ליגת שוקי ההון – אחד במאי? לא רלבנטי

ממש בקרוב, מעבר לפינה, אנשים יסתובבו משועמים ברחובות ללא מעש וללא תוחלת, הצחקתם אותי

הכלכלה משתנה לנו מול העיניים. כמובן שמשפט זה מופרך מעיקרו, שכן הכללים הכלכליים הם אך תיאור של התנהגויות אנושיות בצורה כמותית. אך העולם משתנה ואיתו משתנים התפקידים בעולם. האחד במאי נולד ב1886 אחרי שביתות ומאבקים עקובים מדם, ודווקא בארצות הברית. מעמד הפועלים נולד, ואנשים שראו עצמם שייכים למעמד זה דרשו את זכויותיהם.

האם מעמד זה קיים גם כיום? האם הקדמה הטכנולוגית אכן מאיימת, הייתכן ובעוד שנים לא רבות רובוטים יחליפו את הפועלים ואנשים ללא רכוש יוותרו גם ללא דרך לצבור רכוש? מאיימים עלינו במשך שנים. מספרים לנו שהפערים מתרחבים בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית. מספרים לנו שבקרוב, ממש מעבר לפינה, אחוזי האבטלה יקפצו לשמיים. מרתיעים אותנו מהעלאת שכר המינימום בטענה שככל שעלות העובד השכיר תעלה, כך תגדל המוטיבציה להחליף אותו בקדמה טכנולוגית, כלומר באמצעות רובוט או פועל ייצור זול יותר במדינה עניה יותר.

*

האם כל הסיפורים האלה נכונים? האם הפערים באמת התרחבו בגלל הקדמה הטכנולוגית? תלוי על איזה פערים אתם מדברים. בסופו של יום, הפערים בתוך המדינות המפותחות אכן התרחבו מאז 1980, אם כי ברברתי מספיק על השינוי במגמה מאז 2014. אך הקדמה הטכנולוגית היא גם זו אשר דאגה לצמצום הפערים בין תושבי כדור הארץ. הקפיצה האדירה ברמת החיים הממוצעת בסין אך גם בהודו, התאפשרה בזכות התקדמות התקשורת. אם נסתכל על הפערים בין החציון העולמי לאלפיון העליון בעולם, ולא על החציון בארצות הברית לעומת האלפיון העליון בארצות הברית, נמצא שהפערים הצטמצמו מאז 1980.

אך גם האיומים מפני עתיד נורא ואיום של אנשים משועממים המסתובבים חסרי תוחלת ברחובות הם איומים מגוחכים. איומים אלה לא חדשים כלל. הרי סיפרו לדורות הקודמים שהטכנולוגיה תחליף את החקלאי בשדה, וכך לא תהיה עבודה לאנשים (לא ממש קראו לזה עבודה באותם זמנים, האיום היה שלבעלי הקרקעות לא יהיה צורך באנשים, ואלה ישארו לנפשם וימותו ברעב). השינוי היה אחר לחלוטין, אנשים עברו מהספר לעיר שאך נולדה מחדש, ומצאו עבודה בפסי ייצור.

שינוי דומה קורה ממש מול עיננו בעידן הנוכחי. חשבו למשל על רונלדו, מסי, לברון ובריידי. ספורט מקצועני כענף מכניס נולד מחדש (אחרי עידן הגלדיאטורים, וגם העידן החדש אך המצומצם של המתאגרפים בתחילת המאה העשרים), רק לאחר מלחמת העולם השניה. שכירים אומללים אלו שנידונו לעבודה קשה משתכרים סכומים שגם בעלי הון גדולים בישראל לא רואים במשך מדי שנה בשנה. הסכומים קפצו לשמיים ביחד עם התפתחות התקשורת העולמית, ביל ראסל, פלה ודי סטפנו היו רחוקים מרחק שנות אור מיכולת ההשתכרות של הכוכבים הגדולים היום, הם היו קרובים הרבה יותר מבחינה ריאלית לסכומים שערן זהבי מרוויח בימים אלה.

