מה המשותף לג'ורדי קרויף ולנשיא אובמה

ג'ורדי קרויף מונה למשרת הג'נרל מנג'ר של מכבי תל אביב בעונת 2011/12. לא צריך לשוב ולספר את ההישגים של מכבי מאז, אבל זה כיף, אז מה אכפת לכם. מכבי זכתה בשלוש אליפויות ובסגנות אחת. מכבי עלתה פעמיים לשלב הבתים בליגת אירופה ופעם אחת לשלב הבתים של ליגת האלופות. היה שם גם גביע ואפילו התואר המגוחך העונה לשם גביע הטוטו. בקיצור, היו הישגים לא רעים, אך מה החלק של ג'ורדי בכל זה?

החלק של ג'ורדי הוא קטן או גדול מהחלק של מיטש למשל? הרי ללא התקציב האדיר שמיטש גולדהאר העמיד לרשותו, ג'ורדי כנראה לא היה מגיע כלל למכבי, ובטח של מצליח להגיע להישגים דומים. מיטש גולדהאר לא הסתפק בהקצאת משאבים, הוא גם הגדיר מסגרת עבודה שג'ורדי מילא בתוכן. מיטש קבע את היעדים, קבע את הערכים החשובים, וסימן את הדרך.

האם יש להוריד גם את החלק של ערן זהבי בהישגים כדי להגיע לחלק הנקי של ג'ורדי בהם? ומה חלקם של אוסקר גרסיה, פאולו סוזה, פאקו יוקאנוביץ ושוטא? אולי מאחר וג'ורדי הוא זה שבחר גם את המאמנים וגם את ערן זהבי צריכה להקנות לג'ורדי חלק גדול יותר בהישגים?

*

אתמול התפרסמו חדשות נהדרות בארצות הברית. מסתבר שבשנת 2015 ההכנסה החציונית למשפחה עלתה ריאלית ב5.2% לשנה. החדשות טובות אף יותר שכן העשירון העליון נהנה מעליה של 2.5% בלבד, בעוד העשירון התחתון נהנה מעלייה של 7.9% בהכנסה השנתית שלו.

העליה בהכנסה החציונית של משפחה בארצות הברית, וצמצום הפערים לראשונה מזה הרבה מאוד שנים, נובעים מעלייה גדולה בשיעור העובדים במשק האמריקאי, ולאו דווקא מקפיצה תואמת של השכר החציוני לשעה. כיום כאשר אחוזי האבטלה נמצאים בשיעור נמוך במיוחד, מתחת ל5%, סוף סוף גם משפחות מוכות גורל זוכות להנות מהקפיצה בצמיחה שהיתה בעשור הקודם. נתון חשוב אף יותר הוא הורדת שיעור העוני. שלושה וחצי מליון אנשים קפצו מעל קו העוני, קו המוגדר כאחוז מסוים מההכנסה המשפחתית החציונית, כלומר שוב מדובר בצמצום פערים לטובת אלה המצויים בתחתית הדירוג.

עוד הישג מרשים הוא אחוז הבלתי מבוטחים בביטוח רפואי אשר בעקבות האובמה קר ירד מתחת לעשרה אחוז.

*

השאלה היא כמה מכל זה צריך ליחס לנשיא אובמה, האם החלק של הנשיא אובמה בהישגים אלה דומה לחלק של ג'ורדי בהישגים של מכבי?

לעניין שיעור המבוטחים בביטוח רפואי, אין ספק שהחלק של הנשיא אובמה הוא קריטי, ללא תכנית הביטוח הרפואי הקרויה אובמה קר, אחוז משוללי הביטוח לא רק שלא היה יורד מתחת לרמת עשרה האחוזים, אלא ספק אם היה נשאר באזור ה18% בו היה קודם לכן, בהחלט יתכן ששיעור הלא מבוטחים היה עולה.

בסקירה האחרונה של ענפי הייצור בארצות הברית התקבלה תוצאה שהשכר הממוצע עלה ב3.7% בעוד הפרודוקטיביות של העובדים ירדה ב0.6%, וזהו בחלט חלק מטרנד עולמי שהרחבתי עליו רבות, טרנד המתמשך גם בזמנים אלה, וקורה בשאר המדינות המפותחות ובישראל (לכל הקופצים, כן, ישראל היא אכן מדינה מפותחת). כלומר, לנשיא אובמה בהחלט יש קשר מסוים לעובדה ששיעור האבטלה הוא מתחת לחמישה אחוז, וגם קשר לכך שהתהליך שקרה מאז 1980 ועד ל2012 התהפך, אך מאחר ותהליכים זהים קרו גם בשאר המדינות המפותחות, האם יש לתת לנשיא אובמה קרדיט גדול במיוחד?

התפקיד של נשיא טוב הוא לבחור נושא בו הוא מנסה להביא שינוי גדול, לתמוך בתהליכים חיוביים המתרחשים, ובעיקר לגרום לנזק מועט ככל האפשר בנושאים בהם התהליכים שליליים. זה תיאור לא רע של תפקידו של ג'נרל מנג'ר. גם נשיא וגם ג'נרל מנג'ר צריכים לבחור אנשים טובים לתפקידים המצויים תחת פיקוחם. שניהם צריכים לנצל נכונה את הקלפים שניתנו בידיהם.

ג'ורדי לא צריך לקבל קרדיט של גאון על כך שבחר את זהבי, גם לא מגיע לו קרדיט גדול מדי על התקציב של מיטש, אך בסופו של יום ג'ורדי היה יכול גם שלא להצליח בתנאי פתיחה אלה, זו אמירה שתופסת היטב גם במקרה של הנשיא אובמה.