מכתב לבן שיצא לסיור מחנות בפולין

קשור להכל ולא קשור לכלום

הוא כבר חזר, אבל משהו גרם לי להרגיש שזה רלבנטי

*

יובל היקר

אתה עכשיו בפולין לומד וחווה את שעבר העם היהודי, בעשור הנורא ביותר בתולדות המין האנושי. מוזר לחשוב שהשואה התחוללה לפני עשורים בודדים בלבד, ובאותו זמן התחושה היא שמדובר בעולם אחר, עולם רע ואכזר שלא יתכן לו קיום בעת המודרנית.

לצערנו בני היקר, רבים מפרשים את השואה כהוכחה לכך שהעם היהודי תמיד היה קרבן לשנאותיו, לאכזריותו של הרוב, השולט, בין אם הוא נוצרי ובין אם הוא אחר.

אני רוצה להזכיר לך עכשיו כשאתה שם, שאת השואה תכננו אנשים כמונו, וביצעו אנשים כמונו. השואה לא תוכננה על ידי מפלצות או חיות, היא תוכננה על ידי אנשים שתאוות הכח והאכזריות הובילה אותם אל תורת גזע איומה ונוראה. הם השתמשו בפחד מהאחר כדי לצבור כח, והעצימו את תחושת הפחד אצל בני עמם על מנת להגיע לשליטה מלאה. הם בחרו ביהודי כבאויב מאחר ותמיד נח לבחור במי שהוא מיעוט, מי שהוא אחר, אך כמו שניתן לראות בימינו אנו, זה לא בגלל יהדותם, אלא בגלל שהם היו המיעוט השונה.

גם מי שביצעו את השואה במו ידיהם, מי שרצחו ילדים בידיהם ברוביהם ובתאי הגזים, מי שזרקו תינוקות באוויר וירו בהם כבמטרה נעה, גם הם היו בני אדם. נורא קל לחשוב שאלו היו מפלצות, חיות, רק לא לחשוב שהם אנשים שנשמו את אותו אוויר שאנו נושמים, אכלו אוכל דומה, וגדלו בצורה לא מאוד שונה.

אנשים אלה נשטפו בשנאה ובתעמולה עד שהפכו לחיילים נאמנים, רוצחים בשירותה של תורת גזע איומה, אך גם ברגעים האיומים ביותר באנושות, הם היו אנשים.

אנא זכור שתחושת הקרבן היא המדרגה הראשונה אל תחושת השנאה, ומשם הדרך פתוחה לתורה הנאצית. אנא זכור כי השיעור החשוב שאתה חווה עכשיו איננו שיעור הקורבנות, שיעור השנאה כלפי מי שחוללו את הפשעים האיומים, השיעור הוא כמה קל להפוך אנשים כמונו לרוצחים שפלים.

אני מקווה שזה השיעור שתיקח עמך, אני גם בטוח שאתה היית פועל אחרת. למה אני בטוח? יש לי המון סיבות.

אני רואה את המנהיגות שלך בצופים, את הדבקות שלך בערכים, את ההבנה שלך את מחשבותיו של האחר, ובעיקר את הלב שלך. את הלב שלך אי אפשר לשטוף בשנאה ולא להותיר בו דבר. המח שלך תמיד יחפש להבין, לחקור, לשאול, ולא רק לקבל ללא שאלות. אלו התכונות הדרושות כחיסון נגד וירוס השנאה האיום, ואלו התכונות הנטועות בך, התכונות שעושות אותנו גאים כל כך בך.

 

איני יכול עוד
פרשת שרון פרי

206 Comments

אסף 21 בספטמבר 2016

אתה הולך על שיא התגובות?

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

יש פה משהו שנוי במחלוקת לדעתך? חשבתי באמת ובתמים שלא

אסף 21 בספטמבר 2016

לא לפי דעתי, אני מסכים עם רוח הדברים, אבל חכה למבול

ניינר / ווריור 21 בספטמבר 2016

מה שבטוח, לו היו לי ילדים. הם לא היו משתתפים במסעות הפסיכוטיים האלה

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

היה מסע נפלא לדבריו. ליווה אותם ניצול שואה, איש מדהים שדיבר בדיוק ברוח המכתב ששלחתי לו. לא מילאו את ליבם שנאה. מאוד חששתי, אבל מסתבר שאפשר לעשות את זה אחרת

ניינר / ווריור 21 בספטמבר 2016

אני רואה במסעות הללו פסיכוזה לאומית מיותרת

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

למען האמת, הוא התלהב גם מהנופים בפולין, אני לא ממש מבין הכל :-)

רועי 21 בספטמבר 2016

למה אתה מתפלא ? יש כאן חינוך לשנאת גרמנים ?

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

התפלאתי מאחר וממה ששמעתי מאחרים, הילדים סופגים המון שנאה דווקא לפולנים במסעות האלה, שמחתי שלא זה היה המצב הפעם

עמרי כהן 21 בספטמבר 2016

בסיורים האלה, בהרבה מקרים מייצרים תחושה של מרחב בטוח (המלון/האוטובוס והיהודים) ומרחב מסוכן (פולין והמקומיים) ותחושת נרדפות.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

ניינר הוא הרים ואתה הנחתת. ואנחנו בדרך לשבור שיא?
לא ברור לי מדוע אתה חושב ששליחת נוער לאושווץ זו פסיכוזה לאומית? חובה עלנו לזכור באיזה מקום (תרבותי?) האדם הופך למפלצת רעה. כאחד שהיה בכל המקומות האלה (וורשה אושוויץ בירקנאו ועוד מחנות השמדה באירופה כולל בגרמניה) ופגש גם את הפולני הטוב, גם את הפולני הרע, גם את היהודי (לא ישראלי) הרע בפולין וגם את היהודים הטובים והרעים בארץ אני חושב שחובה להתעמק ברוע כדי למנוע אותו בעתיד. אם על ידי הבנה שהדרך להגן על עצמנו דורשת כח והרבה ובכל המישורים. לא רק כח פיזי אלא גם כלכלי (כן ביבי והקלקה שלו שמביאה אותנו למקום טוב כלכלית בעולם-ותמיד צריך לשאוף ליותר). הנסיעות האלה הן חוויה מחשלת הרבה יותר מימי זיכרון בארץ שלא מגיעים (תודעתית ותת הכרתית) לכל התלמידים.
אני יכול להעיד רק על עצמי שחזרתי מפולין הרבה יותר מודע ומצד שני חזרתי מגרמניה עם מודעות לכך שהיום יש גרמניה אחרת. אין הילדים אחראים לפשעי הסבים ואבות הסבים.

ניינר / ווריור 21 בספטמבר 2016

אענה לך בקיצור דוקטור נכבד – העניין יצא מכל פרופורציה סבירה ודי כבר עם פימפום השואה.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

בוא נחדד. מה זו פרופורציה סבירה מבחינתך?
האם יום השואה בארץ מספק אותך בשביל הדור הרביעי מאז הטרגדייה?

D! in Leipzig 21 בספטמבר 2016

אני איתך ניינר

אבל גדולי האומה הזו לא השכילו למצוא ולבנות עוד צידוקים לקיומה (ולא שחסרים) במשך השנים. והם (ומרבית האוכלסין) מסרבים להבין כמה זה דופק לכולם את החיים.

בתכלס – הבקצרה שלך מתאים יותר

בני תבורי 21 בספטמבר 2016

בן כמה היית כשהגעת לשם?

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

סביבות 27 לדעתי

יואב 21 בספטמבר 2016

אין פרופורציות כשמדובר בשואה. ולא יתכנו פרופורציות. רק מנקודת מוצא כזאת אפשר להתחיל להתדיין.

בני תבורי 21 בספטמבר 2016

הבדל משמעותי מול ילדים בני 16 – 17, עמדותיך ברורות יותר ואתה פחות נתון למניפולציות לדעתי.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

בני

מה זה קשור? העובדה היא שביקור של יומים שלושה בפולין מחזקים את המורשת אצל התלמידים. את זה אני אומר כמי שדיבר איתם והחליף חוויות. ביקור אחר בגרמניה עם סטודנטים ישראלים וגרמנים בברגן בלזן חיזק מאד את הקשר בין הסטודנטים משני העמים והאווירה השתנתה לגמרי. זה אחר לראות בתמונות לעומת לחוות ולמשש ולהיכנס לקרמטוריום הקטן באושוויץ חוויה מצמררת בה אני נזכר כל פעם.

D! בלייפציג 21 בספטמבר 2016

גם אצלי בתור תלמיד תיכון זה חיזק את הרצון ללכת לקרבי ולהרוג ערבים שמבקשים לוותרנו.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

חבל מאד.

ממה שיצא לי לשמוע מישראלים אחרים, הם רחוקיםמאד ממה שאתה אומר.

ר.בקצה 22 בספטמבר 2016

נהדר- אין שום דבר רע במעט פטריוטיזם.

אביאל 21 בספטמבר 2016

גיל שלי – רוח הדברים אכן נשגבים, אבל אי אפשר להוציא את העניין היהודי מהשואה, עם כמה שזה גורם להרגיש טוב להיות אוניברסלי, היהודי הוא זה שעבר את זה וזה חלק מתהליך ארוך בהיסטוריה של אירופה ביחס ליהודים. ולא, לא כל שילוב של שנאה, רצון לכוח ומיעוטים שבמקרה באזור מביאים לשואה, לא נכון היסטורית ולא מוסרית לספר לעצמנו דברים כאלה.

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

לא מסכים אביאל. אנחנו המיעוט הותיק ביותר בהיסטוריה, ויחסית למיעוט גם הגדול ביותר, עובדה שהצוענים גם עברו השמדה

רועי 21 בספטמבר 2016

גיל,
אכן צוענים וגם קומוניסטים גם נרצחו במהלך מלחמת העולם השניה,
אבל לא ניתן לשים את זה באותו משפט עם שואת יהודי אירופה.
אני משוכנע שאת ההיסטוריה אתה יודע מצוין.

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

אין משהו דומה לשואת היהודים בהיסטוריה. עדיין, זה לא גורם לי לחשוב שזה קשור רק לעצם יהדותנו, ושזו גזירת גורל שתמיד תמיד ישנאו את היהודים, הסיבות יותר קשורות בעיני למה שכתבתי לאביאל, לכן הבאתי את הצוענים כדוגמה.

רועי 21 בספטמבר 2016

זו לא גזירת גורל, אלה פשוט העובדות.
כמובן שאין לדעת מה יהיה בעתיד.

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

השאלה היא לא העובדות, השאלה היא הפרשנות לעובדות

רועי 21 בספטמבר 2016

אתה סבור כי היהודים נרדפים במשך כל השנים רק על עצם היותם מיעוט ?

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

נרדפו, לשון עבר, וכן

רועי 21 בספטמבר 2016

נסכים שלא להסכים.
על שני חלקי המשפט.

אביאל 21 בספטמבר 2016

נרדפו ? תקרא קצת דוחות לגבי האנטישמיות באירופה ונראה אם תשתמש בלשון עבר.

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

יש אנטישמיות, אין רדיפת יהודים מוכוונת מלמעלה כמעט בכלל

אביאל 21 בספטמבר 2016

גיל – כתבת שלא רודפים יהודים ויהודים אכן נרדפים, עצם העובדה שלא מעלימים את האיום הזה על יהודים ועוד באירופה, מעלה תהיות. מרבית התקיפות הללו מגיעות מגורמים איסלמיים להם יד בלי ברית חזקים בשמאל הקיצוני של אירופה שבשם הקולוניאליזם לשעבר מעלימים עין מאותם מעשים.

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

ומוסלמים לא נרדפים, ונוצרים לא נרדפים, היום לפי ההגדרה הזאת בכל מקום בעולם יש דת שנרדפת

אביאל 21 בספטמבר 2016

גיל – זה עניין של אחוזים וכמויות, המוסלמי הממוצע באירופה לא נרדף כמו היהודי באירופה וכן נוצרים במזרח התיכון בהחלט נרדפים, מעניין על ידי מי. המקום היחידי שעולה בדעתי בו מוסלמים נרדפים (למרות שהרבה מהמוסלמים לא רואים בהם ככאלה) כמיעוט הם בסין.

יריב 21 בספטמבר 2016

גם ברפובליקה המרכז אפריקאית, אם כי שם הם לא נרדפים על ידי המדינה המתפרקת. יכול להיות שיש עוד מקומות, יש להניח שאנחנו הרבה יותר חשופים לסיפורים על אלימות כלפי יהודים מאשר מוסלמים. כמובן, הכל תלוי בסטנדרטים, היהודי הממוצע באירופה לא נרדף בכלל לפי הסטנדרטים האלו (ולפי רוב הסטנדרטים שאני מכיר, אחרת ישראלים לא היו מהגרים לאירופה).