הטכנולוגיה יצרה תחומי עיסוק חדשים גם בצורה עקיפה. כמה אנשים התפרנסו למחייתם מלתרגל יוגה עד לפני עשרים שנה? מי עבד כמאמן פרטי לפני עשור? מתי מעט, תחומי השירותים משתנים מול עינינו. אך העיקר לא משתנה, עדיין אנשים משלמים כסף לאנשים אחרים עבור שירותים, אם בדרך ישירה, או בדרך עקיפה. אז אולי הטכנולוגיה תהפוך את סוכן הביטוח שלנו למקצוע ארכאי ולא עדכני, אך אדם שבעבר חשב להיות סוכן ביטוח או נסיעות, לא יהפוך לאיש חסר ייעוד בחיים. תחומי השירותים משתנים, אך המהות לא משתנה כלל. העולם משתנה, אך העקרונות לא זזים.

ארצות הברית האסקיז
שינויים - איתי סממה

60 Comments

אריאל גרייזס 1 במאי 2016

זה באמת מעניין – יש לך נתונים לגבי ההבדלים בין החציון העולמי לאלפיון העולמי או שאתה מנחש שזה המצב? גם אני הייתי חושב ככה, אבל אני לא בטוח שזה באמת נכון.
חוץ מזה, אני מסכים לקונספט שלך – ברור שהשווקים כל הזמן משתנים, אבל איך קשור אחד במאי לנושא הזה של הטכנולוגיה? אחד במאי נולד לא בגלל החשש שטכנולוגיה תגנוב לבני אדם עבודות, עד כמה שאני יודע, אלא פשוט בגלל תנאי העבודה המזעזעים שהיו באותה תקופה

גיל שלי 1 במאי 2016

הכוונה שלי היא שמעמד הפועלים לא רלבנטי. ואין לי נתונים, זו הערכה שלי שמתבססת על קפיצת ההכנסה החציונית למשפחה בסין, מדובר בקפיצה נחשונית של ממש.

אריאל גרייזס 1 במאי 2016

למה לא? האם התנאים מאז שהראשון באפריל נוסד השתפרו? בהחלט. אבל זה עדיין מעמד שצריך להאבק על לא מעט דברים ויותר מזה – הרצון של מעבידים להרוויח על הגב של העובדים הוא חלק מהבסיס לכלכלה שאתה מדבר עליו ועל כן זה מעמד שתמיד יצטרך להלחם על הזכויות שלו

גיל שלי 1 במאי 2016

מסכים, אך ההגדרה של פועלים מאבדת מהרלבנטיות שלה, אם כבר זה מעמד השכירים, אך האם המנכ"ל השכיר של גולדמן זקס הוא חלק מהמעמד? מסי? יש ערבוב גדול

עדי אבני 2 במאי 2016

אני חושב שמקס וובר ענה על הדיכוטומיות של מרקס כבר לפני ישרות שנים, גם על הדיכוטומיה של פועלים לעומת בעלי אמצעי הייצור, כשבנה מודל נכון יותר של שוק התעסוקה, וגם לגבי זאת השמה את הכסף כגורם מרבד בלבדי (הוסיף עליו את היוקרה ואת הכח הפוליטי).
ועדיין, קשה לי להבין מי שמאמין בכלכלה חופשית שלא מבין שהיא לא יכולה להיות חופשית ללא איזון בין כח המעסיק והמועסק

גיל שלי 2 במאי 2016

ברור שחייב להיות איזון בין כח המעסיק לכח המועסק

no propaganda 1 במאי 2016

ראשון באפריל ? :)

בני תבורי 1 במאי 2016

אין היום פועלים, יש עובדי קבלן. זה לא מה שאחד במאי ניסה לסמל.

עופר 1 במאי 2016

גיל לדעתי הבעיה היא לא לגבי צעיר שחשב להיות סוכן ביטוח והחליט אחרת אלא לגבי אותו סוכן ביטוח אמיתי וקיים שישאר מובטל. לדעתי כאן יש מחוייבות חברתית למדינה לדאוג שלאנשים תהיה יכולת התפרנסות סבירה.

גיל שלי 1 במאי 2016

המדינה לא יודעת ולעולם לא תדע לספק תעסוקה בצורה טובה. ככל שהמדינה לוקחת על עצמה תפקידים שהיא לא טובה בהן, כך יהיו פחות מקומות עבודה.

