משחק לא משובח ורוח לחימה לא מתפשרת. משחק שכמעט נגמר רע עם הפקרות ולחץ בהגנה ולא מעט רגעים מטרידים. מיד עם שער היתרון של וירג'יל, לאחר שליטה יפה והתקפות רציפות, מתחילה אצל חוליית ההגנה פניקה לא ברורה שסימניה סדרת מסירות שלא מקדמות את הכדור לכיוון קו האמצע במשך דקות ארוכות. לא בפעם הראשונה העונה. שני השערים שספגנו עושים עוול לאליסון שעם קצת ריכוז ותמיכה של החברים סביבו יכול היה לרשום רשת נקייה. התקפה שבהיעדר בובי, חסרה את הגורם הייחודי והמבצע העיקרי של משחק הלחץ, ושוב מסתבר שדניאל אינו יכול למלא את הפונקציה הכל כך חשובה הזאת.
מצד שני, ארנולד, מגן-ילד ימני שמשתווה בכמות הבישולים לרובו המגן השמאלי לקביעת שיא מועדון – אחד עשר בישולים בעונה לכל אחד מהם, שאק שזמן רב לא ראה דשא מחוץ למלווד מבשל באמנות שער ניצחון, אוריגי מנצח מהספסל, שש דקות לסיום לוברן יוצא והמילנר שלא הוזמן לקחת חלק בקמפיין השקת התלבושת החדשה לעונה הבאה קם מהספסל כאילו עלה מהנוער ומבחינתו השופט שרק זה עתה לפתיחה – אם תרצו חביביי, זו תמצית השינוי שחווה ליברפול תחת קלופ.
אליסון – שני שערים שלא יכול היה למנוע וסדרת הצלות במיוחד על הקרקע.
רובו – נפלא.
וירג'יל – שער נהדר ולא מעט טעויות בהמשך.
לוברן – כשהוא מתחיל לחשוב ולמסור לעצמו כדור מצד לצד, אני מבין שמשהו לא טוב מגיע. עם זאת, עשה כמה פעולות חיוביות.
ארני – שני בישולים לנו אחד להם, טייס על הקווים, הסתדר עם הלחץ בצד שלו, איש המשחק שלי לחלוטין.
ג'יני – חששתי כשיצא, במהלך דקות ארוכות היה המחסום למתפרצות שלהם אבל אין קלופ ווי טראסט, לא?
פאביניו – מצד אחד נוכח בכל מקום, לוקח אחריות ומקדם את הכדור יפה, מצד שני פחות דומיננטי, וודאי לאור מה שכבר הספקנו ללמוד עליו.
הנדו – מאופק למדי אך בכל זאת שינוי התפקוד עושה לו טוב.
סלאח – בטוויטר פורסם סרטון בו הוא נראה יוצא מהאצטדיון בהליכה עם הטרולי, ובכל זאת משהו לא נראה טוב, לא נראה לי שישחק בגומלין. עד ליציאתו היה מצוין עם שער נפלא.
מאנה – טוב מאוד על אף ששוב לא הבקיע.
דניאל – עצוב.
שאק – הגבהה מנצחת.
אוריגי – לא למכור בקיץ. לא למכור בקיץ.
מילנר – מילנר.
עוד תשעים דקות. אללי.
82 Comments
הנדו היה היום יותר אחורי (שוב ג׳יני שיחק קדמי) ולכן היה פיות דומיננטי במשחק הלחץ. לא חושב שהתיאור לסטאר היה עצוב. היה חסר לו מזל ותיאום, נכון הוא לא לוחץ ולא מלא בתכונות המופלאות של בובי אבל נתן את העקב לטאא ומאוד השתדל ורצה.
איך וירגיל הורה באגרסיביות לשאקירי להרים , הבחור הזה לא ייאמן…
ושני הנרקבים על הספסל הביאו את הניצחון…
מה יהיה בשני?
עם איזה הרכב עולים בשלישי?
מה יהיה בראשון? אם לסטר מנצחים (חחח) וולבס חייבת לנצח כדי לעלות לליגה האירופית… וולבס הנאחסים האלה…
מה יהיה עם צלאח? להרכיב אותו בשלישי? ואם לא אוריגי? שאקירי? אוקס? האפסנאי?
בובי באמת בחוץ בשלישי או שזה לוחמה פסיכולוגית?
כמה שערות לבנות צימחנו החודש?
ציונים
אליסון 7. עשו לו עוול
טאא 8. זה ילד זה
לוברן 6.5. בסהכ היה בסדר
וירגיל 7. העייפות עושה את שלה
רובו 7.5 עייפות ? איזה עייפות
פאבי 6. עייף
ג׳יני 6. מסורבל מהרגיל
הנדו 6.5. תחזור קדימה
צלאח 7.5. הכל בסדר בקופסה?
