוקי ההון עדיין לא הצליחו או למען האמת, לא ניסו לתמחר את הטרנד החדש. מסתבר שההנחה הקבועה שעליית השכר לא תשפיע על הרווחיות, היא הנחה לא מאוד מוצקה. מעניין מתי הטרנד החדש ימצא את ביטויו במחירי המניות. כמובן רבים יחשדו ויקבעו שמדובר בטרנד שישתנה, אחרים יקבעו שבקרוב ההכנסות יעלו כדי לפצות על עליית ההוצאות, אך החכמים יערכו לכך בהקצאת חבילות שכר חכמות יותר. אם כבר בעלי המניות צריכים לקבל חבילה קטנה יותר מהכנסות החברה, אולי כדאי להפוך את כל העובדים לבעלי מניות?

 

שבכל דור ודור
וייק אן זה: אין חדש - קרלסן זוכה בפעם החמישית

72 Comments

יניר 1 בפברואר 2016

בשנה האחרונה מניית וול מארט ירדה בלמעלה מ30% , כך שמבחינת בעלי המניות השנה לא הייתה כל כך מוצלחת.
אין ספק שהמודל הנכון הוא להקצות אופציות במקום להעלות שכר. כלכלית זה לא אמור לשנות לבעלי המניות אך ביצועי החברה כנראה יהיו טובים יותר כאשר לעובדים ולבעלי המניות יהיה אינטרס זהה לחלוטין.
זה קיים בחברות היי טק ואין סיבה שזה לא יהיה נפוץ יותר. גם בהיבטי מס זה כדאי.
העלאת שכר היא ארוע בלתי הפיך ובתקופות משבר עלול להיות גורם מאד בעייתי. אולי מצב מגה ( וחלק מעובדיה ) היה טוב יותר לו היו שותפים בחברה מההתחלה ולא רק כשהעסק קרס

קובי 1 בפברואר 2016

בתור סטודנט לכלכלה שטחנו לו את הראש בעניין ואמרו לו ואפילו הראו לו נתונים מספריים שגישת "בעלי העניין" טובה יותר מ"בעלי המניות" דווקא לבעלי המניות מה שאתה מתאר פה קצת מוזר.
או שאולי זה סתם תגובה ראשונית שתשתנה לאורך זמן.

עומרי 1 בפברואר 2016

צריך להפריד בין הקורלציה ואולי אפילו הסיבתיות שבין העלאת השכר בוול מארט לרווחיות החברה ולמחיר המניה לבין המטוטלת בה אתה עוסק בין הון לעבודה. עוד כעשור הכנסות אמזון מקמעונאות דיגיטלית יעלו על הכנסות וול מארט, והיא תעשה זאת, להערכתי, עם כחמישית מכמות העובדים (כיום מועסקים באמזון כ-7% מכמות העבודים בוולמארט).
בעלי המניות של אמזון, עלי-באבא (יש את המצב בסין אבל בכלליות החברה צומחת נפלא), אתר האופנה אסוס וכד' רווים נחת בסך הכל.
האם סך ערכן של חברות קמעונאות, מסורתיות ודיגיטליות, ירד? ספק.
כלומר יתכן שהעובדים מנצחים בוול מארט בקרב פחות רלוונטי מבעבר כי מישהו מושך את השטיח מתחת לרגלי הקונספציה כולה.

קפטן קוקי 1 בפברואר 2016

חי חי.. יום הכיפורים של האנליסטים.
וברצינות, טור נפלא שמחזק אצלי את התחושה שסוציולוגים יודעים כבר הרבה זמן את מה שכלכלנים מגלים רק עכשיו.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

מה שקורה היום בתחום ההי טק זה בעצם המון מתכנתים בינוניים מאוד עם שכר מאוד גבוה.
אפשרות בלתי נגמרת להחליף כל שנתיים קיוב קטן עם אותה משכורת גבוהה ואפס מחויבות למוצר.
זו מחלה שחותכת את התחום מכל כיוון, מה גם שבסופו של דבר עובד הייטק הוא אחד העובדים עם התפוקה הנמוכה ביותר ביחס למשכורת שהוא מקבל, ובישראל המצב חמור עוד יותר.