עופר 1 במאי 2016

קודם כל להבדיל מהמוסכמה הכלכלית הרווחת אני לא בטוח שכל מה שהמדינה נוגעת בו מתפרק רק מעצם היותה מדינה. נראה לי שזה מאוד תלוי בשאלה איך עושים את זה בדיוק. ביחס לארץ, לא ראיתי שרוב ההפרטות היו כל כך מוצלחות (כן, חוץ מהטלפונים). בהרבה מאוד תחומים ההפרטה הורידה את השכר והמקצועיות של העובדים על חשבון רמת השירות.
בכל מקרה לא התכוונתי לזה שהמדינה חייבת לספק תעסוקה באופן ישיר אלא שהיא צריכה למצוא פתרונות לאנשים ולא לזרוק אותם לכלבים, כמו שהיא נוהגת לעשות לכמעט כל אחד שלא מספיק מקומבן ולפעמים גם למקומבנים.

עומרי 1 במאי 2016

סוכני הביטוח בארץ דווקא נהנים באופן שדומה לחברות הסיגריות בעולם המערבי.
מחד, זרם הפונים למקצוע כמעט ופסק לחלוטין בעשור האחרון וחסמי כניסה כמו התמחות בשכר רעב (ללא יכולת לעסוק במכירות) התווספו.
במקביל החברות המסורתיות נחלשו והתערערו והן תלויות בסוכנים יותר מבעבר כאפיק המכירות המרכזי.
ציבור לקוחות עצום עדיין מעוניין בסוכן ובתחומים ספציפיים – אובייקטיבית עדיין כדאי לו להיעזר בסוכן, רק שכמות הסוכנים המצטמצמת מקטינה את התחרות על כל לקוח.

גיל שלי 1 במאי 2016

מסכים, אך בתחום הפנסיוני זה עולם הולך ונכחד, וכנראה בעוד כמה שנים סוכן ביטוח יהיה כמו סוכן נסיעות, יהיו כמה, אך מאחר ולא מתווספים חדשים, הם ילכו וייכחדו

עומרי 1 במאי 2016

מסכים שייכחדו, עופר דיבר על הצורך לעזור לקיימים, שמצבם שפיר

הוולשי הרזה 1 במאי 2016

מבחינת ניתוח מרקסיסטי המעמד הזה חי וקיים, אפילו אם הוא לא יודע שהוא כזה. צמצום הפערים הוא תודעה כוזבת. אמצעי הייצור עדיין נמצאים בידיהם של מתי מעט, והניצול של האדם נמשך. כל זה ברמה הפילוסופית ולכן אפשר להסכים ואפשר להתנגד לתפיסה הזאת.
אבל הנה דוגמא קטנה לשיטת ניצול בלתי מודעת: חלק ממאבקם של אירגוני העובדים היה על זכויות העובדים, למשל יום עבודה של 9-8 עבודה. היכן שאני עובד, ואני בטוח שזה קורה במקומות אחרים, העובדים זמינים כמעט 24 שעות ביממה בגלל הטכנולוגיה. אפשר לתפוס אותך בכל מקום: בשירותים, במסעדה ובבית. אתה שומע על אנשים שעונים על מיילים בזמן חופשת הפסח שלהם בזמן שהם בחו"ל.

גיל שלי 1 במאי 2016

זה חלק מההתנהגות האנושית שלעולם לא תשתנה, תמיד יהיו מי שינסו להפיק תועלת כלכלית מאחרים, ויהיו יותר אנשים שמעוניינים בשקט של להיות שכיר

הוולשי הרזה 1 במאי 2016

אתה צודק. אבל זוהי הנקודה, מאבק על זכויות עובדים הוא תמיד רלוונטי. האחד במאי הוא לא סתם יום שייסדו אותו בכיף. כמו שאתה מציין הוא נוסד בעקבות מאבק עקוב מדם. יש לו משמעות, אך ישנם אנשים מסתכלים עליו בזלזול כשריד אנכרוניסטי לימים שהעולם התחלק לשתיים, או משהו דומה. מדובר על בני אדם ולא על מספרים בגרפים שמספרים סיפור על כמה החיים שלהם הרבה יותר טובים מלפני אלף שנה. ברור שהם יותר טובים. אם אתה לא נזהר, אם אין בלמים, מה שנתפס כמובן מאליו יכול להיעלם.

גיל שלי 1 במאי 2016

לא יודע להתייחס לדוח מרכז אדווה. אני כן יודע שהשכר החציוני עלה הרבה יותר מהאינפלציה בשנת 2015, וגם בשנת 2014, וזה שונה מאוד מהמגמה ששלטה מ1980-2013

yaron 1 במאי 2016

השכר החציוני והשכר הממוצע עולים בישראל יותר מעליית האינפלציה זה נכון, אבל זה לא סותר את זה שהפערים הולכים ומתרחבים.