מאנה 6. מאופק
סטאר 6. היה בסדר בסהכ
רק תיקון, אם לסטר מנצחים את סיטי ואת צ'לסי עדיין לוולבס יספיק רק תיקו בשביל לסיים מקום 7.
וזה יוביל אותם לליגה האירופית רק במקרה וסיטי יזכו בגביע.
תודה
הזוי לגמרי אבל לך תדע
שאלה מצוינת ליום שלישי ואני מעריך שאם לסטר מוציאה אפילו תיקו, קלופ מוותר על הגומלין ומשאיר את סלאח לנוח לוולבס.
אם לסטר מוציאה תיקו, אני מעלה את מורנו בהרכב ביום שלישי!
אם היה אפשר, הייתי מעלה את כל הקבוצה של עד גיל 23, רק שהם לא רשומים לאירופה..
המשחק הזה הוריד לי שנים מהחיים. כמעט הביא אותי לדמעות של גאווה. אין גבול לאינפנטיליות של אהבה לקבוצת כדורגל.
יותר מהכל זה היה ניצחון של רצון ומנהיגות אדירה מצד מילנר שנכנס ודירבן, מצד הנדו שדחף קדימה, מצד וירג'יל עם תנועות ה"אתה" תרים" לשאקירי, ומעל כולם של קלופ ששידר עם החילופים שלא מסתפקים פה בלפחות ניסינו, לא משאירים כלום על המגרש ונקסט מן אפ אם הכוכבים נופלים ולא יכולים לשחק.
מדהים
סיימתי את הצפיה (בשידור מוקלט כשהתנזרתי כל היום מהטלפון) סחוט לגמרי.
כמה משחקים כאלו ודומיהם תמיד הפסדנו בעשור האחרון?…
אח שלי היה קורא לזה קבוצה נהדרת עד שבאמת יש סיכוי לזכות
אני פותח פה סוגריים – לא מבין את הצפיה באיחור מבלי לדעת את התוצאה. מבחינתי העובדה שאני צופה במשהו תוך כדי התהוותו היא מכרעת. אם תרצו, זה כמו תאורייתת הכאוס – משק כנפי הפרפר בקצה אחד של העולם משפיעה על מה שקורה בקצה השני ככה שצפיה שלי בחי משפיעה איכשהו על התוצאה מה שלא קורה בצפיה מאוחרת.
אבל אם תתייחס לזה כחתול של שרדינגר אז אין בעיה לצפות באיחור.
זה בין צפייה במתח בלי לדעת את התוצאה לבין צפייה בתקציר עם לדעת את התוצאה.
ברור שעדיף בחי על מוקלט (ואגב, גם בסטרימינג יש הבדל של כמה שניות לפחות מהשידור החי האמיתי
בסטרימינג ההבדל בדר"כ לא מספיק משמעותי אבל כשזה כן, זה בהחלט מבאס לקבל התראה על גול 5 שניות לפני.
צור, אתה כל כך צודק.
לא יודע מה איתכם גם אני מאמין שכל התוצאות שלנו הם בהשפעה ישירה של הפעילות שלי. בניגוד אליך אני מאמין שההשפעה היא שלי גם בשידור המוקלט…
+ 1 משה. צחקתי בקול.
כל כך מדויק. יש את החולצה והצעיף למשחק, ואם התעצלתי או החלפתי אז חטפנו. ואם ישבתי בפינה הלא נכונה בספה, אז שוב ספגנו. והטקסים של הפנדלים וכו'.
פדיחה קצת להודות אבל אצלי זה זוג תחתונים אדומים…
באבא
מנ פאדיחה, לי יש גם תחתונים אדומים. יום אחרי המשחק כיבסתי אותם. אני שומר אותם ליום ראשון. לא שם אותם בשלישי, לעזאזל הגומלין.
ברור, כפי שכתבתי זה כמו החתול של שרדינגר.
אני איתך, לא מסוגל למנוע מעצמי את ידיעת התוצאה. סוג של פגם באישיות. כן יצא לי לראות שידור דחוי כשאני יודע מה קרה, אבל זאת צפייה נינוחה הרבה יותר
ניסיתי פעם, לא הצלחתי להתעניין במשחק בכלל, אם אני כבר יודע מה התוצאה אז רק תקציר.
כל עוד אני לא יודע את התוצאה, אני יכול להשפיע עליה כולל כל הטקסים הקבועים שלי במהלך המשק.
