ספיישל אולימפיקס: מיוחד בלי מרכאות

הספיישל אולימפיקס הם דוגמא נפלאה לאיך יכולים היו להיראות החיים, אילו היינו משקיעים בלקבל, לפחות את אותה מידת הזמן שאנחנו מקדישים לניסיונות שלנו להתקבל.

 

 

מעניין בפינת ההגשה של חדר האוכל בקיבוץ. להסתובב שם זה לא רק משחק מקדים לארוחת צהרים, זה גם הליבה של ההוויה הקיבוצית. כל מה שרצית לשאול ולדעת. אתה פוגש שם את מי שאתה רוצה וגם את מי שלא. ליד הסלטים אפשר לסגור עסקאות עם סדרן הרכב, בין המג'דרה, הצימעס והתירס החם אפשר לשמוע את הבדיחות הכי קורעות ועגלת השניצל/עוף צלוי/גולש/קבב/צמחוני, היא בכלל תחילתו של מסע אל נבכי הרכילות המקומית. מתערבבים שם חברי קיבוץ, עובדים שכירים, ילדים ובני נוער. למשך שעה זה המקום הכי נכון ביקום להיות בו.

בקיר המזרחי של פינת ההגשה, ליד הדלת המובילה למטבח, ניצב שולחן ועליו שני כלי חימום שחורים ענקיים ובתוכם מרק מהביל. באחד מהם, על בסיס יומי קבוע, מרק עוף ואטריות. בשני, מרק ירקות שמתחלף כל יום. זה יכול להיות מרק עגבניות, מרק תירס, עדשים, בצל או מרק תימני. אם אתה מגיע בזמן, תוכל למצוא בתוכו מכל טוב. בזמן, זה בין הפיליפיניות שלוקחות אוכל לקשישים לבין פלישת עובדי המפעל. גם אם אחרת, לא נורא. מחר זה יהיה שם כמו תמיד.

*

פגשתי את שיר ליד הסיר השמאלי, זה של המרק עוף והאטריות. המגש שלו כבר היה עמוס כמו שרק מגש של נער מתבגר בן 18 יכול להיות. משהו בין ג'מוס לתאו. אין להם תחתית לחבר'ה האלה שיהיו בריאים. מה קורה שיר? אני פונה אליו, הכול בסדר הוא אומר. נו, מתי אתה נוסע? התעניינתי, היום, הוא עונה קצרות מבלי להפנות אלי מבט, גם כן כדרכם של נערים. מתרגש? עוד לא, אמר, אולי מאוחר יותר. שאלתי באיזה תפקיד הוא משחק. עכשיו הוא כבר מביט בי. אתה מבין בזה? הוא שואל כשחיוך קטן מתפשט על פניו, קצת, אני אומר. פאואר פורוורד, הוא עונה, וחוזר להתרכז במצקת שבידו. נדמה לי שהוא קצת מזדקף בגאווה כשהוא אומר את זה.

שיר טייף, בן הקיבוץ, הוא מטר שמונים. השיער הקוצני שלו מוסיף לו עוד קצת. הוא רחב כתפיים ומוצק. חוץ מכדורסל הוא גם עסוק כבר למעלה מחמש שנים באופן אינטנסיבי בקונג פו, מה שמוסיף עוד מסת שרירים ואתלטיות לגופו. אחרי שהוא ממלא את הקערה, הוא לוקח את המגש ופונה לדרכו. מתעכב לשנייה ליד עמדת הרישום – היי, אנחנו משלמים בשביל האוכל שלנו, ובהליכה בוטחת הוא פונה לשולחן סביבו מתרכזים בני ובנות הנעורים, אותו שולחן שאם אתה מסתכל לעברו יותר מידי, הבן שלך יהיה קצת נבוך ואולי אפילו יגחך ויגיד שאתה פדופיל. הומור קיבוצי שכזה.

