ליגת שוקי ההון – כשהמטרה היא להוכיח ששלך יותר גדול

כשהאגו מנצח את ההגיון

חלקכם אולי זוכר את הפוסט הזה על רצף ההפסדים של טבע שלא זכה לסיקור הולם בעת הפרסום לדעתי.

שלשום עזב מר ארז ויגודמן את החברה. עזיבתו את החברה זכתה לסיקור הולם כמובן, וגם לניתוחים טובים של הסיבות לעזיבתו. ישנם סוגים שונים של מנהלים ומאמנים. יש את אלה היודעים להנהיג את אנשיהם, ויש את ה"גאונים" הטקטיים, או הפיננסיים במקרה של ניהול חברות. בישראל משום מה זוכים דווקא ה"גאונים" לשם טוב יותר, למרות שהצלחתם מסוכנת הרבה יותר, ותלויה מאוד בנסיבות הזמן והמקום, שכן מיעוט ניכר מהגאונים הטקטיים, מצוידים בגמישות מחשבתית גדולה מספיק כדי לשנות את הטקטיקה כשהנסיבות משתנות.

בעיה נוספת שמאפיינת "גאונים" טקטיים היא ההתאהבות בתדמית של הגאון, רבים מהם מוצאים את עצמם מעדיפים לנקוט בפעולות אשר יוכיחו כי צדקו מלכתחילה, ולא יכירו בשינויים שקרו על מנת להשתנות ביחד עמם. גרג פופוביץ' למשל הוא דוגמה הפוכה, מדובר במנהל של אנשים ובזיקית טקטית שיסגל לקבוצה טקטיקה המתאימה גם להרכב האנושי של הקבוצה, וגם לנסיבות המשתנות בליגה. פיל ג'קסון מהווה דוגמה מצוינת למנהל השואף להוכיח שהנסיבות טועות ושיטת המשולש היא נצחית. ההבדל בהישגים של שני אנשים אלה בשנים האחרונות, ממחיש בצורה נפלאה את ההבדל בין הטיפוסים.

*

ארז ויגודמן נכנס לטבע כאשר זו היתה תחת איום של השתלטות זרה מצד מיילן. ארז ויגודמן בורך בכישורים טקטיים. הוא הוכיח את החשיבה שלו בתפקידיו הקודמים, וכן את היכולות הפיננסיות שלו.

בישראל משום מה קיימת התחושה שהשתלטות זרה על חברות ישראליות מהווה סוג של אסון. אנו כל הזמן שומעים את הדיבורים על האסון הנורא שקרה לתנובה כתוצאה מההשתלטות הסינית עליה, האיום הגדול שקיים כתוצאה מכך שאדמה (מכתשים אגן) הינה חברה סינית, ועוד ועוד. אישית לא שמתי לב לכך שגורל אדמה גרוע בהרבה מבחינה ישראלית בהשוואה לגורל כי"ל לדוגמה. גם לא שמתי לב לאסון הנורא לעובדים הישראלים ולכלכלה הישראלית כתוצאה מכך שאינטל מעסיקה פה יותר אנשים מטבע למשל. HP אינדיגו היא דוגמה נוספת לחברה בבעלות זרה שמעסיקה אלפי אנשים בישראל ולא בורחת לשום מקום, אבל היי, ברור שעדיף להיות בבעלות של טייקונים מסוג נוחי דנקנר למשל.

*

ארז ויגודמן נכנס לחברה בבעיית זהות חמורה. טבע היתה חברה מצליחה מאוד בתחום הגנרי, אך מאז הצלחת הקופקסון טבע לא הצליחה להחליט מה היא בדיוק, חברה גנרית או מתחרה על תרופות אתיות. בעיות זהות מובילות למשברים בדרך כלל, וכך קרה גם בטבע. ויגודמן החליט להתגבר על הבעיה ברכישת ענק של חברת אקטביס. הרכישה נחתמה בזמן שהשווי של חברות התרופות בעולם החל להדרדר כלפי מטה. אילו היה מחליט לרכוש את אקטויס באמצעות מניות טבע, לתזמון הרכישה היתה משמעות חריפה הרבה פחות שכן הדרדרות השווי של החברות בענף כולו, היתה משפיעה על מניות שתי החברות בצורה דומה.

ההחלטה היתה למנף את טבע. כאשר הגיעה העת למימוש העסקה, שווי מניות אקטוויס נחתך בעשרות אחוזים. היתה בידי המנכ"ל אפשרות לנהל משא ומתן מחודש על השווי, או לשלם קנס של 2.5 מליארד דולר, ולבטל את העסקה. אקטוויס נרכשה לפי שווי של 37 מליארד דולר, אתם מבינים לבד שעשרות אחוזים במחיר החברה שווים הרבה יותר מ2.5 מיליארד דולר, אך עדיין לא בוצעו שום צעדים בכיוון. זה מה שקורה כאשר למנהל חשוב יותר להוכיח שהוא צדק מאשר לנצח במשחק.

*

הבעיה איננה בעיה של המאמן לבדו, הבעיה היא גם של הממונים עליו. תפקידם של הממונים הוא לבחון האם המאמן/המנהל מבצע את תפקידו מתוך שאיפה לנצח, או שמא נכנסים שיקולים זרים לשיקוליו. זהו התפקיד החשוב ביותר של כל דירקטוריון, הנהלה, ועדיין מעטים הדירקטוריונים שמבצעים תפקיד זה. בדרך כלל הפיטורים יגיעו רק כאשר התוצאות שנובעות מהשיקולים הזרים מגיעות, וזו בדיוק הבעיה.

*

נ.ב – לאורך כל הפוסט החלפתי את השם ארז ויגודמן בעוז ויגודמן, מי מכם שזוכר איפה עוז ויגודמן שיחק כדורסל, והאם יש קשר בין שניהם, אשמח לקרוא על כך בתגובות.

איזה באסה
האוריינטליסטים החדשים (3)

119 Comments

בלייק 8 בפברואר 2017

http://basket.co.il/all-time-players.asp?PlayerId=11270

לא יודע על קשר משפחתי…

גיל שלי 8 בפברואר 2017

השאלה היא למה זכרתי את קיומו לאור הנתונים שהבאת בלינק

בלייק 8 בפברואר 2017

קטונתי (וגם לא זכרתי בעצמי).

yaron 8 בפברואר 2017

ההחלטה לנסות להפוך לחברה הגנרית הגדולה בעולם היתה כנראה טעות עוד לפני הפיאסקו עם רכישת אקטוויס.
הבעיה הגדולה של טבע היא שעכשיו גם אם תרצה לא תוכל לחזור לפתח תרופות אתיות.
הדירקטוריון אשם קודם כל בבחירת הדרך השגויה ורק לאחר מכן באי בחינת הביצועים של המאמן בזמן אמת.

