מאור לגויים

ברור שמליקסון לא ישאל לדעתי, אבל אם כן, אני אומר לו: לך ושחק איפה שרוצים אותך ואיפה שבונים עליך. לך תגשים חלום של מאות שקדמו לך ואלפים שיבואו אחריך. לך שחק בהצגות הגדולות ביותר שמציע הכדורגל ואל תסתכל לאחור, שלא תמצא את עצמך על ספסל עץ במקום שלא מאמינים ביכולתך, אפילו עם חמש דקות נגד מלטה, ולא תסלח לעצמך לעולם.

את הפוסט הזה כתבתי כבר ביום רביעי בערב בחדר של אבא שלי בביילינסון. הוא שכב במיטה עם אינסטלציה שמובילה דם לווריד ועל רקע תקתוק המכונות דיברנו על כל מיני יחימוביץ' וכאלה. אחר כך שאלתי אותו מה דעתו על מליקסון, והוא שאל מי זה. סיפרתי לו ושאלתי מה דעתו. הוא אמר שהוא חושב שמליקסון צריך לשחק בפולין בעיקר משום שהוא, מליקסון, צריך לעשות מה שהוא חושב שנכון וטוב לו. שאלתי אותו: למרות העבר? והוא אמר, טוב, אז שגם העבר ישחק בפולין. מצחיק אבא שלי. ההומור היהודי תמיד ידע לזהות את הדגשים הנכונים בחיים.

כשגמרתי לכתוב בדקתי ומצאתי שדורפן ואלפסי כבר הקדימו אותי. התלוננתי אצל אבא שלי שהלך לי הפוסט ומה יהיה כי אוטוטו שישי ואין לי רעיון לפוסט אחר. הוא שאל מה מפריע לי יותר, שהקדימו אותי או שאוטוטו שישי ואין לי רעיון לפוסט אחר. אמרתי שגם וגם. אז אבא שלי אמר שאני דווקא צריך לפרסם אותו. שאלתי למה והוא אמר שאני צריך לעשות את מה שנכון וטוב לי, בדיוק כמו מליקסון. אוהב אותי אבא שלי. סגרנו על חומוס אצל הג'ינג'י בעינת כשיבריא.

 אז הנה:

*

השמועות מספרות שמאור מליקסון קיבל זימון לנבחרת פולין והוא נוטה לקבל את ההצעה.

עם הצלחה מרשימה בקבוצתו ויסלה קרקוב ועם אזרחות פולנית עושה רושם שהיה מדובר רק בשאלה של זמן.

אני מניח שזימון והתייחסות רצינית מהנבחרת של לוזון, היו מבטלים כל אפשרות שמליקסון ישחק בנבחרת של גז'גוז', אבל על פי ציטוטים מוסמכים או לא, פרננדס, או מי שקובע את חברי הסגל, לא סופרים אותו למרות זימון שקיבל.

נדמה לי שכבר מאז יעקב אבינו, עומדים ישראלים בפני הצורך להחליט היכן ישקיעו את מיטב כישרונם ומרצם, בארץ או בחו"ל. ההחלטות נקבעות בדרך כלל על פי שיקולי קריירה, פרנסה, בטחון אישי, משפחה. יש גם כאלה שחושבים שישיבה בציון אינה גליק גדול ומעדיפים לחיות בארצות קצת פחות מאוימות, פחות מבולבלות, יותר נוחות כלכלית ובעלות עתיד קל יותר לצפייה ותכנון. זו אינה הנקודה העיקרית בסיפור.

מליקסון יצטרך לשקול ולהחליט לא היכן יחיה ואיפה ישבור שבר, אלא איזו מדינה ייצג על ידי השתתפות בנבחרתה הלאומית. המדינה בה נולד והתחנך ושבשפתה הוא חולם, או בזו שבה כישרונו שהפך למטה לחמו, מזכה אותו בהכרה מקצועית ופותח בפניו אפשרויות חדשות.