*

במשמעות החברתית ובשילוב עם בני גילו בקיבוץ, שיר הוא ילד רגיל לגמרי. במשמעות התפתחותית, שיר הוא מיוחד. קצת אחרי שנולד, הוא אובחן כ PDD – NOS .  בעברית: הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת. לאנשים פשוטים כמוני, מסביר ישי, חברי הטוב ואבא של שיר, כי מדובר באחת התחנות על רצף הספקטרום האוטיסטי. מקור המונח אוטיזם במילה היוונית "אוטוס" (Autos), שפירושה, עצמי. אויגן בלוילר השוויצרי השתמש במונח הזה כבר בתחילת המאה העשרים כדי לתאר נסיגה של האדם מן העולם החיצוני בצורה מוחלטת, אל תוך עצמו.

שיר לא מרבה בדיבור, אבל כשהוא מדבר, מתגלה נער אינטליגנטי מאוד וחביב, בעל עולם עשיר. הוא סקרן וידען. בעולם שלו יש מקום גם למעורבות ופעילות במסגרת בני הנעורים בקיבוץ. הוא ספורטאי, אוהד שרוף של מכבי חיפה ומבלה שעות בקליעה לסל.

הלקות הזו של שיר, חייבה לימוד במסגרות חינוכיות מתאימות. כיום הוא מסיים כיתה י"ב בבית הספר "שפרירים" הנמצא בקיבוץ גבעת חיים איחוד. שיר כבר עמד בכמה בחינות בגרות והוא מתעתד להמשיך בלימודיו שם גם בכיתה י"ג. המורה לספורט שם, הבין שיש לו ביד כדורסלן רציני והמליץ עליו לחברי עמותת ספיישל אולימפיקס ישראל.

שיר היה אז בן 17, שנה צעיר מכדי להיכלל בסגל הספורטאים. אלה נבחרים בשני מועדי מבדקים לאורך השנה וגיל המינימום הוא 18. היכולת של שיר אתגרה את ראשי העמותה ונמצא פתרון. שיר יתאמן במסגרת מיוחדת ולאחריה יבחנו שוב כישוריו והתאמתו לנבחרת.

במשך שנה נסע שיר פעם בשבוע לאימונים בחולון. היה עולה על רכבת בבנימינה, נוסע לבדו לאימון וחוזר הביתה. להזכירכם, את זה הוא עשה במקביל ללימודים בבית הספר ואימונים בקונג פו. בחודש מאי ניגש שיר למבדקים ונבחר לחמישייה הראשונה של נבחרת הכדורסל של ספיישל אולימפיקס ישראל.

 

אתונה, אנחנו באים - נבחרת הכדורסל של הספיישל אולימפיקס ישראל

ארגון ספיישל אולימפיקס הוקם בראשית שנות השישים על ידי הגב' יוניס קנדי-שרייבר, לאחר שאם לילד בעל לקות שכלית סיפרה לה כי היא מתקשה למצוא מסגרת מתאימה לבנה. השם קנדי פתח לבבות ודלתות, הארגון זכה לכיסוי תקשורתי רב וכיום פעילים במסגרתו יותר משני מליון וחצי ספורטאים בעלי לקות שכלית, ב 169 מדינות ברחבי העולם.

בבסיס הרעיון עומדת ההכרה כי פעילות ספורטיבית תחרותית יכולה לסייע בהגברת המודעות והביטחון העצמי של לקויים ולהקל על השתלבותם בחברה. דוכן המנצחים כולל שמונה מקומות, ובמדליה זוכה כל משתתף בגין מאמציו ולא רק בגין הישגיו.

ישראל הצטרפה לארגון העולמי של ספיישל אולימפיקס בשנות השבעים. עמותה שהוקמה אז, היא שמנהלת את הפעילות בנושא. נשיא הכבוד של העמותה הוא אלכס גלעדי ופעילות העמותה ממומנת על ידי תרומות, וכספים המועברים מהטוטו ומינהל הספורט.

במהלך השנה נערכות תחרויות בין המדינות, ופעם בארבע שנים נערכים משחקי הספיישל אולימפיקס במתכונת זהה לאולימפיאדה. בשנת 2003 יצאו המשחקים בפעם הראשונה מתחומי ארצות הברית ונערכו באירלנד, מקום מוצאה של הגב' שרייבר-קנדי. ב 2007 נערכו המשחקים בבייג'ינג והשנה יערכו באתונה.