איציק 8 בפברואר 2017

היום שמעתי שלויגודמן היה חסרון אחד מובנה, אפס ניסיון בשוק הפרמה. זה כמו לבקש מקלופ לאמן ביורוליג קבוצת כדורסל. האם ההשוואה נכונה, או בעסקים זה גמיש בהרבה וניסיון בשוק ספציפי משמעותי הרבה פחות?

גיל שלי 8 בפברואר 2017

לא מסכים שזה חסרון. מנהל שהצליח בתחום אחד יכול להצליח מאוד גם בתחום אחר, לא חסרים כאלה שעברו מתחום לתחום והצליחו מאוד, ולא חסרים כאלה שגדלו בתחום ונכשלו

שי 8 בפברואר 2017

מחקרית, מנהלים שבאו מהתחום משיגים תוצאות טובות יותר. זה לא אומר משהו לגבי הבחירה במנהל ספציפי בסיטואציה ספציפית, אבל כנראה שלרוב עדיף לא להסתנוור ולקחת את מי שמבין בתחום.

אביאל 8 בפברואר 2017

איציק – ההתמחות של טבע בעשור וחצי האחרונים הם במיזוגים ורכישות, ככה שויגודמן בתור איש פיננסיים וגם מנהל מוערך מאוד התאים מאוד.

אביאל 8 בפברואר 2017

תוריד מאוד אחד.

גל ד 8 בפברואר 2017

תחבירית זה נראה לי בסדר, שני שמות תואר נפרדים, וחיזוקים נפרדים לכל אחד מהם.

אביאל 8 בפברואר 2017

גיל וגם קצת ירון – אני לא חושב ש״פחד״ של השתלטות על טבע נבע מאיזה פחד זר, אחרי הכל היא דיי חברה אמריקאית עם מטה מרכזי בישראל. הפחד נבע מכך שכל חברה (ומנהל) מפחדים שיקנו אותם, ימחקו את השם ויבלעו אותם, בדיוק כמו היריבות עם מיילן, שגם אותה טבע ניסתה לקנות והמנכ״ל שלה הכשיל.

כמו שכתבת, אני חושב שטבע טעתה כאן בתזמון ותזמון זה אלמנט קריטי בתחום של מיזוגים ורכישות, כמו שאמרת החלפת מניות (זה ממש הפתיע אותי שטבע ממינה כמעט את כל הסכום במזומן), ככה שתיהיה כאן יחד עם ביטול הפטנטים המגנים על הקופקסון בשבוע שעבר בעיה פיננסית, אבל כבר הבוקר ראיתי שמדברים על מועד כניסה טוב לטבע בקרוב (לטווח הארוך). הרעיון של לנדא לפיצול של החברה לגנרית\מפתחת דווקא יכול לסדר את העניינים בטווח הקצר.

גיל שלי 8 בפברואר 2017

כתבתי על זה בעיקר כי התחלתי לשמוע המון דיבורים מצחיקים על האסון שיקרה לנו עם חברה זרה תקנה את טבע. אני חושב שטבע מאוד קרובה למצב שזה בדיוק מה שיקרה, ולא בעוד יותר מדי זמן

אמיתי 8 בפברואר 2017

טבע מאד פגיעה עכשיו להשתלטות. קצת מזכיר את מקרה נוקיה

גיל שלי 8 בפברואר 2017

יותר פגיעה מנוקיה בגלל המינוף הענק שנקלעה אליו

אביאל 8 בפברואר 2017

גיל – לא בטוח, עם חוב כזה, לא בטוח שחברות יקפצו מהר. מה שכן, למרבה האירוניה, ניהול טוב בשנתיים-שלוש הקרובות יהפכו אותה לרכישה טובה. הכוונה בניהול טוב היא בהפנייה של הרווחים לכיסוי החוב על חשבון דיבידנדים וכו׳, בעיקר שאנחנו נמצאים בתהליך בו צפויה ירידה בהכנסות מקופקסון בטווח הבינוני.

אמיתי 8 בפברואר 2017

טבע גם יותר אטרקטיבית. מהרמה שלה עכשיו יש לדעתי כמעט רק אפסייד. * לא המלצת קנייה

עומרי 8 בפברואר 2017

טבע תקצץ את הדיבידנד כמעט בוודאות ואני לא אופתע אם גם תנפיק מניות ותדלל משמעותית את בעלי המניות הקיימים, הכל כדי להקל על פצע החוב המדמם. אז קשה מאוד לומר שהם אטרקטיביים.

בכלל, ברמות חוב כאלו, גדולות משווי השוק, האקוויטי הופך לסוג של אופציה על הנכסים.

גם מוקדם להעריך אם הצרות בגנריקה נגמרו, הרווחיות בארה"ב עדיין excessive והמאבק הפוליטי שם במחירי התרופות רק התחיל.

עומרי 8 בפברואר 2017

פחות פגיעה ממה שנדמה בגלל המשקולת של החוב.
אולי אם תהיה הידרדרות נוספת ונגיע להסדר חוב.
טבע תהיה סביב יחס 5-7 debt/ebitda החל מ2018

yaron 8 בפברואר 2017

למיטב ידיעתי טבע לא מימנה את הרכישה במזומן אלה במינוף מטורף.

אביאל 8 בפברואר 2017

ירון – כן הכוונה שהיא שילמה במזומן ולא במניות, את הכסף היא קיבלה מגופים פיננסיים.

איציק 8 בפברואר 2017

האם אנו צפויים גם כאן לתספורות בקרוב או טבע זה סיפור שומה?

אמיתי 8 בפברואר 2017

גלח בצדדים סטייל בוזגלו

איציק 8 בפברואר 2017

קודם שאקבל 600 אלף אירו מענק גילוח.

גיל שלי 8 בפברואר 2017

גם אם כן נניח, טבע לא לוותה מבנקים ישראלים ככל הידוע לי

איציק 8 בפברואר 2017

OK, האם תספורת זו פרקטיקה בישראל?
אם לא, האם צפויה תספורת מבנקים בחו"ל או שמצבה הכלכלי לא מצריך תספורת?

גיל שלי 8 בפברואר 2017

תספורת היא פרקטיקה עולמית, רק שבדרך כלל לתספורת יתלוו צעדים שיטלו את כל המניות מבעלי המניות הנוכחיים

אמיתי 8 בפברואר 2017

האגח שלה לא נלקח פה אבל אין פנסיה שלא מחזיקה במנייה. תספורת לא הפסד למשק ולפנסיה כן

יניב פרנקו 8 בפברואר 2017

אני מקווה שהצרכנים של טבע לא יקנו את הבולשיט של חברה לאחר תספורת ויקמו חברת תרופות בניהול צרכנים משל עצמם.
מהסירחון הזה יהיה קשה להתנקות.

גיל שלי 8 בפברואר 2017

גדול

אמיתי 8 בפברואר 2017

ביתר קופסקון. כבר רשמתי פטנט

איציק 8 בפברואר 2017

ואת ההלוואות ייקחו רק מבנקים חברתיים.