גיל שלי 1 במאי 2016

הלכו והתרחבו, לא ב2014 ולא ב2015

yaron 1 במאי 2016

אם אתה טוען שב- 2014-2015 הפערים קטנו זה מאוד משמח ואשמח לראות נתונים.
הטענה שלי היא שעלייה בשכר הממוצע והחציוני לא מחייבת בשום צורה הקטנת פערים ובמקרים רבים מתבטאת דווקא בהרחבת הפערים.

גיל שלי 1 במאי 2016

אחפש את הנתונים אבל התשובה היא כן חד משמעי

עופר 1 במאי 2016

גיל שמודדים שכר ממוצע וחציוני מודדים הכנסות משכר. לעשירים יש גם או אפילו בעיקר הכנסות אחרות. לכן הפערים יכולים ללכת ולהתרחב למרות צמצום פערי שכר.

גיל שלי 1 במאי 2016

אבל ב2014,15 זה לא קרה

yaron 1 במאי 2016

עופר, עלייה בשכר הממוצע אינה אינדיקציה לצמצום בפערי השכר.

איציק 1 במאי 2016

האם השכר הממוצע זה רק הכנסות שכירים? שכיר שיש לא גם עסק בקבלות כמו רופאים, פיזיוטרפיסטים ועוד נכנסים לסטטיסטיקה רק על פי עבודתם כשכירים?
אני (ובבדאי רבים אחרים) מכיר רופאים שיש להם הכנסה קצת מעל השכר הממוצע בתלוש ועוד עשרות רבות של אלפים בחודש מפרטי. מה ההגיון לא להכניס את הפרטי לחישוב?

yaron 1 במאי 2016

אם הממשלה הצליחה לבלום את הרחבת הפערים ולהקטין אותם אפילו במעט (זאת טענתך) תוך כדי ששכר המינימום, השכר החציוני והשכר הממוצע עולים, זה הישג עצום והיא ראויה למחמאות על כך

גיל שלי 1 במאי 2016

זו לא הממשלה, זה התהליך העולמי, עובדה שזה קרה במקביל בכל הכלכלות המפותחות

yaron 1 במאי 2016

אשמח מאוד (מ א ו ד !) לראות נתונים שמגבים את טענתך שהפערים בארץ מצטמצמים :-)

אביאל 1 במאי 2016

ירון, אם אני לא טועה מדד ג׳יני מצטמצם יפה מאז 2008 בארץ, יש עליות גם, אבל המגמה היא ירידה בפערים.

yaron 1 במאי 2016

אביאל, זאת הפתעה משמחת. כמו שאמרתי, אם זה נכון מגיעות לממשלה מחמאות.

עדי אבני 2 במאי 2016

אם הרחבת השכר החציוני עלה על עליית השכר הממוצע זה מחייב מתמטית צמצום פערים. עליית הממוצע בלבד או לא מחייבת זאת, ועלייה של הממוצע באחוז גבוה יותר מהחציוני מחייב את ההפך- התרחבות אי השוויון

אסף 1 במאי 2016

גיל תודה על הטור כרגיל. מה דעתך על הדו"ח של מרכז אדוה, לגבי החלק של השכירים בעוגה? ולגבי התזה שלך בנוגע לדבר.

אסף מונד 1 במאי 2016

ההיסטוריה המודרנית מלאה בבעלי מקצוע שנעלמו מהעולם, החל ממעתיקי הספרים לאחר המצאת הדפוס ועד משחק הריצה של הג'איינטס. וכמו שזו תופעה היסטורית שחוזרת על עצמה, כך גם הקינה עליה. בסוף האנושות איכשהו מסתדרת.

עומרי 1 במאי 2016

בדיוק שוחחתי על זה לפני כמה ימים – נודע לי שהולמס פלייס חברה מפסידה ומדממת כסף לחוגים בפארקים. אלו פשוט לא היו מסוגלים לשווק עצמם באופן שיביא אותם לסקייל סביר בעבר, אפילו אך לפני 8-9 שנים.
היום הם מנצחים חברה שהושקעו בה מאות מיליוני שקלים ושהיא מותג ידוע בכל בית.