ברור שאין כמו לצפות בזמן אמת ולהשפיע על התוצאה, אבל כשאתה גם דתי (ולא יכול לראות בזמן אמת בשבת), גם רופא (ולפעמים בתורנות בימי משחק) וגם כרגע בארה״ב בחוף המערבי (כלומר המשחקים נןפלים בין 4 בבוקר להכי מאוחר ב 12 בצהריים באמצע העבודה) אין ברירה אלא להיות גמיש, להתעלות על עצמך ולהשפיע על המשחק בדיעבד!!!
והילדים כמובן… כשהמשחק אחהצ…
כתבת מדם ליבי, תודה.
הדרישה של ואן דייק מדהימה, בהתחלה טאא ושאק לא ראו אותו אז הוא הלך עוד לקראתם עד ששמעו. ואוריגי וואו. קלופ דיבר בסיום ששני שחקנים שלא ראו הרבה דקות משחק הביאו ניצחון.
איזה הבדל בין המשחק הזה לבין המשחק נגד פאלאס שהרג לנו סופית האליפות של רודג׳רס. חבורה של גיבורים אחד אחד, אוהב אותם המון.
ווד מותש לדעתי – למרות השער וההחלטה האסרטיבית על המבשל בסוף (איזה מנהיג) הוא נראה פחות פיזי והמיקום שלו לא מספיק טוב.
חוזר למה שכתבתי אחרי בארסה על טאא – שחקן שאסור להוציא מההרכב אלא אם הוא פצוע או מעולף.
סטאר היה חלש מאוד בראשונה אבל בשנייה שינה מיקום וירד קצת למטה ועשה לא רע בכלל את התפקיד של בובי.
אוריגי חייב להישאר ולקבל יותר דקות בשנה הבאה.
בלי סלאח ובובי שלישי הופך קשה מאוד – נקווה לחדשות טובות בשני שייתנו לנו תקווה לראשון.
גם אם היינו מנצחים בפאלאס לא היינו לוקחים אליפות בגלל שוויון נקודות והפרש שערים נחות (חטפנו 50 גולים בעונה ההיא בגלל הזיות כמו 5-3 בסטוק ועוד)
את האליפות ההיא הפסדנו בגלל פדיחות כמו של קולו טורה ב 1-1 בהותורנס
מה שקרה בפאלאס היה הימור אול אין על הפרש השערים. קדימה הסתער ואחרינו המבול (את האליפות הפסדנו לפני כן עם קולו טורה, האדום להנדרסון וההחלקה).
ההימור אול אין אתמול של קלופ עם ההוצאה של לוברן ושינוי מערכים הצליח אתמול. אולי סימן לבאות?
אתה צודק אבל אתמול יכלנו להיות בדיוק באותה סיטואציה והתוצאה שונה לחלוטין.
טרנט נראה עייף, גם בתחילת המחצית השניה נראה שהוא מחזיק קצת את השריר האחורי.
אנחנו לא נמצאים במתחם האימונים לדעת מה מדדי הכושר והעייפות שלו. שיקול דעת סביר מאד של קלופ.
אוריגי בהחלט צריך להישאר , היחיד שהייתי משחרר מהסגל זה מורנו. אגב, ציין בני שמילי לא הוזמן לצילומים והיתה כתבה על השחקנים המסיימים חוזה בקיץ ויהיו חופשיים באירופה והוא שם. לא יכול להיות שלא יאריכו איתו חוזה.
אם לידס תעלה מילנר ירצה לסיים שם את הקריירה, הוא גם אמר את זה בראיונות.
סיטי, ליברפול ולידס. איזה חלאה, ואני לא מצליח לשנוא אותו.
אפרופו עלייה של לידס, קיבלנו ביילסה נגד למפארד סיבוב שני. בגלל הארי ווילסון בצורה בלתי סבירה אני בצד של למפארד.
גאה! גאה! גאה! תודה על עונה מהממת. כל הייתר זה בונוס .
בלי לענות לגאון מלמעלה:
Looks like maybe Trent Alexander-Arnold should have been booked, but not sent off.
This is from the FA's rulebook…
If the referee plays the advantage for an offence for which a caution / send off would have been issued had play been stopped, this caution / send off must be issued when the ball is next out of play, except for the denial of an obvious goal-scoring opportunity when the player is cautioned for unsporting behaviour.
כלומר טאא לא היה צריך לקבל אדום אבל כן היה צריך לקבל צהוב.
ברור
אפילו בשכונה פנדל גול זה גול וזהו
מה
מה
מה התגובה הזו עושה פה.
או בכל מקום אחר.
האידיוט הזה מחליף כינויים סדרתי.