במילים אחרות, הוא יצטרך להחליט איפה כדאי לו להיות. אצל זה שמחזיק אותו כחלק חילוף זניח בחשיבותו ומתעלם מיכולותיו בדיוק כפי שהוא מתעלם מהחריקות במכונה, או אצל אלה שהזימון מטעמם נובע מהכרה בכך שמדובר בשחקן, על פי דיווחים משם, הטוב בליגה הפולנית כיום.

*

אני מניח שהשאלה איזו נבחרת תציב בפניו את הסיכוי הגבוה ביותר להגיע למקומות שאותם כדורגלנים ישראלים מאז עידן שפיגלר, שפיגל וויסוקר רואים רק בטלביזיה, לגמרי מיותרת. נכון שנבחרות פולין של השנים האחרונות אינן זו של לאטו, שצ'ארמאך, דיינה וטומשבסקי, אבל גם השתתפות לפרקים בטורניר היורו ומונדיאלים היא משהו שנבחרת ישראל לא תזכה לה גם בעוד דורות רבים והסיבות ידועות.

נותרה, אם כך, השאלה של מה יגידו. שאלה לגמרי פולנית. לא שאלה פשוטה לנוכח התגובות הצפויות. הרי ברור שבמדינה שבה הקריטריונים לאזרחות נמדדים על פי דת, ויש שאיפה מחלחלת גם להשתיתם על פי סולם הערכים של בריון קשקשים פונדמנטליסט שרואה רק בצבע אחד, יהיה מי שיכוון לבטן הרכה ולמכנה המשותף הנמוך ביותר של "נאמנות". הרי איך יכול יהודי לבחור לשחק בנבחרת של גויים? איך יכול ישראלי להופיע במדים של לאום אחר עם סמל שאינו חנוכייה וענפי זית?

ברור גם שמכבש הלחצים על מליקסון, אם יבחר לשחק במדי פולין, יכלול את כל מבחר הנימוקים כבדי המשקל מבית היוצר הגלותי/שואתי ויגיע מכל המעגלים, החל מהמשפחתי, דרך הפוליטי והתקשורתי וכלה אצל הטוקבקואיד הישראלי המצוי.

ברור שמליקסון לא ישאל לדעתי, אבל אם כן, אני אומר לו: לך ושחק איפה שרוצים אותך ואיפה שבונים עליך. לך תגשים חלום של מאות שקדמו לך ואלפים שיבואו אחריך. לך שחק בהצגות הגדולות ביותר שמציע הכדורגל ואל תסתכל לאחור, שלא תמצא את עצמך על ספסל עץ במקום שלא מאמינים ביכולתך, אפילו עם חמש דקות נגד מלטה, ולא תסלח לעצמך לעולם.

לך בחור יקר, למד את ההמנון הפולני, כי גם שם בטוח יש מי שחושב שיהודי הוא סוג של ערבי שחייב להוכיח את נאמנותו לארצו באותות ומופתים, למד את השפה כדי שתבין את המאמן ותקשורת הספורט בלי להזדקק לעזרת מתורגמן, דע לספר שאתה אוהב רגל קרושה עם מלפפון חמוץ בלחמנייה, לבש בגאווה את החולצה האדומה עם הנשר, והכי חשוב, תמצא את עצמך מעניין מיליונים של ישראלים שמחפשים קצת שמחה, קצת הזדהות, קצת הצלחות.

ומה יהיה כאן? יתרגלו. כמו לכל דבר בחיים. התקשורת חלקה תחבק וחלקה תגדף, הפוליטיקאים יעוטו על כל מיקרופון ומצלמה כדי לספר לנו מה הם חושבים – ולא שזה באמת מעניין מישהו, והכי חשוב, הלוזוניה תתפוצץ. ובסוף הכול יעבור חביבי ולך ולנו תהיה עדנה.