אביאל 21 בספטמבר 2016

יריב – אני לא יודע מה זה סטנדרטים שאתה מכיר, הדוחות הבינלאומיים וגם פעולות הממשליים המקומיים באירופה מעידים על רדיפה, היית בעשור האחרון בבית כנסת באירופה ? אפשר להתבלבל עם מבצר צבאי בכמה מקומות, אם זו לא רדיפה אז מה כן.

יריב 22 בספטמבר 2016

אני מדבר על שיעור היהודים שנרצחים על רקע יהדותם – זה סטנדרט שאתה יכול להשתמש בו במקומות מסוימים, אם כי הוא תופס רק את הצורה החמורה ביותר של רדיפה.

קיומן של הגנות יוצאות דופן אינו שקול לרדיפה, הוא שקול לפחד. יש קשר בין הדברים, אבל הם לא זהים.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

גיל תרשה לי בבקשה
כבר שנים רבות אני שואל את עצמי מדוע העולם שונא יהודים הרבה לפני קום מדינת ישראל ולפני הסכסוכים האזוריים?
יש לכך הרבה סיבות אבל הסיבה העיקרית היא קנאה. הקנאה הדתית שנובעת מכך שאנחנו עם הספר ממציאי הדת המונותאיסטית המודרנית. כל אחד צריך נפשית להזדהות עם משהו. זה צורך של רוב הקופאים החברתיים. אנחנו מצאנו את האלוהים, ולא הסכמנו להתחלק בו. פה נובעת הבעייה הגדולה ומפה השנאה. כדי להפוך למוסמי אתה צריך להגיד משפט אחד וזהו. בשביל להיות נוצרי, הטבלה. היהדות היא לא דת מיסיונרית. היא נגד מיסיונריות כלפי חוץ אבל מסיונרית כלפי פנים. מי שרוצה להתגייר עובר 7 מדורי גהנום בדרך לארץ המובטחת. לכן ומתוך הכרה עולמית בכך שיש אלוהים (צורך נפשי) נוצרה השנאה הזו ובעיקבותיה מצאו אנשים את ישו (וחסידיו) כמייסד הנצרות, ומוחמד כמייסד האיסלם. הדתות הללו הן קומפנסציה על הקושי בלהפוך מגוי ליהודי. הקנאה הדתית בכך שאנו עם הספר ועם הברית עם האל גרמה לטיפוח שנאה דתית והפרדה שלנו בגולה. היהודים אל הורשו להפוך חלק מהמדינה והיו תמיד כפליטים שחייבים למצוא פרנסות שלא קשורות לאדמה וחקלאות. אפשר עוד לפתח את הדיון אבל אלו התובנות שלי בקצרה מ 2000 שנות גלות.

איאן ראש נטול שפם 21 בספטמבר 2016

ממליץ לקרוא את "הפסיכואנליזה של הנאציזם" בהוצאת רסלינג.

יהדות היא האב של האמונה המונותאיסטית והנצרות כבן שאפתן חייב לחסל את קודמו בכדי לשלוט.

מרתק.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

זה כבר הרבה פחות אקטואלי מהצד הנוצרי. הסכנה היום זה האיסלם ובעיקר זה הקיצוני.

ירושלמי 21 בספטמבר 2016

עוד יותר מזה.
כל עוד אתה כיהודי (לא משנה אם אתה מאמין או דתי או חילוני או אפילו מת לעוף לאירופה) חי על אדמת ארץ ישראל, אתה כטריז בעיני המוסלמים והמדינות המוסלמיות לכשלון הדת שלהם.
ולא יעזור פה כלום, כי לקיום המושלם של האיסלאם, שלטון הדת היהודית חייבת להכחד וכחלק ממנה גם השלטון בארץ שמוחזק בידי יהודים.

איראן היא הדוגמה המושלמת לכך.
שם חיים עדיין מאות אם לא אלפי יהודים תחת שלטון מוסלמי שמאפשר להם לחיות כיהודים, אך עוקר מהם את סממני הכבוד והשליטה של הדת היהודית.
ובדיוק לזה הם גם מייחלים ומצפים שיקרה בסופו של בישראל, הם לא רוצים להכחיד את כל היהודים, רק את השלטון הציוני שמוכיח שהדת היהודית קיימת ובעלת שליטה בישראלת.
אנחנו הסמל לכישלון שלהם.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

קלישאה, אנחנו שושנה בין החוחים, בגלל זה שונאים אותנו….

מיכאל 21 בספטמבר 2016

סליחה על ההתערבות באמצע השרשור, אבל היהדות, כשהיו לה האמצעים (בעיקר כח) הייתה מיסיונרית ועוד איך. נכון שלאורך רוב ההסטוריה היינו מיעוט ללא הפריבילגיה לגייר אנשים, אבל כשיכלנו גייסו, גם בכח.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

מסיונרית כלפי מי? תן דוגמאות שנחכים.

מיכאל 21 בספטמבר 2016

סיפור שכם ב חמור לדוגמא. אונס שאאל"ט בת יעקב עברה על ידי גויים. אחיה התעמרו בענישה קולקטיבית כלפי כל הכפר והכריחו את כולם לעבור ברית מילה.

דני 21 בספטמבר 2016

אתה טועה, הם התנו את איחוד החמולות ששכם וחמור דרשו מרצונם בכך שימולו את עצמם על מנת להחליש אותם פיזית ולנקום את אונס אחותם

מיכאל 21 בספטמבר 2016

תודה על התיקון

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

תן דוגמא מ 2000 שנות גלות

יריב 21 בספטמבר 2016

האדומים, כמובן. ממלכת החשמונאים ייהדה אותם בכוח. אין עדויות מ2000 שנות גלות כי צריך כוח בשביל מיסיונרים (אי אפשר לשלוח מיסיונרים שיפעלו בניגוד לדת המדינה המקומית).

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

מסיונרים נוצרים הגיעו לכל מקום בעולם בהם לכנסיה לא היתה בכלל השפעה בשם הנצרות

יריב 22 בספטמבר 2016

לא, הם הגיעו לכל מקום בעולם בהם לא היה שלטון שלא מצא חן בעיניו שתהיה פעילות נוצרית מיסיונרית. הם לא פעלו, למשל, במדינות עם שלטון מוסלמי, וגם לא (רלוונטי רק במאה ה20) במדינות עם שלטון עם אידיאולוגיה אנטי-דתית.

איתמר 21 בספטמבר 2016

השואה נמצאת על רצף היסטורי של שואות, השמדות ורציחות עמים שהתרחשו לפניה ולאחריה.
השואה נתפסת אצלנו כייחודית בעיקר בגלל שהיא קרתה לנו (וגם בגלל מאפייני הרצח התעשייתי ובגלל שהיא התרחשה בתקופה שבה הזוועות תועדו).
כל עם שחווה שואה/השמדה/רצח עם רואה את המקרה שלו כייחודי ויוצא דופן.
אסונם של העמים הילידים בצפון אמריקה הרבה יותר גדול מאסוננו.
אנחנו התאוששנו והם נמחו כמעט כליל מפני האדמה.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

התאוששנו גם בגלל הניסיון המר מהעבר ווגם בגלל שהיינו נפוצים בכל העולם

אביאל 21 בספטמבר 2016

איתמר – מה שאלת הכוונה ? לספרדים בהגיעם לדרום אמריקה לא היה שום רצון להשמיד, מה שהשמיד היו חיידקים ומחלות שבני המקום לא חוסנו.
אגב, הנוראיות של השואה קשורה גם לתקופה, בשיא הפריחה של המודרניות, במרכז המדע והאינטלקטואליות של אירופה, זו הנקודה. עמים שהשמידו עמים היו דרך הטבע עד למודרניות ולכן אי אפשר להשוות אותם לזוועת השואה.

יוני 21 בספטמבר 2016

אביאל. מאיפה הבאת את זה? ״מתו בגלל המחלות״. וזהו?

הספרדים טבחו באמריקה הלטינית.
ההולנדים באמריקה הצפונית ואז הבריטים.
הולנדים טבחו באינדונזים. בריטים באבוריג׳ינים. באפריקה. בהודו. ואיפה לא?

D! inLeipzig 21 בספטמבר 2016

גם יהודים מתו בגלל המחלות
שהם נשאו

אביאל 21 בספטמבר 2016

יוני – תקרא את רובים, חיידקים ופלדה של ג'ארד דיימונד, ברור שהספרדים היו אכזריים מעין כמותם ורוצחים גדולים, אבל האחוזים הגדולים מתו בגלל מחלות שהגיעו מאירופה (ע״י חולדות ככל הנראה) שבני המקום (בניגוד לאירופאים) לא היו מחוסנים בפניהם (ספרות אקולוגיות שונות באותה עת).

ובקיצור כל הדוגמאות שנתת הן נכונות, בכולן התחרשו זוועות, אבל בניגוד לשואה לא היתה כאן כוונה להשמדה טוטאלית של קבוצה מסוימת, בכל המקומות שציינת היו צריכים להשאיר את המקומיים בחיים ככוח עבודה זול לטווח הארוך.

אמוץ כהן-פז 21 בספטמבר 2016

וכשלא נותרו כמעט מקומיים לעבודה נאלצו הכובשים לייבא כח אדם זול מאפריקה.

רודג'רס אהרון 21 בספטמבר 2016

12 מליון עבדים הובאו לעולם החדש. 2 מליון מתו בדרך.
ועל פי ההערכות כשישה מליון נוספים מתו בשנה הראשונה שלהם בקריביים ובאמריקות.
סחר העבדים נמשך 400 שנה.

ממליץ לכל יהודי באשר הוא לקרוא את "ספינת העבדים" של רודיקר.
פרספקטיבה.
מיותר לציין שחלק נכבד מסוחרי העבדים היו מעם הספר.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

כסף, כסף תרדוף.

יוני 21 בספטמבר 2016

עיקרם לא היו ערבים?

יריב 21 בספטמבר 2016

"חלק נכבד" זו חתיכת הגזמה פרועה. היו גם יהודים.

vered s 21 בספטמבר 2016

איתמר – מה שהגרמנים תיכננו וביצעו לא על רצף היסטורי. זה לא נכון. אין תקדים ואין דומה למה שהגרמנים ביצעו. מלחמות לאורך ההיסטוריה הם תמיד סיכסוך לאומי, על גבולות, על משאבי טבע, על כסף, מאבקי שליטה. והמילחמות האלו יכולות להידרדר לטבח. למישטרים דיקטטורים יש כוונות של שליטה שמובילות לטבח ורמיסת זכויות אדם. מישטרים קומוניסטים מתחילים עם כוונות טובות וניגמרים בטבח ודריסת זכויות אדם – וזה כניראה לא אקראי. מה שהגרמנים עשו היה שונה כי הכוונות שלהם מההתחלה היו להשמיד את היהודים ועמים נוספים שניתפסו עבורם כנחותים. ובקשר ליהודים כמובן שזה היה יותר מורכב ושינאת היהודים היתה קשורה אצלם גם לקינאה. זה לא היה בהיסטוריה. הכוונות היו שם מההתחלה. זה מסוג הדברים שיש אנשים שחושבים ככה גם אנטישמיות וגם עליונות על פני עמים מסויימים אבל עוד לא היה בהיסטוריה שמדינה יוצאת מיתוך מטרה לחסל את מי שניתפס כנחות. מה שהפולנים הצרפתים האנגלים ועמים אחרים חטפו מהגרמנים זה היה על רצף היסטורי של מלחמות כיבוש דיכוי והשפלה.

אביאל 21 בספטמבר 2016

גיל – אני לא בטוח לגבי זה שאנחנו המיעוט הוציק בהיסטוריה וזה גם לא חשוב במיוחד, חשובה הרדיפה ההיסטורית של יהודים על אדמת אירופה ועד לשיא של השואה.

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

חשובה גם הפרשנות על שום מה נרדפו

אביאל 21 בספטמבר 2016

על שם יהדותם ולא שום דבר אחר.