להרגשתי אצל עובד וולמארט ממוצע, העלאה במשכורת תגרום בדיוק את הדבר הנכון- תפוקה, ומחויבות

עולם המחשבים עובד בדיוק הפוך…
קונים מחויבות עם משכורת גבוהה אבל בעצם לא מקדמים שום דבר באיכות המוצר

ארז 1 בפברואר 2016

אתה כותב את הפסקה הראשונה והאחרונה על בסיס עובדות או תחושות?

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

עובדות נסיוניות
אמנם זה מאוד גורף ומכליל, אך בשטח עצמו התכנות היום הרבה יותר זול ממה שהיה פעם.
זה מתחיל בגילאים הצעירים של מתכנתים [מביה"ס] ונגמר בפלטפורמות מאוד זולות וחינימיות.

זה גורר מצד אחד תכנות אחר לגמרי ממה שהיה לפני 10 שנים אך בסופו של דבר מערכות מאוד לא יציבות.
בעולם התכנות ההכוונה בלימודים היום היא לאו דוקא להתמקצע בתכנות פרופר אלא ביכולת לשקם מערכות שיוצרו ע"י מתכנתים בינוניים מן השורה.
ללמוד לבנות אתר אינרטנט אתה יכול לבד בוורד פרס. מערכות שלמות ללמידה חינמית באינטרנט ועוד….
לתקן באגים של מערכות רבות משתמשים, אבטחת מידע, יציבות זה כבר הפך להיות עולם אחר והרבה יותר מבוקש.
לכן המקצוע היום "מתכנת טוב " הוא לאו דווקא טאבו ליכולת גבוהה שנמדדת לפי שכר.

אם אני היום מחפש מתכנת "פרש" אני קודם דואג לראות את המחויבות שלו למערכת שאותה הוא מתכוון לבנות\לתמוך
זה מאוד קשה כי רובם באים לקחת 16-20 אלף שקל בחודש והתפוקה שלהם בתום שנתיים ממש לא שווה את השכר הזה.
מה שחברות עשו זה "לקנות" את המתכנתים בשכר ולהחזיק אותם 10-12 שעות במשרד אך בסופו של דבר הלופ הזה לא מפרה אף אחד מהצדדים.

עכשיו קח עובד וול מארט שקיבל העלאה מ-7$ ל-10$ לשעה וקבלת עובד הרבה יותר אפקטיבי.
לגבי עליית המחירים בהתאמה זה לטעמי כבר קשור בראש הדג.
כל עוד ההנהלה לא נוגעת לעצמה בשמנת אז אפשר לשרוד, ועוד בסוג של סימביוזה מערכתית.

no propaganda 1 בפברואר 2016

אני לא יודע באיזה תחום אתה עובד אבל יש לא מעט מתכנתים מצויינים. מה שכן אף אחד מהם לא יהיה מוכן לעבוד עבור 16-20 אלף.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

לא כתבתי שאין מתכנתים טובים ראבאק
אני עובד בתחום המחשבים…[הרבה שנים]
ולא מכיר מתכנת שלא מוכן לשמוע על שכר של 20 אלף ש"ח
אלא אם כן הוא חושב שיש לו יהלומים באצבעות כי אחרת הוא לא אפקטיבי בשבילי.

אני מעדיף להחזיק 3 עובדים שיעבדו 7 שעות ביום נטו מאשר 2 שיעבדו 12 שעות כל אחד.

no propaganda 1 בפברואר 2016

מה שאתה אומר מאוד מוזר. 20 אלף למתכנת טוב, זה שכר התחלתי כשהוא יוצא מהאוניברסיטה.
מה אתה מעדיף תלוי מאוד בתחום שאתה מתעסק בו. אבל אם אתה צריך אנשים שיפתרו בעיות רציניות, אתה לא תמצא אותם ב20 אלף שקל.