מדובר במגיב בן 50 בערך עם שכל של ילד בן 4, מאותגר שכלית.
לא להתרגש.
חברים, אני ממש מבקש, מדי פעם יכנסו לכאן טרולים וינסו לזהם, אל תגררו לדיונים אתם, אני אעשה את מה שצריך.
מיום רביעי מתנגן לי בראש בלי סוף THE END של הדלתות…גם יום השואה, גם להבדיל ההפסד לברצלונה, גם המצב הקשה בדרום בסוף השבוע, וגם תחושה כללית שהמשחק נגד ניוקאסל בא ברגע חרא של העונה….
גם במשך המשחק עצמו חזרה לי התחושה האפוקליפטית גם בגלל רגעים מסוימים במשחק וגם בגלל הכתוביות הכחולות/כתומות ברקע..
מעבר לחיבתי הגדולה לדלתות ולשיר הזה בכלל באה הקבוצה המופלאה הזאת ובצורה ממש מיסטית קמה מהרצפה לחיים חדשים…
השנה הזאת באמת מיוחדת. עייפות, פסיכולוגיה, מומנטום משתנה, הכול בסוף בסוף מסתדר.
גם אני חושב שסטאר היה בסדר גמור אתמול. נכון זה לא בובי, אבל יש לנו ציפיות היסטוריות גבוהות מידי ממנו וזאת הטעות. הוא שיחק אתמול בסוף טיפה מאחור כמספר 10 והיה בסדר. אין יותר מידי אופציות אחרות כרגע שקייטה פצוע ואוקס חלוד לגמרי ולא ייתן תפוקה כנראה העונה. אוריגי זה סיפור מאד מיוחד.
בכול פעם שמשחק והוא לא עושה את זה יותר מידי הוא נותן מספרים. עדיין לא סגור על עצמי וכנראה שגם קלופ אם הוא יעיל יותר במרכז או באגף אבל נותן תפוקה בשניהם. ללא ספק ההיתי משאיר אותו שנה הבאה בסגל אם כמובן יסכים להיות כינור שני/שלישי….
אני לא ממש בטוח ממה אני מוטרד יותר, המשחק מחר של סיטי או המשחק נגד וולבס בראשון. וולבס נראו אתמול מצוין .
בין לבין יש גם ביום שלישי משחק איזוטרי ושולי שאני לא ממש בטוח איך לבוא אליו פסיכולוגית …
ברור שהרבה יותר מוטרד מהמשחק של סיטי כי הוא פשוט לא בידיים שלנו.
אם נקבל את הסיכוי שזה יהיה תלוי בנו ולא נצליח בסוף, יהיה לי יותר קל עם זה.
וולבס נראים מצוין כמעט כל העונה וכבר אחרי כמה מחזורים בתחילת העונה כתבתי כאן או אצל דורפן שהם יסיימו במקום 7-10 (אז זה היה הימור די גדול) אבל מאמין שאם זה יהיה בידיים שלנו באנפילד, לא נפספס את זה למרות החיסרון של בובי וקייטה.
יופי של קבוצה ואחלה עונה יש לנו.
לגבי ברצלונה – חייבים לפתוח בהרכב בכי חזק ולהתנפל עליהם מהשניה הראשונה. חובה להיכנס חזק מאוד בסוארז בתחילת המשחק וכמה שיותר על מנת שייזכר לאן הגיע (הוא ינסה לעשות זאת בעצמו ולכן חובה לשחק מולו מלוכלך קודם). גם עם מסי חייבים לשחק מאוד קשוח כי הוא איש המפתח שלהם.
לגבי וולבס – חייבים לנצח. אין פה חוכמות.
במקרה הכי גרוע ביום שני אפשר יהיה ללכת לים. לא כזה נורא.
אין את פירמינו ולא ברור מה יהיה עם סלאח כך שההרכב הכי חזק וודאי שלא יהיה
חוץ מזה, לא כיף החול שנדבק לך ולדברים שהבאת לים וחוזר איתך הביתה.
הכי חזק שיש התכוונתי.
בלי חישובים מיותרים.
סה"כ 3 משחקים גג עד סוף העונה.
סוארס חי את הפרובוקציות. אם תנסו לשחק איתו חזק ולנסות להוציא אותו משלוותו אתם תפסידו במאבק הזה.
האיש ניזון מזה…
מציע לליברפול לנסות להרדים את ברסה ולא לנסות לייצר אצלה אקסטרה מוטיבציה
לא מסכים דונאדוני…
הוא אומנם חי מזה, אבל אפשר לגרום לה להצטער על היום שהחר להיות כדורגלן.
פשוט להכנס בו חזק, כולם.
