הבנזונה והבן שלו

את בארקלי רציתי מנצח, את ג'ייסון וויליאמס רציתי בנזונה

jason-williams-son

מייקל ג'ורדן נהנה ממגוון תכונות שעשו אותו הטוב ביותר. הוא ניחן, מלבד היותו עילוי במשלח ידו, גם בשלל תכונות מנהיגות ויכולות לא קשורות אחרות, מה שנהוג לכנות אצלנו: עשה את אלה שאתו, טובים יותר.

בארקלי ואייברסון היו שחקני-על, אבל לא הצליחו להשפיע יותר מדי מעבר לכך. גם הם, כמו ג'ורדן, ניצחו משחקים כמעט לבד וגררו קבוצות לשלבים גבוהים, אבל זה איכשהו אף פעם לא הספיק.

ג'ורדן גם היה בחור טוב כזה ומתחזק עד היום תדמית שמעמידה אותו במקום ראשון בדירוג פרצופי הקורנפלקס בארה"ב שלא נסדקה גם בגין סוגיית מי שתופר בשבילו את הנעליים. את היריקה של בארקלי והתמונה של אייברסון מהמעצר אף פעם לא ישכחו.

*

לכל האמור לעיל אין כל קשר לנושא הפוסט. אז למה לטרוח, אתם שואלים ואני עונה שזה רק כדי לצקת חשיבות, דרך חשיפת תכונה מוחצנת אצלי, במה שייכתב בהמשך.

העניין הוא שאני שונא מושלמים. פשוט מתעב. אף פעם לא אהבתי אותם ולא יכולתי לפתח גרם של הזדהות. סבלתי מאוד בשנות שלטונו של הג'ורדן, שלא לדבר על הסדרה ההיא שעשתה לי בשבוע מה שעושה כל שנה מחורבנת שחולפת: דיכאון, השלמה, הפנמה וציפייה למהפכה. תוריד את הראש ותחכה שיפרוש. או ימות. מה שיבוא קודם.

*

הלכתי עם בארקלי מפילי לפיניקס וליוסטון, נגררתי עם אייברסון מפילי לדנבר, לדטרויט, חזרה לפילי ואפילו לבשיקטאש, אכלתי חרא. פעם אחר פעם. לכל אורכה של הקריירה שלהם ובתומה, מצאתי את עצמי נכנס לויכוחים אין סוף על הסיבות שמנעו מהם את הכניסה לארץ המובטחת. למה נכנסתי? כדי לא להרגיש טיפש כשאני מצדיק את אהבתי לבארקלי או אייברסון. הבעיה היא שאחרי כל דיון כזה הרגשתי מטופש עוד יותר.

*

אסטרטגית, המשכתי אתם עד הסוף. טקטית, ובעיקר כדי לא להתחרפן על בסיס קבוע, פיתחתי לי הובי נוסף. העמקתי את התעניינותי ב NBA כשמרב מאמציי מוקדשים לאיתור גיבורים שאין מהם ציפיות. כלומר, כאלה שיגרמו לי להנאה מרובה ושלא יפחיתו את מספר שערות ראשי במקביל. כמו לחיות בפתח תקווה ולא לסבול.

וזה עבד יופטי–פאקינג–דו וכך הגעתי לג'ייסון ווילימאס.

*

ג'ייסון ווילימאס הוא החלום של כל מי שלא יהיה רמטכ"ל או ביבי. זאת אומרת, הוא יהיה הכי טוב, אבל לא מספיק טוב. הוא ימסור הכי יעיל והכי יפה, הוא יפתח בכל משחק, הוא ישמור על ממוצעים מצוינים כמעט לאורך כל הקריירה, הוא ישחק בקבוצה הכי קולית שכולם מאוד אוהבים רק כדי להיווכח בסופו של דבר שאתה לא יכול לנצח רק כי הסקרים חזו את זה. וויליאמס הוא שחקן שלא ציפיתי ממנו לכלום יותר מעוד כדרור משוגע, אסיסט קרקסי וקליעה יפה. כל מה שרציתי ממנו היה רק שיוציא ממני צווחות גיל מבלי שבאף שלב של המשחק, יהיה אכפת לי איפה ממוקמת הקבוצה שלו על לוח התוצאות.

את בארקלי רציתי מנצח, את אייברסון גם ולצורך זה לא היה אכפת לי שיסריחו על המגרש. לא עניין אותי שבארקלי שמן והמשחק שלו לא חינני ושאייברסון משחק שכונה, ובלבד שינצחו. מג'ייסון ווילימאמס רציתי רק שואו ושיהיה בנזונה. שייקח את המשחק מאלה שחושבים שהוא רשום עליהם בטאבו ויצחק להם בפרצוף.

