יומן האליפות של הג'אינטס (1) – כל מה שלא היה שנה שעברה

כשיש עוד שחקנים פרט לאיליי ואודל, הכל נראה אחרת.

ריקוד הסלסה של קרוז אתמול בט"ד היה אחד המרגשים שהיו. אם יש נשמה טהורה בג'איינטס, איש שהגיע משום מקום לפסגה, הרי זה קרוז. קרוז חזר מ700 יום ללא פוטבול, תקופה בה ניסה לחזור עוד בעונה שעברה אך שריריו בגדו בו, ונתן לג'איינטס בדיוק את הסלוט רסיבר שהם חלמו עליו, ואת הט"ד המנצח.

קרוז משלים תמונת רסיברים מרשימה. שנה שעברה היה לג'איינטס את אודל וזהו. באסט הדראפט רובן ראנדל היה אמור להיות הרסיבר השני, אך הוא כל כך טוב עד שכרגע הוא מחוץ לליגה, האיגלס חתכו אותו לאחר שנתנו לו צ'אנס. דווין האריס הוא איש ספיישל טימס, לא באמת רסיבר. מיילס ווייט נמצא באיזה פרקטיס סקווד עכשיו. בקיצור הבנתם את התמונה, ועוד לא דיברתי על פרסטון פארקר שהיה אמור להיות בתפקיד של קרוז.

השנה יש לנו רוקיז שתורמים, סטרלינג שפארד בט"ד ענק, דאריאן תומפסון בעצירות טובות, כך גם איליי אפל. כשהיה צריך להרוג את המשחק רצנו לתוך הגרון של הקאובויס, שנה שעברה לא היינו מסוגלים לרוץ גם נגד ההגנה של מכבי תל אביב כדורגל.

ראוי לציין את הקורנרים ג'נקינס וDRC שהצליחו להוציא מהמשחק את אחד הרסיברים המסוכנים שיש, דז בראיינט.

*

שנה שעברה היתה לנו הגנה שנתנה יארדים לכל דורש, ונשכבה כאסקופה נדרסת בפני כל קוורטרבק שרק רצה להתקדם דרך האוויר. אם ההגנה לא חטפה כדור, היא ספגה ט"ד קלים. השנה ובעיקר במחצית השניה, ראינו את האיום הכפול בקצוות הקו הקדמי, גם ג'יי פי פי וגם ורנון היו בכל מסירה בתוך הבק פילד של הקאובויס, וזאת מול קו ההתקפה הטוב בליגה, יש מי שטוענים שמדובר בחוליה כחוליה הטובה במשחק.

האריסון וג'נקינס סגרו יפה את הריצה דרך האמצע, פרט לכמה ריצות יפות ולא מזיקות של אלפרד מוריס.

ההבדל העיקרי ניכר בדקות האחרונות של המשחק. אחרי הט"ד של קרוז הגיעה עצירה יפה של ההגנה. לאחר מכן ג'נינגס הריץ את השעון למטה בריצות בהן קו ההתקפה פרץ לו את האמצע. אמנם לא הצלחנו להרוג את המשחק בריצות אלו לבדן, וכך ההגנה נדרשה למבחן אופי.

למרות שהקאובויס הובילו בחטיפת כדור אחת מול אפס של הג'איינטס, ההגנה הצליחה למנוע ט"ד, ובדרייב האחרון למנוע את צבירת ארבעים היארד הדרושים כדי להביא את ביילי לאזור של בעיטה לשער שדה, וביילי יכול להכניס אותן גם מהיציעים פחות או יותר. הפעם הטעות המנטלית היתה של הקאובויס כאשר במקום לנסות לצאת החוצה ולעצור את השעון, טרנס וויליאמס ניסה לצבור עוד שניים שלושה יארד בתוך המגרש, והשעון נגמר.