וזה בשביל הטהרנים:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

***

 ביום א' הקרוב אני יוצא עם אוסי לשוטט קצת על הרי הרוקי במערב קנדה ואחזור דרך לונדון, שם בין השאר נראה הופעה של דיוויד קרוסבי וגראהם נאש, שזה בשבילנו כמו ביקור באומן בשביל ננח. לא, לא משחקים כדורגל באנגליה כשנהיה שם.

אני לוקח לפטופ, אבל אין לדעת איך ישפיעו מיצי הקיבה של גריזלי על היצירתיות שלי, ובכלל, מי בפילד – בריטיש קולומביה שמע על אינטרנט? בקושי חשמל יש שם.

אם אוכל אכתוב, ואם לא, אכתוב כשאחזור לקראת אמצע אוקטובר.

שנה טובה ושקטה לכם. באמת.

וככה הם היו, קרוסבי ונאש כשהכרנו:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

כל עוד בלבב קונ-צנ-זוס!
ירידה לצורך עליה

44 Comments

מישקה 23 בספטמבר 2011

בני, אני מת על הכתיבה שלך, שמתחרה רק עם בחירת השירים. תהנה בקנדה, ואתה ברנש בר מזל על קרוסבי ונאש. מקווה שעד שתחזור פ"ת תביט על 0 נקודות מהצד הנכון, וליברפול אהובתנו תזכיר נשכחות.

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

תודה מישקה, עכשיו אני חושב שמעולם לא רציתי כל כך להיות ב 0 :-)

עצמות עצלות 23 בספטמבר 2011

אוי אוי אוי, כמה שאני מתגעגע לחומוס של ג'ינג'י!

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

אז תגיע מהר כי כשנגמר הוא סוגר והולך הביתה וזה לפעמים יכול לקרות גם ב 11:47…

מוזגטס 23 בספטמבר 2011

בני, הכתיבה שלך מדהימה.
כל הפוסט הזה שווה רק בשביל המשפט של אביך "אז שגם העבר ישחק בפולין".
אני באמת מתקשה להבין מה רוצים ממנו. הוא עשה החלטה נכונה בשביל עצמו.
תהנה בחו"ל.

יואב דובינסקי 23 בספטמבר 2011

מסכים עם כל מילה.
אתה מגיע בזמן מצוין לקנדה, עדיין לא ממש קר, אבל הסתיו הקנדי בפתח וחלק מהעלים כבר אדומים.

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

תודה, שנה טובה.

סימנטוב 23 בספטמבר 2011

תהנה הרוקיס הקנדים מדהימים!! (לשלמות החופשה אולי עדיף לא לעקוב אחר פ"ת שלנו…).

עמיר 23 בספטמבר 2011

חבר, כשאתה מגיע לבאנף (ואני משוכנע שתגיע) חפש את ״hillside place" . אם אתה בקטע של בשר צייד משובח , איכותי ובמנות עצומות, זה המקום עבורך. אם אתה צמחוני אז יצאתי חומוס (חומוס לא תמצא שם) .

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

עמיר,
אני קרניבור מושבע ו Hillside Place נרשם בפנקס המשימות בעדיפות עליונה. תודה.

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

עמיר,
המסעדה שציינת אינה מופיעה באף אתר מסעדות של באנף אלברטה. יתכן ונפלה טעות בשם או במיקום?

rondi 23 בספטמבר 2011

בני – אני מסכים כמעט עם כל דבר שאתה כותב עוד הרבה לפניי שהחזקת פה בלוג, אבל הפעם אני לא.

שחקן מקצוען יכול לבחור באיזו קבוצה מקצוענית שהוא רוצה לשחק בה (ושרוצה אותו כמובן…). במקום הזה שיקול הדעת שלו הוא מקצועי, ולגיטימי ששיקולים כמו כסף, הכרה והזדמנות מקצועית הם רלוונטיים.