תענוג של עונה, תענוג של מועדון, תענוג של קבוצה.
אם יש משהו שמסמן, עבורי, את ליברפול של קלופ זה שאק. לא משחק שלושה חודשים אבל מוכן בכל רגע להכנס ולעבוד עבור הקבוצה. ולא רק היום, גם החגיגה שלו בגול של סלאח לפני שבועיים הייתה דומה.
אנחנו פה, ולא כדי ללכת.
איזה משחק אדיר – עוד אחד לאוסף של משחקים\של\תחת\של\אליפות
כבר ראיתי איך אבדנו 2 נקודות אבל החברה בראשותו של קלופ, לא הרימו ידיים ועל אדי הגזים הצליחו לתת פיניש וגול. מדהים
אוריגי פשוט מלך. בקושי משחק אבל כל פעם שהוא עולה הוא נותן 200 אחוזים של מאמץ.
פאביאנו היה שחוט וראו את זה עליו ולא היה חסר הרבה שיקבל צהוב שני של עייפות
המגינים וורלד קלאס שלנו נתנו שוב עבודה ופשוט כיף לראות אותם
אני מאמין שהסיפור בצ'מפיונס גמור אבל עדיין צריך להתנפל עליהם ולתת להם בראש – כאן זה אנפילד!
קודם כל – כותרת נפלאה לפוסט.
משחק משוגע ומלא אקשן כמיטב המסורת מול ניוקאסל. מודה שחשבתי אחרי הפציעה של סלאח שזה נגמר (גם על רקע העובדה שבובי פצוע ולא בסגל). כמה נשמות יש לקבוצה הזו וכל כך מגיע לה לזכות בתואר שהייתה זוכה בו כבר עכשיו ב-24 מתוך 25 עונות פרמייר ליג שהסתיימו (כמובן שהעונה היחידה שבה זה לא היה מספיק, זו העונה שעברה של המפלצת מסיטי שלצערנו קיימת גם העונה).
למרות הבישולים של טאא, אני חושב שהמצטיין היה רובו שהצטיין גם מול בארסה. הוא פשוט לא נגמר ומכתיב קצב לכולם (קראתי אתמול פרשן אנגלי שכתב שאם פפ היה יכול לקחת שחקן אחד מליברפול, זה היה רובו ולא ואן דייק) וכולם כבר מסכימים שהוא מגן שמאלי טופ 3 באירופה. עם קצת מזל, גם הוא היה מסיים עם שני בישולים אתמול.
סטארידג' היה יחסית בסדר לעומת המשחק הקודם שפתח בהרכב (לפני המשחק התייחסתי אליו כאילו אנחנו עולים רק עם עשרה שחקנים).
פאב היה חלש לעומת מה שהרגיל אותנו וטעה לא מעט במסירות שלו.
וירג'יל כנראה אנושי בכל זאת ומתחיל להראות סימני עייפות. לא יודע אם יש עוד שחקן שדה בליגה שלא הפסיד אף דקה העונה (היחיד בליברפול).
סלאח היה טוב. הרבה בריאות. הבנתי שיש סיכוי טוב שיוכל לשחק בשלישי לעומת בובי שכנראה גמר את העונה.
יאללה לסטר ורודג'רס – תהממו את העולם!
4-3 המיתולוגים עברו לי אתמול בראש מהרגע שהיה 2-1….
צודק גם פביניו וגם וירג'יל נראו אתמול אנושיים. ניוקאסל שיחקו אגרסיבי/ קשוח על סף הברוטאלי….
כ"כ ההיתי גאה אתמול , נצחון קשוח. אגב כרגיל קצת ריכוז ברחבה וזה נגמר לפני למרות שגם לאליסון היו עצירות לא פשוטות.
כותרת ממש מופלאה לפוסט – כל הסימנים וההכרעות הדרמטיות האלו גורמות לכך שהתחושות שנצא מהן בסוף העונה יהיו מועצמות במיוחד לאן שהפור לא ייפול. אבל באמת שאפשר כבר עכשיו להיות גאים בבחורים על פייט מטורף שהם נותנים, ועל כמות משחקים לא הגיונית בהם הם מכריעים את המשחק בדקות האחרונות – איזה קבוצה ואיזו רוח לחימה – פשוט לא זוכר דבר כזה אצלנו !
דרך אגב, רובו וטאא השוו שיא פרמייר ליג לבישולים לשחקני הגנה, ולא רק שיא של ליברפול.
עוד בישול לכל אחד מהם היום ראשטם והם ישברו את השיא.