ירושלמי 1 במאי 2016

גיל אתה טועה והנה ההוכחה.
בתמונה, אנשים שפעם הייתה להם עבודה:
http://tiny.cc/u226ay

גיל שלי 1 במאי 2016

גדול

אמיתי 1 במאי 2016

מהפכת המידע לדעתי שונה מהמהפכה התעשיתית כי בשונה
מהאחרונה ששינתה ברוב המובנים את העולם הפיזי שלנו
הראשונה משנה יותר מהכל את העולם המנטלי. קשה להגיד
איך זה ייגמר. אולי בעתיד ההגדרה של "עבודה" תשתנה
כמו גם תפיסות אחרות של מעמדות ובעצם היחסים בין
בני אדם

איציק 1 במאי 2016

עד כמה שזכור לי המהמפכה התעשייתית היתה הראשונה מבין השתים ומהפכת המידע היא השנייה.

אמיתי 1 במאי 2016

רודף אותי מהודו ועד כוש אה? (-:

איציק 1 במאי 2016

למה לקלל ;)

אריק האדום 1 במאי 2016

"הטכנווגיה תחליף את האדם" – בולשיט! בעצם לא כל כך…
היא אמנם מחליפה אותו אבל מייצרת תפקידים אחרים עבורו כאלו שהוא יכול להרוויח בהם יותר.
גיל, כרגיל, פוסט מעולה ומדוייק.
כמו שכבר יצא לי לפטפט איתך פעם בנושא, רוברט רייך לוקח את זה צעד אחד קדימה בסרט שלו: inequality for all
ממליץ לכל אחד "לבזבז" שעה וחצי מהחיים על הסרט הזה…
דוגמה בסיסית:
http://inequalityforall.com/wp-content/uploads/2014/12/PAGE_25.jpg

צור שפי 1 במאי 2016

גיל, אני חי בתחושה שלפחות בעולם המפותח (כולל את ישראל בתוכו) אנחנו חיים היום במצב שבו העתיד התעסוקתי של בני השלושים פחות בהיר ומובטח מזה של הוריהם. האם התחושה נכונה? האם ואיך זה קשור בראייתך ל-1 במאי? ואיך אתה מתייחס, קונקרטית במקרה הישראלי שעל פי רוב המדדים יש מגמה רציפה של ירידה במחוייבות הממשלה לרווחת אזרחיה?

איציק 1 במאי 2016

האם אתה רואה עתיד תעסוקתי לבני 40+ שמצאו את עצמם מסיבות כלשהן מחוץ למעגל? אני חושב שמצב גרוע בהרבה מאלו של בני שלושים.

yaron 1 במאי 2016

בודאי שהיא נכונה, ככל שחולפות השנים פחות אנשים מקבלים קביעות.
הדבר מוביל גם ליותר אבטלה בגילאי 50+ וגם למצב שרבים עובדים בעבודות עם משכורות מאוד נמוכות.

גיל שלי 1 במאי 2016

זו תחושה מוטעית. הקביעות העניקה לעובדים אשליית בטחון, הסיכון היה שמקום העבודה יסגר יותר מפיטורים. אחוזי האבטלה בעולם המפותח נמצאים ברמות נמוכות ביותר מבחינה היסטורית

Ljos 1 במאי 2016

אי אפשר למדוד את הדור הנוכחי בעזרת כלים של הדור הישן. קביעות זה אחד מהם.
הבעיה בנושא העתיד התעסוקתי היום הוא המקג'ובים. פיצול וצמצום העבודה של כל אדם למינימום תמורת מינימום. עבודות באחוזי משרה ללא אפשרות קידום או שיפור תנאים.
אם דור ההורים היה צריך להתמודד עם עבודה שוחקת וקבועה, הדור הנוכחי צריך לשרוד בתנאי חוסר יציבות. דור ההורים חטף מכה בזמן המעבר (ביטול מעמדה וכוחה של הקביעות), אבל הצעירים צריכים להתמודד עם העולם החדש שנוצר. עולם בו אין להם מושג איפה הם יצליחו להשתחל והם נמצאים בכמה תחומים בו זמנית, במטרה להצליח למצוא את המקום שהם יצליחו לדחוף עצמם פנימה.