איציק 1 בפברואר 2016

פספסתי משהו?
האם אתה אומר שבוגר מדעי המחשב או הנדסת תוכנה ללא שנייה של ניסיון מתחיל מ-20 אלף שקל (אני מבין, הטובים מבינהם)?
גיל, האם יש לך נתונים שתומכים בכך?

no propaganda 1 בפברואר 2016

בוגר מצטיין יקבל בסביבות 20. לפחות 2 בוגרים סירבו לי להצעה של 17 בטענה שמציעים יותר בשוק.

איציק 1 בפברואר 2016

חבל שאני לא מהנדס תוכנה.

no propaganda 1 בפברואר 2016

אם אני זוכר נכון, אתה פרופסור למתמטיקה. לא נראה לי שאמורה להיות לך בעיה לעבוד בתעשיה(גם במחקר). אבל גם לעבודה באקדמיה יש ייתרונות לא מבוטלים. דברים שקשה למצוא בתעשיה.

איציק 1 בפברואר 2016

1. אני לא פרופ', רק מרצה בכיר. מקווה שעוד כמה שנים גם בפרופ'.
2. לא במתמטיקה כי אם בהנדסת חשמל (הלוואי מתמטיקה, כל הזמן חושב לחזור ללימודים אקדמיים, אולי יצא בקרוב ללמוד מתמטיקה), אבל כן משתמש בכלים מתמטיים.
3. לאקדמיה יש יתרונות, שכר זה לא אחד מהם.

no propaganda 1 בפברואר 2016

בהצלחה לקבלת הפרופסורה , אני ממש לא בטוח שעדיף להיות מהנדס תוכנה.

איציק 1 בפברואר 2016

רחוק… רחוק…

Royi 2 בפברואר 2016

איזה תחום של הנדסת חשמל?

איציק 2 בפברואר 2016

Speaker recognition, Pattern recognition, Machine learning
לא משהו שבאמת יגרום לי להתבונן בנגד או סוללה.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

יוצא אוניברסיטה ירוויח בין 12- 18 בתור התחלה [אלא אם כן באמת מצא עמדה מיוחדת]
היו לי מספיק מתכנתים שהרוויחו גם מעל 25 אבל רק יצרו כמויות של באגים אחרי שנתיים עבודה, ושם הייתי צריך משהו מומחה ביותר כסף שיתקן את המערכות שלהם. אז שכר גבוה הוא לא מראה על יכולת בתחום הזה אלא על יכולת מיקוח יותר.

מאז אני מעדיף משהו בפחות כסף, עם יכולת פיקוח ושלא יבזבז את הזמן שלו בעבודה- זה עושה אותו עובד טוב יותר בהמשך.
בכללי עובד של 12 שעות עבודה ייצור לי יותר באגים מאותו עובד בדיוק שמקבל קצת פחות כסף , ועובד הרבה פחות זמן בחודש.
בסוף הוא יותר נאמן לעשייה שלו ונהנה מהזמן החופשי שלו…

D! פה ועכשיו 1 בפברואר 2016

חבל שאני לא מתכנת. הייתי בא לעבוד אצלך

no propaganda 1 בפברואר 2016

זה שלקחת מישהו בשכר גבוהה יותר שלא עמד בציפיות שלך ויצר המון באגים, לא אומר שזה הכלל. בגדול אני מסכים שיש לא מעט אנשים שהם לא מספיק חזקים אבל יש להם יכולת מיקוח גבוהה והם מקבלים משכורות גבוהות ממה שהם תורמים.