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

הבנת למה התכוונתי

ניב 21 בספטמבר 2016

בעיה לענות על שום מה נרדפו ,היו כמעט 70 מליון גרמנים, חלק האמינו לאינדוקטרינציה הנאצית, חלק פחדו, חלק על רקע שינאה דתית ,חלק על רקע משבר כלכלי, הגירת יהודי המזרח, פחד מקומוניזם, פחד מקפיטליזם, פחד מנאמנות כפולה כו' וכו'.
בכירי המפלגה הנאצית למיטב הבנתי לא השתמשו ביהודים כקרדום לחפור בו, הם שנאו באמת ובתמים את היהודים.
הגרמנים עשו מעל ומעבר בתקופת מלחמת העולם השנייה גם כשזה לא "השתלם להם" בהכרח בשביל לרדוף ומאוחר יותר להשמיד את היהודים.

vered s 21 בספטמבר 2016

ניב אני מציעה לך ולכולם לראות סרט שניקרא רוזנשטראסה. זה סיפור אמיתי. בזמן מלחמת העולם השניה בברלין עדיין היו זוגות של גרמנים שנשואים ליהודיות וגרמניות שנשואות ליהודים. כמובן שמבני הזוג היהודים נישללו זכויות הם לא יכלו לעבוד במקצוע שלהם וכיוצא בזה אבל הם גרו עם בני זוגם הגרמנים. בשלב מסויים הגרמנים לקחו את הנשים היהודיות של הגרמנים וגירשו אותם. מיד אחר כך הם אספו את בני הזוג היהודים של הנשים הגרמניות בבנין של כוחות הביטחון ברוזנשטראסה אבל הנשים הגרמניות שזה אומר משהו כבר נשים לעומת גברים לא ויתרו והפגינו במשך שבוע מול הבנין. באמצע ברלין באמצע המילחמה בשביל שלא יגרשו את הבעלים היהודים שלהם. לנאצים היתה בעיה גדולה – חלק מהנשים הגרמניות הנשואות ליהודים היו ממישפחות גרמניות נחשבות נגיד בסרט מדברים על אישה שאבא שלה היה בכיר לשעבר בצבא הגרמני ואחיה חייל בצבא הגרמני שניפצע קשה במילחמה. הנשים ניסו לשדל להשפיע ולא זזו ממישמרת המחאה מול הבנין. וזה הגיע לזה שהנאצים כבר כיוונו מולם חיילים עם נשק במטרה לירות בהן אבל ההוראה בוטלה. ושיחררו את הגברים היהודים. הגרמנים מנסים לגמד את הסיפור הזה ויש עליו ויכוחים באקדמיה ובכלל כי המשמעות של הסיפור הזה קשה מאד עבורם – זה אומר שאפשר היה לעשות יותר. להפגין למחות ובכלל לא בטוח שהגרמנים היו ממהרים להרוג אחד את השני בתוך ברלין.

vered s 21 בספטמבר 2016

ליסוע לפולניה זה לא פסיכוזה לאומית. ומאד מתאים לישראלים לנסות למחוק להדחיק ודאי להיתכחש לצורך שיש לילמוד לתעד לחקור את השואה. וגם להנציח ולהיתחבר למשפחות האבודות שלך. בדיוק כמו שמחקו פה תרבויות ומסורת. זה מגיע מאותו מקום כמו ששונאים פה חרדים כי הם שונים וגלותיים. מאותו מקום בדיוק. אתה לא יכול להגיד שישראל אחראית לטרור פלסטינאי בחדווה כזאת ולכל תחלואי החברה הפלסטינאית שמונעת מעלבון ונקמה ולכן לא מצליחה לצמוח ולייצר חברה עם תרבות וכיוון אזרחי חיובי – כי להסיר אחריות מהפסלטינאים זה להיתייחס אליהם בהיתנשאות. חד וחלק. בעיה של השמאל בכל העולם שמיתנשא. ולהיתעלם מזה שישראל אלימה שיטחית פרנואידית בגלל מה שהגרמנים עשו ליהודים. וגם בגלל שנים של אנטישמיות. הפעילים הבולטים והמשפיעים בעליות שהגיעו לישראל עוד לפני מלחמת העולם השניה הרי רצו יהודי לוחם שומר. אוטונומי. באותה מידה צריך לילמוד איך היתייחסו פה גרוע לניצולי השואה שניתפסו כחלשים שהלכו כצאן לטבח. בושה נוראית. כלומר ודאי שצריך לילמוד וללמד ערכי מוסר ושיויון וללמד על רצף היסטורי ועל סכנות שחיתות וכוחנות של כל חברה ולדבר על מורכבות של דברים על פחד על חוסר חשיבה ביקורתית. ועדיין האחריות שלנו החובה המוסרית והאישית שלנו זה לזכור ולילמוד את השואה. זה שפוליטיקאים כאלו ואחרים מישתמשים בשואה בצורה צעקנית וזולה זה שהמדינה מגייסת את השואה כאתוס לגיוס ליחידות קרביות לא תמיד בצורה נאותה. כל זה לא משנה את העובדות – היהודים ניטבחו בשואה ואנחנו כאן חסרים את המישפחות האבודות שלנו. הגרמנים הפעילו תעשייה של השמדה ועינויים וזה לא היה מזמן. יש מי שהאינטרסים שלו לגמד את השואה להכחיש אותה ולזיכרו של כל יהודי שעבר את העינויים הנוראים האלו אנחנו חייבים ומוכרחים לזכור ולהזכיר. היהודים האמריקאיים לדוגמא גם אינטלקטואלים שמאד ביקורתיים פוליטית או אפילו חברתית כלפי ישראל תמיד יודעים להבין שהיהודים מוכרחים מדינה משלהם. בגלל השואה. נכון. ויש אנטישמיות. ועוד איך יש. וחלקה מבוטאת על ידי ביקורת חסרת פרופורציות על ישראל. רעל ממש. תוך היתעלמות מוחלטת מטבח ורמיסת זכויות אדם שקורים כעת על הרצף ההיסטורי ולא קשורים לא לישראל ולא למיזרח התיכון אפילו. יש אנטישמיות ויש שינאת יהודים קמאית. וזה קשור הרבה פעמים לכסף ולתחושה שהיהודים אחראים לחולאי הקפיטליזם. ככה שהויכוח והדיון אודות הנצחת ולימוד השואה לא יכול להיות שיטחי ובטח לא עם קליר קאט. אם איזה מפגר בסידרה מצליחה מודיע שהוא לא קם בצפירה לזכר ניספי השואה כי האשכנזים העליבו אותו כי הסבל שלו דומה ודברים כאלו אז בטח צריך ללמד השואה וצריך לעודד מחקר עצמאי של כל מי שמעונין בזה.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

יפה אמרת

Shadow 22 בספטמבר 2016

את החרדים בארץ שונאים לא כי הם שונים אלא כי הם רוצים לכפות עליי לחיות כמוהם ובנוסף ברור שהם סובלים ממחלת נפש שהיא בבסיסה של כל דת.

לגבי שנאת יהודים. אני תוהה כמה מהמגיבים פה גרו תקופה בחו"ל וראו איך מתנהגים היהודים במדינות בהם הם נמצאים.

אין לי מושג איך הם התנהגו לפני מאה ומאתיים שנה אבל אם הם התנהגו כמו היום אז יש סיכוי ששנאו אותם לא רק בגלל היותם יהודים.

Amir A 22 בספטמבר 2016

אני גר כאן 17 שנים. נכון שאנחנו וכל היהודים האחרים בעיר זורקים לחצר של השכנים את העלים שנושרים בחצר שלנו בשלכת, גובים מהם מחירים מופרזים כשהם באים לבקש את שירותינו בתור עורכי דין, לא מחטאים את הסכינים כשאנחנו מנתחים אותם בבית החולים, ובעיקר לא אוספים את החרא של הכלבים שלנו בפארק הכלבים העירוני, אבל זו סיבה לשנוא אותנו?

Shadow 22 בספטמבר 2016

ועוד משהו. תארו לכם שבישראל היתה חיה אוכלוסיה מסויימת שהיתה חותכת בגיל 8 ימים לכל התינוקות ממין נקבה את הפטמות בלי הרדמה בטקס שנראה על גבול הכישוף.

ושום מילה על תורת הגזע היהודית.

the bird 22 בספטמבר 2016

אתה פשוט קריקטורה

Shadow 22 בספטמבר 2016

ארה"ב היא לא דוגמא(או שכן)
כי מדינת חוק מודרנית ומסודרת אבל בוא תעבור את הגבול למקסיקו ומשם תמשיך לדרום אמריקה ואתה תגלה עולם חדש.

בנוסף כשאני מדבר על יהודים אני מדבר על אלה שלא התערבבו בחברה בה הם גרים.
אני מדבר על הקהילות היהודיות על בתי חב"ד על שכונות שהן לגמרי יהודיות ומופרדות מהמקומיים.

ובעיקר אני מדבר על המעשים שלהם.

מה שמצחיק שהאנשים שהכי דפקו אותי או ניסו לדפוק אותי בחו"ל היו יהודים או ישראלים.

Shadow 22 בספטמבר 2016

לציפור- ברכות על הצלחתך לחבר שלוש מילים לכדי משפט

הידד!

Amir A 22 בספטמבר 2016

צל, החבר הכי טוב שלי כאן נולד וגדל במיסיסיפי. היכן שאם יש שנאת יהודים ואנטישמיות בארה"ב אז הסיכוי הגדול יותר שהיא תגיע ממקומות כאלו. והוא לא פגש בכלל יהודים עד שהוא עבר לקונטיקט. אל תשלה את עצמך ששונאי יהודים הופכים כאלו רק בגלל התנסות גרועה עם יהודים כלשהם.

ד"ר רזי הופמן 22 בספטמבר 2016

משנאה לא יוצא שום דבר טוב!
לא שונא את החרדים אבל ברור שצריך להגביל את הכח שלהם ואפשר לעשות את זה. זה נעשה בממשלה הקודמת בצורה נהדרת. תארו לעצמכם שיהיר לא היה טירון פוליטי שמחליט לזרוק רגל כי משהו לא מוצא חן בעינייו? היינו עד היום בממשלה שבה למיעוט הזה אין יכולת לכפות רצונותיו על הרוב. רוצים שינוי? רוב העם רוצה. אני רוצה שינוי הדרגתי והבנה שאפשר אחרת. אפשר להחזיר את המצב לקדמותו בבחירות הבאות אם תהיה הבנה של מר לפיד שטעויות כמו שעשה הורסות את כל ההישגים שהיו לו בקדנציה הקצרה. בסופה של טעות החרדים חזרו בגדול וקיבלו את כל ההטבות שמנע מהם רטרואקטיבית בגלל הנפיחות שלו. מקווה שלמד לקח…

אביאל 22 בספטמבר 2016

אוטו-אנטשמיות במיטבה.

shadow 22 בספטמבר 2016

בשביל להיות אוטו אנטישמי אני צריך להיות נגד העם ונגד האנשים עצמםת ואני לא נגד העם אני נגד הדת.

מי שהפך את זה לחלק בלתי נפרד היא הדת עצמה.

אדם לא נולד דתי, הופכים אותו לכזה ע"י שטיפת מוח ושקרים שחלקם פתלוגים לחלוטין.

אני הגבתי למיצג הלא ברור הזה שמנסים לטעון ששונאים יהודים רק בגלל היותם יהודים וזה קישקוש מומצא. אני חי שנים בחול ואף אחד פה לא שונא יהודים כי הם יהודים.
יש אנשים ששנאו ושונאים יהודים סתם כך אבל זה לא אמר שכל שנאת יהודים היא אנטישמיות.

יהודים הם מיעוט מאוד כוחני ומאוד מנוקר מחוץ לישראל וחלק מהדברים שהם עושים מייצרים אנטיגוניזם.

the bird 22 בספטמבר 2016

בסוף גם אביאל הבין
שיותר מ3 מילים זה הרבה מדיי בשבילך
פלקט שכמוך

shadow 23 בספטמבר 2016

לציפור – אבל הוא לפחות אמר משהו.

אתה בחזקת "שימו לב אליי יש לי מקלדת". מעבר לעובדה שזה ילדותי, זה פשוט פתטי.

אם אתה צריך עזרה בניסוח תגובות אל תהסס לבקש עזרה או שפשוט דבר עם אביאל מראש שיעזור לך עם זה.

אביאל 23 בספטמבר 2016

צל – אני רק אשים פה את הדברים של אחד, סארטר, תבין לבד איך אתה מייצג נאמנה את התופעה שהוא מדבר עליה.

סארטר, ששלל נחרצות את האנטישמיות, חקר את האוטואנטישמיות. לתפיסתו היהודי עייף מלקבוע מחדש שוב ושוב את זהותו, בפרט לאור המבט האנטישמי המתמשך התובע ממנו הפרכה מתמדת של שלל התכונות השליליות המיוחסות לו. משום כך הוא מחפש מנוחה ומרגוע מעוותים בכניעה ללא קרב, באימוץ טוטאלי של העמדה האנטישמית, ובלבד שייחסך ממנו הצורך בהגדרה עצמית שמתוך חירות, התובעת התגייסות פנימית, התמודדות ומאבק. יהודים אלה "מניחים לעצמם להיות מורעלים על ידי דימוי מסוים שיש לאחרים עליהם וחיים בחרדה מתמדת שמעשיהם יתאימו לדימוי זה" (סארטר, מבחר כתבים, ח"ב, עמ' 172).

the bird 23 בספטמבר 2016

אביאל
זה לדבר לקיר
אין עם מי לדבר
הכל סיסמאות אנטי
בלי יכולת ו/או רצון להבין באיזה עולם הוא נמצא.
בהצלחה….חכה לעוד סיסמאות "נאורות" פלקטיות ממנו

shadow 23 בספטמבר 2016

אביאל – אמרת הרבה דברים שלא קשורים למה שאני רשמתי או לכוונתי.