*

בשתי ריצות הסופרבול של הג'איינטס תחת הנהגת איליי, התחלנו את העונה בהפסד מביך למדי. ב2007 פארב חגג עלינו בג'איינטס סטדיום הישן וההגנה במשחק הראשון של ספאגס נראתה חסרת מושג. ב2011 הפסדנו לרקס גרוסמן והוושיגנטון רדסקינס. השנה אמנם התחלנו בניצחון, אך יש עדיין הרבה לאן להתקדם. הסיבה להיות מעודדים היא שהשנה יש לנו כלים שזקוקים להכוונה, ויש לנו מאמן שנה ראשונה שנראה בשליטה. אחרי האכזבה בנתניה, הגיעו בשורות טובות. גם הגעתי בדיוק בזמן למשחק, וגם הג'איינטס החליטו לפתוח את העונה כבר במשחק הראשון. האופטימיות נמשכת.

 

ארגון נהדר, קבוצה גרועה
התיקו המיותר מול ביתר

14 Comments

מר ציפן 12 בספטמבר 2016

רק שני דברים:
ההגנה אתמול לא עצרה כלום!
דאלאס עם אחוזי השלמת דאון שלישי של כמעט 60%!
מול ק"ב רוקי שאף פעם לא היה מוסר פוקט משובח ובמשחק לא תפקד, כנראה מרצון לשמור עליו, כאיום כפול.
אפילו במשחק המטורף של דטרויט-אינדי היה נמוך יותר (כ-55%).

דבר שני: לגבי סיום המשחק – בדיוק כמו בשנה שעברה, ההתקפה לא עמדה במשימה. היא לא הצליחה להחזיק את הכדור ביתרון והחזירה אותו לדאלאס עם מספיק זמן על השעון.
בדיוק כמו שנה שעברה גם ההגנה לא עמדה במשימה ואיפשרה לדאלאס להגיע לטווח בעיטה.
ההבדל היחיד משנה שעברה היה שאת ההחלטה הטפשית בניהול השעון ביצעה דאלאס ולא הג'יאנטס.

אז אולי אלת המזל עברה לצד שלנו השנה.
אבל שיפור?
בטח לא בניהול היתרון ובעצירת הדרייב האחרון.
שניהם היו ביזיון! בדיוק כמו שנה שעברה.

גיל שלי 12 בספטמבר 2016

הנקודות של הקאובויס – בעיטה ל56 יארד בעיטה ל54 יארד, אינט של איליי 40 יארד מהאנדזון, ועוד שתי בעיטות קצרות, במשחק בו לא חטפנו את הכדור, זו הגנה סבירה בהחלט, ובמחצית השניה היא היתה טובה. דאלאס אגב לא הגיעה לטווח בעיטה אם טרנס דייוויס היה יוצא החוצה בזמן, וספק אם היה יכול, ביילי היה צריך לבעוט למעלה מ60 יארד מהשער, הוא יכול, אבל זה לא נחשב טווח בעיטה.

מר ציפן 12 בספטמבר 2016

אין ספק שיש שיפור בהגנה. עם כל הכסף ששפכו, זו לא הפתעה.
אבל עדיין ההגנה היתה עם אותו חולי של נרפות בדאון שלישי.
ביינתיים השיפור המשמעותי היה בהגנת הרד זון עם שתי עצירות מתוך 3.
אולי יתברר שפרסקוט ואליוט הם אשפי על ושרק הג'יאנטס הצליחו להאט אותם.
כרגע מדובר בשני רוקים שנתנו משחק פתיחה בינוני.

ולגבי הדרייב האחרון.
ההגנה אפשרה לדאלאס להגיע לטווח בעיטה.
המהלך האחרון נגמר על קו ה-40.
נניח תוסיף עוד 2 עם היה יוצא החוצה מדובר על 60 יארד מבועט שכבר שם שניים מ- 56 ו- 54.
אני נותן לבעיטה כזאת סיכוי של שליש לפחות.
בכך מקרה, לי ברור שאם לדאלאס היו עוד 15 שניות, ההגנה היתה קורסת.
ואם עושים ספקולציות של מרחקים, צריך להכניס גם את הפולס סטארט של דאלאס בדרייב האחרון – ואז אנחנו מדברים על בעיטת 55 יארד.

המסקנה שלי – יש שיפור, אבל הדקות האחרונות חייבות להטריד מאד. מאד.