עומרי 8 בפברואר 2017

יופי של ניתוח

MOBY 8 בפברואר 2017

אולי אתה יכול להאיר את עיני בנוגע למחליף החירום של ארז.
האם יו"ר הדירקטוריון לא אחראי אפילו יותר מהמנכ"ל על מצב החברה?

גיל שלי 8 בפברואר 2017

לגמרי, יו"ר הדיקטוריון שותף מלא, זה בדיוק מה שכתבתי בפוסט

MOBY 8 בפברואר 2017

את זה הבנתי,
איך אתה יכול להסביר את המינוי של פטרבורג
ועוד שאלה גדולה שאני לא מבין למה גליה מאור שאחראית על כל כך הרבה מחדלים/שחיתויות/פשעים איננה יושבת בכלא? איך עדיין מקשיבים לה וממנים אותה לדירקטוריונים?

גיל שלי 8 בפברואר 2017

איך? חלק מהבעייתיות עם שכבת הדירקטורים שנוצרה בישראל, הם דואגים לאינטרס של השכבה החברתית, לא לאינטרס של החברה, זה כך בכל מקום בעולם

אביאל 8 בפברואר 2017

מובי – יש הרבה ביקורת על גליה מאור, אבל לפושעת המרחק דיי גדול.

עומרי (ירוק) 8 בפברואר 2017

+1

MOBY 8 בפברואר 2017

לא יודע, אולי אתה צודק בית משפט אומר אחרת. העלמות מס זה פשע, לקחת בונוסים על פשע זה פשע גדול. אני לא רואה הרבה הבדל בינה לבין אתי אלון.
זו לקחה כספים לא לה, וזו לקחה כספים לא לה.

אהד 9 בפברואר 2017

פושעת.. אם סייעה לאנשים להתחמק מחוקי המדינה ביא פושעת וכנראה פושעת גדולה.

צור שפי 8 בפברואר 2017

1. ההמחשה באמצעות פופוביץ וג'קסון נהדרת.
2. מה זה תרופות אתיות?

גיל שלי 8 בפברואר 2017

תרופות שהחברה המציאה ויש לה עליהן פטנט

YG 8 בפברואר 2017

עוז הוא האח.
עידו הוא הבן- אחלה שחקן! ויש עוד בן שגם משחק, לא זוכר את השם.

משפחה של אוהבי ועכברי כדורסל- נראים הרבה ביציעי נוקיה.

גיל שלי 8 בפברואר 2017

הרגשתי שיש קשר, תודה רבה

אור 8 בפברואר 2017

הבן הנוסף הוא בר, משחק כיום בליגה הארצית

Amir A 8 בפברואר 2017

שאלה לכל הכלכלנים כאן. מבחינה פילוסופית, מדוע בעצם חברות מנפיקות מניות וכל זה? אני מבין שזו דרך נפלאה לגיוס כסף מהציבור, אבל בשביל מה חברות עושות את זה? אני מניח שפעם הכוונה היתה לאפשר לך לעשות את מה שאתה עושה רק גדול יותר. לבנות יותר בתים/גשרים/דרכים, למצוא תרופות טובות יותר למחלות רבות וכדומה. האם זה המצב גם כיום (וברור לי שאני מכליל כאן בהיסטריה)? או שהמטרה העיקרית היא להשיג יותר כסף כדי לעשות יותר כסף כדי לתת אותו חזרה למשקיעים כדי שהם ישקיעו עוד כסף כדי שאתה תוכל לעשות יותר כסף כדי לתת אותו למשקיעים כדי שהם… הבנתם את הרעיון.

אמיתי 8 בפברואר 2017

זה עדיין כך (גיוס כסף) וכמובן גם גילגול כסף לבעלי המניות. אבל יש לבורסה עוד תפקיד חשוב. קביעת הערך של החברה. כרגע זה כמו דמוקרטיה. הדרך הכי פחות גרועה

אמיתי 8 בפברואר 2017

לא כלכלן. קלקלן. אני

Amir A 8 בפברואר 2017

גיוס כסף, כן. אבל לשם מה? לדוגמא, שמעתי כבר יותר מפעם אחת שבחברות הפארמה המחקר והפיתוח כבר מזמן לא יושבים בכיסא הנהג. בכיסא הזה יושבים אנשי השיווק ואנשי הכספים, ואילו המחקר והפיתוח נמצאים במושב האחורי. סיטואציה כזו אפשרית רק כאשר בעלי/מנהלי החברה מגדירים מראש שמטרתם היא עשיית כסף למשקיעים/בעלים או מי שלא יהיה.
גם כאשר מדובר על קביעת הערך של חברה – בשביל מה לקבוע את הערך של חברה מראש? ויותר מכך, נניח אני בעלים של חברה שמנסה לרכוש חברה אחרת כגון טבע. האם אני אסתפק בקביעת הערך של טבע על פי הבורסה או שאבדוק את ערכה בעצמי? אני מניח שהתשובה היא האפשרות השניה. אם כך, מדוע שהבורסה תקבע ערך של חברות? הרי קביעת ערך צריכה להתבצע רק כאשר מישהו רוצה לרכוש משהו, לא כך?

תומר הוותיק 8 בפברואר 2017

לגבי היום (לא בתור כלכלן אלא בתור יזם), אירוע הנזלה ליזם ולמשקיעים הראשוניים…
מלווה בסדר משני של, יאפשר לנו לגייס בזול מהציבור, להתנהג כמו גדולים וכו׳….

נקודה אחרונה, רגולטורית, מנקודה מסויימת, מעל מספר בעלי מניות החברה מחוייבת לרגולציה שהיא כבר כמעט הנפקה בפני עצמה.

ראה ערך אובר, שהיא החברה הפרטית הגדולה בעולם (מבחינת שווי), היא כבר מתחילה להיות מחוייבת להגיש כל מיני דוחות למרות שהיא פרטית…
בשנים הממש קרובות היא תנפיק בוודאות.

אמיתי 8 בפברואר 2017

בקטנה בקשר לקביעת הערך אם ברצונך לקנות השוק זה הבנצ׳מרק. בגלל ריבוי השחקנים הוא גם טוב ולא הבנתי למה התכוונת בלקבוע מראש.
צריך לקבוע מחיר כל הזמן כי אלו ברובן חברות ציבוריות עם מיליוני בעלים מתחלפים

Amir A 8 בפברואר 2017

תומר – אוקיי, להכניס קצת כסף ליזם ולמשקיעים הראשונים אני מבין. אנשים השקיעו ולקחו סיכונים ועכשיו רוצים להנות מהפירות. אבל השאלה שלי היא לגבי ה"יאפשר לנו להתנהג כמו גדולים". השאלה שלי היא בדיוק לגבי זה. למה הכוונה? לבנות יותר? לפתח יותר מוצרים? או בעיקר לשווק את מה שכבר עשית בעשרים אלף מקומות נוספים רק בשביל לראות עוד שני אפסים בשורת הסיכום השנתית ולהצליח להחזיר תשואה גדולה יותר למשקיעים?
לגבי רגולציה, היא מנותקת מרצון החברה כך שאני לא בטוח שהבנתי את הנקודה.