ביום שני האחרון עלה שיר יחד עם חבריו למשלחת למטוס שלקח אותם לארצם של זאוס, מלינה מרקורי ואיירין פאפאס. הם יתחרו בתשעה תחומים: כדורגל, כדורסל, אתלטיקה קלה, טניס, טניס שולחן, שחייה, אופניים, באולינג וג'ודו. סמדר וישי, הוריו של שיר, יצטרפו לשאר הורי הספורטאים במהלך השבוע ויגיעו לתמוך ולעודד.

 

הלך עליך לברון - שיר טייף

כל הסיפור הזה, של הספיישל אולימפיקס, חשוב גם ברמה האישית לכל אחד מאיתנו. ראשית, אין כמו פרופורציות בחיים. שנית, אם לוקחים את ההתרגשות והמאמץ של הספורטאים, את החזון וההשקעה של הצוותים הניהוליים והמקצועיים ואת ההתפעמות שלנו מסביב, מתקבלת בסופו של דבר מסה של טוב שאנחנו לא חווים על בסיס קבוע. הספיישל אולימפיקס הם דוגמא נפלאה לאיך יכולים היו להיראות החיים, אילו היינו משקיעים בלקבל, לפחות את אותה מידת הזמן שאנחנו מקדישים לניסיונות שלנו להתקבל.

הספיישל אולימפיקס מצידם לא מחכים לנו. הגישה שלהם היא – בכל מקום שישנו מישהו עם לקות שכלית, אנחנו נגיע אליו עם הספורט. הספורטאים מצידם יעשו את המקסימום. "תן לי את האומץ לנסות ואת הכוח להצליח". ככה הם אומרים.

עוף על זה שיר. לברון עוד יגלה שנוביצקי הוא רק ההתחלה.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

ככה זה. לא ביג דיל
מה לאהוד, נהג או קבוצה?

25 Comments

בלינדר 24 ביוני 2011

תודה שכתבת על נושא כל כך חשוב

B. Goren 24 ביוני 2011

תודות גם ממני.

דורון 24 ביוני 2011

תודה על המאמר. מרגש

מאשקה 24 ביוני 2011

תודה לך בני מעומק ליבי

מולי 24 ביוני 2011

תודה על הגילוי המופלא. לא עליהם ידעתי עד כה. האם יש להם אתר?

בני תבורי 24 ביוני 2011

מולי,
זו כתובת האתר:
http://www.soi.org.il/main.asp

דובי מילר 24 ביוני 2011

תבורי – תודה.

הופ 24 ביוני 2011

יפה ומעניין.
אני חושב שאנחנו רק בתחילת הגילוי של כל הדברים המופלאים שהספורט יכול לעשות עבורנו.

בני תבורי 24 ביוני 2011

הופ,
אני חושב שאתה בהחלט צודק. ספורט יכול לאגד בתוכו הרבה תמיכה לאוכלוסיות שונות בדרך להנחלת המונח שיוויון ערך האדם, לא פחות מצורות חיים קומונליות ומהפכות סוציאליסטיות. דה עקא, את הפתיחות והעממיות הזו יכולים לנצל לטובתם גם תומר סיניים למיניהם, אבל לא נקלקל את הפוסט בשרבוב מיותר של חלאות. נטפל בהם בהזדמנות.

מוזגטס 24 ביוני 2011

תבורי תודה.
אני חושב שבמקומות האלו, המקומות הצדדיים לעיסוק היומיומי, יש את רוח הספורט הגדולה ביותר. ולמה אנחנו אוהבים ספורט אם לא בשביל סיפורים שמרוממים את הנפש? רק בשביל זה.

יוני 24 ביוני 2011

נהדר בני. מתקשר לפוסט שלך על ספורט הנכים לפני כמה חודשים.

מותר לשאול מה שלום אביך?

