מוקדם קצת, לא?

המרדף אחרי הזארד מזכיר את המרדף אחר הגביע הקדוש. המעקב והדיווח השוטף אחר לבטיו זכה לכיסוי מופרז בהיקפו. ההעדפה שלו את צ'לסי נותחה לא מקצועית, אלא בהתאם לעוצמת הרגש שעוררה אי-החתימה שלו במנצ'סטר יונייטד.

 

אחרי יובלות של התלבטות, החליט המאסטרו החדש של הכדורגל האירופי, אם לא העולמי, על פי מקורות אין ספור, לסגור בצ'לסי.

דווקא לא נפלתי מהכסא כששמעתי שאדן הזארד החליט להעדיף את צ'לסי על יונייטד והסיטי. לא שאני חושב שצ'לסי מועדון טוב יותר, אבל ללא ספק משלמים שם המון ולדעתי גם החיים בלונדון שווים יותר, אבל זה כבר עניין של טעם.

אומרים שההחלטה הסופית התקבלה לאחר שאשתו סגרה את התנאים עם טרי…

סתם סתם. לא יפה ככה.

מה שכן, אני חושב שמדובר בביצה שטרם נולדה, מה שמעמיד באור מגוחך את ההייפ סביבו.

*

ברשימת הישגיו של הזארד יש דאבל מרשים עם ליל. סליחה, אבל על הציר שבקצה אחד שלו הליגה האנגלית ועל השני הישראלית, זה נראה לי קרוב יותר לדאבל אצלנו מאשר אצל הוד מלכותה. זאת אומרת, שאפו, אבל בואו לא נסחף עם הליגה בצרפת למרות המדים הכי יפים באירופה. אני למשל חושב שדאבל בהולנד, איטליה וגרמניה, שלא לדבר על אנגליה, מושג במאמצים גדולים ומשכנעים יותר מאשר דאבל בצרפת.

זה שיש שם איזה שייך עתיר הון שהחליט לשחק בגלאקטיקה וקנה קבוצה שרשימת הרכש שלה היא העתק מדויק של רשימות הרכש של ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי – מועדונים שהיו לוקחים אליפות בצרפת בתשע פעמים מתוך עשר ולא ממש בריצה, לא הופך את הליגה הזאת ליותר מנחמדה במקרה הטוב.

והנה, לנגד עיננו המשתאות, דווקא מהליגה הזאת יוצא שחקן שמקבל כבוד. הרבה כבוד. אפילו מוגזם. כלומר, אם פעולות יפות במשחקי ליגה בצרפת הן קנה המידה, אז ללא ספק מגיע לו כבוד. אבל אם במטריצה המגדירה את מכלול התכונות המרכיבות שחקנים כמו כ. רונאלדו ומסי נדרשות גם קבלות משמעותיות, אזי הזארד באוברדראפט רציני.

*

דאבל בצרפת, למען השם, לא יכול לקנות לו מקום בהיכל התהילה של הכדורגל כבר היום. נו דיסריספקט, אבל עוד לא היה צריך לעבור ברווח שבין קומפני, החבר שלו מהמולדת ול'סקוט, או דרך פרדיננד ווידיץ' או כל צמד בלמים קשוח ואתלטי שדי מאפיין את הקבוצות באנגליה, הוא עוד לא היה צריך להסתדר עם הכדור לבד לבד באמצע, כששוחרי רעתו מסתערים עליו מכול עבר כמו שקורה ליאיא טורה למשל, שעוד מייצר מזה אסיסטים שקשה להאמין. אני לא יודע אם הזאר מבין את המשמעות של אינטנס של תשעים דקות באנגליה, אבל מדברים עליו כאילו שהוא כן.

המרדף אחריו מזכיר את המרדף אחר הגביע הקדוש. המעקב והדיווח השוטף אחר לבטיו זכה לכיסוי מופרז בהיקפו. ההעדפה שלו את צ'לסי נותחה לא מקצועית, אלא בהתאם לעוצמת הרגש שעוררה אי-החתימה שלו במנצ'סטר יונייטד, על פי פרשנותם של הכותבים.

בנקודה זו, אני אומר, הסירוב שלו להגיע לאולד טראפורד הוא בסך הכול, כפי שהוא עצמו הגדיר: למה בעצם לא צ'לסי? אבל כתבו על כך כעל סדקים באפיל של הסר.

*

לא זוכר תופעה דומה.

רונאלדו למשל. אני זוכר את המשחק הראשון שלו ביונייטד. ראיתי את השידור אז, אבל בשביל הפרטים הקטנים נאלצתי להיעזר בלוינטל, מה שמקבע את מעמדי בקרב אלה שעדיין זוכרים שרצו אחרי בחורות יפות כשהיו צעירים, אבל לא זוכרים למה.

רק אחרי המשחק ההוא – נגד בולטון במחזור הפתיחה של עונת 03'-04'. ארבע אפס, נכנס בדקה שישים, הצטיין למרות שלא הבקיע – התחילו לכתוב על רונאלדו את מה שעל הזארד אף עורך לא היה מאשר כיום לדפוס מחמת התיישנות, וזה עוד לפני שבעט פעם אחת במשחק רשמי. לא העורך, הזאר. לא מוגזם?

ואפילו לא יהיה ביורו שנוכל למשש את הסחורה.

אבל מה שבטוח, קניתי כובע.