*

ומאז אני ישן טוב יותר וחולם על הבן שלו.

 

 

 

 

 

כגודל המכה - כך גודל ההשקעה
לא מספיק להיוולד מסי - ד"ר שלומית גיא

39 Comments

עדי אבני 11 ביולי 2015

שחקן שאהבתי מאוד. הרונלדיניו של הכדורסל מינוס התארים ופלוס הגאנג'ה

שמעון 11 ביולי 2015

אלן אייברסון הכישרון הגדול בהיסטוריה מבחינת כישרון נטו.
לצערו בחיים לא היו לצידו שחקנים נורמלים ורק נגרי על שיחקו איתו. שהגיע לדנבר הוא כבר היה מעבר לשיא והמאמן שם הוא מהגרועים בהיסטוריה היה, קארל הפח. היה גם את כרמלו שהוא השחקן הכי לא מתאים לצד אייברסון.
הוא השחקן הכי אהוב עליי בהיסטוריה. חבל שהקריירה שלו הסתיימה כך, נכון שמבחינת אופי הוא היה שכונה אבל לא נהניתי לראות שום שחקן כמו שאהבתי לראות אותו.
לגבי ג'יי וויל היו לו מהלכים אדירים ומסירות גאוניות הוא, אייברסון, קובי וקרטר היו שחקנים הכי מלהיבים באותה תקופה

בר שושני 11 ביולי 2015

אייברסון דאג לזרוק מהקבוצה שלו כל שחקן שעשוי לרצות לקחת זריקות. לכן הוא מעולם לא שיחק עם כשרון התקפי סביר. ולכן הוא לא הגיע לשום דבר. יחד עם מארברי ופרנסיס הוא הנהיג את דור הרכזים-לכאורה שכל מה שעניין אותם זה לזרוק לסל והרבה. זו הנאה עצומה להבין שהליגה הצליחה להתגבר על האמונה הטפלה שהדבר הזה שהם עשו נקרא כדורסל.

שמעון 11 ביולי 2015

סלח לי לא יודע מאיפה אתה מביא את המידע הזה את מי אייברסון העיף? את מי הוא לא רצה שיביאו? היה איזה כוכב או משהו שרצה לבוא לפילי? אלן אייברסון היה שוטינג קלאסי, זה שהיו כמה אנשים שהגדירו אותו רכז זה משהו אחר.

אריק י. 12 ביולי 2015

מגריידי היה לא פחות מלהיב מהם באותה תקופה.

אבו צ'יצ'ריטה 11 ביולי 2015

חולה על השחקן הזה. שני רגעים זכורים במיוחד- אחד טריויאלי האסיסט מאחורי הגב עם המרפק, והשני קלאסיקה – אחרי שתפסו אותו עם גראס בפעם השניה בקולג', הוא הסביר בפשטות שהוא היה בטוח שלא יחפשו אצלו שוב אחרי שכבר תפסו אותו פעם אחת….

אלון 11 ביולי 2015

בארקלי ואייברסון הם שני השחקנים האוהבים עליי. קשה לי להאמין שיגיע שחקן שירגש אותי יותר משניהם.

רועי מ 11 ביולי 2015

מה אתה עוקב אחרי?
כך גם אני עשיתי עם שני השחקנים.
רציתי לעלות את הכתבה שראיתי ב יהאוו על וויליאמס ובנו.

אורן זריף מודאג מיוכלת קריאת המחשבות שלך בני.
איך בחרת בפ"ת ולא בנתניה?

הרח אתה גם.ניינרס כמוני לא?

בני תבורי 11 ביולי 2015

נולדתי בפ"ת ולא בנתניה

ירושלמי 11 ביולי 2015

אף אחד לא מושלם

צרפתי 11 ביולי 2015

הלכתי אחרי סר צ׳רלס באש ובמים (ההסבר? את אלוהים לא מעריצים, פשוט מקבלים את קיומו).
לא היה לי אם מי לשתף מלבד בני, בן השבע ב1993, אז ברבות השנים הוא הפך לאוהד של מארסיי, שזה בערך אותו הדבר.

Rondi 11 ביולי 2015

השחקן עם הכדורסל הכי אסטתי בהיסטוריה! והדמיון בין המשחק של הבן שלו למשחק שלו הוא מדהים!!!