בני תבורי 24 ביוני 2011

תודה יוני.
אבי מתאושש. המצב לא מזהיר אבל בהחלט יש מקום לאופטימיות.

יואב דובינסקי 24 ביוני 2011

פוסט חשוב ביותר שכתוב נהדר.
בהצלחה לשיר ולמשלחת

יואב דובינסקי 24 ביוני 2011

בני ממש תודה על הפוסט הזה, עכשיו אני רואה שמחר בערב ייערך טקס הפתיחה ומחרתיים יהיו כמה אירועים כשיהיה לי זמן חופשי באתונה. בהחלט אנסה למצוא לזה זמן ולקחת חלק בחוויה. לא הייתי יודע מזה אם לא היית מכין אותי מראש.
וכמובן שניפגש כשאחזור מיוון.

קורא 24 ביוני 2011

יפה. כמה שידוע לי, גם לאימוני הקונג פו בקיבוץ שלך (שפועלים בעוד מסגרות) יש מסגרת טיפולית מיוחדת. http://www.wuweisi.co.il/58.htm

בני תבורי 24 ביוני 2011

בהחלט נכון, עמית הימלשטיין הוא מקים בית הספר והמאמן הראשי, הוא גם מאמן הצ'י קונג שלי. שילוב של אדם מדהים ויכולות מקצועיות מרשימות. שיר הוא רק אחד מרבים שנעזרים בקונג פו להגברת יכולות חברתיות ולימודיות.

סמדר וישי טייף - הורים של שיר 24 ביוני 2011

בני…
ענק,וואו, או כל מילה אחרת מתגבמדת בתיאור שלנו לומר לך את שבליבנו
כשרון הביטוי והכתיבה שלך כבר מזמן נמצא בליגה מקצוענית שהרבה כתבים או פוליטיקאים היו מתקנאים בה.. אצלך זה בא טבעי !!
אנחנו 18 שעות לפני פתיחת הטקס וכמובן מתרגשים מאוד
חוויות צילומים וכתבות וודאי יועברו במשך התחרויות במדיות השונות שקיימות אצלנו (דוא"ל,פייסבוק,וכ"ו)
מאתנו.. סמדר וישי

בני תבורי 25 ביוני 2011

הי משפחת טייף,
תודה, אבל שיר הוא הנושא, כן? :)

שודד 25 ביוני 2011

פוסט נהדר, כל הכבוד… ובהצלחה לנבחרת ישראל

בני תבורי 25 ביוני 2011

זהו, שזה לא נבחרת ישראל, זו נבחרת ספיישל אולימפיקס ישראל. מסתבר שיש הבדלים וניואנסים מפרידים.

דניאל 26 ביוני 2011

למרות שבטוח לא אני לא הולך לאהוב את התשובה: אילו הבדלים יש?

בני תבורי 26 ביוני 2011

דניאל,
ספיישל אולימפיקס פועלת כעמותות בכל העולם, ומתקיימת בעיקר מתרומות. היא אינה גוף השייך או פועל מטעם המדינה או בחסותה. זה לא אומר כמובן שלא מחכה בבנתב"ג מטוס שמנועיו פועלים שיחוש יאוץ להביא לאתונה את שרת הספורט במידה של זכייה אפשרית במדליה (:

טלי 4 בספטמבר 2011

לדניאל
החרה שלנו מוגבלים בשיכלם
לכן עבורם יש תחרויות מיוחדות
באתונה השתתפו 185 מדינות 7.500 ספורטאים 25.000 מתנדבים
טובי השופטים הגיעו מכל העולם לשפוט אותם
ושלא ניתבלבל ,אין ויתורים, החוקים נוקשים כמו בכל הענפים
אין כאן רחמים להפך הם ספורטאים גאים שמגיעים לאן שמגיעים דרך הרבה מאמץ
מה שמיוחד שיש רמות והקבוצות מתחרות בינים על פי רמות שניקבעות במשך 3-4 ימים ראשונים בכל תחרות
מקווה שקצת הבהרתי את ההבדל
תודה על ההתענינות כדאי לבוא ולראות אותם בתחרויות ואז להבין

Comments closed