צור שפי 1 במאי 2016

אבל לדחוף את עצמם פנימה לכמה זמן? ומה יהיה איתם כשהם יהיו בני חמישים ושישים, שלא לדבר על יותר? אולי צודק מי שכתב שתמיד יש שינויים ואנשים מסתגלים אבל הפסימיות שלי מזכירה לי שאנשים עבדו בתנאים מחפירים ב-sweat shops ובמכרות ובהדרגה מצבם השתפר אבל האם יתכן שגרף השיפור נגמר ועכשיו מתחילה נסיגה? ואם כן, כמה אחורה זה יכול ללכת?

yaron 1 במאי 2016

צור, אני שותף לדאגתך ולדעתי המצב רק ילך ויחמיר :-(

Ljos 2 במאי 2016

מה יהיה? לא יודע. אנחנו במים לא ממופים פה.
מתישהו כל הצעירים האלו יאלצו להוציא יותר כסף משהם מוציאים היום (ילדים, רפואה וכו'), אבל עם אותה משכורת, צעירים חדשים, מוכנים יותר לעולם שדורש גמישות ניהולית ופרילאנסרים, יגיחו ויקחו את המקומות הפנויים, והרעיון של "לא נקבל יציבות? לא תראו יציבות!" כנראה ימשיך, אלא אם כן יהיה שינוי משמעותי.
אם לא יגיע השינוי הזה – גם אני דואג. בטח כי אני חלק מהדור הזה.

ר.בקצה 2 במאי 2016

מי יודע,
ייתכן שהמצב יתדרדר עד כדי איסוף כרטיסי ה״תן-ביס״

ניר 1 במאי 2016

ההשוואה למצבים דומים בעבר מתעלמת מפרמטר חשוב – קצב השינוי. אם בעבר (או היום) מי שנפגע מהשינוי הוא בעיקר אנשים שמבוגרים מדי להחליף מקצוע, השינוי היום מגיע הרבה יותר מהר והקצב שלו רק מואץ. המהפכה של למידה חישובית בקושי התחילה, והמשמעות שלה תהיה עצומה גם למקצועות שנחשבים בעיננו היום עתירי ידע ומומחיות (למשל, אלוף גו..). מתחיל היום דיבור בעולם על משכורת קבועה שהמדינה תשלם לכל אזרח (במקום דמי אבטלה וכו') והעיתוי לא מקרי.

איציק 1 במאי 2016

הלמידה החישובית הבשילה מזמן, רק צריך להגדיר לאזו אפליקציה. אמזון, גוגל, ניאנס ורבים אחרים חיים על הלמידה החישובית. העיניין עם זה בדיוק כמו עם מעבדים או זיכרונות. ברגע שיש משהו חדש כבר יש אפליקציות שהן לא מספיקות בישבילן כי צריך מעבדים יותר חזקים, זיכרונות גדולים ומהירים יותר וכלים חישוביים חזקים יותר. כלומר, הכלי בשל מזמן ואף פעם לא יהיה בשל מספיק כי ידרשו עוד ועוד ועוד.
השאלה היותר מעניינת לדעתי זה האם יגיע היום שבו כלי חישובי אחד יצליח לפתח כלי חישובי חדש כלומר יפתח את עצמו מבחינה אלגוריתמית ללא צורך באגוריתמאים. אם יגיע רגע כזה זו תהייה מהפכה שאנחנו לא יכולים אפילו לתאר אותה.

ניר 1 במאי 2016

הבשילה כטכנולוגיה, אבל עכשיו הופכת לקומודיטי שאפשר לשלב יחסית בקלות בכל מיני יישומים ("יחסית"). לדעתי היא תכנס באמת למודעות כשמכוניות אוטונומיות יהפכו למצרך זמין.

איציק 1 במאי 2016

זה מה שאני אומר, הם כבר מזמן שם. לפחות 20 שנה. פשוט כנראה לא היתה מודע לזה. זה היה בהיקף קטן בהרבה כמובן, וכנראה יגדל אקספוננציאלית כמו הרבה דברים אחרים.

עובר אורח 2 במאי 2016

הם כבר שם בפועל, אבל מבחינה מחקרית יש ללמידה חישובית עוד הרבה לעבור. אם הדברים יתבססו יותר אני חושב שגם הטכנולוגיה תתקדם בהרבה

יותם 1 במאי 2016

זה לא בדיוק הרעיון בבסיס הgenetic algorithems?

איציק 1 במאי 2016

genetic algorithems היא גישה אחת ולא מהמאד חשובות בתחום זה. יש ים שלם של גישות וכלים.

יותם 1 במאי 2016

לא בהקשר של למידשה חישובית, בהקשר של אלגוריתם שמפתח את עצמו.

איציק 1 במאי 2016

גם שם יש כלים יותר חזקים. בכול אופן הם לא מפתחים את עצמם, הם בתוך האלגוריתם מחפשים נקודת עבודה טובה יותר תחת קריטריון כלשהו.

Comments closed