אריק י. 12 ביולי 2015

הכי אסתטי אחרי מרוויץ'

ניינר / ווריור 11 ביולי 2015

אני מבין שאני לא היחיד פה ששני אלו הם השחקנים האהובים עליהם ever!
אין על צ'אק ואייברסון למרות מפחי הנפש הרבים שגרמו לי. בעיני גם שני השחקנים הגדולים אי פעם ללא הפאקינג טבעת הזו…

matipool 12 ביולי 2015

בעיני אלו סטוקטון ומאלון .

צור שפי 11 ביולי 2015

מה יש יותר, אלבומים של לינרד סקינרד או מועמדים רפובליקאים לנשיאות?

בני תבורי 11 ביולי 2015

לפני ההתרסקות או אחריה?

ניינר / ווריור 11 ביולי 2015

Street survivors הוא מבחינתי המועמד המוביל

צור שפי 11 ביולי 2015

ההתרסקות של הלהקה או של המפלגה?

דורפן 11 ביולי 2015

בני. רק שהג׳ייסון וויליאמס שגם מנצח כבר הגיע. קוראים לו סטף קארי.

איציק 11 ביולי 2015

חשבתי על זה, אבל זה לא זה.
סטף זה השידרוג של נאש, לא של ויליאמס, ואין לו את יכולת המסירה שלהם.

red sox 11 ביולי 2015

מבחינת כדורסל, אולי. אבל אתה לא יכול להיות "ג'יסון וויליאמס" אם אתה הפנים של הליגה ואמריקה'ס סוויטהארט.
לא נראה לי שבני, כמוני, העריץ אותו רק בגלל הכדורסל. כמו את גאסקוין, כמו את אגאסי הצעיר, כמו את אורטגה.

בני תבורי 11 ביולי 2015

כן, בדיוק רציתי לכתוב שמזלו של קארי שנולד מאוחר יותר

בני תבורי 12 ביולי 2015

אבל זה בדיוק מה שאני לא רוצה, מושלמי כזה שבא לתת לו כאפה

איציק 11 ביולי 2015

מתחבר להכל בכתבה!!!
כמעט!!!
רק תוציאו את אייברסון מהמשוואה!!!
אם אפשר, שימו לינק לבן של וויליאמס…

בני תבורי 11 ביולי 2015

יש איציק, לחץ על החץ בתמונת הפתיחה בעמוד הראשי

איציק 11 ביולי 2015

תודה. אתה בטוח שזה הבן שלו? אין לו קעקועים.

בני תבורי 12 ביולי 2015

תן לו צ'אנס

7even 11 ביולי 2015

בניגוד למה שציינו פה, לגייסון יש תואר.
ותודה לווייד :)

איציק 11 ביולי 2015

הוא סיים מכללה בהצלחה?
;)

סימנטוב 11 ביולי 2015

חוץ מהעניין שהוא לא היה לוחם אהבתי אותו מאוד. צפייה בו הייתה מרגשת, היה ברור שהוא יעשה שטות באחד מהמהלכים הבאים אבל פאק-איט הוא הביא את השכונה למרכז הבמה ולא התבייש להשתין בקשת ושמח לראות את חברו רנדי מוס משתולל על מגרש אחר.
הקינגס היו מדליקים ובנוסף סקרמנטו עיר קטנה וזה רק הוסיף.

בני תבורי 12 ביולי 2015

שלא לדבר על ראש העירייה שם

גיל 11 ביולי 2015

white chocolate היה שחקן חביב ביותר אבל לא באמת משפיע. הוא היה יותר אנטרטיינר משחקן כדורסל אבל עשה דברים יפים.

אגב 12 ביולי 2015

איבן דה לה פניה

matipool 12 ביולי 2015

איזה שחקן מבוזבז !!!
בתחילת דרכו הימרתי עליו שהוא הולך להיות אחד הגדולים בעולם .

shadow 12 ביולי 2015

יכול לעשות אחלה קריירה בהארלם גלובטרוטרס

אלעד ב.א. 12 ביולי 2015

הסרטונים שלו ביוטיוב זה ללקק את האצבעות!

ואיך קפצתי כשהיו דיבורים על זה שיבוא למכבי ת"א…
שחקן אגדה שנשאר אגדה קטנה.

דני 12 ביולי 2015

"כאלה שיגרמו לי להנאה מרובה ושלא יפחיתו את מספר שערות ראשי במקביל" – אני מבין שהפועל פ"ת לא קולעת לרישא של המשפט

אריק 12 ביולי 2015

מארט סאפין?

Comments closed