1. אני לא שולל אנטישמיות. אני גם לא שולל אוטו-אנטישמיות.
2. אותי לא מעניין איזה דימויים יש ליהודים בעיניי אחרים. אותי מעניין מה אני רואה בעיניי, שומע באוזני וחווה על בשרי.
3.אני שופט על פי זה ולא על פי סטנדרטים של אחרים.
4. הזהות היהודית התעצבה כפי שהתעצבה מפני שבמשך אלפי שנים היינו עם של נוודים (לא מרצון) ולא היתה לנו מדינה.
5. כיום יש מדינה שבה הזהות היהודית צריכה להתפתח ולהפוך לזהות ישראלית רק שמשום מה אפילו בארץ עדיין לא החליטו מה היא הזהות הזו ועושים למעשה הכל בשביל למנוע מזהות כזו להתפתח.

אני יודע שאני נשמע לפרקים כמו פרקליטו של השטן אבל עם כל הכבוד אני לא מקבל בחיים האלה שום דבר כמו שהוא, רק כי משהו אמר שככה זה.

יש הרבה שקרים וחצאי אמיתות בהיסטוריה שהתפתחו למיתוסים וקונספציות שגויות לחלוטין מהאמת עצמה.

אביאל 23 בספטמבר 2016

צל – תראה, אתה נתת פה תופעות שמאפיינות יהודים לדעתך, על סמך היכרותך האישית, עכשיו בעולם המודרני שממנו אתה שואב את הביקורת העצמית, את הרצון המוצדק לא לקבל כלום כפי שהוא ושאר הדוגמאות אתה לא יכול להתעלם מאלמנטים יסודיים ביותר בשיח, אתה לא יכול לטעון לתופעות ולבסס לפיהם דרך פעולה רק על דרך ההתנסות האישית שלך, זה פשוט לא תופס, זו אנקודטה וזה שווה כקליפת השום. שבאים לחוקר תופעות משאירים את ההיגיון, השכל הישיר וההתנסות האישית מחוץ למשחק ומנסים לבחון אותם בעזרת מדדים אובייקטיבים, אלה בהחלט לא הראו איזה התנהגות יהודית יוצאת דופן בהיבט שלילי לאורך ההיסטוריה, להפך, חקר ההיסטוריה רואה את היהודים כנרדפים בצורה טוטאלית מאז הגלות. אתה בדיוק משחק לידיים שמהם אתה מתנסה להתנער.

בקשר לסעיף החמישי, אני דווקא חושב שזה דיי ברור, יש כאן זהות יהודית דיי ברורה, הנשענת על המנעד (הטבעי והמקובל בחברות מודרניות) בין חילוניות לבין אדיקות דתית, עם המון המון גוונים באמצע, יש הרבה דברים כמובן לעשות ולהחליט , אבל מי אמר שצריך בכלל לקבל החלטות כאלה מגבוה ? הדברים האלה מתנהלים טוב יותר בצורה טבעית ואבולציוניות.

Shadow 22 בספטמבר 2016

אמיר, ברור שאני לא משלה את עצמי בנושא הזה. אני רק מנסה להסביר שאם מעולם לא פגשתי יהודי אבל שמעת סיפורים והגעת בטעות למקסיקו סיטי וראית שרוב הסיפורים נכונים נהיה לך הרבה יותר קל להאמין להם ולהכליל.

עכשיו אני לא אומר שצריך תירוץ לשנוא את האחר אבל לפתור את הבעיות שלנו בזה שכולם אנטישמים פשוט כי הם שונאים יהודים מעצם יהדותם זה עלבון לאינטלגנציה. להגיד ששונאים חרדים במפני שהם שונים זה סוג של הומור שאני לא מבין כנראה.

כשבאים לשפוט ולנתח את האסון שקרה לנו באירופה אי אפשר להתעלם מ2000 שנות גלות ולפתור את זה בעניין נקודתי של שנאה.

אתה יכול לראות בעצמך אילו תהליכים קורים בחברה הישראלית בין יהודים חרדים לחילונים ואנחנו בעידן הכי סבלני בהיסטוריה.

Amir A 22 בספטמבר 2016

התהליכים שקורים בחברה הישראלית בין יהודים חרדים לחילונים הם אשמת החילונים.

Shadow 22 בספטמבר 2016

הסבר?

Amir A 22 בספטמבר 2016

לא זכור לי שהרוב בכנסת או בממשלה, היכן שמורמות האצבעות על התקציב, הוא חרדי. לא זכור לי שבמשרד החינוך, היכן שמעניקים פטור מלימודי הליבה, השליטה היא חרדית. לא זכור לי שבמשרד הביטחון, הגוף שאמון על גיוס החובה, השליטה היא חרדית. לא זכור לי שבמשרד התחבורה, האחראי על הענקת רשיונות לתחבורה ציבורית בשבת, השליטה היא חרדית. וכן הלאה וכן הלאה.
את כל הנושאים שכל כך הרבה חילוניים מייללים עליהם אפשר היה לפתור (ולפטור) בהצבעה אחת פשוטה ביום הבחירות. אבל בוא ואגלה לך שני דברים שלקח לי הרבה זמן להבין:
1. כנראה הנושאים הללו שנראים לך (והאמת גם לי) כמשבר חריף בין חילונים לחרדים, לא נתפסים כגרועים כל כך בעיני הרבה חילוניים ומסורתיים בחברה הישראלית.
2. ויותר מכך, אני לא משוכנע בכלל שבעיני הרבה מסורתיים בישראל הם נתפסים כדבר שלילי בכלל. התחושה שלי כיום היא שבהינתן בחירה למרבית האוכלוסיה בין תמיכה בחרדים או תמיכה בליברליזם אתה לא תאהב את התוצאה.

shadow 22 בספטמבר 2016

מעולה אז יכול להיות שכל ההיסטוריה היא אי הבנה אחת גדולה והאשמה היא כמו תמיד בממשלות.

אבל בסופו של יום אתה מסתכל על מדינה של 70 שנה מול מאות שנים של תהליכים באירופה.

אולי אם הינו מנהלים את הדיון הזה בעוד 100 שנה הדברים ברחוב היו נראים אחרת.

בכל מקרה באופן מפתיע או שלא היכולת המוזרה של יהודים חרדים להשפיע על השילטון הוא כנראה לא משהו שקורה רק בארץ.

ולסיום אם תשאל יהודי חרדי הוא בכלל יגיד לך שהשואה היא בכלל עונש של אלוהים על חטאים של היהודים עצמם.

אז אתה בטוח שהשואה קרתה כי הגרמנים פשוט שנאו יהודים?

Amir A 22 בספטמבר 2016

במאה ה-19 האלכוהול הפך להיות בעיה חמורה בארה"ב, בעיקר באוכלוסיות החלשות. בעלים היו מקבלים את תלוש המשכורת השבועי ומיד פונים לבית המרזח המקומי, מבזבזים את הכל על ויסקי ולאוכל בבית לא נשאר. היו נסיונות של קבוצות מאורגנות להעביר חוקים כנגד האלכוהול, בעיקר של ארגוני נשים, אבל הנסיונות הללו נכשלו. כל זה נמשך עד שהגיע ווין ווילר, עורך דין שהבין שהדרך להצלחה עוברת דרך לחץ על פוליטיקאים. במקום לצעוק בהפגנות שהאלכוהול מסוכן, במקום לעבור לוונדליזם כפי שעשתה קארי ניישן, הוא פשוט הבהיר לפוליטיקאים שאם הם לא יעברו לדום כפי שהוא דורש מהם אזי הוא והגוף שהוא מייצג יתמכו בפוליטיקאים מתחרים. והנה, לפני שהבינו מה קורה עבר תיקון לחוקה האמריקאית האוסר על מכירת אלכוהול. תיקון שהיה הרבה יותר דרקוני ממה שהרבה מחותמיו התכוונו לו, היות והוא אסר על מכירת כל סוג של אלכוהול בעוד שהם חשבו שהוא יאסור רק על מכירת ליקר ואילו בירה ויין יהיו מותרים. כפי שידוע, התוצאה המיידית היתה פריחה חסרת תקדים של הפשע המאורגן ובסופו של עניין אחרי 13 שנים, ב-1933 עבר התיקון ה-21 המבטל את התיקון ה-18. אם אני לא טועה מדובר על התיקון היחידי שמטרתו היא ביטול של תיקון אחר.
רוצה לומר, אם אתה מיעוט עדיין יש דרכים בהן תוכל להשיג את שאיפותיך בדמוקרטיה, במיוחד אם תסתמך על העובדה שלפוליטיקאים יותר חשוב הכסא מהעקרון. אי אפשר להאשים קבוצות מיעוט בעובדה שהן מנסות לפעול למען עקרונותיהן. להאשים את החרדים בפגע הרע שמתרחש בחברה הישראלית, עם אי השתתפותם בשוק העבודה או התמכרותם למערכת חינוך שמתאימה למאה ה-21 לפני הספירה זה רק חצי התמונה. כמו להאשים את ווילר שהוא האחראי הבלעדי לעליית הפשע המאורגן של אל קפונה ודומיו. האשמים הגדולים יותר, לדעתי, הם אלו שידם חתמה על התיקון לחוקה כמו גם אלו שמצביעים על התקציב בכנסת ישראל.

shadow 22 בספטמבר 2016

קצת התפזרת לי והלכת רחוק מעט מהנקודה שניסיתי להעביר.

אני מדבר על זה שעצם העובדה שבמדינה כמו ישראל שהיא מדינת העם היהודי כבר יש פילוג בין יהודים על מליון ואחת נושאים. חלק מהדברים מגיעים או הגיעו כבר לשלב השנאה וחלק כבר לאלימות.

אז איזו השפעה יש לדעתך לחיכוך כזה במידה והוא נוצר במדינה בה יש רוב של דת אחרת ובמשך זמן של מאות שנים?

המוח היהודי הידוע לתפארת הוא כמו כל דבר אחר בחיים, אפשר להשתמש בו לטוב ואפשר לרע.
איכשהו באופן מוזר כשאתה מתסתובב בתוך קהילות יהודיות בחו"ל (עם דגש על מקומות בהם החוק יחסית חלש) אתה נתקל בכל הסטראוטיפים הידועים לשימצה.

זוגתי אינה יהודיה אבל אם היא היתה מספרת לחברותיה או למכריה את הדברים שנאמרו בנוכחותה או לה באופן אישי כשהיינו מתארחים בקהילה או פוגשים יהודים סתם כך על הדרך, היית יכול להבין מדוע אותם אנשים יחשבו רעות עלינו.

בגלל זה כשכתבתי על תורת הגזע היהודית, ממש לא התכוונתי לזה בצחוק.

בתור יהודי אולי קשה להבין את זה וגם אני לא הבנתי זאת עד שהתחלתי לצאת עם מישהי שאינה יהודיה.

הרי מי שדאג ועדיין דואג להדגיש שיהודי זה גזע, שיהודי זה בדם, שיהודי זה בנשמה, שיהודי זה מלידה, אלה היהודים עצמם. צירוף מיקרים? נסיבות מקוללות? אולי אירוניה חולנית?

Amir A 22 בספטמבר 2016

אתה באמת חושב שזה יחודי ליהודים? בכל קבוצת מיעוט או קבוצת מהגרים תשמע דיבורים כאלו על כל השאר.

את זה אתה תמצא בכל מקום:

https://www.youtube.com/watch?v=tQPuOp2Lxb8

shadow 22 בספטמבר 2016

זה אפילו לא קרוב למה שאני מדבר עליו.

אני אתן לך דוגמא בשביל שתבין. היה לי עסק בחו"ל שעובדים בו ישראלים ומקומיים, לפני איזה 4 שנים בראש השנה רציתי לקחת את העובדים שלי לבית חב"ד בשביל שיהיה להם איפה לחגוג את החג, כשבאתי לרב בשביל לעדכן אותו שאני רוצה להביא את העובדים כולל הלא יהודים הוא אמר לי שהוא מעדיף שלא "כי זה לא נהוג להביא גויים" (מילותיו) התבאסתי והתרגזתי והלכתי משם בלי לעשות עניין אבל את החג עשיתי עם חברים שבית חב"ד זה לא הקטע שלהם, והעובדים הישראלים הלכו לבית חב"ד בעצמם.

עכשיו תחשוב שזה קורה הפוך.