גיל שלי 12 בספטמבר 2016

משחק ראשון של הגנה חדשה לגמרי, תן לספאגס קצת זמן, ויש מצב שההגנה הזאת תתחבר, ההתקפה נראית במצב סביר לחלוטין ואף למעלה מכך

אסף מונד 12 בספטמבר 2016

ההגנה במחצית השנייה נראתה משמעותית הרבה יותר טוב מבמחצית הראשונה. היא לא הייתה מושלמת, אבל ניכר שיפור מאוד גדול מהעונה שעברה.
וההתקפה הייתה פשוט תענוג. לא רק השלישייה בקהאם-קרוז-סטרלינג, אלא גם ורין וג׳נינגס. בשביל משחק ראשון בעונה יש המון סיבות לאופטימיות.

גיל שלי 12 בספטמבר 2016

לגמרי מסכים, קו ההתקפה היה בסדר גמור, אמנם מול קו ההגנה של הקאובויס, אבל זו התחלה טובה

עורב סגול 12 בספטמבר 2016

הלכתי לישון ב2 בלילה כשדלאס עוד הובילו. שני דברים הרשימו אותי במשחק חוליית התופסים של הג'יאנטס ויחזקאל אליוטטטט

ק. 12 בספטמבר 2016

האופטימיות נמשכת זה המוטו שלך מ2007, לא?…
האמת בחלקים שראיתי הג'איינטס נראים קבוצה הרבה יותר מאוזנת, הגנת רד זון טובה שווה 4 נק למהלך (נראה בהמשך אם זה בגלל דאלאס או ההגנה ). אפילו וורין סיפק בסוף כמה מהלכי ריצה (ולא סקרינים ) שאכלו את השעון.
בבית הזה אתם צריכים לעשות פלייאוף השנה

גיל שלי 12 בספטמבר 2016

הרבה לפני 2007, חשבתי שדני קאנל, המחליף של צ'רלי וורד בפלורידה סטייט, יהיה קוורטרבק לגיטימי לקבוצת פלייאוף, עד כדי כך אני אדיוט כשזה מגיע לקבוצות שאני אוהד

7even 12 בספטמבר 2016

כמה אירוני שבמשחק הראשון ללא קופלין, דווקא הקבוצה השניה מפסידה את המשחק בניהול שעון שערורייתי….

ד"א – פרסקוט חתך אתכם כהוגן. איפה ההגנה נגד המסירה שהבטחת?

גיל שלי 12 בספטמבר 2016

ההגנה תגיע, יקח זמן לספאגס להנחיל את השיטה המורכבת שלו, ב2007 זה הצליח (לא שיש לנו סטראהן, אוסי וטאק), מאמין שגם השנה בעוד כמה משחקים הקו הקדמי יעשה שמות. השנה יש לנו קורנרים הרבה יותר טובים ממה שהיה לנו גם בשנים של הסופרבול, אז בסוף ההגנה נגד המסירה תהיה טובה, נגד הריצה היא כבר טובה.

אבו צ'יצ'ריטה 12 בספטמבר 2016

לא יודע. מצד אחד – כל אחד מפרטי הניתוח שכתבת נכונים לדעתי. מצד שני – מי שקורא את זה בלי לראות את המשחק היה יכול לחשוב שניצחנו מאתיים הפרש. בפועל הגענו לשניות אחרונות באותו מצב כמו שנה שעברה (רק מול רוקי במקום רומו). הפעם היה יותר מזל משכל. האופטימיןת שלי זהירה וזעירה בהרבה משלך אחרי המשחק הזה…

דור ברנשטיין 12 בספטמבר 2016

לטעמי הדבר שמעורר הכי הרבה אופטימיות זה ההצלחה ברד זון בשני צדדי המגרש ובמיוחד בהתקפה. שלושה טצ׳דאונים בשלושה טיולים לרד זון לשלושה רסיברים שונים שאף אחד מהם הוא לא אודל. וכמובן גם ההגנה שעצרה כמעט כל דרייב למקסימום שלוש נקודות

yaron 13 בספטמבר 2016

איזה תענוג לפתוח עונה עם נצחון על דאלאס (בייחוד אחרי תיקו בדקה ה-94).
כבר התכוננתי לדיכאון בתוספת אבדן שעות שינה אכזרי :-)

Comments closed