אמיתי – הבעלים המתחלפים זו בדיוק הנקודה. למה בעלים מתחלפים כל הזמן? כי משקיעים מחפשים איפה אפשר להרוויח הכי הרבה. וההתנהגות הזו מכניסה את החברות לסחרור כי (לתחושתי) הדגש עבר בדוחות סוף השנה מ-תראו איזה מוצר נפלא פיתחנו השנה ל-תראו איך הצלחנו להשיג לכם תשואה של 0.2% יותר משנה שעברה (ובדרך התייעלנו, שזו מילה מכובסת ל"סגרנו שלושה מפעלים וזרקנו לרחוב 520 פועלי ייצור ועכשיו אפשר למחוק את המשכורת שבזבזנו עליהם משורת ההוצאות").
תראה, אני יכול להעיד על עצמי בעולם הקטן שלי. אני עובד בחברה ענקית במשרה שכבר ברור שלא אקודם. השכר שלי נאה ומאפשר קיום נוח למשפחה של 5 נפשות, אבל בטח ובטח לא כזה שאפשר להשוויץ בו בפני העולם. אני נוהג במכונית בת 13 שנה (אבל נוחה ונפלאה, ואני לא מבין למה למישהו לקנות רכב חדש בעלות של פי 5), חי בבית צנוע יחסית אבל אין לי על מה להתלונן. והעיקר הוא שאני אוהב את העבודה שלי, או כמו שאני תמיד אומר – אני קם בבוקר והולך לשחק, לא לעבוד. מישהו מהקולגות שלי בדק פעם ומצא שאם היינו עושים מרוץ קטן של לעבור חברות אז על פי הכישורים שלנו היינו יכולים בקלות להגדיל את השכר בסדר גודל של 30% די מהר. זה היה כרוך כמובן במעבר לערים אחרות, במתח של להתרגל לארגון חדש וכדומה, אבל היה בזה תגמול כלכלי יפה. הסיבה שאני כותב את זה היא בגלל שזה מקביל למה שלדעתי קורה בעולם החברות. במקום להתמקד במה שאתם עושים טוב ולהתייחס לפן הכלכלי כמשהו שצריך להגיע לרמה מסויימת ואז להסתפק בה, חברות כל הזמן מחפשות איך להרוויח יותר בשביל המשקיעים. בדיוק כמו אותו אחד שכל הזמן יחפש את המשרה הבאה בשביל לקבל העלאה של 5% או תואר ארוך יותר לשלט על הדלת. רק שבדרך הם שוכחים בשביל מה הם באמת נמצאים כאן. או שזה כבר לא חשוב להם.

אמיתי 8 בפברואר 2017

מקוצר בטרייה. אמיר מסכים עם החלק האחרון. צריך שינוי. אך לא צריך מהפיכה. או כמו שאיציק אומר לשפוך את החלב עם התינוק

איציק 8 בפברואר 2017

אתה בכח מנסה להכניס ראש חולה למיטה בריאה.
ואם כבר, הפתגם הנכון הוא, לא בוכים על התינוק שנשפך.

אמיתי 8 בפברואר 2017

אני ניתלה באילנות נמוכים

איציק 8 בפברואר 2017

ממש לא, פשוט כדי לרואות מה כוונת לא צריך להתאמץ. אני רואה את הכל בעווית הז… וזה בהחלט מספיק.

עומרי 8 בפברואר 2017

כלומר – אפל הייתה צריכה להסתפק ברווחים הנאים של האייפוד, המאק והאייטיונז ולוותר על מאמצים לפתח טלפון?
איך העולם היה יוצא נשכר מזה?

Amir A 8 בפברואר 2017

הפוך, עומרי, הפוך. אפל צריכה להתמקד במוצרים חדשים ולא באיך אפשר לעשות שינויים קוסמטיים או כאלו שהם חסרי משמעות רק בשביל להבטיח את ההשקה הבאה בזמן.

אמיתי 8 בפברואר 2017

זה פשטני אמיר. כרגע זו הדרך הטובה ביותר להשיג פריצות דרך ודברים חדשים. מסכים שיש הרבה חורים בלופ הזה אך מה שמניע חידושים ויוזמות זה גם והרבה כסף

Amir A 8 בפברואר 2017

אמיתי, הטענה שחידושים ויוזמות דורשים הרבה כסף היא פשוט לא נכונה. לראיה, מרבית החידושים והיוזמות מגיעים או מחברות סטראט אפ בשלב שאין להן עדיין הרבה כסף או ממחקר אקדמי, שהתקציב שלו הוא כלום לעומת התקציב של החברות הגדולות. מה שדורש הרבה כסף הוא המעבר ממחקר לפיתוח. השלב הזה שבו אתה לוקח חידוש כלשהו ומצליח להטמיע אותו במוצר שיהיה נגיש ללקוחות (לדוגמא מהעולם שלי, להצליח לייצב מולקולה חדשה בקרם פנים).

אמיתי 8 בפברואר 2017

אנשים לא יקימו סטארטאפ ללא האופציה להרוויח
הרבה כסף..צריך אינסנטיב. בשביל סיכון צריך סיכוי
וזה חלק מהעניין בבורסה

Amir A 8 בפברואר 2017

זו לא הנקודה שלי. אין לי בעיה עם יזמים שמחפשים את התגמול על השקעתם והסיכון שהם לקחו. הבעיה שלי היא בשלבים מאוחרים יותר, כאשר כל מה שנשאר מהיזמות הוא בעיקר (אם לא רק) המירוץ אחרי הבטחת הדיווידנדים.
אפשר היה לתקן את זה בקלות עם קצת יצירתיות. לדוגמא, המס על דיווידנדים יהיה תלוי באחוז התקציב שחברה משקיעה במחקר ופיתוח. לדוגמא, אם אחוז ההשקעה של חברה במו"פ הוא 10% המס על הדיווידנדים של החברה היה גבוה יותר מאשר אם מדובר על חברה שהשקיעה 20% מתקציבה במו"פ. רוצה להיות יצירתי יותר? המס על הדיווידנדים יהיה תלוי ביחס שבין השקעה במו"פ והשקעה בשיווק. כמובן זה צריך לבוא עם רגולציה שתבטיח שהמספרים בספרים של החברות אכן משקפים השקעה אמיתית במו"פ + עונש מאסר כבד למנכ"ל הראשון שינסה לבשל את הספרים בהקשר הזה (ובטוח שמהר מאוד ימצא מנכ"ל שכזה).