Amir A 22 בספטמבר 2016

נו, אז נתקלת בחבדני"ק עקום. כאן כל בית כנסת יפתח את שעריו לך ולאורחיך ואף אחד לא ישאל אותך לאיזה זרם אתה משתייך, האם אתה לנו או לצרינו או האם אתה גוי או שיקסה. זה גם לא קורה כאן הפוך, היכן שאנחנו הולכים עם חברים נוצרים בחגים שלהם לכנסיות שלהם ואף אחד לא שואל אותנו בכניסה אם צלבנו את ישו ולמה אנחנו לא עומדים בתור ללחם הקודש.

אביאל 23 בספטמבר 2016

צל – תראה, אתה נתת פה תופעות שמאפיינות יהודים לדעתך, על סמך היכרותך האישית, עכשיו בעולם המודרני שממנו אתה שואב את הביקורת העצמית, את הרצון המוצדק לא לקבל כלום כפי שהוא ושאר הדוגמאות אתה לא יכול להתעלם מאלמנטים יסודיים ביותר בשיח, אתה לא יכול לטעון לתופעות ולבסס לפיהם דרך פעולה רק על דרך ההתנסות האישית שלך, זה פשוט לא תופס, זו אנקודטה וזה שווה כקליפת השום. שבאים לחוקר תופעות משאירים את ההיגיון, השכל הישיר וההתנסות האישית מחוץ למשחק ומנסים לבחון אותם בעזרת מדדים אובייקטיבים, אלה בהחלט לא הראו איזה התנהגות יהודית יוצאת דופן בהיבט שלילי לאורך ההיסטוריה, להפך, חקר ההיסטוריה רואה את היהודים כנרדפים בצורה טוטאלית מאז הגלות. אתה בדיוק משחק לידיים שמהם אתה מתנסה להתנער.

בקשר לסעיף החמישי, אני דווקא חושב שזה דיי ברור, יש כאן זהות יהודית דיי ברורה, הנשענת על המנעד (הטבעי והמקובל בחברות מודרניות) בין חילוניות לבין אדיקות דתית, עם המון המון גוונים באמצע, יש הרבה דברים כמובן לעשות ולהחליט , אבל מי אמר שצריך בכלל לקבל החלטות כאלה מגבוה ? הדברים האלה מתנהלים טוב יותר בצורה טבעית ואבולציוניות.

אביאל 21 בספטמבר 2016

ניב – המשפט האחרון שלך הוא בדיוק ההוכחה למה שאני אומר, גם שהמשטר הנאצי היה בסופו, גם שנדרשו עוד לוחמים בחזיתות השונות, הם העדיפו להשאיר כוחות שימשיכו בהשמדת היהודים, מי יותר מזה כדי להבין מה הבסיס לשואה.

ברוס גרובלאר 21 בספטמבר 2016

יאיר לפיד לא יכל לכתוב את זה טוב יותר
(לאו דווקא התוכן – יותר הצורה)

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

לא קראתי יאיר לפיד אז אין לי מושג, אני מבין שיצא מלוקק מאוד, באסה

איתמר 21 בספטמבר 2016

אני שמח שגדלתי ועוצבתי בשנים שבהן איש לא חשב על נסיעות מיותרות לפולין.
כדי ללמוד באופן מקיף ורחב יריעה על מלחמת העולם השניה ועל השואה (זה היה סדר הדברים – השואה כפרק בתוך מלחמת העולם השניה ולא הנושא המרכזי) וכדי להוציא מהאסון שחווה העולם ומהאסון שחווה העם היהודי לקחים אוניברסלים די היה בימים ההם במורים ומורות הומניסטים, בעלי השכלה רחבה ומצפון.
ישראל היתה אז מדינה אחרת.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

הנוער של היום הוא לא זה שהיה בזמנך.
מעניינים אותו דברים אחרים.
הייתי מורה כמה שנים ויצא לי לראות ממקור ראשון את ההשפעה של יום השואה על התלמידים. לדעתי הנובעת משיחות וצפייה בסרטונים, נסיעה למחנות ההשמדה הרבה יותר משמעותית מאשר לימוד בארץ, ביקור בבית התפוצות, קיבוץ לוחמי הגיטאות ואפילו יותר משמעותית מביקור ביד ושם.
אם אנחנו רוצים שהשואה תיחרט בזיכרון הקולקטיבי גם בדורות הבאים צריך להמשיך לשנן ממש כמו שאנחנו מכירים את סדר פסח.

ר.בקצה 22 בספטמבר 2016

ישראל לא הייתה אחרת. פשוט חיו בה אנשים שחוו על בשרם את השואה ונכחו במרחב הציבורי.
מוטב שהעם היהודי ילמד ראשית לקח פרטני, ואח"כ אוניברסלי. הלקח האוניברסלי הוא משימתו של שאר העולם.

גיל שלי 22 בספטמבר 2016

ומה הוא הלקח הפרטני?

ר.בקצה 22 בספטמבר 2016

כשדוחפים אותך, דחוף בחזרה, ובכוח.

גיל שלי 22 בספטמבר 2016

זה מסוכן, הבחור כבר הרבה יותר חזק ממני, לא אוכל לדחוף אותו יותר

אסף 21 בספטמבר 2016

גיל, זה הקדמה למכתב לבן של פרנקו לפני הדרבי?

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

האמת, משהו פרטי גרם לי לפרסם את זה פה, לא משהו חשוב

אוריה 21 בספטמבר 2016

יפה מאוד
תודה על השיתוף!

קורא 21 בספטמבר 2016

השאלה היא למה כשכל מומחי הפסיכולוגיה חושבים שחפירה בטראומה רק מזיקה ומעמיקה אותה, כעם אנחנו ממשיכים לעשות את זה

D! in Leipzig 21 בספטמבר 2016

הם מבינים מאומה בשיווק

דני 21 בספטמבר 2016

גיל
קודם כל סחתיין על ערוץ התקשורת הפתוח עם המתבגר, כבר לא מובן מאליו..
בקשר לתוכן הכנה והיפה אני לא יכול שלא לחלוק: היטלר בעצמו (לדעתי במיין קאמפף, לצערי לא יודע מקור מדויק) העיד על המאבק הקוסמי בין המסר היהודי בעולם- הטוב והנכון שולט, לבין המסר הארי- החזק שולט, הטבע וחוק הגונגל מול המוסריות, אני חושב שבתור מחולל הזועה אפשר להקשיב לפרשנות שלו לעובדות..
יש לי עוד כמה השגות אבל אין כ"כ זמן ובאמת זה מחויר לעומת מה שכתבתי בשורה הראשונה

גדי 21 בספטמבר 2016

תודה גיל. המון השראה.
הבת שלי השבוע בפולין. מרגיש פספוס שמה שכתבתי לה היה ברוח אחרת.

אראה לה את מה שכתבת כשתחזור.

ד"ר רזי הופמן 21 בספטמבר 2016

תעלה גם את תגובתה, אם לא איכפת לכם.
בשיחות עם נוער שמעתי שזו היתה חוויה מכוננת והרבה יותר חזקה מאשר ביקור ביד ושם.

פרלה 21 בספטמבר 2016

כל מי שהתחבט בשאלה ובטענה המוצפות כאן, יכול למצוא ענין בספר המעולה, שמביא את נקודת המבט של ישראלים בגרמניה על החברה הגרמנית.
"אהבה זה לא פרקטיש" של פרופסור גד יאיר
"גד יאיר מקשיב לתחושותיהם של ישראלים החיים בגרמניה. לפחדיהם, לקנאתם, להתרסתם, לכעסם, למסקנותיהם. הספר חושף את הרכיבים התרבותיים שביסוד תפקודם של גרמנים בשואה ואחריה, ואת תמונות המראה המתחלפות של הזהות הגרמנית והישראלית היום". — מעטפת אחורית.

יוחאי שטנצלר 21 בספטמבר 2016

יפה וחשוב. את הדגש אני דווקא שם עליהם, הנאצים. לא שאני מגן עליהם חלילה, אבל אין אדם כמעט שהוא מפלצת מוחלטת. בטוח שרבים מהם וגם אנסים ורוצחים יכולים להיות אנשי משפחה מדהימים ורגישים. לא מאמין שמישהו נולד רשע, ואת זה צריך לזכור גם כששופטים את האחר וגם כשמסתכלים על עצמנו ומה שנהיה מאיתנו.

זינק 21 בספטמבר 2016

לא הם לא.
אתה לא יכול להיות איש משפחה מדהים ורגיש אם את מחנך את המשפחה שלך לערכים מזוויעים כאלו. אתה לא יכול להיות איש משפחה מדהים ורגיש אם שעה אחרי ששחטת ילדה ברחוב ניגשת לילדה שלך לתת לה נשיקת לילה טוב.
ויש אנשים שהם מפלצות מוחלטות. הרבה.

יריב 21 בספטמבר 2016

אנשים מסוגלים לייצר הפרדה מרשימה מאוד בין העבודה שלהם לחיים הפרטיים. ההפרדה הזו עשויה להיפרץ, אבל עשויה גם שלא.

Amir A 21 בספטמבר 2016

הבת של רודולף הס, מפקד אושוויץ הידוע לשימצה, מתארת ילדות נפלאה בצל מחנה ההשמדה שאביה ניהל. הוא עבר עם אישתו וחמשת ילדיו ממחנה השמדה אחד לשני ועדיין בתו, בריגיטה, דיברה עליו בערגה גם בגיל 80 (היא היתה בת 10 בערך כשכל זה קרה).

יניר 21 בספטמבר 2016

גיל,
תודה ששיתפת וחלקת איתנו את הרגע האינטימי הזה.
אני תומך בסיורי השואה של בתי הספר . כמובן שניתן לקחת אותם לכיוונים לא נכונים כולל פשיסטים, לאומנים וכן הלאה אבל כל חידוש , חוויה וארוע ניתן לקחת לכיוונים שלילים.
גם הבן שלי חזר לפני פחות מחודש ובעיני הוא אדם טוב יותר משהיה לפני הסיור

ניינר / ווריור 21 בספטמבר 2016

במקום המסעות המיותרים הללו (שהם עסק מסחרי שמכניס המון כסף לכל מיני גוזרי קופונים) היה צריך לארגן מסעות לדרום הר חברון ולשאר השטחים הכבושים. יותר חשוב שיראו התיכוניסטים כיצד צאצאי האודים המוצלים מתעללים באוכלוסיה כבושה ואומללה בניגוד לכל חוק אנושי. לנוער של היום יהיה הרבה יותר סיכוי להתקיים במדינה הזו אם יסתיים הכיבוש, ולא אם ימשיכו לפמפם את השואה וכמה רעים היו הפולנים.

רועי 21 בספטמבר 2016

אין לי ילדים, אבל אני מאמין שכן עושים להם סיורים בת"א, אשקלון ושאר המקומות שציינת.

7even 22 בספטמבר 2016

רועי + 200 מאוהד הפועל…

רומן 21 בספטמבר 2016

אל תדאג, יש להם 3 שנים להסתובב שם.

אורן השני 21 בספטמבר 2016

LOL

אריאל 21 בספטמבר 2016

גיל,
יש משהו לא רציונלי באנטישמיות שגורם לאנשים לנסות להסביר אותה באופן רציונלי.(ראציונליזציה)
לצערנו האנטישמיות היא תופעה אמיתית שכל מי שבוחן אותה בעיניים לא משוחדות לא יכול להכחיש אותה. לא מדובר בשינאת האחר הקלאסית.
לדעתי צריך לדעת לנקות את האמונות שלנו ולתת למציאות להכריע גם אם אין לנו הסבר.

רומן 21 בספטמבר 2016

אף פעם לא הבנתי את המטרה של המסע המטופש הזה..
בזמן שכל הכיתה שלי נסעה לשם להשתכר, להתמזמז ולתרום כסף לפולנים אני נשארתי בארץ להתאמן בג'ודו, ללמוד, ולחסוך להוריי כסף שלא בא להם בקלות באותם שנים.
יש עובדות בשטח, מסמכים, הוכחות, אין שום צרך בעולם לנסוע לשם ו"להזדעזע" כל פעם מחדש.
ממש השקעה לטווח ארוך של הפולנים, לפני 80 שנה הם שלחו את אבותינו למוות בשמחה ובששון והיום הם מרוויחים מזה כסף מצוין.
צריך להפסיק מיד את מופע הביזאר הזה.

ניינר / ווריור 21 בספטמבר 2016

רומן פעם ראשונה שאני מסכים אתך במאה אחוז. חייבים להפסיק את הטירוף הזה

יריב 21 בספטמבר 2016

ניינר, אני מאוכזב מהעובדה שאתה מסכים עם "לפני 80 שנה הם שלחו…". בצד הטכני, ברור שהמספר קרוב ל70 (ועידת ואנזה היתה לפני פחות מ75 שנים, פולין שוחררה לפני פחות מ72). בצד המהותי, הפולנים לא היו אלו שתכננו את המערכת, בנו אותה או אפילו הפעילו אותה.