25 זה גם לא בשמים, אפשר למצוא אנשים טובים בסכום הזה אבל קשה כי אתה צריך או שהמשרה תעניין את הבן אדם במיוחד כך שהוא יהיה מוכן לוותר על שכר או שהבן אדם שאתה לוקח, לא יודע להעריך את עצמו בשוק או שאתה מציע לו מסלול קריירה טוב יותר ממקומות אחרים.

לא כל מי שמרוויח משכורת גבוהה עובד 12 שעות. בחברה שאני עובד בה, אף אחד לא מסתכל(או יודע) כמה שעות אתה עובד. מסתכלים על התפוקה שלך. אני בכלל מאמין שהרב המוחלט של האנשים, לא מסוגל לתת 12 שעות עבודה אפקטיביות.

איציק 1 בפברואר 2016

כל חבר כנסת מספר שהוא עובד לפחות 18 שעות ביום. אתה מפקפק באפקטיביות שלהם?

no propaganda 1 בפברואר 2016

זה כולל זמן הליכה לבר מצוות של חברי מפלגה?

Ljos 1 בפברואר 2016

אם זה מה שהם אומרים אז אני מפקפק בכך שזה 18, שזה שעות, שמדובר ביום, ואם אפשר ארצה גם לבדוק אם הם באמת חברי כנסת. אני גם לא מאמין להם שהם מספרים, אבל זו כבר סטייה שלי.

עומרי 1 בפברואר 2016

מתכנתים מייצרים פריון הרבה יותר גבוה מהממוצע. תבדוק הכנסות פר עובד בחברות תעשייה גדולות מול חברות טכנולוגיה בוגרות, שלא לדבר על שורת הרווח פר עובד ועל הצורך המופחת בהשקעה בהון קבוע שהוא פועל יוצא של תעשייה שמסתמכת יותר מכל על המשאב האנושי.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

אתה עושה יחס בין מערכת שבעה שהשמנת יצאה לה מכל החורים מול מערכת מיושנת שסובלת מנכות מחשבתית בכל הנוגע לשכר עובד..
אם הבנתי נכון :-)..

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

אני ממש לא מסכים לגבי פריון של מתכנת מול עובד תעשיה.

עומרי 1 בפברואר 2016

50 עובדים היו בווטסאפ בעת שנרכשה על ידי פייסבוק ב-19 מיליארד דולר. זו אמנם דוגמא קיצונית, אבל בחברות טכנולוגיה ניתן לייצר ערך עם הרבה פחות עובדים.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

מה בדיוק וואטסאפ מייצרת?

איציק 1 בפברואר 2016

19 מיליארד דולר, ומוצר שכמות הצורכים אותו כנראה גדול מספר צרכני וולמארט ובהרבה.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

לא הבנת
ברור מה היא שווה וברור למה
המידע שהיא מייצרת הוא פיקציה, זה כולם כבר יודעים ולא אכפת לאף אחד
כמו שתגיד לי שחברות כרטיסי האשראי בעצם מייצרות אשראי….ז

בוולמארט לפחות אתה יכול לצאת עם מעיל אם קר לך או משהו לאכול.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

האות ההיא לא היתה אמורה להיות שם [למרות שזה מה שמקבלים בסוף מחברות אשראי]

איציק 1 בפברואר 2016

אם ככה, לא שווה לקרוא ספר או לשמוע דיסק, אי אפשר להחזיק ביד את מה שקיבלת, זה לא מוחשי.
מידע הוא לא חסר ערך בדיוק, וכנראה יותר, ממעיל.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

איציק
מי קובע את ערך המידע?
על פי איזה מדד?

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

הרגע נפל לי האסימון שהשוות ספר או מוזיקה לסמס בוואטסאפ
תתביש לך ידידי!!!