אמיתי 8 בפברואר 2017

אמיר לגמרי. יש דרכים חלקן נוסו חלקן לא אך
מפה עד לסגירת הבורסה המרחק גדול. בטח כשאין
אלטרנטיבה. יש סימנים שגיוסי המונים (קיקסטארטר)
יהיו נפוצים גם עם סטארטאפים. אבל זה פותח פתח לעוד
מלא בעיות. שורה תחתונה ההשוואה לדמוקרטיה שהבאתי
מאד תופסת כאן. צריך רפורמה ושינוי. לא לסגור את הבאסטה

Amir A 8 בפברואר 2017

לחלוטין לא לסגור אותה. רק להבטיח באמצעות רגולציה שהיא משרתת את המטרה שלשמה נועדה מכלתחילה. לאפשר יזמות ופעילות של חברות על מנת לשרת את החברות.

ועכשיו, אחרי שהסכמנו בנושא המדע הבדיוני בוא נעבור לדיונים בדברים החשובים באמת למרבית העולם. קים קרדשייאן או פאריס הילטון?

Amir A 8 בפברואר 2017

* צ"ל על מנת לשרת את החברה האנושית.

אמיתי 8 בפברואר 2017

חשבתי סטראט מול גיבסון. פייג מול הנדריקס..
אני בטים קים אבל גם פאריס לא קוטלת קנים

Amir A 8 בפברואר 2017

סטראט בנוקאאוט – אין בכלל שאלה.
פייג' בנקודות.

אמיתי 8 בפברואר 2017

הסאונד הנקי של הסטרט תמיד מדהים והיא סוג של פלא. אני בככל מנגן בגיטרת שלושת רבעי נפח של ג׳אז.
קבל משו מגניב
http://www.tonewoodamp.com

Amir A 8 בפברואר 2017

וואו. זה מגניב. לא הכרתי את זה.
כן, הצליל הנקי של הסטראט משאיר את גיבסון הרבה הרבה מאחור. אני עשיתי טרייד על לס-פול סטודיו שהיתה לי בשביל סטראט אמריקאית.

אמוץ כהן-פז 8 בפברואר 2017

למה לא קים קרדשיאן בהילטון, פריז.
חוץ מזה, אמיר, אני איתך!

איציק 8 בפברואר 2017

למה אתה רוצה ליצב אותה, שתתיצב לבד, או שאז הקרם יהיה על הפנים ;)
אני לא בטוח שתמיד מחקר זה דבר זול. ההשקעות במחקר בגוגל, מיקרוסופט, אמאזון, מאד גדולות, ואני מעריך שחלק מהפיתוח לא כזה יקר אחרי שלב המחקר, אולי ההטמעה היא היותר יקרה במקרים אלו.

Ljos 8 בפברואר 2017

שיווק על חשבון העובדים או העבודה זו לא רק רעה שנמצאת במגזר הפרטי, או בכלל העסקי.
משרד החינוך בדיוק הכפיל את תקציב השיווק שלו באמצע מחאה של מורים ומורות שלא קיבלו שכר.

Amir A 8 בפברואר 2017

הא. היה גם סיפור דומה עם חברת החשמל, לא? זו שאין לה תחרות בשטח.

Ljos 8 בפברואר 2017

הראש שלי זוכר משהו דומה, אבל אסור לסמוך עליו היום.
בקשר לתחרות אני כמעט בטוח שאתה צודק.

Ljos 8 בפברואר 2017

אז כן, אתה צודק.
תודה.

Ollie Williams 8 בפברואר 2017

השאלה היא פשוט אם אתה מגדיר כסף כאמצעי או כמטרה.

Amir A 8 בפברואר 2017

Ollie Williams זו כבר הפעם השניה בשבוע האחרון שתמצתת את כל בילבולי השכל שלי למשפט אחד חד ומדוייק. לא מוצא חן בעיני הסידור הזה.

עמי ג 8 בפברואר 2017

אני חושב, אמיר, שיש לך טעות בסיסית אחת.
חברות מחפשות איך לצמוח כי מי שלא צומח דועך, ובסוף מת. אי אפשר רק לדרוך במקום לעשות אותו דבר ולהסתפק בזה. העולם משתנה מהר מדי, התחרות בין החברות עצומה, והאיומים על כל חברה גדולים.
גיוס הון במניות נועד לא רק כדי להחליף בעלי מניות ולאפשר למשקיעים ישנים לצאת. הוא מאפשר לחברה לקחת סיכונים גדולים יותר בהשקעות שלה, כי יש לה יותר משאבים וכעת הסיכון יתפזר בין יותר שחקנים.
מדינות שבהן יש שוק הון מפותח (או גישה לשוק כזה – כמו שלחברות ישראליות יש גיש לשוק בארה"ב ובעוד מקומות בעולם) מובילות בחדשנות ולקיחת סיכונים.

Amir A 8 בפברואר 2017

עמי, ה-סט אוף מיינד הזה, של מי שלא צומח דועך, נולד בדיוק מהגישה שהכסף הוא העיקר. אם לא נשיג עוד ועוד כסף למשקיעים אז הם יברחו לחברות אחרות. מכיוון שצמיחה קבועה בלתי אפשרית על בסיס חדשנות (מה לעשות שחדשנות מגיעה בגלים ולא עובדת לפי הגחמות של המשקיעים) אז הצמיחה הופכת מבוססת על דברים כגון שיווק, השתלטות על חברות אחרות וכדומה.

תומר הוותיק 8 בפברואר 2017

היי אמיר, באיחור קצר אבל בכל זאת אענה.

קצת הסכמת או פסלת בביטול את הנקודה שהעלית לך (כאילו אמרת, אוקיי אני מבין את זה אבל למה ההמשך…) הנקודה של המשקיעים והיזימים רוצים לעשות קצת כסף היא העיקר המשמעותי, והם לא רוצים לעשות קצת, אלא הרבה מאוד, זה האינסנטיב המרכזי לחלוטין.

עכשיו, לגביי הלהיות גדולים, גם כאן יש ספקטרום שלם, פייסבוק לא הייתה יכולה לעשות הרבה מהמהלכים שלה אם הייתה נשארת חברה פרטית, לדוגמה, מנגנון של רכישות כאשר אתה חברה ציבורית בסנטימנט חיובי (כמו פייסבוק), אז המניות שלך הם ממש מטבע סוחר, זאת אומרת שפייסבוק הייתה יכולה לרכוש את ווטסאפ במניות (במקרה הזה, נצחון לשני הצדדים).
ההנזלה שדיברתי עליה גם מאפשר לצוקברג להיות מילארדר על הנייר (וגם בפועל כי הוא מימש חלק מהמניות שלו), אבל להמשיך לשלוט בחברה שלו בלי צורך לממש רווחים בטווח הקצר (שזה דבר מעולה!).
אך ברור שאפשר גם להסתכל על זה באופן ציני ויש הרבה חברות שהן ציניות, אבל פה בהמשך למאמר של גיל, הן היו כאלה גם אם הן היו חברות פרטיות!