אבל בכל מה שקשור לנבחרת לאומית לדעתי הבחירה לא קשורה בכלל לכדורגל. ספורטאי שרוצה לייצג מדינה יש לו חובה כלפייה. זה לא משנה איפה הוא נולד או מי רוצה אותו יותר, אלא שאלה של זהות והזדהות. מהמקום הזה אני דווקא כן יכול לכבד את מליקסון על הבחירה שלא לייצג אף מדינה…

החלמה מהירה לאביך, בריאות לך ולכל משפחתך ותעשה חיים בקנדה!

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

rondi,
אני חושש שהבחירה של מליקסון לא לייצג אף מדינה נובעת מאותו אופי שתוקע את ההתפתחות שלו כשחקן. אין חולק על כישוריו המקצועיים, רק כנראה שחסר לו משהו נוסף שיגרום לאחרים להתייחס אליו ברצינות, כמו למשל קליקה תומכת, קשרים פוליטיים והשתייכות לקבוצה כמו מכבי פ"ת נניח.

אבי 23 בספטמבר 2011

מסכים. הרדיפה של מליקסון מרגישה לי קצת כמו קנאה במסווה של לאומנות (שידוע מפלטו של מי היא), מאשר כל דבר אחר.
החלמה מלאה ומהירה לאביך.

דוד מירושלים 23 בספטמבר 2011

תמיד כיף לקרוא אותך בני, תעשו חיים ורפואה שלמה לאבא.

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

תודה דוד, שנה טובה.

אביעד 23 בספטמבר 2011

אמרתי את זה קודם, ההחלטה של מליקסון לשחק בפולין היא עניין שלו וחוסר הנוחות שאני חש מכך לא רלבנטי. הבעיה היא בהזנייה של כדורגל הנבחרות. לא ברור לי למה בפולין צריכים לזמן שחקן שבאופן ברור ישחק בנבחרת שלהם משיקולי קידום הקריירה שלו ולא שום דבר אחר.

יואב ר 23 בספטמבר 2011

ברור לי מאוד למה הם מזמנים, פשוט כי יש להם צורך ויש להם אפשרות. כל עוד הוא יתן את התפוקה במגרש, מה זה משנה מה השיקולים שלו (אפשר לחשוב שכל המתאזרחים בנבחרות ישראל עשו זאת מציונות)

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

אביעד,
השאלה היא אם מליקסון יכול גם לתרום להם מקצועית. לי אין מושג, אבל אם לאטו זימן אותו, אז כנראה שלהם יש.

ניתאי 23 בספטמבר 2011

מה חשבת כשאזרחו את קולאוטי (ועוד ועוד. בכדורגל, כדורסל ,אתלטיקה ומה לא).

old timer 23 בספטמבר 2011

הדבר ההזוי ביותר בעיני בדיון הזה הוא שהוא מגיע מעולם בו 99.999% מן המעורבים בו הם אנשים שמחינת כושרם הגופני היו יכולים לשרת ביחידות לוחמות ושבחרו משיקולי קרירה לא לעשות כן. הייתי אפילו אומר שבאופן מעשי להיות ג'ובניק משתמט* היא דרישת סף לכניסה לתחום הזה. את החובה הלאומית המשמעותית שלהם הם בוחרים לא למלא ברגע שהם הופכים להיות שחקני כדורגל. בהקשר הזה הביקורת על כך שמישהו בוחר שלא למלא איזה "חובה" דלא – שמאטע, שלא ברור אם הוא אי פעם באמת ידרש לקיים, היא הזויה לחלוטין.

* ג'ובניק משתמט = מי שיכול לשרת ביחידות לוחמות או שירות משמעותי אחר ובוחר משיקולי קרירה לא לעשות כן.

בני – יש מצב שאתה עובר בניו יורק?