שהם חולקים אותו עם שני אברטונים
וואו, באמת שאין מילים לתאר את ההרגשה שלי והערכה לקבוצה והצוות. משחק לא פשוט שהתמודדו עם אופי נהדר עם החסרונות של בובי, קייטה והפגיעה הלא פשוטה בסלאח. ואני מבין מאיפה זה מגיע. ראשית זה המועדון הזה שבאמת מאמין ופועל לפי ההמנון שלו ואף פעם לא מוריד את הראש ונשבר גם אם סוער. שנית, זה מגיע מהצוות ובעיקר קלופ שכנראה עבד על עצמו וכבר נראה יותר רגוע על הקו לעומת משחקים קודמים וגם כשהיינו חייבים את הגול צעק לשחקנים לשחק רגוע. דוגמא נוספת, נגד בארסה אני חושב שהיה חסר לנו בעיטות ממרחק והיו אולי שתיים כאלו. אחת היתה של גומז שהכדור שלו היה יותר קרוב לדגל הקרן מלשער. בריצה חזרה היה לו פרצוף חמוץ והוא הגניב מבט לספסל, המצלמה מיד עברה לקלופ ורואים שהוא אומר לו "תחייך".
גומז אף פעם לא מחייך.
העייפות כמעט הכריעה אתמול. כוח הרצון (והמזל) ניצחו אותה.
הרבה שחקנים מרכזיים נראו פשוט סחוטים (ואן דייק, פאביניו, ויינאלדום, לפעמים גם מאנה). קשה לי להאשים אותם – גם אני על הספה כבר די עייף מרצף המשחקים הזה, ומהעונה בכלל.
סטארידג' התחיל יותר טוב מהמשחקים הקודמים שלו – חשב יותר מהר, מסר מסירות שמבטלות מגנים, בישל לטרנט בישול. הבעייה שמול השער הוא רוצה להבקיע יותר מדי ואיבד את קור הרוח. וכמובן, פירמינו הוא לא היה ולא יהיה, לטוב ובעיקר לרע.
שאקירי נראה אבוד קצת כשנכנס, אבל הוא עדיין מסוג השחקנים שיכולים בפעולה אחת לשנות תוצאה, ולהשכיח דקות של חוסר תרומה (אני לא אכתוב איציק זוהר מפאת כבוד המקום והשאקירי). כנראה לא יהיה שחקן של 90 דקות אצל קלופ, אבל בישול כמו אתמול מדי פעם, או בעיטה מרחוק הוא עדיין יכול לתרום.
ואן דייק צריך לדרוש תוספת כעוזר מאמן. אני לא בטוח שהבנתי עד עכשיו למה דרש ששאקירי ירים. חשבתי שהרמה שתסתובב החוצה תקשה יותר על ניוקאסל. מי אני ומה אני לעומת וירג'יל.
זה עוד משחק שממחיש איזו עונה גדולה זו. ליברפול נתנה הכל על המגרש, והשיגה (כמעט, כנראה) הכל. כמה תוצאות תיקו מול קבוצות לא רעות (רובן בחוץ) זה אפילו לא משבר. בסופו של דבר, למעט שלב הבתים באלופות (שצלחנו), שני ההפסדים היחידים העונה הם הפסדי חוץ לקבוצות לא פחות טובות מאיתנו, במשחקים שבהם היינו שותפים מלאים (מול ברצלונה יותר מבחינת היכולת ופחות מבחינת התוצאה, מול סיטי ההיפך).
הכותרת מתאימה מאד, והעונה הזאת
זה סיפור מתמשך שנדבר עליו ונזכור כל החיים. כמו בתסריט שנבנה לשיא, בפרק לפני אחרון של העונה יש 2 מפגשים עם 2 מנהיגים לשעבר מהקלאן שלך
רפא – עושה את שלו (ספורטיבית), לא מנצח, ובכך משמר את ההערכה על הלחימה, אבל לשמחתנו לא צורב עצמו בלב האוהדים כמי שהרס מירוץ היסטורי.
ברנדן – דמות משנה העונה, יש על הגב קוף אדיר כבר 5 שנים. מבחינתו יש הזדמנות מחר לתיקון ספורטיבי של הפספוס לפני 5 שנים, ואפשרות להפוך עבורנו לאגדה אמיתית.
אני לא מצליח להבין איך משהו שגורם כל כך הרבה כאב לב יכול לגרום לכל כך הרבה אושר. קצת כמו ילדים, הייתי אומר.
עברתי בשעתיים אתמול רכבת הרים רגשית שבן אדם לא אמור לעבור בעונה שלמה. זה הרגיש שהמשחק נמשך עשר שעות. כשסלאח יצא על האלונקה עמדו לי דמעות בעיניים. ועכשיו זה מרגיש לי קצת כמו כשפול פירס ירד מהמגרש על כסא גלגלים. הרי הוא חזר בסוף וניצח את המשחק והסדרה. אז אולי גם סלאח?