איציק 1 בפברואר 2016

אני מתבייש מאד, ועדיין, כמו שלא מכמתים את הערך בקריאת ספר (וברור שיש לכך ערך) כך קשה לכמת את ערך המידע, למרות שכנראה מידע ניתן במיקרים מסויימים לכמת. למשל כשאני שולח הודעה איך לפתור בעייה, או אישתי שולחת מה לקנות בסופר (טוב, זה מקרה של הוצאה חריגה :-( ).

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

אם יש משהו בעולם הקר הזה שעוד נשאר עם ערך ריגשי זו מוזיקה וספרים לדעתי..
משהו שאתה מנתק אותו מפופולריות לגמרי.

אפליקציות נתמכות על פופולריות בלבד! אחרת אין להן שום ערך [גם פיייסשטות וגוגל]

איציק 1 בפברואר 2016

לגבי החלק הראשון אני מסכים לחלוטין (אך עדיין אתה לא יכול לכמת ערך זה).
לגבי חלק שני ממש לא מסכים (ואין לי פיסבוק או טויטר). זה עונה על צורך, רגשי, ריגעי, מה שבא לך. זה עונה לפעמים על צרכים מאד חשובים כלכלית, כמו שטלפון, מייל, פקס, טלגרף, כל אחד בזמנו. זו הקדמה אותה אי-אפשר, ולא צריך לעצור. היום ערך המידע גדול בהרבה מערך כל מוצר אחר, נאהב זאת או לא. שמת את הראש עמוק בחול כי לא העים לך, אני בולע את כוס התרעלה אך מקבל את העובדה.

עומרי 1 בפברואר 2016

מידע.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

נו באמת….ששוה 19 מליארד דולר??

עומרי 1 בפברואר 2016

בגלל עליית מניית פייסבוק מאז העסקה שוויה טיפס ל-28 מיליארד…

גוגל הכניסה 71 מיליארד דולר ב-2015, כשיותר מ-90% מהם הגיעו מפרסומות מבוססות מידע על המשתמשים.

חכם בדיעבד 1 בפברואר 2016

עדין לא אומר כלום
זה שגוגל ופייסבוק זורקים כל סכום שבא להם בלי מתחרים זה לא העולם של וולמארט.

-גיסנו- 1 בפברואר 2016

סכומים לא נזרקים סתם לאוויר. גם רונאלדו ובייל לא סתם קנו ב 100 מליון יורו (עם כל ההבדל כמובן) – יש מספיק אנליזות.

העולם משתנה, תחשוב על זה ששתיים מספקיות התוכן הגדולות ביותר בעולם (קרי פייסבוק ויוטיוב) לא מייצרות כמעט שום תוכן בעצמן.

איציק 1 בפברואר 2016

על רונאלדו ובייל זרקו סתם 100 מיליון יורו!!! עם כל הכבוד למותג שלהם, חבל על הכסף.

גיסנו 2 בפברואר 2016

הסכומים האלה אמנם מוגזמים במיוחד אבל כלכלית הם מכסים את עצמם מהר מאוד עוד לפני שאפשר להתמרמר על האפקטיביות המקצועית שלהם

איציק 2 בפברואר 2016

גיסנו, זה ברור, ואחרי כל זאת, חבל על הכסף. רק מזה שאני שומע את הסכום נעשה חבל לי על הכסף (אפילו בסכומים הרבה יותר קטהים).

איציק 1 בפברואר 2016

אתה כותב שהעלאת משכורות מ-9$ ל-10$ לא פגעה במחירים, שיפרה את השרות וכנראה תשתלפ בטווח הרחוק יותר (תוספת שלי). אני מניח שהעלאה ל-15$ היתה מהווה נזק בשיקלול הכללי. איך מוצאים את חיתוך הזהב שעד לשם כדי להעלות ומשם והלאה זה כבר נזק?