דבר אחרון על סוגיית ההנזלה וכמה היא משמעותית, בהיות החברה חברה ציבורית, אפשר לתגמל עובדים בצורה מצויינת נוספת (כאמור אופציות), אני יכול להגיד לך, על עצמי, התמזל מזלי ובתקופתי החברה שעבדתי בה (ציבורית) שילשה את שוויה (כאמור בעקבות תוצאות מצויינות במהלך כמה שנים) והדבר בא לידי ביטוי בתגמול מעולה שהעובדים קיבלו (שלא ניתן היה לעשותו ללא היות החברה חברה ציבורית), וזה דבר מאוד משמעותי.

בקיצור, המטרה היא לאפשר מנגנון לבעלות מרובה, והוא נותן תמריץ להעלות את הערך של הנכס, המנגון לא מושלם ויש בו פגמים, אך הייתרונות רבים בהרבה על החסרונות.

Amir A 8 בפברואר 2017

תומר, תודה על התגובה המפורטת. אם השתמע מדברי זלזול בנוגע לעשיית כסף אז זו לא היתה הכוונה. בכל מקרה ברור לי שהנושא הרבה יותר מורכב מפתרון בשלוש שורות בדיון באינטרנט. לדוגמא, לא חשבתי על מניות כמטבע עובר לסוחר, אופציות לעובדים וכיוצא בזה.

אביאל 8 בפברואר 2017

אמיר – המטרה העיקרית של הנפקה בבורסה ויש שיגידו שזו גישה מעט נאיבית היא בסופו של דבר לקדם תהליכים, כלומר, אפשר לגדול אורגנית, לחסוך את הרווחים ולעבוד לאט ובטוח (אם יש דבר כזה היום) אך עלולים גם לפספס את חלון ההזדמנויות או להיבלע ע״י חברה אחרת. האפשרות האחרת היא שמנפיקים, המשקיעים הראשונים (אלה שהאמינו בחברה בשלביה הראשונים) ירוויחו מכך, יכנס כסף לקופה, בנוסף השווי של החברה יקבע ע״י השוק, כלומר אם יש פוטנציאל, מניות החברה וכך השווי שלה יגדלו ויאפשרו לחברה לגייס יותר כסף, במחיר טוב יותר ולזרז את תהליכי הפיתוח השונים, זו מקפצה של חברות מסוימות בסקטורים מסוימים. יש כאלה שעושים את זה בלי להנפיק, אבל אם אתה מתחיל מרעיון קטן ורוצה לגדול אז היום את מנפיק, השוק כאמור בוחן את מידת האפשרות הזאת ובהתאם אתה תקבל גם משאבים לעשות את זה. הייתי ממליץ לראות את סילקון ואלי מבית היוצר של HBO, אמנם זו סדרה שבעיקר צוחקת על הסקטור, אבל אפשר לראות שם את יחסי החברה-משקיע לטוב ולרע.

אז נכון שהיום דוחפים הרבה חברות (בעיקר בהיי-טק) כדי להנפיק בעיקר כדי לייצר ערך למשקיעים הראשונים, אבל אלה שעושים את זה נכון וטוב, מאפשרים בסופו של דבר לחברה להתפתח.

אגב, ההנחה הקפיטלסטית היא שאם הרווח הוא מה שעומד לנגד העיניים של המנהלים והמשקיעים היעילות תגיע איתו, הדוגמאות שהבאת לאורך הדיון הם של הכשל שנקרא רווח בטווח הקצר ואכן יש בעיה כזאת, אבל שוב, בחברות הגדולות, המסורתיות וכו׳ הציפיה היא לטווחים ארוכים, אלה כוללים גם השקעה במו״פ וכו׳. חברות מצוינות ככל שיהיו שיחשבו רק בטווח הקצר יכשלו בטווח הארוך וזו עוד תפקיד של הבורסה, הרי מה היא מנייה ? הגילום של הערך העתידי של החברה כפי שהיא משתקפת בעיני השוק, ככה שהשוק אמור לזהות חברות שהפוטנציאל העתידי שלהן בעייתי.

Amir A 8 בפברואר 2017

אביאל, השוק לא נותן לך משאבים לעשות את זה בחינם. השוק מצפה ממך להחזר בדמות דיבידנדים וכתוצאה מכך מהר מאוד תמצא את עצמך בעסק של לעשות כסף במקום בעסק של לפתח מוצר בסבלנות. דוגמא טובה לדעתי לחלחול של החשיבה לטווח הקצר לתרבות אירגונית בכל מקום הוא דירוגי העובדים. כל מי שעובד בארגון גדול יספר לך שכל שנה יש את הטקס הזה של דירוג העובדים ואם אני לא טועה יש חברות דפוקות עוד יותר שעושות את זה כמה פעמים בשנה. הדירוג הזה קובע (תיאורטית) את אפשרויות הקידום שלך, (ומעשית) את עליית השכר והבונוס. מכיוון שכך המסר לעובדים הוא חד וברור: מה שחשוב לדירוג שלכם זה מה שעשיתם בשבילנו בשנה האחרונה. לך לחברה גדולה ונסה להסביר להם שהשנה לא היה לך שום DELIVERY ברור כי אתה עובד על פרוייקט שאמור להביא תוצאות (וגם זה לא בטוח, כי איזה פרוייקט מחקר הוא בטוח) בעוד 3.5 שנים. שיהיה לך בהצלחה עם הבונוס. יותר מכך, הרבה מחקרים מצאו שהדירוגים הללו הרסניים למורל של העובדים וליעילות שלהם ועדיין ארגונים ממשיכים עם זה. למה? מתוך אמונה שזה יפעיל לחץ על העובדים לעמוד ביעדים בכל שנה על מנת שהם יוכלו בכל שנה לגייס מספיק כסף כדי לספק את הרעב של השוק לדיבידנדים.

אביאל 8 בפברואר 2017

אמיר – השורה הראשונה שלך לא נכונה, אפל עד לפני שנתיים פחות או יותר מעולם לא חילקה דיבידנד, גם שהיא היתה החברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם והיא עדיין משכה משקיעים, את מיטב המוחות והיתה בעלת ביצועים כלכליים מהמדרגה הראשונה.

אני לא מכיר את מודל של הערכת עובדים, אבל כן את הבונוסים בסקטור הפיננסי, בעיקר בוול סטרייט, אכן זו רעה חולה, אבל התעשייה הפיננסית נחלקת לשניים, בעלי הרצון לעשות כסף בטווח הקצר אל מול הארוך, במחקרים שהראו השוואות היסטוריות ראו שהמזגזגים למינהם, שמנסים לעשות רווח גדול ומהיר מפסידים לאורך הזמן ביחס למשקיעים חכמים לטווח הארוך.