אני יודע שהסיכויים קטנים מאוד אבל אני כל הזמן אומר לעצמי – לא יכול להיות שעונה כזאת תיגמר בלי כלום, לא? אני לא זוכר מאז שנות השמונים ליברפול כזאת ווינרית – וזה כולל את הליברפול של 2005. איכשהו גורמים לך להאמין כל פעם מחדש. אתמול באמת הרגשתי שזה גמור. אחרי הפציעה של סלאח ראית שהראש של אף אחד מהשחקנים לא במקום. ואיכשהו הם יצאו מזה. ולחשוב שאוריגי בכלל לא היה אמור להיות בקבוצה ועכשיו הוא חתום על שני הגולים אולי הכי חשובים בעונה הזאת.
מה, לא יכול להיות שנצא מזה בלי כלום, לא? איפה הוליווד, חייב להיות פה סוף טוב, חייב!
חוץ מליגת האלופות, ליברפול של 2005 לא היתה ווינרית בכלל, אפילו פספסה את המקום ה 4, ורק בזכות "טובה" של אופ"א היא שיחקה בשנה אחרי בליגת האלופות אבל נאלצה לשחק החל מסיבוב המוקדמות הראשון.
רק לאחר מכן שונה החוק שהאלופה עולה אוטומטית.
אז למה זאת 'טובה', כי אתה החלטת ?
יש לך מושג מה המשמעות של לאקונה ?
אני אוהד ליברפול בדיוק כמוך, אבל באופא חשבו מספיק על הפורמט והחוקים והחליטו שהאלופה לא משחקת אוטומטית. זה ממש לא לאקונה.
בחוקי הפורמט יש מספיק מקרי קיצון של משום מה החליטו מה שהחליטו.
ליברפול השתתפה במפעל בשנה שלאחר הזכיה, בזכות ולא בחסד. אף אחד באופ"א לא העלה תרחיש כפי שהיה ב 2005 ומניעת ההשתתפות מהמחזיקה בגביע הוא מעשה לא הוגן על פי כל סטנדרט ספורטיבי.
אם כבר, מי שהרוויחה מההחלטה, הייתה הקבוצה שהתמקמה במקום הרביעי (אברטון למיטב זכרוני), שהמקום שלה במפעל לא נתפס על ידי ליברפול.
שום טובות. רק פייר פליי.
אופא יודעים להיות מאוד קשוחים בחוקים שלהם, אני קורא לזה טובה אתה קורא לזה פייר פליי. לא התווכח.
ואכן אברטון עלתה מהמקום הרביעי אבל אם זכור לי נכון הפסידה במוקדמות לקבוצה מספרד עקב טעות גדולה של השופט.
אברטון הפסידה במוקדמות לוויאריאל שהגיעה עד חצי הגמר והפנדל של ריקלמה בדקה 90.
וזה היה ממש הזוי אם לא היו נותנים למחזיקת הגביע לשמור על תארה, אין לזה אח ורע. העניין הוא שכשאופ"א קבעה את החוק, הם לא העלו בדעתם שמחזיקת הצ'מפיונס לא תסיים בין 4 הראשונות (זה קרה פעם אחת עם ריאל כמה שנים קודם לכן אבל הליגה הספרדית בלי להניד עפעף העדיפה אותם על סראגוסה שסיימה רביעית…) אז חשבו שזה רק עניין פורמאלי. ואז הפרמיירליג בחרו, ובצדק, את אברטון הרביעית ואופ"א הבינו את הטעות שעשו, נתנו לנו מקום במוקדמות ושינו את החוק- מה שגרם לצ'לסי להוציא את טוטנהאם מהאלופות למרות שסיימו רביעי ב-2012…
התסריט ההוליוודי כולל גם סגירת מעגל של רוג'רס מחר :)
הוליווד זה כאן והיא מלאה בהומלסים …
אריאל ענק. מזדהה עם כל מילה !
יהיה סוף טוב.
אולי מישהו יבין כבר את ההגיון הפשוט שאליפות מכריעים בין המתמודדות עליה ולא בנבצרות צד אחד.
זה יהיה התקדמות אמיתית.
מן הסתם לא יעשו חושבים כי זה טבע הדברים.
בכל מקרה זכית לעונה שכל משחק בה היה משמעותי מאין כמוהו וגם ההוא במחזור האחרון יהיה כזה, תהא אשר תהא התוצאה במשחק של סיטי.
