נצחון על קריית שמונה

חייבים קצת פרופורציות, נצחנו אתמול קבוצה שהצליחה להפסיד בביתה בתוצאה 2:0 לקבוצה המאומנת על ידי גיא לוזון. עדיין מאוד נהניתי מהמשחק אתמול.

המשחק נפתח ברוח סערה. סאבוריט פרץ מצוין על קו שמאל ומסר לאצילי וזה בנגיעה שלח את הכדור מעט שמאלה מדי, ומיד תוך כמה דקות התקפה יפהפיה של מכבי, מסירת אומן של דור מיכה לשטח, צ'יקו מגיע בריצה, וכאשר צ'יקו מתחרה עם מישהו בריצה הוא בדרך כלל ינצח אותו, ואז מסירה נפלאה לאלירן עטר שמסיים מושלם ברשת. כבר באותו רגע ידענו שננצח במשחק, איה שורק ישבה לידי ביציע אתמול, לעזאזל אפילו היא לא היתה במתח, טוב סתם ברור שהיתה, כל מסירה אחורה של אחד השחקנים זכתה לקללה מיוחדת משלה.

*

משחק ההתקפה של מכבי היה תענוג גדול אתמול. את רוב ההתקפות התחלנו כבר בחצי של קריית שמונה, כך שחסרונו של שרן בהנעת הכדור לא הורגש כלל. נכון שפיבן כן נתן את הטעות הרגילה שלו מדי משחק, אבל המסירה שלו לצ'יקו בגול השני היתה נהדרת במיוחד. יפה שמיכה כבר סיגל לעצמו תכונות של גולר צמרת, הוא מבקיע גם כשהוא לא מתכוון, זה פשוט בא לו כל כך טבעי.

*

הגול השלישי היה קרשנדו של ההתקפה היפה ביותר, חילופי המסירות בין מיכה ועטר היו פשוט תענוג.

*

כמה דברים הפריעו. שוב לא הבקענו חמישייה. לא יכול לקבל את זה שאחרי תיקו לא הבקענו רביעייה, חשבתי שזה כבר חוק. טוב נו, לא באמת.

חלק לא קטן מהקהל ויתר על החוויה, זכותם כמובן, אבל הם באמת מפסידים השתתפות בעונה שכל כולה ממתק אחד גדול וארוך. ההתאמה הגדולה ביותר לאחר שני משחקי הליגה האחרונים היתה השילוב בין דור פרץ וגלזר משל זה היה גולסה. פעם ראשונה שגלזר החליף מקומות עם פרץ ולא נשאר תקוע מאחור. התנועה של פרץ מקדימה, והמשיכה של גלזר למעלה, אפשרה לדור מיכה להתרכז בפעולות בשליש האחרון של המגרש, ולא בהבאת הכדור מאזור עיגול האמצע אל עבר ההתקפה. מי שלא בא, הפסיד את הקבוצה שממשיכה להתייחס לכל משחק ומשחק, את המאמן שממשיך לקדם את הקבוצה, ואת החוויה עצמה.