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

OT,
אנחנו לא מגיעים לניו יורק, מגיעים מלונדון לקלגרי וחוזרים משם ללונדון. חשבתי לעצור בטורונטו לכמה ימים אבל הקונקשנים עושים את זה יקר מאוד. בל מקרה אני בונה על ביקור שלך בארץ, הבטחת לי…

אלון זנדר 23 בספטמבר 2011

בני – קודם כל שנה טובה. ועכשיו – אני מקנא. רשימה חלקית של המלצות:

קודם כל כמעט כל מסעדה בבריטיש קולאמביה היא פשוט מעולה, כי קשה להרוס את המרכיבים חסרי התקדים. כמובן, כל סושי בוונקובר הוא מהטובים שתאכל בימי חלדך.
פאסט פוד, כי לפעמים בא: ווייט ספוט. המבורגרים מצויינים עם רוטב הבית הסודי שלהם.
וונקובר – קינוח בדת' ביי צ'וקלד. לצערי רוב המסעדות הטובות שאכלתי בהן בזמנו כבר נסגרו. אבל תשאל איפה אפשר לאכול אוכל מסורתי של הסביבה, פסיפיק רים או סתם קנדי. דברים מופלאים.
רצוי גם לא לפספס את סיאטל ואת שוק הדגים שלה, את יערות הגשם של האולימפיק נשיונל פארק ואת ויקטוריה כמובן, כל וונקובר איילנד שהוא בכלל שכיית חמדה.
לשתות יינות באוקנאגן וואלי. אז היו יינות מעולים של מישן היל, קלוונה, גריי מונק, סומאק רידג', ובעיקר איניסקילין.
לעלות בטראק שמעל לייק לואיז. לנסוע על הקרחון של קולמביה אייספילד, לעלות מעל ג'ספר לצפייה על כל האיזור. ללכת למעיינות החמים בנשיונל פארק בין קילוונה ובאנף. ובכלל ליהנות כמו משוגע.

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

אלון,
תודה על הטיפים. אתה חושב שאמצא המבורגר טוב יותר מזה של ריפבליק באם הדרך?

אסף THE KOP 23 בספטמבר 2011

אם למישהו עוד היה ספק האם מליקסון צריך לשחק עבור פולין ולא עבור ישראל, אז עכשיו אין בכלל ספק שההחלטה שלו, שלא לשחק באף אחת מהנבחרות, היא הכי פולנית שיש…

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

"כשאני לא אהיה אתם עוד תתגעגעו אלי…"

טל 12 23 בספטמבר 2011

לכל אחד מכם יש את נקודת ההשקפה המיוחדת שלו,אז תודה על הפוסט.

אני אצפה במשחקים של פולין בתקווה לראות את מאור מצליח(אם נניח הוא יקבל החלטה כזו) ועדיין אני ירגיש צביטה בלב.

אני לא חושב שיש כאן נכון או לא נכון.אני באופן אישי לא מרגיש נוח עם החלטה כזו,אם הוא משחק בנבחרת פולין,אבל השאלה היותר חשובה לדעתי,איך מאור מרגיש עם זה.אם הוא מרגיש טוב עם ההחלטה,אז למה לא? אני בעד

מדובר בנבחרת לאומית ולכן הענין קשור בלאומיות.זו לא החלטה של שיקולי רווח והפסד,רגילה, שכלתנית.(אלפסי כתב על זה בפוסט שנעלם).

יש כאן ענין של רגש יותר משכל.החלטה כזו,בדומה לרגשות לאומיים, פעמים רבות לא בהכרח רציונאלית במיוחד.נדמה לי שזו הסיבה שמאור נמצא איפה שהוא נמצא עכשיו.לא שם ולא כאן.

עופר פרוסנר 23 בספטמבר 2011

היי בני, המון בריאות לאבא שלך, המון המון. הפוסט היה יפה ונכון בעיני, ואבא שלך יש לו משפטים חכמים.

ותעשה חיים ברוקיז

אלעד אחד 24 בספטמבר 2011

תענוג לקרוא, אותך ואת אבא שלך (האיש חד ומשעשע) תהנה בטיול, ושפע בריאות, לך ולכל אהוביך.