5.5
מלכות השערים לג'יימי וארדי!
אמן וגם שזה יהיה המשחק שישכנע את פפ לשים 70 מיליון על מגוויר.
אוריגי ולא בפעם הראשונה, סטארידג׳ – סחתיין על העקב- מוסר לטאא שמבשל, שאקירי מבשל שער ניצחון. אני חשבתי שג׳ון סנואו יכבוש את שער הניצחון :)
עונה נהדרת, קבוצה נהדרת.
תשמעו אני לא אוהד שלכם בכלל אבל מוריד את הכובע, וקצת מקנא בכם, איזו עונה, איזה חוסן מנטלי , איזה ריגושים, איזה מאמן, איזה מנהיג ובלם ואן דייק!
בניגוד גמור לקבוצה שלי ש (כרגיל) מצאה לה זמן מצוין להתמוטט בדיוק בחודש האחרון של העונה( אפילו במונחים של ספרס זו התמוטטות מפוארת ).
האבסורד הוא שאנחנו עוד יכולים לסיים כאלופי אירופה עם 1-0 מסריח של סון ( והופעה הירואית של לוריס בפנדלים) ואתם יכולים לצאת בלי כלום מהעונה הזאת. ביום שלישי אני מגיע עם הקבוצה השניה שלי אליכם ולמרות שיש לי את מסי בקבוצה ואתם שקועים במאבק אליפות אני לא שקט, בעונה כזאת הכל אפשרי
אני חושב שאם פירמינו היה כשיר ומשחק במשחק הראשון (כמובן שגם בשני) היה לך קייס לא להיות שקט.
כמו שזה נראה עכשיו לאור התוצאה במשחק הראשון ויותר מכך בעיית הפציעות שלנו, לא הייתי מתרגש במקומך (שלא יובן לא נכון – בהרכב מלא, אני בהחלט חושב שהיינו יכולים לתת לכם שלישייה ב-90 דקות ולקוות שלא נספוג).
כמה קבוצות יש לך ?
הפועל, טוטנהאם, ניקס, ברסה( כולם חוץ מברסה לוזריות )
לא שברסה ווינרית, יש לה פשוט כבר הרבה שנים גמד אחד שגדל לו זקן ג'ינג'י והוא עושה קסמים, זה לא ווינריות, זה לא הוגן!
איך אתה מסתדר עם כל כך הרבה ? אתה כמו שייח עם 4 נשים.
די בקלות אסף, מספרס אני לא רואה תארים מאז 2007, רק ״כדורגל התקפי ואטרקטיבי״ והשת קומות הסטוריות והיסטוריות, הפועל אמנם מביאים דאבל פעם בעשור ( שלושה דאבלים במהלך חיי ) ובתווך מתפרקים ומתבזים, הניקס זה הפרנצ׳ייז הכי כושל בעולם בכל ענפי הספורט ( לפי מגזין פורבס ), ורק ברצלונה מספקת לי קורטוב של ווינריות עם דאבלים, השפלות של ריאל ואינספור רגעי פלא של הפרעוש, יותר נכון בדואי עם שלוש פוסטמות ואישה אחת שהיא פצצה שמבשלת טוב ומרשה לי לאהוב את האחרות בלי קינאה, היה לי דרבי פרטי השנה טוטנהאם-ברסה ודווקא טוטנהאם הפוסטמה יצאה מנצחת ממפגש כפול, לפני כמה עונות היה גם מפגש הפועל- טוטנהאם בליגה האירופית, העונה יש לי סיכוי ( סביר לפי דורפן, קלוש במציאות ) לדרבי פרטי בגמר ליגת האלופות ואז אני אוכל ללכת לישון בגמר
היא ווינרית כי היא גידלה אותו..ועוד לא מעט, אני די בטוח שאתה לא ממש התכוונת למה שכתבת , ברסה היתה ווינרית גם לפני הפרעוש, אני אוהד אותה מימי קרויף ומרדונה( גם אז זה היה לא פייר ), כלומר אוהד הצלחות עם חוק ההתיישנות
צחקתי גלעד. תמיד אהדתי את בארסה ואת הכדורגל ההולנדי שהנחיל לה קרויף האגדי. ליברפול היא אהבתי הראשונה בחו"ל, אייאקס ובארסה הצטרפו אחר כך.
התעניינותי בבארסה פחתה בשלוש שנים האחרונות, אבל זה פועל יוצא של נעוריה המתחדשים של ליברפול. היתה תקופה שאהדתי את מילאן בשל ההולנדים ששיחקו שם.
ותשובה מחוייכת לאסף…היתה לי נערה בכל נמל ואישה אחת בבית- ליברפול.