גיל שלי 1 בפברואר 2016

זה יפה שפגעת ב15$ שזו הדרישה של המחאה החברתית באמריקה. אין תשובת בית ספר, עניין של משא ומתן למעשה, השוק הוא מנגנון לחיפוש המחיר הנכון

Amir A 1 בפברואר 2016

וולמארט הודיעו לפני שבועיים שהם סוגרים 269 חנויות. נכון שרובן הן מרשת האקספרס אבל גם חנויות סטדנרטיות ו-"סופרסטורס". לא יודע עד כמה זה קשור להחלטה להעלות את שכר המינימום. סביר להניח שלעולם לא נדע מה היה מאחורי דלתות סגורות.

מוריניו ג'וניור 1 בפברואר 2016

מוריניו ופפ נכנסים לפאב במנצ'סטר. נשמע כמו התחלה של בדיחה.
אבל אם אני יונייטד, אני סוגר עכשיו עם פלגריני וכמובן שזה לא יקרה למרות שזה מה שהם באמת צריכים ולא מוריניו. כמו כל תאגיד עם שיקולים משיקולים שונים זה לא יקרה .

ניר 1 בפברואר 2016

זה מזכיר לי שפעם חישבתי בכמה הממשל האמריקאי מסבסד את התעסוקה במקדונלדס, בה חלק נכבד מהעובדים מקבל תלוי מזון ותוספות כדי להגיע לשכר המינימום בארצות הברית, והגעתי למסקנה שחלק נכבד מהרווח של מקדונלדס אם לא כולו היה נעלם לו היא היתה משלמת שכר ראוי לעובדיה

גיל שלי 1 בפברואר 2016

אגב ניר, גם מקדונלדס נאלצו ללכת בעקבות וולמארט ולהעלות את שכר המינימום אצלהם במסעדות, ויש דיון שלם באקונומיסט בדיוק בנקודה שלך

Amir A 1 בפברואר 2016

זה יותר מהעובדה שהממשל האמריקאי מסבסד את התעסוקה במקומות כמו מקדולנדס ו-וולמרט. זה שהמקומות האלו מרוויחים פעמיים על העובד, כי מרבית העובדים גם קונים במקומות האלו. אז הממשל מממן את כוח העבודה של המקומות האלו וגם מגדיל את הרווח שלהם דרך תלושי המזון.

יואב דובינסקי 1 בפברואר 2016

אני עושה קניות בוולמארט לפחות פעם בשבוע, כי זה ממש קרוב לבית ובאמת זול יותר. שירות הלקוחות שלהם מצוין וכל פעם שאני רוצה להחזיר מוצר מזכים אותי מהר בלי לשאול שאלות מיותרות, מה שגורם לי לחזור. מה שכן, השירות בחנות די גרוע ובלשון המעטה אני לא נופל מאדיבות העובדים.

אודי 1 בפברואר 2016

בטנסי יש publix?

יואב דובינסקי 1 בפברואר 2016

כן, שם אני עוצר לעשות קניות לפעמים בדרך חזרה מהאוניברסיטה. המבחר הרבה יותר גדול.

NoONE 1 בפברואר 2016

אולי זה ישמע קצת לא PC אבל אני לא קונה בוולמארט כי אני מרוויח מספיק כסף לא לקנות שם
בדרום קליפורניה קוני וולמארט זה ברובם שחורים והיספנים עם הכנסות מועטות , יחסית למדינות אחרות או אזורים אחרים בדרום קליפורניה יש די מעט וולמראט כי יש הרבה לבנים עם כסף שלא מוכנים לקנות שם
באופן כללי חוץ מאוכל ולעיתים בגדים אני קונה הכל אוןליין

יואב דובינסקי 1 בפברואר 2016

אני מוצא את וולמארט שימושי מאוד למצרכים יום-יומיים או לדברים שלא אכפת לי לזרוק בעוד שנה. זה הכי קרוב לבית מבלי לעלות על כביש מרכזי. יש שם גם את סאם'ס קאלב, אבל זה יותר כשצריך לקנות כמויות. כשיש לי זמן אז מעדיף את קרוגר'ס או פאבליקס כשמדובר באוכל או את הקניון הקרוב אם מדובר בבגדים.