צור שפי 24 בספטמבר 2011

מליקסון קיבל החלטה בצינת הסתיו הפולני ושכח שאצלנו במזרח התיכון עדיין לח ומהביל באופן שצרות העין וחוסר הפרגון אינם ניתנים לצינון. כשקראתי את הטור של אבי רצון בנושא בא לי להקיא, הכתיבה שלו ממש מוציאה ממני אגרסיות.
בני – תודה על הכתיבה, איחולי בריאות לראש העיר ושנה טובה.

בני תבורי 24 בספטמבר 2011

אנשים טובים,
תודה לכם על התגובות ואיחולי ההחלמה לאבא שלי. הוא אומר שאילו היה יודע, היה פותח בלוג…
שנה טובה וגמר חתימה טובה.

moby 24 בספטמבר 2011

תהנה בחופשתך
היה תענוג לצאת השבת.
מליקסון עשה טעות לדעתי כשביטל את ההחלטה. קצת לחץ לא מתון מהארץ והוא מתקפל (חכה שיתחברו לו חס וחלילה 3 משחקים לא טובים בפולין).
אין ספק שאנשים שמבקרים את החלטתו עושים זאת מקנאה כי הם לא קיבלו. ולו היו מקבלים העלאה בשכר או טייטל כזה או אחר בקבוצה/עיתון/אתר מתחרה היו לוקחים זאת במהירות רבה.
יאללה מאור לך לפולין ויצג את עצמך בכבוד. קצת רגל קרושה (איכס) והכל עובר.

איציק אלפסי 25 בספטמבר 2011

בני ידידי,
נהניתי מאוד לקרוא (גם אם לא הסכמתי עם אף מילה).
רפואה שלמה לאביך, ושתהיה שנה טובה ומוצלחת!

בני תבורי 26 בספטמבר 2011

איציק,
גם חוסר הסכמה נחשב בעיני כחלק מתקשורת חברית ראויה. שנה טובה ושוב מזל טוב לרעייתך ולך.

איציק אלפסי 26 בספטמבר 2011

תודה בני, תעשו חיים בטיול.

D! במולדת 25 בספטמבר 2011

טוב, החופשה כבר בעיצומה – אז תעשו חיים
ושנה טובה ומתוקה

(אם אין לך זמן/מקום/חשק לכתוב תן לאבא לעשות פוסט אורח..

הופ 26 בספטמבר 2011

כיף לחזור לקרוא אותך (אני קצת מנותק לאחרונה). מקווה שאתם נהנים.

בני תבורי 26 בספטמבר 2011

רק הגענו אחרי 26 שעות בדרכים, עכשיו הולכים לישון…

matipool 27 בספטמבר 2011

בני – מקווה מאד שאתם מבלים ונהנים .
יש לי בקשה שלא קשורה לטור הזה וסליחה על ההטרדה – פרסמת בעבר מכתב מרגש שכתבת לבן שלך כשהוא היה בסיור מחנות ההשמדה בפולין .
ניסיתי למצוא אותו בפוסטים קודמים ולא הצלחתי . יש לך אפשרות לתת לינק אליו ?
תודה מראש בכל מקרה .

אלון זנדר 27 בספטמבר 2011

לפוסט קוראים בכל מקרה "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל", והוא מ19 באפריל

בני תבורי 28 בספטמבר 2011

אלון,
תודה על השירות המהיר…
שנה טובה.

matipool 29 בספטמבר 2011

אלון ובני – תודה רבה .

גל, לוס אנג'לס 28 בספטמבר 2011

היי בני

שנה טובה וטיול נעים. ראיתי את קרוסבי ונאש באל-איי בחודש שעבר במיוסיק בוקס בהוליווד. הבחירה של השירים קצת מאכזבת – תתכונן – אבל הקולות וההרמוניה כמו כשהיינו צעירים – וגם הם.
אינג'וי!

Comments closed