בכל מקרה שאלת למה חברות הופכות לציבוריות, הדיבידנד שלעצמו לא באמת כזה חשוב, הערך העולה של המנייה והאפשרות למימוש שלה (האפשרות למכור אותה בשוק) היא הנקודה החזקה יותר אצל משקיעים, כלומר שאם החברה תראה יציבות ואפשרויות צמיחה עתידיות בעלי המניות ירוויחו ממכירת המניות שלה ומההשקעה שלהם.

Amir A 8 בפברואר 2017

אביאל, אני חושב שלא הבנת את השאלה שלי. את התהליך הטכני של הבורסה ומניות וכל זה אני מבין. הנקודה שלי היא שברגע שאתה נכנס לזה בתור חברה אז אתה הופך שבוי. בדיוק כמו שכתבת במשפט האחרון שלך "הערך העולה של המנייה והאפשרות למימוש שלה (האפשרות למכור אותה בשוק) היא הנקודה החזקה יותר אצל משקיעים," וכתוצאה מכך הצמיחה הופכת להיות ערך בפני עצמו ולא משהו שנלווה לפיתוחים. אני לא מכיר חברה שהתחילה בתור "סטראטאפ לצמיחה".
קח לדוגמא את החברה הנאלחת הידועה בשם פולסוואגן. רימו את הצרכנים, רימו את הרשויות, נתפסו עם המכנסיים למטה וחטפו קנס היסטרי. מה הם עשו עם זה? הודיעו שהם יפטרו 30,000 עובדים. למה? כדי שלא תיפגע הצמיחה (או השורה התחתונה בדוח המאזנים השנתי). ואני לתומי חשבתי שפולסוואגן זו חברה שמייצרת מכוניות ולא צמיחה. 30,000 העובדים? שימותו, למי איכפת. העיקר הצמיחה. אתה חושב שהמייסדים של פולסוואגן הגו במוחם את הרעיון של "בואו נקים חברה לצמיחה"?

אביאל 8 בפברואר 2017

אמיר – ראשית, הטענה על השבי היא דווקא הפוכה ונוגעת לדוחות הכספיים ולצורך בדיווח מקיף, הרבה חברות שנרכשות יוצאות החוצה דווקא בגלל הפיקוח שמגיע עם המסחר בבורסה.

כמו שכתבתי, ערך המנייה, הוא השווי שלה כפי שזה משתקף בעיני המשקיעים לטווח הארוך, ככה שכמו שכתבתי, משקיעים חכמים (כמו וורן באפט) יבחנו השקעה או רכישה של חברה על פי פרמטרים ארוכי טווח וזה גם מה שכל משקיע שרוצה סיכון סביר תמורת הכסף שלו יעשה. אכן יש קרנות גידור ושאר הפעילים בשוק ההון שעובדים חזק ובאגריסיביות ועם סיכונים גבוהים בכוונה להרוויח הרבה ומהר, אבל הם לא המייצג של הדבר הזה שנקרא בורסה.

בקשר לדוגמא שלך על פולקסוואגן, כאשר אתה מדבר ״נגד״ צמיחה אתה מדבר למעשה נגד הקפיטליזם, שכן, כל המהות הקפיטלסטית היא הלוואה (יצירת חוב) שתשתלם בטווח הבינוני-ארוך באמצעות צמיחה, כל המודל של מדינות, חברות וכו׳ מבוסס צמיחה, מדינה מלווה כסף מגופים זרים, מבזבזת יותר מההכנסות שלה בדרך כלל כאשר המטרה שלה היא לייצר צמיחה שתגבר על על הגידול באוכלוסיה, כלומר הגדלת העוגה וזהו בדיוק המימוש הקפיטליסטי, הגדלת העוגה.
הקנס שלעצמו הוא לא מה שמביא לפיטורי העובדים אלא דווקא תחזיות המכירה של פולקסווגן שנפגעו דיי קשה בעקבות הרמאות שלהם. כדי שהם ילוו כסף, ישקיעו אותו בפיתוח מכונית חדשה ומוצלחת, ישלמו בינתיים על ציוד ומשכורות הם צריכים להראות לאנשים שמלווים להם כסף שיש להם היתכנות סבירה להצליח, את זה עושים באמצעות צמיחה, הצמיחה שלעצמה היא לא היעד היא אמצעי למימוש של חזון.

Amir A 8 בפברואר 2017

יפה. אז פולקסווגן היום היא חברה שמייצרת תחזיות מכירה (לרוב באמצעות מכירת מכוניות אבל גם באמצעות פיטורי עובדים, תכנוני מס, וכן הלאה וכן הלאה). עכשיו השאלה שלי היא שוב. בשם תחזיות המכירה כמה פרוייקטים פולקסווגן לא הריצה כי הם היו לוקחים יותר מדי זמן והסיכון שהם הציגו לתחזיות המכירה היה גבוה מדי?
אני לא תמים ואני יודע בדיוק איך העולם עובד (עד כמה שניתן לדעת). אבל יש לי הרגשה שהרבה פעמים בדרך חברות שוכחות שהן לא קמו כדי לייצר צמיחה או תחזיות מכירה.

אביאל 8 בפברואר 2017

הן קמו לממש חזון, על מנת לממש אותו יש צורך ביצירת ערך למשקיעים או במילים אחרות להיות רווחיות ברמת רווחיות שתחזיק עצמה בטווח הארוך.

עולה השאלה, למה לא להסתפק ברווח פשוטו כמשמעו ? כלומר בלי להגדיל אותו, התשובה פשוטה מאוד, ההוצאות גדלות, יש אינפלציה, יש תחרות שמורידה מחירים וכו׳ לכן צריך לייצר בר קיימא, כדי שהחברה תחזיק מעמד לטווח הארוך.

רועי 8 בפברואר 2017

לא איש כלכלה אני, אבל מעולם לא הבנתי איך חברה מסתמכת על מוצר אחד שברור שהבלעדיות עליו תפוג בזמן מסויים. התלות היא חמישים אחוז לפי העיתונים ושאר הפרשנים הכלכליים. זה די זעק לשמיים שמשהו לא נכון כאן. גם כל הרכישות כאילו זה בלאק פראדיי נראו לי קצת לא נכונות.

אמיתי 8 בפברואר 2017

בפשטות זה הצליח עד עכשיו. אמרו שיהיה בסיידר. טעו. Things have changed

עמי ג 8 בפברואר 2017

טבע לא בחרה ולא תכננה להסתמך על מוצר אחד. המוצר הזה פשוט הצליח יותר מדי ולכן נוצרה לה תלות בו. בתעשיית התרופות קוראים לזה "קללת הבלוק באסטר".
היא ניסתה לאזן את זה דרך רכישת פעילויות נוספות אלא שלא כולן היו מוצלחות.
זה כמו שאפל תלויה כיום באייפון. היא לא רצתה להיות תלויה בו – אבל מי ידע שתהיה לו כזו הצלחה.