רומן 21 בספטמבר 2016

בהחלט תיקון מאוד משמעותי.
תודה

אלון 21 בספטמבר 2016

++++++

בני תבורי 21 בספטמבר 2016

חששתי מאוד מהנסיעה של הבן שלי לשם ובמכתב שהתבקשתי לכתוב לו הקפדתי להדגיש שהוא לא נוסע בתור מי שבא לסגור חשבון אלא כמי שמגיע ללמוד את שורשי השנאה ולאן היא מובילה. לשמחתי אלה היו גם הדגשים שבית הספר שם על המסע.

רועי 21 בספטמבר 2016

אני חייב לציין שממש מפתיעה אותי הפליאה שלך ושל גיל על התכנים שמערכת החינוך מעבירה לתלמידים בנסיעה הזו.
באיזו מדינה אתם חושבים שאנחנו חיים ?
נראה כאילו אתם מניחים שאנחנו חיים במדינה פאשיסטית המגלדת ומחכנת את הנוער לשנאה ולפאשיזם.

רועי 21 בספטמבר 2016

מגדלת*

יריב 21 בספטמבר 2016

אני לא יודע למה אתה מתכוון במילה "פאשיזם", זו מילה שמקובל לעשות בה שימוש שגוי, אבל ללא ספק יש לא מעט נערים שגדלים לשנאה. אני לא יודע אם הם מתחנכים לכך או שזו רק תוצאה של הזנחה חינוכית של החלופות, אבל קשה להתעלם מהמצב.

אביאל 21 בספטמבר 2016

רועי – זו תופעה סוציולוגית ידועה, כל דור חושב שהדור הבא גרוע בהרבה, חסרים ערכים, אין לו חינוך והוא מדרדר, אפילו אריק אינשטיין שר על זה באירוניה שאומרים שהיה פה טוב לפני שנולדתי.

כל דור במדינה הזאת, כולל דור האייפונים המושמץ עושה את שלו, תורם למדינה, עובד ומחונך, הבעיה היא שהתקשורת אוהבת להראות הקיצוניים, שכן כלב נושך אדם לא מעניין כמו אדם שנושך כלב, זה בדיוק הבסיס לנבואות השחורות של אנשים, הבעיה היא שהאמת והקדמה מתנגשות להם בפרצוף.

יריב 21 בספטמבר 2016

אביאל, אעיר שאני לא חושב שמדובר בהדרדרות (לא שאני חושב שלא, פשוט אין לי עמדה). אני נתקל בהתנהלות מלאת שנאה מסוגים שונים גם מצד אנשים מבוגרים, אבל פה דובר על הנוער.

אביאל 21 בספטמבר 2016

יריב – זאת בדיוק הנקודה, רואים כמה נערים מופרעים (שהיו קיימים תמיד, אבל עכשיו יש טלווזיה, אינטרנט וכו׳) ויש מסיקים על הנוער, כמו אצל בני אדם באופן כללי, רובם בני הנוער מחונכים ועושים את שלהם.

הטענות והפליאה על המסעות לפולין מגיעים מכאלה ששבויים באותה קונספציה שכמו שאמרתי, בני הדור הבא גרועים מהם.

יריב 21 בספטמבר 2016

אז זה מה שאני אומר – בני כל הדורות גרועים (בני נוער יותר בוטים, אני חושב), אבל זה לא משנה את העובדה שאפשר לשפר בהרבה את המצב עם בני הנוער, ועוד יותר עם הילדים, קשה הרבה יותר להשפיע באופן משמעותי על מבוגרים.

לגבי הסטטיסטיקה, אני לא יודע לומר מה היא (מה גם שאין לי הגדרות טובות). אני כן יודע שיש הרבה יותר מדי אנשים, בשכבות גיל שונות, שמוכנים ואפילו נלהבים לשנוא. אני לא אומר שמדובר ברוב, סביר בעיני שמדובר במיעוט, אבל בהחלט לא במיעוט זניח.

אביאל 21 בספטמבר 2016

יריב – שהייתי קטן (לפני כמעט עשרים שנה) היתה את הסדרה הזאת (ברח לי השם) שכל המבוגרים בעולם נעלמו והילדים שלטו, ראית שם אכזריות אמיתית וזו בדיוק הנקודה, שנאה ואכזריות של נוער צריכה להיות ממוסגרת ואין צורך להקצין. כמו שכתבתי בכל שכבת הנעורים תמיד תמצא מופרעים, גם כאלה שהתחנכו ונולדו במקומות הנכונים נקרא לזה, הנקודה היא במעבר לבגרות, שם אני לפחות לא רואה בעיות מהותיות, מפלס הפשע בקרב בוגרים ירד עם השנים, הכלכלה צומחת היטב, יותר בעלי תארים, יותר בעלי מקצועות חופשיים ובקיצור על הפרמטרים לאדם נורמטיבי בעידן שלנו.

Ljos 21 בספטמבר 2016

"השבט"?
אני חושב שכמות הבעיות נשארה זהה, אבל שינתה צורה. הבעיה היא בדרך כלל שהמבוגרים שופטים את הצעירים לפי הסטנדרטים שלהם, הסטנדרטים שעוצבו בתקופתם, ולא לפי הסטנדרטים החדשים של הנוער. סבא שלי עדיין טוען שהכל טוב בדור הזה כי החמאה יחסית זולה.

צביקה 21 בספטמבר 2016

אל תדאג גם אותה ייקרו :-)

יריב 22 בספטמבר 2016

שיפור כלכלי לא מעיד, לדעתי, על שיפור נורמטיבי (הוא כן מעיד על איכות חיים משופרת). ירידת הפשע כן, אבל גם שיפור כלכלי צפוי להביא לירידת הפשע, אז אני לא חושב שזה משכנע בשיפור נורמטיבי. כן אמרתי שאני לא יודע מה המגמה, ואני נשאר בעמדה זו – ייתכן שיש שיפור, ייתכן שיש הדרדרות וייתכן שאין שינוי, אני פשוט לא יודע (וגם לא יודע איך למדוד או אפילו להגדיר).

בני תבורי 21 בספטמבר 2016

אביאל,
אחת הבעיות של המסעות לפולין נבעו מהרצון להפוך את זה למשימה לאומית שמחייבת את כולם. אני חושב שנסיעה כזאת לא יכולה להיות טיול בית ספר ובהחלט לא כל תלמיד יכול להיות בוגר מספיק כדי להשתתף בו. האחריות למעשים רעים שנעשו אינה מוטלת לפתחם של הנערים אלא למוסדות החינוך שלא הקפידו על הכנה נכונה לקראת המסע.

אביאל 21 בספטמבר 2016

בני – מהתקופה שלי בבית ספר אני לא זוכר שזה היה חובה, אמנם הרבה יצאו מהשכבה, אבל בהחלט לא כולם. אני דווקא חושב (מהניסיון האישי) שהשילוב של טיול בית ספר (להיות עם חברי הילדות לצורך העניין) במקום כזה הוא דווקא חשוב מאוד, ברור שיש את ההנאות והצחוקים של טיול עם חברים, אבל תאמין לי שאתה נכנס למחנה אף אחד לא חושב אפילו לעשות שטויות או להתנהג בצורה חסרת אחריות, המקום מנצח הכל.

רועי 21 בספטמבר 2016

מסכים עם כל מה שכתבת לגבי התפיסה של בני הנוער.
אבל מה שמשתמע מדברי גיל ובני, זה שהם חוששים המתכנים שיועברו להם ע"י מערכת החינוך.
זה מה שמפתיע אותי.

רועי 21 בספטמבר 2016

מהתכנים*

בני תבורי 21 בספטמבר 2016

רועי,
אנא אל תפרגן לעצמך כל כך בלהניח שאתה יודע מה אני או גיל מניחים, תהיה צנוע. שני בניי שנסעו לפולין למדו במוסד החינוכי מבואות עירון וקיבלו את ההכנה הנכונה והטובה ביותר למסע וכשחזרו דיברו בדיוק על אותם ערכים שקיוויתי שידברו, סובלנות, סבלנות והידיעה כי אסור שמשהו דומה יקרה פעם נוספת למישהו. בבתי ספר אחרים התוצאות היו שונות כי הדגשים היו שונים. ולהערתך, כן, אנחנו מדינה כוחנית הנוהגת על סף הפאשיזם ושום ניצוץ בעיניים למראה הדגל או משמע ההמנון לא יסתיר את העובדה המרה הזאת.

ב"פ 21 בספטמבר 2016

"נראה כאילו אתם מניחים שאנחנו חיים במדינה פאשיסטית המגלדת ומחכנת את הנוער לשנאה ולפאשיזם."

"אנא אל תפרגן לעצמך כל כך בלהניח שאתה יודע מה אני או גיל מניחים, תהיה צנוע."
"כן, אנחנו מדינה כוחנית הנוהגת על סף הפאשיזם"

בני תבורי 21 בספטמבר 2016

והנקודה שלך היא?

the bird 21 בספטמבר 2016

שהוכחת שמה שאביאל כתב נכון,
אז ההתיימרות כביכול היא לא התיימרות כלל
אלא ראייה נכונה של דעתכם המעוותת

אביאל 21 בספטמבר 2016

בני – אני חייב להגיד שהשימוש הלא במקום בשום קנה מידה במילה פשיזם היא פשוט זילות של המילה והתופעה, לפי כל פרמטר אובייקטיבי בינלאומי ישראל לא יוצאת פשיסטית ובטח לא קרובה לפשיזם, במדד החשוב ביותר בעולם Freedom House ישראל מוגדרת כדמוקרטיה ליברלית.

הנקודה היא שחבל מאוד לצעוק פשיזם, גם ככה עיקרו כאן את המילה החשובה והקשה גזענות, חבל להמשיך בפופוליזם הזול.

במשטר שהוא כמעט פשיסטי, המשטרה החשאית היתה דופקת לך בדלת רק בגלל התגובה כאן, אז באמת.

בני תבורי 22 בספטמבר 2016

אביאל,
את זה אתה אומר לי מי שתומך בגוש הרעיוני-פוליטי שהזנה את זכר השואה ופרט אותה לפרוטות אלקטוראליות כבר עשרות שנים מאז בגין ועד הביב? צא קצת מאזור הנוחות האזרחי שלך ותגלה דברים שיגרמו לך לשקול שנית את דעתך.

אביאל 22 בספטמבר 2016

הזנה את השואה ? באיזה צורה בדיוק ? וגם אם כן, איך זה קשור לפשיזם ?

ועל איזה אזור נוחות אזרחי אתה מדבר ?

אתה יכול לצעוק פשיזם עד מחר, אנשים רציניים יגכחו לנוכח הדברים האלה, החל מחוקרים באקדמיה (תקרא קצת את הטורים של אבינרי בארץ בהקשר הזה) ועד לחברות ענק שפותחות פה מרכזים ולא היו מעיזות להתקרב למדינה פשיסטית. כמו שאמרתי השימוש השגוי והפופוליסטי הזה רק פוגע באנשים שאכן סובלים מפשיזם.

ר.בקצה 22 בספטמבר 2016

״פשיזם״- סכום כל מעשי יריביי הפוליטיים, שהביסו אותנו בבחירות.

תגיד,
גם אתה מפגין כתף אל כתף עם פשיסטים אמיתיים- תומכי קדאפי, אסד, ראד סלאח וחיזבאללה- כמנהיגי מפלגתך?

בני תבורי 22 בספטמבר 2016

אתה מבין ר עד כמה הטיעונים שלך עלובים? הבעת עמדה שלא מתיישרת עם הקו היא פאשיזם ואתה לוקה בה.

ר.בקצה 22 בספטמבר 2016

איך הבעת עמדה שלא מתיישרת עם הקו היא פאשיזם?

רועי 22 בספטמבר 2016

מ.ש.ל.

עופר פרוסנר 21 בספטמבר 2016

אני סירבתי לנסוע למחנות בפולין (יותר כמו פשוט לא ביקשתי). אני לא חשבתי שאני אלמד שום דבר עם עוד לא יודע כמה אנשים בגילי, שעצובים כשאומרים להם להיות עצובים וחושבים כשאומרים להם לחשוב. אני האמנתי אז, וגם כמה שנים אחר כך, כשנסעתי לדכאו בעצמי וגם עכשיו, כשאני גר בגרמניה ונוסע לפעמים לפולין – שלמחנה השמדה אדם צריך ללכת עם עצמו. השואה היא משהו של האדם עם עצמו, ואם יש לי כעס על איך שהיא מתוקשרת בארץ – זה הדרך שבה היא הופכת לאתוס לאומי. היא לא אתוס לאומי, ולא צריכה להיות אתוס לאומי. היא המשפחה שאני לעולם לא אפגוש, והתמונות שבאלבום של המשפחה של אנשים שלעולם יהיו זרים לי. השואה היא האישי, ולא הלאומי.