*

אני חושב שזה קצת  פגאני, המרוץ הזה אחרי אלוהים חדש כל כמה שנים, במיוחד כשדרוגבה למשל, מסי, רונאלדו רוני ואחרים, שכבר קרעו זוג נעלי סטופקס אחד לפחות, עוד בשטח. זה באמת נוגע באבסורד ואפילו מעליב קצת את האינטליגנציה. של המפרסמים והצרכנים באותה מידה.

 מצד שני, ואת זה אני אומר כאתאיסט גמור, אותה תחלופה תדירה ומהירה של אלים, היא בדיוק הסיבה בשלה אני מקבל את הכדורגל כדת מאורגנת, ומשמש חבר נלהב בכנסייתה. גם רוקנ'רול.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

שקט. נלחמים בגזענות פה
המבחן של הלוזר*

9 Comments

red sox 8 ביוני 2012

כריסטיאנו הוא ממש לא ההשוואה הנכונה להזאר.
הראשון עבר למאן יונייטד בגילן 18 בעצם כשאף אחד לא ידע עליו כלום חוץ מזה שהוא פירפר את השרימפסים באיזה משחק אימון זניח. היו לו בקושי 20 משחקים בקבוצה בוגרת כלשהי והוא לא היה שחקן נבחרת.
זה ממש לא המקרה של אדן הזאר. קודם כל הבחור כבר בן 21, כשמאחוריו 4 שנים מלאות כשחקן הרכב בקבוצת צמרת בליגה חזקה שבהן הוביל אותה לתארים שהיא ממש לא רגילה אליהם. ב-2 העונות האחרונות הוא הכוכב הבלתי מעורער של ליל והשחקן הטוב בליגה הצרפתית (שחקן העונה שנתיים ברציפות). תוסיף לזה ניסיון בצ'מפיונס ליג וקרוב ל-30 הופעות בנבחרת לאומית (בגיל 21 כן?).

בקיצור, ההשוואה צריכה להיות נניח למעבר של רונאלדו (האורגינל) מפ.ס.ו לבארסה בגיל 20 אחרי שפירק לחתיכות את הליגה ההולנדית. אם לא רוצים לקפוץ מעל הפופיק אז המעבר של די מריה מספורטינג לריאל יכול אולי להזכיר את העסקה על הזאר (למרות שהזאר היה יותר דומיננטי ובליגה יותר חזקה.

רונאלדו? סתם פוקס של פרגוסון. יכל לגמור כמו בבה ההומלס…

בני תבורי 8 ביוני 2012

red sox,
לרונאלדו יש אליפות בפורטוגל עם ספורטינג. גם ברמת הנבחרות, השתלבות בנבחרת פורטוגל קשה יותר מהבלגית. וחוץ מזה, מה כבר ביקשתי, משחק טוב אחד בליגה האנגלית לפני השוואה לגדולים שכבר עשו את זה?
לגבי רונאלדו השמנמן, אתה צודק והסופרלטיבים שליוו את המעבר היו מוצדקים. המעבר של די מריה לא לווה בכל כך הרבה רעש.

אריק 8 ביוני 2012

בוקר טוב. קמת צניעות כשאתה כותב על גדול הכישרונות אי פעם שהועילו בטובם להעניק חסד מופלא לליגה האנגלית. שחקן שלא מעוניין בכסף, אלא בפרוייקט. שחקן שמעוניין לשחק עם הרכב צעיר (בגלל זה הלך לקבוצה הכי זקנה בליגה). תודה לך אדן

martzianno 8 ביוני 2012

נו, אז מה חדש?
כל שנה בא איזה מלפפון וכולם ישר קופצים עליו כאילו אין מחר.
גם התקשורת צריכה להתפרנס.

סימנטוב 9 ביוני 2012

בדיוק!

אביאל 8 ביוני 2012

בתור אוהד צ'לסי פסימי, אני רואה עוד כשרון מהדהד בדרך, בטח לפי ההתנהלות שלו מול הקבוצות, מצד שני כתבתי את זה כדי לעשות נאחס הפוך, אבל אני מסכים עם כל מילה בני.

אריק – תגיד מה שתגיד, צ'לסי במגמה של קבוצה חדשה וצעירה יותר והאזרד הוא חלק מכך.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 8 ביוני 2012

צלבי צעירה יותר? אני מציע שתבדוק שוב

הרבי מיעוטו 8 ביוני 2012

מעניינים כל הדיבורים על הזאר, כשבשקט, וביותר כסף הגיע לאותה הקבוצה שחקן בשל יותר וחזק יותר, ביותר כסף, וכמעט איש לא מדבר עליו. זה אולי בגלל שהוא הופך לירוק כשמעצבנים אותו?

אביעד 10 ביוני 2012

הבעיה שלי עם סיפור הזארד היא שהוא מהווה עוד התדרדרות של עולם הכדורגל. עכשיו זה שחקן שמנהל מו"מ פומבי עם 3 מועדונים גדולים כולל סרטוני יו טיוב והצהרות תכופות בטוויטר.
אה והאמירה שהוא יילך למועדון שיבטיח לו הכי הרבה דקות ובעמדה שהוא רוצה בשילוב עם ההחלטה לבחור במועדון שהוא כרגע נטול מאמן. מי בדיוק הבטיח לו את ההבטחות הללו בצ'לסי?

Comments closed