אמיתי 8 בפברואר 2017

לדעתי מאד מוקדם לקבור את טבע כחברה. יש בעיות ניהול ואסטרטגיה יש בעיות רגולציה ומתחרים אבל זו חברה עם המון ידע ברכישות שחולשת על המון שווקים ואם אני לא טועה גם כמה תרופות מקור בקנה מספלון. לא ככ מהר..

no propaganda 8 בפברואר 2017

לדעתי פיל ג'קסון הוא דווקא מהסוג שטוב עם אנשים ולא גאון טקטי.

הניתוח על טבע מצויין

D! פה ועכשיו 8 בפברואר 2017

מה היה הבונוס שלו על ניהול הרכישה?

no propaganda 8 בפברואר 2017

1+

ניינר / ווריור 8 בפברואר 2017

אל תדאג לו. גם מהפלופ הזה הוא יוצא עם מצנח זהב של שלושה מיליון דולר, בנוסף למה שגרף במשך השנים. אפילו גל מקל לא שדד כך את הקופה

D! כאן ועכשיו 8 בפברואר 2017

אני לא דואג לו, חס וכרפס,
אני מניח שלפחות אחת מהסיבות שלו לבצע את הרכישה הייתה מענק שהוא קיבל בעקבותיה

אביאל 8 בפברואר 2017

d – ארז ויגודמן, איש עשיר ומוצלח הרבה לפני שהגיע לטבע, הוא לא הגיע לטבע כדי להיות עשיר יותר, הוא בקלות יכל לנהל כל ארגון פרטי בישראל או בפירמה מכובדת מחוצה לה שהיה משלם לו יותר כסף.

גיל שלי 8 בפברואר 2017

חלום חייו של ויגודמן היה להיות מנכל טבע. הוא פינטז על זה עשרים שנה. הוא לא הצליח אבל בטח לא בגלל סיבות של בונוסים וכאלה

אביאל 8 בפברואר 2017

בדיוק.

D! פה ועכשיו 9 בפברואר 2017

אני מניח שאתם מכירים אותו יותר טוב.

אז אני לא אגיב

AdamB 8 בפברואר 2017

אז אני מבין שאתה לא אופטימי לגבי הניקס.

גיל שלי 8 בפברואר 2017

לא מאוד

AdamB 8 בפברואר 2017

עצם זה שג'קסון הפנים שבונים סביב פורזינגיס, וצריך למצוא לוקח לכרמלו.
עושה אותו ההמנג'ר הכי גדול בניקס מאז שריילי עזב.

גיל שלי 8 בפברואר 2017

דוני וולש היה מצוין, פיל ג'קסון הוא אסון עם בחירה טובה אחת בפורזינגיס

AdamB 8 בפברואר 2017

כל עוד הוא לא מעביר את בחירת הלוטרי הקרובה תמורת שחקן בן 28 עם
היסטוריה של פציעות וחוזה שמן הוא בסדר גמור במושגים של הניקס.

AdamB 8 בפברואר 2017

הוא עוד מעט שנתיים בתפקיד ועוד לא משכן את העתיד בשביל כלום.
הישג אדיר במונחי הפרנצ'ייז.

עומר 8 בפברואר 2017

כל יום סיפור חדש עם טבע, נפילות במחיר המניה, פיטורים, לכלוכים וכו'.
כל הנשרים עטים על הגופה…
כולם פסימיים… נשמע כמו סימן טוב לקנות עכשיו, לא?

גיל שלי 8 בפברואר 2017

לא

עומר 9 בפברואר 2017

זאת דעה, נבואה או עובדה?

גיל שלי 9 בפברואר 2017

דעה, לא אוהב לקנות סכינים נופלות

no propaganda 8 בפברואר 2017

יש לי חבר שאמר דבר דומה לפני חודש.

באופן כללי, לא הייתי ממליץ לקנות מניה רק כי היא נמוכה היסטורית, חייבים לבדוק אם הערך שלה באמת נמוך הערך של החברה.

אמיתי 8 בפברואר 2017

פפ? סתם.. צמע בלונג ראן ייתכן והוא עדיין צודק. אני חושב
ואני ממש לא שם את הכסף שלי שם שזו קנייה טובה. ימים יגידו

no propaganda 8 בפברואר 2017

אני אפילו לא כתבתי שהוא לא צודק, רק רציתי להבהיר ש"זה נמוך עכשיו אז צריך לקנות" זה לא טיעון קוהרנטי לרכישה של מניות וצריך להסתכל מה עומד מאלורי המחיר.

אמיתי 8 בפברואר 2017

כתבתי פה איפשהו שיש לה בה כחברה הרבה דברים טובים עדיין
והם לא נעלמו כי ויגודמן עזב או כי המנייה ירדה. ואגב נמוך זה בהחלט
שיקול קנייה. תמיד. אבל לא יחיד

עומר 9 בפברואר 2017

כמובן שנפילות במחיר הן לא השיקול היחידי לקנייה.
אבל סתם אני אומר… הרי כמעט תמיד הזמן הטוב ביותר לקנות זה כשהמחיר אחרי צניחה וכולם רואים שחורות (כמובן ששאלת מיליון הדולר היא איפה נגמרת הצניחה).
לדוגמא: מניית דויטשה בנק.
לפני שנה הרבה דיברו על קריסת הבנק והיו פסימיים. בראייה של 12 חודשים אחורה: עלייה של 25%.
יכול להיות שטבע היא אכן חברה במשבר ונעשו המון טעויות, אבל לדעתי היום האפסייד שנשקף לחברה גבוה בהרבה מהדאונסייד.
הכי קל להיגרר עם האנליסטים הדוביים, אבל לא בטוח שהמחיר היום לא מגלם בתוכו את העדר שרץ למכור.
האם טבע הולכת להיסגר? האם החברה הולכת לפשיטת רגל? לדעתי לא. לכן, בטווח הארוך אני צופה התאוששות שתגולם במחיר מנייה גבוה.
נ.ב: לדעתי גם מכבי תל אביב כדורסל, המנייה בשפל, כדאי לקנות.

עומר 9 בפברואר 2017

ואגב אני עובד בהשקעות ומודה שנפלתי גם אני בטבע. לא בסכום גבוה, אבל יודע להודות בטעויות.
אני בדרך כלל אוהב להגדיל החזקה אחרי נפילות גדולות (כמובן בהתאם לנסיבות), בדרך כלל זה מצליח לי (טפו, טפו, טפו).

כמובן שאין פה שום ייעוץ השקעות, ואני מדסקס פה רק לשם הדיון ותו לא.

ניק 8 בפברואר 2017

הדוגמא על פיל נהדרת אבל במילון המונח של כל מה שכתבת על להוכיח את גאנותך רשום תחת "פפ גורדיולה" .

Comments closed