אביאל 21 בספטמבר 2016

עופר – איך בדיוק אתה יכול לטעון שהשואה היא לא אתוס לאומי ? הרבה מאוד מההצבעות שהונפו באו״ם היו נשארות למטה ללא השואה, זה בצד הפרקטי.

מה זה בדיוק מתקושרת ? האם אתה מגיב באותה ציניות גם לאתוסים של עמים אחרים ? האם פרל הארבור ולמה לגבי קרב גטיסברג ? גם צריך לרדת מהתודעה ? האם האזכרות השונות ברחבי אירופה הן למלחמות העולם או לקרבות ספציפיים גם פסולות ? האם פרחי הארגמן והחיילים באיצטדיוני הכדורגל באנגליה גם מיותרים ואישיים ? אם השואה אינה אתוס לאומי אני לא יודע מה כן.

עופר פרוסנר 21 בספטמבר 2016

אביאל – אני חושב שאתה יכול לשים לב לריבוי של "אני" בתגובה כדי להבין שככה אני מרגיש. לא אמרתי ששום דבר פסול, אמרתי שאני לא אוהב את זה. תתייחס למה שכתבתי, ולא למה שנראה לך שכתבתי.

בקשר לשואה כאתוס לאומי: אם אני יהודי שגר בארצות הברית כי לשם היגרתי אחרי השואה, אז מה בדיוק אני אמור לעשות? ואם אני החלטתי לחזור לגרמניה אחרי השואה? ואם אף אחד מהמשפחה שלי לא היה בשואה, אז איך אני אמור להרגיש?

ולגבי מדינות אחרות? לא יודע, זה לא הדיון. הדיון הוא על השואה. אני לא עוסק בהשוואות, אבל עבורך אחזור שוב ואוסיף: השואה היא האישי: אני לא מצפה מיהודים שעלו ממדינה שבה לא קרתה השואה, להרגיש כמו שאני מרגיש. זה חצוף מבחינתי. מלחמות ישראל הן אתוס לאומי שאני מתחבר אליו – כי הצבא הוא צבא העם. כי אני שירתתי בצבא, ואני חושב שלכל אחד מאיתנו יש איזו שהיא נקודת השקה עם הצבא.
השואה היא לא שואת עם ישראל, היא שואת העם היהודי. וגם במקרה הזה, יהודים שחיו במקומות מסוימים.

shadow 22 בספטמבר 2016

+מליון

ר.בקצה 22 בספטמבר 2016

אתה לא חלק מהעם היהודי?

אביאל 22 בספטמבר 2016

עופר – אני לא יודע איזה תרגילים לוגיים אתה עושה, אם השואה היא אתוס לאומי בישראל אז יהודי בארה״ב לא יכול להתחבר אליה ? מה בדיוק הקשר ? לשואה יש מסר ישראלי פנימי וחזק וגם מסר עולמי חזק.

אף אחד לא מצפה מאף אחד איך להרגיש, השואה היא אלמנט חשוב ביותר בהיסטוריה היהודית, כמו שגירוש יהודי ספרד היא אלמנט כזה למרות שהיא לא קשורה לחלקים נרחבים בעם היהודי ועדיין היא סיפור לאומי-היסטורי.

בקשר למשפט האחרון שלך, זו מדינת העם היהודי ובדיוק בגלל זה השואה, שהיא שואת העם היהודי כדברייך קשורה קשר עמוק.

עופר פרוסנר 22 בספטמבר 2016

אביאל – אני לא מסכים איתך, אבל זה ויכוח מעייף. עזבתי אותו.

פרלה 21 בספטמבר 2016

הייתי במצעד החיים במסגרת משלחת של משרד המשפטים.
כשהייתי בתיכון עוד היה מסך ברזל.
לגמרי באקראי, היה לי באושוויץ גם מפגש משפחתי עם ניצולת המקום שהיא בת דודה של אמי. היא הגיעה עם נוער יהודי ממקום מגוריה בלוס אנגלס ואחייניתה של הניצולה שהגיעה מאוסטרליה.
אין אצלנו הפרדה בין אישי ללאומי.
בשואה היו אינסוף רגעים פרטיים אבל היא קרתה לנו כעם.
הנאצים חיפשו כל יהודי על כל אי מצו׳וקמק ביוון רק מכח היותו חלק מהעם.
לא היה להם שום דבר אישי עם אף אחד מהסבתות והסבאים שלנו ובני משפחותיהם.
הם ועוזריהם דפקו כל אחד ואחד מהקרבנות ובני הדור השני והשלישי באופן אישי.
ועדיין זה נראה לי לא לעניין לדלג מעל העניין הלאומי שבשואה.
גם את הכדורגל כל אחד חווה באופן אישי אבל רק כחלק מקהל באיצטדיון אתה מקבל את כל המשמעות של הארוע והעניין.

עופר פרוסנר 21 בספטמבר 2016

אני מבין, אני מקבל מה שאומרים, לי באופן אישי זה לא מרגיש ככה. פעם אולי יכולתי להבין אנשים שכן מרגישים ככה, אבל כשהערבות ההדדית שהייתה פעם נשמת אפה של היהדות בישראל הופכת להיות בדיחה קלושה וגרועה, וכשיש אנשים שמנצלים את השואה בצורה כל כך צינית לצרכים פוליטיים, האתוס הלאומי של השואה הופך להיות עלה תאנה – וזה מרגיש לי כמו זלזול בנספים.

פרלה 21 בספטמבר 2016

יצא לנו לגעת בדברים האלו מאז שהיגרת מכאן. כחבר, חבל לי על ההשקפה הזו ונקודת ההתייחסות אותה אתה בוחר שכן יש בה צמצום החוויה האנושית והקהילתית והכפפתה לגורמים בחברה שבבחירתה אתה תורם לדומיננטיות שלהם.

פרלה 21 בספטמבר 2016

אתה עוזר להם לנצח. פחות מילים יותר ברור.

עופר פרוסנר 21 בספטמבר 2016

יכול להיות. אבל אני מודה, שקשה לי עם הקולקטיב הזה. אני מבין את מי שצריך להיות חלק ממשהו, לי זה פחות מפריע. אני פוגש הרבה אנשים שלא מבינים איך אפשר לחיות מחוץ לישראל. עזוב את גרמניה, לחיות במקום שאינו שלך. ואני, גם מה שכביכול שלי, לא שלי. אתה יודע איך אני מרגיש כלפי הדברים האלה, ואני לא חושב שאני צודק או טועה אובייקטיבית או גלובלית, אני חושב שסובייקטיבית לי זה הדבר היותר נכון.

נתי 21 בספטמבר 2016

הדיון על הרוע, מקורותיו, וכיוצא באלה בהקשר של השואה, הוא בוודאי לא משהו לתגובה לפוסט. עם זאת, ארשה לעצמי לכתוב כאן תמצית של דברים שאמרתי לאחותי בהקשר של מכתב דומה שכתבה לבנה הבכור שנסע, ולדברים שנסע במסע דומה בו השתתפה בעצמה כמבוגרת (בזמננו לא הכירו אתה רעיון הזה), בחלקם אלה דברים שחלק מהתגובות פה התייחסו אליהם:
לא אחדש אם אומר שיש ויכוח לא מהיום על הבנת הרוע בשואה, ובכלל. נדמה לי ששני קצוות מפורסמים בהקשר זה הם חנה ארנדט (הבאנליות של הרוע) וקצטניק (פלאנטה אחרת).
לעניות דעתי בוודאי שאסור לנתק את ההתיכנות לשואה מההקשר התרבותי, נניח של מאות ומאות שנים של נצרות שינקו מחלב אמותיהם עמי אירופה וכן הלאה. ואני כמעט לא מבין גישה כזו, הקושרת בין השואה לבין רדיפות מיעוטים כאלה ואחרות המצויות בדפי ההיסטוריה חדשות לבקרים.
אבל דעתי הלוא אינה חשובה. הנקודה היא בעיניי, שחובה, אבל חובה להציג לבנינו לכל הפחות את שני צדדי הדיון, להבין את המורכבות להבין מאיין באה כל גישה וכן הלאה.
אני מבין את הצורך ברצון להוציא מוסר השכל, לתת הקשר עכשווי למסע משמעותי כל כך, אבל מתנגד לכך וסובר שיש צורך הכרחי להתגבר על הרצון הזה.
וזה נכון בעיניי לשני מוסרי ההשכל הנפוצים: לא שהם שגויים אבל זה שגוי מהותית לתת על זה דגש.
ברור שאחרי השואה חשוב להפנים במדינת הלאום היהודי צריכה להחזיק צבא עמיד (דגש שנותנים פעמים רבות בטכסים ממלכתיים).
ברור שבן אדם שטוף שנאה יכול להגיע למעשים איומים, וצריך להבחין שלא נופלים ב"מדרון מוסרי" (דגש שניתן היום במסעות בתי הספר והצבא).
אבל זה לא הדגש, בעיניי. כי לפעמים אתה נאלם דום והמילים פשוט מוזילות הכל. אני רוצה שיחווה ויטעם לפני כן.
כשהילד שלי יגדל וילמד או יותר טוב נניח יקרא פרימו לוי או קצטניק אני לא רוצה שיחשוב על מדינת ישראל, או שיחשוב "טוב אבל יחיאל דינור צריך להבין שהיה לרשע הזה בוס ויש לו אשה וילדים לפרנס, ובכלל מה הוא רוצה ממנו הוא רק בורג". אני רק רוצה שהוא יבכה. ושיהיה המום. ושאחר כך יקלל את הגרמני במילים שלא הוא ולא הוריו משתמשים. שעד סוף אותו היום הבטן שלו תתהפך והעולם ייראה לו לפתע אחרת.
המשקע שיישאר מזה, וכן גם מוסר ההשכל ככל שילדי יפיק, יהיה תוצר של עולמו הערכי שנבנה במהלך השנים, אבל לא מכוח מילים מכוונות שארצה לומר לו.
ואם הוא יהיה ילד מפותח ונבון, אולי כמה ימים אחרי הוא ישתף אותי ואולי אפילו ישאל: איך זה יכול להיות? האם זה יכול לקרות גם לי? אז אני אענה שיש הטוענים שכן, ויש הטוענים שלא ואדון איתו בעניין.כי העולם מורכב ולא הכל אני יודע.
ורק אם הוא ילחץ אותי ממש, בכל זאת מה אני חושב, אני אומר לו, שאני מבין את הטענה שאלה אנשים, וברגים, ושזה כח של שנאה ולכן צריך להתרחק מדברים כאלה וכן גם הקורבן יכול לההיפך למפלצת, ואין בטענה משהו לא נכון, ובכל זאת זה לא נראה לי הגיוני. שאני לא באמת יכול להבין איך אפשר להיות כל כך מרושע ולאהוב את ילדיך בו זמנית. ושבראש אפשר לדבר עד מחר, אבל אני לא מאמין באמת שרובנו יכול להגיע למעשים כאלה.

Amir A 21 בספטמבר 2016

במהלך 100 ימים ב-1994 ברואנדה נטבחו בין חצי מיליון למיליון בני אדם. אל תחשוב שהשמדה שיטתית לא יכולה לחזור על עצמה.

נתי 21 בספטמבר 2016

בוודאי שיכולה לחזור על עצמה, לא לכך כיוונתי. לצערינו זוועות היו מנת חלק האנושות מאז ומעולם, וכך גם סבל ורדיפות מיעוטים. אם כבר זה נטען בדבריו של גיל שלי. ואחרי הכל ההבחנה בין כל המקרים האלה (שמחלקם סבל העם היהודי בעצמו גם, לפני השואה) לבין השואה בעיניי היא מהותית. מסכים בהחלט שגם על זה אפשר לדון, ועדיין, גם ללא האבחנה אני לא לוקח משהו מהדברים שלי חזרה

Amir A 21 בספטמבר 2016

איך תסביר לבן שבט הטוטסי למה הטרגדיה של העם שלך היא חמורה יותר מהותית מזו שלו?