NoONE 1 בפברואר 2016

אצלי זה ההיפך , וולמארט די רחוק ואני צריך לנסוע קרוב לחצי שעה להגיע לשם

duncan 1 בפברואר 2016

מדויק.
זה נכון, זה לא PC אבל גם אני רואה את זה ככה אצלי. פעם ב.. אני נכנס לוולמרט ודי מזועזע מהאנשים שם. אין לי שום בעיה עם מיעוטים (אז תשמרו את התגובות שלכם) אבל יש שם פשוט טיפוסים שלא תראה בחנויות קצת יותר יקרות (טרגט למשל). הטיפוסים אגב זה לא רק עצם היותם מיעוטים, אלא יותר אנשים שנראים כמו גנגסטרים, קעקועים, ווייט טראש וכו.

זו סיבה מספיק טובה שאני גם לא נכנס לשם בהתלהבות יתרה.

Amir A 1 בפברואר 2016

כנס ל- K-MART ואז נדבר )-:

duncan 1 בפברואר 2016

לא חושב שיש לידי KMART….

יואב דובינסקי 1 בפברואר 2016

אשקר אם אגיד שמסב לי נחת לראות בחניה שם פיק אפ טראק עם דגל הקונפדרציה.

גיל 2 בפברואר 2016

מה זה משנה מי קונה שם? יש להם הרבה מוצרי צריכה בזול וגם כל מיני כלי עבודה שאין במקומות אחרים. מה שטוב בחנויות הללו זה שאפשר לערוך קנייה מרוכזת במקום אחד במקום ללכת לכמה חנויות.

Duncan 2 בפברואר 2016

לי ולהרבה אנשים משנה.
היית אוכל בסביבה לא נעימה?

גיל 2 בפברואר 2016

לא נעימה בגלל ששחורים קונים שם? כל עוד לא מדובר בעניין בטיחותי ממש לא משנה לי מי קונה או שוהה בחנות. זה לא מסעדה שאתה מגיע בשביל החוויה. קונים מה שצריך והולכים הביתה.

duncan 2 בפברואר 2016

לא בגלל שהם שחורים. כי הם נראים גטו. גם הלבנים שם נראים ווייט טראש.
אז אם אני נכנס, אני נכנס ויוצא כמה שיותר מהר.
בטרגט אני יכול לבזבז גם שעה.

תומר 2 בפברואר 2016

אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על ההחלטה שלי איפה לקנות הוא מדד חיוך העובדים. במקום שבו קל יותר לגרום לעובדים (בסופקמרקטים זה בעיקר עובדות מן הסתם) לחייך, גם יותר נעים לקנות וגם אפשר להניח שהם זוכים שם ליחס יותר טוב. המדד הזה הוא משמעותי גם כאשר יש הפרשי מחירים לרעתי.

אז אני מעדיף לקנות את המצרכים הבסיסיים, מזון וכו', בסופר מקומי ששיך לרשת פרטית ולא בשופרסל או בחציחינם המקומי ששם העובדות נראות כאילו הן נמצאות בסדרת שבי, חלקן כחניכות וחלקן כחוקרות.
בחו"ל אגב זה בעיקר משפיע על הקניות שלי בחנויות outdoor, לא סתם REI מצליחה כל כך יפה.

בר 1 בפברואר 2016

אתם יודעים שאם כל הכבוד להייטק יש רק תחום אחד שבו פיריון עבור שעת עבודה בישראל הוא גבוה משמעותית מ OECD וזה חקלאות.

wazza 1 בפברואר 2016

לא להרבה זמן כנראה…

austaldo 1 בפברואר 2016

וזה רע כי?
כל סידור שבו אנשים מרוויחים מעבודה על חשבון פחות ריווחי הון זה סידור טוב

Comments closed