נתי 21 בספטמבר 2016

קודם כל זה נבילה וזה טריפה, שלא ישתמע אחרת.
שנית היה חשוב לי להדגיש בתגובה: אני לא אומר שהאנושות לא יכולה לבצע פשעים. אבל זה לא אומר שבעיני עצמי אני לא רואה את זה קורה לי. וכן אני מכיר כפר קאסם, ודיר יאסין וכו'. ובכל זאת:
אני אחדש לך אם אחלק בין רצח עם על רקע סכסוך טריטוריה למשל, לבין רדיפה שמונעת משנאה גזענית? האם אתה באמת לא רואה הבדל בין טוטסי ששונא הוטו, או סכסוך אתני על הגדרה עצמית בחלקת אדמה אחת או שכנה, לבין למשל הצורך הדחוף של גרמנים לחסל את יהדות הונגריה? והאם אתה לא רואה הבדל בין הסכסוכים הרגילים לבין שיתופי הפעולה של עמים כבושים עם כובשיהם (!) בחיסול אנשים שגרו בשכנות להם מלידתם?
כנראה האוויר בקונטיקט נקי מדי :)

גיל שלי 21 בספטמבר 2016

הי נתי, לגבי שיתוף הפעולה, יש ספר מעולה של טימותי שניידר בשם ארצות הדמים, אני ממליץ מאוד על הקריאה שלו, קונטקסט מאוד חשוב. וכן, גם אני קראתי את פרימו לוי

Amir A 21 בספטמבר 2016

הטוטסי לא נטבחו על רקע סכסוך טריטוריה. הטוטסי נטבחו בגלל אבחנה ויזואלית שהאמפריה הגרמנית עשתה, ואחריה המשיכה בה בלגיה, בינם ובין ההוטו. וכך נולדה האבחנה בין שני השבטים ושנאה שנבעה מהעדפה שנתנו הגרמנים והבלגים לטוטסי על פני ההוטו. שום דבר שקשור לאדמה. להוטו פשוט היה צורך דחוף לחסל את הטוטסי שלדעתם רדו בהם במשך עשרות שנים.
האוויר בקונטיקט אכן נקי. מה שמאפשר לך לראות לפעמים רחוק יותר :-)

נתי 21 בספטמבר 2016

ראשית, בעקבות ההערות שלך ושל גיל שלי, אני רושם לפני ללמוד יותר הסטוריה…
שנית, אבל באמת שזה לא מצריך תגובה אלא קוריוז, בויקי כתוב שיש הטוענים שמה שאמרת לא נכון ונובע מהצורך להאשים את הקולניאליזם בהכל, אין מקור אם אתה מתעניין.
שלישית, אכן מה שאתה מתאר קרוב יותר לאלימות על רקע הפרדה גזענית רבת שנים קרוב יותר לתיאור הרלוונטי לשואה, ועל אף שעדיין ההבדלים רבים, נדמה לי שעדיין ההשלכה למציאות שלנו רחוקה מאד, אבל הנקודה הבאה היא העיקרית בעיניי וכאן אני עונה גם לגיל:
אני לא אומר שלא צריך לעסוק בדברים האלה. כל מה שאני מנסה להגיד זה שדיון זה יתנהל בשיעור אזרחות. לא ביום השואה ולא במסע. יש זמן להפנמה של העצב, של הכאב. ויש זמן לדיון בעולמנו היומיומי. וזה כאמור בעיניי ללקחים משני הצדדים…

Amir A 21 בספטמבר 2016

נתי, ביחסים בין אנשים, חברות ומדינות לרוב יש סיבה למהלכים שונים. אין בכוונתי להאשים את הקולניאליזם בטבח העם ברואנדה כי אלו היו ההוטו שלקחו מצ'טות לידיים ואלו היו ההוטו ששרפו כנסיות שבהן התחבאו בני הטוטסי ועוד ועוד. הקולניאליזם הוא בסך הכל ההיסטוריה של המקום, וההיסטוריה מובילה את כולנו לאן שאנחנו נמצאים בסופו של יום.
אני מסכים לגמרי שלכל דבר יש זמן ומקום, אבל התגובה שלי אליך היתה בגלל המשפט שרשמת ולפיו "בראש אפשר לדבר עד מחר, אבל אני לא מאמין באמת שרובנו יכול להגיע למעשים כאלה."

D! בלייפציג 21 בספטמבר 2016

אם אתה כבר בעניין הלימודים.
לאו"פ יש קורס מעולה על רצח עם. (מעל 10 ספרים, תתכונן)

D! in Leipzig 21 בספטמבר 2016

קמבודיה
בוסניה

אביאל 21 בספטמבר 2016

נתי – יש שאומרים שהבנאליות של הרוע נכתב בעיקר כדי שארדנט תסביר לעצמה איך אביה הרוחני (היידגר) יצא נאצי, כדי שזה יסתדר עם דרך חינוכה ועם העקרונות שלה ובקיצור עם כל הכבוד לאחת מההוגות הגדולות של עמנו, התפיסה הזו שלה, לנתק את ההקשר התרבותי מתוך הסיפור כבר לא מחזיק בשיח האקדמי. זה דיי ברור שעניינים תרבותיים-מקומיים-עיתיים הביאו לשואה ושכנראה לא יכלה להתרחש במימדיה על ידי איטלקים או צרפתים.

אסף the kop 21 בספטמבר 2016

בתקופתי לא היו נסיעות לפולין אבל היו סבא וסבתא ניצולים ואצל אחרים אפילו אבא או אמא.

אני לא מוכן ליסוע לפולין למחנות. הסבתות שלי ז"ל הן מפולין. הסבא שלי איבד את כל משפחתו הראשונה בטרם הקים משפחה חדשה עם סבתי. הסבא האחר התאבד שהייתי בן 6 בגלל שלא יכול היה לשאת את הזוועה ואני זוכר שהורידו אותו מהחבל. לכולם היו מספרים על היד.

שתזדיין פולין. אדמה מקוללת.

רומן 21 בספטמבר 2016

תזהר, שלא ישעו אותך על גזענות.
אסןר להגיד דברים רעים על גרמנים ופולנים

בני תבורי 22 בספטמבר 2016

אסי,
אני דור שני בארץ ונכד לסבים שעלו בעלייה שלישית ולא חוו את השואה ועם זאת אני מאוד מתחבר לתחושות שלך.

שלו 22 בספטמבר 2016

השאלה מה ישאר מכל זה לילדך ולילדיהם,
כאשר לא יהיו יותר אנשים עם מספר על היד.
אדמה מקוללת היא מטאפורה, פולין הייתה מולדת ובית לרבים מהיהודים.

אסף the kop 22 בספטמבר 2016

מדינת ישראל.
הבית שלהם.

שלו 23 בספטמבר 2016

כדי שתשאר להם מדינת ישראל,
צריך גם זכרון.
איך לשמר את הזכרון, זו שאלה.
לנו אלו שפגשו את הניצולים זה יותר קל.
לילדים שלו זה הופך להיות סיפור עם.

Kirma der faux 21 בספטמבר 2016

ביתומי המהפכה של יגאל בורשטין יש קטע נהדר שבו הבמאי ובת דודו נוסעים לאושוויץ, ובורשטיין שוטח את טענותיו על הפוליטיזציה ותעשיית השואה, ואז בת דודו מספרת לו בבכי סיפור שואה משפחתי מזעזע שהוא מעולם לא שמע, ומסבירה לו שכשהיא באושוויץ אלה האנשים שהיא רואה ולא שום פוליטיקאי או עסקן.

העביר לי נפלא את המורכבות של הסיטואציה הקיצונית הזאת של טיול כיתה למחנות השמדה.

7even 22 בספטמבר 2016

הזיכרון שלי, בתור אחד שלא נסע למסע הזה הוא:
15 חבר'ה שהיו בכיתה חזרו אחרי בערך שבוע פלוס שם…
המורה אמרה להם: תשלימו את החומר.

כל זה אחרי שהובטח להם ולהוריהם שהכיתה לא תתקדם בחומר הנלמד.

7even 22 בספטמבר 2016

גיל – שאלה לי אליך – אתה חושב שהשנאה שמפתחים אנשים מסויימים כלפי הערבים נובעת משטיפת מוח או מניסיון מר וכואב (תרתי משמע) ?

גיל שלי 22 בספטמבר 2016

הגדר נסיון אישי מר וכואב. למשל, דוד שלי נהרג במלחמת יום כיפור, חבר קרוב שלי נהרג בלבנון, אני לא מחשיב את זה כסיבה לשנוא ערבים באופן כללי, למרות שהם נהרגו בידי ערבים.

גיא זהר 22 בספטמבר 2016

לשנוא קולקטיב בגלל מעשה של בודד או קבוצה קצת ילדותי

7even 22 בספטמבר 2016

אני מצביע ימין, ואוהד הפועל, ( הפוך ממך:) ), ואני יכול להעיד על עצמי שאני ממש לא שונא ערבים בהכללה.
אני גם יודע שרבים מהציבור הערבי סולדים מהפלשתינאים ורק רוצים שיעופו מכאן ויתנו להם לחיות בשקט עם היהודים.

אבל כשאני רואה את התמיכה בחלק מהציבור הערבי בזוועות שמייצרים הערבים בארץ אני מבין למה מתפתחת נגדם סלידה כ"כ גדולה.
יתרה מזאת – רבים מהם אפילו לא נוקפים אצבע כדי להוקיא אותם מתוכם.
אז הם ב loose loose אבל לא עושים שום דבר לשנות את המצב(שפוגע בעיקר בהם!)

ואז בא בלוגר (מכביסט) וכותב ששבארץ מטיפים לשנאת ערבים, רק מחליף את הערבים בהיהודים ומדבר על שנות ה-30 של המאה הקודמת.

כי זה מוזר – אם לא הייתי יודע שאתה זה שכותב את הפוסט הייתי בטוח שכותב הפוסט מדבר על ההטפות לרצח יהודים במסגדים ותחנות טלוויזיה מול אנשים מבוגרים וצעירים שטופי מוח.
למעשה זה הרבה יותר מתאים למקומות כאלו מאשר לכל מקום אחר.

גיל שלי 22 בספטמבר 2016

וואו, איפה קראת אצלי שבארץ מטיפים לשנאת ערבים? איפה השוויתי בין מצב הערבים בישראל ובין מצב היהודים בגרמניה בשנות השלושים? אני ממש לא חושב שזה המצב, יש גורמים המטיפים לשנאת ערבים, אין הטפה ממוסדת, ואין שום דמיון בין מצב הערבים בישראל ובין מצב היהודים בגרמניה בשנות השלושים

שלו 22 בספטמבר 2016

את המשפחה של סבתי תלו והדליקו תחתם חביות זפת, בכפר קטן בגליציה המזרחית אי שם על גבול פולין אוקראינה.
מי שניצל היו רק הענפים הציוניים של המשפחה שעלו לארץ שנים לפני כן.
צד אחר של המסע (חוץ ממסע מקומות המוות) הוא לחיים.
זה לא רק מיידנק, גם ישיבת לובלין.
וטארנוב.
והרבה הרבה מקומות שחיו בהם יהודים, מאות שנים.
אפשר להיות בעד המסעות אפשר להיות נגד.
אפשר גם לחיות בדיסונאנס הקוגניטיבי בין לבין.
אחרי שני מסעות בואכה לשלישי, אני חושב שבסוף זאת החלטה של מי שמוציא מסע איך יהיה.
האם הוא בסיס לשיחה עמוקה על עבר והווה או טיול.
אפשר וצריך לדבר במסע על הכל (שוב לדעתי) על הכוח של לאומיות,
על לאומנות.
על פוסט ציונות.
על הדומה והשונה בין היום לאז.
על ברירה וחוסר ברירה.

ד"ר רזי הופמן 23 בספטמבר 2016

אני בעד הנסיעות האלא אבל נגד כפייה שלהם.
מי שלא מתאים לו שלא ייסע. המסעות האלה חשובים לחיזוק הזיקה לישראל.
עוד דבר, פטריוטיות זו לא מילה גסה. זה לא פשיזם וגם פשיזם הוא לא שטאנץ 1, יש בו רבדים כשהרדיקליים הם הבעייתיים.
פטריוטיות היא דבר חיובי והיא קיימת בכל מקום בעקבות שייכות. אני שייך למדינה הזו וגאה בה למרות הרבה דברים שלא מוצאים חן בעיני.

מאשקה 23 בספטמבר 2016

גיל ידידי, קראתי פעמיים את הטור שלך ונשאבתי לתוכו ולתוכנו.
בעלי הוא ילד ניצול שואה שאביו זרק אותו מהרכבת ואחרי זה קפץ בעצמו, ולימים בעלי כילד בן 9 ראה איך הגרמנים רוצחים את אביו, ובמו ידיו כילד קבר את אביו.
כיום בעלי בן 80 ועד היום יוצא כעד עם קבוצות תלמידים למסעות לפולין לספר במצוות משרד החינוך.
שאלתי אותו לפני כחצי שנה, אם יש לו עדיין כוח למסעות האלה, והוא ענה לי, אין לי כוח אבל צריך להעיד בפני הילדים על מה שהיה, ואני שואב כוח מאותם הילדים מהשאלות שלהם והתמיכה בי.
תודה לך גיל שהעלית את הטור הזה מזווית האישית שלך.

ד"ר רזי הופמן 23 בספטמבר 2016

רק בריאות, והרבה ספורט:)

גיל שלי 23 בספטמבר 2016

תודה לך מאשקה, מהיכרותיי אותך אני בטוח שהתלמידים הזוכים לצאת עם בעלך למסע זוכים בזכות גדולה

Comments closed